גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
34 יחסים: מונגקה חאן, מונגוליה, מונגוליה הפרה-אימפריאלית, אוסטריה, אורדת הזהב, אוגדיי חאן, אירופה, פולין, קורילטאי, קייב, רוס של קייב, רוסיה, טטרים, חאנות, חצי האי קרים, ג'וצ'י, ג'ינגיס חאן, גויוק חאן, דנובה, דלמטיה, האימפריה המונגולית, הרי הקרפטים, הונגריה, וולגה, ימי הביניים, 11 באפריל, 1205, 1235, 1236, 1237, 1240, 1241, 1242, 1255.
מונגקה חאן
מוֹנְגְּקֶה חַאן (1208-1259, נקרא גם מאנגו) היה החאן הגדול הרביעי של האימפריה המונגולית.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ומונגקה חאן · ראה עוד »
מונגוליה
מונגוליה (בכתב מונגולי:, באלפבית קירילי: Монгол улс, מילולית: ארץ המונגולים. מבוטא מוֹנְגוֹל אוּלְס) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ומונגוליה · ראה עוד »
מונגוליה הפרה-אימפריאלית
התקופה הפרה-אימפריאלית במונגוליה היא התקופה המקדימה את ייסודה של האימפריה המונגולית בשנת 1206.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ומונגוליה הפרה-אימפריאלית · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ואוסטריה · ראה עוד »
אורדת הזהב
אורדת הזהב (בטטרית: Altın Urda; במונגולית: Алтан Ордын улс) הייתה חאנות שנוסדה בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-13 על ידי באטו חאן, נכדו של ג'ינגיס חאן.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ואורדת הזהב · ראה עוד »
אוגדיי חאן
אוגדיי חאן היה בנו השלישי של ג'ינגיס חאן, והח'אן הגדול השני של האימפריה המונגולית.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ואוגדיי חאן · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ואירופה · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ופולין · ראה עוד »
קורילטאי
קורילטאי הוא מונח מונגולי קדום המתאר את אספת ראשי השבטים באימפריה המונגולית, שנועדה לקבוע את סדרים השלטוניים באימפריה ואת המשך ההתפשטות שלה.
חָדָשׁ!!: באטו חאן וקורילטאי · ראה עוד »
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
חָדָשׁ!!: באטו חאן וקייב · ראה עוד »
רוס של קייב
רוס של קייב או רוס הקייבית או נסיכות קייב (בסלאבונית עתיקה: Рѹсь, "רוס") הייתה ישות פוליטית סלאבית מזרחית שהתקיימה בשטחים הנמצאים בימינו בתחומי אוקראינה, בלארוס ורוסיה.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ורוס של קייב · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ורוסיה · ראה עוד »
טטרים
טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.
חָדָשׁ!!: באטו חאן וטטרים · ראה עוד »
חאנות
חאנות (גם: ח'אנות; טורקית Kağanlık או Hanlık; אזרית Xanlıq; מונגולית Xанлиг) היא ישות פוליטית, בדרך כלל של עמים טורקים או מונגולים, הנשלטת בידי חאן.
חָדָשׁ!!: באטו חאן וחאנות · ראה עוד »
חצי האי קרים
חצי-האי קְרים (באוקראינית: Піво́стрів Кри́м, ברוסית: Полуо́стров Кры́м) הוא חצי אי הממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור וים אזוב, דרומית-מערבית לשטחה של רוסיה.
חָדָשׁ!!: באטו חאן וחצי האי קרים · ראה עוד »
ג'וצ'י
ג'וצ'י (במונגולית: Зүчи, בטטרית: Җучи בטטארית של טטרסטן, Cuçi בטטרית של קרים; 1181–1227) היה מצביא מונגולי, הבן הבכור של ג'ינגיס חאן ושל אשתו הראשונה, בורטה ואביו של באטו חאן.
חָדָשׁ!!: באטו חאן וג'וצ'י · ראה עוד »
ג'ינגיס חאן
פסל בדמותו של ג'ינגיס חאן, בארמון הנשיאותי באולן בטור, בירת מונגוליה. מטבע זהב של ג'ינגיס חאן ג'ינגיס חאן (במונגולית: 12px צ'ינגיס חאן,; 1162 – 18 באוגוסט 1227) היה מגדולי המצביאים בהיסטוריה, מייסדה ושליטה הראשון של האימפריה המונגולית ונחשב לאבי האומה המונגולית.
חָדָשׁ!!: באטו חאן וג'ינגיס חאן · ראה עוד »
גויוק חאן
גּוּיוּק חַאן (Güyük Khan; 1248-1206) היה החאן הגדול השלישי של האימפריה המונגולית ושלט בין השנים 1246 ל-1248.
חָדָשׁ!!: באטו חאן וגויוק חאן · ראה עוד »
דנובה
מקום המפגש בין נחל הברג ונחל הבריגאך בקרבת העיירה דונאושינגן דַנוּבָּה (בגרמנית: Donau; ברומנית: Dunăre; בהונגרית: Duna; בבולגרית: Дунав; בסרבו-קרואטית: Dunav; בסלובקית: Dunaj; באוקראינית: Дунай) הוא הנהר השני באורכו באירופה, אחרי נהר הוולגה.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ודנובה · ראה עוד »
דלמטיה
דלמטיה (בקרואטית: Dalmacija, באיטלקית: Dalmazia) הוא אזור גאוגרפי והיסטורי בחוף המזרחי של הים האדריאטי בקרואטיה.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ודלמטיה · ראה עוד »
האימפריה המונגולית
האימפריה המונגולית הייתה האימפריה השנייה בשטחה בתולדות האנושות (אחרי האימפריה הבריטית), והגדולה ביותר מבחינת שטח יבשתי רציף, כשהיא מתפרשת בשיאה (בשנת 1268) על פני כ-33 מיליון קמ"ר - מדרום-מזרח אסיה ועד למזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: באטו חאן והאימפריה המונגולית · ראה עוד »
הרי הקרפטים
הרי הקרפטים (ברומנית:; בהונגרית: Kárpátok; בגרמנית: Karpaten; בצ'כית, סלובקית ופולנית: Karpaty; בסרבית: Karpati; באוקראינית: Карпати) הם החלק המזרחי של מערך הרי מרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: באטו חאן והרי הקרפטים · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: באטו חאן והונגריה · ראה עוד »
וולגה
נהר ווֹלְגַה (בטטרית: Идел, אִידֵל; בצ'ובשית: Атӑл, אַטָל; במארי: Юл, יוּל) הוא הנהר הארוך ביותר באירופה.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ווולגה · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: באטו חאן וימי הביניים · ראה עוד »
11 באפריל
11 באפריל הוא היום ה-101 בשנה (102 בשנה מעוברת), עד לסיום השנה, נשארו עוד 264 ימים.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ו11 באפריל · ראה עוד »
1205
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ו1205 · ראה עוד »
1235
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ו1235 · ראה עוד »
1236
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ו1236 · ראה עוד »
1237
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ו1237 · ראה עוד »
1240
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ו1240 · ראה עוד »
1241
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ו1241 · ראה עוד »
1242
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ו1242 · ראה עוד »
1255
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: באטו חאן ו1255 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/באטו_חאן
