גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
120 יחסים: מסכת ידיים, מעשה סדום, מצרים, מצרים העתיקה, מצדה, מראה כהן, משלי, משה צבי סגל, מגילת אסתר, מגילת התהילים הגדולה, מגילות מדבר יהודה, מדרש, מוסר, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, אמוראים, ארכאולוג, אלפא ביתא דבן סירא, אלכסנדריה, אליה שמואל הרטום, אבות העולם, אוניברסיטת קיימברידג', אוקספורד, אורי שרקי, איוב, ניקוד, סעדיה גאון, ספר מקבים א, ספר טוביה, ספר יהודית, ספרי אמ"ת, ספריית מעריב, סוריה, ערוץ מאיר, עברית, עברית מקראית, פסי, פשיטתא, פואמה, צדוקים, קומראן, קודקס סינאיטיקוס, ראובן מרגליות, רס"ג, רש"י, רב יוסף, רבי עקיבא, שמונה עשרה, שלמה זלמן אוירבך, שלמה זלמן שכטר, ..., שבט אפרים, תנ"ך, תנאים, תקופת בית שני, תרע"ב, תרגום השבעים, תת-אדום, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלמי השמיני, תלמי השלישי, תחיית המתים, תהילים, תוספתא, תורת הגמול, תורה, לשון חז"ל, לטינית, טעמי המקרא, טל אילן, טומאת ידיים, חז"ל, חכמת שלמה (ספר חיצוני), חיבור אבוד, בן לענא, בן-סירה, ביבליה, גאונים, גניזת קהיר, גוגל ספרים, גימטריה, דוד כהנא (חוקר), ה'תקנ"ח, המאה ה-1 לפנה"ס, המאה ה-10, המאה ה-11, המאה ה-19, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-3 לפנה"ס, המאה ה-4, המאה ה-6, האקדמיה ללשון העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרים החיצוניים, העולם הבא, הפריה מלאכותית, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, הברית הישנה, ההוראה מפי דואה חתי, הוצאת תושיה, הוצאת יבנה, היכל הספר, ורשה, ורוצלב, וולגטה, כתבי הקודש, כהן גדול, יצחק זעקיל פרענקיל, ירמיהו, ירושלים, יגאל ידין, יהודה ליב בן-זאב, יוונית, 13 במאי, 1798, 1896, 1964, 73 לספירה, 8 באפריל. להרחיב מדד (70 יותר) »
מסכת ידיים
הפרק הראשון עוסק (בין השאר) בהלכות הכלי שבו אפשר ליטול. בתמונה: כלי לנטילת ידיים, עשוי מכסף.מַסֶּכֶת יָדַיִם היא מסכת בסדר טהרות בששה סדרי משנה אשר עוסקת בטומאת הידיים ובנטילת ידיים.
חָדָשׁ!!: בן סירא ומסכת ידיים · ראה עוד »
מעשה סדום
פרנסואה-רולאן אלווין (François-Rolland Elluin) "אנשי סדום מציתים את חרון אפו של אלוהים", 1781. מעשה סדום מתייחס בדרך כלל למין אנאלי (אך מדי פעם גם לאוראלי).
חָדָשׁ!!: בן סירא ומעשה סדום · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: בן סירא ומצרים · ראה עוד »
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ומצרים העתיקה · ראה עוד »
מצדה
מצדה, ציור מאת אדוארד ליר, 1858 מבט אל מצדה מהמחנה הרומאי מספר 6 המצוק הצפון-מערבי של מצדה וברקע נחל מצדה הארמון הצפוני במצדה, מבט ממעוף הציפור. 2007 מצדה, מבט על שביל הסוללה רכבל בדרך למצדה, 2009 הרכבל במורד מצדה, 2015 מבט על הפסגה – מדרום לצפון סרט וידאו בן דקה המציג את הנופים ממצדה זריחה ממצדה מבט על הארמונות הצפוניים וסוללת המצור הרומאית שלט הסבר על מצדה מְצָדָה (מַסָּדָה בכתיב מיושן) הוא מבצר עתיק על פסגתו של צוק מבודד, בשוליו המזרחיים של מדבר יהודה, המתנשא לגובה של 63 מטרים מעל פני הים, וכ-480 מטרים מעל ים המלח שלמרגלותיו.
חָדָשׁ!!: בן סירא ומצדה · ראה עוד »
מראה כהן
מַרְאֵה כֹהֵן הוא פיוט הנאמר על ידי קהילות אשכנז בתפילת מוסף של יום הכיפורים, לאחר אמירת סדר העבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: בן סירא ומראה כהן · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ומשלי · ראה עוד »
משה צבי סגל
הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.
חָדָשׁ!!: בן סירא ומשה צבי סגל · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: בן סירא ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת התהילים הגדולה
ממוזער מגילת התהילים הגדולה או 11Q5 או 11Psa המגילה התגלתה בפברואר שנת 1956 במערה מס' 11 ממערות קומראן עם כתבי יד נוספים ובהם מגילת המקדש.
חָדָשׁ!!: בן סירא ומגילת התהילים הגדולה · ראה עוד »
מגילות מדבר יהודה
קצר.
חָדָשׁ!!: בן סירא ומגילות מדבר יהודה · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: בן סירא ומדרש · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: בן סירא ומוסר · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: בן סירא ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בן סירא ואמוראים · ראה עוד »
ארכאולוג
הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.
חָדָשׁ!!: בן סירא וארכאולוג · ראה עוד »
אלפא ביתא דבן סירא
אלפא ביתא דבן סירא (מכונה גם "בן סירא הקטן". נדפס לראשונה ב-1519 בקושטא), הוא חיבור ספרותי אגדי ייחודי, אשר נכתב בערך במאה ה-10.
חָדָשׁ!!: בן סירא ואלפא ביתא דבן סירא · ראה עוד »
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ואלכסנדריה · ראה עוד »
אליה שמואל הרטום
עטיפת ספרו אליה שמואל הרטום (Elia Samuele Artom) (כ"ג בסיוון ה'תרמ"ז, 15 ביוני 1887 – כ"ג באדר א' ה'תשכ"ה, 25 בפברואר 1965) היה רב ומחנך באיטליה ובישראל, מנהל בית המדרש לרבנים ברומא.
חָדָשׁ!!: בן סירא ואליה שמואל הרטום · ראה עוד »
אבות העולם
אבות העולם הוא תיאור המופיע בספרות חז"ל, בשימוש מושאל, לגדלותם והשפעתם של דמויות מכוננות בעולם החכמים, על-רצף שלשלת הקבלה ויצירת תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ואבות העולם · ראה עוד »
אוניברסיטת קיימברידג'
אוניברסיטת קיימברידג' (באנגלית: The University of Cambridge) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר קיימברידג' שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ואוניברסיטת קיימברידג' · ראה עוד »
אוקספורד
שלט ההרלדי של אוקספורד, בו חקוק המוטו:ש '''Fortis est veritas''' (לטינית: חזקה היא האמת) מפת אוקספורד משנת 1605 אוקספורד (באנגלית: Oxford,; בלטינית: Oxonia, - iensis) היא עיר באוקספורדשייר שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ואוקספורד · ראה עוד »
אורי שרקי
תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.
חָדָשׁ!!: בן סירא ואורי שרקי · ראה עוד »
איוב
כ איוב. ציור מעשה ידי בונט משנת 1880 אִיּוֹב הוא דמות מקראית, אשר סיפורו האישי מסופר בראשית ספר איוב בפרקים א'-ב', המהווים פתיחה לספר, ובסופו בפרק מ"ב, ז'-י"ז.
חָדָשׁ!!: בן סירא ואיוב · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: בן סירא וניקוד · ראה עוד »
סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: בן סירא וסעדיה גאון · ראה עוד »
ספר מקבים א
#הפניה ספר מקבים א'.
חָדָשׁ!!: בן סירא וספר מקבים א · ראה עוד »
ספר טוביה
ויליאם אדולף בוגרו, "טוביה נפרד לשלום מאביו" (1860) סֵפֶר טוֹבִיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.
חָדָשׁ!!: בן סירא וספר טוביה · ראה עוד »
ספר יהודית
יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית והולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) כשיהודית הגיעה לבתוליה היא הודיעה לעם על מעשיה, הראתה להם את ראשו של הולופרנס והציעה להם לצאת למלחמה (ציור של ז'ולס קלוד זיגלר, 1847) שר צבאו של נבוכדנצר (ציור של קריסטופני אלורי מ -1613) ברקלי) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: בן סירא וספר יהודית · ראה עוד »
ספרי אמ"ת
תחילת ספר תהילים סִפְרֵי אֱמֶ"ת הוא הכינוי לשלושת הספרים אשר פותחים את קובץ הכתובים בתנ"ך - איוב, משלי ותהילים.
חָדָשׁ!!: בן סירא וספרי אמ"ת · ראה עוד »
ספריית מעריב
#הפניה ספרית מעריב.
חָדָשׁ!!: בן סירא וספריית מעריב · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: בן סירא וסוריה · ראה עוד »
ערוץ מאיר
#הפניה מכון מאיר#ערוץ מאיר.
חָדָשׁ!!: בן סירא וערוץ מאיר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: בן סירא ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בן סירא ועברית מקראית · ראה עוד »
פסי
פְּסַי (אות גדולה: Ψ, אות קטנה: &psi) היא האות העשרים ושלוש באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: בן סירא ופסי · ראה עוד »
פשיטתא
פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ופשיטתא · ראה עוד »
פואמה
#הפניה שירה#פואמה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ופואמה · ראה עוד »
צדוקים
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: בן סירא וצדוקים · ראה עוד »
קומראן
האתר הארכאולוגי (ירוק), אזור המערות ונחל קומראן נחל קומראן ומערה מס' 4 מימין קומראן הצעת שחזור של האתר מראה מזרחה מהאתר לעבר ים המלח והרי מואב אמת המים ובור מים באתר קוּמְרָאן (בערבית: خربة قمران; תעתיק: חִ'רְבַּת קמְרָאן) הוא אתר ארכאולוגי השוכן במישור הצפון-מערבי של ים המלח, סמוך לשפך נחל קומראן.
חָדָשׁ!!: בן סירא וקומראן · ראה עוד »
קודקס סינאיטיקוס
חלק מקודקס סינאטיקוס המכיל את הבשורה על-פי מתי מנזר סנטה קתרינה קודקס סינאיטיקוס (Codex Sinaiticus) הוא כתב יד מן המאה ה-4, אשר הכיל נוסח של תרגום השבעים - תרגום התנ"ך לשפה היוונית ואת נוסח הברית החדשה.
חָדָשׁ!!: בן סירא וקודקס סינאיטיקוס · ראה עוד »
ראובן מרגליות
הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים.
חָדָשׁ!!: בן סירא וראובן מרגליות · ראה עוד »
רס"ג
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: בן סירא ורס"ג · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: בן סירא ורש"י · ראה עוד »
רב יוסף
רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.
חָדָשׁ!!: בן סירא ורב יוסף · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: בן סירא ורבי עקיבא · ראה עוד »
שמונה עשרה
#הפניה תפילת שמונה עשרה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ושמונה עשרה · ראה עוד »
שלמה זלמן אוירבך
הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: בן סירא ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »
שלמה זלמן שכטר
#הפניה שניאור זלמן שכטר.
חָדָשׁ!!: בן סירא ושלמה זלמן שכטר · ראה עוד »
שבט אפרים
בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת 1658 שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משבטי ישראל המתוארים במקרא.
חָדָשׁ!!: בן סירא ושבט אפרים · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותנ"ך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותנאים · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרע"ב
#הפניה ה'תרע"ב.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותרע"ב · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותרגום השבעים · ראה עוד »
תת-אדום
בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית תמונה של כלב קטן שצולמה בעזרת שימוש באור תת-אדום עם סולם טמפרטורה קרינה תת-אדומה או אינפרא-אדומה היא קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותת-אדום · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תלמי השמיני
תלמי השמיני ("אֵאוּאֵרְגֵטֶס" שמשמעותו "גומל החסד" או "המיטיב", ביוונית: Πτολεμαῖος Εὐεργέτης; משנת 182 לפנה"ס לערך - 26 ביוני 116 לפנה"ס) היה מלך במצרים התלמיית, המלך השמיני מבית תלמי.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותלמי השמיני · ראה עוד »
תלמי השלישי
תָּלְמַי הַשְּׁלִישִׁי אֵוֶּרְגֵטֶס (ביוונית: Πτολεμαῖος Εὐεργέτης – פטולמאיוס המיטיב, בפיניקית: 𐤐𐤕𐤋𐤌𐤉𐤎 𐤐𐤏𐤋 𐤍𐤏𐤌 – פְּתֹּלֵמָיֹס פֹּעֵל נֹעַם, כלומר "עושה טוב"; 285–222 לפנה"ס) היה בנו ויורשו של תלמי השני וארסינואי הראשונה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותלמי השלישי · ראה עוד »
תחיית המתים
הציור "תחיית המתים" (1499) מאת לוקה סיניורלי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות, ומבטא אמונה בכך שבעתיד יקומו בני האדם המתים לתחייה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותחיית המתים · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותהילים · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותוספתא · ראה עוד »
תורת הגמול
תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותורת הגמול · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ותורה · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ולשון חז"ל · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: בן סירא ולטינית · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: בן סירא וטעמי המקרא · ראה עוד »
טל אילן
טל אילן (נולדה ב-24 בינואר 1956) היא היסטוריונית ישראלית.
חָדָשׁ!!: בן סירא וטל אילן · ראה עוד »
טומאת ידיים
בהלכה, טומאת ידיים היא טומאה שגזרו חכמים במקרים מסוימים על ידיו של אדם.
חָדָשׁ!!: בן סירא וטומאת ידיים · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: בן סירא וחז"ל · ראה עוד »
חכמת שלמה (ספר חיצוני)
חכמת שלמה הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, שנכתב ככל הנראה באלכסנדריה שבמצרים באמצע המאה הראשונה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: בן סירא וחכמת שלמה (ספר חיצוני) · ראה עוד »
חיבור אבוד
חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.
חָדָשׁ!!: בן סירא וחיבור אבוד · ראה עוד »
בן לענא
בן לענא היה סופר שכתב את אחד מהספרים החיצוניים.
חָדָשׁ!!: בן סירא ובן לענא · ראה עוד »
בן-סירה
קטגוריה:שמות משפחה עבריים.
חָדָשׁ!!: בן סירא ובן-סירה · ראה עוד »
ביבליה
ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.
חָדָשׁ!!: בן סירא וביבליה · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: בן סירא וגאונים · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: בן סירא וגניזת קהיר · ראה עוד »
גוגל ספרים
גוגל ספרים (באנגלית: Google Books) הוא שירות רב-לשוני של גוגל לעריכת חיפושי טקסט בספרים שגוגל סרקה, המירה לטקסט באמצעות זיהוי תווים אופטי, ואחסנה במסד הנתונים הדיגיטלי שלה.
חָדָשׁ!!: בן סירא וגוגל ספרים · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: בן סירא וגימטריה · ראה עוד »
דוד כהנא (חוקר)
דוד בן יצחק כהנא (31 במאי 1838–24 באוגוסט 1915) חוקר והיסטוריון עברי, ומהדיר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: בן סירא ודוד כהנא (חוקר) · ראה עוד »
ה'תקנ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן סירא וה'תקנ"ח · ראה עוד »
המאה ה-1 לפנה"ס
המאה ה-1 לפני הספירה היא המאה שהחלה ב-1 בינואר בשנת 100 לפנה"ס והסתיימה ב-31 בדצמבר בשנת 1 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בן סירא והמאה ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-10
המאה ה-10 היא התקופה שהחלה בשנת 901 והסתיימה בשנת 1000 (בין התאריכים 1 בינואר 901 ל-31 בדצמבר 1000).
חָדָשׁ!!: בן סירא והמאה ה-10 · ראה עוד »
המאה ה-11
המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).
חָדָשׁ!!: בן סירא והמאה ה-11 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: בן סירא והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-2 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: בן סירא והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-3 לפנה"ס
המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: בן סירא והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
חָדָשׁ!!: בן סירא והמאה ה-4 · ראה עוד »
המאה ה-6
המאה ה-6 היא התקופה שהחלה בשנת 501 והסתיימה בשנת 600.
חָדָשׁ!!: בן סירא והמאה ה-6 · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: בן סירא והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: בן סירא והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: בן סירא והספרים החיצוניים · ראה עוד »
העולם הבא
ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: בן סירא והעולם הבא · ראה עוד »
הפריה מלאכותית
הפריה מלאכותית היא פרוצדורה רפואית, המשמשת להפריה שלא באמצעות קיום יחסי מין ומבוצעת במגוון שיטות.
חָדָשׁ!!: בן סירא והפריה מלאכותית · ראה עוד »
החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
#הפניה החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.
חָדָשׁ!!: בן סירא והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה · ראה עוד »
הברית הישנה
הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: בן סירא והברית הישנה · ראה עוד »
ההוראה מפי דואה חתי
מוזיאון המצרי של טורינו) קטע מפפירוס עליו כתובה הפואמה החינוכית בכתב היראטי (מתוך אוסף המוזיאון הבריטי) ההוראה מפי דואה חתי (הידועה גם בשם "הסאטירה אודות בעלי המלאכה"), היא פואמה חינוכית מימי מצרים העתיקה.
חָדָשׁ!!: בן סירא וההוראה מפי דואה חתי · ראה עוד »
הוצאת תושיה
חיים נחמן ביאליק, שירים, בהוצאת תושיה, ורשה תרס"ב (1902) הוצאת תּוּשִׁיָּה הייתה הוצאת ספרים עברית בעיר ורשה.
חָדָשׁ!!: בן סירא והוצאת תושיה · ראה עוד »
הוצאת יבנה
סמליל הוצאת יבנה הוצאת יבנה או בשמה המלא יהושע אורנשטיין, הוצאת ספרים יבנה בע"מ היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1932 בתל אביב על ידי יהושע אורנשטיין.
חָדָשׁ!!: בן סירא והוצאת יבנה · ראה עוד »
היכל הספר
מתחם היכל הספר (לפניו מוצב קיר בזלת שחור) מה שמסמל את מגילת מלחמת בני אור בבני חושך ממגילות מדבר יהודה אשר חלקן נמצאות בהיכל הספר היכל הספר הוא אגף במוזיאון ישראל המשמש מקום משכן לכמה מהתגליות הארכאולוגיות החשובות של המאה ה-20, ביניהן כתבי-יד עתיקים ונדירים כגון מגילות מדבר יהודה וכתר ארם צובא.
חָדָשׁ!!: בן סירא והיכל הספר · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: בן סירא וורשה · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: בן סירא וורוצלב · ראה עוד »
וולגטה
קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.
חָדָשׁ!!: בן סירא ווולגטה · ראה עוד »
כתבי הקודש
#הפניה כתבי קודש.
חָדָשׁ!!: בן סירא וכתבי הקודש · ראה עוד »
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: בן סירא וכהן גדול · ראה עוד »
יצחק זעקיל פרענקיל
#הפניה יצחק זעקיל פרנקל.
חָדָשׁ!!: בן סירא ויצחק זעקיל פרענקיל · ראה עוד »
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
חָדָשׁ!!: בן סירא וירמיהו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: בן סירא וירושלים · ראה עוד »
יגאל ידין
יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: בן סירא ויגאל ידין · ראה עוד »
יהודה ליב בן-זאב
200px יהודה ליב בן-זאב (כ' באב ה'תקכ"ד, 18 באוגוסט 1764 – כ"ג בשבט ה'תקע"א, 17 בפברואר 1811) היה בלשן, חוקר ויוצר עברי, בן דור "המאספים" - הדור הראשון של תנועת ההשכלה היהודית.
חָדָשׁ!!: בן סירא ויהודה ליב בן-זאב · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: בן סירא ויוונית · ראה עוד »
13 במאי
13 במאי הוא היום ה-133 בשנה (134 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בן סירא ו13 במאי · ראה עוד »
1798
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן סירא ו1798 · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: בן סירא ו1896 · ראה עוד »
1964
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בן סירא ו1964 · ראה עוד »
73 לספירה
#הפניה 73.
חָדָשׁ!!: בן סירא ו73 לספירה · ראה עוד »
8 באפריל
8 באפריל הוא היום ה-98 בשנה (99 בשנה מעוברת), בשבוע ה-15 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בן סירא ו8 באפריל · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
ספר בן סירא, סירא, משלי בן סירא.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בן_סירא
