גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
170 יחסים: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, ממלכת פרוסיה, מסורה, מסכת מידות, מסכת תמיד, מעצר, מקלט מדיני, מקיצי נרדמים, משנה, משקל (שירה), משרד החינוך והתרבות, משה שטיינשניידר, משה שובה, מלך, מלחמת העולם הראשונה, מזרח אירופה, מחנה ריכוז, מגדבורג, מדעי היהדות, מיכאל מאיר (היסטוריון), אמסטרדם, אמוראים, אנגליה, ארמנית, ארץ ישראל, ארצות הברית, אלוהים (יהדות), אליקים גוטהולד וייל, אברהם שפירא (פצ'י), אברהם בר חייא, אברהם יהושע השל, אדוארד נורדן, אוניברסיטת אמסטרדם, אוניברסיטת פרייבורג, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת הומבולדט, אוסף גרשם שלום, אושוויץ, אויגן טויבלר, אירופה, נחמיה אלוני, ניקוד, ספר מצוות קטן, ספר יובל, ספרן, ספרות חז"ל, ספריית רוזנטליאנה, ספריית המדינה בברלין, סינסינטי, עם עובד, ..., עקיבא ארנסט סימון, עליית הנאצים לשלטון, עזרא ציון מלמד, עברית, עברית מקראית, פאול קאלה, פקיד, פרוסיה, פרופסור, פרובינציית סקסוניה, פלאטוניזם, פליט, פילוסוף, פילולוגיה, צבא הקיסרות הגרמנית, קטלוג, קונסול דיפלומטי, רבי יהודה הנשיא, רוטרדם, שמא יהודה פרידמן, שם פרטי, תנאים, תעתיק, תפילה (יהדות), תרגומי התנ"ך, תלמוד, תלמוד בבלי, תוספתא, תורה שבעל פה, לטינית, לימודים קלאסיים, ליל הבדולח, טעמי המקרא, זקסנהאוזן, חנוך אלבק, חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, חוקר, חוקי נירנברג, חיים זלמן דימיטרובסקי, בעלי התוספות, ברלין, ברגן-בלזן, ברייתא, בית ספר תיכון, בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ביזה, ביבליוגרפיה, גרמנית, גרמניה, גרשם שלום, גוטהלף ברגשטרסר, גימנסיה, גירוש ספרד, דניאל בויארין, דניאל גולדשמידט, דוקטור, דוד צבי בנעט, דוד שמואל לוינגר, המאה ה-2, המפלגה הנאצית, המכון לתצלומי כתבי יד עבריים, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרייה הלאומית, הספד, העת העתיקה, הקיסרות הגרמנית, השואה, התאבדות, התרבות ההלניסטית, התורה שבעל פה, הגזע הארי, הגירה, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, הולנד, היסטוריון, היברו יוניון קולג', וסטרבורק, ורשה, וילהלם הראשון, ויזה לארצות הברית, כתב יד (העתק), יעקב נחום הלוי אפשטיין, יצחק מקורביל, יצחק משה אלבוגן, יצחק בער, יצחק היינמן, יצחק יוליוס גוטמן, ירושלים, יד ושם, יהדות, יהדות גרמניה, יהדות הולנד, יוסף היינימן, יוון העתיקה, יוונית, יידיש, 10 בנובמבר, 17 באוגוסט, 17 בנובמבר, 1889, 1908, 1913, 1914, 1915, 1918, 1919, 1920, 1921, 1922, 1926, 1927, 1928, 1933, 1935, 1938, 1939, 1944, 30 במרץ, 9 בנובמבר. להרחיב מדד (120 יותר) »
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums (גרמנית: "ירחון לתולדות ישראל ולחכמת ישראל" או "להיסטוריה היהודית ולמדעי היהדות"; בראשי תיבות: MGWJ; מכונה גם בסתמי: Monatsschrift, מוֹנַאטסשריפְט) היה כתב עת אקדמי מחקרי שהופיע, עם כמה הפסקות, במשך 83 שנים, מ-1851 עד 1939.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וMonatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · ראה עוד »
ממלכת פרוסיה
ממלכת פרוסיה (בגרמנית: Königreich Preußen) הייתה ממלכה גרמנית, שהתקיימה כמדינה עצמאית בשנים 1871–1701, והחל מאיחוד גרמניה המשיכה להתקיים כחלק הארי של הקיסרות הגרמנית, בשנים 1918–1871, כאשר מלכה מכהן גם כקיסר גרמניה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וממלכת פרוסיה · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומסורה · ראה עוד »
מסכת מידות
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומסכת מידות · ראה עוד »
מסכת תמיד
מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומסכת תמיד · ראה עוד »
מעצר
מַעֲצָר הוא כליאה המבוצעת על ידי שליחי השלטון, שאיננה מהווה ענישה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומעצר · ראה עוד »
מקלט מדיני
מקלט מדיני הוא מושג משפטי עתיק יומין, שעיקרו זכויות אדם הנרדף בגלל דעותיו הפוליטיות או אמונותיו הדתיות ממדינתו ועתיד לקבל הגנה מרשות ריבונית אחרת, ממדינה זרה, או מהכנסייה (בימי הביניים).
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומקלט מדיני · ראה עוד »
מקיצי נרדמים
חברת מקיצי נרדמים היא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומקיצי נרדמים · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומשנה · ראה עוד »
משקל (שירה)
משקל (גם בלועזית: ריתמוּס) הוא שם כולל למערכות המִקְצָב המשמשות ברוב סוגי השירה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומשקל (שירה) · ראה עוד »
משרד החינוך והתרבות
#הפניהמשרד החינוך.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומשרד החינוך והתרבות · ראה עוד »
משה שטיינשניידר
משה (מוריץ) שטיישניידר (Moritz Steinschneider; רמש"ש; א' בניסן ה'תקע"ו, 30 במרץ 1816 – ט' בשבט ה'תרס"ז, 24 בינואר 1907), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן יהודי צ'כי - אוסטרי - גרמני, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומשה שטיינשניידר · ראה עוד »
משה שובה
#הפניה משה שוובה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומשה שובה · ראה עוד »
מלך
המערב ובעל השלטון הארוך ביותר (72 שנה). פסלו של קמהאמהה הראשון, מלך הוואי, בהיכל הקפיטול של ארצות הברית מלך או מלכה הוא שם הניתן למונרך בשלל סיטואציות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומלך · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומזרח אירופה · ראה עוד »
מחנה ריכוז
מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומחנה ריכוז · ראה עוד »
מגדבורג
בית הכנסת במגדבורג, 2009 מגדבורג (בגרמנית:, בסקסונית תחתית.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומגדבורג · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומדעי היהדות · ראה עוד »
מיכאל מאיר (היסטוריון)
מיכאל מאיר מיכאל אלברט מאיר (Michael Albert Meyer, נולד ב-15 בנובמבר 1937) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, פרופסור לתולדות עם ישראל בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי, אוהיו.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ומיכאל מאיר (היסטוריון) · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואמסטרדם · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואמוראים · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואנגליה · ראה עוד »
ארמנית
שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וארמנית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וארצות הברית · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אליקים גוטהולד וייל
250px אליקים גוֹטְהוֹלְד וַיְיל (Gotthold Eljakim Weil; 13 במאי 1882, כ"ד באייר תרמ"ב, ברלין, גרמניה – 25 באפריל 1960, כ"ח בניסן תש"ך, ירושלים) היה מזרחן, פילולוג וספרן יהודי-גרמני-ישראלי, פרופסור לפילולוגיה באוניברסיטת פרנקפורט ובאוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המחלקה המזרחנית של הספרייה המלכותית בברלין ומנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואליקים גוטהולד וייל · ראה עוד »
אברהם שפירא (פצ'י)
אברהם שפירא (פצ'י) (נולד ב-1935 בחיפה) הוא עורך והיסטוריון תרבותי, מורה, חוקר ומנהיג תרבותי, ממובילי "חוג שדמות" לגיבוש זהות יהודית-חילונית.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואברהם שפירא (פצ'י) · ראה עוד »
אברהם בר חייא
רבי אברהם בר חייא היה תלמיד חכם, מתמטיקאי, אסטרונום ופילוסוף יהודי שפעל בשלהי המאה ה-11 ובמחצית הראשונה של המאה ה-12 בברצלונה שבספרד.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואברהם בר חייא · ראה עוד »
אברהם יהושע השל
הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואברהם יהושע השל · ראה עוד »
אדוארד נורדן
אדוארד נורדן כסטודנט בברלין אדוארד נוֹרדן (בגרמנית: Eduard Norden; 21 בספטמבר 1868, אֶמדֶן, גרמניה – 13 ביולי 1941, ציריך, שווייץ) היה פילולוג קלאסי והיסטוריון של הדת, יהודי גרמני שהמיר את דתו.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואדוארד נורדן · ראה עוד »
אוניברסיטת אמסטרדם
אוניברסיטת אמסטרדם (בהולנדית: Universiteit van Amsterdam ובקיצור UvA), היא הגדולה משתי האוניברסיטאות של אמסטרדם ואחת הגדולות והחשובות באירופה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואוניברסיטת אמסטרדם · ראה עוד »
אוניברסיטת פרייבורג
בניין המכללות, חזית הבניין הראשי של האוניברסיטה, שנבנה בשנת 1911 אוניברסיטת פרייבורג, בשמה המלא אוניברסיטת אלברט לודוויג בפרייבורג (בגרמנית: Albert-Ludwigs Universität Freiburg) היא אוניברסיטה ציבורית להוראה ומחקר בעיר פרייבורג, במדינת באדן-וירטמברג בגרמניה, אחת האוניברסיטאות הוותיקות והיוקרתיות של גרמניה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואוניברסיטת פרייבורג · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוניברסיטת הומבולדט
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואוניברסיטת הומבולדט · ראה עוד »
אוסף גרשם שלום
#הפניהספריית גרשם שלום.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואוסף גרשם שלום · ראה עוד »
אושוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואושוויץ · ראה עוד »
אויגן טויבלר
אויגן טויבלר (שני משמאל), בין חברי "אגודה לאומית" בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות, 1902 אוֹיְגֶן טוֹיְבְּלֶר (בגרמנית: Eugen Täubler; 10 באוקטובר 1879, גוסטין, פרוסיה, הקיסרות הגרמנית – 14 באוגוסט 1953, סינסינטי, אוהיו) היה חוקר חשוב של התקופה הקלאסית והיסטוריון של העם היהודי.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואויגן טויבלר · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ואירופה · ראה עוד »
נחמיה אלוני
נחמיה אלוני (לינדה) (Nehemya Allony (Linde (ב' באב תרס"ו, 24 ביולי 1906, ורשה, פולין – י"ב בסיון תשמ"ג, 24 במאי 1983, ירושלים, ישראל) היה חוקר בתחומי חכמת ישראל, הספרות, הלשון והשירה העברית בימי הביניים, מייסד ומנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים (1950 – 1963), כיהן כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחוג לספרות עברית. זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל (1970).
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ונחמיה אלוני · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וניקוד · ראה עוד »
ספר מצוות קטן
ספר מצוות קטן (סמ"ק) (בשמו המקורי 'שבעת עמודי גולה') הוא ספר הלכה שחובר על ידי רבי יצחק מקורביל ופורסם במאה השלוש עשרה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וספר מצוות קטן · ראה עוד »
ספר יובל
ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וספר יובל · ראה עוד »
ספרן
"הספרן", ציור מאת ג'וזפה ארצ'ימבולדו, 1556 ספרנית בספריית תיכון רוטברג ספרן הוא מי שבמקצועו מתמחה בקטלוג ספרים, במיונם, בחיפוש מידע בספרים ובמאגרי מידע דיגיטליים, ובניהול ספריות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וספרן · ראה עוד »
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וספרות חז"ל · ראה עוד »
ספריית רוזנטליאנה
ספריית רוזנטליאנה (Bibliotheca Rosenthaliana) היא אוסף ספרי היהדות בספריית אוניברסיטת אמסטרדם.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וספריית רוזנטליאנה · ראה עוד »
ספריית המדינה בברלין
בניין הספרייה בשדרת אונטר דן לינדן החצר הפנימית של בניין הספרייה שבשדרת אונטר דן לינדן בניין הספרייה בקולטורפורום, בפוטסדאמר שטראסה (רחוב פוטסדאם) ספריית המדינה בברלין (בגרמנית: Staatsbibliothek zu Berlin) היא ספרייה הנמצאת בעיר ברלין, בירת גרמניה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וספריית המדינה בברלין · ראה עוד »
סינסינטי
סינסינטי (באנגלית: Cincinnati) היא עיר בדרום-מערב מדינת אוהיו שבארצות הברית והיא העיר השלישית בגודלה באוהיו, עם כ-309,317 תושבים (2020).
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וסינסינטי · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ועם עובד · ראה עוד »
עקיבא ארנסט סימון
עקיבא ארנסט סימון (Ernst Simon; 15 במרץ 1899, י"ד באדר ב' ה'תר"ס, ברלין – 18 באוגוסט 1988, ה' באלול ה'תשמ"ח, ירושלים), פילוסוף וחוקר חינוך, מרצה לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ועקיבא ארנסט סימון · ראה עוד »
עליית הנאצים לשלטון
עליית הנאצים לשלטון (בגרמנית נקראת בדרך-כלל Machtergreifung, מַאכטאֶרגרַייפוּנג, קרי "תפיסת השלטון") אירעה בתהליך שארך שנים, ששיאו בתקופת בת פחות מחודשיים (כ-53 ימים), ממינוי אדולף היטלר לקנצלר גרמניה ב-30 בינואר 1933, ועד להעברת חוק ההסמכה ב-23 במרץ (תאריך זה מהווה את המעבר הרשמי מרפובליקת ויימאר לגרמניה הנאצית).
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ועליית הנאצים לשלטון · ראה עוד »
עזרא ציון מלמד
הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ועברית מקראית · ראה עוד »
פאול קאלה
פאול ארנסט קאלֶה (Paul Ernst Kahle; 21 בינואר 1875 – 24 בספטמבר 1964) היה בלשן, חוקר המקרא, חלוץ מחקר שיטות הניקוד של העברית.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ופאול קאלה · ראה עוד »
פקיד
פקיד הוא תוארו של מי שמחזיק במשרה הכרוכה בביצוע משימות משרדיות או הקשורות במכירות או קניינות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ופקיד · ראה עוד »
פרוסיה
סמל ממלכת פרוסיה משנת 1701 פְּרוּסְיָה (בגרמנית: Preußen, ביידיש: פּרײַסן) הייתה מדינה היסטורית ששכנה בשטחי צפון גרמניה של היום, ובשטחים שהיום מהווים את צפון ומרכז פולין, צ'כיה, דנמרק, בלגיה במערב, וליטא במזרח, עד גבול האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ופרוסיה · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ופרופסור · ראה עוד »
פרובינציית סקסוניה
פרובינציית סקסוניה הייתה מחוז של ממלכת פרוסיה, ולאחר מכן של המדינה החופשית פרוסיה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ופרובינציית סקסוניה · ראה עוד »
פלאטוניזם
פלאטוניזם או אידיאליזם אפלטוני או תורת האודיאות של אפלטון היא תפיסה פילוסופית שיצר הפילוסוף אפלטון, לפיה המציאות אותה אנו תופסים בחושינו משקפת מציאות אידיאלית־אובייקטיבית נעלה יותר.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ופלאטוניזם · ראה עוד »
פליט
פליטים רוסים ליד סטלינגרד, אוקטובר 1942 פליטים פלסטינים, אוקטובר-נובמבר 1948 פליטים מווייטנאם, מאי 1984 פליט הוא אדם שעזב את ביתו ונמצא מחוץ לארץ אזרחותו משום שיש לו חשש מבוסס מפני רדיפה על רקע גזע, דת, לאום, השקפתו הפוליטית או השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת (קבוצה חברתית מסוימת היא קטגוריה עמומה במידה מסוימת אך ברוב מדינות העולם נהוג להכניס נשים לקטגוריה זו).
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ופליט · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ופילוסוף · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ופילולוגיה · ראה עוד »
צבא הקיסרות הגרמנית
הצבא הגרמני (Deutsches Heer) או הצבא הלאומי (Reichsheer) או הצבא האימפריאלי (Kaiserliches Heer or Kaiserreichsheer) היה צבאה של הקיסרות הגרמנית וכלל את צבא היבשה ואת שירות האוויר הגרמני.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וצבא הקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
קטלוג
קטלוג כרטיסיות באמצעות כרטסת - ספריית אוניברסיטת גראץ קָטָלוֹג הוא אמצעי לארגן ולקבץ יחד נתונים בנושא מסוים, והוא משמש בתחומים שונים: ספרנות, פרסום, מסחר ועוד.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וקטלוג · ראה עוד »
קונסול דיפלומטי
קונסול (באנגלית: Consul) הוא תואר דיפלומטי הנגזר ישירות מרמת המשלחת הדיפלומטית הפועלת באותה מדינה, וניתן לנציג הבכיר בקונסוליה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וקונסול דיפלומטי · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רוטרדם
לופטוואפה על רוטרדם ואיום להפציץ ערים הולנדיות אחרות, נכנעה הולנד לגרמניה הנאצית. בהפצצה נהרס מרכז העיר בשטח של 2.6 קמ"ר כמעט לחלוטין, 900 מתושביה נהרגו ו-85,000 איש נותרו ללא קורת גג. בכל שנה, ביום ההפצצה, מוארים שמי העיר בזרקורים לזכר האירוע. רוטרדם (בהולנדית: Rotterdam) היא עיר נמל בהולנד, השנייה בגודלה במדינה אחרי אמסטרדם הבירה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ורוטרדם · ראה עוד »
שמא יהודה פרידמן
#הפניה שמא פרידמן.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ושמא יהודה פרידמן · ראה עוד »
שם פרטי
שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לעומת שם משפחה אותו חולקים כל בני המשפחה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ושם פרטי · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ותנאים · ראה עוד »
תעתיק
שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית סטיקר "נ נח נחמ נחמן מאומן" בתעתיק לערבית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ותעתיק · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ותוספתא · ראה עוד »
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ותורה שבעל פה · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ולטינית · ראה עוד »
לימודים קלאסיים
לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ולימודים קלאסיים · ראה עוד »
ליל הבדולח
זגוגיות חנות מנופצות לאחר ליל הבדולח. מאחור ניתן לראות גרפיטי של צלב קרס. צולם ב-10 בנובמבר 1938. נאצים שופכים דלק על ספסלי בית כנסת בליל הבדולח, לקראת הצתתו ליל הבדולח (בגרמנית: Kristallnacht, נהגה: קריסטלנאכט) הוא הכינוי ללילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וליל הבדולח · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וטעמי המקרא · ראה עוד »
זקסנהאוזן
מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה (לחצו להגדלה) מחנה הריכוז זקסנהאוזן (בגרמנית: KZ Sachsenhausen) היה מחנה הריכוז הראשי לאזור ברלין בתקופת המשטר הנאצי.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וזקסנהאוזן · ראה עוד »
חנוך אלבק
חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וחנוך אלבק · ראה עוד »
חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי
החוק כפי שפורסם בספר החוקים הגרמני שלט המשרד של עורך הדין היהודי ד"ר ורנר ליבנטל. השלט נצבע בשחור על ידי הנאצים בעקבות החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, הוסר על ידי ליבנטל, והובא לארץ עם עלייתו ב-1935 חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי (בגרמנית: Gesetz zur Wiederherstellung des Berufsbeamtentums; מקובל גם בשם חוק בדבר השבת הפקידות המקצועית על כנה) היה חוק שנחקק בגרמניה הנאצית ב-7 באפריל 1933, כחודש לאחר עלייתו לשלטון של אדולף היטלר.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וחוק לשיקום שירות המדינה המקצועי · ראה עוד »
חוקר
#הפניה מחקר.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וחוקר · ראה עוד »
חוקי נירנברג
תרשים המתאר את שייכותו של אדם לגזע הארי או לגזע היהודי על פי חוקי נירנברג, מתורגם לעברית חוקי נירנברג (בגרמנית: Nürnberger Gesetze) היו חוקי גזע בימי שלטון גרמניה הנאצית, אשר הגדירו מיהו אזרח גרמני ("בעלי דם גרמני או קרוב לו").
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וחוקי נירנברג · ראה עוד »
חיים זלמן דימיטרובסקי
חיים זלמן דימיטרובסקי (1920 - א' באב תשע"א, 1 באוגוסט 2011) היה פרופסור בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וחיים זלמן דימיטרובסקי · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ובעלי התוספות · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וברלין · ראה עוד »
ברגן-בלזן
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן, הנקרא לפעמים רק בלזן, היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וברגן-בלזן · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וברייתא · ראה עוד »
בית ספר תיכון
כיתה בגימנסיה הרצליה, 1912 בית ספר תיכון (מכונה גם חטיבה עליונה או בראשי תיבות חט"ע) הוא השלב העליון במערכת החינוך הבסיסית הניתנת לילדים ולנוער במדינות רבות בעולם.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ובית ספר תיכון · ראה עוד »
בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות
#הפניה בית המדרש הגבוה למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ובית המדרש הגבוה ללימודי יהדות · ראה עוד »
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי · ראה עוד »
ביזה
אזהרה על בית בניו אורלינס לאחר הוריקן קתרינה: "אתם בוזזים - אנחנו יורים" ביזה היא לקיחת רכוש שבעליו עזבו את המקום או חסרים יכולת להתנגד.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וביזה · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וגרמניה · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וגרשם שלום · ראה עוד »
גוטהלף ברגשטרסר
גוֹטהֶלְף בֶּרְגְשְׁטְרֶסֶר (בגרמנית: Gotthelf Bergsträsser; 5 באפריל 1886 - 16 באוגוסט 1933) היה בלשן גרמני שנחשב לאחד מגדולי הבלשנים השמיים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וגוטהלף ברגשטרסר · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וגימנסיה · ראה עוד »
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וגירוש ספרד · ראה עוד »
דניאל בויארין
דניאל בויארין (באנגלית: Daniel Boyarin; נולד ב-6 בדצמבר 1946) הוא פילוסוף והיסטוריון יהודי אמריקאי-ישראלי.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ודניאל בויארין · ראה עוד »
דניאל גולדשמידט
ארנסט דניאל גולדשמידט (בלועזית: Ernst Daniel Goldschmidt; (כ"ב בכסלו תרנ"ו, 9 בדצמבר 1895 – ו' בטבת תשל"ג, 10 בדצמבר 1972) היה חוקר ופרשן תפילה ופיוט; הגיה, ערך והוציא לאור מהדורות ביקורתיות ומדעיות של סידורים ומחזורי תפילה, לפי מנהגי הקהילות והעדות השונות. חיבר את הספר "הגדה של פסח, מקורותיה ותולדותיה במשך הדורות" והיה אחד המגיהים של תנ"ך קורן. את לימודיו הגבוהים החל באוניברסיטת ברסלאו ובהמשך עבר לאוניברסיטת ברלין. במקביל ללימודיו באוניברסיטה, למד בבית המדרש לרבנים בעיר. בשנת 1925 הגיש את עבודת הדוקטורט, שעסקה בכתביו של המדינאי היווני, הרטוריקן, אייסכינס. הוא סיים את לימודיו, והתקבל לעבודה בספרייה המלכותית של ברלין. בנוסף, היה חבר מערכת ואחראי על כתיבת הערכים של האינקונבולים העבריים, ב"קטלוג הכללי של האינקונבולים", שיצא לאור ב-1925. הוא החל לגלות עניין גם בתחום חקר התפילה והפיוט, בעיקר לגבי נוסחיה השונים. לאחר עליית הנאצים לשלטון וחקיקת החוק לשיקום שירות המדינה המקצועי, נפגעו תנאי העסקתו. עם ההחמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים, פוטרו, בשנת 1936, הוא וכל העובדים היהודים האחרים מהספרייה. באותה השנה (1936) עלה לארץ ישראל, והחל לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאוחר יותר, היה גם חבר המערכת של מפעל הביבליוגרפיה העברית. לאחר למעלה מ-25 שנים בהן עבד בבית הספרים הלאומי פרש לגמלאות, אך דווקא אז החל ביתר שאת במלאכת ההוצאה לאור של סידורים ומחזורי תפילה במהדורה מדעית, ובראשם "מחזור לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם". הוא נפטר בשנת 1972, בעודו עובד על "מחזור סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, לפי מנהגי בני אשכנז".
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ודניאל גולדשמידט · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ודוקטור · ראה עוד »
דוד צבי בנעט
דוד צבי (הַרְטְוִויג) בָּנֵעט (בגרמנית: David Hartwig (Zvi) Baneth; 1893, קרוטושין – כ"ט באייר תשל"ג 1973, ירושלים) היה חוקר של הפילוסופיה הדתית של האסלאם הימי-ביניימי וחוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ודוד צבי בנעט · ראה עוד »
דוד שמואל לוינגר
פרופסור דוד שמואל לוינגר (בהונגרית: Löwinger Sámuel; 17 בפברואר 1904 (א' באדר ה'תרס"ד), הונגריה – 16 ביולי 1980 (ג' באב ה'תש"ם), ירושלים) היה חוקר רב-תחומי שעסק בנוסח המקרא ובספרות הרבנית, עורך וביבליוגרף.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ודוד שמואל לוינגר · ראה עוד »
המאה ה-2
המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והמאה ה-2 · ראה עוד »
המפלגה הנאצית
דגל המפלגה (ובין השנים 1933–1945 גם דגל גרמניה הנאצית) המפלגה הנאצית, או בשמה המלא: מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית (בגרמנית: Die Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei, NSDAP), הייתה תנועה פוליטית ימנית-קיצונית, שפעלה בגרמניה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, והונהגה במשך רוב שנות קיומה בידי אדולף היטלר עד להתאבדותו.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והמפלגה הנאצית · ראה עוד »
המכון לתצלומי כתבי יד עבריים
המכון לתצלומי כתבי היד העבריים (באנגלית: Institute of Microfilmed Hebrew Manuscripts) נוסד בשנת 1952, כחלק מחזונו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והמכון לתצלומי כתבי יד עבריים · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הספד
נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והספד · ראה עוד »
העת העתיקה
חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והעת העתיקה · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והשואה · ראה עוד »
התאבדות
התאבדותו של איאס התאבדות היא פעולה שבה אדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והתאבדות · ראה עוד »
התרבות ההלניסטית
התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »
התורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והתורה שבעל פה · ראה עוד »
הגזע הארי
מפה מתוך המהדורה הרביעית של האנציקלופדיה הגרמנית מאיירס לקסיקון משנת 1890 בו מצוינים האזורים בעולם בהם נמצאים הגזעים השונים, כולל את האזור באירופה בו הגזע הארי הוא הדומיננטי הגזע הארי הוא מושג הודו-אירופאי עתיק שהוכר לעולם המערבי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במסגרת מחקרים בבלשנות היסטורית ואתנוגרפיה של העמים (בין השאר בעקבות התאוריה הנורדית), ובעקבות שורה של תגליות לשוניות שזיהו כי מרבית השפות האירופיות קשורות ללשונות מאזור פרס והודו (השפות ההודו-אירופיות).
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והגזע הארי · ראה עוד »
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והגירה · ראה עוד »
הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
הולנד
הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והולנד · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והיסטוריון · ראה עוד »
היברו יוניון קולג'
היברו יוניון קולג' – מכון למדעי היהדות (אנגלית: Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion) היא מכללה ללימודי יהדות מטעם התנועה הרפורמית.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר והיברו יוניון קולג' · ראה עוד »
וסטרבורק
מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה (לחצו להגדלה) מחנה המעבר המשטרתי ליהודים וֶסְטֶרְבּוֹרְק (גרמנית: Polizeiliches Judendurchgangslager Westerbork) היה אחד משני מחנות המעבר שהקימו הנאצים בהולנד (השני היה פיכט, בדרום הולנד) לשם שילוח יהודי הולנד למחנות הריכוז וההשמדה במזרח.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ווסטרבורק · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וורשה · ראה עוד »
וילהלם הראשון
#הפניה וילהלם הראשון, קיסר גרמניה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ווילהלם הראשון · ראה עוד »
ויזה לארצות הברית
ויזת B1/B2 לארצות הברית ויזה לארצות הברית לכל החיים. סוג ויזה זה בוטל לאחר פיגועי 11 בספטמבר וכיום מוענקת ויזה לעשר שנים לכל היותר. ויזה לארצות הברית היא אשרת הגעה המונפקת על ידי שגרירות ארצות הברית או הקונסוליה שלה ומעניקה לנושא הוויזה את הזכות להגיע לתחומי ארצות הברית ולהגיש בקשת כניסה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וויזה לארצות הברית · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
יעקב נחום הלוי אפשטיין
#הפניה יעקב נחום אפשטיין.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויעקב נחום הלוי אפשטיין · ראה עוד »
יצחק מקורביל
רבי יצחק מקורביל (הסמ"ק. ? - כ"ח באייר ה'ם', 29 באפריל 1280) היה מחכמי הראשונים במאה ה-13, ומבעלי התוספות בצרפת.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויצחק מקורביל · ראה עוד »
יצחק משה אלבוגן
הרב יִצְחָק משֶׁה אֶלְבּוֹגֶן (איתמר) (בכתיב שנהג בתקופתו: עלבאָגען; בגרמנית: Ismar Elbogen; י"ט באלול תרל"ד - 1 בספטמבר 1874, שילדברג, גרמניה – כ"ט בתמוז תש"ג, 1 באוגוסט 1943, ניו יורק) היה חוקר תפילה ופיוט, פרשן מקרא, היסטוריון של העם היהודי.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויצחק משה אלבוגן · ראה עוד »
יצחק בער
יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויצחק בער · ראה עוד »
יצחק היינמן
יצחק הַיְינֶמַן (בגרמנית: Isaak Heinemann; י"ג בסיוון ה'תרל"ו, 5 ביוני 1876 – כ"ט בתמוז ה'תשי"ז, 28 ביולי 1957) היה פרופסור לספרות קלאסית, ספרות הלניסטית ופילולוגיה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויצחק היינמן · ראה עוד »
יצחק יוליוס גוטמן
יצחק יוליוס גוטמן (Julius Guttmann; ה'תר"ם, 15 באפריל 1880 – ד' בסיוון ה'תש"י, 20 במאי 1950) היה הוגה דעות יהודי-גרמני, חוקר ומרצה בתחום הפילוסופיה היהודית.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויצחק יוליוס גוטמן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר וירושלים · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויד ושם · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויהדות · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהדות הולנד
הכניסה לבית הכנסת באנסחדה (צולם ב-2005) התעודה הראשונה על אודות הקהילה היהודית של הולנד מתוארכת למאה ה־12.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויהדות הולנד · ראה עוד »
יוסף היינימן
יוסף הַיינימן (או היינמן; בלועזית: Joseph Heinemann, שם המשפחה הקודם: Hans; א' באייר תרע"ה, 15 באפריל 1915, מינכן – כ"ו בטבת תשל"ח, 5 בינואר 1978, ירושלים) היה רב, מורה וחוקר התפילה, הפיוט הקדום, התרגומים הארמיים, ספרות המדרש והאגדה.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויוסף היינימן · ראה עוד »
יוון העתיקה
מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויוון העתיקה · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויוונית · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ויידיש · ראה עוד »
10 בנובמבר
10 בנובמבר הוא היום ה-314 בשנה, (315 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו10 בנובמבר · ראה עוד »
17 באוגוסט
17 באוגוסט הוא היום ה-229 בשנה בלוח הגרגוריאני (230 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו17 באוגוסט · ראה עוד »
17 בנובמבר
17 בנובמבר הוא היום ה-321 בשנה, (322 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו17 בנובמבר · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1889 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1908 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1913 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1914 · ראה עוד »
1915
קרב גליפולי.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1915 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1918 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1919 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1920 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1921 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1922 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1926 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1927 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1928 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1933 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1935 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1938 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1939 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו1944 · ראה עוד »
30 במרץ
30 במרץ הוא היום ה־89 בשנה (90 בשנה מעוברת), בשבוע ה־13 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו30 במרץ · ראה עוד »
9 בנובמבר
9 בנובמבר הוא היום ה 313 בשנה בלוח הגרגוריאני (314 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ארתור שפנייר ו9 בנובמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ארתור_שפנייר
