גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
75 יחסים: BrainPOP, E=mc², מסת מנוחה, מסה, מרכז המסה, משוואת שרדינגר, מטען חשמלי, מהירות, מהירות זוויתית, מהירות האור, מומנט התמד, מולקולה, מכניקת הקוונטים, מכניקה, מכון ויצמן למדע, אנרגיה, אנרגיה פוטנציאלית, אנגלית, אלברט איינשטיין, אטום, אדם, אופרטור, אופרטור התנע, אייזק ניוטון, סקלר (פיזיקה), עבודה (פיזיקה), פצצת מימן, פצצת ביקוע גרעיני, פקטור לורנץ, פונקציית גל, פוטון, פיזיקה, פיזיקה גרעינית, צרפתית, קרינה אלקטרומגנטית, קינמטיקה, רנה דקארט, ריק, שדה חשמלי, תאוצה, תנע, תנועה (פיזיקה), תרמודינמיקה, תחנת כוח, תומאס יאנג, תורת היחסות הפרטית, לטינית, טמפרטורה, טור טיילור, חלקיק, ..., חום (פיזיקה), חוק שימור, חוק שימור האנרגיה, חוקי התנועה של ניוטון, חישוב, חיכוך, ביקוע גרעיני, גספאר גוסטב קוריוליס, גרדיאנט, גז, גוטפריד וילהלם לייבניץ, דינמיקה (מכניקה), המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-19, הנדסה, התאוריה הקינטית של הגזים, התנגשות אלסטית, היתוך גרעיני, וקטור (פיזיקה), ויליאם תומסון, כבידה, כוח (פיזיקה), 1807, 1819. להרחיב מדד (25 יותר) »
BrainPOP
#הפניה בריינפופ.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וBrainPOP · ראה עוד »
E=mc²
הנוסחה מוצגת על גבי בניין טאיפיי 101 לכבוד פתיחת שנת הפיזיקה העולמית, 2005 בול דואר ישראלי עם דמותו של איינשטיין והמשוואה E.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וE=mc² · ראה עוד »
מסת מנוחה
מסת המנוחה (מכונה גם 'המסה היסודית של גוף' או 'מסה אינווריאנטית'), היא מונח בתורת היחסות הפרטית המאפיין את סך כל האנרגיה והתנע של גוף, או מערכת עצמים, אשר אינו תלוי במהירות הגוף ונשאר קבוע בכל מערכת ייחוס, שלא כמו מסה יחסותית, שלמעשה אינה אינווריאנטית (שמורה) לורנץ ומשתנה עם החלפת מערכת הייחוס.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ומסת מנוחה · ראה עוד »
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ומסה · ראה עוד »
מרכז המסה
#הפניה מרכז מסה.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ומרכז המסה · ראה עוד »
משוואת שרדינגר
משוואת שרדינגר (שידועה גם בשם משוואת הגלים של שרדינגר) היא משוואת התנועה היסודית של מערכות קוונטיות, שהוצעה על ידי הפיזיקאי האוסטרי ארווין שרדינגר ב-1926 ומתארת כיצד מצב קוונטי של מערכת פיזיקלית משתנה לאורך הזמן.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ומשוואת שרדינגר · ראה עוד »
מטען חשמלי
180x180px 180x180px מִטְעָן חשמלי הוא תכונה פיזיקלית של חומר, הגורמת לאינטראקציה אלקטרומגנטית עם מטענים אחרים או עם מקורות יוצרי שדה.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ומטען חשמלי · ראה עוד »
מהירות
בתחרות ריצה המהירות משקפת את קצב ההתקדמות של האצניות אל עבר קו הסיום בפיזיקה, מהירות היא מידה לתיאור קצב תנועתו של גוף במרחב – המרחק שהוא עובר ביחידת זמן.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ומהירות · ראה עוד »
מהירות זוויתית
המהירות הזוויתית היא קצב השינוי בזמן של הזווית בין נקודה כלשהי על הגוף לבין ציר הייחוס הסיבוב שבתרשים הוא נגד כיוון השעון, לכן על פי כלל יד ימין כיוון וקטור המהירות הזוויתית הוא למעלה. מהירות זוויתית או מהירות סיבובית היא גודל המבטא את מהירות הסיבוב של גוף והיא קבועה עבור גוף קשיח חופשי.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ומהירות זוויתית · ראה עוד »
מהירות האור
מהירות האור היא המהירות של האור וכל קרינה אלקטרומגנטית אחרת בתוך ריק.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ומהירות האור · ראה עוד »
מומנט התמד
במכניקה של גוף קשיח, מומנט ההתמד של מסה (ידוע גם בשמות מומנט אינרציה, או מסה זוויתית) מתאר את היחס בין מומנט הכוח המופעל על הגוף לבין התאוצה הזוויתית שאותה יפתח הגוף סביב ציר הסיבוב.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ומומנט התמד · ראה עוד »
מולקולה
bibcode.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ומולקולה · ראה עוד »
מכניקת הקוונטים
מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ומכניקת הקוונטים · ראה עוד »
מכניקה
מֵכָנִיקָה (מיוונית: μηχανική) היא ענף מדעי העוסק בהתנהגות גוף פיזי כאשר מופעל עליו כוח או העתק, וההשלכות מכך על סביבת הגוף.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ומכניקה · ראה עוד »
מכון ויצמן למדע
מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ומכון ויצמן למדע · ראה עוד »
אנרגיה
חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ואנרגיה · ראה עוד »
אנרגיה פוטנציאלית
אֵנֶרְגִּיָּה פּוֹטֶנְצִיָּאלִית היא אנרגיה האצורה בגוף כלשהו כתוצאה מכוח הפועל עליו, או בתוכו.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ואנרגיה פוטנציאלית · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ואנגלית · ראה עוד »
אלברט איינשטיין
ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ואלברט איינשטיין · ראה עוד »
אטום
אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. חיתוך של גביש הזהב לצורך הסריקה, הגורם לסידור מחדש של פני השטח. האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος, "אָ֫טוֹמוֹס"), שפירושו "אינו ניתן לחיתוך" – "א" (לא ניתן/לא אפשרי) "טומי" (חתך/חיתוך) – הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ואטום · ראה עוד »
אדם
אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ואדם · ראה עוד »
אופרטור
במתמטיקה, אוֹפֵּרָטוֹר (Operator) הוא סמל המשמש לציון פעולה הפועלת על מספר קבוע או משתנה של איברים בקבוצה, ותוצאתה היא איבר בקבוצה.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ואופרטור · ראה עוד »
אופרטור התנע
אופרטור התנע (הקווי) הוא אופרטור במכניקת הקוונטים, אשר מתאים לגודל המדיד של תנע קווי עבור חלקיק המתואר על ידי פונקציית גל.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ואופרטור התנע · ראה עוד »
אייזק ניוטון
סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ואייזק ניוטון · ראה עוד »
סקלר (פיזיקה)
בפיזיקה, סְקָלָר הוא גודל פיזיקלי חד־ממדי, כלומר כזה שניתן לתארו על ידי מספר ממשי יחיד.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וסקלר (פיזיקה) · ראה עוד »
עבודה (פיזיקה)
בפיזיקה, עבודה היא כמות האנרגיה שמושקעת בגוף בעל מסה במהלך העתקתו במרחב מנקודת התחלה מוגדרת לנקודת סיום מוגדרת, כתוצאה מהפעלת וקטור כוח שכיוונו מקביל לכיוון תנועת הגוף.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ועבודה (פיזיקה) · ראה עוד »
פצצת מימן
העקרונות של טלר-אולם לפצצת מימן: פצצת ביקוע עושה שימוש בקרינה על מנת לכווץ ולחמם אזור נפרד של דלק היתוך פצצת מימן או פצצה תרמו-גרעינית היא פצצה גרעינית שבתוכה גרעיני המימן עוברים היתוך גרעיני (מיזוג) לגרעינים כבדים יותר, תוך שחרור אנרגיה בכמות עצומה (באופן טבעי מתרחש תהליך זה בכוכבים ובהם השמש).
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ופצצת מימן · ראה עוד »
פצצת ביקוע גרעיני
הפטרייה של פצצת "איש שמן" שהוטלה על נגסאקי, שצולמה ממפציץ בואינג B-29 סופרפורטרס פצצת ביקוע גרעיני (הידועה בשם "פצצת אטום", על-אף שזהו שם מטעה מבחינה מדעית) היא סוג של נשק גרעיני, כלומר נשק המנצל את האנרגיה הרבה שאגורה בגרעיני אטומים הכבדים מברזל.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ופצצת ביקוע גרעיני · ראה עוד »
פקטור לורנץ
בתורת היחסות הפרטית, פקטור לורנץ הוא הביטוי הבא: \ \gamma(v).
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ופקטור לורנץ · ראה עוד »
פונקציית גל
פונקציית גל היא פתרון של משוואת גלים.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ופונקציית גל · ראה עוד »
פוטון
פֿוֹטוֹן (Photon) הוא חלקיק יסודי, המהווה את הקוונטום של השדה האלקטרומגנטי ונשא הכוח של הכוח האלקטרומגנטי.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ופוטון · ראה עוד »
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ופיזיקה · ראה עוד »
פיזיקה גרעינית
פיזיקה גרעינית היא ענף בפיזיקה המודרנית העוסק בחקר גרעין האטום ותהליכי הגומלין המתרחשים בו.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ופיזיקה גרעינית · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וצרפתית · ראה עוד »
קרינה אלקטרומגנטית
הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. גדלים שונים ביחס לספקטרום האלקטרומגנטי: ננומטר, מטר, וסנטימטר הוא טווח קרינת מיקרו. קרינת גמא מהווה את הגלים בקצה הימני (באיור) של הספקטרום. קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וקרינה אלקטרומגנטית · ראה עוד »
קינמטיקה
קינמטיקה היא תחום במכניקה הקלאסית המתאר תנועה של גופים במרחב.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וקינמטיקה · ראה עוד »
רנה דקארט
פסל של רנה דקארט מאת ז'אן פויפורקט בסגנון אר דקו באמסטרדם תעודת סיום מבית הספר הישועי "Collège Royal Henry-Le-Grand", כ מקום לידתו של דקארט קברו של דקארט, בכנסיית סן ז'רמן דה פרה בפריז כתב ידו של רנה דקארט רֶנֶה דֶקַארְט (31 במרץ 1596, לה איי, צרפת – 11 בפברואר 1650, סטוקהולם, שוודיה), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רֶנַאטוּס קַרְטֶזִיּוּס (Renatus Cartesius), היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ורנה דקארט · ראה עוד »
ריק
תא ואקום אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. בפיזיקה, רִיק או ואקום הוא החוסר של חומר בנפח של חלל.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וריק · ראה עוד »
שדה חשמלי
שדה חשמלי היא תכונה פיזיקלית של המרחב המקיף מטען חשמלי (או של אזור בו יש שדה מגנטי המשתנה בזמן).
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ושדה חשמלי · ראה עוד »
תאוצה
התאוצה הרגעית מתוארת בגרף זה על ידי המשיק (הירוק) לעקומת המהירות (הכחולה). העקומה הכחולה מראה את המהירות (בציר האנכי) כפונקציה של הזמן (בציר האופקי). בכל רגע נתון התאוצה, שהיא קצב השינוי של המהירות, היא השיפוע של העקומה באותו רגע. את השיפוע בנקודת זמן מסוימת מוצאים דרך מציאת המשיק לעקומה באותה נקודת זמן, והוא שווה לנגזרת באותה נקודה. שלושת הגרפים מתארים את המרחק (מקום), מהירות ותאוצה (אדום, ירוק וכחול בהתאמה) של אותו גוף ביחס לזמן (כך למשל, בנקודת ההתחלה, כאשר t.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ותאוצה · ראה עוד »
תנע
עריסתו של ניוטון: מתקן המנצל את חוק שימור התנע להנעת מטוטלות כדוריות זהות תנע (בלטינית: momentum) הוא גודל פיזיקלי וקטורי, שמקורו בענף המכניקה של הפיזיקה הקלאסית.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ותנע · ראה עוד »
תנועה (פיזיקה)
תנועה היא מושג מרכזי בפיזיקה, שמשמעותו שינוי במיקום של גוף במהלך הזמן ביחס לסביבתו, כפי שהמיקום נמדד על ידי צופה במערכת ייחוס מסוימת.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ותנועה (פיזיקה) · ראה עוד »
תרמודינמיקה
מערכת תרמודינמית טיפוסית. חום עובר מדוד חימום למעבה והופך אנרגיית חום לעבודה תרמודינמיקה היא ענף בפיזיקה הקלאסית העוסק בחקר האנרגיה, בתמורות שהיא עוברת בין מופעיה השונים וביכולתה לבצע עבודה.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ותרמודינמיקה · ראה עוד »
תחנת כוח
גיאותרמית - איסלנד תחנת כוח היא מתקן תעשייתי גדול להפקת אנרגיה חשמלית.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ותחנת כוח · ראה עוד »
תומאס יאנג
תומאס יאנג (באנגלית: Thomas Young; 13 ביוני 1773 - 10 במאי 1829) היה מדען אנגלי ואיש אשכולות, שנחשב בעיני רבים כ"אדם האחרון שידע הכול", כלומר, הוא היה בקיא בכל תחומי האקדמיה המערבית בתקופתו.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ותומאס יאנג · ראה עוד »
תורת היחסות הפרטית
תורת היחסות הפרטית היא תאוריה מדעית פיזיקלית, מהפכנית בזמנה, שפותחה ופורסמה על ידי אלברט איינשטיין בשנת 1905 (שנת הפלאות).
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ותורת היחסות הפרטית · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ולטינית · ראה עוד »
טמפרטורה
אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וטמפרטורה · ראה עוד »
טור טיילור
פונקציית האקספוננט (בכחול) ופיתוח טיילור של הפונקציה בנקודה אפס שמתכנס לפונקציה ככל שסדר הפיתוח עולה (באדום). פיתוח טיילור חלקי לפונקציית הקוסינוס, מסדר ראשון עד סדר שישי טור טיילור הוא טור חזקות המשויך לפונקציה חלקה ולנקודה כלשהי x_0 פנימית לתחום הגדרתה, שמקדמיו מחושבים על ידי ערכי הנגזרות של הפונקציה ב"נקודת הפיתוח" x_0 של הטור.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וטור טיילור · ראה עוד »
חלקיק
בפיזיקה תאורטית חלקיק הוא מודל של גוף חומרי בלתי ניתן לחלוקה, בעל מיקום ותנע מוגדרים, שלא ניתן לעוות את צורתו.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וחלקיק · ראה עוד »
חום (פיזיקה)
הטמפרטורה הגבוהה של השמש גורמת לקרינת חום ממנה. האנרגיה הנישאת על ידי קרינה זו היא הכוח המניע של החיים על כדור הארץ. חום הוא מושג בפיזיקה המתאר מעבר של אנרגיה מגוף אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וחום (פיזיקה) · ראה עוד »
חוק שימור
בפיזיקה, חוק שימור מציין כי תכונה מדידה מסוימת של מערכת פיזיקלית מבודדת, אינה משתנה עם התפתחות המערכת.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וחוק שימור · ראה עוד »
חוק שימור האנרגיה
המשקל יורד מושך את החוט ולבסוף מסובב את המנגנון השקוע במים, כל זאת תוך שימור אנרגיה חוק שימור האנרגיה קובע שסך האנרגיה במערכת סגורה הוא גודל קבוע שאינו משתנה.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וחוק שימור האנרגיה · ראה עוד »
חוקי התנועה של ניוטון
אייזק ניוטון חוקי התנועה של ניוטון הם שלושה חוקי פיזיקה שניסח אייזק ניוטון, ועוסקים בתנועתם של גופים.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וחוקי התנועה של ניוטון · ראה עוד »
חישוב
חישוב הוא פעולה השייכת לתחום האריתמטיקה הנעשית לצורך קביעת התוצאה של פעולה על מספרים, כגון ארבע פעולות החשבון (חיבור, חיסור, כפל וחילוק) ופעולות נוספות (העלאה בחזקה, הוצאת שורש, חישוב עצרת ועוד).
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וחישוב · ראה עוד »
חיכוך
דיאגרמה המתארת את כוח החיכוך הפועל בין שני גופים במכניקה, חיכוך הוא כוח הפועל באזור המגע של שני גופים הנמצאים במגע זה עם זה, ופועל באופן שמתנגד לתנועה יחסית בין הגופים, או לנטייה לתנועה כזו.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וחיכוך · ראה עוד »
ביקוע גרעיני
ביקוע גרעיני (באנגלית: Nuclear fission) הוא תגובה פיזיקלית שבה גרעין אטום מתפצל לגרעינים קטנים יותר תוך פליטה של נייטרונים.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וביקוע גרעיני · ראה עוד »
גספאר גוסטב קוריוליס
גספאר גוסטב קוריוליס (בצרפתית: Gaspard-Gustave Coriolis; 21 במאי 1792 - 19 בספטמבר 1843) היה מתמטיקאי, ופיזיקאי צרפתי.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וגספאר גוסטב קוריוליס · ראה עוד »
גרדיאנט
המחשה של גרדיאנט. באיורים האלה, השדה הסקלרי מתואר באמצעות שינוי הצבע, כאשר אזורים כהים יותר הם ערכים גדולים יותר של הפונקציה. החצים הכחולים מתארים את הגרדיאנט הנגזר מהשדה הסקלרי. החצים פונים אל עבר האזורים הגבוהים יותר. גְּרַדִיאֶנְט הוא הכללה של מושג הנגזרת בעבור חשבון אינפיניטסימלי של מספר משתנים.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וגרדיאנט · ראה עוד »
גז
איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וגז · ראה עוד »
גוטפריד וילהלם לייבניץ
גוטפריד וילהלם פון לייבניץ (בגרמנית: Gottfried Wilhelm von Leibniz; 1 ביולי 1646 – 14 בנובמבר 1716) היה מתמטיקאי, פילוסוף, פיזיקאי ואיש אשכולות גרמני שהשפעתו בולטת הן בהיסטוריה של המתמטיקה והן בהיסטוריה של הפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וגוטפריד וילהלם לייבניץ · ראה עוד »
דינמיקה (מכניקה)
דינמיקה היא ענף במכניקה קלאסית.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ודינמיקה (מכניקה) · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית והמאה ה-19 · ראה עוד »
הנדסה
טורבינות רוח, דוגמה לפרויקט הנדסי רב תחומי הנדסה אווירונאוטית והנדסת מכונות - מנוע סילון פראט אנד ויטני F100. הנדסת אלקטרוניקה - מעגל משולב. הנדסה קרבית. הנדסה היא שם כללי ליישום המדע לצורכי האנושות.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית והנדסה · ראה עוד »
התאוריה הקינטית של הגזים
התאוריה הקינטית של הגזים היא תאוריה מדעית שמסבירה תכונות המקרוסקופיות של גזים כגון לחץ, טמפרטורה ונפח, תוך התחשבות במבנה המולקולרי ובהרכבם המיקרוסקופי של גזים.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית והתאוריה הקינטית של הגזים · ראה עוד »
התנגשות אלסטית
התנגשות אלסטית (או התנגשות אלסטית לחלוטין) היא התנגשות בה סך כל האנרגיה הקינטית של הגופים המתנגשים לאחר ההתנגשות שווה לסך כל האנרגיה הקינטית שלהם לפני ההתנגשות.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית והתנגשות אלסטית · ראה עוד »
היתוך גרעיני
שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית והיתוך גרעיני · ראה עוד »
וקטור (פיזיקה)
וקטור מ-A ל-B בפיזיקה, וֶקְטוֹר הוא גודל פיזיקלי בעל כיוון במרחב האוקלידי התלת-ממדי.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ווקטור (פיזיקה) · ראה עוד »
ויליאם תומסון
ויליאם תומסון או לורד קלווין (באנגלית: William Thomson; 26 ביוני 1824 - 17 בדצמבר 1907) היה פיזיקאי ומתמטיקאי יליד בלפסט, שבצפון אירלנד, למשפחה ממוצא אירי־סקוטי.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וויליאם תומסון · ראה עוד »
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וכבידה · ראה עוד »
כוח (פיזיקה)
הכוחות הפועלים על מנסרה במישור ובשיפוע בפיזיקה, כוח הוא אינטראקציה שיכולה לגרום לשינוי בתנועה של גוף.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית וכוח (פיזיקה) · ראה עוד »
1807
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ו1807 · ראה עוד »
1819
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אנרגיה קינטית ו1819 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אנרגיה_קינטית
