גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
44 יחסים: מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מובלעת, אליהו כדורי, אבן הפינה, אדריכלות אקלקטית, נחום סוקולוב, ספריית בני ברית, ספרייה, ספרייה אקדמית, סולל בונה, פטריק גדס, קמפוס הר הצופים, קק"ל, קולג' טרה סנטה, רעידת האדמה בארץ ישראל (1927), רחוב אתיופיה, שמואל הוגו ברגמן, שטיח, לוטה כהן, חנוכת בית, חתונה אלגורית, בני ברית, בנימין צ'ייקין, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ג'ון צ'נסלור, דוד קרויאנקר, דוד וולפסון, האוניברסיטה העברית בירושלים, הנציב העליון, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, הקו העירוני, הקונגרס הציוני, הר הצופים, ההנהלה הציונית, היינריך לווה, כיפה (מבנה), יצחק גולדברג, ירושלים המאוחדת, יהושע בן אריה, יהודה לייב מאגנס, 15 באפריל, 18 ביולי, 1930.
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מובלעת
המובלעת היא מובלעת-חוץ (Exclave) של מדינת האם א' וגם מובלעת-מוכלת (Enclave) בתוך המדינה הזרה ב'. המובלעת היא מובלעת-חוץ (Exclave) של מדינת האם ג' אך אינה מובלעת-מוכלת (Enclave) בתוך המדינות הזרות א' או ב'. מובלעת הוא מונח בגאוגרפיה פוליטית לציון טריטוריה המוכלת כולה בתוך טריטוריה אחרת או שייכת לישות מדינית כלשהי אך מופרדת ממנה.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ומובלעת · ראה עוד »
אליהו כדורי
#הפניה אליס כדורי.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ואליהו כדורי · ראה עוד »
אבן הפינה
#הפניה אבן פינה.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ואבן הפינה · ראה עוד »
אדריכלות אקלקטית
#הפניה אקלקטיזם באדריכלות.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ואדריכלות אקלקטית · ראה עוד »
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ונחום סוקולוב · ראה עוד »
ספריית בני ברית
ספריית בני ברית היא מבנה שנבנה בירושלים בראשית המאה ה-20 בידי ארגון בני ברית.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון וספריית בני ברית · ראה עוד »
ספרייה
מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון וספרייה · ראה עוד »
ספרייה אקדמית
אולם הקריאה של ספריית אוניברסיטת גראץ, אוסטריה ספרייה אקדמית היא ספרייה במוסד אקדמי ומיועדת הן עבור הסטודנטים והן עבור צוות ההוראה למחקר וללימוד.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון וספרייה אקדמית · ראה עוד »
סולל בונה
לוגו סולל בונה לשעבר סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון וסולל בונה · ראה עוד »
פטריק גדס
תיאור חייו ותוכניותיו של פטריק גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר בתל אביב סר פטריק גדס (באנגלית: Sir Patrick Geddes; 2 באוקטובר 1854 – 17 באפריל 1932) היה מתכנן ערים וביולוג סקוטי, ידוע גם כהוגה חדשני בתכנון ערים ובחינוך.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ופטריק גדס · ראה עוד »
קמפוס הר הצופים
#הפניה קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון וקמפוס הר הצופים · ראה עוד »
קק"ל
#הפניה קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון וקק"ל · ראה עוד »
קולג' טרה סנטה
רודי ויסנשטין, מראה המבנה, 1950 קולג' טרה סנטה (בלטינית: Terra Sancta; באיטלקית: Terra Santa, "ארץ הקודש") הוא מתחם בלב ירושלים, בפינת הרחובות בן מימון וקרן היסוד אל מול כיכר צרפת, המשתרע על-פני שטח של 11 דונם.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון וקולג' טרה סנטה · ראה עוד »
רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)
ב-11 ביולי 1927 (י"א בתמוז ה'תרפ"ז) התרחשה רעידת אדמה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ורעידת האדמה בארץ ישראל (1927) · ראה עוד »
רחוב אתיופיה
אתיופיה 10 - קִידָאנֵה מִהְרַת - הכנסייה האתיופית אתיופיה 10 - אחד משערי המתחם האתיופי אתיופיה 11 - לוח הקדשה בפתח בית בן יהודה, מאי 2008 אתיופיה 15 - בית ועד העיר ומטה ההגנה בית הספר תחכמוני בראשית שנות ה-20 רחוב אתיופיה (בתקופת המנדט הבריטי ואף לאחר מכן: Abyssinian street רחוב החבשים) הוא רחוב במרכז העיר ירושלים, היוצא מרחוב הנביאים, ומקביל לרחוב בני ברית הסמוך.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ורחוב אתיופיה · ראה עוד »
שמואל הוגו ברגמן
שמואל הוגו ברגמן, 1935 שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ושמואל הוגו ברגמן · ראה עוד »
שטיח
אלג'יראיות אורגות שטיח, בסביבות 1899 ייבוש שטיחים במפעל כפרי, (עמק אוריקה, מרוקו) מחצלות קש (קטורי, יפן) שטיח הוא יריעה או בד שעיבו אותו בקשרים מחוטים או קרעי בדים או ארוגים בנול, המיועדים לפרישה על הרצפה או לתלייה על קיר.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ושטיח · ראה עוד »
לוטה כהן
לוֹטֶה כהן (בגרמנית: Lotte Cohn; 20 באוגוסט 1893, ברלין – 7 באפריל 1983, תל אביב) הייתה חלוצת האדריכליות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ולוטה כהן · ראה עוד »
חנוכת בית
חנוכת בית היא טקס או מסיבה חגיגית, בזמן הכניסה למגורים בבית חדש.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון וחנוכת בית · ראה עוד »
חתונה אלגורית
"חתונה אלגורית" (1906) הוא מתווה לשטיח שנוצר על ידי אפרים משה ליליין עבור בית המלאכה לשטיחים של "בצלאל". המתווה נוצר כהכנה לשטיח אמנותי שנועד לשמש כמתנה לרגל חצי יובל לנישואיו של דוד וולפסון, נשיא הקונגרס הציוני העולמי. ולרגל יום הולדתו החמישים של וולפסון. ליליין, שהגיע ביחד עם בוריס שץ לירושלים בשנת 1906 כמורה ב"בצלאל", התבקש ליצור סדרה של מתווים עבור מחלקת השטיחים של בית הספר. על אף שהייתה זו המחלקה הראשית בשנותיו הראשונות של בית הספר, רמתם הטכנית של עובדי המחלקה החדשה לא איפשרה את אריגתו. המתווה בנוי במתכונת של טריפטיכון. בתיאורים השונים שילב ליליין השפעות מתקופות שונות בתולדות האמנות, ביניהן אמנות מצרים העתיקה, והרנסאנס האיטלקי. בפנל המרכזי מתוארים בני זוג תחת חופה. הגבר לבוש בבגד אדום והוא מאזכר את דמותו של תגלת פלאסר השלישי, כפי שהוא מופיע על גבי תבליטים מאשור. האישה מהווה ייצוג של "בת ישראל". משני עבריהם מתוארים עבדים או נערים חשופי חזה האוחזים במוטות החופה. במישור הקדמי של התיאור מתוארים פרחי שושן, המאזכרים את שמו של ליליין בגרמנית (Lilien), ומנוגדים לתיאור הקוצים בפנלים הצדדים. פנלים אלו מכילים תיאורים של הגלות ושל גאולת ישראל. בחלקו הימני של השטיח מתוארת דמותו של ירמיהו, השואבת את השראתה מתיאורו דמות ירמיהו של מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית. סביב הפנלים יצר ליליאן מסגרת מעוטר המושפעת מסגנון היוגנדסטיל האירופי. בחלקו השמאלי של השטיח מתוארת דמותו של מלאך התוקע בשופר, ומסמל את הגאולה. יגאל צלמונה טען כי משמעותו של התיאור הוא בחיבור הרמוני של ההשפעות השונות המסמלות "כלולות במובן העמוק של תיקון, חיבור האחדה ויצירת כליל שלמות".
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון וחתונה אלגורית · ראה עוד »
בני ברית
תעודת חברות בארגון משנת 1876 גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים בני ברית הוא ארגון צדקה יהודי בינלאומי, שפועל מכורח מחויבות להבטחת שלומו וביטחונו של העם היהודי ושל מדינת ישראל, ושם לעצמו למטרה להילחם נגד אנטישמיות ונגד צורות אחרות של אפליה.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ובני ברית · ראה עוד »
בנימין צ'ייקין
בנימין צ'ייקין או חייקין (באנגלית: Benjamin Chaikin; 1883, סנקט פטרבורג – 23 באפריל 1950, ירושלים) היה אדריכל ישראלי (יהודי בריטי לשעבר), ממתכנני האוניברסיטה העברית בירושלים ומתכננם של מבנים רבים בירושלים ובתל אביב.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ובנימין צ'ייקין · ראה עוד »
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי · ראה עוד »
ג'ון צ'נסלור
הנציב העליון הבריטי ג'ון צ'נסלור (חובש מגבעת במרכז) מבקר באתר הבנייה של בניין ימק"א בירושלים, בשנת 1931 סר ג'ון צ'נסלור (באנגלית: John Chancellor; 1870–1952) היה איש צבא ומנהלן קולוניאלי בריטי, הנציב העליון הבריטי השלישי על ארץ ישראל (1928–1931).
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון וג'ון צ'נסלור · ראה עוד »
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ודוד קרויאנקר · ראה עוד »
דוד וולפסון
המשלחת הציונית לירושלים, 1898. מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, בנימין זאב הרצל, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר. דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; 9 באוקטובר 1856, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ודוד וולפסון · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הנציב העליון
הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון והנציב העליון · ראה עוד »
הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים
הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית שוכנת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון והפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הקו העירוני
מפת הקו העירוני משה דיין ועבדאללה א-תל משרטטים את מפת הקו העירוני לגיונר ירדני על הקו העירוני, סמוך לשער מנדלבאום. 1950 לערך עמדת צה"ל מימי הקו העירוני בשכונת אבו תור הקו העירוני הוא השם שניתן לקטע של הקו הירוק שחצה את העיר ירושלים בין 1948 ל-1967.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון והקו העירוני · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון והקונגרס הציוני · ראה עוד »
הר הצופים
הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון והר הצופים · ראה עוד »
ההנהלה הציונית
ההנהלה הציונית היא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון וההנהלה הציונית · ראה עוד »
היינריך לווה
אליקום היינריך לֶוֶה (לעיתים: אליקים בן יהודה; בגרמנית: Heinrich Loewe; 11 ביולי 1869, ואנצלבן, פרוסיה – 2 באוגוסט 1951, כ"ט בתמוז תשי"א, תל אביב) היה עיתונאי, פובליציסט, פולקלוריסט, בלשן, מזרחן, הוגה דעות וספרן יהודי-גרמני, ממנהיגי התנועה הציונית בגרמניה ומחלוצי הספרנות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון והיינריך לווה · ראה עוד »
כיפה (מבנה)
כיפת הסלע כיפת בית הכנסת "החורבה", צילום משנת 1939 מרכז הבהאי העולמי בחיפה כפי שנשקפת מכיכר אונסק"ו. כיפה היא מבנה אדריכלי בצורת קליפה של חצי כדור המשמש לקירוי של חללים.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון וכיפה (מבנה) · ראה עוד »
יצחק גולדברג
#הפניה יצחק ליב גולדברג.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ויצחק גולדברג · ראה עוד »
ירושלים המאוחדת
ירושלים המאוחדת הוא תיאור של מצב גאו-פוליטי היסטורי של ירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון וירושלים המאוחדת · ראה עוד »
יהושע בן אריה
יהושע בן אריה (1928 – 25 בדצמבר 2023) היה גאוגרף ישראלי, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ורקטור האוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ויהושע בן אריה · ראה עוד »
יהודה לייב מאגנס
מאגנס ומשפחתו, שנות ה-30 יהודה לייב מאגנס (1936) הרב יהודה לייב מאגנס (באנגלית: Judah Leon Magnes; 5 ביולי 1877, כ"ד בתמוז ה'תרל"ז – 27 באוקטובר 1948, כ"ד בתשרי ה'תש"ט) היה רב רפורמי מתון, ממנהיגי הקהילה הרפורמית בארצות הברית, קנצלר האוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאהּ הראשון.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ויהודה לייב מאגנס · ראה עוד »
15 באפריל
15 באפריל הוא היום ה-105 בשנה (106 בשנה מעוברת), בשבוע ה-16 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ו15 באפריל · ראה עוד »
18 ביולי
18 ביולי הוא היום ה-199 בשנה (200 בשנה מעוברת), בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ו18 ביולי · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית דוד וולפסון ו1930 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_דוד_וולפסון
