גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין ארכאולוגיה מקראית ועיר דוד
ארכאולוגיה מקראית ועיר דוד יש להם 62 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת ישראל, ממלכת ישראל המאוחדת, ממלכת יהודה, מסופוטמיה, מצפה (עיר מקראית), מצרים, מבנה האבן הגדול בעיר דוד, ארץ ישראל בעת העתיקה, ארכאולוגיה, אשור, אחנתון, אילת מזר, נקבת השילוח, נבוכדנצר השני, נינוה, סנחריב, ספר מלכים, ספר יהושע, סוריה, עמיחי מזר, עשרת השבטים, עבר הירדן, עבדיחבה, פרדריק בליס, פיר וורן, צ'ארלס וורן, קתלין קניון, רשות העתיקות, רוני רייך, רוברט מקאליסטר, ..., שלמה, שבט יהודה, שכם, שיבת ציון, תנ"ך, תקופת הברזל, תקופת הברונזה, תיארוך פחמן-14, טין, חפירה ארכאולוגית, חזקיהו, בקעת הירדן, בית ארבעת המרחבים, בית המקדש הראשון, ג'ון וינטר קרופוט, גיחון, דעת (אתר אינטרנט), דוד, דוד אוסישקין, האימפריה הרומית, העופל, הר הבית, הרובע היהודי, הרי יהודה, התנחלות השבטים, היסטוריה, כנען, ירושלים, יגאל שילה, יהושע בן נון, יהודה (חבל ארץ), יוסף בן מתתיהו. להרחיב מדד (32 יותר) »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
ארכאולוגיה מקראית וממלכת ישראל · ממלכת ישראל ועיר דוד ·
ממלכת ישראל המאוחדת
ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים כל שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה במשך כמאה שנים, ממשיחת שאול למלך ועד להתפלגות הממלכה לאחר פטירת שלמה לשתי ממלכות נפרדות: ישראל ויהודה.
ארכאולוגיה מקראית וממלכת ישראל המאוחדת · ממלכת ישראל המאוחדת ועיר דוד ·
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
ארכאולוגיה מקראית וממלכת יהודה · ממלכת יהודה ועיר דוד ·
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
ארכאולוגיה מקראית ומסופוטמיה · מסופוטמיה ועיר דוד ·
מצפה (עיר מקראית)
מצפָּה הייתה אחת מערי נחלת שבט בנימין.
ארכאולוגיה מקראית ומצפה (עיר מקראית) · מצפה (עיר מקראית) ועיר דוד ·
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
ארכאולוגיה מקראית ומצרים · מצרים ועיר דוד ·
מבנה האבן הגדול בעיר דוד
חלל המבנה ובתי סילואן מעבר לנחל קדרון מבנה האבן הגדול הוא מבנה מתקופת הברזל בארץ ישראל שנחשף בעיר דוד בקיץ 2005, על ידי משלחת ארכאולוגית בראשות ד"ר אילת מזר.
ארכאולוגיה מקראית ומבנה האבן הגדול בעיר דוד · מבנה האבן הגדול בעיר דוד ועיר דוד ·
ארץ ישראל בעת העתיקה
ארץ ישראל בעת העתיקה היא תחום מחקר ענף בתחומי ההיסטוריה, הארכאולוגיה והאנתרופולוגיה מאז המאה ה-19.
ארכאולוגיה מקראית וארץ ישראל בעת העתיקה · ארץ ישראל בעת העתיקה ועיר דוד ·
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
ארכאולוגיה וארכאולוגיה מקראית · ארכאולוגיה ועיר דוד ·
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
ארכאולוגיה מקראית ואשור · אשור ועיר דוד ·
אחנתון
אחנתן ומשפחתו סוגדים לאל אתן אחנתון, שנודע כאמנחותפ הרביעי בראשית מלכותו, היה פרעה של השושלת השמונה-עשרה במצרים.
אחנתון וארכאולוגיה מקראית · אחנתון ועיר דוד ·
אילת מזר
אֵילַת מזר (10 בספטמבר 1956 – 25 במאי 2021) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתפרסמה בעיקר בשורת גילויים חשובים של שרידים ארכאולוגיים מתקופת הבית הראשון בירושלים.
אילת מזר וארכאולוגיה מקראית · אילת מזר ועיר דוד ·
נקבת השילוח
המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.
ארכאולוגיה מקראית ונקבת השילוח · נקבת השילוח ועיר דוד ·
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
ארכאולוגיה מקראית ונבוכדנצר השני · נבוכדנצר השני ועיר דוד ·
נינוה
נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.
ארכאולוגיה מקראית ונינוה · נינוה ועיר דוד ·
סנחריב
סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.
ארכאולוגיה מקראית וסנחריב · סנחריב ועיר דוד ·
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
ארכאולוגיה מקראית וספר מלכים · ספר מלכים ועיר דוד ·
ספר יהושע
סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.
ארכאולוגיה מקראית וספר יהושע · ספר יהושע ועיר דוד ·
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
ארכאולוגיה מקראית וסוריה · סוריה ועיר דוד ·
עמיחי מזר
עמיחי (עמי) מזר (נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא ארכאולוג ישראלי.
ארכאולוגיה מקראית ועמיחי מזר · עיר דוד ועמיחי מזר ·
עשרת השבטים
נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.
ארכאולוגיה מקראית ועשרת השבטים · עיר דוד ועשרת השבטים ·
עבר הירדן
תצלום לוויין של ארץ ישראל, כולל עבר הירדן נחלות שבטי ישראל. נחלותיהם של חצי שבט המנשה, שבט גד ושבט ראובן נטועות בעבר הירדן המזרחי ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה משתרעת משני עברי נהר הירדן עבר הירדן או עבר הירדן המזרחי הוא חלקה של ארץ ישראל המקראית הנמצא ממזרח לנהר הירדן.
ארכאולוגיה מקראית ועבר הירדן · עבר הירדן ועיר דוד ·
עבדיחבה
אוּרוּשלֵם (ú-ru-sa-lim) במכתבי אל-עמארנה, המאה ה-14 לפני הספירה. מכתב 287, מאת עַבְּדִ-חֶבָּה מלך ירושלים, שורה 61 עבדיחבה או עבדיחפה היה מלך ירושלים בתקופת הברונזה המאוחרת (המחצית הראשונה של המאה ה-14 לפנה"ס), המוכר ממכתבי אל עמרנה.
ארכאולוגיה מקראית ועבדיחבה · עבדיחבה ועיר דוד ·
פרדריק בליס
פרדריק ג'ונס בליס (באנגלית Frederick Jones Bliss; 3 בינואר 1857 - 22 ביוני 1939) היה ארכאולוג אמריקאי.
ארכאולוגיה מקראית ופרדריק בליס · עיר דוד ופרדריק בליס ·
פיר וורן
פיר וורן הוא חלק ממפעל מים קדום בעיר דוד ולו כמה חלקים: תעלה אופקית באורך של כמה עשרות מטרים; פיר אנכי בגובה של כ-14 מטרים, ומעבר צר בין ביצורים המוביל לבריכת אגירה.
ארכאולוגיה מקראית ופיר וורן · עיר דוד ופיר וורן ·
צ'ארלס וורן
גנרל סר צ'ארלס וורן (באנגלית: Sir Charles Warren; 7 בפברואר 1840 - 21 בינואר 1927) היה קצין בחיל ההנדסה המלכותי הבריטי, חבר בארגון הבונים החופשיים (Quatuor Coronati Lodge 2076), מראשוני הארכאולוגים בירושלים תחת חסות הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל וראש משטרת לונדון בין השנים 1886 ו-1888, בתקופת רציחותיו של ג'ק המרטש.
ארכאולוגיה מקראית וצ'ארלס וורן · עיר דוד וצ'ארלס וורן ·
קתלין קניון
קתלין מרי קניון (באנגלית: Kathleen Mary Kenyon; 5 בינואר 1906 - 24 באוגוסט 1978) הייתה ארכאולוגית אנגלייה, שהניחה כמה מהיסודות של שיטת החפירות המודרניות בכלל, ובסהר הפורה ושל הפרהיסטוריה של ארץ ישראל בפרט.
ארכאולוגיה מקראית וקתלין קניון · עיר דוד וקתלין קניון ·
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
ארכאולוגיה מקראית ורשות העתיקות · עיר דוד ורשות העתיקות ·
רוני רייך
רוני רייך (נולד ב-31 במרץ 1947, י' בניסן תש"ז) הוא ארכאולוג ישראלי ופרופסור אמריטוס לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, המתמחה בחפירות העיר העתיקה בירושלים.
ארכאולוגיה מקראית ורוני רייך · עיר דוד ורוני רייך ·
רוברט מקאליסטר
רוברט אלכסנדר סטיוארט מקאליסטר (באנגלית: Robert Alexander Stewart Macalister) (1870- 1950) היה ארכאולוג בריטי.
ארכאולוגיה מקראית ורוברט מקאליסטר · עיר דוד ורוברט מקאליסטר ·
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
ארכאולוגיה מקראית ושלמה · עיר דוד ושלמה ·
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
ארכאולוגיה מקראית ושבט יהודה · עיר דוד ושבט יהודה ·
שכם
העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.
ארכאולוגיה מקראית ושכם · עיר דוד ושכם ·
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
ארכאולוגיה מקראית ושיבת ציון · עיר דוד ושיבת ציון ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
ארכאולוגיה מקראית ותנ"ך · עיר דוד ותנ"ך ·
תקופת הברזל
תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.
ארכאולוגיה מקראית ותקופת הברזל · עיר דוד ותקופת הברזל ·
תקופת הברונזה
הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.
ארכאולוגיה מקראית ותקופת הברונזה · עיר דוד ותקופת הברונזה ·
תיארוך פחמן-14
תיארוך פחמן-14 הוא שיטת תיארוך רדיומטרי לקביעת גילו של עצם המכיל חומר אורגני באמצעות תכונותיו של פחמן רדיואקטיבי, איזוטופ רדיואקטיבי של פחמן זו אחת מהשיטות המדויקות ביותר להערכת גילם של ממצאים גאולוגיים וארכאולוגיים אורגניים.
ארכאולוגיה מקראית ותיארוך פחמן-14 · עיר דוד ותיארוך פחמן-14 ·
טין
אבן טין טין הוא משקע בעל גרגרים זעירים (4-60 מיקרומטר), קטנים מאלה של חול (בין 60 מיקרומטר ל-2 מ"מ) וגדולים מאלה של חרסית (קטנים מ-4 מיקרומטר).
ארכאולוגיה מקראית וטין · טין ועיר דוד ·
חפירה ארכאולוגית
חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.
ארכאולוגיה מקראית וחפירה ארכאולוגית · חפירה ארכאולוגית ועיר דוד ·
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
ארכאולוגיה מקראית וחזקיהו · חזקיהו ועיר דוד ·
בקעת הירדן
סיבה.
ארכאולוגיה מקראית ובקעת הירדן · בקעת הירדן ועיר דוד ·
בית ארבעת המרחבים
תרשים של בית ארבעת המרחבים תל קסילה - אתר במוזיאון ארץ ישראל ובו בית ארבעת המרחבים משוחזר בית ארבעת המרחבים במעלה שומרון שריד מהכפר העתיק במעלה שומרון דגם של בית ארבעת המרחבים בית ארבעת המרחבים או הבית הישראלי הוא טיפוס של מבנה שהתגלה באתרי חפירה רבים ברחבי ארץ ישראל ומחוצה לה.
ארכאולוגיה מקראית ובית ארבעת המרחבים · בית ארבעת המרחבים ועיר דוד ·
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
ארכאולוגיה מקראית ובית המקדש הראשון · בית המקדש הראשון ועיר דוד ·
ג'ון וינטר קרופוט
ג'ון וינטר קרופוט (באנגלית: John Winter Crowfoot 1873–1959) היה ארכאולוג אנגלי, חפר בירושלים בעיר דוד ובעיר שומרון, היה נשיא הקרן לחקר ארץ ישראל.
ארכאולוגיה מקראית וג'ון וינטר קרופוט · ג'ון וינטר קרופוט ועיר דוד ·
גיחון
מעיין הגִיחוֹן (בערבית: عين أمالدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג'), הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מטר מעל פני הים.
ארכאולוגיה מקראית וגיחון · גיחון ועיר דוד ·
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
ארכאולוגיה מקראית ודעת (אתר אינטרנט) · דעת (אתר אינטרנט) ועיר דוד ·
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
ארכאולוגיה מקראית ודוד · דוד ועיר דוד ·
דוד אוסישקין
דוד אוסישקין (נולד בשנת 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.
ארכאולוגיה מקראית ודוד אוסישקין · דוד אוסישקין ועיר דוד ·
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
ארכאולוגיה מקראית והאימפריה הרומית · האימפריה הרומית ועיר דוד ·
העופל
עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.
ארכאולוגיה מקראית והעופל · העופל ועיר דוד ·
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
ארכאולוגיה מקראית והר הבית · הר הבית ועיר דוד ·
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
ארכאולוגיה מקראית והרובע היהודי · הרובע היהודי ועיר דוד ·
הרי יהודה
נטף בלב גן לאומי "הרי יהודה" נוף מיושב בהרי יהודה מצוק דרגות; נוף אופייני למדבר הרי יהודה הרי יהודה, הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור בצפון ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח.
ארכאולוגיה מקראית והרי יהודה · הרי יהודה ועיר דוד ·
התנחלות השבטים
התנחלות השבטים היא אירוע מקראי המתואר בספר יהושע ובספר שופטים.
ארכאולוגיה מקראית והתנחלות השבטים · התנחלות השבטים ועיר דוד ·
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
ארכאולוגיה מקראית והיסטוריה · היסטוריה ועיר דוד ·
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
ארכאולוגיה מקראית וכנען · כנען ועיר דוד ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
ארכאולוגיה מקראית וירושלים · ירושלים ועיר דוד ·
יגאל שילה
יגאל שילה (6 ביולי 1937 - 14 בנובמבר 1987) היה ארכאולוג ישראלי.
ארכאולוגיה מקראית ויגאל שילה · יגאל שילה ועיר דוד ·
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
ארכאולוגיה מקראית ויהושע בן נון · יהושע בן נון ועיר דוד ·
יהודה (חבל ארץ)
נחל פרת מדבר יהודה חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון.
ארכאולוגיה מקראית ויהודה (חבל ארץ) · יהודה (חבל ארץ) ועיר דוד ·
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
ארכאולוגיה מקראית ויוסף בן מתתיהו · יוסף בן מתתיהו ועיר דוד ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה ארכאולוגיה מקראית ועיר דוד
- מה יש להם במשותף ארכאולוגיה מקראית ועיר דוד
- דמיון בין ארכאולוגיה מקראית ועיר דוד
השוואה בין ארכאולוגיה מקראית ועיר דוד
יש ארכאולוגיה מקראית 393 יחסים. יש ארכאולוגיה מקראית 271. כפי שיש להם במשותף 62, מדד הדמיון הוא = 62 / (393 + 271).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין ארכאולוגיה מקראית ועיר דוד. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
