גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
43 יחסים: ממלוכים, ממלכת פרס, משטרה, משה ריישר, מדרסת תנכזיה, מוקרנס, מוזוליאום, מוג'יר א-דין, ארמון, אלי שילר, אבלק, סופיות, סולימאן הראשון, ערבית, עיריית ירושלים, צבא, קסרקטין, רחוב הגיא (העיר העתיקה), שערי ירושלים (ספר), תשנ"ז, חצר פנימית, בית תמחוי, בית הקברות ממילא, בית יתומים, גיור, ד'ו אל-קעדה, המאה ה-19, האסקי סולטאן, העשור הראשון של המאה ה-21, העשור השני של המאה ה-21, הרובע המוסלמי, הלני המלכה, הלוח הגרגוריאני, הורם סולטאן, וקף, ירושלים, ירושלים בתקופת בית שני, ירושלים בתקופה הממלוכית, ירושלים בתקופה העות'מאנית, יד בן צבי, 1388, 1391, 1392.
ממלוכים
מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וממלוכים · ראה עוד »
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וממלכת פרס · ראה עוד »
משטרה
שוטר גרמני בתפקיד אוסטרלית משטרה היא ארגון שכפוף לרשות המבצעת, האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ומשטרה · ראה עוד »
משה ריישר
משה ריישר (1840-1880 ת"ר-תר"ם) היה שד"ר רב, סופר וחוקר ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ומשה ריישר · ראה עוד »
מדרסת תנכזיה
#הפניה אל-מדרסה א-תנכיזיה.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ומדרסת תנכזיה · ראה עוד »
מוקרנס
קמרון גומחת הכניסה של ארמון הגבירה טונשוק. ניתן לראות שימוש באבלק, עיטורי נטיפות (מוקרנס) ועיטורים גאומטריים מוקרנס באלהמברה מֻקָרנָס (בערבית ובפרסית: مقرنس; בטורקית: Mukarnas; בספרדית: mocárabe) - עיטור דמוי נטיפי אבן מדורגים הנקראים בעברית "עיטור נטיפות".
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ומוקרנס · ראה עוד »
מוזוליאום
#הפניה מאוזוליאום.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ומוזוליאום · ראה עוד »
מוג'יר א-דין
מֻגִ'יר אַ־דִּין אַל־עֻלַיְמִי אל-חנבלי (בערבית: مجير الدين العليمي الحنبلي; 1456-1522) היה היסטוריון, גאוגרף ושופט בממשל הממלוכי.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ומוג'יר א-דין · ראה עוד »
ארמון
פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900 ארמון האפיפיור באויניון. ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וארמון · ראה עוד »
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ואלי שילר · ראה עוד »
אבלק
אבלק "אמיתי" באיסטנבול אבלק "מזויף" בירושלים משחקי אבלק בכנסיית דורמיציון בירושלים אָבְּלַק הוא סגנון בנייה המשלב אבנים לבנות ולבנים אדומות המעניקות לו יציבות מחד וגמישות מאידך.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ואבלק · ראה עוד »
סופיות
הסוּפיות או סוּפיזם (בערבית: صوفية; בתעתיק מדויק: צופיה) היא זרם מיסטי באסלאם, השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וסופיות · ראה עוד »
סולימאן הראשון
Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וסולימאן הראשון · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וערבית · ראה עוד »
עיריית ירושלים
עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ועיריית ירושלים · ראה עוד »
צבא
תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וצבא · ראה עוד »
קסרקטין
#הפניה בסיס צבאי#מחנה צבאי זמני.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וקסרקטין · ראה עוד »
רחוב הגיא (העיר העתיקה)
מפת רחוב הגיא וסביבתו שלט רחוב הגיא בחלקו הפוגש את ויה דולורוזה רחוב הגיא (בערבית: الواد; נהגה: אל וואד; נקרא גם רחוב העמק) הוא רחוב ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ורחוב הגיא (העיר העתיקה) · ראה עוד »
שערי ירושלים (ספר)
שערי ירושלים הוא ספרו של משה ריישר שיצא לאור בשנת 1866 בלבוב.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ושערי ירושלים (ספר) · ראה עוד »
תשנ"ז
#הפניה ה'תשנ"ז.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ותשנ"ז · ראה עוד »
חצר פנימית
חצר פנימית באדינבורו (1929) חצר פנימית בבית אות המוצר הירושלמי חצר פנימית היא אזור מגודר ולעיתים קרובות שטח המוקף במבנה ופתוח אל השמים.חצרות פנימיות שמשו כמקומות מפגש עיקריים באכסניות ומבני ציבור.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וחצר פנימית · ראה עוד »
בית תמחוי
בית תמחוי במונטריאול, קנדה, 1931 (בתקופת השפל הגדול) בית תמחוי הוא מסעדה המשמשת למתן ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ובית תמחוי · ראה עוד »
בית הקברות ממילא
350x350 פיקסלים בית הקברות בשנת 1854. במרכזו - בריכת ממילא בית הקברות ובריכת ממילא, תחילת המאה העשרים תורבת כובכייה תורבת כובכייה תרשים הכובכייה שנעשה בידי קלרמון גנו הקבר הצלבני ממראות בית הקברות על רקע מרכז העיר בית הקברות ממילא הוא בית קברות מוסלמי מהתקופה הממלוכית, שלו יסודות איובים ואף קדומים יותר.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ובית הקברות ממילא · ראה עוד »
בית יתומים
"שעת המשחק בבית היתומים באמסטרדם", ציור מאת מקס ליברמן, 1876 יהודי לשעבר בברלין דיר ראפאת - הכולל בית יתומות במסגרתו בית יתומים הוא מוסד חינוכי המיועד לילדים יתומים, או כאלה שאף אחד מהוריהם או קרוביהם אינו מסוגל לטפל בהם.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ובית יתומים · ראה עוד »
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וגיור · ראה עוד »
ד'ו אל-קעדה
ד'וּ אֶלְ-קַעְדָה (תעתיק מדויק: ד'וּ (א)לְקַעְדָה; בערבית: ذُو ٱلْقَعْدَة) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה המוסלמי והראשון בארבעת החודשים הקדושים: ד'ו אל-קעדה, ד'ו אל-חיג'ה, מוחרם ורג'ב.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וד'ו אל-קעדה · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק והמאה ה-19 · ראה עוד »
האסקי סולטאן
האסקי סולטאן (טורקית עות'מאנית: خاصکي سلطان) היה התואר הקיסרי ששימש את בת זוגו הראשית של הסולטאן העות'מאני.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק והאסקי סולטאן · ראה עוד »
העשור הראשון של המאה ה-21
רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, המכונה בקיצור שנות האלפיים, החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק והעשור הראשון של המאה ה-21 · ראה עוד »
העשור השני של המאה ה-21
עולם המערבי. העשור השני של המאה ה-21 היה העשור אשר החל ב-1 בינואר 2010 והסתיים ב-31 בדצמבר 2019.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק והעשור השני של המאה ה-21 · ראה עוד »
הרובע המוסלמי
מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק והרובע המוסלמי · ראה עוד »
הלני המלכה
קברי המלכים - קברה המשוער של הלני המלכה בירושלים חניון גבעתי ליד עיר דוד הלני המלכה (ביוונית: Ἑλένη; נפטרה בסביבות שנת 56 לספירה) הייתה מלכת חַדְיָב שבאשור (ממלכה הידועה גם כאדיאבנה Adiabene) מצפון לסהר הפורה, במאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק והלני המלכה · ראה עוד »
הלוח הגרגוריאני
תבליט על קברו של האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, המציין את השקת לוח השנה הגרגוריאני. הלוח הגרגוריאני או לוח השנה הגרגוריאני (קרוי גם לוח השנה האזרחי או הלוח הלועזי או הלוח הנוצרי, על מנת להבדילו מהלוח העברי) הוא לוח השנה שהונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1582, בהתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר, קנסור הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק והלוח הגרגוריאני · ראה עוד »
הורם סולטאן
הורם סולטאן (בטורקית: Hürrem Sultan; 1500 – 18 באפריל 1558), הידועה גם בשם רוקסלנה (Roxelana), או אלכסנדרה, הייתה בת זוגו הראשית ואשתו החוקית של הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק והורם סולטאן · ראה עוד »
וקף
מסגד הגדול ברמלה באסלאם, וקף (בערבית: وقف, חרם/הקדש) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ווקף · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וירושלים בתקופת בית שני · ראה עוד »
ירושלים בתקופה הממלוכית
250px כתובת הקדשה ממלוכית מסולסלת עיטור גאומטרי ממלוכי אופייני העיר ירושלים הייתה תחת שלטון הממלוכים החל משנת 1260 ועד שנת 1516.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וירושלים בתקופה הממלוכית · ראה עוד »
ירושלים בתקופה העות'מאנית
בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ויד בן צבי · ראה עוד »
1388
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ו1388 · ראה עוד »
1391
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ו1391 · ראה עוד »
1392
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארמון הגבירה טונשוק ו1392 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ארמון_הגבירה_טונשוק
