דמיון בין אשרה (אלה) ומיתולוגיה כנענית
אשרה (אלה) ומיתולוגיה כנענית יש להם 35 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מות, אמורים, אנו, אל (אל כנעני), אליה שמואל הרטום, אדוניס, אוגרית, אכדית, אימפריית קרתחדשת, ענת, ענת (אלה), עשתר (אל), עשתרת, עלילות בעל וענת, פנתאון, צור (לבנון), צידון, קרתחדשת, שלם (אל), שחר (אל), שומר, שירת אוגרית, תנ"ך, תנת, תקופת הברזל, חורבת אל כום, בעל (אל), האלה האם, הדת הישראלית הקדומה, כנען, ..., כתובות חורבת תימן, כונתילת עג'רוד, ים (אל), יחסי מין, יהוה. להרחיב מדד (5 יותר) »
מות
מוֹת הוא אל המוות והשאול במיתולוגיה הכנענית.
אשרה (אלה) ומות · מות ומיתולוגיה כנענית ·
אמורים
קישור.
אמורים ואשרה (אלה) · אמורים ומיתולוגיה כנענית ·
אנו
אנו (Anu או An) היה אל במיתולוגיה השומרית, אביהם של אנכי ואנליל וסבו של מורדוכ.
אנו ואשרה (אלה) · אנו ומיתולוגיה כנענית ·
אל (אל כנעני)
עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.
אל (אל כנעני) ואשרה (אלה) · אל (אל כנעני) ומיתולוגיה כנענית ·
אליה שמואל הרטום
עטיפת ספרו אליה שמואל הרטום (Elia Samuele Artom) (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, 15 ביוני 1887 – כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה, 25 בפברואר 1965) היה רב ומחנך באיטליה ובישראל, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא.
אליה שמואל הרטום ואשרה (אלה) · אליה שמואל הרטום ומיתולוגיה כנענית ·
אדוניס
המאה ה־19 לפסל אדוניס שנמצא בפומפיי מות אדוניס על ידי חזיר הבר בפסל של ג'וזפה מצואולי בארמיטאז' סוג דמומית, הנקרא בלועזית Adonis. אדוניס (ביוונית: Ἄδωνις) הוא אל התשוקה והיופי ואהוב האלה אפרודיטה במיתולוגיה היוונית.
אדוניס ואשרה (אלה) · אדוניס ומיתולוגיה כנענית ·
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
אוגרית ואשרה (אלה) · אוגרית ומיתולוגיה כנענית ·
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
אכדית ואשרה (אלה) · אכדית ומיתולוגיה כנענית ·
אימפריית קרתחדשת
#הפניה אימפריית קרתגו.
אימפריית קרתחדשת ואשרה (אלה) · אימפריית קרתחדשת ומיתולוגיה כנענית ·
ענת
ענת (באוגריתית: 𐎓𐎐𐎚, בכנענית: 𐤏𐤍𐤕KAI 42 – כתובת ענת-אתנה) היא אלת המלחמה, הציד והפריון הכנענית, שפולחנה נפוץ במזרח התיכון הקדום, ממסופוטמיה עד מצרים העתיקה.
אשרה (אלה) וענת · מיתולוגיה כנענית וענת ·
ענת (אלה)
#הפניה ענת.
אשרה (אלה) וענת (אלה) · מיתולוגיה כנענית וענת (אלה) ·
עשתר (אל)
עשתר (באוגריתית ובדרום ערבית עתיקה: עתֿתר; נקרא גם עתֿתר ערץ) הוא אל כוכב השחר במיתולוגיה הכנענית.
אשרה (אלה) ועשתר (אל) · מיתולוגיה כנענית ועשתר (אל) ·
עשתרת
עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.
אשרה (אלה) ועשתרת · מיתולוגיה כנענית ועשתרת ·
עלילות בעל וענת
צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).
אשרה (אלה) ועלילות בעל וענת · מיתולוגיה כנענית ועלילות בעל וענת ·
פנתאון
הפנתאון ברומא פַּנתֵּאוֹן (ביוונית: Πάνθεο, כל האלים) הוא כלל האלים, או מקדש המתייחס לכלל האלוהויות, של אומה, דת או מיתולוגיה פוליתאיסטית.
אשרה (אלה) ופנתאון · מיתולוגיה כנענית ופנתאון ·
צור (לבנון)
צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.
אשרה (אלה) וצור (לבנון) · מיתולוגיה כנענית וצור (לבנון) ·
צידון
צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.
אשרה (אלה) וצידון · מיתולוגיה כנענית וצידון ·
קרתחדשת
#הפניה קרתגו.
אשרה (אלה) וקרתחדשת · מיתולוגיה כנענית וקרתחדשת ·
שלם (אל)
שָׁלֶם (באוגריתית 𐎌𐎍𐎎) הוא אל השקיעה במיתולוגיה הכנענית, ותאומו של שחר אל הזריחה.
אשרה (אלה) ושלם (אל) · מיתולוגיה כנענית ושלם (אל) ·
שחר (אל)
שחר (באוגריתית 𐎌𐎈𐎗) הוא אל הזריחה במיתולוגיה הכנענית, ותאומו של שלם אל השקיעה.
אשרה (אלה) ושחר (אל) · מיתולוגיה כנענית ושחר (אל) ·
שומר
לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֵר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.
אשרה (אלה) ושומר · מיתולוגיה כנענית ושומר ·
שירת אוגרית
#הפניה שירה אוגריתית.
אשרה (אלה) ושירת אוגרית · מיתולוגיה כנענית ושירת אוגרית ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
אשרה (אלה) ותנ"ך · מיתולוגיה כנענית ותנ"ך ·
תנת
סמל תנת (מתחת לסמל בעל חמון) על מצבה בקרתחדשת כתובת תנת־עשתרת תנת (בפיניקית: 𐤕𐤍𐤕, נהגה כנראה כ"תִנִּת") הייתה אלה במיתולוגיה הפיניקית ושימשה כאלת ירח ואלה מרכזית בעיר קרתחדשת ובאימפריה שלה. תנת זוהתה עם ארטמיס היוונית ועם יונו קאילסטיס (יונו השמימית) הרומית. תליון של סמל תנת מהמאה ה־11 לפנה"ס התגלה במגידו. אחת ההופעות המוקדמות ביותר של תנת היא בכתובת מצרפת מהמאה ה־7 לפנה"ס המקדישה פסל (סמל) לזוג האלוהי תנת־עשתרת:. כתובת מקרתחדשת המתארת את בנייתם ותיקונם של מקדשים בעיר, וכן שמות שופטיה וכהניה, פותחת בהקדשה:. הריבוי "מקדשים" מעיד בבירור על בניית מקדש לכל אחת מהאלות, בנפרד. לתנת הוקדשו מרבית כתובות הנדר הפיניקיות, לרוב יחד עם בעל חמון. תוארה הנפוץ בכתובות היה "ה תנת פני־בעל", שנכתב בהקדשות בכתיב חסר כ, ולעיתים גם בשייכות כגון. כינוי נוסף שלה שנמצא בכתובות הנדר הוא "אם" או "אמא", כינוי המקביל ככל הנראה לתוארה של אשרה "אם אלים" באוגרית, ואף לתואר השמי "אם גדולה" לאלה האם, כפי שהשתמר בשם amygdalus לשקד מצוי. תוארה הקבוע של תנת "פני בעל", שהופיע גם על מטבע יווני מאשקלון בו נטבע סמל תנת ולידו הכיתוב ΦΑΝΗΒΑΛΟΣ (תעתיק: פַנבּלוֹס), מורה שגם כאשר הפולחן מרוכז סביבה, כוחה נשאב מבעל חמון, והיא פניו. ייתכן שפולחנה קשור במסכות שעליהן סהר, סמל בעל חמון, כלומר ממש פני־בעל, פניו של בעל חמון. סמלה של האלה מופיע על מצבות רבות ומורכב ממשולש שמעליו נמתח קו אופקי ועל קודקודו ניצב עיגול. הסמל מופיע על כתובות נדר פיניקיות רבות המוקדשות לאלה, וכן כאמור על מטבע מאשקלון, ועל משקולת עופרת מדרום לאשדוד ים. הסמל נמצא גם על תליונים רבים, בין השאר ממגידו (הוא התליון העתיק ביותר), אשקלון, תל מיכל, מרשה, צידון ומטוא. בדומה לאשרה בכנען, תנת הייתה מקושרת לייצוגי עצים חיים, במיוחד עצי תמר, לעיתים עם יעלים משני צדדיו (מוטיב העץ והיעלים).
אשרה (אלה) ותנת · מיתולוגיה כנענית ותנת ·
תקופת הברזל
תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.
אשרה (אלה) ותקופת הברזל · מיתולוגיה כנענית ותקופת הברזל ·
חורבת אל כום
חורבת אל כום (חירבת אל כום) היא תל ארכאולוגי הממוקם בשיפוליהם המערביים של הרי חברון.
אשרה (אלה) וחורבת אל כום · חורבת אל כום ומיתולוגיה כנענית ·
בעל (אל)
בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).
אשרה (אלה) ובעל (אל) · בעל (אל) ומיתולוגיה כנענית ·
האלה האם
ונוס מווילנדורף. האלה האם היא אלה המופיעה בשני ייצוגים עיקריים.
אשרה (אלה) והאלה האם · האלה האם ומיתולוגיה כנענית ·
הדת הישראלית הקדומה
כיתובים דתיים מחורבת תימן; חורבת תימן היא אחד האתרים החשובים כמקור לדת הישראלית הקדומה הדת הישראלית הקדומה הוא השם המודרני לאמונות והפולחנים שהתפתחו בישראל ויהודה הקדומות, החל מתקופת ההתנחלות, מתוך האמונות של הכנענים והשמיים הצפון־מערביים.
אשרה (אלה) והדת הישראלית הקדומה · הדת הישראלית הקדומה ומיתולוגיה כנענית ·
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
אשרה (אלה) וכנען · כנען ומיתולוגיה כנענית ·
כתובות חורבת תימן
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).
אשרה (אלה) וכתובות חורבת תימן · כתובות חורבת תימן ומיתולוגיה כנענית ·
כונתילת עג'רוד
כונתילת עג'רוד (בערבית: كونتيلة عجرود, מילולית: "תל מבודד של בארות"), הידוע גם כחורבת תימן, הוא אתר ארכאולוגי ישראלי קדום במזרח סיני.
אשרה (אלה) וכונתילת עג'רוד · כונתילת עג'רוד ומיתולוגיה כנענית ·
ים (אל)
"השמדת הלויתן", תחריט מאת גוסטב דורה משנת 1865. תחריט שמתאר את אלוהים משמיד את הלויתן האגדי, כמתואר בספר ישעיהו. יָם הוא אל הים, הנהרות ומקוואות המים במיתולוגיה הכנענית.
אשרה (אלה) וים (אל) · ים (אל) ומיתולוגיה כנענית ·
יחסי מין
ציור מאת אדואר-אנרי אבריל (Avril) המתאר יחסי מין בין גבר ואישה יחסי מין בין גברים אנטומיה של משגל בין גבר ואישה באמצעות חתך אורך של גופם יחסי מין (מלעז: סקס) או משגל, הם מגע אינטימי בין בני אדם בו מעורבים איברי המין.
אשרה (אלה) ויחסי מין · יחסי מין ומיתולוגיה כנענית ·
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה אשרה (אלה) ומיתולוגיה כנענית
- מה יש להם במשותף אשרה (אלה) ומיתולוגיה כנענית
- דמיון בין אשרה (אלה) ומיתולוגיה כנענית
השוואה בין אשרה (אלה) ומיתולוגיה כנענית
יש אשרה (אלה) 195 יחסים. יש אשרה (אלה) 212. כפי שיש להם במשותף 35, מדד הדמיון הוא = 35 / (195 + 212).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אשרה (אלה) ומיתולוגיה כנענית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: