תוכן עניינים
63 יחסים: HebrewBooks, מסכת אבות, מסכת עדיות, מסכת עירובין, מסכת שבת, מסכת חגיגה, מסכת ביצה, מסכת כתובות, מצוות שבין אדם לחברו, מצווה, משנה, מונותיאיזם, אליעזר בן הורקנוס, אב בית דין, אבות העולם, נישואין, סמיכה (קורבן), סנהדרין, ספרות חז"ל, עבודת האל לשמה, פרושים, קורבן שלמים, קודקס, רבן שמעון בן גמליאל, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן גמליאל דיבנה, רבן יוחנן בן זכאי, רבי אליעזר, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי עקיבא, רבי טרפון, רבי דוסא בן הרכינס, רבי יהושע, רבי יונתן בן הרכינס, רבי יוחנן בן החורנית, שמאי הזקן, שמונה עשר דבר, שלוש רגלים, תקנת חכמים, תקופת הזוגות, תלמוד ירושלמי, תורה, תורה שבעל-פה, טומאה וטהרה, חנניה בן חזקיה, חול המועד, בר פלוגתא, בת קול, בבא בן בוטא, בית המקדש השני, ... להרחיב מדד (13 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי וHebrewBooks
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ומסכת אבות
מסכת עדיות
מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת (נקראת גם 'בחירתא' או 'מסכת בחירתא') היא המסכת השביעית בסדר נזיקין במשנה.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ומסכת עדיות
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ומסכת עירובין
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ומסכת שבת
מסכת חגיגה
עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ומסכת חגיגה
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ומסכת ביצה
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ומסכת כתובות
מצוות שבין אדם לחברו
עשרת הדברות. מימין חמש דברות שבין אדם למקום, ומשמאל חמש דברות שבין אדם לחברו מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שהתורה מצווה בהן על עשיית מעשה כלפי אדם אחר, על מנת להסדיר את ההתנהגות החברתית שבין בני האדם.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ומצוות שבין אדם לחברו
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ומצווה
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ומשנה
מונותיאיזם
#הפניה מונותאיזם.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ומונותיאיזם
אליעזר בן הורקנוס
#הפניה רבי אליעזר בן הורקנוס.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ואליעזר בן הורקנוס
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ואב בית דין
אבות העולם
אבות העולם הוא תיאור המופיע בספרות חז"ל, בשימוש מושאל, לגדלותם והשפעתם של דמויות מכוננות בעולם החכמים, על-רצף שלשלת הקבלה ויצירת תורה שבעל-פה.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ואבות העולם
נישואין
#הפניהנישואים.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ונישואין
סמיכה (קורבן)
סמיכה ביהדות, סמיכה על הקורבן היא הנחת ידיו של בעל הקורבן על ראש הקורבן, לפני תחילת הקרבתו, תוך הישענות עליו.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי וסמיכה (קורבן)
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי וסנהדרין
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי וספרות חז"ל
עבודת האל לשמה
עבודת האל לשמה הוא ביטוי יהודי-דתי המבדיל בין סוגים שונים של עבודת האל.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ועבודת האל לשמה
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ופרושים
קורבן שלמים
קָרְבָּן שְׁלָמִים הוא אחד מסוגי הקורבנות שהיו קרבים בבית המקדש ובמקדשים פיניקיים.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי וקורבן שלמים
קודקס
קלף קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי וקודקס
רבן שמעון בן גמליאל
רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ורבן שמעון בן גמליאל
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ורבן שמעון בן גמליאל הזקן
רבן גמליאל דיבנה
רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ורבן גמליאל דיבנה
רבן יוחנן בן זכאי
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ורבן יוחנן בן זכאי
רבי אליעזר
#הפניה רבי אליעזר בן הורקנוס.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ורבי אליעזר
רבי אליעזר בן הורקנוס
רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ורבי אליעזר בן הורקנוס
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ורבי עקיבא
רבי טרפון
רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני והשלישי).
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ורבי טרפון
רבי דוסא בן הרכינס
עבר רבי דוסא בן הרכינס היה תנא מהדור הראשון לתנאים, והיה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי, והאריך ימים וחי גם בדור השני לתנאים.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ורבי דוסא בן הרכינס
רבי יהושע
#הפניה רבי יהושע בן חנניה.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ורבי יהושע
רבי יונתן בן הרכינס
רבי יונתן בן הרכינס היה תנא ארץ-ישראלי מתלמידי שמאי הזקן, אחיו של רבי דוסא בן הרכינס, חי בדור הראשון והשני של התנאים (המאה הראשונה לספירה).
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ורבי יונתן בן הרכינס
רבי יוחנן בן החורנית
#הפניה רבי יוחנן בן החורני.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ורבי יוחנן בן החורנית
שמאי הזקן
שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי בסוף המאה ה-1 לפנה"ס ובתחילת המאה ה-1) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ושמאי הזקן
שמונה עשר דבר
שמונה עשר דבר הן שמונה עשרה מחלוקות הלכתיות בין בית שמאי ובית הלל שבהן, שלא כרגיל, גברה ידן של בית שמאי ונפסקה הלכה כמותן.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ושמונה עשר דבר
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ושלוש רגלים
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ותקנת חכמים
תקופת הזוגות
על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ותקופת הזוגות
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ותלמוד ירושלמי
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ותורה
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ותורה שבעל-פה
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי וטומאה וטהרה
חנניה בן חזקיה
חנניה בן חזקיה בן גרון הוא תנא שחי בתקופת בית שמאי ובית הלל.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי וחנניה בן חזקיה
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי וחול המועד
בר פלוגתא
בַּר פְּלֻגְתָּא (מארמית: בן מחלוקת; ברבים: בני פלוגתא) הוא חכם שבדרך כלל נחלק עם חכם אחר - זוג שנחלקים זה עם זה כמעט באופן קבוע.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ובר פלוגתא
בת קול
ביהדות, בת קול היא מהות על-טבעית המשמשת להעברת מידע מהאל לבני-אדם; ניתן להבין את המושג גם כתיאור של הצורה שבה עובר המסר האלוהי, כמין הד, ולא תיאור של מהות.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ובת קול
בבא בן בוטא
בבא בן בוטא היה תנא בדור שבין תקופת הזוגות לתקופת התנאים, מגדולי החכמים בדורו.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ובבא בן בוטא
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ובית המקדש השני
בית הלל ובית שמאי
קבר כלתו המעוברת של שמאי הזקן בנחל מירון מערת הלל הזקן ותלמידיו בהר מירון "בית הלל" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של הלל הזקן ו"בית שמאי" הוא כינוי לקבוצת תלמידיו של שמאי הזקן.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ובית הלל ובית שמאי
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי וגוי
גיור
גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי וגיור
המחלוקת על הסמיכה ביום טוב
סמיכה על הקורבן ביום חג, והאם יש בכך משום אסור השתמשות בבעלי חיים מחלוקת אודות הסמיכה בחג היא מחלוקת עתיקה והראשונה המתועדת בין חכמי ישראל אודות היתר סמיכה על הקרבן בחג.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי והמחלוקת על הסמיכה ביום טוב
הלל הזקן
הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי והלל הזקן
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי והלכה
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ויצחק אייזיק הלוי
ישראל דנדרוביץ
ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי וישראל דנדרוביץ
ישיבה (אתר אינטרנט)
אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי וישיבה (אתר אינטרנט)
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ויהדות
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ויהודים
יונתן בן עוזיאל
יונתן בן עוזיאל היה תנא בדור הראשון לתנאים, שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ויונתן בן עוזיאל
יוסי בן דורמסקית
#הפניה רבי יוסי בן דורמסקית.
לִרְאוֹת בית הלל ובית שמאי ויוסי בן דורמסקית
אזכור
ידוע גם בשם בית שמאי, בית שמאי ובית הלל, בית הלל, הלל ושמאי.