גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
258 יחסים: מאיר מרגליות, מנחם פרידמן, מנחם לורברבוים, מנהג (יהדות), מנהיגות, מסורת, מפלגת ש"ס, מקומון, מקור ראשון, מרצה, מרדכי בר-און, מרדכי יוסף ליינר, מרכז אירופה, מרכז זלמן שזר, משנה ברורה, משפט אזרחי, משפטים, משפחה, משה סופר, משה פיינשטיין, משה רוזנשטיין, משה הלברטל, משולם זלמן אשכנזי, משולש, מתודולוגיה, מלחמת העולם השנייה, מזרחים, מחקר, מחשבת ישראל, מבקר אמנות, מדינה, מהפכה, מהר"ל מפראג, מוניזם, מוסמך אוניברסיטה, מוסר, מוזיקה קלאסית, מודרניזציה, מודרניות, מכתב, מכון ון ליר, מכון ון ליר בירושלים, מי השלוח, מיסטיקה, מיסוד, אמונת חכמים, אמונה, אנטינומיזם, אקסיומה, אקדמות (כתב עת), ..., ארץ אחרת, ארץ ישראל, ארצות האסלאם, ארצות הברית, אריאל הורוביץ (עיתונאי), אריה אדרעי, אלעזר מנחם מן שך, אלי שילר, אליעזר שביד, אליטה, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם ישעיהו קרליץ, אבי שגיא, אבינועם רוזנק, אביעזר רביצקי, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטה משודרת, אוסטרהא, אירופה, אישה, איטליה, אידאולוגיה, נסים ליאון, נפתלי רוטנברג, נבהרדק, סמכות, ספר, ספרות תורנית, סלובודקה, עם עובד, עלייה לארץ ישראל, עדה רפפורט-אלברט, עורך דין, עולם, עובדיה יוסף, עיר, פסיקת הלכה, פרשנות המקרא, פרגמטיקה, פשיזם, פוסק, פוסט דוקטורט, פוליטיקה, פילוסופיה, פילוסופיה של המשפט, פילוסופיה יהודית, פיטורים, פידאיזם, צבא, צבי אלימלך מדינוב, צבי צמרת, צבי זוהר (חוקר יהדות), צדיק, צה"ל, ציון (כתב עת), ציונות, ציונות רוויזיוניסטית, ציונות דתית, קתרסיס (כתב עת), קבלה, קהילה, קוריץ, רמות אלון, רצח, רב, שמרנות, שלמה טיקוצ'ינסקי, שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד), שבתאות, שבוע, שביתה, שושלת, שיכון ההסתדרות (בני ברק), תאולוגיה, תנועת המוסר, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תנועה חברתית, תקשורת, תרצ"ג, תשי"ד, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד תורה לנשים, תלמיד, תואר ראשון, תורה, לשון הרע, לומז'ה, ליטא, ליטאים (זרם), ליברליזם, טקסט, חסידות, חסידות קרלין, חסידים, חרם (נידוי הלכתי), חרדים ספרדים, חתם סופר, חברה (סוציולוגיה), חדש אסור מן התורה, חומרא וקולא, חוקר, חילוניות, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, בני ברק, בנימין איש-שלום, בקהילה, בחירות, בית מורשה בירושלים, בית המשפט העליון, ביוגרפיה, גרשון בקון, גלי צה"ל, גבריאל ברקאי, גוי, דמוקרטיה, דעת תורה, דב שוורץ, דואליזם, דוקטרינה, דוקטור, דוב בער ממזריטש, דוד אסף, דימוי, דיני עבודה, ה'תשכ"ו, המאה ה-19, המאה ה-20, המאה העשרים, המאה העשרים ואחת, המגיד ממזריטש, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, הערצה, העת החדשה, הפרדת הדת מהמדינה, השקפת עולם, השואה, התנגדות לחסידות, התבגרות, הלנת שכר, הלכה, החזון איש, החברה ההיסטורית הישראלית, הבעל שם טוב, הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, הגות, הגירה, הוצאת מאגנס, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאה לאור, הוראה, הכנסייה הקתולית, היסטוריה, ווהלין, כאב, כריזמה, כת, י"ג בתמוז, ינוקא, יעקב עמדין, יעקב פרנק, יעקב יוסף מאוסטראה, יצחק זאב סולובייצ'יק, ירושלים, ישראל, ישראל מאיר הכהן, ישראל אלתר גרובייס, ישורון (מאסף תורני), יד מלאכי, ידידיה צ' שטרן, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות רפורמית, יהדות חרדית, יהושע ענבל, יהודה אריה לייב אלתר, יהוידע עמיר, יוסף שלמון, יוסף שלום אלישיב, יוסף יוזל הורוביץ, יוטיוב, ייאוש שלא מדעת, ייווא, 1 ביולי, 1767, 1772, 1777, 1804, 1966, 1986, 1990, 1992, 1997, 2003, 2004, 2005, 2007, 2011, 2017, 2020, 2021. להרחיב מדד (208 יותר) »
מאיר מרגליות
רבי מאיר מרגליות (לעיתים: מרגלית; ~ה'תס"ז (בערך) - י' באייר ה'תק"נ, 1790), היה מראשוני רבני תנועת החסידות ורבה של אוסטרוה, תלמיד הבעל שם טוב.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומאיר מרגליות · ראה עוד »
מנחם פרידמן
מנחם פרידמן (י"ט בכסלו תרצ"ז – כ' באדר ה'תש"פ, 2 בדצמבר 1936 – 16 במרץ 2020) היה פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומנחם פרידמן · ראה עוד »
מנחם לורברבוים
מנחם לורברבוים מנחם לורברבוים (נולד ב-14 במרץ 1958) הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, ומייסד החוג ללימודי התרבות העברית בה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומנחם לורברבוים · ראה עוד »
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מנהיגות
מנהיגות היא מאפיין אישיות המאפשר להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת במינימום סמכות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומנהיגות · ראה עוד »
מסורת
מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומסורת · ראה עוד »
מפלגת ש"ס
תנועת ש"ס (ובשמה המלא: "התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה" ובהמשך, "התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל") היא מפלגה חרדית-ספרדית סוציאל-שמרנית בישראל, שהוקמה בשנת 1982 ועומדת לבחירה ברמה הארצית החל מהבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומפלגת ש"ס · ראה עוד »
מקומון
מקומון הוא עיתון מקומי, כזה שמתמקד באירועים מקומיים או בהשפעתם של אירועים ארציים על המקום.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומקומון · ראה עוד »
מקור ראשון
עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומקור ראשון · ראה עוד »
מרצה
מַרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד מול קהל מאזינים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומרצה · ראה עוד »
מרדכי בר-און
קצין חינוך ראשי אל"ם מרדכי בראון, רס"ן אורי ירום (בידיים שלובות) וראש אכ"א האלוף שמואל איל בחזית הדרום במלחמת ששת הימים, יוני 1967 מרדכי (מורל'ה) בר-און (26 בדצמבר 1928 – 7 במרץ 2021) היה היסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומרדכי בר-און · ראה עוד »
מרדכי יוסף ליינר
רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד; 1800–1854), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצה ראדזין, עמד בראשה משנת 1839 לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת 1854.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומרדכי יוסף ליינר · ראה עוד »
מרכז אירופה
אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומרכז אירופה · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומשנה ברורה · ראה עוד »
משפט אזרחי
המשפט האזרחי (נקרא גם משפט פרטי) הוא שם כולל למספר ענפים משפטיים, המסדירים את מערכות היחסים שבין הפרטים (בני אדם או חברות) לבין עצמם. המשפט האזרחי מסדיר את הזכויות ברכוש (דיני קניין), עוסק בהתחייבויות רצוניות ולא רצוניות בין פרטים (דיני חוזים ודיני נזיקין) ובמערכת היחסים בתוך התא המשפחתי (דיני משפחה). למשפט האזרחי תפקיד חשוב בעיצוב יחסי הגומלין שמתקיימים בתוך חברה אנושית, הן כדי להבטיח מערכת חברתית יציבה והן כדי לאפשר שגשוג וצמיחה חברתית וכלכלית. לצד המשפט האזרחי קיימים גם המשפט הפלילי שעוסק בנורמות שהמדינה מטילה על הפרטים בתוכה, והמשפט הציבורי המסדיר את התנהלות הגופים הציבוריים ואת מערכת היחסים בינם לבין הפרט.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומשפט אזרחי · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומשפטים · ראה עוד »
משפחה
פון צפלין - ציור מן המאה ה-19 תמונה משפחתית משנת 1945 מִשׁפָּחָה היא מוסד חברתי המאגד יחידים בעלי קשרי שארות לקבוצה שיתופית הדוקה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומשפחה · ראה עוד »
משה סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומשה סופר · ראה עוד »
משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומשה פיינשטיין · ראה עוד »
משה רוזנשטיין
הרב משה רוזנשטיין (1881, אוז'וונטס, ליטא - פלונגיאן, 1941) היה דמות בולטת בתנועת המוסר, ומשגיח בישיבת לומז'ה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומשה רוזנשטיין · ראה עוד »
משה הלברטל
משה הַלְבֶּרְטל (נולד ב-1958) הוא פרופסור מן המניין בחוגים למחשבת ישראל ולפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר סגל בית הספר למשפטים של המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה על שם גרוס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומשה הלברטל · ראה עוד »
משולם זלמן אשכנזי
רבי משולם זלמן אשכנזי (י"ז באייר ה'תקל"ב, 1772 - ל' בניסן ה'תר"ג, 1843) היה מחשובי הפוסקים בפולין, רבן של קז'ימייז דולני, נשלסק ולובלין.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומשולם זלמן אשכנזי · ראה עוד »
משולש
משולש "עמודי הרקולס", בנבאו בולוק 1995, פלדה צבועה בגאומטריה מקובלות שתי דרכים להגדרתו של משולש.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומשולש · ראה עוד »
מתודולוגיה
מתודולוגיה היא כלל העקרונות, שיטות הפעולה, החוקים וההנחות, אשר מחקר מסוים או העיסוק בדיסציפלינה מסוימת (מדעית, אמנותית או אחרת) – או במדע בכלל – מבוסס עליהם ומונחה על-פיהם.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומתודולוגיה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומזרחים · ראה עוד »
מחקר
מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע, פרשנותו וניתוחו.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומחקר · ראה עוד »
מחשבת ישראל
מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומחשבת ישראל · ראה עוד »
מבקר אמנות
מבקר אמנות הוא אדם המתפרנס מפרסום דעות, רעיונות ומחשבות על יצירות אמנות ובידור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומבקר אמנות · ראה עוד »
מדינה
מְדִינָה היא ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומדינה · ראה עוד »
מהפכה
ההשתלטות על הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. מהפכה מוגדרת כאירוע היסטורי המשנה את פני החברה, בעקבות קפיצת מדרגה ביכולתו הטכנולוגית של האדם, או בעקבות שינוי רדיקלי בתפיסתו החברתית והפוליטית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומהפכה · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מוניזם
מוניזם (ביוונית: μόνος, "מונוס" - יחיד) היא השקפה פילוסופית הטוענת שמאחורי ריבוי הדברים שסביבנו מסתתר עיקרון אחד: גורם יחיד בלתי משתנה ובלתי ניתן לחלוקה שאחראי למופעים השונים שבטבע ומסביר אותם.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומוניזם · ראה עוד »
מוסמך אוניברסיטה
מקבלי תואר מוסמך באוניברסיטת חיפה לבושים בגלימה אקדמית בטקס הענקת התואר בשנת 2007 מוסמך אוניברסיטה הוא תואר אקדמי שאוניברסיטה מעניקה לאדם שסיים מסלול לימודים אקדמי מתקדם, הכולל בדרך כלל גם התנסות במחקר.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומוסמך אוניברסיטה · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומוסר · ראה עוד »
מוזיקה קלאסית
יוהאן שטראוס הבן. בשורה הרביעית - אראם חאצ'טוריאן, ג'ורג' גרשווין, סרגיי רחמנינוב, אדוארד אלגר, אדוורד גריג. מוזיקה קלאסית היא ביטוי רחב וכולל למוזיקת קונצרטים ומוזיקה דתית, שאופיה נקבע באירופה החל מימי הביניים ועד העת החדשה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומוזיקה קלאסית · ראה עוד »
מודרניזציה
#הפניה תאוריית המודרניזציה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומודרניזציה · ראה עוד »
מודרניות
מודרניות (בעברית: חֲדִישׁוּת) בהוראתו היומיומית, הוא מושג המציין את העכשווי, את ההווה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומודרניות · ראה עוד »
מכתב
יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומכתב · ראה עוד »
מכון ון ליר
#הפניה מכון ון ליר בירושלים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומכון ון ליר · ראה עוד »
מכון ון ליר בירושלים
הכניסה למכון הבניין החדש פסל אלברט איינשטיין בחצר המכון מכון ון ליר בירושלים (הוקם ב-1959) הוא מרכז מחקר ושיח בין-תחומי במדעי הרוח והחברה, ועוסק בתחומים בעלי חשיבות ורגישות חברתית, הנוגעים למוקדי מתח מרכזיים בחברה הישראלית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומכון ון ליר בירושלים · ראה עוד »
מי השלוח
מי השלוח הוא ספרו של רבי מרדכי יוסף ליינר מייסד חסידות איזביצה, בו נכתבו עיקרי הגותו, תפיסותיו ותורותיו.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומי השלוח · ראה עוד »
מיסטיקה
ציור גן עדן מאת הצייר לוקאס קראנאך האב מהמאה ה-16 מיסטיקה היא תורת הנסתר - תחום החורג מהמדע ונוגע לכישוף ולחוויות רוחניות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומיסטיקה · ראה עוד »
מיסוד
מיסוד הוא תהליך שבו פעילות חברתית הופכת לפעילות מושרשת בחברה, לרוב בעקבות תהליכים סוציולוגיים שונים, כך שהיא נתפסת כחלק מהמציאות האובייקטיבית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ומיסוד · ראה עוד »
אמונת חכמים
אמונת חכמים הוא מושג רווח ביהדות המתאר (בדרך כלל) אמונה בסמכותם ובעליונותם הרוחנית והאינטלקטואלית של תלמידי-חכמים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואמונת חכמים · ראה עוד »
אמונה
אגדת הפניקס העולה מהאפר היא אמונה בתחיית המתים המוטבעת כל כך בתרבויות המערביות שהיא העבירה את המיתוסים הסמליים והספרותיים. אמונה, במובנה הרחב, היא מצב פסיכולוגי בו אדם חש כי טענה או הנחה מסוימת היא נכונה (אמת).
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואמונה · ראה עוד »
אנטינומיזם
אנטינומיזם (antinomism או antinomianism) היא ההשקפה לפיה האמונה הדתית הנכונה פוטרת את המחזיק בה מהכרח לציית לחוקים ולמסגרות חברתיות, וכי הטוב והצדק נובעים מן הנפש פנימה ולא מבחוץ.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואנטינומיזם · ראה עוד »
אקסיומה
אַקְסיּוֹמָה, אמיתה, או הנחת יסוד (בכתיב ארכאי: אכּסיוֹמה) היא הנחה אשר מתייחסים אליה במסגרת מסוימת כנכונה מבלי להוכיחה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואקסיומה · ראה עוד »
אקדמות (כתב עת)
אקדמות הוא כתב עת למחשבה יהודית שיצא לאור בשנים 1996–2015 ושב לצאת לאור בשנת 2019.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואקדמות (כתב עת) · ראה עוד »
ארץ אחרת
שער הגיליון הראשון של "ארץ אחרת" ארץ אחרת היה מגזין ישראלי שעסק בענייני החברה הישראלית והעם היהודי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וארץ אחרת · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות האסלאם
#הפניה העולם המוסלמי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וארצות האסלאם · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וארצות הברית · ראה עוד »
אריאל הורוביץ (עיתונאי)
#הפניה אריאל הורוביץ (סופר).
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואריאל הורוביץ (עיתונאי) · ראה עוד »
אריה אדרעי
אריה אדרעי (נולד ב-26 ביולי 1956) הוא פרופסור מן המניין למשפטים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, המתמחה במחקר והוראה של המשפט העברי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואריה אדרעי · ראה עוד »
אלעזר מנחם מן שך
הרב שך (שני משמאל) בישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של דגל התורה, תשמ"ט, 1989 הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 – ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואלעזר מנחם מן שך · ראה עוד »
אלי שילר
אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואלי שילר · ראה עוד »
אליעזר שביד
אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואליעזר שביד · ראה עוד »
אליטה
אֵלִיטָה (מצרפתית: élite (במלרע), נבחרים. על פי האקדמיה ללשון העברית: עִלִּית) הוא מונח בסוציולוגיה המתאר קבוצת אנשים מצומצמת בחברה, אשר זוכה ליחס מועדף על פני יתר הקבוצות בחברה, מחזיקה בעוצמה חברתית המאפשרת לה שליטה או השפעה מכריעה על החברה או על חלקים ממנה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואליטה · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »
אבי שגיא
אבי (אברהם) שגיא (שוייצר) (נולד ב-9 בדצמבר 1953 בבת ים) הוא פילוסוף וחוקר של הפילוסופיה היהודית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואבי שגיא · ראה עוד »
אבינועם רוזנק
אבינועם רוזנק (נולד בשנת 1965 בירושלים) הוא פרופסור חבר באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג למחשבת ישראל (שבראשו עמד בשנים 2010–2013) ובמגמה להגות יהודית וחינוך במרכז מלטון לחינוך יהודי, שהוא עומד בראשה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואבינועם רוזנק · ראה עוד »
אביעזר רביצקי
אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואביעזר רביצקי · ראה עוד »
אוניברסיטת פרינסטון
אוניברסיטת פרינסטון (באנגלית: Princeton University) היא אוניברסיטת מחקר פרטית מליגת הקיסוס בפרינסטון, ניו ג'רזי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואוניברסיטת פרינסטון · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוניברסיטת הרווארד
אוניברסיטת הרווארד (באנגלית: Harvard University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר קיימברידג' שבמסצ'וסטס, האוניברסיטה האמריקאית הוותיקה והעשירה ביותר, ומהידועות שבהן; חברה בליגת הקיסוס ומדורגת מאז 2003 כאוניברסיטה הטובה בעולם, חברה באיגוד האוניברסיטאות האמריקניות, חברה באיגוד אוניברסיטאות המחקר, חברה בפורום מנהיגי האוניברסיטאות העולמי ושותפה מייסדת בקונסורציום הבינלאומי של מיזם טלסקופ מגלן הענק.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואוניברסיטת הרווארד · ראה עוד »
אוניברסיטה משודרת
מקצת מספרי סדרת "אוניברסיטה משודרת", בדוכן "משרד הביטחון – ההוצאה לאור" בשבוע הספר העברי. אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואוניברסיטה משודרת · ראה עוד »
אוסטרהא
#הפניה אוסטרוה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואוסטרהא · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואירופה · ראה עוד »
אישה
שלוש נשים המחזיקות שלטים עליהם רשום "I am woman" (אני אישה) פניה של אישה ג'ינג'ית אישה במהלך תחרות טיפוס קירות ה"מונה ליזה" דיוקן האישה המפורסם ביותר בתולדות האומנות אִשָּׁה היא אדם בוגר מהזוויג נקבה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואישה · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואיטליה · ראה עוד »
אידאולוגיה
פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ואידאולוגיה · ראה עוד »
נסים ליאון
נסים ליאון (נולד ב-1971) הוא סוציולוג ואנתרופולוג, פרופסור חבר במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ונסים ליאון · ראה עוד »
נפתלי רוטנברג
נפתלי רוטנברג (נולד ב-14 ביולי 1949) הוא רב והוגה דעות ישראלי, חוקר חכמת האהבה במקורות היהודיים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ונפתלי רוטנברג · ראה עוד »
נבהרדק
לימוד תורה בחדר בעיירה היהודית נובוגרודק, 1930 חברי השומר הצעיר בנבהרדק 1932/1933 נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז גרודנו שבבלארוס.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ונבהרדק · ראה עוד »
סמכות
סמכות היא יכולת של בן אדם מסוים או ארגון, להכתיב דפוסי התנהגות מסוימים לאדם כלשהו.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וסמכות · ראה עוד »
ספר
ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וספר · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וספרות תורנית · ראה עוד »
סלובודקה
אזור גטו קובנה לשעבר בשכונת סלובודקה, 2005 סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה".
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וסלובודקה · ראה עוד »
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ועם עובד · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עדה רפפורט-אלברט
עדה רפפורט-אלברט (באנגלית: Ada Rapoport-Albert; 26 באוקטובר 1945 – 18 ביוני 2020) הייתה חוקרת ישראלית, שהתגוררה בממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ועדה רפפורט-אלברט · ראה עוד »
עורך דין
גלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו. '''עורכי דין''', ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ועורך דין · ראה עוד »
עולם
#הפניה העולם.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ועולם · ראה עוד »
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ועובדיה יוסף · ראה עוד »
עיר
נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ועיר · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פרשנות המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ופרשנות המקרא · ראה עוד »
פרגמטיקה
פרגמטיקה היא ענף בבלשנות החוקר את הבנת השפה הטבעית, ועיקר עיסוקה הוא בהשפעת ההקשר על הבנת המשמעות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ופרגמטיקה · ראה עוד »
פשיזם
סמל המפלגה הפשיסטית הלאומית (עם פסקס במרכז) – מפלגתו של בניטו מוסוליני פשיזם (מאיטלקית: Fascismo) הוא אידאולוגיה ושיטת ממשל לאומנית וטוטליטרית של הימין הרדיקלי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ופשיזם · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ופוסק · ראה עוד »
פוסט דוקטורט
#הפניה פוסט-דוקטורט.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ופוסט דוקטורט · ראה עוד »
פוליטיקה
מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ופוליטיקה · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ופילוסופיה · ראה עוד »
פילוסופיה של המשפט
פילוסופיה של המשפט הוא ענף בפילוסופיה העוסק בטבעו של החוק, ויחסי הגומלין שלו עם תחומים משיקים למערכות נורמות נוספות, במיוחד עם האתיקה והמדיניות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ופילוסופיה של המשפט · ראה עוד »
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »
פיטורים
פיטורים הוא תהליך הפסקה יזום מצד המעסיק את עבודתו של שכיר שעבד אצלו עד אותו זמן.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ופיטורים · ראה עוד »
פידאיזם
פידאיזם (אנגלית: Fideism, מקור: Fides, "אמונה" בלטינית) היא תאוריה דתית, לפיה האמונה היא יסוד הדת ואינה צריכה להיות קשורה להוכחות או להנמקה רציונלית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ופידאיזם · ראה עוד »
צבא
תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וצבא · ראה עוד »
צבי אלימלך מדינוב
#הפניה צבי אלימלך שפירא.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וצבי אלימלך מדינוב · ראה עוד »
צבי צמרת
צבי צמרת (18 בפברואר 1945 – 29 בינואר 2023) היה היסטוריון, איש חינוך ופעיל ציבורי ישראלי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וצבי צמרת · ראה עוד »
צבי זוהר (חוקר יהדות)
צבי זוהר (נולד ב-23 ביוני 1949 בארצות הברית) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למשפטים ובחוג למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וצבי זוהר (חוקר יהדות) · ראה עוד »
צדיק
צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וצדיק · ראה עוד »
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וצה"ל · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וציון (כתב עת) · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וציונות · ראה עוד »
ציונות רוויזיוניסטית
מצע הבחירות הראשון של המפלגה הציונית רוויזיוניסטית מייסד התנועה הרוויזיוניסטית, זאב ז'בוטינסקי ציונות רוויזיוניסטית הייתה אחד מן הזרמים בתנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וציונות רוויזיוניסטית · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וציונות דתית · ראה עוד »
קתרסיס (כתב עת)
קתרסיס: כתב עת לביקורת במדעי הרוח והחברה הוא כתב עת הרואה אור פעמיים בשנה ועוסק בביקורת מחקרית של מדעי הרוח והחברה בישראל ויוצא לאור בהוצאת כרמל.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וקתרסיס (כתב עת) · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וקבלה · ראה עוד »
קהילה
קהילה היא קבוצה של בני אדם שיצרו ביניהם קשרים ויחסים חברתיים, הפועלים בגבולות מסוימים, מקושרים למקום/מרחב (פיזי או וירטואלי), ויש להם מאפיין, רצון או עניין משותפים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וקהילה · ראה עוד »
קוריץ
#הפניה קורץ.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וקוריץ · ראה עוד »
רמות אלון
שדרות גולדה מאיר בניין אופייני בשכונת רמות פולין שתכנן האדריכל צבי הקר צילום נופו של ההר הדרום מזרחי של רמות, עליו ממוקמת רמות ב'. ברקע נראה עמק הארזים דרום-מערב השכונה, מעל נחל שמואל רמות אלון (ידועה גם בקיצור: רמות) היא שכונה הממוקמת בצפון-מערב ירושלים והיא אחת מהשכונות הגדולות בישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ורמות אלון · ראה עוד »
רצח
קין רוצח את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא פשע של הריגת אדם אחר מתוך מודעות וללא הצדקה, בעיקר כאשר ההריגה מלווה בכוונת זדון.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ורצח · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ורב · ראה עוד »
שמרנות
שמרנות (בלועזית Conservatism), יחד עם יריבותיה הליברליזם והסוציאליזם, היא פילוסופיה ואידיאולוגיה פוליטית חברתית ותרבותית מהמשפיעות ביותר בתקופה שלאחר הנאורות אשר תרמה יחד עם הליברליזם והסוציאליזם בצורה משמעותית לעיצוב העולם המודרני.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ושמרנות · ראה עוד »
שלמה טיקוצ'ינסקי
שלמה טיקוצ'ינסקי (נולד בי"ז באייר תשכ"ו, 7 במאי 1966) הוא היסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ושלמה טיקוצ'ינסקי · ראה עוד »
שלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד)
שלמה זלמן הַבְלִין (Havlin) (נולד בי"ג בטבת תרצ"ט, 4 בינואר 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לתלמוד ובמחלקה ללימודי מידע וספרנות באוניברסיטת בר-אילן, וראש המחלקה בין השנים 1984–1990.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ושלמה זלמן הבלין (חוקר תלמוד) · ראה עוד »
שבתאות
תיקון עם דמות ש"צ כמשיח, אמסטרדם שנת ה'תכ"ו. תנועת השבתאות הייתה תנועה משיחית-קבלית שקמה באמצע המאה ה-17 סביב שבתי צבי, שהכריז על עצמו כמשיח, ועוזרו נתן העזתי שסיפק את הגושפנקא הנבואית למשיחותו של צבי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ושבתאות · ראה עוד »
שבוע
שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ושבוע · ראה עוד »
שביתה
שביתה היא הפסקת עבודה זמנית שנוקטים עובדים נגד מעסיקיהם כאמצעי לחץ במסגרת סכסוך כלכלי בין העובדים לבין המעסיק.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ושביתה · ראה עוד »
שושלת
שושלת היא שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, השולטת במדינה או בממלכה במשך דורות רבים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ושושלת · ראה עוד »
שיכון ההסתדרות (בני ברק)
שיכון ההסתדרות הוא שכונה בעיר בני ברק, שהוקמה על ידי הסתדרות העובדים והשתכנו בה חברי ההסתדרות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ושיכון ההסתדרות (בני ברק) · ראה עוד »
תאולוגיה
התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותאולוגיה · ראה עוד »
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותנועת המוסר · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותנועת החסידות · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תנועה חברתית
הפגנה רבת משתתפים בעיר ברזיליה, 2013 תנועה חברתית היא צורת פעולה קולקטיבית המכוונת לשינוי חברתי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותנועה חברתית · ראה עוד »
תקשורת
תקשורת היא תהליך בו מועבר מידע בין שני גורמים או יותר, היכולים להיות בני אדם, בעלי חיים ואף מחשבים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותקשורת · ראה עוד »
תרצ"ג
#הפניה ה'תרצ"ג.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותרצ"ג · ראה עוד »
תשי"ד
#הפניה ה'תשי"ד.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותשי"ד · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותלמוד תורה · ראה עוד »
תלמוד תורה לנשים
תלמידות במדרשת שיל"ת לפי ההלכה, נשים אינן נכללות במצוות תלמוד תורה, אף על פי שאישה הלומדת תורה זוכה על כך לשכר.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותלמוד תורה לנשים · ראה עוד »
תלמיד
כיתה א' משנת 1954 תלמידת בית ספר בהודו תלמיד הוא אדם שלומד, בין אם זה נעשה בעזרת מורים או חונכים ובין אם זה נעשה באופן עצמאי, כלומר באופן אוטודידקטי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותלמיד · ראה עוד »
תואר ראשון
#הפניה בוגר אוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותואר ראשון · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ותורה · ראה עוד »
לשון הרע
שלט במאה שערים המפציר באנגלית בעוברים ושבים ובמדביקי המודעות לא לפרסם דברי לשון הרע. לשון הרע הוא אמירה מדוברת או כתובה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ולשון הרע · ראה עוד »
לומז'ה
לוֹמְזָ'ה (בפולנית: Łomża) היא עיר במזרח פולין, שוכנת על גבעה מעל נהר הנַרֶב כ-81 ק"מ מביאליסטוק ו-150 ק"מ מוורשה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ולומז'ה · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וליטא · ראה עוד »
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וליטאים (זרם) · ראה עוד »
ליברליזם
פסל החירות, המציג את אלת החירות הרומית ליברטאס, הוא מסמלי הליברליזם ומשמש תנועות ליברליות בארצות הברית ומחוצה לה. לִיבֵּרָלִיזְם או חֵרוּתִיּוּת (Liberalism; מהמילה הלטינית Libertas, מילולית: 'חירות') היא פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית המבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וליברליזם · ראה עוד »
טקסט
טקסט (מלטינית: Textum – במובן הפשוט "מארג" של מילים; בעברית: תמליל), הוא מונח שמקורו בתחום הבלשנות, המתאר רצף מילים, משפטים ופסקאות היוצרים יחד מכלול, שהוא הטקסט.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וטקסט · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וחסידות · ראה עוד »
חסידות קרלין
חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וחסידות קרלין · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וחסידים · ראה עוד »
חרם (נידוי הלכתי)
עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וחרם (נידוי הלכתי) · ראה עוד »
חרדים ספרדים
חרדים ספרדים הם תת-ענף בתוך החברה החרדית בישראל, הכולל חרדים יוצאי ארצות האסלאם, חצי האי האברי (ספרד ופורטוגל), הבלקן ושאר דרום אירופה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וחרדים ספרדים · ראה עוד »
חתם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וחתם סופר · ראה עוד »
חברה (סוציולוגיה)
תקופת האבן, התאגדות בני אדם ליצירת כלים ומלאכה משותפת בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, חברה היא קבוצת בני אדם המאוגדת על ידי פעילות משותפת אחת לכל הפחות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וחברה (סוציולוגיה) · ראה עוד »
חדש אסור מן התורה
חדש אסור מן התורה (במקור: "החדש אסור מן התורה בכל מקום") הוא משפט מה, שהפך בפי החת"ם סופר למטבע לשון מושאל שביטא את התנגדותו לשינוי במנהגים בכלל ואת מאבקו בכוחות הפרוגרסיביים (משכילים רדיקלים, רבנים פתוחים, רפורמים מוקדמים וכדומה) בימיו.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וחדש אסור מן התורה · ראה עוד »
חומרא וקולא
חומרא וקולא הם שני כיוונים קוטביים בפסיקת הלכה ובמנהגים, כאשר חומרא היא פסיקה שלרוב אוסרת ומחייבת ואילו קולא היא פסיקה שלרוב מתירה ופוטרת.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וחומרא וקולא · ראה עוד »
חוקר
#הפניה מחקר.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וחוקר · ראה עוד »
חילוניות
החוק להפרדת הדת מהמדינה בצרפת, 1905. חִלּוֹנוּת או חילוניות (באנגלית: Secularism, בצרפתית: Laïcité) היא העיקרון המבקש לנהל עניינים אנושיים המבוססים על שיקולים נטורליסטיים, ללא מעורבות בדת.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וחילוניות · ראה עוד »
בן-ציון מאיר חי עוזיאל
הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 – כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ובני ברק · ראה עוד »
בנימין איש-שלום
בנימין (בני) איש-שלום (נולד ב-1953) הוא פרופסור למחשבת ישראל, מייסד ונשיא בית מורשה בירושלים ויו"ר המכון המשותף ללימודי יהדות למבקשים להתגייר.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ובנימין איש-שלום · ראה עוד »
בקהילה
בקהילה - השבועון החרדי בישראל הוא שבועון חרדי ישראלי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ובקהילה · ראה עוד »
בחירות
הצבעה בבחירות לכנסת השמונה עשרה הצבעה בקלפי בבחירות 2007 בצרפת פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) בחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה הישראלית, יולי 2017 בחירות הן תהליך חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת על חלוקת כוח חברתית בין מספר מועמדים אשר יכולים להיות אנשים בודדים או קבוצות מאורגנות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ובחירות · ראה עוד »
בית מורשה בירושלים
בית מורשה בירושלים הוא מרכז אקדמי להכשרת מנהיגות יהודית ציונית, המקיים תוכניות בלימודי יהדות, תרבות וחינוך יהודי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ובית מורשה בירושלים · ראה עוד »
בית המשפט העליון
בית המשפט העליון, 1953. במרכז: משה זמורה. איתו שמעון אגרנט, שמחה אסף, יצחק אולשן, שניאור זלמן חשין ומשה זילברגבית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ובית המשפט העליון · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וביוגרפיה · ראה עוד »
גרשון בקון
גרשון בקון (נולד ב-17 בדצמבר 1948 בפילדלפיה, ארצות הברית) הוא היסטוריון, חוקר תולדות יהדות מזרח אירופה, פרופסור בדימוס באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וגרשון בקון · ראה עוד »
גלי צה"ל
לוחית זיכרון לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל" ברמת גן ממנו שידרה התחנה בשנים 1950–1958 חגיגת 64 לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל". מימין-קצין חינוך ראשי אבנר פז צוק, ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר, מפקד גלי צה"ל ירון דקל גלי צה"ל (בראשי תיבות: גל"צ) היא תחנת רדיו בפריסה ארצית, הפועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וגלי צה"ל · ראה עוד »
גבריאל ברקאי
גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-20 ביוני 1944, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וגבריאל ברקאי · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וגוי · ראה עוד »
דמוקרטיה
מדד הדמוקרטיה לשנת 2022. דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית:, שלטון העם) היא שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ודמוקרטיה · ראה עוד »
דעת תורה
דעת תורה היא דעה הבאה לבטא את עמדת תורת ישראל בהתייחס לשאלה אשר אין לה מענה הלכתי מובהק.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ודעת תורה · ראה עוד »
דב שוורץ
דב שוורץ (נולד ב-16 באוגוסט 1961) הוא פרופסור למחשבת ישראל, בעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ודב שוורץ · ראה עוד »
דואליזם
דּוּאָלִיזְם (מלטינית: duo, "שניים"), או בעברית שְׁנִיּוּת, הוא מושג המשמש לתיאור כל מערכת אמונה או שיטה פילוסופית, מדעית או תאולוגית, הרואה את הישויות בעולם, ואת העולם כולו, כמורכבים משתי קטגוריות או יסודות, אשר גוזרת את הכול מתוך שני עקרונות בסיסיים, לעיתים מנוגדים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ודואליזם · ראה עוד »
דוקטרינה
דוקטרינה (מלטינית: doctrina, הוראה, לימוד) היא מונח המתאר את מכלול החוקים, ההשקפות, האמונות ועקרונות היסוד בענף ידע או מערכות אמונה מסוימות, כמו דת, פוליטיקה וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ודוקטרינה · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ודוקטור · ראה עוד »
דוב בער ממזריטש
#הפניה המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ודוב בער ממזריטש · ראה עוד »
דוד אסף
דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ודוד אסף · ראה עוד »
דימוי
דימוי הוא אמצעי פיגורטיבי הבא לתאר מושג כלשהו באמצעות השוואה למושג משדה סמנטי (שדה משמעות) אחר/מקביל.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ודימוי · ראה עוד »
דיני עבודה
דיני עבודה או משפט העבודה עוסקים בהסדרתם המשפטית של העבודה ויחסי העבודה, בתחומים הבאים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ודיני עבודה · ראה עוד »
ה'תשכ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וה'תשכ"ו · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והמאה ה-20 · ראה עוד »
המאה העשרים
#הפניה המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והמאה העשרים · ראה עוד »
המאה העשרים ואחת
#הפניה המאה ה-21.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והמאה העשרים ואחת · ראה עוד »
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והמגיד ממזריטש · ראה עוד »
המכון הישראלי לדמוקרטיה
המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא עמותה המגדירה את עצמה כ"מוסד עצמאי א-מפלגתי, מחקרי ויישומי, הפועל בזירה הציבורית הישראלית בתחומי הממשל, הכלכלה והחברה".
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והמכון הישראלי לדמוקרטיה · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הערצה
אנשים מסתכלים בהערצה על תמונת אשה. הערצה היא רגש אנושי שבו אדם מגלה הערכה רבה, לרוב לא ביקורתית, כלפי אדם אחר, תופעה או עצם.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והערצה · ראה עוד »
העת החדשה
קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והעת החדשה · ראה עוד »
הפרדת הדת מהמדינה
ג'ון לוק היה פילוסוף אנגלי שטען בעד המצפון הפרטי, החופשי משליטת המדינה, ולו מיוחסת ראשיתו של הרעיון הפרדת מוסדות הדת מהמדינה היא רעיון במחשבה המודרנית, לפיו ראוי למוסדות המדינה או הממשלה הלאומית להיות נפרדים מן המוסדות הדתיים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והפרדת הדת מהמדינה · ראה עוד »
השקפת עולם
טקסים ומנהגים דתיים מקושרים להשקפת העולם של הדת הרלוונטית. השקפת עולם (באנגלית: worldview; בגרמנית: Weltanschauung) או תפיסת עולם היא האופן הסובייקטיבי שבו אדם יחיד או קבוצה של אנשים רואים ומפרשים את ההתרחשויות והגירויים בסביבתם הפיזית והחברתית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והשקפת עולם · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והשואה · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
התבגרות
כיתה בבית-ספר תיכון התבגרות היא שלב החיים בהתפתחותו של אדם, בין הילדות לבגרות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והתבגרות · ראה עוד »
הלנת שכר
הלנת שכר היא מצב שבו עובד אינו מקבל את מלוא שכרו במועד המתחייב על-פי החוק.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והלנת שכר · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והלכה · ראה עוד »
החזון איש
#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והחזון איש · ראה עוד »
החברה ההיסטורית הישראלית
החברה ההיסטורית ישראלית היא עמותה ישראלית, המאגדת תחתיה חוקרים במגוון תחומי המחקר ההיסטורי, מחקר העולם העתיק ועד להיסטוריה עולמית עכשווית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והחברה ההיסטורית הישראלית · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והבעל שם טוב · ראה עוד »
הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל
הגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל הוא מקבץ מאמרים בעריכת בנימין בראון ונסים ליאון העוסק בגדולי הדור שעיצבו את פני היהדות החרדית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והגדולים: האישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל · ראה עוד »
הגות
#הפניה פילוסופיה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והגות · ראה עוד »
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והגירה · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
הוצאת אוניברסיטת בר-אילן היא הוצאת ספרים של אוניברסיטת בר-אילן, המתמקדת בהוצאה לאור של ספרים וכתבי עת אקדמיים העוברים ביקורת עמיתים, בעיקר בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה, ובפרט במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והוצאת אוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והוצאה לאור · ראה עוד »
הוראה
הוראה באוניברסיטת בולוניה, 1088 ציור של מורה לידי לוח במהלך תהליך ההוראה הוראה היא אחת מתהליכי הלמידה בחינוך.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והוראה · ראה עוד »
הכנסייה הקתולית
הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והכנסייה הקתולית · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון והיסטוריה · ראה עוד »
ווהלין
סמל ווהלין נסיכות ווהלין ווהלין כחלק מפולין ווהלין כחלק מאוקראינה היכל יהדות ווהלין בגבעתיים אנדרטה בגבעתיים לפרטיזנים ממחוז ווהלין ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא חבל היסטורי במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וווהלין · ראה עוד »
כאב
"כאב ראש", קריקטורה מאת ג'ורג' קרוקשנק משנת 1819 כאב הוא תחושת אי-נוחות, המחווה על פגיעה אפשרית ברקמות הגוף.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וכאב · ראה עוד »
כריזמה
כָּרִיזְמָה (מיוונית: χάρισμα, מתנת חסד. על פי האקדמיה ללשון העברית: קִסְמָה) היא תכונה המתארת אדם בעל קסם אישי, יכולת שכנוע וכישורי תקשורת בין-אישית, לרוב מתווספת לאלו הופעה חיצונית מושכת ושונות אישיותית כלשהי מהכלל.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וכריזמה · ראה עוד »
כת
חברי כת הקו קלוקס קלאן שורפים צלב. תצלום משנת 1921המונח כַּת (ברבים: כִּיתוֹת ולא כַּתּוֹת) תיאר בעבר קבוצת אנשים, שאמונתם הדתית נפרדת לגמרי מהדתות הגדולות או הוותיקות יותר, או נדחית על ידי הזרמים המרכזיים של הדתות הללו.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וכת · ראה עוד »
י"ג בתמוז
אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וי"ג בתמוז · ראה עוד »
ינוקא
ינוקא ("תינוק" בארמית) הוא כינוי שהיה מקובל בקרב חסידי מזרח אירופה לאדמו"רים אשר הוכתרו כשאינם עוד בגיל בר מצווה (בני 13) ולעיתים כונו כך מכיוון שאינם עוד בוגרים או גדולים בתורה כדי להיות אדמ"ורים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וינוקא · ראה עוד »
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויעקב עמדין · ראה עוד »
יעקב פרנק
יעקב פרנק (בפולנית: Jakub Frank; 1726 – 10 בדצמבר 1791) היה מיסטיקאי ומנהיג יהודי אנטינומיסטי שהגדיר את עצמו כמשיח בפולין של המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויעקב פרנק · ראה עוד »
יעקב יוסף מאוסטראה
יעקב יוסף מאוסטראה (ה'תצ"ח, 1738, אוסטראה - כ' בתשרי ה'תקנ"א, 1791, סלאוויטא), שנודע בכינויו רב ייב"י (ראשי תיבות: יעקב יוסף בן יהודה), היה מורה צדק ודיין באוסטרהא.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויעקב יוסף מאוסטראה · ראה עוד »
יצחק זאב סולובייצ'יק
#הפניה יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויצחק זאב סולובייצ'יק · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וישראל · ראה עוד »
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וישראל מאיר הכהן · ראה עוד »
ישראל אלתר גרובייס
ישראל אלתר גרובייס (נולד ב-1986, ה'תשמ"ו) הוא עיתונאי, פובליציסט, עורך המגזין התורני "קולמוס", עורך משנה ובעל טור שבועי ב"מגזין משפחה".
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וישראל אלתר גרובייס · ראה עוד »
ישורון (מאסף תורני)
ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »
יד מלאכי
#הפניה מלאכי הכהן.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויד מלאכי · ראה עוד »
ידידיה צ' שטרן
#הפניה ידידיה צבי שטרן.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וידידיה צ' שטרן · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויהדות · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהושע ענבל
הרב יהושע ענבל (נולד ב־1977) הוא הוגה דעות חרדי ומחבר ספרי הלכה והגות.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויהושע ענבל · ראה עוד »
יהודה אריה לייב אלתר
#הפניה יהודה אריה ליב אלתר.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויהודה אריה לייב אלתר · ראה עוד »
יהוידע עמיר
הרב יהוידע עמיר (נולד ב-17 בפברואר 1954) הוא פרופסור למחשבה יהודית מודרנית המלמד בהיברו יוניון קולג', הוגה דעות ורב רפורמי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויהוידע עמיר · ראה עוד »
יוסף שלמון
יוסף שַׂלְמוֹן (נולד ב-1939) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וכיהן כראש המחלקה להיסטוריה של עם ישראל בבן-גוריון.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויוסף שלמון · ראה עוד »
יוסף שלום אלישיב
הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »
יוסף יוזל הורוביץ
רבי יוסף יוזל הורוביץ (1850, פלונגה – י"ז בכסלו ה'תר"ף, 9 בדצמבר 1919, קייב), מגדולי מפיצי תנועת המוסר, תלמידו של הרב ישראל מסלנט, ומייסד ישיבת נובהרדוק, שביססה את בניית אישיותם של חניכיה על מוסר ועבודת מידות מעשית.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויוסף יוזל הורוביץ · ראה עוד »
יוטיוב
יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ויוטיוב · ראה עוד »
ייאוש שלא מדעת
סוגיית ייאוש שלא מדעת היא סוגיה מפורסמת בתלמוד, במסכת בבא מציעא העוסקת במעמדה ההלכתי של השבת אבדה שאין בה סימנים המחייבים להשיבה, באופן שנמצאה לפני שנודע לבעליה שאבדה וממילא עדיין לא הספיקו הבעלים להתייאש ממנה.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וייאוש שלא מדעת · ראה עוד »
ייווא
ייווא, השוכן בבניין המרכז להיסטוריה יהודית, ברחוב 16 מערב, בין השדרה החמישית והשישית במנהטן ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות ביידיש: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט, 'המכון המדעי היהודי'; באנגלית: YIVO), או בשמו כיום: המכון למחקר יהודי (באנגלית: Institute for Jewish Research), נוסד ב-1925 בווילנה ויושב כיום במנהטן.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון וייווא · ראה עוד »
1 ביולי
1 ביולי הוא היום ה-182 בשנה (183 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו1 ביולי · ראה עוד »
1767
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו1767 · ראה עוד »
1772
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו1772 · ראה עוד »
1777
רבי שלום מזרחי שרעבי (המכונה הרש"ש הקדוש, ה'ת"פ - י' בשבט ה'תקל"ז; 1720 - 1777), מחבר "פירוש השמ"ש" (שמ"ש: ראשי תבות של שלום מזרחי שרעבי) על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש".
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו1777 · ראה עוד »
1804
12 ביולי 1804 - אלכסנדר המילטון נהרג בדו-קרב נגד ארון בר.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו1804 · ראה עוד »
1966
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו1966 · ראה עוד »
1986
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו1986 · ראה עוד »
1990
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו1990 · ראה עוד »
1992
מוקם האיחוד האירופאי.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו1992 · ראה עוד »
1997
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו1997 · ראה עוד »
2003
ינואר.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו2003 · ראה עוד »
2004
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו2004 · ראה עוד »
2005
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו2005 · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו2007 · ראה עוד »
2011
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו2011 · ראה עוד »
2017
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו2017 · ראה עוד »
2020
הרכבת הקלה בירושלים ריק לחלוטין בצהרי אחד מימי הסגר של מרץ-אפריל שהוחל עקב התפשטות מגפת הקורונה בישראל. ניתן להבחין שכמחצית מהמושבים נאסרו לישיבה על מנת לשמור על ריחוק חברתי אנשים ברחובות גואנגג'ואו עם מסכות פנים, בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, 2 בפברואר 2020 טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו2020 · ראה עוד »
2021
ההסתערות על הקפיטול נשיא ה-46 של ארצות הברית 1 בפברואר – במסגרת ההפיכה הצבאית במיאנמר מודחת אונג סן סו צ'י. השלטון הועבר למפקד הכוחות המזוינים מין אונג הלינג חסימת תעלת סואץ: אוניית המכולות אוור גיוון חוסמת לחלוטין את תעלת סואץ. 24 במרץ 2021.
חָדָשׁ!!: בנימין בראון ו2021 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בנימין_בראון
