גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
55 יחסים: מאיר אבן גבאי, מסכת אבות, מקובל, משלי, משה קורדובירו, מגילת אסתר, מדרש, מוסר, אפרים גוטליב, אונטולוגיה, סעודה (הלכה), ספר איוב, ספר הזוהר, ספר יונה, ספרד, ספירה (קבלה), סרגוסה, פרשנות הפשט למקרא, פרשני המקרא, פרדס רימונים, פורים, ציץ, קבר חבקוק, קבלה, רמ"א, רמב"ן, ראשונים, ראובן מרגליות, רשב"א, רבנו חננאל, רבינו יונה, רוח הקודש (יהדות), תנ"ך, תורת חובות הלבבות, תורה, לווייתן (מיתולוגיה), בגדי כהונה, דן בן יוסף אשכנזי, ה'נ"א, ה'ק', ה'ט"ו, הצופה, השגחה, הלכה, כתר אראגון, כתב יד (יצירה), יאקוק, יצחק סגי נהור, יהודה ליבס, יום כיפור, ..., יום-טוב ליפמן הלר, 1255, 1291, 1340, 1624. להרחיב מדד (5 יותר) »
מאיר אבן גבאי
רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומאיר אבן גבאי · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומסכת אבות · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומקובל · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומשלי · ראה עוד »
משה קורדובירו
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומשה קורדובירו · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומגילת אסתר · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומדרש · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ומוסר · ראה עוד »
אפרים גוטליב
אפרים גוטליב אפרים גוטליב (7 בינואר 1921 – 13 באוקטובר 1973) היה פרופסור לספרות הקבלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואפרים גוטליב · ראה עוד »
אונטולוגיה
פסלו של האונטולוג היווני פרמנידס אונטולוגיה (בעברית: תורת ההוויה או תורת היש) הוא התחום בפילוסופיה העוסק בטבע של היש, הקיים או המציאות.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ואונטולוגיה · ראה עוד »
סעודה (הלכה)
לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וסעודה (הלכה) · ראה עוד »
ספר איוב
פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וספר איוב · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וספר הזוהר · ראה עוד »
ספר יונה
יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וספר יונה · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וספרד · ראה עוד »
ספירה (קבלה)
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וספירה (קבלה) · ראה עוד »
סרגוסה
סָרָגֿוֹסָה (בספרדית: Zaragoza, IPA) היא עיר בצפון-מזרח ספרד, במחוז סרגוסה, על גדות נהר האברו.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וסרגוסה · ראה עוד »
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »
פרשני המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ופרשני המקרא · ראה עוד »
פרדס רימונים
פרדס רימונים הוא חיבור קבלי מקיף שחיבר הרב משה קורדובירו.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ופרדס רימונים · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ופורים · ראה עוד »
ציץ
ציץ הוא תכשיט מזהב המתואר במקרא ובתלמוד כאחד מבגדי הכהונה של הכהן הגדול בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וציץ · ראה עוד »
קבר חבקוק
מבנה הקבר ששוער בקדרים הקבר ששוער בקדרים הקבר באיראן קברו של חבקוק הנביא הוא נושא שנוי במחלוקת.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וקבר חבקוק · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וקבלה · ראה עוד »
רמ"א
#הפניה משה איסרליש.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ורמ"א · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ורמב"ן · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וראשונים · ראה עוד »
ראובן מרגליות
הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וראובן מרגליות · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ורשב"א · ראה עוד »
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ורבנו חננאל · ראה עוד »
רבינו יונה
#הפניה יונה גירונדי.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ורבינו יונה · ראה עוד »
רוח הקודש (יהדות)
רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ותנ"ך · ראה עוד »
תורת חובות הלבבות
רחוב חובות הלבבות בהרצליה תורת חובות הלבבות, המוכר גם בשם חובת הלבבות (במקור, בערבית יהודית: כתאב אל הדאיה אלי פראיץ' אלקלוב; كتاب الهدايه الي فرائض القلوب), הוא ספר פילוסופיה פרי עטו של רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ותורת חובות הלבבות · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ותורה · ראה עוד »
לווייתן (מיתולוגיה)
"השמדת הלויתן", תחריט מאת גוסטב דורה משנת 1865. התחריט מתאר את אלוהים משמיד את הלויתן האגדי, כמתואר בספר ישעיהו. לווייתן הוא שמה של מפלצת ים, המופיעה בתנ"ך ובשירה האוגריתית, ומתוארת כיצור עצום בדמות תנין או נחש ים אימתני.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ולווייתן (מיתולוגיה) · ראה עוד »
בגדי כהונה
כהן גדול בבגדי הכהונה בתיאורי המקרא, בגדי כהונה (ידועים גם בשמות: בגדי שרד או בגדי קודש) הם הבגדים שחייבים הכהנים ללבוש בעת העבודה במשכן ובבית המקדש.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ובגדי כהונה · ראה עוד »
דן בן יוסף אשכנזי
רבי דן בן יוסף אשכנזי (את הכינוי אשכנזי קיבל בספרד בעקבות מוצאו) חי ופעל באשכנז במחצית השנייה של המאה ה-13, ובהמשך היגר לספרד שם פעל עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ודן בן יוסף אשכנזי · ראה עוד »
ה'נ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וה'נ"א · ראה עוד »
ה'ק'
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וה'ק' · ראה עוד »
ה'ט"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וה'ט"ו · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר והצופה · ראה עוד »
השגחה
בתאולוגיה, השגחה (ידועה גם בתור השגחה עליונה והכוונה אלוהית) היא השפעתו המכוונת של האל על הנעשה בעולם.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר והשגחה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר והלכה · ראה עוד »
כתר אראגון
כתר אראגון (בקטלאנית: Corona d'Aragó; באראגונית: Corona d'Aragón; בלטינית: Corona Aragonum) היה איחוד קבוע של שטחים ומדינות תחת שרביטו של מלך אראגון, במובן של "ארצות הכתר של אראגון".
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וכתר אראגון · ראה עוד »
כתב יד (יצירה)
#הפניה כתב יד (מקור).
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר וכתב יד (יצירה) · ראה עוד »
יאקוק
בית המעיין של יאקוק לפני שנהרס שרידים במרכז הגבעה יאקוּק (בערבית: ياقوق) היה כפר ערבי ששכן בגליל מצפון לכנרת, במרחק של 12.5 ק"מ מטבריה.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויאקוק · ראה עוד »
יצחק סגי נהור
רבי יצחק סגי נהור (1160–1235), הידוע גם בשם ריס"ן, היה מהמקובלים הראשונים בפרובאנס שבצרפת, בנו של הראב"ד.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויצחק סגי נהור · ראה עוד »
יהודה ליבס
יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויהודה ליבס · ראה עוד »
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויום כיפור · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן הלר
רבי גרשון שאול יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ויום-טוב ליפמן הלר · ראה עוד »
1255
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ו1255 · ראה עוד »
1291
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ו1291 · ראה עוד »
1340
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ו1340 · ראה עוד »
1624
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בחיי בן אשר ו1624 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בחיי_בן_אשר
