תִקשׁוֹרֶת

397 יחסים: BHS, ממצא ארכאולוגי, ממלכת החשמונאים, ממלכת ישראל, מנשה, מנחם די לונזאנו, מנחם הרן, מנחם כהן (פרופסור), מסורה, מסכת סופרים, מסכת שבת, מסכת תענית, מסכת ברכות, מערות מורבעת, מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים, מצרים, מצחף, מצבת מישע, מצדה, מקראות גדולות, מקראות גדולות הכתר, מרד בר כוכבא, מרדכי ברויאר, מרווח (כתב), משקל (שירה), משה, משה בן נפתלי, משה דוד קאסוטו, מתכת, מזוזה, מגילת אסתר, מגילת קהלת, מגילת ישעיהו, מגילות מדבר יהודה, מגיה, מדעי עזר בהיסטוריה, מדרש, מדבר יהודה, מהדורה, מהדורה מדעית, מוסד ביאליק, מוזיקה, מכתבי אל עמרנה, מילאנו, מילה (בלשנות), א, אם קריאה, אנציקלופדיה מקראית, אנציקליקה, אנטישמיות, ..., אנטיוכיה, אפיפיור, אצבן, ארמית, ארץ ישראל, ארכאולוגיה, ארכאולוגיה מקראית, אריח על גבי לבנה, אשור, אלפבית עברי, אלפבית שומרוני, אלכסנדר סוורוס, אלכסנדר רופא, אלכסנדריה, אברהם גייגר, אבות דרבי נתן, אבות הכנסייה, אדמו"ר, אהרן בן אשר, אונקלוס, אוריגנס, אות, אותיות מנצפ"ך, אותיות תלויות, אוגרית, אינטואיציה, אינדוקציה, איסיים, אירופה, איגרת אריסטיאס, איוב, נצרות, נצרות קתולית, נקודתיים, נחל צאלים, נחל חבר, נבואה, נביאים, נו"ן הפוכה, נוסח המסורה, ניקוד, ניקוד ארץ־ישראלי, ניקוד טברני, ניקוד בבלי, נייר, סנהדרין, ספר מלכים, ספר אבישע, ספר איוב, ספר נחמיה, ספר עזרא, ספר שמואל, ספר שופטים, ספר תורה, ספר ישעיהו, ספר יהושע, ספרד, ספרות, ספרי, ספרי דברים, ספרייה, סומכוס, סונצ'ינו, סופר סת"ם, סוציולוגיה, סורית, סוגריים, סוגה, סוכה, סיגמא, ע, עמנואל טוב, עץ (חומר גלם), עקילס הגר, עקיבא איגר, עריכה, עשרת הדיברות, עלי הכהן, עלילות בעל וענת, עזרא הסופר, עזריה מן האדומים, עברית, עד נוסח, עור (חומר גלם), פאול קאלה, פאול קאהלה, פאול דה לגארד, פסוק, פפירוס, פפירוס נאש, פרשני המקרא, פרשת השבוע, פרשה, פרושים, פריז, פשיטתא, פלאוגרפיה, פונטיקה, פוסק, פיניקית, פילולוגיה, פיוס השנים עשר, פייטרו דלה ואלה, קאנוניזציה (של כתבים), קרי וכתיב, קריאה בתורה, קל וחומר, קלף (יהדות), קבלה, קומראן, קושיה, קולופון, קודקס, קין, קיסר רומא, ראשונים, ראשית ימי הביניים, רנסאנס, רפאל ויס, רבי מאיר, רבי עקיבא, רבי ישמעאל, רד"צ הופמן, רד"ק, רומא, רומא העתיקה, שמע ישראל, שמריהו טלמון, שמואל דוד לוצאטו, שמות, שאלות ותשובות, שאול, שם תאופורי, שנות ה-70 של המאה ה-20, שפה, שלמה בן אדרת, שבטי ישראל, שגיאה, שד"ל, שומרונים, שכם, שיר השירים, שירת האזינו, שירה, תאולוגיה, תנ"ך קורן, תנאים, תנועה (פונולוגיה), תפילין, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תקופת הרנסאנס, תרגומי התנ"ך, תרגום, תרגום אונקלוס, תרגום המיוחס ליונתן, תרגום השבעים, תרגום יונתן בן עוזיאל, תרומת הלשכה, תרי עשר, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תחביר, תגליות במדבר יהודה (סדרת ספרים), תהלים, תורת הספרות, תורה, תיאודוטיון, תיקוני סופרים, לטינית, לונדון, לוחיות ברכת כהנים, ליטורגיה, טעמי המקרא, טעות העתקה, טבריה, טיח, חמש מגילות, חסידות, חקר המקרא, חרס, חשמן, חלוקת הפרקים בתנ"ך, חלוקת התנ"ך לסדרים, חז"ל, חוק, חורבן בית שני, חוכמה, חכמת שלמה (ספר חיצוני), חיבור אבוד, במדבר, בעלי המסורה, בראשית, בראשית רבתי, בראשית רבה, ברכת כהנים, בלשנות, בבל, ביקורת המקרא, ביקורת היסטורית, בית המקדש, בית כנסת, גאוגרפיה, גניזת קהיר, גר, גרמני, גרמניה, גלות בבל, גומא, דמשק, דניאל, דניאל בומברג, דעת מקרא, דעת אמת, דפוס, דברי הימים, דברים, דדוקציה, דוד וגלית, דויטרונומיזם, דיסציפלינה, דיו, המאה ה-10, המאה ה-11 לפנה"ס, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-16, המאה ה-17, המאה ה-19, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-20, המאה ה-21, המאה ה-3 לפנה"ס, המאה ה-6, המאה ה-6 לפנה"ס, המאה ה-8, המאה ה-9, המאה השנייה, המאה השלישית לפנה"ס, האנציקלופדיה המקראית, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרים החיצוניים, הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, העת העתיקה, העזרה, הפטרה, הקספלה, הר גריזים, הרפורמציה הפרוטסטנטית, השם המפורש, השערת התעודות, התקופה הפרסית בארץ ישראל, הלכה, הטעמה, הברית החדשה, הגהה, הגייה, הומרוס, הומויוטלאוטון, הוצאה לאור, הכתב העברי הקדום, היסטוריה, הירונימוס, ונציה, וולגטה, ויקרא, וילהלם גזניוס, ויליאם פוקסוול אולברייט, כמורה, כנסת הגדולה, כסף (יסוד), כתף הינום, כתב, כתב מרובע, כתב סת"ם, כתב עת, כתב עברי קדום, כתב יתדות, כתב יד (העתק), כתב יד לנינגרד, כתבי חז"ל, כתבי הקודש, כתובת (ארכאולוגיה), כתובים, כתיב, כתיבה, כלי אבן, ימי הביניים, ים המלח, יעקב חיים טיגאי, יעקב בן חיים אבן אדוניהו, יצחק אריה זליגמן, יצחק אייזיק ספרין, ירמיהו, ירושלים, ישעיהו, ישראל, ישראל ייבין, יחסי רוב ומיעוט, יחזקאל, יחזקאל קוטשר, יבנה, ידידיה מנורצי, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות רפורמית, יהושע בן נון, יהודה קיל, יהודים, יונתן בן עוזיאל, יונה בן אמיתי, יוחנן הורקנוס הראשון, יוון העתיקה, יוונית, 128 לפנה"ס, 1488, 1514, 1517, 1524, 1525, 1546, 1616, 1629, 1645, 1654, 1657, 1827, 1875, 1891, 1943, 1947, 1955, 1956, 1960, 1964, 1965, 1968, 1976, 1977, 2004, 2006, 2012, 250, 312, 390, 405, 68. להרחיב מדד (347 יותר) » « הפסיכולוג מדד

BHS

#הפניה התנ"ך העברי משטוטגרט.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וBHS · ראה עוד »

ממצא ארכאולוגי

מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וממצא ארכאולוגי · ראה עוד »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וממלכת ישראל · ראה עוד »

מנשה

מְנַשֶּׁה הוא דמות מקראית, בנו הבכור של יוסף; אמו הייתה אסנת בת פוטי פרע והוא אביו הקדמון של שבט מנשה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומנשה · ראה עוד »

מנחם די לונזאנו

רבי מנחם בן יהודה די לונזאנו (הרמד"ל), ~ ה'ש"י (1550) - לפני ה'שפ"ו (1626), רב, מקובל, משורר, חוקר המסורה ומהדיר ספרי מדרש, ומהעולים הקדמונים לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומנחם די לונזאנו · ראה עוד »

מנחם הרן

מנחם הרן (4 בדצמבר 1924 – 16 באפריל 2015) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לחקר המקרא בשנת תש"ס (2000), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הנורווגית למדעים, חבר כבוד של החברה הבריטית לחקר המקרא וחבר האקדמיה האמריקאית למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומנחם הרן · ראה עוד »

מנחם כהן (פרופסור)

מנחם כהן (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ח, 4 באוגוסט 1928) הוא חוקר המסורה, שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות ועמד בראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומנחם כהן (פרופסור) · ראה עוד »

מסורה

חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומסורה · ראה עוד »

מסכת סופרים

מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומסכת סופרים · ראה עוד »

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת תענית

שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומסכת תענית · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומסכת ברכות · ראה עוד »

מערות מורבעת

מערות מורבעת מפת סימון שבילים של מרחב נחל דרגה השילוט למערות פתח מערת המפולת פתח הכניסה צילום מעומק המערה תעלת ניקוז קדומה בפתח המערה מערות מורבעת (בערבית "מערות הריבועים") הן שלוש מערות קרסטיות בעלות פתחים מרובעים, השוכנות ברום מצוקי נחל דרגה בצפון מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומערות מורבעת · ראה עוד »

מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים

מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים הוא פרויקט של האוניברסיטה העברית בירושלים ליצירת המהדורה הביקורתית הראשונה של התנ"ך המבוססת על נוסח כתר ארם צובא.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומצרים · ראה עוד »

מצחף

#הפניה קודקס.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומצחף · ראה עוד »

מצבת מישע

מַצֶּבֶת מֵישַׁע היא מצבת זיכרון שמתוארכת לאזור שנת 840 לפנה"ס שהוצבה מטעם מישע, מלך מואב, בעיר דיבון.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומצבת מישע · ראה עוד »

מצדה

מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומצדה · ראה עוד »

מקראות גדולות

שער מהדורת ונציה של "מקראות גדולות", 1525. בשם מִקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת נקראת מהדורת דפוס של המקרא שמורכבת, בדרך כלל, מארבעה מרכיבים: נוסח המקרא על פי המסורה, הערות המסורה, תרגומים ארמיים ומבחר פירושים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומקראות גדולות · ראה עוד »

מקראות גדולות הכתר

ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מקראות גדולות הכתר, הוא מיזם של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב-21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומקראות גדולות הכתר · ראה עוד »

מרד בר כוכבא

טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומרד בר כוכבא · ראה עוד »

מרדכי ברויאר

הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומרדכי ברויאר · ראה עוד »

מרווח (כתב)

מקש הרווח נמצא בשורת המקשים התחתונה. בכתב מרווח הוא שטח ריק שמפריד בין סימנים כתובים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומרווח (כתב) · ראה עוד »

משקל (שירה)

משקל (גם בלועזית: ריתמוּס) הוא שם כולל למערכות המִקְצָב המשמשות ברוב סוגי השירה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומשקל (שירה) · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומשה · ראה עוד »

משה בן נפתלי

משה בן דוד בן נפתלי או בשמו הערבי אבו עמראן, חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומשה בן נפתלי · ראה עוד »

משה דוד קאסוטו

הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »

מתכת

מאורגנים בתאים. מתכות הן קבוצה של יסודות כימיים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומתכת · ראה עוד »

מזוזה

מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבעת בצדו הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומזוזה · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת קהלת

מְגִלַּת קֹהֶלֶת היא ספר מספרי המקרא.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומגילת קהלת · ראה עוד »

מגילת ישעיהו

מגילת ישעיהו הגדולה מגילת ישעיהו (1Qlsaa; נקראת גם "מגילת ישעיהו הגדולה" או "מגילת ישעיהו השלֵמה", להבדיל מהמגילה הקטנה יותר, שנתגלתה גם היא באותה מערה) היא אחת משבע מגילות מדבר יהודה שנתגלו בשנת 1947.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומגילת ישעיהו · ראה עוד »

מגילות מדבר יהודה

קצר.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »

מגיה

מַגִּיהַּ הוא אדם העוסק בהגהה, כלומר בבדיקת דיוקו של טקסט שנערך לדפוס טרם מסירתו להדפסה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומגיה · ראה עוד »

מדעי עזר בהיסטוריה

מדעי עזר בהיסטוריה הם מדעים אשר עוזרים להעריך ולהשתמש במקורות היסטוריים וככאלו מהווים מדעי עזר למחקר ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומדעי עזר בהיסטוריה · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומדרש · ראה עוד »

מדבר יהודה

טקסט.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומדבר יהודה · ראה עוד »

מהדורה

מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומהדורה · ראה עוד »

מהדורה מדעית

היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומהדורה מדעית · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מוזיקה

הביטלס במופע מוזיקה בשנת 1964 מוזיקה היא אמנות סידור צלילים בזמן.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומוזיקה · ראה עוד »

מכתבי אל עמרנה

#הפניה מכתבי אל-עמארנה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומכתבי אל עמרנה · ראה עוד »

מילאנו

מילאנו (באיטלקית:; במילאנזית: Milán; בלטינית: Mediolanum) היא עיר ראשית בצפון איטליה ובירת מחוז לומברדיה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומילאנו · ראה עוד »

מילה (בלשנות)

המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ומילה (בלשנות) · ראה עוד »

א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וא · ראה עוד »

אם קריאה

אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואם קריאה · ראה עוד »

אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »

אנציקליקה

אנציקליקה הייתה במקור חוזר בצורת מנשר שנשלח לכל הכנסיות באזור מסוים בכנסיות הנוצריות העתיקות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואנציקליקה · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואנטישמיות · ראה עוד »

אנטיוכיה

אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואנטיוכיה · ראה עוד »

אפיפיור

האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואפיפיור · ראה עוד »

אצבן

אֶצְבֹּן או אׇזְנִיראו אנציקלופדיה מקראית כרך א (בכתיב מלא: אצבון; אוזני) הוא דמות מקראית, בנו הרביעי של גד ונכדם של יעקב ושל זלפה שפחת לאה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואצבן · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וארץ ישראל · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וארכאולוגיה · ראה עוד »

ארכאולוגיה מקראית

המאה ה־9 לפנה"ס, שנתגלתה בעבר הירדן ובה מוזכר השם "ישראל". ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וארכאולוגיה מקראית · ראה עוד »

אריח על גבי לבנה

שירת הים בספר תורה בצורת אריח על גבי לבנה טקסט.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואריח על גבי לבנה · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואשור · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלפבית שומרוני

התפתחות הכתב השומרוני ספר תפילה שומרוני הכתוב באותיות קטנות. (בשורות התחתונות של העמוד השמאלי ניתן להבחין באותיות דפוס) מזוזה שומרונית, הר גריזים מאמר בעיתון "א.ב. חדשות השומרונים" בעברית שומרונית האלפבית השומרוני הוא צורה מיוחדת של האלפבית העברי הנמצא בשימוש בידי העדה השומרונית לכתיבה בעברית שומרונית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואלפבית שומרוני · ראה עוד »

אלכסנדר סוורוס

אֲלֶכְּסַנְדֶּר סֶוֶורוּס (בלטינית: Severus Alexander; 1 באוקטובר 208 - מרץ 235) כיהן כקיסר רומא בין השנים 222 ל-235.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואלכסנדר סוורוס · ראה עוד »

אלכסנדר רופא

אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואלכסנדר רופא · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואלכסנדריה · ראה עוד »

אברהם גייגר

הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואברהם גייגר · ראה עוד »

אבות דרבי נתן

אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה משוער לתקופת התנאים, וזמן עריכתה משוער לתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואבות דרבי נתן · ראה עוד »

אבות הכנסייה

אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים בנצרות גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואבות הכנסייה · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואדמו"ר · ראה עוד »

אהרן בן אשר

אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואהרן בן אשר · ראה עוד »

אונקלוס

אֻנְקְלוֹס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר, ביוונית ευάγγελος, אֶוּוַנְגֶּלוֹס שפירושו המבשר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ונחשב לאחד מן התנאים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואונקלוס · ראה עוד »

אוריגנס

אוריגנס מאלכסנדריה (ביוונית: Ὠριγένης, בלטינית: Origenes, בקופטית: Ϩⲱⲣⲓⲕⲉⲛ; נולד בסביבות 185–186 ונפטר בין 253–255), ידוע גם בשם אוריגנס אדמנטיוס (ביוונית: Ὠριγένης Ἀδαμάντιος), היה מלומד נוצרי קדום, סגפן, ותאולוג.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואוריגנס · ראה עוד »

אות

האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואות · ראה עוד »

אותיות מנצפ"ך

#הפניה אותיות סופיות#אלפבית עברי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואותיות מנצפ"ך · ראה עוד »

אותיות תלויות

אותיות תלויות הן אותיות הכתובות מעל קו הכתיבה של שאר האותיות בשורה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואותיות תלויות · ראה עוד »

אוגרית

סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואוגרית · ראה עוד »

אינטואיציה

אִינְטוּאִיצְיָה היא הסקת מסקנות מהירה על סמך מיעוט נתונים באמצעות ניסיון והיסקי עבר.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואינטואיציה · ראה עוד »

אינדוקציה

במדע, אִינְדּוּקְצִיָּה (בעברית: אִכְלוּל) היא הדרך שבה מסיקים מסקנה ממקרים פרטיים ועוברים מהם לקביעה כללית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואינדוקציה · ראה עוד »

איסיים

חורבות מחיצת המגורים בעתיקות קומראן. הגן הלאומי קומראן, ישראל. האִיסִיִּים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילון, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואיסיים · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואירופה · ראה עוד »

איגרת אריסטיאס

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי איגרת אַרִיסְטֵיאַס או איגרת אריסטיאס אל פילוקראטס (ביוונית: Επιστολή τοῦ Αριστέα) היא חיבור יהודי-הלניסטי פסאודונימי (מחברו לא ידוע, והוא מיוחס למחבר בדוי: "אריסטיאס"), אשר נכתב בשפה היוונית במצרים, ככל הנראה באמצע תקופת בית שני, במאה השנייה לפנה"ס, וככזה היא נמנית עם "הספרים החיצוניים", הספרות היהודית מתקופת בית שני שלא נכנסה לקאנון המקראי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואיגרת אריסטיאס · ראה עוד »

איוב

כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ואיוב · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ונצרות · ראה עוד »

נצרות קתולית

נצרות קתולית (מיוונית – כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית היא הקהילה הגדולה ביותר בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ונצרות קתולית · ראה עוד »

נקודתיים

נקודתיים או ":" (בלשון הדיבור גם "נקודוֹתיים") הוא סימן פיסוק, המורכב משתי נקודות זו מעל זו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ונקודתיים · ראה עוד »

נחל צאלים

נחל צאלים נַחַל צֶאֱלִים (בערבית: وادِي السيّال- ואדי אַ-סֵיַּאל) הוא אחד מנחלי האכזב הגדולים ביותר בנחלי מדבר יהודה היורדים אל ים המלח, אורכו מתחילתו ועד לשפך הוא כ-32 ק"מ.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ונחל צאלים · ראה עוד »

נחל חבר

תצפית אל נחל חבר נַחַל חֶבֶר הוא נחל אכזב ארוך ותלול בדרום מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ונחל חבר · ראה עוד »

נבואה

חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ונבואה · ראה עוד »

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ונביאים · ראה עוד »

נו"ן הפוכה

כתבי היד החשובים ביותר של ספר התנ"ך המצויים כיום (המאה ה-10 לספירה). ניתן לראותם בשולי הגיליון מימין. י 35-36), בספר תורה בן זמננו נו"ן הפוכה (׆) או נו"ן מנוזרת (מובדלת) היא סימן בטקסט המקראי, כמין נ' הפוכה, ככתב ראי, המופיע במהדורות נוסח המסורה של התנ"ך בתשעה מקומות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ונו"ן הפוכה · ראה עוד »

נוסח המסורה

עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ונוסח המסורה · ראה עוד »

ניקוד

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וניקוד · ראה עוד »

ניקוד ארץ־ישראלי

קטע פיוט בניקוד ארץ־ישראלי שנתגלה בגניזת קהיר (מתוך הקדושתא שחיבר הדותהו על משמרת בלגה) הניקוד הארץ־ישראלי הוא ניקוד עילי שהיה בשימוש יהודי ארץ ישראל בראשית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וניקוד ארץ־ישראלי · ראה עוד »

ניקוד טברני

שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וניקוד טברני · ראה עוד »

ניקוד בבלי

יחזקאל לד, כג-כה בניקוד בבלי (קטע מגניזת קהיר, השמור באוניברסיטת אוקספורד) הניקוד הבָּבְלִי הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של המקרא, המשנה, התלמוד והתרגום הארמי שפותחה בידי יהודי בבל בראשית ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וניקוד בבלי · ראה עוד »

נייר

נייר הוא משטח סיבי, דק במיוחד, נפוץ ביותר בצבע לבן אך קיים גם בצבעים אחרים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ונייר · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וסנהדרין · ראה עוד »

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספר מלכים · ראה עוד »

ספר אבישע

צילום לוח מעובד מתוך הספר, ממנו רואים איך נמצא חושב התשקיל - מקור: יצחק בן-צבי, ספר השומרונים הכהן השומרוני הגדול ובצידו ספר אבישע (שנת 1905) ספר אבישע (נקרא "אֲבִישׁוּעַ") נחשב בעיני השומרונים לספר התורה העתיק ביותר.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספר אבישע · ראה עוד »

ספר איוב

פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספר איוב · ראה עוד »

ספר נחמיה

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספר נחמיה · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספר עזרא · ראה עוד »

ספר שמואל

ספר שְׁמוּאֵל הוא השלישי בספרי קובץ נביאים שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספר שמואל · ראה עוד »

ספר שופטים

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספר שופטים · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספר תורה · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספר ישעיהו · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספר יהושע · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספרד · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספרות · ראה עוד »

ספרי

סִפְרֵי הוא שם כולל לשני מדרשי הלכה, אחד על ספר במדבר ואחד על ספר דברים, אם כי בקרב הראשונים גם מדרשי הלכה אחרים נקראו לעיתים בשם "ספרי".

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספרי · ראה עוד »

ספרי דברים

__ללא_תוכן__ ספרי דברים הוא מדרש הלכה מדבי רבי עקיבא על ספר דברים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספרי דברים · ראה עוד »

ספרייה

מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וספרייה · ראה עוד »

סומכוס

סוּמָכוֹס (מיוונית: Σύμμαχος, בן ברית) או סוּמְכוּס בן יוסף, היה תנא מהדור החמישי של תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וסומכוס · ראה עוד »

סונצ'ינו

סונצ'ינו (באיטלקית: Soncino) היא עיר קטנה במחוז לומברדיה שבצפון איטליה, בעלת מספר מרשים של אתרים עתיקים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וסונצ'ינו · ראה עוד »

סופר סת"ם

סופר סת"ם בעת כתיבת ספר תורה קסת דיו וקולמוס, כלי העבודה העיקריים של סופר סת"ם. סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וסופר סת"ם · ראה עוד »

סוציולוגיה

סוציולוגיה – "תורת החברה" סוֹצְיוֹלוֹגְיָה (או תורת החברה; באנגלית: Sociology) היא חקר מכלול היחסים האנושיים והסביבה האנושית, ומשמשת כענף מדעי מרכזי בתוך מדעי החברה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וסוציולוגיה · ראה עוד »

סורית

כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וסורית · ראה עוד »

סוגריים

הסוגריים הם סימנים הבאים להפריד טקסט מסוים משאר הכתוב.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וסוגריים · ראה עוד »

סוגה

סוּגָה (בלועזית: זָ'נֶר, מצרפתית: genre, סוג) הוא שם הבא לציין הבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוג אמנות לתת-קבוצות וזרמים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וסוגה · ראה עוד »

סוכה

סוכה היא מבנה ארעי המשמש ביהדות לקיום מצוות ישיבה בסוכה בחג הסוכות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וסוכה · ראה עוד »

סיגמא

סִיגְמַא או סִיגְמַה (גדולה Σ, קטנה σ, קטנה סופית ς) היא האות ה-18 באלפבית היווני.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וסיגמא · ראה עוד »

ע

ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וע · ראה עוד »

עמנואל טוב

עמנואל טוב (נולד ב-15 בספטמבר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2017, חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ועמנואל טוב · ראה עוד »

עץ (חומר גלם)

עץ גולמי קורות עץ המהוות דופן של קרון רכבת, מחוזקות ברצועת ברזל מסומרת העץ משמש את האדם כחומר גלם משחר ימיו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ועץ (חומר גלם) · ראה עוד »

עקילס הגר

עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ועקילס הגר · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ועקיבא איגר · ראה עוד »

עריכה

עריכה היא שלב בתהליך ההכנה של יצירה כתובה, חזותית, או קולית, שבו היא עוברת סוגים אחדים של ליטוש, במטרה לשפר אותה ולעשותה ראויה לפרסום.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ועריכה · ראה עוד »

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עלי הכהן

עֵלי הכהן הוא דמות מקראית, נחשב לאחרון הכהנים הגדולים במשכן שילה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ועלי הכהן · ראה עוד »

עלילות בעל וענת

צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ועלילות בעל וענת · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ועזרא הסופר · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ועברית · ראה עוד »

עד נוסח

קטע מכתב יד קאופמן של המשנה, מסכת אבות, פרק א משנה ו, כתב היד משמש 'עד נוסח' למשנה עד נוסח הוא טקסט כתוב של יצירה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ועד נוסח · ראה עוד »

עור (חומר גלם)

עור, מוצרי עור וכלים לעיבודו עור הוא חומר גלם המיוצר מעורם של בעלי חיים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ועור (חומר גלם) · ראה עוד »

פאול קאלה

פאול ארנסט קאלֶה (Paul Ernst Kahle; 21 בינואר 1875 – 24 בספטמבר 1964) היה בלשן, חוקר המקרא, חלוץ מחקר שיטות הניקוד של העברית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופאול קאלה · ראה עוד »

פאול קאהלה

#הפניה פאול קאלה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופאול קאהלה · ראה עוד »

פאול דה לגארד

פאול אנטון דה לגארד (בגרמנית: Paul Anton de Lagarde; 2 בנובמבר 1827 - 22 בדצמבר 1891) היה חוקר מקרא ומזרחן גרמני.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופאול דה לגארד · ראה עוד »

פסוק

פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופסוק · ראה עוד »

פפירוס

פּפּירוס (מיוונית: πάπυρος; בלטינית: Papyrus) הוא סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופפירוס · ראה עוד »

פפירוס נאש

ארבעת שברי הפפירוס המרכיבים את פפירוס נאש פפירוס נאש הוא כינוי לארבעה מקטעי פפירוס שהתגלו בשנת 1898 במצרים על ידי הארכאולוג וולטר ל' נאש (Nash), ופורסמו לראשונה בשנת 1903.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופפירוס נאש · ראה עוד »

פרשני המקרא

#הפניה פרשני המקרא היהודים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופרשני המקרא · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשה

הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה פרשה או פרשיה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופרשה · ראה עוד »

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופרושים · ראה עוד »

פריז

פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופריז · ראה עוד »

פשיטתא

פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופשיטתא · ראה עוד »

פלאוגרפיה

פָּלֵאוֹגְרַפְיָה (מיוונית: γράφειν παλαιός, 'גרפין פלאוס': גרפין - לכתוב, פלאוס - עתיק) היא ענף מחקר העוסק בחקר הכתב והתפתחותו הגרפית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופלאוגרפיה · ראה עוד »

פונטיקה

פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופונטיקה · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופוסק · ראה עוד »

פיניקית

פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופיניקית · ראה עוד »

פילולוגיה

פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופילולוגיה · ראה עוד »

פיוס השנים עשר

סמלו פיוס השנים עשר (בלטינית: Pius XII) נולד בשם אווג'ניו מריה ג'וזפה ג'ובאני פאצ'לי (2 במרץ 1876 – 9 באוקטובר 1958) היה האפיפיור ה-260, מ-2 במרץ 1939 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופיוס השנים עשר · ראה עוד »

פייטרו דלה ואלה

דף ממכתבו של דלה ואלה לחברו סקיפּאנו מיום 21 באוקטובר 1621 שאליו העתיק חמש אותיות בכתב יתדות; הודות לו התוודעו באירופה לראשונה לכתב הזה Albertinum בדרזדן סיתי מעאני פייטרו דֶלָה וַאלֶה (Pietro della Valle; 1586, רומא – 1652, רומא) היה נוסע, סופר ומלחין איטלקי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ופייטרו דלה ואלה · ראה עוד »

קאנוניזציה (של כתבים)

#הפניה קאנוניזציה של כתבים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וקאנוניזציה (של כתבים) · ראה עוד »

קרי וכתיב

קרי וכתיב במקראות גדולות במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וקרי וכתיב · ראה עוד »

קריאה בתורה

#הפניה קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וקריאה בתורה · ראה עוד »

קל וחומר

קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וקל וחומר · ראה עוד »

קלף (יהדות)

עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וקלף (יהדות) · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וקבלה · ראה עוד »

קומראן

האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וקומראן · ראה עוד »

קושיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וקושיה · ראה עוד »

קולופון

קולופון משנת 1471 מאה ה-15 קולופון (מלטינית: colophon) הוא רשומה צורנית החותמת ספרים מימי כתבי היד וראשית הדפוס.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וקולופון · ראה עוד »

קודקס

קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וקודקס · ראה עוד »

קין

מוזיאון לתולדות האמנות בווינה קַיִן היה, לפי ספר בראשית (פרשת בראשית), בנם הבכור של אדם וחוה ומבצע הרצח הראשון בספר התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וקין · ראה עוד »

קיסר רומא

קיסר רומא (בלטינית: Imperator Romanus) הוא הכינוי של שליט האימפריה הרומית במהלך תקופת הקיסרים, אשר בהכללה ניתן לשייכו מאוגוסטוס ועד לניצור האימפריה המערבית על ידי קונסטנטינוס.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וקיסר רומא · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וראשונים · ראה עוד »

ראשית ימי הביניים

יוסטיניאנוס הראשון ופמלייתו, פסיפס מאמצע המאה השישית, בבזיליקת סן ויטאלה ברוונה, איטליה ראשית ימי הביניים או ימי הביניים המוקדמים (באנגלית: Early Middle Ages) הוא מונח המציין תארוך תקופה באירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה, שנמשכה בערך מסוף המאה החמישית ועד תחילת הפיאודליזם באירופה, דהיינו המאה העשירית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וראשית ימי הביניים · ראה עוד »

רנסאנס

האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ורנסאנס · ראה עוד »

רפאל ויס

רפאל חיים "רפי" ויס (30 בספטמבר 1940 – 26 באוקטובר 1974; כ"ז באלול ה'ת"ש – י' בחשוון ה'תשל"ה) היה חוקר לשון עברית ומקרא ישראלי, בנו של חוקר המקרא מאיר וייס.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ורפאל ויס · ראה עוד »

רבי מאיר

רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ורבי מאיר · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי ישמעאל

קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ורבי ישמעאל · ראה עוד »

רד"צ הופמן

#הפניה דוד צבי הופמן.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ורד"צ הופמן · ראה עוד »

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ורד"ק · ראה עוד »

רומא

רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ורומא · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ורומא העתיקה · ראה עוד »

שמע ישראל

מוגדלות. יהודי הודו אומרים שמע ישראל, איור על כריכת הספר "The History of the Bene-Israel of Indian" של חיים שמואל קהימקר שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים:, הנתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר, ולכן היא נאמרת בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר וערב בקריאת שמע וכן לפני השינה (קריאת שמע שעל המיטה) - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושמע ישראל · ראה עוד »

שמריהו טלמון

שמריהו טַלְמוֹן (28 במאי 1920 – 15 בדצמבר 2010) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מפעל המקרא, חתן פרס ישראל לחקר המקרא לשנת ה'תשנ"ז (1997).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושמריהו טלמון · ראה עוד »

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושמות · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שאול

מועדים לשמחה ה'תשכ"א משנת 1960 בעיצובו של אשר קלדרון דוד מנגן לפני שאול, ציור מעשה ידי רמברנדט בעלת האוב, תחריט מעשה ידי גוסטב דורה שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית, המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושאול · ראה עוד »

שם תאופורי

שם תֵּאוֹפוֹרִי (ביוונית: θεόφορος, נושא אלוה) הוא כינוי של אדם, מקום או מושג, המכיל בתוכו שם של אלוהות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושם תאופורי · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפה

פאנונית תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושפה · ראה עוד »

שלמה בן אדרת

#הפניה רשב"א.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושלמה בן אדרת · ראה עוד »

שבטי ישראל

מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושבטי ישראל · ראה עוד »

שגיאה

סמפור המונח שגיאה (גם: טעות, מִשְגֶּה) הוא בעל משמעויות שונות בתחומים שונים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושגיאה · ראה עוד »

שד"ל

#הפניה שמואל דוד לוצאטו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושד"ל · ראה עוד »

שומרונים

בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושומרונים · ראה עוד »

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושכם · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושיר השירים · ראה עוד »

שירת האזינו

שירת האזינו היא קטע שירי המופיע בספר דברים, פרשת האזינו,.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושירת האזינו · ראה עוד »

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ושירה · ראה עוד »

תאולוגיה

התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותאולוגיה · ראה עוד »

תנ"ך קורן

תחילתו של ספר בראשית בתנ"ך קורן תנ"ך קורן הוא ספר תנ"ך שהודפס בהוצאת קורן ירושלים בשנת 1962, והיה לפרויקט הדגל של ההוצאה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותנ"ך קורן · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותנאים · ראה עוד »

תנועה (פונולוגיה)

בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותפילין · ראה עוד »

תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותקופת בית ראשון · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת הרנסאנס

#הפניה רנסאנס.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותקופת הרנסאנס · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותרגום · ראה עוד »

תרגום אונקלוס

תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותרגום אונקלוס · ראה עוד »

תרגום המיוחס ליונתן

#הפניה תרגום התורה המיוחס ליונתן.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותרגום המיוחס ליונתן · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותרגום השבעים · ראה עוד »

תרגום יונתן בן עוזיאל

תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום של ספרי הנביאים בתנ"ך, לשפה הארמית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותרגום יונתן בן עוזיאל · ראה עוד »

תרומת הלשכה

תרומת הלשכה היא קופה כספית ורשות משפטית השייכת להקדש, שנתמכה על ידי התקציב השנתי של מחצית השקל, שכללה בפועל שלוש קופות שהיו בבית המקדש ואשר ממנה היו קונים את כל צורכי קרבנות הציבור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותרומת הלשכה · ראה עוד »

תרי עשר

תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותרי עשר · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תחביר

תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותחביר · ראה עוד »

תגליות במדבר יהודה (סדרת ספרים)

תגליות במדבר יהודה (באנגלית: Discoveries in the Judaean Desert או בקיצור DJD) היא סדרת הפרסומים הרשמית המונה 40 כרכים, המסכמים את תוכן תגליות מגילות מדבר יהודה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותגליות במדבר יהודה (סדרת ספרים) · ראה עוד »

תהלים

#הפניה תהילים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותהלים · ראה עוד »

תורת הספרות

תורת הספרוּת (באנגלית: Literary theory) הוא שם כולל לתאוריות שונות אודות הספרות כתחום אקדמי, אופני הפרשנות שלה ואופיה האונטולוגי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותורת הספרות · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותורה · ראה עוד »

תיאודוטיון

#הפניה תאודוטיון.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותיאודוטיון · ראה עוד »

תיקוני סופרים

#הפניה תיקון סופרים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ותיקוני סופרים · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ולטינית · ראה עוד »

לונדון

לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ולונדון · ראה עוד »

לוחיות ברכת כהנים

לוחיות ברכת כהנים הן שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב שעליהן נמצא כיתוב בכתב עברי קדום שפוענח ככולל טקסט הדומה מאוד לברכת כהנים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ולוחיות ברכת כהנים · ראה עוד »

ליטורגיה

לִיטוּרְגִּיָה (מיוונית: λειτουργία, הלחם של Λαός (עָם) + ἔργο (עבודה, פולחן) כלומר פולחן ציבורי) היא מערכת טקסים המבוצעים באופן פולחני וקבוע על ידי קבוצה דתית מסוימת, על פי האמונות, המנהגים והמסורות שלה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וליטורגיה · ראה עוד »

טעמי המקרא

סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וטעמי המקרא · ראה עוד »

טעות העתקה

נזיר נוצרי בעבודת העתקה טעות העתקה היא טעות הנוצרת בעת העתקת טקסט ממקור אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וטעות העתקה · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וטבריה · ראה עוד »

טיח

קיר הבנוי מבוץ טיח מסוג "שפריץ" על קיר בניין חיצוני, בבני ברק. טיח הוא כיסוי חיצוני או פנימי על הקירות או התקרות של בניינים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וטיח · ראה עוד »

חמש מגילות

ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וחמש מגילות · ראה עוד »

חסידות

#הפניה תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וחסידות · ראה עוד »

חקר המקרא

#הפניה ביקורת המקרא.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וחקר המקרא · ראה עוד »

חרס

כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וחרס · ראה עוד »

חשמן

החשמן רישלייה חשמן (בלועזית: קרדינל) היא הדרגה הגבוהה ביותר מתחת לאפיפיור במדרג האדמיניסטרטיבי של הכנסייה הקתולית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וחשמן · ראה עוד »

חלוקת הפרקים בתנ"ך

תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »

חלוקת התנ"ך לסדרים

חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וחז"ל · ראה עוד »

חוק

חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וחוק · ראה עוד »

חורבן בית שני

#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וחורבן בית שני · ראה עוד »

חוכמה

"חוכמה", מאת רוברט ריד "האדם החושב", אוגוסט רודן חוכמה היא תכונה המתבטאת בהבנה מהירה יחסית לאחרים, והיכולת לנתח דברים מסובכים ולהגיע למסקנות הנכונות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וחוכמה · ראה עוד »

חכמת שלמה (ספר חיצוני)

חכמת שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וחכמת שלמה (ספר חיצוני) · ראה עוד »

חיבור אבוד

חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וחיבור אבוד · ראה עוד »

במדבר

ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ובמדבר · ראה עוד »

בעלי המסורה

בעלי המסורה הם קבוצה של חכמים יהודים שהעלו על הכתב, ככל הנראה מן המאה השמינית ועד המאה העשירית, את אופן הקריאה של המקרא כפי שהשתמר בידם במסורת.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ובעלי המסורה · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ובראשית · ראה עוד »

בראשית רבתי

בראשית רבתי הוא ספר מדרש, הנחשב לתקציר של מדרש שכתב רבי משה הדרשן.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ובראשית רבתי · ראה עוד »

בראשית רבה

בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ובראשית רבה · ראה עוד »

ברכת כהנים

בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וברכת כהנים · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ובלשנות · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ובבל · ראה עוד »

ביקורת המקרא

עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וביקורת המקרא · ראה עוד »

ביקורת היסטורית

ביקורת היסטורית (באנגלית: Historical criticism), המכונה גם השיטה ההיסטורית-ביקורתית או ביקורת גבוהה, היא ענף בביקורת המקרא החוקר את הטקסטים של התנ"ך והברית החדשה ומתייחס לתולדותיו של הטקסט והתפתחותו לאורך הזמן.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וביקורת היסטורית · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ובית המקדש · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ובית כנסת · ראה עוד »

גאוגרפיה

הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וגאוגרפיה · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וגניזת קהיר · ראה עוד »

גר

#הפניה גיור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וגר · ראה עוד »

גרמני

#הפניה גרמנים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וגרמני · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וגרמניה · ראה עוד »

גלות בבל

ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וגלות בבל · ראה עוד »

גומא

גּוֹמֶא (שם מדעי: Cyperus) הוא סוג של צמחי מים ממשפחת הגמאיים, הצומחים במים עומדים או במים בזרימה איטית שעומקם עד חצי מטר.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וגומא · ראה עוד »

דמשק

דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ודמשק · ראה עוד »

דניאל

דניאל בגוב האריות – תבליט בחזית מלון דניאל בהרצליה פיתוח דניאל והאריות – פסל בחזית הכנסייה של סנט טרופים בארל (צרפת) דניאל בגוב האריות, 1890 בתנ"ך, דָּנִיֵּאל, או בשמו הבבלי בֵּלְטְשַׁאצַּר (בֶּלֶט-שַׁר-אֻצֻר – beleṭ šar uṣur – "שמור על חיי המלך") היה מילדי האצולה היהודים שנלקחו מישראל בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, בימי יהויקים מלך יהודה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ודניאל · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ודניאל בומברג · ראה עוד »

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ודעת מקרא · ראה עוד »

דעת אמת

דעת אמת הוא ארגון שפועל למען "שחרור מהדת, לקידום הנאורות וההשכלה" מאז 1998, בראשות ירון ידען.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ודעת אמת · ראה עוד »

דפוס

מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ודפוס · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ודברי הימים · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ודברים · ראה עוד »

דדוקציה

דֵּדוּקְצְיָה (באנגלית: Deduction; בעברית אִפְרוּט) היא היסק הגיוני, הסקת מסקנות מן הכלל אל הפרט, זאת בניגוד לאינדוקציה בה המסקנות מתקבלות מן הפרט אל הכלל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ודדוקציה · ראה עוד »

דוד וגלית

#הפניה דוד וגוליית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ודוד וגלית · ראה עוד »

דויטרונומיזם

#הפניה האסכולה הדויטרונומיסטית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ודויטרונומיזם · ראה עוד »

דיסציפלינה

דִּיסְצִיפְּלִינָה (באנגלית: discipline בעברית: על פי האקדמיה ללשון העברית: תְּחוּם דַּעַת, תְּחוּם חֵקֶר) היא ענף של ידע, אשר נלמד או נחקר באורח רשמי במערכת החינוך או באקדמיה, בו בעלי מקצוע מתמחים ובבסיסו עומדת שיטה מוסכמת.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ודיסציפלינה · ראה עוד »

דיו

מכלי דיו בצבעים שונים כתמי דיו פרסומת אמריקאית לדיו (1911) דיו (זכר ונקבה, בריבוי דיות או דיואות) הוא נוזל המכיל מספר פיגמנטים או צבעים אשר מאפשר צביעת משטח כך שניתן יהיה לראות עליו תמונה או מלל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ודיו · ראה עוד »

המאה ה-10

המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-10 · ראה עוד »

המאה ה-11 לפנה"ס

המאה ה-11 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1100 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1001 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-11 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-21

המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-21 · ראה עוד »

המאה ה-3 לפנה"ס

המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-6

המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-6 · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-8 · ראה עוד »

המאה ה-9

המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה ה-9 · ראה עוד »

המאה השנייה

#הפניההמאה ה-2.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה השנייה · ראה עוד »

המאה השלישית לפנה"ס

#הפניההמאה ה-3 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והמאה השלישית לפנה"ס · ראה עוד »

האנציקלופדיה המקראית

#הפניה אנציקלופדיה מקראית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והאנציקלופדיה המקראית · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הספרייה הגדולה של אלכסנדריה

הספרייה הגדולה של אלכסנדריה (ביוונית: Βιβλιοθήκη τῆς Ἀλεξανδρείας) הייתה בעת העתיקה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם אשר נבנתה בעיר אלכסנדריה, בירת מצרים התלמיית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והספרייה הגדולה של אלכסנדריה · ראה עוד »

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והעת העתיקה · ראה עוד »

העזרה

מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והעזרה · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והפטרה · ראה עוד »

הקספלה

אוריגנס ותלמידיו, תחריט מעשה ידי יאן לאוקן משנת 1700 לערך. הקספלה (ביוונית עתיקה: Hexapla, Εξαπλά, מצוי גם בכתיב: הכספלה, הכסאפלה; ביוונית: "משושה") היא מהדורה רב-לשונית של המקרא שערך אב הכנסייה אוריגנס בקיסריה באמצע המאה השלישית לספירה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והקספלה · ראה עוד »

הר גריזים

הר גריזים (בערבית: جَبَل جَرِزِيم, גַ'בַּל גַ'רִזִים, או جبل الطور, ג'בל א-טור; בעברית שומרונית: ࠄࠟࠓࠂࠟࠓࠩࠆࠝࠉࠌ - הָרגָרִזֵים, ללא רווח), המכונה גם "הר הברכה", הוא שמו של רכס הררי גדול מדרום לעיר שכם ובראשו היישוב השומרוני השייך לרשות הפלסטינית, קריית לוזה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והר גריזים · ראה עוד »

הרפורמציה הפרוטסטנטית

מפת הרפורמציה באירופה בשנים 1545–1618 הרפורמציה הפרוטסטנטית (בלטינית: Reformatio, מוכרת גם בשם Protestant Reformation, ובשם European Reformation - "הרפורמציה האירופאית") הייתה תמורה רחבת היקף בנצרות-המערבית, שהתחוללה באירופה במאות ה-16 וה-17, במהלכה קמו והתבססו פלגים נוצריים חדשים שדחו את סמכותם של הכנסייה הקתולית והאפיפיור מטעמה, הן על בסיס אי-קבלת עיקרי אמונה שונים והן מתוך האשמה בשחיתות וריקבון.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והרפורמציה הפרוטסטנטית · ראה עוד »

השם המפורש

שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והשם המפורש · ראה עוד »

השערת התעודות

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והשערת התעודות · ראה עוד »

התקופה הפרסית בארץ ישראל

התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והתקופה הפרסית בארץ ישראל · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והלכה · ראה עוד »

הטעמה

הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והטעמה · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והברית החדשה · ראה עוד »

הגהה

הגהה בכתב יד על טקסט מודפס הגהה ממוחשבת הגהה היא שלב של עריכת טקסט, לרוב לאחר שהוא גמור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והגהה · ראה עוד »

הגייה

הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והגייה · ראה עוד »

הומרוס

הוֹמֵרוֹס (ביוונית: Ὅμηρος) היה מגדולי משורריה של יוון העתיקה, שלו מייחסת המסורת את האיליאדה ואת האודיסיאה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והומרוס · ראה עוד »

הומויוטלאוטון

הוֹמוֹיוֹטֶלֶאוּטוֹן (ביוונית: ὁμοιοτέλευτον, סיומת דומה) הוא חזרה על סיומת במילה אצל מילה אחרת בסוף המשפט.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והומויוטלאוטון · ראה עוד »

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והוצאה לאור · ראה עוד »

הכתב העברי הקדום

כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והיסטוריה · ראה עוד »

הירונימוס

אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא והירונימוס · ראה עוד »

ונציה

ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וונציה · ראה עוד »

וולגטה

קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ווולגטה · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וויקרא · ראה עוד »

וילהלם גזניוס

היינריך פרידריך וילהלם גֵּזֶנִיּוּס (בגרמנית: Heinrich Friedrich Wilhelm Gesenius; 3 בפברואר 1786, נורדהאוזן – 23 באוקטובר 1842, האלה) היה תאולוג, חוקר לשונות שמיות וחוקר מקרא גרמני.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ווילהלם גזניוס · ראה עוד »

ויליאם פוקסוול אולברייט

ויליאם פוקסוול אולברייט (באנגלית: William Foxwell Albright; 24 במאי 1891 - 20 בספטמבר 1971) היה ארכאולוג, בלשן ומומחה לחרסים אמריקני.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וויליאם פוקסוול אולברייט · ראה עוד »

כמורה

כוהני דתות שונות כמורה היא מכלול כהני הדת הנוצרית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכמורה · ראה עוד »

כנסת הגדולה

כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכנסת הגדולה · ראה עוד »

כסף (יסוד)

כסף (באנגלית: Silver, בלטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכסף (יסוד) · ראה עוד »

כתף הינום

מכלול מערכת 25 תייר "מדגמן" את אחד ממשכבי הראש מכלול המערות ביחס לבסיס כנסיית סנט אנדרוז כתף הינום הוא אתר ארכאולוגי ובו מערכת מערות קבורה המתוארכות לימי בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתף הינום · ראה עוד »

כתב

מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתב · ראה עוד »

כתב מרובע

כתב מרובע, המכונה גם הכתב המרובע היהודי, הכתב היהודי או כתב אשורי, הוא כתב של אלפבית עברי המשמש עד ימינו בכתיבת טקסטים בעברית ובשפות יהודיות כמו יידיש וערבית יהודית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתב מרובע · ראה עוד »

כתב סת"ם

#הפניה אותיות סת"ם.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתב סת"ם · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתב עת · ראה עוד »

כתב עברי קדום

#הפניה הכתב העברי הקדום.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתב עברי קדום · ראה עוד »

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתב יתדות · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתב יד לנינגרד

אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (בלטינית: Codex Leningradensis) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך שיש בידינו היום, אשר נכתב בקהיר, ככל הנראה בשנת 1008.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתב יד לנינגרד · ראה עוד »

כתבי חז"ל

#הפניה ספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתבי חז"ל · ראה עוד »

כתבי הקודש

#הפניה כתבי קודש.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתבי הקודש · ראה עוד »

כתובת (ארכאולוגיה)

אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתובת (ארכאולוגיה) · ראה עוד »

כתובים

בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתובים · ראה עוד »

כתיב

בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתיב · ראה עוד »

כתיבה

כתיבה על ידי שימוש בעט. כתיבה של מכתב על ידי שימוש במכחול.כתיבה היא הפעולה של רישום סימנים גרפיים בעלי משמעות כגון אותיות, מספרים, מילים ומשפטים, סמלים, ותווים אחרים על מצע כלשהו: דף נייר, לוח חרס, בד וכדומה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכתיבה · ראה עוד »

כלי אבן

כלי אבן שאריות ייצור: ליבה של כוס אבן מתקופת בית שני מחצבה וסדנה ליצור כלי אבן מתקופת בית שני, סמוך לכביש ירושלים - מעלה אדומים כלי אבן הם כל סוג של כלי העשוי מחומר סלעי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וכלי אבן · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וימי הביניים · ראה עוד »

ים המלח

גבישי מלח בים המלח סלעים בים המלח, 06/07/2022 יַם הַמֶּלַח (באנגלית: The Dead Sea, בערבית: البحر الميت, הים המת; מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וים המלח · ראה עוד »

יעקב חיים טיגאי

יעקב חיים (ג'פרי הווארד) טיגאי (באנגלית: Jeffrey Howard Tigay; נולד ב-25 בדצמבר 1941) הוא חוקר מקרא יהודי-אמריקני שחקר את ספר דברים ותרם לכרך ספר דברים של פירוש התורה בהוצאת האגודה היהודית להוצאה לאור (JPS).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויעקב חיים טיגאי · ראה עוד »

יעקב בן חיים אבן אדוניהו

יעקב בן חיים בן יצחק אבן אדוניהו, או יעקב בן חיים (1470–לפני 1538), היה מומחה לנוסח המסורה והגהות המסורה על התנ"ך, וכן מדפיס עברי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויעקב בן חיים אבן אדוניהו · ראה עוד »

יצחק אריה זליגמן

הרב פרופ' יצחק אריה זליגמן (10 בינואר 1907 – 13 במאי 1982) היה חוקר מקרא ישראלי-הולנדי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויצחק אריה זליגמן · ראה עוד »

יצחק אייזיק ספרין

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה בשבט ה'תקס"ו, 1806 - י' באייר ה'תרל"ד, 1874) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות קומרנה, ומחבר תורני פורה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויצחק אייזיק ספרין · ראה עוד »

ירמיהו

ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וירמיהו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וירושלים · ראה עוד »

ישעיהו

יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וישעיהו · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וישראל · ראה עוד »

ישראל ייבין

ישראל יֶיבין (י"ט בטבת ה'תרפ"ג, 7 בינואר 1923 - כ"ב בכסלו ה'תשס"ט, 19 בדצמבר 2008) היה חוקר המסורה והלשון העברית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בשנת ה'תשמ"ט על תרומתו למחקר הלשון העברית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וישראל ייבין · ראה עוד »

יחסי רוב ומיעוט

מדינות העולם ידועות בהרכבן האתני ההטרוגני, כך שמדינות ללא מיעוט הן נדירות.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויחסי רוב ומיעוט · ראה עוד »

יחזקאל

282x282 פיקסלים יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא) היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויחזקאל · ראה עוד »

יחזקאל קוטשר

יחזקאל קוּטשר (1 ביוני 1909, י"ב בסיוון ה'תרס"ט - 12 בדצמבר 1971) היה בלשן ופילולוג ישראלי בתחום חקר השפה העברית, יליד סלובקיה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויחזקאל קוטשר · ראה עוד »

יבנה

יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויבנה · ראה עוד »

ידידיה מנורצי

#הפניה ידידיה שלמה רפאל נורצי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא וידידיה מנורצי · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויהדות · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות רפורמית

היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יהושע בן נון

ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויהושע בן נון · ראה עוד »

יהודה קיל

יהודה קיל (1916 – 16 ביוני 2011) היה מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך והתרבות ויושב ראש מפעל פרשנות המקרא דעת מקרא, עליו זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב ופרס הרב קוק לשנת תשמ"ד.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויהודה קיל · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויהודים · ראה עוד »

יונתן בן עוזיאל

יונתן בן עוזיאל היה תנא בדור הראשון לתנאים, שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויונתן בן עוזיאל · ראה עוד »

יונה בן אמיתי

יונה. ציור מעשה ידי מיכלאנג'לו, הקפלה הסיסטינית 250x250 פיקסליםיוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויונה בן אמיתי · ראה עוד »

יוחנן הורקנוס הראשון

שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

יוון העתיקה

מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויוון העתיקה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ויוונית · ראה עוד »

128 לפנה"ס

#הפניה 129–120 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו128 לפנה"ס · ראה עוד »

1488

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1488 · ראה עוד »

1514

מלנכוליה, אלברכט דירר.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1514 · ראה עוד »

1517

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1517 · ראה עוד »

1524

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1524 · ראה עוד »

1525

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1525 · ראה עוד »

1546

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1546 · ראה עוד »

1616

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1616 · ראה עוד »

1629

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1629 · ראה עוד »

1645

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1645 · ראה עוד »

1654

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1654 · ראה עוד »

1657

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1657 · ראה עוד »

1827

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1827 · ראה עוד »

1875

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1875 · ראה עוד »

1891

תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1891 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1943 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1947 · ראה עוד »

1955

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1955 · ראה עוד »

1956

אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1956 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1960 · ראה עוד »

1964

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1964 · ראה עוד »

1965

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1965 · ראה עוד »

1968

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1968 · ראה עוד »

1976

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1976 · ראה עוד »

1977

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו1977 · ראה עוד »

2004

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו2004 · ראה עוד »

2006

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו2006 · ראה עוד »

2012

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו2012 · ראה עוד »

250

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו250 · ראה עוד »

312

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו312 · ראה עוד »

390

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו390 · ראה עוד »

405

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו405 · ראה עוד »

68

.

חָדָשׁ!!: ביקורת נוסח המקרא ו68 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ביקורת_נוסח_המקרא

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס