גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
79 יחסים: מסכת עבודה זרה, מסכת שבת, מסכת תענית, מסכת חגיגה, מראית עין, מוריד הטל, אמוראים, אלעזר בן עזריה, אבטליון (זוגות), אהרן היימאן, אולוס גביניוס, אייזיק הירש וייס, נציבין, נחמן קרוכמל, נחמן בר יצחק, סמיכת זקנים, סתיו, סדר זרעים, סוס, סוכות, ענווה, ערב פסח, עיר, פסח, צבי גרץ, קרבן העדה, קורבן פסח, רמב"ם, ראש השנה, ראש הגולה, רב הונא קמא, רבן שמעון בן גמליאל, רבן שמעון בן גמליאל הזקן, רבן גמליאל דיבנה, רבן יוחנן בן זכאי, רבי יהודה, רבי יהודה בן בתירא השני, רבי יהודה הנשיא, רבין (אמורא), רוח, שמעיה, שמיני עצרת, שנה, שליח ציבור, שבת, שבט בנימין, שבט יהודה, תארים רבניים, תנאים, תפילת מוסף, ..., תפילת שמונה עשרה, תקופת הזוגות, תקיעת שופר, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, תולדות תנאים ואמוראים, חז"ל, חורבן בית שני, ברכת גבורות, ברייתא, בבל, בית דין (הלכה), גשם, גוי, דוד, העולם הבא, הר חרמון, הלל הזקן, הורדוס, היסטוריון, כתר, יצחק אייזיק הלוי, יבנה, יהונתן, יהוסף שוורץ, יהודה בן בתירה, יהודה בן בתירה הראשון, יהודים. להרחיב מדד (29 יותר) »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ומסכת שבת · ראה עוד »
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ומסכת תענית · ראה עוד »
מסכת חגיגה
עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ומסכת חגיגה · ראה עוד »
מראית עין
מראית עין הוא דין הלכתי המסתעף מהכלל והייתם נקיים מה' ומישראל, האוסר לעשות פעולות מסוימות שבהן כשלעצמן אין כל חטא, אך הן עלולות להיראות כאילו יש בהן חטא, או ליצור את הרושם שפעולות אחרות, שיש בהן איסור, הן מותרות.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ומראית עין · ראה עוד »
מוריד הטל
מוֹרִיד הַטַּל (נ"א: הַטָּל; נקראת גם גבורות הטל) היא הזכרה הנאמרת, למנהג רוב העדות, בתפילת שמונה עשרה בימות הקיץ, בברכת גבורות (ברכת מחיה המתים), ומשבחת את הקב"ה על גבורתו בהורדת הטל לעולם.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ומוריד הטל · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ואמוראים · ראה עוד »
אלעזר בן עזריה
#הפניה רבי אלעזר בן עזריה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ואלעזר בן עזריה · ראה עוד »
אבטליון (זוגות)
אַבְטַלְיוֹן היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות, חברו של שמעיה שהיה נשיא הסנהדרין.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ואבטליון (זוגות) · ראה עוד »
אהרן היימאן
#הפניה אהרן הימן.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ואהרן היימאן · ראה עוד »
אולוס גביניוס
אולוס גביניוס על מטבעות עתיקים אולוס גביניוס (בלטינית: Aulus Gabinius; 110 לפנה"ס לערך – 48 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי רומאי שהיה פעיל בשלהי תקופת הרפובליקה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ואולוס גביניוס · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: בני בתירה ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נציבין
נְצִיבִין (בטורקית: Nusaybin - נוסאיבין; בסורית: ܨܘܒܐ - צובא; בכורדית: Nisêbîn/نسێبین - נסבין; בערבית: نصيبين; בעבר נקראה ניסיביס) היא עיר בנפת מרדין במחוז דרום-מזרח אנטוליה שבדרום-מזרח טורקיה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ונציבין · ראה עוד »
נחמן קרוכמל
נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".
חָדָשׁ!!: בני בתירה ונחמן קרוכמל · ראה עוד »
נחמן בר יצחק
#הפניה רב נחמן בר יצחק.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ונחמן בר יצחק · ראה עוד »
סמיכת זקנים
בהלכה, סמיכת זקנים (נקראת גם סמיכת חכמים או פשוט סמיכה) היא מתן רשות של רב לתלמידו להיות דיין.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וסמיכת זקנים · ראה עוד »
סתיו
שלכת בהיידלברג שבגרמניה ציור ברוח הסתיו של האמנית זינאידה סרבריאקובה הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וסתיו · ראה עוד »
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וסדר זרעים · ראה עוד »
סוס
#הפניה סוס הבית.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וסוס · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וסוכות · ראה עוד »
ענווה
עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא מידה טובה, הנחשבת על ידי חכמים רבים ליסוד כל המידות הטובות.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וענווה · ראה עוד »
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וערב פסח · ראה עוד »
עיר
נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ועיר · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ופסח · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וצבי גרץ · ראה עוד »
קרבן העדה
#הפניה דוד פרנקל.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וקרבן העדה · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וקורבן פסח · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ורמב"ם · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וראש השנה · ראה עוד »
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וראש הגולה · ראה עוד »
רב הונא קמא
רב הונא, שמוזכר גם כרב הונא קמא (.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ורב הונא קמא · ראה עוד »
רבן שמעון בן גמליאל
רַבַן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל (רשב"ג) השני היה נשיא הסנהדרין באושא בדור שאחרי מרד בר כוכבא, בנו של רבן גמליאל.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ורבן שמעון בן גמליאל · ראה עוד »
רבן שמעון בן גמליאל הזקן
רַבַּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן (רשב"ג הראשון) – (נפטר לערך בשנת 70) היה תנא בשלהי הדור הראשון של התנאים ונשיא הסנהדרין סמוך לחורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ורבן שמעון בן גמליאל הזקן · ראה עוד »
רבן גמליאל דיבנה
רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »
רבן יוחנן בן זכאי
רבן יוחנן בן זכאי (ריב"ז; חי במאה ה-1 לספירה) היה מגדולי התנאים בתקופה שסביב חורבן בית שני.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ורבן יוחנן בן זכאי · ראה עוד »
רבי יהודה
רבי יהודה בר אלעאי (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה).
חָדָשׁ!!: בני בתירה ורבי יהודה · ראה עוד »
רבי יהודה בן בתירא השני
רבי יהודה בן בתירא השני הוא תנא שחי בדור השלישי לתנאים, בתחילת המאה השנייה ומקום מושבו העיקרי היה נציבין שבבבל.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ורבי יהודה בן בתירא השני · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רבין (אמורא)
רבין (קיצור מן רבי אבין מוזכר בירושלמי כרבי אבון, רבי בון) היה מן האמוראים המפורסמים שחיו בארץ ישראל בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ורבין (אמורא) · ראה עוד »
רוח
רוח מתוך טאקואינום סניטאטיס (המאה ה-14 לספירה מפת רוח של ארצות הברית רוּחַ היא תנועה של אוויר בכיוון מסוים.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ורוח · ראה עוד »
שמעיה
שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוג הרביעי בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ושמעיה · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ושמיני עצרת · ראה עוד »
שנה
שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ושנה · ראה עוד »
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ושליח ציבור · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ושבת · ראה עוד »
שבט בנימין
בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ושבט בנימין · ראה עוד »
שבט יהודה
בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ושבט יהודה · ראה עוד »
תארים רבניים
לרבנים שונים ניתנו תארים שונים, לעיתים התואר מורה על דרגה שונה (בדומה לדרגות בפרופסורה) ולעיתים משמעות התואר דומה והשינוי הוא רק בשם המקובל.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ותארים רבניים · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ותנאים · ראה עוד »
תפילת מוסף
תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ותפילת מוסף · ראה עוד »
תפילת שמונה עשרה
תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »
תקופת הזוגות
על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ותקופת הזוגות · ראה עוד »
תקיעת שופר
תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ותקיעת שופר · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ותוספתא · ראה עוד »
תולדות תנאים ואמוראים
הספר תולדות תנאים ואמוראים הוא ספר בן שלושה כרכים, הכולל בעיקר את תולדותיהם של התנאים והאמוראים.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ותולדות תנאים ואמוראים · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וחז"ל · ראה עוד »
חורבן בית שני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וחורבן בית שני · ראה עוד »
ברכת גבורות
מודעת תזכורת לנוסח המתאים בברכת גבורות ובברכת השנים בבית כנסת הרמב"ן בירושלים ברכת הגבורות, או ברכת מחיה המתים, היא הברכה השנייה בתפילת העמידה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וברכת גבורות · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וברייתא · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ובבל · ראה עוד »
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ובית דין (הלכה) · ראה עוד »
גשם
גשם יורד בפרת', אוסטרליה עדשות מרכזות גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו עלים מד גשם של האוניברסיטה העברית בירושלים בבקעת ים המלח גֶּשֶׁם או מָטָר הוא משקע הנופל מהעננים כטיפות מים.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וגשם · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וגוי · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ודוד · ראה עוד »
העולם הבא
ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.
חָדָשׁ!!: בני בתירה והעולם הבא · ראה עוד »
הר חרמון
הנוף מהר החרמון עץ קפוא במעלה אתר החרמון הַר חֶרְמוֹן (בערבית: جبل الشيخ) הוא ההר הגבוה ביותר בישראל ובסוריה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה והר חרמון · ראה עוד »
הלל הזקן
הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.
חָדָשׁ!!: בני בתירה והלל הזקן · ראה עוד »
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
חָדָשׁ!!: בני בתירה והורדוס · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: בני בתירה והיסטוריון · ראה עוד »
כתר
כתרו של המלך כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק הכתר עשוי לרוב ממתכת יקרה ומשובץ אבנים יקרות ציור משנת 1499 כתר הוא כיסוי ראש מקושט, המשמש לציון מלכוּת, תואר או תפקיד רם.
חָדָשׁ!!: בני בתירה וכתר · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
יבנה
יַבְנֶה היא עיר בדרום השפלה בישראל השוכנת במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ויבנה · ראה עוד »
יהונתן
לה יהונתן מורה לנערו להביא אליו את החצים אשר ירה על מנת להזהיר את דוד. ציור מעשה ידי פרדריק לייטון משנת 1868 יְהוֹנָתָן (מופיע גם בכתיב יוֹנָתָן) הוא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל, יורש עצר, מפקד וגיבור לאומי צבאי, בנו של שאול המלך.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ויהונתן · ראה עוד »
יהוסף שוורץ
הרב יהוסף שוורץ (נכתב גם שווארץ; בגרמנית: Joseph Schwarz; 28 באוקטובר 1804 – 5 בפברואר 1865 כ"ג בחשוון ה'תקס"ה - ט' בשבט ה'תרכ"ה) היה שד"ר, תלמיד חכם, גאוגרף, צייר, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ויהוסף שוורץ · ראה עוד »
יהודה בן בתירה
#הפניה רבי יהודה בן בתירא.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ויהודה בן בתירה · ראה עוד »
יהודה בן בתירה הראשון
#הפניה רבי יהודה בן בתירא.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ויהודה בן בתירה הראשון · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: בני בתירה ויהודים · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בני_בתירה
