גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
149 יחסים: ממצא ארכאולוגי, ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מאמר תאולוגי-מדיני, מצרים העתיקה, מרדכי ברויאר, משה, מזרחנות, מחקר, מגיסטריום, מגילות מדבר יהודה, מדע הדתות, מדעי הטבע, מהפכה, מכון שכטר למדעי היהדות, מכון ון ליר, אנתרופולוגיה, אנטישמיות, אנכרוניזם, אפולוגטיקה, אקדמיה, ארמית, ארכאולוגיה, ארכאולוגיה מקראית, אשור, אתאיזם, אלוהים (יהדות), אברהם אבן עזרא, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת בר-אילן, איגרות פאולוס, נצרות, נצרות פרוטסטנטית, נצרות קתולית, נטורליזם (פילוסופיה), נהר הירדן, נוסח שומרון, ספר מלכים, ספרות, סטרוקטורליזם, סוציולוגיה, סוגה, סיפר, עריכה ספרותית, עזרא הסופר, עברית מקראית, עושים היסטוריה, פרשנות המקרא, פונדמנטליזם נוצרי, פולקלור, ..., פולחן, פודקאסט, פילוסוף, פילולוגיה, צרפת, קרל בארת, קומראן, קונטרה-רפורמציה, קיצור תולדות יהוה, רפורמה, רפורמי, רציונליזם, רודולף בולטמן, ריכוז הפולחן, שנות ה-90 של המאה ה-20, שניאור זלמן שכטר, שפן הסופר, תאולוג, תאולוגיה, תנ"ך, תרגום השבעים, תומאס הובס, תורת הספרות, תורה מן השמים, תיארוך ספרי התנ"ך, לואיס ג'ייקובס, לווייתן (ספר), טקסט, ז'אן אסטרוק, חומש (יהדות), בראשית, ברוך שפינוזה, בריאת העולם (יהדות), בריסל, בשורות, בלשנות, בבל, ביקורת נוסח המקרא, ביקורת חדשה, ביקורת היסטורית, בית המקדש, בית המקדש השני, גלובליזציה, דת, דברים, דוד צבי הופמן, דוד גולינקין, המאה ה-1, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-20, המאה ה-8 לפנה"ס, האנציקלופדיה הגדולה, הנוסח המקובל (הברית החדשה), הספרים החיצוניים, השערת שני המקורות, השערת התעודות, השיטה המדעית, התגלות, התורה, הברית החדשה, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, הוצאת בריל, הוגנוטים, הכנסייה הקתולית, היסטוריה, היסטוריה של המזרח התיכון, ועידת הוותיקן השנייה, וולגטה, וילהלם מרטין לברכט דה וטה, כת השטן, ימי הביניים, יאשיהו, ישראל, ישראל פינקלשטיין, ישו, יגאל בן נון, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות קונסרבטיבית, יהושע ברמן, יהודים, יהודים-נוצרים, יהוה, יוליוס ולהאוזן, יוהאן גוטפריד אייכהורן, יוונית קוינה, 1486, 1541, 1651, 1670, 1753, 1774, 1780, 1805, 1878, 1883, 1948. להרחיב מדד (99 יותר) »
ממצא ארכאולוגי
מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וממצא ארכאולוגי · ראה עוד »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וממלכת ישראל · ראה עוד »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וממלכת יהודה · ראה עוד »
מאמר תאולוגי-מדיני
דיוקנו של ברוך שפינוזה מאמר תאולוגי-מדיני (בלטינית: Tractatus Theologico-Politicus) מאת הפילוסוף היהודי-הולנדי ברוך שפינוזה, הוא חיבור המציג בצורה שיטתית את עיקרי תפיסותיו של שפינוזה לגבי נושאי דת ומדינה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ומאמר תאולוגי-מדיני · ראה עוד »
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ומצרים העתיקה · ראה עוד »
מרדכי ברויאר
הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ומרדכי ברויאר · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ומשה · ראה עוד »
מזרחנות
מוזיאון הבריטי. מזרחנות, מדעי המזרח או לימודי המזרח היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב־תחומי של אזור מסוים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ומזרחנות · ראה עוד »
מחקר
מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע, פרשנותו וניתוחו.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ומחקר · ראה עוד »
מגיסטריום
מגיסטריום (בלטינית: magisterium Ecclesiae; בתרגום חופשי: "מָרוּת הכנסייה") הוא מונח בנצרות הקתולית המתאר את סמכות הממסד הכנסייתי הנוצרי להורות, לפרש ולהכריע בשאלות הדת העומדות לפתחו ובפני המאמינים, ובעצם לגלות מהו רצון האל בכל סוגיה נתונה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ומגיסטריום · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מדע הדתות
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). מדע הדתות (לפי הגרמנית: Religionswissenschaft), לימודי דתות או דת השוואתית הוא דיסציפלינה (תחום דעת) במדעי הרוח ומדעי החברה בעל אופי רב תחומי, החוקר את הדת כתופעה אנושית, חברתית ותרבותית, ללא קשר לדת מסוימת.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ומדע הדתות · ראה עוד »
מדעי הטבע
ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ומדעי הטבע · ראה עוד »
מהפכה
ההשתלטות על הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. מהפכה מוגדרת כאירוע היסטורי המשנה את פני החברה, בעקבות קפיצת מדרגה ביכולתו הטכנולוגית של האדם, או בעקבות שינוי רדיקלי בתפיסתו החברתית והפוליטית.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ומהפכה · ראה עוד »
מכון שכטר למדעי היהדות
מכון שכטר למדעי היהדות הוא מכללה אקדמית ישראלית העוסקת בחקר מדעי היהדות ובלימוד והנחלת היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך הדגשת משמעותם ויישומם בחיים המודרניים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ומכון שכטר למדעי היהדות · ראה עוד »
מכון ון ליר
#הפניה מכון ון ליר בירושלים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ומכון ון ליר · ראה עוד »
אנתרופולוגיה
אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Anthropology) היא תחום מדעי העוסק בחקר תרבות האדם באופן הוליסטי על היבטיו השונים (מיוונית: אנתרופוס, άνθρωπος – "אדם" + לוגיה, λογία – תורה; תורת האדם).
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ואנתרופולוגיה · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ואנטישמיות · ראה עוד »
אנכרוניזם
אָנַכְרוֹנִיזְם (באנגלית: Anachronism, בעברית: מַעְתַּק זְמַן) הוא כשל כרונולוגי, דהיינו כשל בתיארוך.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ואנכרוניזם · ראה עוד »
אפולוגטיקה
אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ואפולוגטיקה · ראה עוד »
אקדמיה
האקדמיה של אתונה. מימין, פסלו של אפולו. משמאל, פסלה של אתנה. מתוך הציור "אסכולת אתונה", אחד הציורים המפורסמים בעולם. אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ואקדמיה · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וארמית · ראה עוד »
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וארכאולוגיה · ראה עוד »
ארכאולוגיה מקראית
המאה ה־9 לפנה"ס, שנתגלתה בעבר הירדן ובה מוזכר השם "ישראל". ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ואשור · ראה עוד »
אתאיזם
סמל אתאיסטי גנרי מוכר, נוצר על ידי דיאן ריד (Diane Reed) ומשמש את ארגון ברית האתאיסטים הבינלאומית אַתֶאִיזְם הוא דחיית האמונה בקיומה של כל ישות אלוהית.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ואתאיזם · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אוניברסיטת אוקספורד
שלט ההרלדי של אוניברסיטת אוקספורד פמברוק קולג', אחד מ-39 הקולג'ים באוניברסיטת אוקספורד מפת אוקספורד משנת 1605 אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: The University of Oxford; מכונה גם Oxford University, ולעיתים פשוט Oxford) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר אוקספורד שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ואוניברסיטת אוקספורד · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
איגרות פאולוס
איגרות פאולוס הן איגרות שנכתבו על ידי השליח פאולוס (שאול התרסי).
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ואיגרות פאולוס · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ונצרות · ראה עוד »
נצרות פרוטסטנטית
הנצרות הפרוטסטנטית היא שם כולל למספר גדול של כנסיות, המהוות ביחד את אחד הזרמים העיקריים בנצרות, והשני בגודלו לאחר הנצרות הקתולית.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ונצרות פרוטסטנטית · ראה עוד »
נצרות קתולית
נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ונצרות קתולית · ראה עוד »
נטורליזם (פילוסופיה)
בפילוסופיה, נטורליזם מתאר קבוצת גישות פילוסופיות (שנבעו בדרך כלל מהגישה המטריאליסטית או הפרגמטיסטית), אשר טוענות כי כל התופעות בעולם נשמעות לאותם הכללים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ונטורליזם (פילוסופיה) · ראה עוד »
נהר הירדן
תמונת לוויין של ארץ ישראל. נהר הירדן נראה זורם בין הכנרת וים המלח שפך הירדן לים המלח - אפריל 2005 מראה בירדן ההררי נְהַר הַיַּרְדֵּן (בערבית: نهر الأردن) הוא נהר העובר בשבר הסורי-אפריקני, לאורכה של ארץ ישראל מצפון לדרום וחוצה אותה לשני חלקים, עבר הירדן המזרחי והצד המערבי של הירדן.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ונהר הירדן · ראה עוד »
נוסח שומרון
נוסח השומרונים לתורה ("נוסח שומרון") הוא הנוסח של חמישה חומשי תורה לפי מסורת הדת השומרונית.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ונוסח שומרון · ראה עוד »
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וספר מלכים · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וספרות · ראה עוד »
סטרוקטורליזם
קלוד לוי-שטראוס, מחשובי ההוגים של הסטרוקטורליזם סְטְרוּקְטוּרָלִיזְם (על פי האקדמיה ללשון העברית: תורת המִבניות) הוא זרם מחשבה אינטלקטואלי שהגיע לשיאו בשנות ה-60 של המאה ה-20, בעיקר בצרפת.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וסטרוקטורליזם · ראה עוד »
סוציולוגיה
סוציולוגיה – "תורת החברה" סוֹצְיוֹלוֹגְיָה (או תורת החברה; באנגלית: Sociology) היא חקר מכלול היחסים האנושיים והסביבה האנושית, ומשמשת כענף מדעי מרכזי בתוך מדעי החברה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וסוציולוגיה · ראה עוד »
סוגה
סוּגָה (בלועזית: זָ'נֶר, מצרפתית: genre, סוג) הוא שם הבא לציין הבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וסוגה · ראה עוד »
סיפר
סיפר (סִפֵּר), נודע בעיקר במונח מלועזית: נָרָטִיב, הוא פרשנות של היבט מסוים של העולם, או של אירוע היסטורי המעוצבת דרך נקודת מבט תרבותית או אישית.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וסיפר · ראה עוד »
עריכה ספרותית
עריכה ספרותית, הנעשית בספר סיפורת על ידי עורך ספרותי, כוללת פעילות עריכה שמטרתה שיפור איכותו הספרותית של הספר, כפי שהוגש למו"ל על ידי הסופר, כדי להגיש לקורא את התוצאה הסופית.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ועריכה ספרותית · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ועזרא הסופר · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ועברית מקראית · ראה עוד »
עושים היסטוריה
עושים היסטוריה הוא פודקאסט ישראלי, העוסק בעיקרו בהתרחשויות היסטוריות, בין אם מההיסטוריה הרחוקה ובין אם מהמאה ה-20 והמאה ה-21.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ועושים היסטוריה · ראה עוד »
פרשנות המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ופרשנות המקרא · ראה עוד »
פונדמנטליזם נוצרי
#הפניה פונדמנטליזם#פונדמנטליזם נוצרי.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ופונדמנטליזם נוצרי · ראה עוד »
פולקלור
הפתגמים ההולנדיים, ציור מאת פיטר ברויגל האב, 1559 המונח פוּלקלוֹר (באנגלית: folklore, הלחם של המונחים folk שמשמעותו עם, ו-lore שמשמעותו מסורת או לימוד בעל פה) הוא מונח שטבע החוקר האנגלי (William John Thoms) בשנת 1846, כאשר ייסד את תחום הפולקלור כתחום אקדמי.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ופולקלור · ראה עוד »
פולחן
פולחן הינדי בורנסי פדיון הבן פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ופולחן · ראה עוד »
פודקאסט
הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ופודקאסט · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ופילוסוף · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ופילולוגיה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וצרפת · ראה עוד »
קרל בארת
קרל בָּארְתּ (בגרמנית: Karl Barth; 10 במאי 1886 – 10 בדצמבר 1968) היה הוגה דתי שווייצרי, הנחשב לגדול התאולוגים הפרוטסטנטים במאה ה-20 ואחד הבולטים אי-פעם.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וקרל בארת · ראה עוד »
קומראן
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וקומראן · ראה עוד »
קונטרה-רפורמציה
הקונטרה-רפורמציה, או הרפורמציה הקתולית, היא תקופה בתולדות הנצרות הקתולית מכהונתו של האפיפיור פאולוס הרביעי ב-1555 ועד לסוף מלחמת שלושים השנים בשנת 1648.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וקונטרה-רפורמציה · ראה עוד »
קיצור תולדות יהוה
"קיצור תולדות יהוה – האם היה פסל של יהוה בבית המקדש", הוא ספר מאת חוקר המקרא וההיסטוריון ד"ר יגאל בן-נון, בוגר אקול פראטיק דה אוטז אטיד בצרפת, אשר יצא לאור בהוצאת רסלינג בשנת 2017.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וקיצור תולדות יהוה · ראה עוד »
רפורמה
רפורמה (באנגלית: Reform, בלטינית:Reformo) היא תהליך שינוי שיטתי והדרגתי של סדר חברתי (בעיקר דתי, פוליטי-מנהלי וכלכלי) ישן.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ורפורמה · ראה עוד »
רפורמי
#הפניה יהדות רפורמית.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ורפורמי · ראה עוד »
רציונליזם
רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלויים בניסיון החושים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ורציונליזם · ראה עוד »
רודולף בולטמן
רודולף קארל בּוּלְטְמן (בגרמנית: Rudolf Karl Bultmann; 20 באוגוסט 1884- 30 ביולי 1976) היה תאולוג נוצרי לותרני גרמני, פרופסור למקרא (הברית החדשה) באוניברסיטת מרבורג.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ורודולף בולטמן · ראה עוד »
ריכוז הפולחן
חוק ריכוז הפולחן במקרא הוא חוק המופיע בספר דברים המגביל את טקסי הפולחן למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וריכוז הפולחן · ראה עוד »
שנות ה-90 של המאה ה-20
שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שניאור זלמן שכטר
שניאור זלמן הכהן שכטר, שנודע גם בשם סולומון שכטר (Solomon Schechter; כ"ט בכסלו תרי"א /7 בדצמבר 1847, פוקשאן, נסיכות מולדובה – י"ב בכסלו תרע"ו / 19 בנובמבר 1915, ניו יורק), היה רב אמריקאי, יליד-מולדביה, חוקר חשוב במדעי היהדות ובמיוחד של גניזת קהיר, מייסד ונשיא איחוד בתי הכנסת של אמריקה (United Synagogue of America), מנהלו של בית המדרש לרבנים באמריקה (ה-JTS) בניו יורק ומורה דרכה של התנועה הקונסרבטיבית ביהדות.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ושניאור זלמן שכטר · ראה עוד »
שפן הסופר
שָׁפָן בֶּן-אֲצַלְיָהוּ בֶן-מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר (או בקיצור, שפן הסופר) היה סופרו של יאשיהו מלך יהודה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ושפן הסופר · ראה עוד »
תאולוג
#הפניה תאולוגיה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ותאולוג · ראה עוד »
תאולוגיה
התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ותאולוגיה · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ותנ"ך · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ותרגום השבעים · ראה עוד »
תומאס הובס
תומאס הוֹבְּס (באנגלית: Thomas Hobbes; 5 באפריל 1588 – 4 בדצמבר 1679) היה הוגה דעות ופילוסוף פוליטי אנגלי, שהתפרסם בעיקר בזכות ספרו "לווייתן", שבו הוא עוסק במקורות הלגיטימציה של השלטון המדיני והסמכות הריבונית.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ותומאס הובס · ראה עוד »
תורת הספרות
תורת הספרוּת (באנגלית: Literary theory) הוא שם כולל לתאוריות שונות אודות הספרות כתחום אקדמי, אופני הפרשנות שלה ואופיה האונטולוגי.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ותורת הספרות · ראה עוד »
תורה מן השמים
תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ותורה מן השמים · ראה עוד »
תיארוך ספרי התנ"ך
אחת ממגילות מדבר יהודה. בממצא חשוב זה נמצאו עדויות לכך שקטעים נרחבים מן המקרא כבר הועלו לכתב בתקופת פעילות הכת. תיארוך התנ"ך הוא הניסיון למצוא את מקורו של כל אחד מן הספרים המרכיבים את התורה, את הנביאים ואת הכתובים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ותיארוך ספרי התנ"ך · ראה עוד »
לואיס ג'ייקובס
#הפניה לואי ג'ייקובס.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ולואיס ג'ייקובס · ראה עוד »
לווייתן (ספר)
#הפניה לויתן (ספר).
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ולווייתן (ספר) · ראה עוד »
טקסט
טקסט (מלטינית: Textum – במובן הפשוט "מארג" של מילים; בעברית: תמליל), הוא מונח שמקורו בתחום הבלשנות, המתאר רצף מילים, משפטים ופסקאות היוצרים יחד מכלול, שהוא הטקסט.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וטקסט · ראה עוד »
ז'אן אסטרוק
ז'אן אסטרוק (נולד בסוב, צרפת, 19 במרץ 1684 – פריז, 5 במאי 1766) היה פרופסור לרפואה במונפלייה ובפריז, שכתב את החיבור הגדול הראשון על עגבת ומחלות מין.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וז'אן אסטרוק · ראה עוד »
חומש (יהדות)
חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וחומש (יהדות) · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ובראשית · ראה עוד »
ברוך שפינוזה
ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (או ספינוזה; בהולנדית: Benedict de Spinoza; בפורטוגזית: Bento de Espinoza, בינטוּ די אשׁפינוזה; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-ספרדי, שהתגורר בהולנד, בן למשפחת אנוסים, שחזרה ליהדות.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וברוך שפינוזה · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
בריסל
בית עיריית בריסל, עוטה צבעים חגיגיים בערב השנה החדשה מיקום בריסל על מפת האיחוד האירופי בריסל (בהולנדית: Brussel, בצרפתית: Bruxelles, בגרמנית: Brüssel) היא עיר הבירה של בלגיה והמרכז האדמיניסטרטיבי של האיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ובריסל · ראה עוד »
בשורות
ספרי הבשורות, או האוונגליונים (מיוונית εὐαγγέλιον: εὐ - טוב, αγγέλιον - מסר או בשורה) מהווים את החלק המרכזי של הברית החדשה, ספר הקודש של הנצרות ומופיעים לפני ספר מעשי השליחים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ובשורות · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ובלשנות · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ובבל · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
ביקורת חדשה
הביקורת החדשה (The New Criticism) הייתה האסכולה המרכזית בביקורת ספרותית אנגלית ואמריקאית בשנות העשרים המוקדמות של המאה העשרים, ועד לשנות השישים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וביקורת חדשה · ראה עוד »
ביקורת היסטורית
ביקורת היסטורית (באנגלית: Historical criticism), המכונה גם השיטה ההיסטורית-ביקורתית או ביקורת גבוהה, היא ענף בביקורת המקרא החוקר את הטקסטים של התנ"ך והברית החדשה ומתייחס לתולדותיו של הטקסט והתפתחותו לאורך הזמן.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וביקורת היסטורית · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ובית המקדש · ראה עוד »
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ובית המקדש השני · ראה עוד »
גלובליזציה
תאגידי ענק הם אחד ממאפייני הגלובליזציה הבולטים ביותר. בתמונה לוגו חברת המזון המהיר מקדונלד'ס, חברה המהווה בעיני רבים סמל לגלובליזציה בשל התפשטותה ותפוצתה בכל רחבי העולם ובתרבויות ומדינות שונות גְּלוֹבָּלִיזַצְיָה היא התרחבות, האצה והעמקה של הקשרים התרבותיים, הפוליטיים, הטכנולוגיים והכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וגלובליזציה · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ודת · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ודברים · ראה עוד »
דוד צבי הופמן
רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ודוד צבי הופמן · ראה עוד »
דוד גולינקין
הרב פרופ' דוד גוֹלִינְקִין (באנגלית: Golinkin; נולד ב-1955) הוא רב קונסרבטיבי, חוקר תלמוד והלכה ישראלי, פרופסור לתלמוד והלכה במכון שכטר, כיהן כנשיא מכון שכטר למדעי היהדות משנת 2000 עד 2015.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ודוד גולינקין · ראה עוד »
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והמאה ה-1 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-2 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והמאה ה-20 · ראה עוד »
המאה ה-8 לפנה"ס
המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »
האנציקלופדיה הגדולה
"תרשים הידע האנושי", מבנה ארגון הידע של האנציקלופדיה הגדולה האנציקלופדיה הגדולה - מראשונות האנציקלופדיות המודרניות, חוברה בצרפת באמצע המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והאנציקלופדיה הגדולה · ראה עוד »
הנוסח המקובל (הברית החדשה)
מהדורת ארסמוס הראשונה משנת 1516 הנוסח המקובל (בלטינית: Textus Receptus, בעברית על דרך הלועזית: טקסטוס רצפטוס) הוא נוסח הברית החדשה בשפה היוונית (בה נכתבו הגרסאות הקדומות ביותר של הברית החדשה ששרדו לימינו), כפי שנערך והוגה על ידי סדרת מלומדים באירופה הנוצרית בין 1516 ל-1633, מתוך מספר כתבי-יד ביזנטיים מאוחרים יחסית.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והנוסח המקובל (הברית החדשה) · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והספרים החיצוניים · ראה עוד »
השערת שני המקורות
ההשערה מניחה שהבשורות על פי מתי ועל פי לוקס התחברו על בסיס הבשורה על-פי מרקוס, על בסיס מקור משוער שנקרא Q, ועל בסיס מקורות ייחודיים נוספים בביקורת הברית החדשה, השערת שני המקורות או השערת שתי הבשורות היא השערה שמסבירה את מקורותיהן של הבשורות הסינופטיות - הבשורות על פי מתי, על-פי מרקוס ועל פי לוקאס.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והשערת שני המקורות · ראה עוד »
השערת התעודות
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והשערת התעודות · ראה עוד »
השיטה המדעית
השיטה המדעית היא שם כולל לטכניקות המשמשות במדע לחקר תופעות, צבירת ידע חדש או תיקון ושילוב של ידע קודם.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והשיטה המדעית · ראה עוד »
התגלות
סנה הבוער: תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס. הִתְגַּלּוּת, בדתות שונות, היא תהליך החשיפה של אמִיתוֹת אלוהיות לבני-האדם.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והתגלות · ראה עוד »
התורה
#הפניה תורה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והתורה · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והברית החדשה · ראה עוד »
הוצאת אוניברסיטת אוקספורד
הוצאת אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: Oxford University Press; בראשי תיבות: OUP) היא הוצאת הספרים האוניברסיטאית הגדולה בעולם והשנייה בוותק, לאחר הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והוצאת אוניברסיטת אוקספורד · ראה עוד »
הוצאת בריל
הוצאת בריל Brill Publishers נוסדה ב-1683 בליידן, הולנד, בריל (נודעה כ-E. J. Brill, Koninklijke Brill, Brill Academic Publishers) היא הוצאה לאור אקדמית בינלאומית המונפקת בבורסת Euronext שבאמסטרדם.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והוצאת בריל · ראה עוד »
הוגנוטים
הוגנוטים (בצרפתית: Huguenot) הוא כינוי שמקורו במאה ה-16 וה־17 לפרוטסטנטים הצרפתים, שרובם המכריע היו נוצרים-קלוויניסטים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והוגנוטים · ראה עוד »
הכנסייה הקתולית
הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והכנסייה הקתולית · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והיסטוריה · ראה עוד »
היסטוריה של המזרח התיכון
מפת המזרח התיכון דברי ימי האזור המכונה בימינו "המזרח התיכון" מגוללים רצף היסטורי של ציוויליזציה אנושית בת יותר מ-5,000 שנים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא והיסטוריה של המזרח התיכון · ראה עוד »
ועידת הוותיקן השנייה
ועידת הוותיקן השנייה המכונה גם מועצת הוותיקן השנייה (לטינית: Concilium Vaticanum Secundum) ובקיצור ותיקן 2 (Vatican II), הייתה ועידה אקומנית של הכנסייה הקתולית שכונסה בהוראת האפיפיור יוחנן העשרים ושלושה בשנת 1962 ונחתמה תחת האפיפיור פאולוס השישי בשנת 1965.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וועידת הוותיקן השנייה · ראה עוד »
וולגטה
קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ווולגטה · ראה עוד »
וילהלם מרטין לברכט דה וטה
וילהלם מרטין לברכט דה וטה (בגרמנית: Wilhelm Martin Leberecht de Wette; 12 בינואר 1780 – 16 ביוני 1849) היה תאולוג גרמני-שווייצרי.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ווילהלם מרטין לברכט דה וטה · ראה עוד »
כת השטן
פנטגרם הפוך הוא אחד מסמלי השטן המזוהים ביותר. בעל זבוב, ציור מאת ג'ון בוניין (John Bunyan) משנת 1678 כת השטן או שטניזם הם מושגים המתייחסים בדרך ככל לקבוצות או יחידים הסוגדים לדמות השטן או לדומיו ולקבוצות בעלות אמונות, אידאולוגיות ופילוסופיות חילוניות המשתמשות בדמות השטן כדימוי.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וכת השטן · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וימי הביניים · ראה עוד »
יאשיהו
יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ויאשיהו · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וישראל · ראה עוד »
ישראל פינקלשטיין
ישראל פינקלשטיין (נולד ב-1949) הוא ארכאולוג ישראלי פרופסור אמריטוס, וראש בית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וישראל פינקלשטיין · ראה עוד »
ישו
יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא וישו · ראה עוד »
יגאל בן נון
#הפניהיגאל בן-נון.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ויגאל בן נון · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ויהדות · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »
יהושע ברמן
יהושע ברמן (נולד ב-29 בפברואר 1964) הוא רב אורתודוקסי ופרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ויהושע ברמן · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ויהודים · ראה עוד »
יהודים-נוצרים
"כנסת הַמּוּלִים", פסיפס בכנסיית סנטה סבינה. יהודים נוצרים או יהדות נוצרית הם מונחים שנטבעו במחקר ההיסטורי לתיאור הכיתות הנוצריות העתיקות שהתקיימו במאות הראשונות לספירה, ושילבו אמונה בישו עם מחויבות לשמירת התורה, בטרם השלמת הפילוג היהודי-נוצרי והתעצבותה של הנצרות כדת השוללת את קיום המצוות.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ויהודים-נוצרים · ראה עוד »
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ויהוה · ראה עוד »
יוליוס ולהאוזן
יוליוס וֶלְהַאוּזֶן (גרמנית: Julius Wellhausen; 17 במאי 1844 – 17 בינואר 1918) היה חוקר מקרא, מזרחן ותאולוג נוצרי פרוטסטנטי (לותרני) גרמני.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ויוליוס ולהאוזן · ראה עוד »
יוהאן גוטפריד אייכהורן
אנטון גראף יוהאן גוטפריד אייכהורן (בגרמנית: Johann Gottfried Eichhorn; 16 באוקטובר 1752 – 27 ביוני 1827, גטינגן, גרמניה) היה תאולוג גרמני פרוטסטנטי של עידן הנאורות ומזרחן מוקדם.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ויוהאן גוטפריד אייכהורן · ראה עוד »
יוונית קוינה
יוונית קוֹינֵה (Κοινή Eλληνική) היא שפה יוונית עתיקה שדוברה בתקופה ההלניסטית ואחריה (בערך 300 לפנה"ס – 300 לספירה).
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ויוונית קוינה · ראה עוד »
1486
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ו1486 · ראה עוד »
1541
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ו1541 · ראה עוד »
1651
2 בספטמבר – קסם סולטן, הייתה האישה החזקה ביותר בהיסטוריה העות'מאנית ודמות בולטת בתקופת סולטנות הנשים.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ו1651 · ראה עוד »
1670
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ו1670 · ראה עוד »
1753
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ו1753 · ראה עוד »
1774
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ו1774 · ראה עוד »
1780
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ו1780 · ראה עוד »
1805
קרב אוסטרליץ מסתיים בניצחונו המוחץ של נפוליאון.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ו1805 · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ו1878 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ו1883 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ביקורת המקרא ו1948 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ביקורת_המקרא
