גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
128 יחסים: מנחה של שבת, מפה, מקווה, משנה, משנה תורה, מגיד שיעור, ארוחת בוקר, אלאוסטא, אב"ד, אברהם הכהן (תימן), אהרן הכהן (רב), נפילת אפיים, נטילת ידיים, נביאים, נוסח שאמי, נוסח בלדי, סמטה, סעודה שלישית, ספר תורה, ספר הזוהר, ספרות תורנית, ספרייה, סידור, סיוון, עץ (חומר גלם), ערבית יהודית, על כנפי נשרים, עלות השחר, עלייה לארץ ישראל, עלייה לתורה, עזרת נשים (בית כנסת), עברית, עדן, עין יעקב (ספר), פרשת השבוע, פרח, פרוכת (בית כנסת), פוסק, פירוש רש"י לתורה, צנעא, קאע אל-יהוד, קריאה בתורה, קבלה, רמב"ם, ריצוף (בינוי), שרפרף, שלום עראקי, שלום קלזאן, שבת, שבטי ישראל, ..., שבועות, שולחן ערוך, שוחד, תפילת מנחה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תרגום אונקלוס, תשמיש קדושה ותשמיש מצווה, תלמוד, תלמיד חכם, תהלים, תימן, טבילה (יהדות), חצות הלילה (הלכה), חצות היום, חגי ישראל ומועדיו, חיים חובארה, חיים כסאר (בן שמואל), בריכה, בזלת, בור מים, בימה, בית צאלח, בית דין, בית כנסת, גמרא, גניזה, גלות מוזע, דרכי לימוד בתלמוד, דוד חותר, ה'ת"מ, ה'תמ"ה, ה'תק"ץ, ה'תק"ל, ה'תק"ז, ה'תקנ"ד, ה'תקל"ב, ה'תקכ"ב, ה'תר"צ, ה'תר"ל, ה'תרמ"ז, ה'תרס"ו, ה'תרצ"ד, ה'תרל"ו, ה'תרי"ט, ה'תש"ד, ה'תש"י, ה'תשס"ב, המאה ה-17, המאה ה-19, המאה ה-20, הרצליה, היכל, וקף, כניס, כתב יד (העתק), ימים נוראים, יעקב הלוי ספיר, ישראל, ישיבה, יחיא שרעבי, יהודי תימן, יום הכיפורים, 1685, 1747, 1762, 1770, 1772, 1830, 1859, 1870, 1876, 1887, 1906, 1930, 1934, 1943, 1950. להרחיב מדד (78 יותר) »
מנחה של שבת
#הפניה תפילת מנחה של שבת.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ומנחה של שבת · ראה עוד »
מפה
מפה של העולם שהכין יוהאנס קפלר מפה פיזית ומדינית של העולם מפה היא תיאור סימבולי של מרחב, מיקום מרכיבים שונים בתוך המרחב, וקשרים ביניהם.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ומפה · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ומקווה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ומשנה תורה · ראה עוד »
מגיד שיעור
מגיד שיעור מגיד שיעור הוא אדם (רב, או תלמיד חכם) המוסר שיעור בפני קבוצת אנשים באופן קבוע במסגרות מגוונות.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ומגיד שיעור · ראה עוד »
ארוחת בוקר
ביצי עין, סלט ירקות, קפה, לחם וממרחים ארומה": ביצת עין על טוסט סלמון מעושן וגבינת שמנת, סלט ירקות ישראלי וקפה הפוך ארוחת בוקר היא בדרך כלל ארוחה קלה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וארוחת בוקר · ראה עוד »
אלאוסטא
#הפניה בית אלאוסטא.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ואלאוסטא · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ואב"ד · ראה עוד »
אברהם הכהן (תימן)
הרב אברהם הכהן (ה'תרכ"ט, 1869 - י"ט באלול ה'תשי"ט, 1959) היה ראש ישיבת בית שרעבי בתימן.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ואברהם הכהן (תימן) · ראה עוד »
אהרן הכהן (רב)
אהרן הכהן, 1841–1934; (ה'תר"א - ל' בשבט ה'תרצ"ד), מחכמי תימן בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, דיין וראש ישיבת בית שרעבי.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ואהרן הכהן (רב) · ראה עוד »
נפילת אפיים
#הפניה תחנון#נפילת אפיים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ונפילת אפיים · ראה עוד »
נטילת ידיים
ישיבת בית אל בירושלים נטילת ידיים היא אחת משבע המצוות דרבנן, על פיה יש לרחוץ את הידיים קודם עשיית דברים שונים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ונטילת ידיים · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ונביאים · ראה עוד »
נוסח שאמי
#הפניה תכלאל#נוסח_שאמי_וההתנגדות_אליו קטגוריה:יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ונוסח שאמי · ראה עוד »
נוסח בלדי
#הפניה תכלאל#נוסח בלדי קטגוריה:יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ונוסח בלדי · ראה עוד »
סמטה
ירושלמית אופיינית בשכונת שערי צדק מבוי צר העובר בין בתים בשוודיה סִמטה היא מעבר צר בין בניינים, המצוי בעיקר באזורים עירוניים, ומשמש הולכי רגל (אף כי יש מקרים של סמטאות שמשמשות נסיעת כלי רכב).
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וסמטה · ראה עוד »
סעודה שלישית
קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וסעודה שלישית · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וספר תורה · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וספר הזוהר · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וספרות תורנית · ראה עוד »
ספרייה
מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וספרייה · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וסידור · ראה עוד »
סיוון
סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וסיוון · ראה עוד »
עץ (חומר גלם)
עץ גולמי קורות עץ המהוות דופן של קרון רכבת, מחוזקות ברצועת ברזל מסומרת העץ משמש את האדם כחומר גלם משחר ימיו.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ועץ (חומר גלם) · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וערבית יהודית · ראה עוד »
על כנפי נשרים
#הפניה מבצע על כנפי נשרים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ועל כנפי נשרים · ראה עוד »
עלות השחר
השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש, באופן דומה נראים השמים בעלות השחר. זריחת השמש עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ועלות השחר · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ועלייה לתורה · ראה עוד »
עזרת נשים (בית כנסת)
קורדובה, ספרד מיניאטורה של נשים מתפללות בעזרת הנשים בבית הכנסת בקורדובה; מתוך המוזיאון לתולדות אנדלוסיה, קורדובה, ספרד עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ועזרת נשים (בית כנסת) · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ועברית · ראה עוד »
עדן
נמל עדן – גלויה מראשית המאה ה-20 עַדַן (בערבית: عدن נהגה ʿAdan; באנגלית ובשפות לועזיות נוספות ידועה כ-Aden) היא עיר נמל בתימן, לשעבר בירתה של הרפובליקה העממית של דרום תימן עד האיחוד בין הצפון והדרום של תימן, עת הוכרזה העיר כעל מרכז סחר חופשי.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ועדן · ראה עוד »
עין יעקב (ספר)
עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ועין יעקב (ספר) · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרח
פרחים מסוגים וממינים שונים מבנה הפרח (פשטני)-ציור מס' 1 פרח הוא איבר הרבייה בצמחים מכוסי-זרע.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ופרח · ראה עוד »
פרוכת (בית כנסת)
#הפניה ארון קודש#הפרוכת.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ופרוכת (בית כנסת) · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ופוסק · ראה עוד »
פירוש רש"י לתורה
צנזורה נוצרית. פירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ופירוש רש"י לתורה · ראה עוד »
צנעא
צנעא (ערבית صنعاء, תעתיק מדויק צַנְעַאא') היא בירת תימן והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וצנעא · ראה עוד »
קאע אל-יהוד
קאע אל-יהוד (בערבית: قاع اليهود) פירושו: "בקעת היהודים" (נקראה גם: "קאע ביר אל-עזב", בערבית: قاع بير العزب, פירושו: בקעת ביר אל-עזב), היא שכונה שבנו יהודי צנעא, ובה התגוררו החל מהמאה ה-17 עד לעלייה הגדולה בשנת ה'תש"ט (1949).
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וקאע אל-יהוד · ראה עוד »
קריאה בתורה
#הפניה קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וקריאה בתורה · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וקבלה · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ורמב"ם · ראה עוד »
ריצוף (בינוי)
ריצוף אבנים משתלבות בשיטה היבשה, אנגליה. ערמות של אבנים המיועדות לריצוף פילוס רצפה בעזרת לייזר ריצוף הוא כיסוי שטח ברצף של מרצפות או אריחים, קיבועם וייצובם.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וריצוף (בינוי) · ראה עוד »
שרפרף
שרפרף עץ תלת־רגלי ילדה יושבת על שרפרף, ציור שמן על בד (ויליאם אדולף בוגרו, 1874) שרפרף הוא כיסא ללא משענת המיועד לאדם אחד.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ושרפרף · ראה עוד »
שלום עראקי
שלום עראקי (1685–1780) היה נשיא קהילת יהודי תימן והממונה על המטבעה של תימן.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ושלום עראקי · ראה עוד »
שלום קלזאן
הרב שלום קלזאן (תר"ע, 1910 – ל' בתשרי תש"מ, אוקטובר 1979) היה ראש ישיבת סוכת שלום בירושלים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ושלום קלזאן · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ושבת · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ושבטי ישראל · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ושבועות · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ושולחן ערוך · ראה עוד »
שוחד
250px שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ושוחד · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת ערבית
שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ותפילת ערבית · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ותפילת שחרית · ראה עוד »
תרגום אונקלוס
תרגום אונקלוס הוא תרגום יהודי לשפה הארמית לחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ותרגום אונקלוס · ראה עוד »
תשמיש קדושה ותשמיש מצווה
ספרי קודש בתי מזוזה תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל) מזוזות טלית קטן, לקיום מצוות ציצית תשמיש מצווה הוא חפץ המשמש ביהדות לשם קיום מצווה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ותשמיש קדושה ותשמיש מצווה · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ותלמוד · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ותלמיד חכם · ראה עוד »
תהלים
#הפניה תהילים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ותהלים · ראה עוד »
תימן
אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ותימן · ראה עוד »
טבילה (יהדות)
ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וטבילה (יהדות) · ראה עוד »
חצות הלילה (הלכה)
חצות הלילה הוא ציון זמן הלכתי מוסכם לרגע המחלק בין יום אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וחצות הלילה (הלכה) · ראה עוד »
חצות היום
#הפניה צהריים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וחצות היום · ראה עוד »
חגי ישראל ומועדיו
רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »
חיים חובארה
מארי חיים חובארה (במקור: חֻבַּארֵה, ה'תרס"ב – ז' בשבט ה'תשכ"ב, 1902 – 12 בינואר 1962) היה מרבני יהדות תימן, דיין וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וחיים חובארה · ראה עוד »
חיים כסאר (בן שמואל)
הרב חיים כסאר (מכונה הרב חיים אלכסאר וכן הרב חיים אלגמרן תרס"ה, 1905 בערך - כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה בארץ ישראל ראש ישיבת בית הכנסת הגורל במשכנות ישראל, ובתימן ראש ישיבות בית אלשיך ובית שרעבי, ומחבר פירוש "שם טוב" על הרמב"ם ומחבר ספר שאלות ותשובות "החיים והשלום".
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וחיים כסאר (בן שמואל) · ראה עוד »
בריכה
בריכה טבעית בצרפת בריכת נוי בברזיל בריכת דגים, פולין בריכה היא מאגר מים פתוח.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ובריכה · ראה עוד »
בזלת
בזלת היא סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמטי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ובזלת · ראה עוד »
בור מים
שכונות חצר "אין הבור מתמלא מחולייתו". חוליית בור. ההבדל בין בור מים לבאר - מקור המים בור מים (באנגלית: cistern) הוא אמצעי מסורתי לאגירת מים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ובור מים · ראה עוד »
בימה
בימה עשויה מאבן מתכת וזכוכית, בהיכל ישיבת איתמר, יצירת האמן אסף קדרון בימה היא מבנה או שולחן שנמצא בבית כנסת.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ובימה · ראה עוד »
בית צאלח
בית צַאלָח היה אחד מבתי הכנסת העתיקים והחשובים ברובע היהודי בצנעא שבתימן, ובו התקיימה הישיבה הכללית.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ובית צאלח · ראה עוד »
בית דין
בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר, ובאופן כללי כגוף המכריע בנושאים משפטיים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ובית דין · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ובית כנסת · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וגמרא · ראה עוד »
גניזה
מיכלי גניזה בתל אביב מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וגניזה · ראה עוד »
גלות מוזע
#הפניה גירוש מוזע.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וגלות מוזע · ראה עוד »
דרכי לימוד בתלמוד
#הפניה דרכי לימוד התלמוד.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ודרכי לימוד בתלמוד · ראה עוד »
דוד חותר
מארי דוד בן יחיא חותר (1667, צנעא - לאחר 1747, צנעא) - חכם תימני בולט, מקובל וראש אבות בתי הדין בצנעא.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ודוד חותר · ראה עוד »
ה'ת"מ
#הפניה ה'ת"ם.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'ת"מ · ראה עוד »
ה'תמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תמ"ה · ראה עוד »
ה'תק"ץ
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תק"ץ · ראה עוד »
ה'תק"ל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תק"ל · ראה עוד »
ה'תק"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תק"ז · ראה עוד »
ה'תקנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תקנ"ד · ראה עוד »
ה'תקל"ב
שער הקונטרס זמיר עריצים וחרבות צורים, תקל"ב.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תקל"ב · ראה עוד »
ה'תקכ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תקכ"ב · ראה עוד »
ה'תר"צ
#הפניהה'תר"ץ.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תר"צ · ראה עוד »
ה'תר"ל
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תר"ל · ראה עוד »
ה'תרמ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תרמ"ז · ראה עוד »
ה'תרס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תרס"ו · ראה עוד »
ה'תרצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תרצ"ד · ראה עוד »
ה'תרל"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תרל"ו · ראה עוד »
ה'תרי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תרי"ט · ראה עוד »
ה'תש"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תש"ד · ראה עוד »
ה'תש"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תש"י · ראה עוד »
ה'תשס"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וה'תשס"ב · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: בית שרעבי והמאה ה-20 · ראה עוד »
הרצליה
הֶרְצְלִיָּה (הרצלייה בכתיב ללא ניקוד) היא עיר חוף בשרון הדרומי, כ-10 קילומטר צפונית לתל אביב-יפו, על מישור החוף.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי והרצליה · ראה עוד »
היכל
ההיכל הכפול בבית מדרש של ישיבת הכותל המשקיף על רחבת הכותל המערבי, 9/07היכל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי כנסת של הספרדים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי והיכל · ראה עוד »
וקף
מסגד הגדול ברמלה באסלאם, וקף (בערבית: وقف, חרם/הקדש) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ווקף · ראה עוד »
כניס
#הפניה תלמוד תורה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וכניס · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וימים נוראים · ראה עוד »
יעקב הלוי ספיר
#הפניה יעקב ספיר.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ויעקב הלוי ספיר · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וישראל · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי וישיבה · ראה עוד »
יחיא שרעבי
מארי יחיא בן חיים שרעבי (ה'תקנ"ח 1798 - ה'תר"ל 1870) היה רב תימני.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ויחיא שרעבי · ראה עוד »
יהודי תימן
#הפניה יהדות תימן.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ויהודי תימן · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ויום הכיפורים · ראה עוד »
1685
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1685 · ראה עוד »
1747
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1747 · ראה עוד »
1762
החת"ם סופר (ר' משה סופר) - ראש ישיבה ומגדולי הפוסקים בדורו.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1762 · ראה עוד »
1770
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1770 · ראה עוד »
1772
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1772 · ראה עוד »
1830
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1830 · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1859 · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1870 · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1876 · ראה עוד »
1887
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1887 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1906 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1930 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1934 · ראה עוד »
1943
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1943 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: בית שרעבי ו1950 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_שרעבי
