גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
57 יחסים: מנחם שטרן, מרים (בת אריסטובולוס), מלתקי, מלחמת היהודים, אנטיפטרוס בן הורדוס, ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו, ארץ ישראל, ארכלאיס, אתנארך, אתרונגאיוס, אדום (עם), אולימפיאס (בת הורדוס), אוגוסטוס קיסר, נערן (יישוב קדום), סוסיתא (אתר ארכאולוגי), סוריה, ערב פסח, עזה, פולמוס וארוס, פובליוס קווינקטיליוס וארוס, פיליפוס (בית הורדוס), צוואה, קדמוניות היהודים, קורבן פסח, רמת הגולן, רומא, שמעון מפראיה, שומרונים, חמת גדר, בית ביתוס, בית הורדוס, גאליה, גלפירה, דיו קסיוס, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה הרומית, הרי האלפים, השומרון, הטעמה, הברה, הבשן, הגליל, הורדוס, הורדוס אנטיפס, כהן גדול, יצחק אייזיק הלוי, יהדות, יהודה (חבל ארץ), יהודה בן חזקיה, יהודים, ..., יוסף בן מתתיהו, יוונית, 1553, 16, 23 לפנה"ס, 4 לפנה"ס, 6. להרחיב מדד (7 יותר) »
מנחם שטרן
מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ומנחם שטרן · ראה עוד »
מרים (בת אריסטובולוס)
מרים הייתה בתם של אריסטובולוס, בנם של הורדוס מלך יהודה ומרים החשמונאית, ושל ברניקי, בתה של שלומית, אחותו של הורדוס.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ומרים (בת אריסטובולוס) · ראה עוד »
מלתקי
מלתקי (ביוונית: Μαλθάκη; נפטרה בשנת 4 לפנה"ס) הייתה אשתו הרביעית של הורדוס מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ומלתקי · ראה עוד »
מלחמת היהודים
מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ומלחמת היהודים · ראה עוד »
אנטיפטרוס בן הורדוס
אנטיפטרוס ב"כרוניקת נירנברג", 1493 אנטיפטרוס (ביוונית: Αντίπατρος; 46 – 4 לפנה"ס) היה בנו הבכור של הורדוס הגדול מלך יהודה מאשתו הראשונה דוריס.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ואנטיפטרוס בן הורדוס · ראה עוד »
ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו
מראה מיריחו לעבר אפיק נחל פרת וקיפרוס ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו הם מכלול של מבנים מתקופת בית שני שנחשפו במערב בקעת יריחו, סמוך לפתחו של נחל פרת ולדרך הרומית היורדת מירושלים ליריחו.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) וארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכלאיס
אַרְכֶלַאִיס (ביוונית: Άρχελαίς) הייתה עיר בבקעת הירדן, בפרובינקיה הרומית פלשתינה פרימה.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) וארכלאיס · ראה עוד »
אתנארך
אתנארך (מיוונית: ἐθνάρχης אתנארכס, מבטאים /ˈɛθnɑːrk/) הוא מנהיג פוליטי של ממלכה או עם.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ואתנארך · ראה עוד »
אתרונגאיוס
אתרונגאיוס (ביוונית: Αθρογγαίος, אַתְּרוֹנְגַיוֹס או אתרו֗נגֶס; המחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס) היה רועה יהודי שביקש לעורר מרד כנגד בית הורדוס והרומאים לאחר מותו של המלך הורדוס.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ואתרונגאיוס · ראה עוד »
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ואדום (עם) · ראה עוד »
אולימפיאס (בת הורדוס)
אולימפיאס הייתה בתם של הורדוס מלך יהודה ואשתו הרביעית, מלתקי השומרונית.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ואולימפיאס (בת הורדוס) · ראה עוד »
אוגוסטוס קיסר
אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »
נערן (יישוב קדום)
נחלות שבטי ישראל שרידי הפסיפס בבית הכנסת בנערן נַעֲרָן (גם: נַעֲרָה, נַעֲרָתָה ו- נעורן) היה יישוב מקראי מצפון ליריחו, שהמשיך להתקיים כיישוב יהודי בתקופת המשנה והתלמוד.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ונערן (יישוב קדום) · ראה עוד »
סוסיתא (אתר ארכאולוגי)
תרשים האתר על שלט במקום משמאל הקתדרלה ומימין לה מבנה הטבלה גדול תוכנית של האתר הארכאולוגי סוסיתא כפי ששורטטה על ידי גוטליב שומאכר ב־1885 תצלום אוויר ממזרח של ההר המשקיף על קיבוץ עין גב והכנרת, מאי 2017 אנדרטה לזכר מפקד מוצב סוסיתא, סגן רמי זית, שנפל במקום ביום העצמאות 1967 עמודים בבזיליקה עטלפים מגיחים ממעבר תת־קרקעי באתר שרידים בסוסיתא תצפית מסוסיתא לעבר קרן עין גב וצפון הכנרת הדקומנוס מקסימוס, רחובה הראשי של העיר 1.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) וסוסיתא (אתר ארכאולוגי) · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) וסוריה · ראה עוד »
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) וערב פסח · ראה עוד »
עזה
עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ועזה · ראה עוד »
פולמוס וארוס
פולמוס וארוס (מיוונית: מלחמת וארוס) הוא הכינוי של מספר מרידות שפרצו ביהודה עם מותו של המלך הורדוס, בתקופת הנציב הרומי בסוריה, פובליוס קווינקטיליוס וארוס.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ופולמוס וארוס · ראה עוד »
פובליוס קווינקטיליוס וארוס
"וארוס המובס", פסל גרמני מודרני פּוּבְּלִיוּס קְווִינְקְטִילִיוּס וַארוּס (46 לפנה"ס – 9 לספירה) היה פוליטיקאי ומצביא רומאי, בימי אוגוסטוס קיסר.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ופובליוס קווינקטיליוס וארוס · ראה עוד »
פיליפוס (בית הורדוס)
פיליפּּוס (ביוונית: Φίλιππος; נפטר בשנת 34 לספירה), בנו של הורדוס מאשתו קלאופטרה הירושלמית.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ופיליפוס (בית הורדוס) · ראה עוד »
צוואה
כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) וצוואה · ראה עוד »
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) וקדמוניות היהודים · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) וקורבן פסח · ראה עוד »
רמת הגולן
רמת הגולן (בערבית: هضبة الجولان; בתעתיק מדויק: הצ'בּת אלג'ולאן) היא אזור בצפון-מזרח מדינת ישראל, ממזרח לכנרת ולירדן ההררי.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ורמת הגולן · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ורומא · ראה עוד »
שמעון מפראיה
שמעון מפֶּרָאיָה (המחצית השנייה של המאה ה-1 לפנה"ס) היה עבדו של המלך הורדוס, שעם מותו של זה, ניסה לתפוס את השלטון על ארץ יהודה, בזמן פולמוס וארוס בשנת 4 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ושמעון מפראיה · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ושומרונים · ראה עוד »
חמת גדר
אפיק הירמוך בסמוך לחמת גדר, על רקע הגלעד. חַמַּת גָּדֵר הוא אתר מרחצאות מרפא ונופש ישראלי, השוכן בעמק הירמוך, מדרום לרמת הגולן, בגובה של כ-150 מ' מתחת לפני הים.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) וחמת גדר · ראה עוד »
בית ביתוס
בית בַּיְתוֹס הייתה משפחת כהנים וכהנים גדולים עשירה שמוצאה היה ממצרים.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ובית ביתוס · ראה עוד »
בית הורדוס
בית הורדוס הוא הכינוי שניתן לשושלת ששלטה בממלכת יהודה בסופה של תקופת בית שני עד למספר שנים אחרי החורבן.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ובית הורדוס · ראה עוד »
גאליה
מפת גאליה, בסביבות 58 לפני הספירה גאליה (בלטינית: Gallia) הוא שמו ההיסטורי, בתקופת הברזל ובתקופה הרומית, של אזור במערב אירופה החופף בגבולותיו לצרפת המודרנית ולאזורים נוספים ממערב לנהר הריין, בהם בלגיה, לוקסמבורג וחלקים מערביים של שווייץ, הולנד וגרמניה.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) וגאליה · ראה עוד »
גלפירה
גְלָפִירָה (ביוונית: Γλαφύρα; 35 לפנה"ס בערך – 7 לספירה בערך) הייתה נסיכה קפדוקית, בתו של ארכלאוס, מלך קפדוקיה האחרון.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) וגלפירה · ראה עוד »
דיו קסיוס
דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ודיו קסיוס · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) והאימפריה הרומית · ראה עוד »
הרי האלפים
מראה הרי האלפים בסלובניה הרי האלפים (בגרמנית: Alpen, באיטלקית: Alpi, בצרפתית: Alpes, ברומאנש ובאוקסיטנית: Alps, בסלובנית: Alpe) הם רכס הרים בדרום-מרכזה של אירופה, העובר (ממזרח למערב) דרך המדינות אוסטריה, איטליה, גרמניה, ליכטנשטיין, סלובניה, צרפת ושווייץ.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) והרי האלפים · ראה עוד »
השומרון
חבל השומרון (בערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא שמו של אזור גאוגרפי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המרכזי.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) והשומרון · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) והטעמה · ראה עוד »
הברה
הברה היא יחידה פונולוגית, המאגדת הגאים, לפי מידת הסונוריות שלהם.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) והברה · ראה עוד »
הבשן
כותרת.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) והבשן · ראה עוד »
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) והגליל · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) והורדוס · ראה עוד »
הורדוס אנטיפס
מטבע של הורדוס אנטיפס הורדוס אנטיפס (ביוונית: Ηρώδης Αντίπας) היה נסיך יהודי מבית הורדוס, בנו של הורדוס מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) והורדוס אנטיפס · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) וכהן גדול · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ויהדות · ראה עוד »
יהודה (חבל ארץ)
נחל פרת מדבר יהודה חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ויהודה (חבל ארץ) · ראה עוד »
יהודה בן חזקיה
יהודה בן חזקיה, הידוע גם כ"יהודה הגלילי" (המאה ה-1 לפנה"ס והמחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה), היה מנהיג כת דתית יהודית בסוף תקופת בית שני, אשר מרדה נגד האימפריה הרומית.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ויהודה בן חזקיה · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ויהודים · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ויוונית · ראה עוד »
1553
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ו1553 · ראה עוד »
16
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ו16 · ראה עוד »
23 לפנה"ס
#הפניה 29–20 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ו23 לפנה"ס · ראה עוד »
4 לפנה"ס
#הפניה 9–1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ו4 לפנה"ס · ראה עוד »
6
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארכלאוס (נשיא) ו6 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ארכלאוס_(נשיא)
