תִקשׁוֹרֶת

785 יחסים: מ. י. בודנהיימר, ממשלת אוסטריה, ממלכת הונגריה, ממילא, מאמר המערכת, מאמרי הראי"ה, מאסר עולם, מאינאו, מנחם אוסישקין, מנחם זלמן ולפובסקי, מנחם זלמן וולפובסקי, מנחם בגין, מסמך, מסע הצלב הראשון, מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מסחר, מסדר המג'ידיה, מעמד הפועלים, מערב אירופה, מעריב, מעגל קסמים, מקס נורדאו, מקס ברייטנשטיין, מקס בודנהיימר, מקור ראשון, מקובל, מקוה ישראל, מרד החשמונאים, מרדכי נאור, מרדכי ניומן, מרוקו, מרכז אירופה, מרכז זלמן שזר, מרכז ההסברה, משאב טבע, משפט דרייפוס, משפטן, משפטים, משפחת סורסוק, משפחת רוטשילד, משרד ראש הממשלה, משרד המושבות, משרד החינוך, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משטרה, משה, משה אביגדור עמיאל, משה שנירר, משה גליקסון, משה גידמן, ..., משכן הנשיא, משיח, משיח בן יוסף, מלך איטליה, מלריה, מלחמת הבורים, מלון קאמיניץ, מלון שלושת המלכים, מזרח אירופה, מזרח לונדון, מזכרת בתיה, מחלף הסירה, מחזאי, מחזה, מחיר השוק, מבשרי הציונות, מגן דוד, מגדל מים, מדעי החברה, מדיארים, מדינאי, מדינת היהודים, מדינה, מהפכה, מועדון המכבים, מוצא, מוציא לאור, מוראביה, מוריס הירש, מוריץ בנדיקט, מושבה, מוטו, מוטי מזרחי, מוזמביק, מוזיאון הרצל, מוזיאון ישראל, מכון ז'בוטינסקי, מכונת כתיבה, מימון, מים, מינכן, מיקרוגרפיה, מישור החוף, מיגרנה, מידות טובות, מיכאל בר-זוהר, מיכאל היימן, מיינץ, א.ב. יהושע, אמנציפציה ליהודים, אמנון לורד, אמנות חזותית בישראל, אם תרצו, אם תרצו - אין זו אגדה, אנרי ברגסון, אנתרופולוג, אנתרופולוגיה, אנטי-דת, אנטישמיות, אנגלית, אנגליה, אנדרוקלס, אנוסים, אניטה שפירא, אסיה הקטנה, אפרים משה ליליין, אפריקה המשוונית, אפוטרופוס, אפיפיור, אצולה, ארמנים, ארמין ומברי, ארם נהריים, ארנסט פון קרבר, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארזה, ארגנטינה, ארון קודש, ארכתאון, ארכיון המדינה, אשר ברש, אשכנזים, אתרוג, אתונה העתיקה, אל עריש, אל על, אלפיים (כתב עת), אלטאוסזה, אלטנוילנד, אלברט גולדסמיד, אלה (נשק), אלוהים, אלכס ביין, אלכסנדר ביין, אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה, אלכסנדריה, אלי אשד, אליעזר מלמד, אליעזר רפאל מלאכי, אליעזר שוחט, אליעזר בן-יהודה, אליזבת, נסיכת בוואריה, אליהו עקיבא רבינוביץ', אליהו רחמים זייני, אליהו זאב לוין אפשטיין, אליהו הכהן, אחרית דבר, אחד העם, אחוזת בית, אברהם צבי אידלזון, אברהם שמואל שטיין, אברהם יעקב סלוצקי, אברהם יערי, אברהם יצחק הכהן קוק, אבלות (יהדות), אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, אדם רז, אדואר דרימון, אדולף ילינק, אהרן מאיר מזי"א, אהרן מנדל הכהן, אהרן ליבושיצקי, אהרון מרקוס, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת וינה, אוניית מעפילים, אוסקר מרמורק, אוסטרו-הונגריה, אוסטריה, אוסטריה עילית, אוסטריה תחתית, אוסטריה-הונגריה, אופרה, אוצר התיישבות היהודים, אור לגויים, אורי שרקי, אורי ליפשיץ, אות המג'ידיה, אולטימטום, אוטו פון ביסמרק, אוטואמנציפציה!, אוטונומיה, אוטופי, אוטוביוגרפיה, אוגנדה, אויגן דירינג, אינסברוק, אינקוויזיציה, אירופה, איש עסקים, אילן שלגי, איטלקית, איטליה, איגרת חוב, אידיאליזם, איוושה, איכר, נמל יפו, נאפולי, נאולוגים, נס ציונה, נפוליאון, נתן רוטשילד, נחום סוקולוב, נדבן, נדבנות, נדוניה, נורמן לברכט, נורמנדי, נויה פרייה פרסה, ניסן כצנלסון, ניקולאוס לנאו, נישואי תערובת ביהדות, נישואים, ניו יורק, סמל העיר תל אביב, סמל העיר תל אביב-יפו, סמואל מונטגיו, ברון סוויית'לינג הראשון, סנקט פטרבורג, סנטוריום, ססיל רודס, ספר תורה, ספרות, סרגיי ויטה, סלובקים, סלובקיה, סוס, סופר, סופיה, סוציאליזם, סולטאן, סולון בלידיה, סובלנות, סוויטה (מלון), סיני, עמק יזרעאל, עמוס אילון, עם עובד, עץ חג המולד, ערב רב, ערבית, ערביי ארץ ישראל, עת־מול, עלייה לארץ ישראל, עברית, עבדול חמיד השני, עבודת אלילים, עורך דין, עיריית הרצליה, עיריית ירושלים, עיתונאות, עיתונאי, פמפלט, פארסה, פסל (מקצוע), פסל (יצירה), פעמת, פראג, פרנץ יוזף, פרעות "הפ-הפ", פרעות קישינב, פרשת דרייפוס, פרדיננד הראשון, מלך בולגריה, פרוטקטורט, פרוטומה, פרויקט בן-יהודה, פריז, פרידריך הראשון, הדוכס הגדול מבאדן, פשט (הונגריה), פלאח, פלונסק, פליקר, פחה, פוסק, פורט סעיד, פורטוגל, פוטסדאם, פוטומונטז', פיראוס, פיליפ פון אוילנבורג, פיליטון, פיוס העשירי, פייננשל טיימס, צ'ארלס סטיוארט פרנל, צ'ארלס דרווין, צ'ארטר חוקי, צ'כים, צאר, צרפתית, צרכן, צבא, צבי יהודה קוק, צדק חברתי, צדקה (יהדות), צדוק כהן, צורפות, צוואה, צים, ציונות, ציונות מעשית, ציונות מדינית, ציונות דתית, ציוני רוסיה, קנצלר גרמניה, קנטרה, קניה, קניון שבעת הכוכבים, קפריסין, קפיטליזם, קרל לואגר, קרלובי וארי, קריית הוותיקן, קתדרלת סטפנוס הקדוש, קזימיר פליקס באדני, קבורת בנימין זאב הרצל בישראל, קדיש, קהיר, קומדיה, קואופרטיב, קונסטנטינופול, קונגו הבלגית, קוסמופוליטיות, קוזאקים, קינה, קיקויו, קידושין, קייזר, ר' בנימין, ראש ממשלת בריטניה, ראש עירייה, ראשון לציון, ראובן לרר, ראובן בריינין, ראובן גפני (חוקר בתי כנסת), רנה ירושלמי, רפורמי, רציונליזם, רקוויאם גרמני (ספר), רחוב הרצל (תל אביב), רחובות, רבני המחאה, רבקה מיכאלי, רבי עקיבא, רבי יהודה הנשיא, רגש, רומן, רומא, רופא, רוברט גסקוין ססיל, ריכרד וגנר, רייכנאו, רייכסטאג (הקיסרות הגרמנית), שמשון מלצר, שמואל פרלמן (עורך), שמואל ברוזה, שמות רחובות בישראל, שמיים (עמים), שם פרטי, שנות ה-90 של המאה ה-19, שעם, שער יפו, שערוריית פנמה, שעות עבודה, שקל ישן, שריר הלב, שלמה אבינרי, שלמה הרמתי, שלזיה, שטפן צוויג, שטר כסף, שחקן, שבת, שביתת רעב, שוחד, שוויון, שווייץ, שיח חנוכה, תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה, תאוקרטיה, תנועה חברתית, תעמולה, תעלת סואץ, תעלת הימים, תפילין, תקרת הזכוכית, תרס"ב, תרס"ד, תרצ"ד, תרשים, תרגום, תרומה, תש"ך, תש"ט, תש"י, תל אביב-יפו, תחום המושב, תוכנית אל עריש, תוכנית אוגנדה, תוכנית בזל, תכלת (כתב עת), תיאטרון, תיאודור הרצקה, תיאודור הרצל (אוניית מעפילים), תיאודור הרצל (אוניית נוסעים), למידה, לאומיות, לשנה הבאה בירושלים, לטינית, לזכר הרצל, לחם ומלח, לונדון, לוד, ליאון קלנר, ליאופולד גרינברג, ליאופולד דה רוטשילד, לירה שטרלינג, לירה ישראלית, ליברליזם, ט"ו באב, טנקרד, נסיך הגליל, טנהויזר, טקס הדלקת המשואות, טריפולי (לוב), טלאי צהוב, טבילה לנצרות, טורקיה, טיפוס הבהרות, טיוטה, זמרשת, זמרינג, זמון, זאב גלילי, זלצבורג, זכות בחירה לנשים, זכויות האדם, זיגמונד פרויד, זיכרון דברים, זיכיון (ממשל), חנוכה, חנוכייה, חף מפשע, חרדה, חשמן, חשמל, חבר הכנסת, חבל ארץ, חום (תסמין), חופש דת, חושו אחים חושו, חובבי ציון, חכירה, חיפה, חיל השריון הישראלי, חיים איזק, חיים ויצמן, בן-ציון דינור, באדן (אוסטריה), בנק ישראל, בנקאי, בני דת משה, בנימין זאב (שיר), בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות, בר מצווה, ברנאר לזר, ברנהרד פון בילוב, ברל כצנלסון, ברלין, ברטה פון זוטנר, ברכת שהחיינו, ברכה חבס, בריאות, בתיה לישנסקי, בלגרד, בלגיה, בזל, בחינות הבגרות, בחירות, בגדאד, בגידה, בוספורוס, בורגתיאטר, בורדו (עיר), בוריס שץ, בול דואר, בולגריה, בולוניה, בוטרוס ראלי, בודפשט, בוהמיה, בימה, בית ראשונים (הרצליה), בית שטרן, בית המקדש, בית הכנסת הגדול של בודפשט, ביירות, ג'ואיש כרוניקל, ג'וזף צ'מברלין, גאוגרף, גנבי הציד, גרמנית, גרעון, גלויה, גלילה רון-פדר-עמית, גדנ"ע, גדעון שמעוני, גולדה מילוסלבסקי, גימנסיה, דמשק, דמוקרטיה, דת, דלקת ריאות, דב סדן, דב קמחי, דבר (עיתון), דבש, דבורה עומר, דגל, דגל עברי, דגל שבעת הכוכבים, דגל ישראל, דו-קרב, דואר ישראל, דופק, דוקטור, דוב קמחי, דוד, דוד שוב, דוד בן-גוריון, דוד וולפסון, דויטשס תיאטר, די ולט (שבועון ציוני), דיפלומטיה, דיוקן תיאודור הרצל, ה'תר"ך, ה'תרס"ד, הממלכה המאוחדת, המאה ה-13, המאה ה-18, המאה ה-20, המנדט הבריטי, המספד בירושלים (נאום), המרת דת, המבורג, האספה הלאומית (צרפת), האקרופוליס באתונה, הארץ, הארכיון הציוני, הארכיון הציוני המרכזי, האומה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה העות'מאנית, הספרייה הלאומית, הספד, הסה, הסולטאן העות'מאני, העת החדשה, העלייה השנייה, העלייה השלישית, העיר העתיקה, הפרקציה הדמוקרטית, הפרדת הדת מהמדינה, הצפירה, הצבא הבריטי, הצבעה, הקרן הקיימת לישראל, הקונגרס הציוני העולמי, הקונגרס הציוני העולמי הרביעי, הקונגרס הציוני העולמי השלישי, הקונגרס הציוני העולמי החמישי, הקונגרס הציוני הראשון, הקונגרס הציוני השני, הקונגרס הציוני השישי, הקונגרס הציוני החמישי, הקיסרות האוסטרית, הקיסרות הגרמנית, הר הרצל, הרמן שטרוק, הרצל - קריאה חדשה, הרצליה, הרבנות הצבאית, הרובע השלישי של פריז, הריון, השער הנשגב, השקפה, השקל הציוני, השואה, השילוח (כתב עת), התמוטטות עצבים, התאבדות, התנצרות, התעלפות, התפטרות, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקווה, התבוללות, התיאטרון הקאמרי, התיישבות, הלל הזקן, הלוואה בריבית, הזיות, החופש הגדול, הברון רוטשילד, הגטו החדש, הגזע הארי, הגימנסיה העברית "הרצליה", הגירה, הדאר, הדלתא של הנילוס, ההסתדרות הציונית העולמית, הומניטרי, הונגרית, הונגריה, הוצאת מסדה, הוצאת משכל, הוצאת מחברות לספרות, הוצאת מודן, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת ראובן מס, הוצאת זמורה ביתן מודן, הוצאת זמורה-ביתן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת כרמל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, הולנד, הוד רוממותו, הווזיר הגדול, הכנסת, הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, הכנסייה הקתולית, הכרזת העצמאות, הכותל המערבי, הים השחור, הים התיכון, היסטוריה חלופית, היצע וביקוש, היינריך היינה, היישוב, ועידת חרקוב, וזיר גדול, וושינגטון די. סי., ויאצ'סלב פלבה, וינה, וילנה, וילהלם השני, ויליאם הכלר, ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה, וייטצ'אפל, כ' בתמוז, כאן ב, כפייה דתית, כרמית ספיר ויץ, כתב עת, כתב יד (כתב), כלבי ים, כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט, כיכר עירונית, כיכר הכנסת, י' באייר, ימי הביניים, יאיר רוזנבלום, ים המלח, ים השיש, יעקב רוטבליט, יעקב שטיינברג, יעקב גרוס, יעקב דה האז, יער חולדה, יער בולון, יפו, יצחק נוי, יצחק רבין, יצחק יעקב ריינס, יציאת מצרים, יק"א, ירח דבש, ירושלים, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ישראל, ישראל זנגוויל, ישו, יחיאל יעקב וינברג, יד יצחק בן-צבי, ידיעות ספרים, יהדות, יהדות אשכנז, יהדות אורתודוקסית, יהדות איראן, יהדות אירופה, יהדות נאולוגית, יהדות סלוניקי, יהדות בוכרה, יהושע בן אריה, יהושע השל ייבין, יהודה אלקלעי, יהודה איש קריות, יהודה שלמה אלקלעי, יהודה לייב פינסקר, יהודה לייב פישמן מימון, יהודה המכבי, יהודה הלוי, יהודי אוסטריה, יהודי רומניה, יהודים, יומני כרמל, יואב גלבר, יום העצמאות, יום הרצל, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום הכיפורים, יונה קרמנצקי, יוסף אל-ח'אלידי, יוסף נטונק, יוסף טאיטאצאק, יוסף גולדשטיין (היסטוריון), יוסי שריד, יורם טהרלב, יורם חזוני, יושב ראש הכנסת, יוטיוב, יוונית, יידיש, 10 באוגוסט, 12 (מספר), 15 בספטמבר, 18 במרץ, 18 בינואר, 1805, 1836, 1856, 1860, 1867, 1873, 1878, 1879, 1880, 1888, 1889, 1890, 1891, 1893, 1894, 1895, 1896, 1897, 1899, 19 בספטמבר, 1900, 1901, 1903, 1904, 1909, 1910, 1911, 1913, 1923, 1930, 1946, 1949, 1950, 1954, 1960, 1968, 1978, 2 במאי, 2004, 2006, 2007, 2010, 22 בדצמבר, 3 ביולי, 5 בפברואר, 5 בדצמבר, 5 בינואר, 8 בספטמבר. להרחיב מדד (735 יותר) » « הפסיכולוג מדד

מ. י. בודנהיימר

#הפניה מקס בודנהיימר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומ. י. בודנהיימר · ראה עוד »

ממשלת אוסטריה

ממשלת אוסטריה (בגרמנית: Österreichische Bundesregierung) הוא הקבינט המהווה את הרשות המבצעת של אוסטריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וממשלת אוסטריה · ראה עוד »

ממלכת הונגריה

ממלכת הונגריה (בהונגרית: Magyar Királyság, בלטינית: Regnum Hungariae) הייתה ממלכה היסטורית שהורכבה בשיא התפשטותה מהונגריה, מסלובקיה ומקרואטיה של ימינו (למעט איסטריה), מטרנסילבניה (ברומניה של ימינו), מקרפטו-רותניה (באוקראינה של ימינו), מוויבודינה (בסרביה של ימינו), מבורגנלנד (באוסטריה של ימינו), ומשטחים קטנים אחרים הגובלים בימינו ברפובליקה ההונגרית העכשווית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וממלכת הונגריה · ראה עוד »

ממילא

מאה ה-21 שטח ממילא טרם בניית השכונה, 1854. בקדמת התמונה בריכת ממילא ובית הקברות ממילא, ומאחוריהם השטח עליו נבנתה השכונה. הרצל וחברי המשלחת הציונית ברחוב ממילא, 1898 הרצל בחזית בית שטרן בו התארח, 1898 מנזר סן ונסן דה פול - המבנה הראשון שנבנה בממילא, ואחד המבנים המקוריים היחידים שנותרו בה ממילא היא שכונה בלב ירושלים, בעמק המקשר בין שער יפו בעיר העתיקה לבין העיר החדשה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וממילא · ראה עוד »

מאמר המערכת

#הפניה מאמר מערכת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומאמר המערכת · ראה עוד »

מאמרי הראי"ה

#הפניה מאמרי הראיה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומאמרי הראי"ה · ראה עוד »

מאסר עולם

מאסר עולם הוא גזר דין של מאסר לכל החיים המוטל על המורשעים בעבירות חמורות ביותר, לרוב בגידה או רצח.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומאסר עולם · ראה עוד »

מאינאו

האי במבט מהאוויר הטירה מפל ופרחים-פינת חמד אופיינית מאינאו (בגרמנית: Mainau) המכונה גם "אי הפרחים" ממוקם בצפון מערב ימת קונסטנץ במדינת באדן-וירטמברג, גרמניה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומאינאו · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מנחם זלמן ולפובסקי

#הפניה מנחם זלמן וולפובסקי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומנחם זלמן ולפובסקי · ראה עוד »

מנחם זלמן וולפובסקי

מנחם זלמן ווֹלְפוֹבְסקי (לעיתים נכתב ולפובסקי; Wolfowski; 11 באוגוסט 1893 – 15 בדצמבר 1975, י"א בטבת תשל"ו) היה סופר, משורר ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומנחם זלמן וולפובסקי · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב ה'תרע"ג – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' ה'תשנ"ב) היה פוליטיקאי, מדינאי ואיש צבא ישראלי, שכיהן כראש ממשלת ישראל השישי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומנחם בגין · ראה עוד »

מסמך

מסמכי רישום לידות בקהילה היהודית, ביאליסטוק, 1859 מסמך הוא מצג המתעד עובדות או רעיונות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומסמך · ראה עוד »

מסע הצלב הראשון

מסע הצלב הראשון (1096–1099) היה מסע צלב לכיבוש ארץ הקודש מידי המוסלמים ולגאולת כנסיית הקבר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומסע הצלב הראשון · ראה עוד »

מסע וילהלם השני לארץ ישראל

פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »

מסחר

Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומסחר · ראה עוד »

מסדר המג'ידיה

מסדר המג'ידיה (מֶדְזִ'ידֵיֶה) (בטורקית: Kılıçlı Mecidi Nişanı, ובשפה העממית: mecidiye nişanı, תרגום מילולי: מסדר ועיטור החרב של אבדילמג'יט) הוא מסדר הצטיינות במערכה צבאית של האימפריה העות'מאנית, אשר הוענק בשנים: 1852–1922.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומסדר המג'ידיה · ראה עוד »

מעמד הפועלים

אמריקאי לואיס היין, במסגרת המיזם שלו, "גברים בעבודה". מעמד הפועלים (או מעמד העובדים, ולעיתים פרולטריון) הוא כינוי למעמד בחברה מתועשת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומעמד הפועלים · ראה עוד »

מערב אירופה

מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומערב אירופה · ראה עוד »

מעריב

מעריב הוא עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מ-15 בפברואר 1948 ועד לאפריל 2014.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומעריב · ראה עוד »

מעגל קסמים

לא הגיוני. מעגל קסמים הוא סדרה של מצבים, המפנים זה אל זה בשרשרת, כך שלאחר מעבר על כל המצבים, נוצרת חזרה למצב הראשוני, וחוזר חלילה, תאורטית עד אין סוף.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומעגל קסמים · ראה עוד »

מקס נורדאו

מקס נוֹרְדַאוּ (Max Nordau, לעיתים נהגה על דרך היידיש: נוֹרְדוֹי (נאָרדוי); 29 ביולי 1849, בודפשט – 23 בינואר 1923, פריז) היה הוגה דעות, נואם וסופר, רופא, יהודי יליד הונגריה, ממייסדי התנועה הציונית, הוגה חזון "יהדות השרירים".

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומקס נורדאו · ראה עוד »

מקס ברייטנשטיין

מקסימיליאן ברייטנשטיין (בגרמנית: Maxmilian Breitenstein); 1853 – 1926 היה משפטן, מתרגם, עורך, ומוציא לאור יהודי-אוסטרי, אשר פרסם את ספרו של תיאודור הרצל "מדינת היהודים".

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומקס ברייטנשטיין · ראה עוד »

מקס בודנהיימר

ד"ר מקס איזידור (יצחק) בודנהיימר (בגרמנית: Max I. Bodenheimer; 12 במרץ 1865, שטוטגרט – 19 ביולי 1940, ירושלים) היה מנהיג ציוני בגרמניה, יושב ראש התאחדות ציוני גרמניה, ממייסדי ההסתדרות הציונית העולמית, ויושב הראש השני של קק"ל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומקס בודנהיימר · ראה עוד »

מקור ראשון

עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומקור ראשון · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומקובל · ראה עוד »

מקוה ישראל

מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומקוה ישראל · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי נאור

מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומרדכי נאור · ראה עוד »

מרדכי ניומן

מרדכי ניומן (Newman; 19 ביוני 1896, ה'תרנ"ו – 16 ביולי 1980, ה'תש"ם) היה מו"ל ועסקן ציבור ישראלי, מייסד הוצאת מ' ניומן (1945–1980~).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומרדכי ניומן · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומרוקו · ראה עוד »

מרכז אירופה

אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומרכז אירופה · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

מרכז ההסברה

המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים הוא הזרוע הביצועית של ועדת השרים לסמלים וטקסים ושל הממשלה בכל הנוגע לתכנון ולביצוע הטקסים והאירועים הממלכתיים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומרכז ההסברה · ראה עוד »

משאב טבע

שדה נפט בקליפורניה (1938) - הנפט הוא משאב מתכלה טורבינות רוח ברמת הגולן (2010) - הרוח היא משאב מתחדש משאבי טבע הם חומרים מן הטבע שהאדם משתמש בהם לצרכיו השונים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשאב טבע · ראה עוד »

משפט דרייפוס

#הפניה פרשת דרייפוס.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשפט דרייפוס · ראה עוד »

משפטן

250px מִשפטן הוא אדם בעל השכלה משפטית, העוסק בתחום המשפט, או בתחום הקשור לו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשפטן · ראה עוד »

משפטים

הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשפטים · ראה עוד »

משפחת סורסוק

250px 250px משפחת סוּרסוֹק (בערבית: سرسق) היא משפחה ערבית-נוצרית אורתודוקסית עשירה מביירות, לבנון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשפחת סורסוק · ראה עוד »

משפחת רוטשילד

Frankfurter Judengasse מאיר אנשל רוטשילד מייסד השושלת סמל משפחת רוטשילד בכניסה לגן רמת הנדיב ליד זכרון יעקב משפחת רוֹטשילד היא שושלת של בנקאים יהודים באירופה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשפחת רוטשילד · ראה עוד »

משרד ראש הממשלה

משרד ראש הממשלה הוא המשרד הממשלתי האחראי ליישום מדיניות ראש ממשלת ישראל, תיאום פעילויות משרדי הממשלה בתחומים השונים וניהול מהלכי שינוי ועבודות מטה ברמה הלאומית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשרד ראש הממשלה · ראה עוד »

משרד המושבות

משרד המושבות (באנגלית: The Colonial Office) היה משרד ממשלתי של ממשלת בריטניה אשר הוקם על מנת לנהל את המושבות של הממלכה המאוחדת בצפון אמריקה, ולימים הפך למשרד המנהל את המושבות הרבות של האימפריה הבריטית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשרד המושבות · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשרד החינוך · ראה עוד »

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »

משטרה

שוטר גרמני בתפקיד אוסטרלית משטרה היא ארגון שכפוף לרשות המבצעת, האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשטרה · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשה · ראה עוד »

משה אביגדור עמיאל

הרב משה אביגדור עמיאל מברך בסיום המחזור הראשון של בית הספר העברי לטיסה, לוד, 1939 הרב משה אביגדור עמיאל (י"ב בניסן תרמ"ב, 1 באפריל 1882 – י"ג בניסן תש"ה, 27 במרץ 1945) היה רב והוגה דעות, מראשי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשה אביגדור עמיאל · ראה עוד »

משה שנירר

מוריץ (משה) טוביאס שנירר (בגרמנית: Moritz Tobias Schnirer; 1861 – 15 במרץ 1941) מראשוני הציונות, רופא וסופר, עורך כתב העת הרפואי Medizinische Wochenschrift.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשה שנירר · ראה עוד »

משה גליקסון

#הפניה משה יוסף גליקסון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשה גליקסון · ראה עוד »

משה גידמן

הרב ד"ר משה מוריץ גִידֶמַן (בגרמנית: Moritz Güdemann) (19 בפברואר 1835, הילדסהיים – 5 באפריל 1918) היה רב והיסטוריון אוסטרי, רבהּ הראשי של וינה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשה גידמן · ראה עוד »

משכן הנשיא

משכן הנשיא (הידוע גם בשם בית הנשיא או משכן נשיאי ישראל) הוא מעונם הרשמי ומשרדם של נשיאי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשכן הנשיא · ראה עוד »

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשיח · ראה עוד »

משיח בן יוסף

משיח בן יוסף או משיח בן אפרים על פי תפיסת אחרית הימים במסורת היהודית, הוא משיח שיגיע לפני משיח בן דוד, ועתיד להיהרג.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומשיח בן יוסף · ראה עוד »

מלך איטליה

כתר הברזל של לומברדיה מלך איטליה (בלטינית: Rex Italiae; באיטלקית: Re d'Italia) הוא תואר שהיה בשימוש מספר פעמים במהלך ההיסטוריה, מסוף המאה החמישית עד 1946.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומלך איטליה · ראה עוד »

מלריה

פסל יתוש אנופלס בפתח בית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון מָלַרְיָה (בלטינית: Malaria; או קדחת הביצות) היא מחלה זיהומית הנפוצה בעיקר באזור הטרופי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומלריה · ראה עוד »

מלחמת הבורים

מלחמת הבורים או המלחמה האנגלו-בורית (באנגלית: The Boer War), בקרב האפריקאנרים נקראת מלחמת העצמאות השנייה (באפריקאנס: Tweede Vryheidsoorlog) הייתה שורה של עימותים צבאיים, שנערכו בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, בין האימפריה הבריטית לבין הרפובליקות העצמאיות שהקימו המתיישבים הבורים (איכרים פרוטסטנטים, שמוצאם בהולנד, צרפת וגרמניה, אשר התיישבו בדרום אפריקה החל מהמאה ה-17) בדרום אפריקה, מצפון למושבת הכף הבריטית – הרפובליקה הדרום אפריקאית (טרנסוואל) ומדינת אורנג' החופשית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומלחמת הבורים · ראה עוד »

מלון קאמיניץ

הברון רוטשילד מתאכסן במלון, 1914 מראה המלון בשנת 2007חזית מלון קאמיניץ בימי פארו ציור מתוך פרסומת למלון מראשית המאה בית אשל ירושלים (מלשון אש"ל: אכילה, שתייה, לינה; שם לועזי: Hotel Jerusalem), שנודע יותר בכינויו מלון קאמיניץ, היה בית מגורים דו-קומתי מפואר שהפך לבית מלון בסוף המאה ה-19, והיה בית המלון המודרני הראשון בירושלים ובישראל בכלל בבעלות יהודית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומלון קאמיניץ · ראה עוד »

מלון שלושת המלכים

מלון שלושת המלכים התמונה המפורסמת של הרצל במרפסת של מלון שלושת המלכים. צילם: אפרים משה ליליין מלון שלושת המלכים (בצרפתית: Grand Hotel Les Trois Rois וקודם לכן בגרמנית: Hotel drei Könige) הוא מלון פאר השוכן בבזל שבשווייץ, על גדות הריין.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומלון שלושת המלכים · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומזרח אירופה · ראה עוד »

מזרח לונדון

מזרח לונדון (באנגלית: East London) הוא האזור הצפון־מזרחי של העיר לונדון שבממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומזרח לונדון · ראה עוד »

מזכרת בתיה

מיצג בכניסה למזכרת בתיה מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומזכרת בתיה · ראה עוד »

מחלף הסירה

מחלף הסירה הוא מחלף המחבר את כביש 2 ואת כביש 541 המכונה גם דרך "שבעת הכוכבים" בהרצליה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומחלף הסירה · ראה עוד »

מחזאי

מחזאי, הנקרא גם דרמטורג, הוא אדם העוסק בכתיבת מחזה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומחזאי · ראה עוד »

מחזה

המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומחזה · ראה עוד »

מחיר השוק

מחיר השוק הוא המחיר שיקבע בשוק החופשי בין מוכר מרצון לבין קונה מרצון, שאינם קשורים זה בזה, במכירה בתום לב המשקפת את ערכו הריאלי של מוצר, זכות או שירות המועברים במסגרת העסקה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומחיר השוק · ראה עוד »

מבשרי הציונות

הרב יהודה אלקלעי הרב צבי הירש קלישר הרב אליהו גוטמכר משה הס משה מונטיפיורי מְבַשְׂרֵי הציונות הוא מושג בהיסטוריוגרפיה המתאר שורה של הוגי דעות יהודים שפעלו במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 והציגו בכתביהם תפישות ותוכניות מוקדמות שכיוונו כולן להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל, עוד בטרם ייסוד תנועת חובבי ציון ב-1881 ותחילת הציונות המדינית ב-1896.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומבשרי הציונות · ראה עוד »

מגן דוד

200px ציור קדום של מגן דוד משנת 1008 על כריכת כתב יד לנינגרד מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומגן דוד · ראה עוד »

מגדל מים

מגדל מים קטן בפולין מגדל מים הבנוי מבטון בצורת פטרייה בהלסינקי, פינלנד. המגדל נבנה בשנות ה-1970 וגובהו 52 מטר. מגדל מים הוא מכל מים המתנשא לגובה במטרה לייצב את הלחץ במערכת אספקת המים ולצבור מים לצריכה רגילה או למצב חירום.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומגדל מים · ראה עוד »

מדעי החברה

מדְעי החברה (באנגלית: Social sciences) מהווים קורפוס של מדעים, העוסקים בחקר החברה האנושית על היבטיה המגוונים, ובאינטראקציה של זו עם הלא-אנושי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומדעי החברה · ראה עוד »

מדיארים

המָדְיָארִים (או מג'ארים, בהונגרית: magyarok) או הונגרים (גם אונגרים) הם עם הדובר שפה פינו-אוגרית ששורשיו הרחוקים בהרי אורל ובסיביר המערבית, אשר נדד במאה השמינית ובמאה התשיעית לספירה מערבה, והתיישב באזור הונגריה של היום.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומדיארים · ראה עוד »

מדינאי

מְדִינַאי הוא אדם שעיסוקו בניהול והנהגת המדינה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומדינאי · ראה עוד »

מדינת היהודים

כריכת הספר במהדורה העברית כריכת מהדורת תשל"ח 1978, בעיצוב: יצחק נופך מוזס מדינת היהודים (בגרמנית: Der Judenstaat) הוא ספר מאת בנימין זאב הרצל, בו הוא משרטט את חזונו למדינת יהודים יצרנית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומדינת היהודים · ראה עוד »

מדינה

מְדִינָה היא ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומדינה · ראה עוד »

מהפכה

ההשתלטות על הבסטיליה ב-14 ביולי 1789. ציורו של ז'אן-פייר הואל, 1789. מהפכה מוגדרת כאירוע היסטורי המשנה את פני החברה, בעקבות קפיצת מדרגה ביכולתו הטכנולוגית של האדם, או בעקבות שינוי רדיקלי בתפיסתו החברתית והפוליטית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומהפכה · ראה עוד »

מועדון המכבים

#הפניה המכבים הקדמונים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומועדון המכבים · ראה עוד »

מוצא

בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומוצא · ראה עוד »

מוציא לאור

#הפניה הוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומוציא לאור · ראה עוד »

מוראביה

מיקומה של מורביה בתוך האיחוד האירופי אדמות היסטוריות של צ'כיה ואזורים מנהליים נוכחיים דגל מוראביה מוראביה (בצ'כית: Morava,, גרמנית: Mähren) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומוראביה · ראה עוד »

מוריס הירש

הברון הירש בצעירותו שלט אצולה של הברון הירש הברון מוריס דה הירש אאוּף גֶרוֹיט (משה הירש; בגרמנית: Moritz Freiherr von Hirsch auf Gereuth) (9 בדצמבר 1831 – 21 באפריל 1896) היה איל הון ונדבן יהודי-גרמני שחי בצרפת, באנגליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומוריס הירש · ראה עוד »

מוריץ בנדיקט

מוריץ בנדיקט (בגרמנית: Moritz Benedikt; 27 במאי 1849 – 18 במרץ 1920) היה עיתונאי יהודי וינאי, העורך הראשי והבעלים של העיתון החשוב באימפריה האוסטרו-הונגרית, נויה פרייה פרסה מ-1880 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומוריץ בנדיקט · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומושבה · ראה עוד »

מוטו

מוטו הוא ביטוי קצר המתמצת רעיון, שאיפה או דרך־חיים, של יחיד או של קבוצה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומוטו · ראה עוד »

מוטי מזרחי

מוטי מזרחי (נולד ב-22 בפברואר 1946) הוא אמן ישראלי רב-תחומי, עוסק בצילום, פיסול, וידאו, ומולטימדיה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומוטי מזרחי · ראה עוד »

מוזמביק

רפובליקת מוזמביק (בפורטוגזית: República de Moçambique) היא מדינה בדרום-מזרח אפריקה, הגובלת באסוואטיני ובדרום אפריקה מדרום-מערב, זימבבואה ממערב, זמביה ומלאווי מצפון-מערב, וטנזניה מצפון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומוזמביק · ראה עוד »

מוזיאון הרצל

הדמיה של הקונגרס הציוני מוזיאון הרצל הוא מוזיאון בירושלים, העוסק בפועלו ובחזונו של בנימין זאב הרצל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומוזיאון הרצל · ראה עוד »

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומוזיאון ישראל · ראה עוד »

מכון ז'בוטינסקי

מכון ז'בוטינסקי בישראל הוא מכון העוסק בשימור מורשתה והסברתה של תנועת ז'בוטינסקי, אנשיה, מוסדותיה, ארגוניה ותולדותיה, ויוזם פעולות חינוכיות, מחקריות ותרבותיות להפצת המורשת הזאת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומכון ז'בוטינסקי · ראה עוד »

מכונת כתיבה

מכונת כתיבה מכונת כתיבה היא מכשיר המשמש לכתיבה באופן מכני, על יד הטבעת גופנים מוכנים מראש על תווך, בדרך כלל נייר, על ידי הקשה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומכונת כתיבה · ראה עוד »

מימון

מימון הוא שם כולל לתחומים התאורטיים והיישומיים העוסקים בגיוס כספים, ניהול השקעות, תקצוב, ניהול פרויקטים וניהול סיכונים פיננסיים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומימון · ראה עוד »

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומים · ראה עוד »

מינכן

פסל בוואריה הכיכר המרכזית של מינכן והקתדרלה בשנת 1650 כנסיית Theatiner מטה חברת BMW (אחד הבניינים המועטים שנבנו מלמעלה למטה) ומוזיאון BMW המעוצב כקערה מקסימיליאניום ארמון נימפנבורג ארכיון הסרטים במינכן מינכן (בגרמנית: München,, בווארית: מינגַה, Minga) היא בירת מדינת בוואריה אשר בגרמניה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומינכן · ראה עוד »

מיקרוגרפיה

שינובה, שצויר ככל הנראה בעת ביקורו בירושלים ב-1869 מיקרוגרפיה (מיקרו-זעיר גרפיה-כתב) היא אמנות יהודית של יצירת ציורים המורכבים מאותיות זעירות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומיקרוגרפיה · ראה עוד »

מישור החוף

מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומישור החוף · ראה עוד »

מיגרנה

מיגרנה (בעברית: צדעת, צִלְחָה, או צַלְחִית) היא צורה נפוצה של כאב ראש, בדרך כלל אינטנסיבית מאוד ומגבילה את הפעילות, לפעמים אפילו עד השבתה מוחלטת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומיגרנה · ראה עוד »

מידות טובות

מידות טובות (בלשון יחיד: מידה טובה) הן מידות בנפש המאפשרות להתהלך בדרכי מוסר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומידות טובות · ראה עוד »

מיכאל בר-זוהר

מיכאל בר-זוהר (נולד ב-30 בינואר 1938 בסופיה, בולגריה) הוא סופר, היסטוריון וביוגרף ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומיכאל בר-זוהר · ראה עוד »

מיכאל היימן

מיכאל היימן, 2008 מיכאל היימן (Heyman; 5 באפריל 1928 - 22 בינואר 2008) היה חוקר ציונות, מנהל הארכיון הציוני המרכזי ויו"ר האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומיכאל היימן · ראה עוד »

מיינץ

מיינץ בשנת 1890, ברקע נהר הריין הקמת בית כנסת חדש במיינץ, 1912 מיינץ (בגרמנית: Mainz;; במקורות יהודיים ידועה גם בשם מגנצא) היא עיר עצמאית והבירה של מדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה והעיר הגדולה במדינה זו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ומיינץ · ראה עוד »

א.ב. יהושע

#הפניה אברהם ב. יהושע.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וא.ב. יהושע · ראה עוד »

אמנציפציה ליהודים

האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »

אמנון לורד

אמנון לוֹרְד (נולד ב-28 ביולי 1952) הוא עיתונאי, מבקר קולנוע, סופר, עורך ומפיק טלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואמנון לורד · ראה עוד »

אמנות חזותית בישראל

"נען, הצייר עם מודל" (1952), מאת יוסף זריצקי, אוסף מוזיאון ישראל אמנות חזותית בישראל היא אמנות חזותית, לרבות אמנות פלסטית, שנוצרה בארץ ישראל, החל משלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואמנות חזותית בישראל · ראה עוד »

אם תרצו

"אם תרצו" היא תנועת ימין ישראלית, המאוגדת כעמותה בשם אם תרצו – ציונות להיות או לחדול, שנוסדה זמן קצר לאחר מלחמת לבנון השנייה, ומטרתה, לפי פרסומיה, היא לפעול "לחיזוק ערכי הציונות בישראל".

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואם תרצו · ראה עוד »

אם תרצו - אין זו אגדה

#הפניה אלטנוילנד קטגוריה:מוטואים ציוניים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואם תרצו - אין זו אגדה · ראה עוד »

אנרי ברגסון

אַנרי לואי בֶּרגסון (בצרפתית: Henri-Louis Bergson; 18 באוקטובר 1859 – 4 בינואר 1941) היה פילוסוף יהודי-צרפתי משפיע במחצית הראשונה של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואנרי ברגסון · ראה עוד »

אנתרופולוג

אי.וו.פ. צ'ינרי, אנתרופולוג מטעם ממשלת אוסטרליה, בעבודת שדה בפפואה גינאה החדשה בסביבות 1920 אנתרופולוג הוא מדען העוסק בענף האנתרופולוגיה, קרי מדען החוקר את ההתנהגות האנושית בהקשרה התרבותי והחברתי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואנתרופולוג · ראה עוד »

אנתרופולוגיה

אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Anthropology) היא תחום מדעי העוסק בחקר תרבות האדם באופן הוליסטי על היבטיו השונים (מיוונית: אנתרופוס, άνθρωπος – "אדם" + לוגיה, λογία – תורה; תורת האדם).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואנתרופולוגיה · ראה עוד »

אנטי-דת

אנטי-דת, או אנטי-דתיוּת, היא התנגדות לדת מכל סוג שהוא.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואנטי-דת · ראה עוד »

אנטישמיות

איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואנטישמיות · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואנגלית · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואנגליה · ראה עוד »

אנדרוקלס

"אנדרוקלס והאריה" מאת בלדסרה פרוצי אנדרוקלס (ביוונית: Ἀνδροκλῆς) או אנדרוקלוס הוא גיבורה של מעשייה מפורסמת המכונה "אנדרוקלס והאריה".

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואנדרוקלס · ראה עוד »

אנוסים

"מראנוס", צילום שחור-לבן של ציור מאת משה מימון, 1898. האנוסים היו יהודים, שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת אך המשיכו לשמור בסתר על זיקתם לדת ולעם היהודי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואנוסים · ראה עוד »

אניטה שפירא

אניטה שפירא (נולדה ב-25 במרץ 1940) היא פרופסור אמריטה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב; כלת פרס ישראל לשנת תשס"ח (2008) בחקר ההיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואניטה שפירא · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואסיה הקטנה · ראה עוד »

אפרים משה ליליין

אפרים משה ליליֶין (בפולנית: Maurycy Lilien; 23 במאי 1874, דרוהוביץ', גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 18 ביולי 1925, באדנוויילר, רפובליקת באדן, גרמניה) היה צייר, צלם ותחריטאי יהודי, שפעל בגרמניה ובארץ ישראל, ממייסדי "בצלאל", המזוהה עם סגנון האר נובו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואפרים משה ליליין · ראה עוד »

אפריקה המשוונית

#הפניה מרכז אפריקה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואפריקה המשוונית · ראה עוד »

אפוטרופוס

אַפּוֹטְרוֹפּוֹס (או אפיטרופוס; מיוונית: επιτροπος - "ממונה") הוא אחראי על מי שאינו מסוגל לדאוג לענייניו (בארצות הברית המונח המקביל לאפוטרופוס הוא "Legal guardian").

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואפוטרופוס · ראה עוד »

אפיפיור

האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואפיפיור · ראה עוד »

אצולה

אצולה היא שדרה חברתית שבה תואר האצולה עובר בירושה בהתאם לכללים וחוקים מסוימים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואצולה · ראה עוד »

ארמנים

ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וארמנים · ראה עוד »

ארמין ומברי

#הפניה ארמין ואמברי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וארמין ומברי · ראה עוד »

ארם נהריים

ארם נהריים הוא שמו התנ"כי של האזור שמקובל בדרך כלל לזהותו עם צפון סוריה ליד גבול טורקיה ומזוהה עם ממלכת מיתני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וארם נהריים · ראה עוד »

ארנסט פון קרבר

ארנסט פון קרבר ארנסט פון קרבר (בגרמנית: Ernest von Koerber; 6 בנובמבר 1850 - 5 במרץ 1919) היה ראש ממשלת ציסלייטניה, החלק האוסטרי של האימפריה האוסטרו הונגרית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וארנסט פון קרבר · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וארצות הברית · ראה עוד »

ארזה

"הבית הלבן" מבנה המנהלה שנבנה ב-1930, בסגנון הבאוהאוס אַרְזָה או בשמו המלא ארזה - בית הבראה לחלוצים, הוא מתחם שבו פעל בית הבראה, המצוי ביישוב מוצא עילית על כביש שבע האחיות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וארזה · ראה עוד »

ארגנטינה

הרפובליקה הארגנטינאית (בספרדית: República Argentina), הנודעת גם בשם ארגנטינה, היא מדינה השוכנת בחלק הדרום-מזרחי של היבשת אמריקה הדרומית, בין הרי האנדים לאוקיינוס האטלנטי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וארגנטינה · ראה עוד »

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וארון קודש · ראה עוד »

ארכתאון

אֶרֶכתֵאוֹן (Eerechtheon, Erechtheum) הוא מקדש עתיק בצפונה של גבעת האקרופוליס באתונה, שנבנה לכבודו של ארכתאוס (Erechtheus), אחד ממלכי אתונה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וארכתאון · ראה עוד »

ארכיון המדינה

סמליל ארכיון המדינה כפי שהוצג בספטמבר 2014. הסמליל הוא תמונה גרפית של דגל עשוי פסיפס. צבעיו – כחול, ירוק וחום – מרמזים על נופי הארץ: החלקים החסרים בפסיפס מרמזים על מלאכת איסוף המידע שלעולם ימשיך הארכיון לבצע; צורת הדגל המתנופף מרמזת על היותו מוסד ממלכתי אולם הקריאה שנסגר בפברואר 2018 ארכיון מדינת ישראל או בקיצור ארכיון המדינה (עד 2011: גַּנְזַךְ המדינה) הוא הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וארכיון המדינה · ראה עוד »

אשר ברש

לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר ומשורר עברי ישראלי יליד גליציה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואשר ברש · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואשכנזים · ראה עוד »

אתרוג

אתרוג (שם מדעי: Citrus medica) הוא מין של עץ ירוק-עד מההדרים ושמו של פרי העץ.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואתרוג · ראה עוד »

אתונה העתיקה

האקרופוליס; ציור משנת 1846 מעשה ידי לאו פון קלנצה אתונה העתיקה הייתה אחת הפולייס החשובות והמשפיעות ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואתונה העתיקה · ראה עוד »

אל עריש

#הפניה אל-עריש.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואל עריש · ראה עוד »

אל על

אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, המוכרת בשם המקוצר אל על, היא חברת התעופה הגדולה בישראל וחברת הדגל שלה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואל על · ראה עוד »

אלפיים (כתב עת)

אלפיים - כתב עת רב-תחומי לעיון, הגות וספרות היה כתב עת שיצא לאור מדי כחצי שנה, החל משנת 1989 ועד 2009 בהוצאת עם עובד.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואלפיים (כתב עת) · ראה עוד »

אלטאוסזה

אלטאוסזה (בגרמנית: Altaussee) היא עיירה במדינת שטיריה שבאוסטריה, על גדות אגם אלטאוסזה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואלטאוסזה · ראה עוד »

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואלטנוילנד · ראה עוד »

אלברט גולדסמיד

קולונל אלברט אדוארד וויליאמסון גולדסמיד, (6 באוקטובר 1846 – 27 במרץ 1904) חבר במסדר הוויקטוריאני המלכותי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואלברט גולדסמיד · ראה עוד »

אלה (נשק)

אלות מימי הביניים. ראש אלה טקסית ממטמון נחל משמר במוזיאון הכט בחיפה אלה או נַבּוּט היא כלי נשק המורכב ממקל קצר אך עבה שמשמש לחבטה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואלה (נשק) · ראה עוד »

אלוהים

אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואלוהים · ראה עוד »

אלכס ביין

#הפניה אלכסנדר ביין.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואלכס ביין · ראה עוד »

אלכסנדר ביין

אלכסנדר (אלכס) ביין (21 בינואר 1903 – 20 ביוני 1988) היה היסטוריון וביוגרף ישראלי, חתן פרס ישראל להיסטוריוגרפיה ציונית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואלכסנדר ביין · ראה עוד »

אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה

אלכסנדר אלכסנדרורוביץ' רומנוב (רוסית: Александр III Александрович Романов), הידוע יותר בתור אלכסנדר השלישי "עושה השלום" (Миротворец ברוסית; 10 במרץ 1845 – 1 בנובמבר 1894) היה קיסר רוסיה מ-14 במרץ 1881 ועד יום מותו ב-1894.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואלכסנדריה · ראה עוד »

אלי אשד

אלי אשד (נולד ב-9 באוגוסט 1965) הוא סופר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואלי אשד · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אליעזר רפאל מלאכי

אליעזר רפאל מלאכי (אנגלמן; ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 - ט"ז בניסן ה'תש"ם, 2 בפברואר 1980) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, יהודי-אמריקאי יליד ירושלים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואליעזר רפאל מלאכי · ראה עוד »

אליעזר שוחט

אליעזר שוחט (1874 – 17 באוגוסט 1971) היה ממנהיגי הפועלים של העלייה השנייה, ממייסדי נהלל, ממבססי רעיון העבודה העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואליעזר שוחט · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליזבת, נסיכת בוואריה

אליזבת, קיסרית אוסטריה (בגרמנית: Kaiserin Elisabeth von Österreich; 24 בדצמבר 1837 – 10 בספטמבר 1898) הייתה דוכסית מממלכת בוואריה לבית ויטלסבאך.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואליזבת, נסיכת בוואריה · ראה עוד »

אליהו עקיבא רבינוביץ'

הרב אליהו עקיבא רבינוביץ' (י"ג באייר תרכ"ב, 1862 – כ"ד בניסן תרע"ז, 1917) היה רב בפולטבה, הוגה דעות, מייסד ומוציא לאור של עיתונים אורתודוקסיים במזרח אירופה, ממייסדי תנועת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואליהו עקיבא רבינוביץ' · ראה עוד »

אליהו רחמים זייני

הרב ד"ר אליהו רחמים זיני (נולד בי"ד באב ה'תש"ו, 11 באוגוסט 1946) הוא פוסק ורב דתי לאומי, ראש ישיבת "אור וישועה" שהוקמה על ידו בחיפה ב-2001.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואליהו רחמים זייני · ראה עוד »

אליהו זאב לוין אפשטיין

אליהו זאב לוין אפשטיין (28 ביולי 1864, כ"ד בתמוז תרכ"ד, וולקוביסק, פולין הרוסית – 18 ביולי 1932, י"ד בתמוז תרצ"ב, רחובות) היה מו"ל עברי, מחנך וממייסדי רחובות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואליהו זאב לוין אפשטיין · ראה עוד »

אליהו הכהן

ראש הממשלה דוד בן-גוריון מבקר בבסיס הגדנ"ע באר אורה, בלוויית מפקד הבסיס, סגן אליהו הכהן, 1957 אליהו הכהן (במרכז) בחברת דני קרוון ודן אלמגור, 2011 אליהו הכהן (22 במרץ 1935 – 8 בנובמבר 2023) היה חוקר זמר עברי, מרצה בנושא ומגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה בתחום.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואליהו הכהן · ראה עוד »

אחרית דבר

#הפניה אפילוג.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואחרית דבר · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואחד העם · ראה עוד »

אחוזת בית

שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואחוזת בית · ראה עוד »

אברהם צבי אידלזון

#הפניה אברהם צבי אידלסון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואברהם צבי אידלזון · ראה עוד »

אברהם שמואל שטיין

אברהם שמואל שטיין (12 בספטמבר 1912 – 20 בדצמבר 1960) היה עיתונאי, סופר, עורך, מתרגם והיסטוריון ישראלי, חבר מערכת "דבר".

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואברהם שמואל שטיין · ראה עוד »

אברהם יעקב סלוצקי

אברהם יעקב סלוצקי (ה'תרכ"א, 1861 - ה'תרע"ח, 1918) היה סופר ופובליציסט יהודי-רוסי (אוקראיני) ציוני דתי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואברהם יעקב סלוצקי · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואברהם יערי · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אבלות (יהדות)

אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואבלות (יהדות) · ראה עוד »

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

טקסט.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואדמונד ג'יימס דה רוטשילד · ראה עוד »

אדם רז

אדם רז (נולד ב-25 באוקטובר 1982) הוא היסטוריון פוליטי, סופר ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואדם רז · ראה עוד »

אדואר דרימון

אדואר אדולף דְרִימוֹן (צרפתית: Édouard Adolphe Drumont; 3 במאי 1844 – 5 בפברואר 1917) היה עיתונאי, מחבר פמפלטים וסופר צרפתי, שהתפרסם כאידאולוג וכתעמולן של האנטישמיות בימי הרפובליקה הצרפתית השלישית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואדואר דרימון · ראה עוד »

אדולף ילינק

#הפניה אהרן ילינק.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואדולף ילינק · ראה עוד »

אהרן מאיר מזי"א

אהרן מאיר מַזְיֶ"א (פלך מוהילב, האימפריה הרוסית, י"א באלול תרי"ח 1858 (כעת בלארוס) - ירושלים, ארץ ישראל המנדטורית, ד' בטבת תר"ץ 1930) היה רופא, בלשן, איש ציבור, רב מוסמך, מהנדס ופרדסן.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואהרן מאיר מזי"א · ראה עוד »

אהרן מנדל הכהן

#הפניה אהרן מנדל כהן.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואהרן מנדל הכהן · ראה עוד »

אהרן ליבושיצקי

אהרן ליבושיצקי (22 באוגוסט 1874 – 26 ביולי 1942) היה סופר ומחנך, סופר ילדים, משורר, מסאי, מתרגם, עורך כתבי עת, ומחבר ספרי לימוד פדגוגים יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואהרן ליבושיצקי · ראה עוד »

אהרון מרקוס

#הפניה אהרן מרקוס.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואהרון מרקוס · ראה עוד »

אוניברסיטת חיפה

סמליל האוניברסיטה עוצב במקור על ידי דינה מרחב ב-1966 ושימש עד ראשית 2018, עת הוחל השימוש בסמליל הצבעוני יותר. מבט על מגדל האוניברסיטה מפארק נשר טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת חיפה, 21 באוקטובר 1965 בניין רבין האגף החדש בספריית אוניברסיטת חיפה - נפתח במרץ 2011 אוניברסיטת חיפה היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בחיפה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

אוניברסיטת וינה

אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוניברסיטת וינה · ראה עוד »

אוניית מעפילים

#הפניה ההעפלה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוניית מעפילים · ראה עוד »

אוסקר מרמורק

אוסקר אדולף מרמורק (בכתיב לועזי: Oskar Adolf Marmorek; 9 באפריל 1863, גליציה – 7 באפריל 1909, וינה), ארכיטקט ופעיל ציוני ממוצא יהודי-אוסטרי-גליציאני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוסקר מרמורק · ראה עוד »

אוסטרו-הונגריה

#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוסטרו-הונגריה · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוסטריה · ראה עוד »

אוסטריה עילית

אוסטריה עילית (בגרמנית: Oberösterreich) היא מדינה בצפון אוסטריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוסטריה עילית · ראה עוד »

אוסטריה תחתית

אוסטריה תחתית (בגרמנית: Niederösterreich) היא מדינה בצפון-מזרח אוסטריה, הגדולה ביותר בשטחה מבין מדינות אוסטריה, משתרעת על שטח של 19,174 קמ"ר סביב וינה, והשנייה בגודל אוכלוסייתה, עם אוכלוסייה של כ-1.5 מיליון תושבים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוסטריה תחתית · ראה עוד »

אוסטריה-הונגריה

#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוסטריה-הונגריה · ראה עוד »

אופרה

שירת אופרה (פרנץ להאר) במוזיאון תל אביב Giulio Cesare (Händel) של גאורג פרידריך הנדל, ברלין (1970) האופרה "הרוזנת מאריצה" של המלחין ההונגרי אמריך קלמן בתי אופרה באירופה בית האופרה בפרנקפורט תיאטרון לה סקאלה במילאנו, איטליה נוסד בשנת 1778, אחד מבתי האופרה המפורסמים בעולם בית האופרה של סידני הוא אחד המפורסמים בעולם וסימן היכר של העיר אופרה (מאיטלקית: opera in musica – יצירה מוזיקלית) היא צורה של תיאטרון שבה התוכן הדרמטי מועבר בשלמותו או ברובו באמצעות שירה ומוזיקה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואופרה · ראה עוד »

אוצר התיישבות היהודים

סמליל הבנק בתחילת דרכו תיאודור הרצל עם חברי הוועד המפקח של בנק אוצר התיישבות היהודים, 1900. המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה בנין אוצר התיישבות היהודים בלונדון, 1902 אוצר התיישבות היהודים (בראשי התיבות: אוה"ה, באנגלית: Jewish Colonial Trust או JCT/יק"ט) הייתה חברת החזקות בענף הבנקאות שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב עד ינואר 2017.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוצר התיישבות היהודים · ראה עוד »

אור לגויים

1.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואור לגויים · ראה עוד »

אורי שרקי

תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017 הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי (נולד ב־14 בספטמבר 1959, י"א באלול ה'תשי"ט) הוא הוגה דעות, ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואורי שרקי · ראה עוד »

אורי ליפשיץ

אורי ליפשיץ (1936 – 28 במאי 2011) היה צייר, פסל ואמן ישראלי, הרבה לעסוק ביצירת הדפסים בטכניקות התחריט.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואורי ליפשיץ · ראה עוד »

אות המג'ידיה

#הפניה מסדר המג'ידיה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואות המג'ידיה · ראה עוד »

אולטימטום

אולטימטום (מלטינית, מילולית: "האחרון") הוא דרישה או תביעה, אשר מילויה נדרש בפרק זמן קצוב, המגובה באיום אשר אמור להתממש אם לא תתמלא דרישת האולטימטום.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואולטימטום · ראה עוד »

אוטו פון ביסמרק

ביסמרק בצעירותו אוטו אדוארד לאופולד פון ביסמרק-שנהאוזן (בגרמנית: Otto Eduard Leopold von Bismarck-Schönhausen; 1 באפריל 1815 – 30 ביולי 1898) שנודע בכינוי "קנצלר הברזל" היה הקנצלר של פרוסיה ולאחר מכן הקנצלר הראשון של הקיסרות הגרמנית, והאדם המרכזי שעמד מאחורי איחוד גרמניה ב-1871.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוטו פון ביסמרק · ראה עוד »

אוטואמנציפציה!

אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוטואמנציפציה! · ראה עוד »

אוטונומיה

אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוטונומיה · ראה עוד »

אוטופי

#הפניה אוטופיה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוטופי · ראה עוד »

אוטוביוגרפיה

אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »

אוגנדה

יוורי מוסווני, נשיא אוגנדה הָרֶפּוּבְּלִיקָה שֶׁל אוּגַנְדָה (באנגלית: Republic of Uganda; בסוואהילי: Jamhuri ya Uganda) היא מדינה משוונית במזרח אפריקה השוכנת לחופו של אגם ויקטוריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואוגנדה · ראה עוד »

אויגן דירינג

אויגן קארל דירינג (בגרמנית: Eugen Karl Dühring; 12 בינואר 1833 - 21 בספטמבר 1921) היה פילוסוף וכלכלן גרמני אנטישמי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואויגן דירינג · ראה עוד »

אינסברוק

מפה של העיר מ-1888 סרטוט של קווי החשמלית והמיניבוסים בעיר, 1996 אינסברוק בלילה "גגון הזהב" (Goldenes Dachl) מסמלי העיר אינסברוק (בגרמנית: Innsbruck, טירולית: Innschpruckh - בתרגום חופשי: גשר האין) היא בירת המדינה טירול שבאוסטריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואינסברוק · ראה עוד »

אינקוויזיציה

גלילאו גליליי מול האינקוויזיציה הרומית טקס "אוטו דה פה", ציור משנת 1475. האינקוויזיציה (מלטינית: Inquisitio) היא מוסד חקירות שהקימה הכנסייה הקתולית, ובראשה האפיפיור גרגוריוס התשיעי במאה ה-13, בניסיון להיאבק בכתות מינות שפרחו באותה תקופה, בעיקר בערים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואינקוויזיציה · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואירופה · ראה עוד »

איש עסקים

איש עסקים על סוס, פסל ארד, טורונטו, William McElcheran, 1989 איש עסקים הוא אדם העוסק בהקמה של עסקים חדשים וברכישה ומכירה של עסקים קיימים בין אם הן של עצמו ובין אם הן של אחרים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואיש עסקים · ראה עוד »

אילן שלגי

אילן שלגי (נולד ב-13 ביולי 1945) הוא חבר הכנסת לשעבר בכנסת ה-16 מטעם סיעת שינוי, ושר בממשלת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואילן שלגי · ראה עוד »

איטלקית

איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואיטלקית · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואיטליה · ראה עוד »

איגרת חוב

איגרת חוב של חברת הודו המזרחית ההולנדית משנת 1623 איגֶרֶת חוב (בראשי תיבות: אָגָ"ח; בריבוי איגְרות חוב או אג"חים) היא נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואיגרת חוב · ראה עוד »

אידיאליזם

אידיאליזם הוא שם כולל לזרמים בפילוסופיה הסבורים כי מציאות היא בראש ובראשונה אידאה, כלומר משהו מופשט ולא פיזי, ורק בעקבות האידאה (אם בכלל) אפשר לדבר גם על עצמים פיזיים כדברים הקיימים במציאות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואידיאליזם · ראה עוד »

איוושה

#הפניה קולות הלב.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואיוושה · ראה עוד »

איכר

פרדריק דה האנן, שנת 1913 בערך. המונח אִיכָּר (Peasant) מתייחס כיום לאדם העובד בחקלאות בחברה לא מתועשת, ובייחוד לאנשים שעסקו בחקלאות בתקופת ימי הביניים תחת משטרים פיאודליים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ואיכר · ראה עוד »

נמל יפו

נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונמל יפו · ראה עוד »

נאפולי

נַאפּוֹלִי (באיטלקית: בנפוליטנית: Napule) היא עיר ראשית בדרום איטליה ועיר הבירה של פרובינציית נאפולי (provincia di Napoli) ומחוז קמפניה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונאפולי · ראה עוד »

נאולוגים

#הפניה יהדות נאולוגית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונאולוגים · ראה עוד »

נס ציונה

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונס ציונה · ראה עוד »

נפוליאון

#הפניה נפוליאון בונפרטה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונפוליאון · ראה עוד »

נתן רוטשילד

נתן (נתנאל) מאיר רוטשילד (הלורד רוטשילד הראשון) (8 בנובמבר 1840 – 31 במרץ 1915), היה בנקאי ופוליטיקאי יהודי-בריטי, בן למשפחת רוטשילד.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונתן רוטשילד · ראה עוד »

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונחום סוקולוב · ראה עוד »

נדבן

#הפניה נדבנות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונדבן · ראה עוד »

נדבנות

נדבנות (בלעז: פִּילַנְתְּרוֹפְּיָה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונדבנות · ראה עוד »

נדוניה

מודעה בהודו הקוראת להתנגדות לנדוניה נדוניה, היא תשלום הניתן בכסף או במתנות, על ידי משפחת הכלה לחתן או לשני בני הזוג יחד.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונדוניה · ראה עוד »

נורמן לברכט

נורמן נפתלי לברכט (באנגלית: Norman Lebrecht; נולד ב-11 ביולי 1948 בלונדון) הוא פרשן בנושאי מוזיקה וענייני תרבות וסופר יהודי-בריטי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונורמן לברכט · ראה עוד »

נורמנדי

מפת נורמנדי נורמנדי (או נורמנדיה; בצרפתית: Normandie) הוא אזור בצפון צרפת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונורמנדי · ראה עוד »

נויה פרייה פרסה

נוֹיֶה פְרַייֶה פְּרֶסֶה (גרמנית: Neue Freie Presse, NFP, 'עיתונות חופשית חדשה') היה עיתון יומי שראה אור בווינה בירת אוסטריה החל ב-1 בספטמבר 1864 ועד האנשלוס (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית), ערב מלחמת העולם השנייה (1938).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונויה פרייה פרסה · ראה עוד »

ניסן כצנלסון

מימין לשמאל: ניסן כצנלסון, שאול כצנלסון, קלמן כצנלסון, ושמואל כצנלסון. 1911. ד"ר ניסן (הכהן) כצנלסון (1862–1923) היה מנהיג ציוני ברוסיה, מעוזריו הקרובים של בנימין זאב הרצל ונציגו האישי במשא ומתן עם שלטונות רוסיה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וניסן כצנלסון · ראה עוד »

ניקולאוס לנאו

ניקולאוס לֶנָאוּ, בשמו המקורי - ניקולאוס פרנץ נימבש, החל מ-1820 - אדלר (אביר) פון שטרהלנאו (בגרמנית: Nikolaus Franz Niembsch Edler von Strehlenau; 25 באוגוסט 1802 צ'אטאד (Csatád), באנאט, ממלכת הונגריה, האימפריה ההבסבורגית, כיום לנאוהיים, מחוז טימיש, רומניה – 22 באוגוסט 1850, אוברדבלינג (Oberdöbling), אוסטריה) היה משורר אוסטרי, יליד חבל באנאט.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וניקולאוס לנאו · ראה עוד »

נישואי תערובת ביהדות

נישואים של יהודי עם גויה או של יהודייה עם גוי, המכונים נישואי תערובת, נחשבו במשך הדורות לטאבו בקרב יהודים ונתפסים לרוב כאיום משמעותי בשל החשש מהתבוללות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונישואי תערובת ביהדות · ראה עוד »

נישואים

נישואים (מקובלת גם המילה הארמית "נישואין") הוא מערכת חיים זוגית ממוסדת על מנת לחיות יחדיו ולהקים משפחה, ותחולתו הוא בטקס משפטי, דתי, או חברתי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ונישואים · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וניו יורק · ראה עוד »

סמל העיר תל אביב

#הפניה סמל העיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסמל העיר תל אביב · ראה עוד »

סמל העיר תל אביב-יפו

סמל מיתוג העיר הנוכחי סמל העיר תל אביב-יפו נקבע ביוזמת העירייה בשנותיה הראשונות של העיר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסמל העיר תל אביב-יפו · ראה עוד »

סמואל מונטגיו, ברון סוויית'לינג הראשון

ואניטי פייר, 6 בנובמבר 1886 סמואל מונטגיו, הברון הראשון מסוויית'לינג (באנגלית: Samuel Montagu, 1st Baron Swaythling; כ"ט בכסלו ה'תקצ"ג, 21 בדצמבר 1832 – י"ב בטבת ה'תרע"א, 12 בינואר 1911) היה בנקאי, פוליטיקאי וציוני יהודי-אנגלי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסמואל מונטגיו, ברון סוויית'לינג הראשון · ראה עוד »

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסנקט פטרבורג · ראה עוד »

סנטוריום

סנטוריום בשוודיה, 1935 סָנָטוֹרְיוּם (סניטוֹריום, סניטַריוּם) הוא מוסד רפואי לאשפוז ממושך, לרוב עבור חולי שחפת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסנטוריום · ראה עוד »

ססיל רודס

ססיל ג'ון רודס (באנגלית: Cecil John Rhodes; 5 ביולי 1853 – 26 במרץ 1902) היה איש עסקים בריטי ומדינאי בדרום אפריקה ששירת כראש ממשלת מושבת הכף משנת 1890 עד לשנת 1896.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וססיל רודס · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וספר תורה · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וספרות · ראה עוד »

סרגיי ויטה

הרוזן סרגיי יולייביץ' וִיטֵּה (ברוסית: Серге́й Ю́льевич Ви́тте; בהולנדית: Witte; 29 ביוני 1849 – 13 במרץ 1915), נודע גם בתור סרגיוס ויטה היה מדינאי רב השפעה ומי שעמד בראש תיעושׂ האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסרגיי ויטה · ראה עוד »

סלובקים

סלובקים, או העם הסלובקי (בסלובקית: Slováci), הוא מונח המתייחס לאזרחי סלובקיה, לאנשים שמוצאם מסלובקיה ומזוהים עם ההיסטוריה, התרבות ודוברים את השפה הסלובקית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסלובקים · ראה עוד »

סלובקיה

סלובקיה, המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא ארץ ומדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסלובקיה · ראה עוד »

סוס

#הפניה סוס הבית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסוס · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסופר · ראה עוד »

סופיה

קתדרלת אלכסנדר נבסקי שומרי משכן הנשיא בסופיה בית הכנסת בסופיה סופיה (בבולגרית) היא בירת בולגריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסופיה · ראה עוד »

סוציאליזם

הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסוציאליזם · ראה עוד »

סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסולטאן · ראה עוד »

סולון בלידיה

סולון בלידיה (בגרמנית: Solon in Lydien) הוא סיפור קצר מאת בנימין זאב הרצל, שפורסם ב-1900.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסולון בלידיה · ראה עוד »

סובלנות

צלב אנדרטת זיכרון יחד עם חנוכייה באוקספורד, אנגליה סוֹבְלָנוּת היא ערך מוסרי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסובלנות · ראה עוד »

סוויטה (מלון)

סוויטה באחד ממלונות רשת הילטון. בתחום המלונאות, סוויטה (באנגלית: Suite - מערכת חדרים) היא יחידת אירוח בבית מלון או במתקן הארחה אחר אשר מציעה רמה גבוהה יחסית למקובל של אירוח ושירותים יוקרתיים נלווים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסוויטה (מלון) · ראה עוד »

סיני

סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני. בגדה הימנית: חצי האי סיני, בגדה השמאלית: החלק האפריקני של מצרים חצי האי סִינַי (בערבית: سيناء) הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ ותעלת סואץ ממערב.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וסיני · ראה עוד »

עמק יזרעאל

מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועמק יזרעאל · ראה עוד »

עמוס אילון

עמוס אילון (4 ביולי 1926 – 25 במאי 2009) היה סופר ועיתונאי ישראלי ובינלאומי וחבר מערכת בעיתון "הארץ".

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועמוס אילון · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועם עובד · ראה עוד »

עץ חג המולד

עץ חג המולד בבית משפחה דנית עץ חג המולד בחצר כנסיית המולד בבית לחם, ולצידו סצנת לידה הצבת עץ חג מולד היא ממנהגי חג המולד.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועץ חג המולד · ראה עוד »

ערב רב

עֵרֶב רַב הוא שמה של קבוצה הכוללת מצריים ובני עמים נוספים שהתלוו לבני ישראל ביציאת מצרים, על פי המסורת היהודית הם התקבלו על ידי משה כחלק אינטגרלי מהעם, ובהמשך חטאו והחטיאו את עם ישראל במדבר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וערב רב · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וערבית · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

עת־מול

#הפניה עת-מול.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועת־מול · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועברית · ראה עוד »

עבדול חמיד השני

הטורה של עבדול חמיד השני עבד אל-חמיד השני, או עבדול חמיד השני (בטורקית: İkinci Abdülhamit אבדילהמיט השני; בטורקית עות'מאנית: عبد الحميد ثانی, Abdü’l-Ḥamīd-i sânî 21 בספטמבר 1842, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית – 10 בפברואר 1918, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית), היה סולטאן טורקי ושליטה ה-34 של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועבדול חמיד השני · ראה עוד »

עבודת אלילים

#הפניה פגניות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועבודת אלילים · ראה עוד »

עורך דין

גלריה הלאומית של סקוטלנד, אדינבורו. '''עורכי דין''', ציור מעשה ידי אונורה דומייה, 1848. עורך דין (בראשי תיבות: עו"ד) הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין ובמתן ייעוץ משפטי, לאחר שלמד משפטים וקיבל הסמכה מתאימה ממוסד רשמי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועורך דין · ראה עוד »

עיריית הרצליה

עיריית הרצליה היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר הרצליה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועיריית הרצליה · ראה עוד »

עיריית ירושלים

עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועיריית ירושלים · ראה עוד »

עיתונאות

עיתונות בפעולה - מסיבת עיתונאים משנת 2017 עיתונאות או עיתונות היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים אקטואליים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועיתונאות · ראה עוד »

עיתונאי

ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ועיתונאי · ראה עוד »

פמפלט

חלוקת פמפלטים ברחוב פָּמְפְלֶט (מאנגלית: Pamphlet) או קונְטְרֵס הוא חוברת דקה (בהיקף שבין דף יחיד ועד עשרות בודדות של דפים) שתכליתה לספק מידע לציבור, ואיננה כתב עת הרואה אור באופן סדיר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופמפלט · ראה עוד »

פארסה

פארסה (מצרפתית: Farce) או בַּדְחִית היא קומדיה שנכתבה לתיאטרון כמחזה או לקולנוע, שמטרתה לבדר את הקהל באמצעים של אירועים ראוותניים בעלי סבירות נמוכה, אם כי בדרך כלל אפשריים, תחפושות, טעויות בזיהוי, הומור מילולי ודרגות שונות של תחכום שכולל משחקי מילים, רמיזות מיניות וקצב עלילה מסחרר שמהירותו גדלה ככל שהעלילה מתקרבת לסופה (ובדרך כלל כוללת סצנת מרדף).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופארסה · ראה עוד »

פסל (מקצוע)

הפסל אהרון אשכנזי עם פסלו פַּסָּל הוא אמן היוצר פסלים, כלומר עוסק בפיסול, כמקצוע או כתחביב.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופסל (מקצוע) · ראה עוד »

פסל (יצירה)

#הפניה פיסול.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופסל (יצירה) · ראה עוד »

פעמת

פַּעֶמֶת (בלועזית: פַּלְפִּיטַצְיוֹת, palpitations) היא תסמין של תחושת הלמות הדופק בבית החזה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופעמת · ראה עוד »

פראג

מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופראג · ראה עוד »

פרנץ יוזף

#הפניה פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופרנץ יוזף · ראה עוד »

פרעות "הפ-הפ"

פרעות "הפ-הפ" בפרנקפורט. פרעות "הֶפּ-הֶפּ" (Hep-Hep) הן כינוי לפרעות שנערכו ביהודי גרמניה בשנת 1819.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופרעות "הפ-הפ" · ראה עוד »

פרעות קישינב

ראשי יהדות קישינב בהלווית ספרי התורה שנשרפו באירועי פרעות קישנב פרעות קישינב (ביידיש: קישינעווער שחיטה או קישנעווער פאגראם) היו פרעות נגד יהודי קישינב בעיר זו שבבסרביה (אז חלק מהאימפריה הרוסית, כיום במולדובה) שהתרחשו בפסחא 1903 בסוף חג הפסח ה'תרס"ג ונמשכו שלשה ימים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופרעות קישינב · ראה עוד »

פרשת דרייפוס

טקס שלילת דרגותיו של דרייפוס, איור בלה פטי ז'ורנל פרשת דרייפוס (בצרפתית: L'affaire Dreyfus; הייתה פרשה של הפללת שווא, עם רקע אנטישמי, שבה הואשם הקצין היהודי אלפרד דרייפוס בריגול ובגידה במולדתו צרפת. דרייפוס הורשע והוגלה לאי השדים, אך מאבק ציבורי בהובלת אינטלקטואלים הוביל לזיכויו. לאורך השתלשלות האירועים, כונתה פרשת דרייפוס: "הפרשה". הייתה זו שערורייה פוליטית רחבה, אשר פילגה קשות את הרפובליקה הצרפתית בין השנים 1894–1899 ובמידה פחותה עד 1906. השערורייה נסובה סביב דרייפוס, קפטן ארטילריה יהודי בצבא צרפת, אשר הואשם בריגול עבור הקיסרות הגרמנית. דרייפוס היה היהודי היחיד במטה הכללי הצרפתי, כך שהחשדות נגדו היו בחלקם אנטישמיות פשוטה. דרייפוס הורשע על סמך ראיות קלושות. הוא נידון לטקס משפיל ב-5 בינואר 1895 שבו נשללו ממנו דרגותיו ולאחר מכן הוגלה לכל חייו לאי השדים סמוך לחופי אמריקה הדרומית. אולם עד מהרה, בהנהגתו של אחיו של אלפרד, מתייה דרייפוס, קמה תנועה של פוליטיקאים, עיתונאים ועורכי דין אשר טענה לחפותו של אלפרד דרייפוס. הם נודעו בכינוי "הדרייפוסרים" או "האינטלקטואלים". בשנת 1896 החל להתברר בהדרגה שדרייפוס חף מפשע, בעיקר הודות לחקירה נמרצת שערך ראש המודיעין הצרפתי ז'ורז' פיקאר, אשר גילה את המרגל האמיתי – פרדיננד אסטרהאזי. פיקאר ניסה להפנות את תשומת לבם של מפקדיו לתגליתו, אולם הללו, שחששו מאיבוד שמם הטוב ומפגיעה ביוקרתו של הצבא, הורו לו לשתוק, ובהמשך שלחו אותו לתפקיד נידח בתוניסיה. למרות זאת, הצליח פיקאר להעביר את הידוע לו הלאה, ובעקבות לחץ מצד הדרייפוסרים, נפתח משפט כנגד אסטרהאזי, אשר נמשך יומיים בלבד ובו הוא זוכה מכל אשמה. עם זאת, מכתב פתוח של הסופר אמיל זולא לנשיא פליקס פור, אשר נודע בכינוי "אני מאשים...!", הביא לפתיחה מחדש של התיק כנגד דרייפוס. מכתבו של זולא עורר זעם (בעיקר מצד חוגי השלטון), והוא נתבע לדין על הוצאת דיבה נגד הצבא והרפובליקה. אף על פי שזולא הורשע, הרי שהמשפט כנגדו גרם בעקיפין לכך שהתגלה כי אחד המסמכים אשר עליהם הסתמכה התביעה כנגד דרייפוס הוא זיוף ("זיוף אנרי"). הדבר הוביל לכך שדרייפוס הוחזר מגלותו ונפתח כנגדו משפט חוזר, אשר בסופו הוא הורשע שוב, אולם קיבל עונש קל יותר, 10 שנות מאסר. זמן קצר לאחר מכן, קיבל דרייפוס חנינה מנשיא צרפת אמיל לובה, ורק ב־1906 טוהר שמו סופית. רבים סבורים כי הפרשה חוללה מפנה אצל בנימין זאב הרצל, לשנות את דעותו ביחס לאנטישמיות ולעודד אותו לתמוך בציונות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופרשת דרייפוס · ראה עוד »

פרדיננד הראשון, מלך בולגריה

המלך גאורגיוס מיוון, בסלוניקי בשנת 1912 המלך פרדיננד הראשון, כפי שצולם בגרמניה בשנת 1928 ארון הקבורה המיותם של המלך פרדיננד, המוצב בכנסיית אוגוסטין הקדוש בגרמניה ולא נקבר, מאחר שבצוואתו ביקש המלך להקבר בבולגריה פרדיננד הראשון, מלך בולגריה (בבולגרית: Фердинанд I; 26 בפברואר 1861, וינה - 10 בספטמבר 1948, קובורג), נולד כנסיך פרדיננד מקסימיליאן קרל לאופולד מריה לבית סקסה קובורג גותה, שהייתה משפחת אצולה גרמנית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופרדיננד הראשון, מלך בולגריה · ראה עוד »

פרוטקטורט

#הפניה מדינת חסות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופרוטקטורט · ראה עוד »

פרוטומה

פְּרוֹטוֹמָה (ביוונית Προτομή – "החלק הקדמי או העליון של דבר-מה") הוא פסל המתאר את חלקו העליון של אדם או את חלקו הקדמי של בעל חיים, ובעיקר את צווארו וראשו (לעיתים עם חלק נכבד של כתפיו וחזהו).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופרוטומה · ראה עוד »

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »

פריז

פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופריז · ראה עוד »

פרידריך הראשון, הדוכס הגדול מבאדן

#הפניה פרידריך הראשון, הדוכס הגדול של באדן.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופרידריך הראשון, הדוכס הגדול מבאדן · ראה עוד »

פשט (הונגריה)

ממוזער פֶּשְׁט (בהונגרית: Pest, בלטינית: Pestum, Pestinum) הייתה עיר בממלכת הונגריה, על הגדה המזרחית של הדנובה, ממול למצודת בודה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופשט (הונגריה) · ראה עוד »

פלאח

ציור של שלושה פלאחים משנת 1835 פלאח (בערבית: فلاح) הוא כינוי בערבית לעובד אדמה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופלאח · ראה עוד »

פלונסק

פלונסק (בפולנית: Płońsk, האזן) היא עיר בפולין.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופלונסק · ראה עוד »

פליקר

פליקר (באנגלית: Flickr) הוא אתר אינטרנט המעניק שירות שיתוף תמונות בסגנון web 2.0.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופליקר · ראה עוד »

פחה

פֶּחָה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופחה · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופוסק · ראה עוד »

פורט סעיד

פורט סעיד (בערבית: بورسعيد, תעתיק מדויק: בּוּרְסַעִיד) היא עיר נמל בצפון-מזרח מצרים ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופורט סעיד · ראה עוד »

פורטוגל

פורטוגל (נקראת רשמית: הרפובליקה הפורטוגלית; בפורטוגזית: República Portuguesa) היא ארץ ומדינה בדרום מערב אירופה, הגובלת בספרד, ושוכנת בחלקו המערבי של חצי האי האיברי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופורטוגל · ראה עוד »

פוטסדאם

ארמון צציליינהוף אשר אירח את ועידת פוטסדאם מבט כללי על פוטסדאם מתחילת המאה ה-20 בניין מועצת העיר הישן '''בית התה הסיני''' באחד מגני סנסוסי שבפוטסדאם מזרקה בגני סנסוסי; ניתן לראות את מבנה הארמון המרכזי במעלה הגנים פוטסדאם (בגרמנית) היא בירת מדינת-המחוז הגרמנית ברנדנבורג והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופוטסדאם · ראה עוד »

פוטומונטז'

פוטומונטז' המראה איך קרחון שלם היה אמור להיראות, אילו היה אפשרי להביט בו-זמנית הן בחלקו שמתחת לפני המים והן בחלקו שמעליהם. בתחום הצילום, פוֹטוֹמוֹנְטָז' (מצרפתית: Photomontage, בעברית: תמונה משובצת) היא תצלום הבנוי משילוב של מספר תצלומים שונים, לעיתים תוך יצירת הרושם שהתצלום שנוצר הוא תצלום מציאותי, שנלכד בצורתו זו בעדשת המצלמה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופוטומונטז' · ראה עוד »

פיראוס

פיראוס (ביוונית: Πειραιάς) היא עיר נמל יוונית בת כ-164,000 תושבים (2011) המהווה חלק ממטרופולין אתונה, וממוקמת כ-11 ק"מ דרומית-מערבית למרכז אתונה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופיראוס · ראה עוד »

פיליפ פון אוילנבורג

#הפניה פיליפ, נסיך אוילנבורג.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופיליפ פון אוילנבורג · ראה עוד »

פיליטון

פיליטון (נהגה בעברית גם פליטון או פוליטון; מצרפתית: feuilleton – "פייטון".

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופיליטון · ראה עוד »

פיוס העשירי

הנס האפיפיורי המלכותי של פיוס העשירי. פיוס העשירי (בלטינית: Pius X, נולד כג'וזפה מלכיור סארטו, באיטלקית:Giuseppe Melchiorre Sarto; 2 ביוני 1835, רייזה, ממלכת לומברדיה-ונציה – 20 באוגוסט 1914, קריית הוותיקן, רומא, ממלכת איטליה) היה האפיפיור ה-257 של הכנסייה הקתולית, כיהן בתפקידו משנת 1903 ועד מותו בשנת 1914.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופיוס העשירי · ראה עוד »

פייננשל טיימס

פייננשל טיימס (באנגלית: Financial Times) הוא עיתון כלכלי בריטי בינלאומי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ופייננשל טיימס · ראה עוד »

צ'ארלס סטיוארט פרנל

צ'ארלס סטיוארט פרנל צ'ארלס סטיוארט פרנל (באנגלית: Charles Stewart Parnell; 27 ביוני 1846 – 6 באוקטובר 1891) מדינאי אירי, אשר קידם את מטרת "שלטון הבית" לאירלנד, ונחשב לאחד ממבשרי העצמאות האירית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצ'ארלס סטיוארט פרנל · ראה עוד »

צ'ארלס דרווין

צ'ארלס רוברט דרווין (באנגלית: Charles Robert Darwin; 12 בפברואר 1809 – 19 באפריל 1882) היה חוקר טבע וגאולוג אנגלי המוכר כ"אבי תורת האבולוציה".

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצ'ארלס דרווין · ראה עוד »

צ'ארטר חוקי

צ'ארטר חוקי (או פשוט "צ'ארטר") הוא הענקת סמכות או זכויות, במסגרתה המעניק מכיר רשמית בזכותו של המקבל לממש את הזכויות האמורות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצ'ארטר חוקי · ראה עוד »

צ'כים

צ'כים (בצ'כית: Češi - צֶ'שי או Čechové - צ'כובֶה) הם עם סלאבי מערבי ממרכז אירופה החי ברובו בשטחי הרפובליקה הצ'כית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצ'כים · ראה עוד »

צאר

צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצאר · ראה עוד »

צרפתית

הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצרפתית · ראה עוד »

צרכן

צרכן הוא אדם או קבוצת אנשים המתכוונים להזמין, או להשתמש במוצרים או בשירותים שנרכשו בעיקר לצרכים אישיים, חברתיים, משפחתיים, ביתיים ודומיהם, שאינם קשורים ישירות לפעילות יזמית או עסקית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצרכן · ראה עוד »

צבא

תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצבא · ראה עוד »

צבי יהודה קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצבי יהודה קוק · ראה עוד »

צדק חברתי

צדק חברתי הוא מושג המבטא את הרעיון של קיום משותף במסגרת חברתית שמבוססת על עקרונות של צדק ומאפשרת ליחידים ולקבוצות קיום ראוי, הוגן וצודק.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצדק חברתי · ראה עוד »

צדקה (יהדות)

צְדָקָה היא מתן עזרה חומרית או מנטלית לנזקק אשר חלקה מוטלת כחובה הלכתית וחלקה ניתנת על בסיס התנדבותי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצדקה (יהדות) · ראה עוד »

צדוק כהן

כמרים, שכן הוא נרכש באותה חנות, ליד כנסיית סן-סולפיס בפריז הרב צדוק כַּהן (בצרפתית: Zadoc Kahn; 18 בפברואר 1839 – 8 בדצמבר 1905, י' בכסלו תרס"ה) היה תאולוג ומנהיג יהודי צרפתי, היה רבה של פריז ובהמשך רבה הראשי של צרפת (1889–1905).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצדוק כהן · ראה עוד »

צורפות

#הפניה צורף.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצורפות · ראה עוד »

צוואה

כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצוואה · ראה עוד »

צים

שבעת הכוכבים של צים קדמה, האונייה הראשונה של צים, 1947 א"ק ציון על גבי בול ישראלי מסדרת "ספנות בישראל", בעיצוב מרים קרולי, 1958 אונייה של צים בנמל סנט לואיס, 2008 צים שירותי ספנות משולבים בע"מ, המוכרת בשם המקוצר צים היא חברה ישראלית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק, ופועלת בתחום הספנות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וצים · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וציונות · ראה עוד »

ציונות מעשית

מבנה משוחזר של חומה ומגדל בקיבוץ נגבה הציונות המעשית היא גישה בציונות התומכת במגוון פעילויות המתמקדות בעלייה לארץ ישראל, בקניית אדמות בארץ ישראל ובהקמת יישובים ומפעלים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וציונות מעשית · ראה עוד »

ציונות מדינית

תמונתו של בנימין זאב הרצל הציונות המדינית הייתה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וציונות מדינית · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וציונות דתית · ראה עוד »

ציוני רוסיה

#הפניה ציונות ברוסיה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וציוני רוסיה · ראה עוד »

קנצלר גרמניה

ראש הממשלה בגרמניה נקרא באופן מסורתי קַנְצְלֶר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקנצלר גרמניה · ראה עוד »

קנטרה

נוף מהעיר, 1968. משה מרלין לוין, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית אלְ-קַנְטַרַה (בערבית: القنطرة; באופן מילולי: הגשר) היא עיר בצפון-מזרח מצרים, במחוז אסמאעיליה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקנטרה · ראה עוד »

קניה

קֶניה (רשמית רפובליקת קניה, באנגלית: Republic of Kenya, בסוואהילי: Jamhuri ya Kenya) היא מדינה במזרח אפריקה, הגובלת באתיופיה, בסומליה, בדרום סודאן, בטנזניה, באוגנדה ובאוקיינוס ההודי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקניה · ראה עוד »

קניון שבעת הכוכבים

קניון שבעת הכוכבים הוא מרכז קניות בהרצליה הממוקם בשדרות שבעת הכוכבים, הקרויות על שם דגל שבעת הכוכבים, ומכאן נגזר שמו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקניון שבעת הכוכבים · ראה עוד »

קפריסין

הארכיבישוף מקאריוס השלישי, נשיאה הראשון של קפריסין קפריסין (ביוונית: Κύπρος, בטורקית: Kıbrıs) היא מדינת אי הממוקמת בים התיכון, מדרום לצפון קפריסין ולטורקיה וממערב לסוריה וללבנון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקפריסין · ראה עוד »

קפיטליזם

אדם סמית היה אחד הראשונים שניסח את תפיסות השוק החופשי קפיטליזם (בעברית נקראת גם הוֹנְתָנוּת או רכושנות) היא מערכת כלכלית בה כל או רוב אמצעי הייצור נמצאים ומופעלים בבעלות פרטית או בבעלות של חברות מסחריות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקפיטליזם · ראה עוד »

קרל לואגר

קרל לוּאֶגֶר (בגרמנית: Karl Lueger; 24 באוקטובר 1844 – 10 במרץ 1910) היה פוליטיקאי אוסטרי אנטישמי, ראש העיר של וינה בשלהי תקופת קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית פרנץ יוזף, משנת 1897 עד שנת 1910.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקרל לואגר · ראה עוד »

קרלובי וארי

קרלובי וארי (בצ'כית: Karlovy Vary), הידועה גם בשמה הגרמני קרלסבאד (בגרמנית: Karlsbad) היא עיר מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקרלובי וארי · ראה עוד »

קריית הוותיקן

קריית הוותיקן, או בקיצור הוותיקן (רשמית "מְדִינַת קִרְיַת הוָתִיקָן"; באיטלקית: Città del Vaticano; בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ), היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה – פחות ממחצית קמ"ר, אשר נמצאת בתוך העיר רומא שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקריית הוותיקן · ראה עוד »

קתדרלת סטפנוס הקדוש

קתדרלת סטפנוס הקדוש. החזית גותית אך המגדלים בחזית בנויים בסגנון רומנסק. המגדל הדרומי בנוי בסגנון גותי קתדרלת סטפנוס הקדוש (בגרמנית: Stephansdom - "שטפנסדום") היא קתדרלה בווינה שבאוסטריה ומושבו של הארכיבישוף הקתולי של וינה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקתדרלת סטפנוס הקדוש · ראה עוד »

קזימיר פליקס באדני

קזימיר פליקס באדני סמל משפחת האצילים באדני קזימיר פליקס רוזן באדני (גרמנית Kasimir Felix graf von Badeni, בפולנית Kazimierz Feliks Hrabia Badeni, 14 באוקטובר 1846 סורוחוב – 10 במרץ 1909 בוסק, על יד לבוב) היה פוליטיקאי ומשפטן אוסטרי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקזימיר פליקס באדני · ראה עוד »

קבורת בנימין זאב הרצל בישראל

משמר כבוד צבאי מורכב מקצינים מחיילות הים, האוויר והיבשה ניצב דום מצידי הארון בכיכר הכנסת, כשחרבותיהם שלופות ומופנות כלפי מטה לאות אבל, תל אביב משמר הכבוד סביב הארון ארונו של הרצל מוצב בכיכר הכנסת לחוף ימה של תל אביב. לצד הארון משמר כבוד של חיילי חיל האוויר וחיל הים, כשחרבותיהם שלופות ומופנות כלפי מטה לאות אבל. ארונו של הרצל בכיכר הכנסת, מאחור בניין קולנוע קסם. מבט מדרום קבורת בנימין זאב הרצל בישראל נערכה ביום רביעי, בתאריך 17 באוגוסט 1949, כ"ב באב תש"ט.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקבורת בנימין זאב הרצל בישראל · ראה עוד »

קדיש

קַדִּישׁ הוא נוסח תפילה יהודי נודע, הנאמר בארמית בבלית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקדיש · ראה עוד »

קהיר

קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקהיר · ראה עוד »

קומדיה

קומדיה היא יצירה דרמטית עם שימוש בהומור באמנויות הבמה ובתחום הבידור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקומדיה · ראה עוד »

קואופרטיב

קוֹאוֹפֶּרָטִיב (באנגלית: Cooperative או בקיצור co-op) הוא איגוד, המוגדר על פי ברית הקואופרטיבים הבינלאומית כ-"התאגדות עצמאית של בני אדם, הבוחרים לקדם את צורכיהם ושאיפותיהם הכלכליים, החברתיים, והתרבותיים באמצעות בעלות משותפת על מערכת עסקית המנוהלת באופן דמוקרטי." ארגונים אלו "מבוססים על ערכים של עזרה הדדית, אחריות הדדית, דמוקרטיה, שוויון, צדק חברתי וסולידריות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקואופרטיב · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקונסטנטינופול · ראה עוד »

קונגו הבלגית

קונגו הבלגית (בצרפתית: Congo belge, בהולנדית: Belgisch-Congo) היא מדינה שהייתה בעבר תחת שלטון האימפריה הבלגית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקונגו הבלגית · ראה עוד »

קוסמופוליטיות

קוסמופוליטיות (או קוסמופוליטניזם) היא גישה פילוסופית, התומכת בהתעלות מעל להבדלים הלאומיים בין בני האדם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקוסמופוליטיות · ראה עוד »

קוזאקים

ממאי הקוזאק צופה בהיידמקים הורגים מלווים-בריבית יהודים. ציור עממי מן המאה ה-19. קוֹזָאקים (ברוסית: казаки; באוקראינית: козаки; בפולנית: Kozacy) הם קבוצת אנשים שהורכבה בעיקרה מסלאבים מזרחיים שחיו בארצות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקוזאקים · ראה עוד »

קינה

קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקינה · ראה עוד »

קיקויו

גבר משבט הקיקויו, 1910 הקיקויו הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בקניה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקיקויו · ראה עוד »

קידושין

קידושין בכסף (טבעת), 1952 קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין) הם שלב הלכתי במיסוד הקשר בין איש לאישה לפי היהדות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקידושין · ראה עוד »

קייזר

#הפניה קיסר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וקייזר · ראה עוד »

ר' בנימין

ר' בנימין (קרי: רבי בנימין; 23 במאי 1880 – 15 בדצמבר 1957, כ"ב בכסלו תשי"ח) הוא שמו הספרותי של יהושע רדלר-פלדמן (שעיברת אותו ליהושע התלמי) שהיה סופר, עיתונאי ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ור' בנימין · ראה עוד »

ראש ממשלת בריטניה

#הפניה ראש ממשלת הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וראש ממשלת בריטניה · ראה עוד »

ראש עירייה

במדינות רבות, ראש עירייה או ראש עיר, הוא הפקיד הבכיר ביותר בשלטון מוניציפלי כמו זה של עיר או עיירה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וראש עירייה · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וראשון לציון · ראה עוד »

ראובן לרר

בית ראובן לרר בית לרר והבאר בית הבאר ב"נחלת ראובן" שלט הסבר ב"נחלת ראובן" תמונות ראובן ופייגה לרר באתר המבקרים "נחלת ראובן" פסל לזכרם של ראובן ורעייתו פייגה פסלי ראובן ופייגה לרר במבואה של היכל התרבות בנס ציונה ראובן לֶרֶר (תקצ"ב, 1832 – ט' באייר תרע"ז 1917, נס ציונה) היה ראשון הדבוראים בארץ ישראל וממייסדי נס ציונה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וראובן לרר · ראה עוד »

ראובן בריינין

ראובן בריינין (בלועזית: Reuben Brainin; פורים ה'תרכ"ב, 16 במרץ 1862, ליאדי – י"ח בכסלו ה'ת"ש, 30 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה סופר עברי, יידי, מבקר ספרות, פובליציסט, ביוגרף, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וראובן בריינין · ראה עוד »

ראובן גפני (חוקר בתי כנסת)

#הפניה ראובן גפני (חוקר).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וראובן גפני (חוקר בתי כנסת) · ראה עוד »

רנה ירושלמי

"מאלון הולך למות" בבימוי רנה ירושלמי, תיאטרון חיפה, 1987 רִנָּה ירושלמי (נולדה ב-1 במרץ 1939 בעפולה) היא במאית תיאטרון ישראלית, זוכת פרס ישראל בתחום התיאטרון לשנת תשס"ח (2008).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורנה ירושלמי · ראה עוד »

רפורמי

#הפניה יהדות רפורמית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורפורמי · ראה עוד »

רציונליזם

רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלויים בניסיון החושים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורציונליזם · ראה עוד »

רקוויאם גרמני (ספר)

רקוויאם גרמני: יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933 (באנגלית: The pity of it all, "מה חבל על כל זה") הוא שמו העברי של ספרו של עמוס אילון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורקוויאם גרמני (ספר) · ראה עוד »

רחוב הרצל (תל אביב)

רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורחוב הרצל (תל אביב) · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורחובות · ראה עוד »

רבני המחאה

הרב משה גידמן, מחשובי רבני המחאה. רבני המחאה (בגרמנית: Protestrabbiner) הוא הכינוי שניתן על ידי מקס נורדאו לרבנים שיצאו חוצץ נגד התנועה הציונית בסוף המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורבני המחאה · ראה עוד »

רבקה מיכאלי

רבקה (רבקהל'ה) מיכאלי (נולדה ב-14 באפריל 1938) היא מנחת טלוויזיה, שחקנית, זמרת, קומיקאית, סטנדאפיסטית, מדבבת ושדרנית רדיו ישראלית, המכונה בפי רבים "הגברת הראשונה של הבידור הישראלי".

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורבקה מיכאלי · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רגש

שישה עשר ביטויי פנים לתשוקה האנושית, J. Pass 1981 גלגל הרגשות של רוברט פלוצ'יק הצמדים בגלגל הרגשות של רוברט פלוצ'יק רגש הוא מצב פסיכולוגי שמלווה בשינויים נוירופיזיולוגיים,הקשור למחשבות, תחושות, תגובות התנהגותיות ורמה הדונית של הנאה או סבל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורגש · ראה עוד »

רומן

רומן הוא סוגה ספרותית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורומן · ראה עוד »

רומא

רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורומא · ראה עוד »

רופא

"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורופא · ראה עוד »

רוברט גסקוין ססיל

רוברט ארתור טלבוט גסקוין-ססיל, המרקיז השלישי מסולסברי (אנגלית: Robert Arthur Talbot Gascoyne-Cecil, 3rd Marquess of Salisbury; עד יוני 1865 נקרא לורד רוברט ססיל, מיוני 1865 עד אפריל 1868 ויקאונט קראנבורן, Viscount Cranborne; 3 בפברואר 1830 – 22 באוגוסט 1903), אביר מסדר הבירית, אביר המסדר הוויקטוריאני המלכותי, חבר המועצה המלכותית, עמית החברה המלכותית, היה מדינאי בריטי, חבר המפלגה השמרנית, שכיהן שלוש תקופות כראש ממשלת בריטניה, ומילא תפקיד זה בסך הכל 13 שנים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורוברט גסקוין ססיל · ראה עוד »

ריכרד וגנר

וילהלם ריכרד וגנר (בגרמנית: Wilhelm Richard Wagner; 22 במאי 1813 – 13 בפברואר 1883) היה מלחין, תאורטיקן מוזיקה ומסאי גרמני, שעיקר תרומתו בתחום האופרה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וריכרד וגנר · ראה עוד »

רייכנאו

רייכנאו (גרמנית: Reichenau) הוא אי השוכן באגם קונסטנץ בדרומה של גרמניה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורייכנאו · ראה עוד »

רייכסטאג (הקיסרות הגרמנית)

הרייכסטאג של הקיסרות הגרמנית היה הבית התחתון של הפרלמנט של גרמניה מ-1871 עד 1918.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ורייכסטאג (הקיסרות הגרמנית) · ראה עוד »

שמשון מלצר

שמשון מֶלְצֶר (כ"ח בשבט תרס"ט, 19 בפברואר 1909 – 27 באוגוסט 2000, כ"ו באב תש"ס) היה משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושמשון מלצר · ראה עוד »

שמואל פרלמן (עורך)

שמואל פרלמן (10 בינואר 1887 – 28 בנובמבר 1958) היה מתרגם ישראלי, עורך העיתונים "הארץ", "העולם", "דואר היום" ועוד.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושמואל פרלמן (עורך) · ראה עוד »

שמואל ברוזה

משק ברוזה, 1912 שמואל ברוזה וחנות ממכר היינות במשק מוצא שמואל ברוזה, לודוויג בלום 1934 שמואל חיים בְּרוֹזָה (1869 - י"ב בחשון תש"ה 29 באוקטובר 1944) היה איכר וחלוץ ציוני שעלה ארצה במסגרת העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושמואל ברוזה · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שמיים (עמים)

פיזור השפות השמיות השֵׁמִיִים, עמים שמיים או תרבויות שמיות הוא כינוי מיושן לקבוצה אתנית, תרבותית או גזעית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושמיים (עמים) · ראה עוד »

שם פרטי

שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לעומת שם משפחה אותו חולקים כל בני המשפחה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושם פרטי · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-19

Panic of 1893 גרמה למשבר כלכלי קשה בארצות הברית אשר נמשך במהלך רוב העשור; במהלך העשור תומאס אלווה אדיסון המציא את הקינטוסקופ; נחתים אמריקנים מניפים את דגל ארצות הברית בקובה במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד. שנות התשעים של המאה התשע עשרה היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-19, החלו ב־1 בינואר 1890 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1899.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושנות ה-90 של המאה ה-19 · ראה עוד »

שעם

עץ אלון השעם מקולף שעם גולמי פקקי שעם שעם הוא חומר עצי, נקבובי וגמיש, אשר נמצא בקליפות צמחים כאלון השעם (Quercus suber) ומשמש את האדם למגוון שימושים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושעם · ראה עוד »

שער יפו

שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושער יפו · ראה עוד »

שערוריית פנמה

משפט פירוק חברת תעלת פנמה בפריז, צרפת 1891 שערוריית פנמה הייתה פרשת שחיתות שפרצה בצרפת בשנת 1892 בקשר לכריית תעלת פנמה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושערוריית פנמה · ראה עוד »

שעות עבודה

שעות עבודה הוא פרק הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות שהעובד זכאי להן להחלפת כוח, בין אם במקום העבודה עצמו או במקום אחר שהעובד נדרש להימצא בו על פי דרישת המעסיק.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושעות עבודה · ראה עוד »

שקל ישן

שקל ישן הוא המונח המקובל כיום לשקל – המטבע שהחליף את הלירה הישראלית וששימש כהילך חוקי במדינת ישראל בין השנים 1980 ל-1985, עד להחלפתו בשקל החדש.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושקל ישן · ראה עוד »

שריר הלב

רקמת שריר הלב שריר הלב (באנגלית: myocardium) הוא אחד משלושת סוגי השריר והוא הרקמה המרכזית ממנה עשוי הלב.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושריר הלב · ראה עוד »

שלמה אבינרי

שלמה אבינרי בפורום האליפקס לביטחון בינלאומי. נובמבר 2014 שלמה אבינרי (20 באוגוסט 1933 – 30 בנובמבר 2023) היה חוקר בתחום מדעי המדינה והיסטוריון של הפילוסופיה הפוליטית, במיוחד של הסוציאליזם ושל הציונות, פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל בחקר מדע המדינה לשנת 1996, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ומנכ"ל משרד החוץ בממשלת רבין הראשונה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושלמה אבינרי · ראה עוד »

שלמה הרמתי

שלמה הרמתי שלמה הרמתי (20 במרץ 1928- 19 במרץ 2015) היה מומחה לחינוך לשוני, שתרם לגיבוש שיטות הוראה - למשרד החינוך, לצה"ל ולמרכזים של החינוך היהודי ברחבי תפוצות ישראל - פיתח שיטות להוראת עברית כשפת אם וכלשון נוספת - מגן-הילדים ועד האוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושלמה הרמתי · ראה עוד »

שלזיה

שְׁלֶזְיָה (בפולנית: Śląsk, בגרמנית: Schlesien,, בצ'כית: Slezsko) היא אזור היסטורי במרכז אירופה, שכיום רובו נמצא בדרום מערב פולין המודרנית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושלזיה · ראה עוד »

שטפן צוויג

#הפניה שטפן צווייג.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושטפן צוויג · ראה עוד »

שטר כסף

שטרות של שקל חדש מהמהדורה השלישית והנוכחית שני צידיו של שטר 100 שקל ישן, מ-1979 שטר כסף (בדומה למטבעות, המחאות, תווי קנייה, כרטיסי אשראי), הוא אחת הצורות של אמצעי תשלום בהם בני אדם משתמשים על מנת לשלם עבור סחורות ושירותים שהם קונים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושטר כסף · ראה עוד »

שחקן

אלברט כהן, שחקן ישראלי, משתמש באיפור על מנת לשנות את מראהו ולהציג דמויות שונות שנראות אחרת. שני שחקנים מופיעים בהצגה בתיאטרון. שחקני תיאטרון בהודו, מתאפרים לקראת הצגה. שחקן הוא אדם שמשחק או מציג תפקיד בהפקה אמנותית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושחקן · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושבת · ראה עוד »

שביתת רעב

שביתת רעב היא מחאה והתנגדות בלתי אלימה באמצעות הימנעות מופגנת מאכילה ושתייה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושביתת רעב · ראה עוד »

שוחד

250px שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושוחד · ראה עוד »

שוויון

למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושוויון · ראה עוד »

שווייץ

שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושווייץ · ראה עוד »

שיח חנוכה

#הפניה יחס יהודים לחג המולד#שיח חנוכה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ושיח חנוכה · ראה עוד »

תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה

250px תמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה היא תמונת פוטומונטז', שנוצרה על מנת להנציח את פגישתו של בנימין זאב הרצל עם קיסר גרמניה וילהלם השני, שהתקיימה ליד מקוה ישראל ב-28 באוקטובר 1898, במהלך מסעו של הקיסר לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותמונת פגישת הרצל עם קיסר גרמניה · ראה עוד »

תאוקרטיה

תאוקרטיה (מיוונית: "תאוס" (θεός)- אל, "קרטוס" (κράτος) - שלטון) או שלטון אנשי דת היא שיטת ממשל שבה לאל, חוקיו ונציגיו תפקיד מרכזי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותאוקרטיה · ראה עוד »

תנועה חברתית

הפגנה רבת משתתפים בעיר ברזיליה, 2013 תנועה חברתית היא צורת פעולה קולקטיבית המכוונת לשינוי חברתי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותנועה חברתית · ראה עוד »

תעמולה

כרזת תעמולה מראשית המאה ה-20, עם דמותו של הדוד סם, שמטרתה לשכנע אנשים להתגייס לצבא ארצות הברית. תַּעֲמוּלָה (בלועזית: פְּרוֹפָּגַנְדָּה) היא הפצת מידע- עובדות, טיעונים, שמועות, חצאי אמיתות או שקרים - כדי להשפיע על דעת הקהל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותעמולה · ראה עוד »

תעלת סואץ

מיקום התעלה. התעלה חוסכת את הקפת יבשת אפריקה ספינת מלחמה אמריקנית משייטת בתעלה עיתון החבצלת, ספטמבר 1871 חוף פורט סעיד בעת מעבר ספינת טילים אח"י תרשיש (סער 4) בתעלה, 15 דצמבר 1979 תעלת סואץ (בערבית: قناة السويس) היא תעלת מים מלאכותית העוברת במצרים, ממערב למדבר סיני ומשמשת למעבר אוניות ממזרח אסיה, האוקיינוס ההודי והים האדום, לים התיכון ולאירופה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותעלת סואץ · ראה עוד »

תעלת הימים

חלופות לתעלת הימים. המסלולים המוצגים הם לצורך הדגמה. תעלת הימים היא שם כולל למיזמים לחפירת תעלת מים, שתשמש להובלת מים בין ימים בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותעלת הימים · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותפילין · ראה עוד »

תקרת הזכוכית

"תקרת הזכוכית" היא דימוי המשמש לתיאור "מחסום בלתי נראה", ובכל זאת בלתי עביר שעוצר מיעוטים ונשים מעלייה לשלבים העליונים של הסולם החברתי, ללא קשר לכישורים או ההישגים שלהם".

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותקרת הזכוכית · ראה עוד »

תרס"ב

#הפניה ה'תרס"ב.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותרס"ב · ראה עוד »

תרס"ד

#הפניה ה'תרס"ד.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותרס"ד · ראה עוד »

תרצ"ד

#הפניה ה'תרצ"ד.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותרצ"ד · ראה עוד »

תרשים

תַּרְשִׁים (בלועזית: דִּיאַגְרָמָה) הוא דרך הצגה חזותית של מידע, באמצעות סמלים דו-ממדיים מוסכמים ומשמעות מוסכמת למיקום תצוגתם על משטח התצוגה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותרשים · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותרגום · ראה עוד »

תרומה

עמדת "Freebox" בברלין, גרמניה, 2005, המשמשת כמרכז הפצה לתרומות של פריטים שונים. תרומה היא מתנה הניתנת, בדרך כלל למטרות צדקה או על מנת לקדם מטרה כלשהי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותרומה · ראה עוד »

תש"ך

#הפניה ה'תש"ך.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותש"ך · ראה עוד »

תש"ט

#הפניה ה'תש"ט.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותש"ט · ראה עוד »

תש"י

#הפניה ה'תש"י.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותש"י · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותחום המושב · ראה עוד »

תוכנית אל עריש

#הפניה תוכנית אל-עריש.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותוכנית אל עריש · ראה עוד »

תוכנית אוגנדה

די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »

תוכנית בזל

המצע שהוצג לאישור תוכנית בזל בקונגרס הציוני הראשון, לפני השינויים, 1897 (מקור, בגרמנית) תוכנית בזל היא מצעה של התנועה הציונית, שגובש בעת הקונגרס הציוני הראשון בבזל, (שווייץ, 1897) ונוסח על ידי מקס נורדאו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותוכנית בזל · ראה עוד »

תכלת (כתב עת)

'''"תכלת"''' המהדורה האמריקאית של "תכלת" - '''Azure''' תכלת: כתב עת למחשבה ישראלית הוא רבעון שיצא לאור על ידי מרכז שלם בשנים 1996–2012.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותכלת (כתב עת) · ראה עוד »

תיאטרון

תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותיאטרון · ראה עוד »

תיאודור הרצקה

#הפניה תאודור הרצקה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותיאודור הרצקה · ראה עוד »

תיאודור הרצל (אוניית מעפילים)

תיאודור הרצל הייתה אוניית מעפילים שארגן המוסד לעלייה ב'.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותיאודור הרצל (אוניית מעפילים) · ראה עוד »

תיאודור הרצל (אוניית נוסעים)

תיאודור הרצל הייתה אוניית הנוסעים השלישית של חברת השיט הלאומית הישראלית צים ועד בניית האונייה שלום הייתה אוניית הדגל של החברה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ותיאודור הרצל (אוניית נוסעים) · ראה עוד »

למידה

לְמִידָה היא תהליך של רכישה, הרחבה או שיפור של ידע, הבנה, יכולת או מיומנות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ולמידה · ראה עוד »

לאומיות

דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ולאומיות · ראה עוד »

לשנה הבאה בירושלים

"לשנה הבאה בירושלם" מתוך איורים להגדה של פסח מאת יוסף בודקו, 1917, תצריב "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", הגדה של פסח על נייר סטנסיל בהוצאת הבריגדה היהודית, נפולי, 1945 לשנה הבאה בירושלים היא תפילה הנאמרת בקהילות שונות בסוף תפילת יום הכיפורים בבית הכנסת ובסוף ליל הסדר בפסח.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ולשנה הבאה בירושלים · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ולטינית · ראה עוד »

לזכר הרצל

"לזכר הרצל" הוא תבליט, שנוצר על ידי בוריס שץ ומציג את דמותו של בנימין זאב הרצל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ולזכר הרצל · ראה עוד »

לחם ומלח

פולנית. הלחם מעוטר, וקערת המלח אפויה כחלק ממנו אוקראינים מתקבלים בלחם ומלח בהגיעם לקבלת הפנים לכבוד חתונתם לחם ומלח הוא טקס קבלת פנים סלאבי, בו מגישים לאורחים נכבדים כיכר לחם על גבי מפת רוּשְניק (מגבת רקומה סלאבית מסורתית); מעל הכיכר, או בחור בתוכה, מונחת קערת מלח או מלחייה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ולחם ומלח · ראה עוד »

לונדון

לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ולונדון · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ולוד · ראה עוד »

ליאון קלנר

ליאון קלנר (בגרמנית ובאנגלית: Leon Kellner; 17 באפריל 1859 – 5 בדצמבר 1928) היה מילונאי ומומחה לדקדוק בשפה האנגלית, חוקר יצירתו של ויליאם שייקספיר ומראשוני הציונות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וליאון קלנר · ראה עוד »

ליאופולד גרינברג

#הפניה לאופולד גרינברג.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וליאופולד גרינברג · ראה עוד »

ליאופולד דה רוטשילד

ליאופולד דה רוטשילד (Leopold de Rothschild) (22 בנובמבר 1845 – 29 במאי 1917) היה בנקאי יהודי-בריטי בן משפחת רוטשילד, עסק בגידול סוסי מרוץ והיה אספן אמנות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וליאופולד דה רוטשילד · ראה עוד »

לירה שטרלינג

לירה שטרלינג (בראשי תיבות: ליש"ט; באנגלית: ‍Pound sterling‌, בראשי תיבות: stg, ובקיצור פאונד או בסלנג: "קוויד") היא המטבע הרשמי בממלכה המאוחדת (בריטניה הגדולה וצפון אירלנד).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ולירה שטרלינג · ראה עוד »

לירה ישראלית

לירה ישראלית (בקיצור: ל"י) הייתה המטבע הרשמי של מדינת ישראל בין השנים 1952–1980.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ולירה ישראלית · ראה עוד »

ליברליזם

פסל החירות, המציג את אלת החירות הרומית ליברטאס, הוא מסמלי הליברליזם ומשמש תנועות ליברליות בארצות הברית ומחוצה לה. לִיבֵּרָלִיזְם או חֵרוּתִיּוּת (Liberalism; מהמילה הלטינית Libertas, מילולית: 'חירות') היא פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית המבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וליברליזם · ראה עוד »

ט"ו באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וט"ו באב · ראה עוד »

טנקרד, נסיך הגליל

טנקרד בציור תקרה בכנסיית אוגוסטה ויקטוריה "טנקרד והרמיניה", ציור מאת ניקולא פוסן, 1649 טַנְקְרֶד דה הוטויל (בצרפתית: Tancrède de Hauteville; 1072 – 1112) היה ממנהיגי מסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וטנקרד, נסיך הגליל · ראה עוד »

טנהויזר

טנהויזר וונוס בוונוסברג טנהויזר (בגרמנית: Tannhäuser) היא אופרה מאת ריכרד וגנר ודמות באגדה גרמנית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וטנהויזר · ראה עוד »

טקס הדלקת המשואות

מדינת ישראל. החלק האמנותי של המופע כולל תרגילי סדר של דגלני צה"ל היוצרים צורות מורכבות ומגוונות. יום העצמאות ה-40, 1988 טקס הדלקת המשואות לחגיגות ה-30 למדינת ישראל, בניהולו של יהודה אילן 1978 טקס הדלקת המשואות הוא הטקס הנועל את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה ופותח רשמית את חגיגות יום העצמאות למדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וטקס הדלקת המשואות · ראה עוד »

טריפולי (לוב)

טְרִיפּוֹלִי (בערבית: طرابلس – טַרָאבֻּלֻס; ברברית וטריפוליטאית יהודית: טְרָאבְּלֶס) היא בירת לוב והעיר הגדולה בה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וטריפולי (לוב) · ראה עוד »

טלאי צהוב

#הפניההטלאי הצהוב.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וטלאי צהוב · ראה עוד »

טבילה לנצרות

טקס הטבילה המכונה "הטבילה" הוא אחד מיסודות הדת הנוצרית על כל זרמיה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וטבילה לנצרות · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וטורקיה · ראה עוד »

טיפוס הבהרות

טיפוס הבהרות הוא שם של קבוצת מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקי רִיקֶצְיָה המועברים לאדם על ידי חרקים וקרציות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וטיפוס הבהרות · ראה עוד »

טיוטה

נאומו של נשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט, מה-8 בדצמבר 1941, לאחר המתקפה על פרל הארבור ובו הודיע על כניסת ארצות הברית למלחמה כנגד מדינות הציר. טְיוּטָה היא שלב בתהליך הכתיבה, בו מקבל המסמך הנכתב את צורתו הראשונית, ועל בסיס שלב זה נעשים שינויים, תיקונים והוספות בהתאם לרצון הכותב.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וטיוטה · ראה עוד »

זמרשת

זֶמֶרֶשֶׁת הוא אתר אינטרנט של חברה לתועלת הציבור הפועל לשימור הזמר העברי המוקדם – הפזמונים העבריים שלמן ראשית הציונות ועד שנות ה-50.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וזמרשת · ראה עוד »

זמרינג

זמרינג (בגרמנית: Semmering) היא עיירת קיט במחוז נוינקירכן שבאוסטריה תחתית אשר באוסטריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וזמרינג · ראה עוד »

זמון

בית הכנסת בזמון זֶמוּן (בסרבית: Земун, בגרמנית: זֶמְלִין (Semlin)) היא אחת מ-17 הרשויות המקומיות המרכיבות את מחוז בלגרד, אשר מרכזו בלגרד בירת סרביה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וזמון · ראה עוד »

זאב גלילי

זאב גלילי (נולד ב-1936) הוא עיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וזאב גלילי · ראה עוד »

זלצבורג

זלצבורג (בגרמנית:, בווארית: Soizburg) היא העיר הרביעית בגודלה באוסטריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וזלצבורג · ראה עוד »

זכות בחירה לנשים

אנני קני וכריסטבל פנקהרסט, מנהיגות WSPU, כ1908 כרזה בעד זכות הצבעה לנשים באוסטריה: ״נשים, נערות, אמהות פועלות - דורשות זכות בחירה״ הנשיא וילסון ובעד זכות בחירה לנשים בארצות הברית. 1918 לערך זכות בחירה לנשים לא הייתה מקובלת בדמוקרטיות של ימי קדם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וזכות בחירה לנשים · ראה עוד »

זכויות האדם

בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות וסמלו של ארגון האומות המאוחדות. זכויות האדם הוא רעיון שפותח במסגרת ההגות הליברלית וההומניסטית, הקובע כי קיימות זכויות להן זכאי כל אדם מעצם היותו אדם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וזכויות האדם · ראה עוד »

זיגמונד פרויד

זִיגְמוֹנְד פְרוֹיְד (בגרמנית: Sigmund Freud, נולד בשם זיגיסמונד שלמה פרויד (Sigismund Schlomo Freud); 6 במאי 1856, מוראביה – 23 בספטמבר 1939, לונדון) היה פסיכולוג ונוירולוג יהודי-אוסטרי, אבי הפסיכואנליזה, אחד ההוגים החשובים בתחום תורת האישיות ומהמדענים ואנשי הרוח הבולטים והמשפיעים ביותר במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וזיגמונד פרויד · ראה עוד »

זיכרון דברים

זיכרון דברים הוא חוזה הנפוץ בקרב הציבור כתחליף ראשוני לחוזה מסודר, ומטרתו לסכם משא ומתן ראשוני בנוגע לעסקה הנרקמת בין הצדדים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וזיכרון דברים · ראה עוד »

זיכיון (ממשל)

זיכיון הוא מענק של זכויות, קרקעות או רכוש, מידי ממשלה, רשות מקומית, תאגיד, יחיד, או כל גוף משפטי אחר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וזיכיון (ממשל) · ראה עוד »

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחנוכה · ראה עוד »

חנוכייה

חנוכייה מצופה בכסף חֲנֻכִּיָּה היא תשמיש מצווה יהודי שבו נוהגים להדליק את הנרות בחג החנוכה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחנוכייה · ראה עוד »

חף מפשע

#הפניה חפות מפשע.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחף מפשע · ראה עוד »

חרדה

"חרדה" מאת אדוורד מונק (1894)חֲרָדָה היא רגש המתאפיין בחשש ומתח גופני, כאשר האדם צופה שמשהו נורא עומד להתרחש.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחרדה · ראה עוד »

חשמן

החשמן רישלייה חשמן (בלועזית: קרדינל) היא הדרגה הגבוהה ביותר מתחת לאפיפיור במדרג האדמיניסטרטיבי של הכנסייה הקתולית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחשמן · ראה עוד »

חשמל

ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל הוא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחשמל · ראה עוד »

חבר הכנסת

מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחבר הכנסת · ראה עוד »

חבל ארץ

חבל ארץ או אֵזור הוא יחידת שטח בעלת תכונות מסוימות זהות או דומות המייחדות אותו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחבל ארץ · ראה עוד »

חום (תסמין)

עליית חוֹם גוף היא תגובת הגנה חיסונית לזיהום ופגיעה ומהווה את אחד מסימני האבחנה הנפוצים ביותר ברפואה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחום (תסמין) · ראה עוד »

חופש דת

250px 250px חופש דת הוא זכות אדם המבטאת את החופש של כל אדם (או קהילה) לבחור בדת (religion) או אמונה (belief) מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכל כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחופש דת · ראה עוד »

חושו אחים חושו

חוּשׁוּ, אַחִים, חוּשׁוּ הוא שיר מאת הרב יחיאל מיכל פינס, אשר חובר בירושלים בשנים 1882–1883, בראשית תקופת העלייה הראשונה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחושו אחים חושו · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחובבי ציון · ראה עוד »

חכירה

חכירה (באנגלית: Lease) היא חוזה המעביר מאדם או גוף לאחר את הזכות לעשות שימוש בנכס בדרך כלל לתקופה ארוכה (למעלה מחמש שנים) תמורת דמי חכירה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחכירה · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחיפה · ראה עוד »

חיל השריון הישראלי

#הפניה חיל השריון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחיל השריון הישראלי · ראה עוד »

חיים איזק

חיים איזק (נכתב לעיתים איזאק; 8 באפריל 1921, א' בניסן תרפ"א – 25 במרץ 1987, כ"ד באדר תשמ"ז) היה עיתונאי ועורך, איש "דבר", לשונאי ומתרגם עברי פורה של ספרי עיון וסיפורת מגרמנית ואנגלית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחיים איזק · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וחיים ויצמן · ראה עוד »

בן-ציון דינור

דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובן-ציון דינור · ראה עוד »

באדן (אוסטריה)

באדן (בגרמנית: Baden, או בשמה המלא: Baden bei Wien שפירושו באדן שליד וינה) היא עיר קיט וספא במדינת אוסטריה תחתית שבאוסטריה, ובירת מחוז באדן, 26 ק"מ דרומית לווינה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובאדן (אוסטריה) · ראה עוד »

בנק ישראל

בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובנק ישראל · ראה עוד »

בנקאי

בנקאי הוא אדם העוסק בבנקאות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובנקאי · ראה עוד »

בני דת משה

טקס ההכתרה לרב הראשי לצרפת, ישעיה שוורץ. 1939. בני דת משה או בני דת ישראל (בצרפתית: Français de confession mosaïque, "צרפתים בני דת משה", Israélites; בגרמנית: Deutschen mosaischen Konfession, "גרמנים בני דת משה", Israeliten; בהונגרית: Mózes-hitű magyarok, "הונגרים בני דת משה", Izraeliták) היה מונח נפוץ להגדרה חיצונית והגדרה עצמית של היהודים, שאומץ במרכז ובמערב אירופה בימי האמנציפציה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובני דת משה · ראה עוד »

בנימין זאב (שיר)

עטיפת תקליט המופע "שעות נוספות" (ישראדיסק, 1975) ובה נראית המבצעת, רבקה מיכאלי, על רקע דיוקנו של הרצל מהשטר של מאה לירות ישראליות שנוסף לו דמעה גדולה הזולגת מעינו דיוקנו של הרצל על שטר של מאה ל"י (מ-1969) מחבר השיר, יענקלה רוטבליט המלחין, יאיר רוזנבלום בנימין זאב (במילותיו הראשונות: "תשטוף את העפר מן העיניים, בנימין זאב") הוא שיר עברי שחיבר יענקלה רוטבליט, הלחין יאיר רוזנבלום ושרה רבקה מיכאלי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובנימין זאב (שיר) · ראה עוד »

בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות

"בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות" הוא בית ספר לאמנות ואומנות, שהוקם בירושלים בשנת 1906 על ידי בוריס שץ ופעל עד לשנת 1929.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות · ראה עוד »

בר מצווה

חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובר מצווה · ראה עוד »

ברנאר לזר

ברנאר לזר (בצרפתית: Lazare Marcus Manassé Bernard; 18 ביוני 1865 – 1 בספטמבר 1903) היה פובליציסט ופילוסוף צרפתי-יהודי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וברנאר לזר · ראה עוד »

ברנהרד פון בילוב

הנסיך ברנהרד היינריך קרל מרטין פון בילוב (בגרמנית: Fürst Bernhard Heinrich Martin Karl von Bülow; 3 במאי 1849 – 28 באוקטובר 1929) היה מדינאי גרמני ששימש כשר החוץ בשנים 1897–1900 וכקנצלר גרמניה בין 1900 ל-1909.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וברנהרד פון בילוב · ראה עוד »

ברל כצנלסון

בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וברלין · ראה עוד »

ברטה פון זוטנר

הברונית ברטה פון זוּטנֶר (גרמנית: Bertha von Suttner; 9 ביוני 1843 - 21 ביוני 1914) הייתה סופרת צ'כית-אוסטרית, ופעילת שלום פציפיסטית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וברטה פון זוטנר · ראה עוד »

ברכת שהחיינו

בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וברכת שהחיינו · ראה עוד »

ברכה חבס

ברכה חַבָּס-הכהן (20 בינואר 1900, כ' בשבט תר"ס – 31 ביולי 1968, ו' באב תשכ"ט) הייתה עיתונאית, עורכת, סופרת ואשת חינוך ישראלית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וברכה חבס · ראה עוד »

בריאות

מיתולוגיה היוונית. ציור מאת גוסטב קלימט בריאות (ההפך מחולי) היא שילוב של יעילות תפקודית ומטבולית באורגניזם, הן ברמת המיקרו (רמת התא) והן ברמת המאקרו (הרמה החברתית).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובריאות · ראה עוד »

בתיה לישנסקי

בתיה לישַנְסקי (ח' בתשרי תר"ס, 12 בספטמבר 1899 – ט"ז בניסן תשנ"ב, 19 באפריל 1992) הייתה פסלת ישראלית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובתיה לישנסקי · ראה עוד »

בלגרד

בלגרד (בסרבית: Београд) היא עיר הבירה של סרביה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובלגרד · ראה עוד »

בלגיה

עיר הבירה בריסל בֶּלְגִיָּה (נקראת רשמית: ממלכת בלגיה, בהולנדית: België "בֶּלְחִייֶה", בצרפתית: Belgique "בֶּלְזִ'יק", בגרמנית: Belgien "בֶּלְגִיאֵן") היא מדינה באירופה, אחת מארצות השפלה ובירתה היא בריסל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובלגיה · ראה עוד »

בזל

בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובזל · ראה עוד »

בחינות הבגרות

#הפניה בחינת בגרות (ישראל).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובחינות הבגרות · ראה עוד »

בחירות

הצבעה בבחירות לכנסת השמונה עשרה הצבעה בקלפי בבחירות 2007 בצרפת פתקי הצבעה בישראל (הכנסת ה-18) בחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה הישראלית, יולי 2017 בחירות הן תהליך חברתי בו חברי ציבור מסוים מכריעים בנקודת זמן מוגדרת על חלוקת כוח חברתית בין מספר מועמדים אשר יכולים להיות אנשים בודדים או קבוצות מאורגנות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובחירות · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובגדאד · ראה עוד »

בגידה

בגידה במובנה הרחב וההיסטורי היא הפרת חובת האמונים של אדם לעמו, למולדתו ולמדינתו וסיועו לאויב במאבקו כנגד מדינת האם של הבוגד, בימי מלחמה או בעת עימות קשה בימי שלום (כדוגמת המלחמה הקרה), או בעת סכסוך מזוין ופעולות איבה שאינם בגדר מלחמה מלאה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובגידה · ראה עוד »

בוספורוס

גשר פתיה סולטאן מהמט בּוֹסְפּוֹרוּס (טורקית: Boğaziçi או İstanbul Boğazı, "מצר איסטנבול") הוא מצר ים המפריד בין החלק האירופי של טורקיה, תראקיה, לחלקה האסיאתי, אנטוליה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובוספורוס · ראה עוד »

בורגתיאטר

בניין הבורגתיאטר במרכז וינה בורגתיאטר (בגרמנית: Burgtheater), לשעבר תיאטרון החצר הקיסרי (עד 1920), הוא התיאטרון האוסטרי הלאומי בווינה ואחד התיאטראות דוברי הגרמנית החשובים ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובורגתיאטר · ראה עוד »

בורדו (עיר)

#הפניה בורדו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובורדו (עיר) · ראה עוד »

בוריס שץ

בוריס, זהרה, אולגה ובצלאל שץ בוריס (שלמה זלמן-דב ברוך) שץ (ברוסית: Борис Шац; כ"ו בכסלו תרכ"ז, 4 בדצמבר 1866 – ט"ו באדר ב' תרצ"ב, 23 במרץ 1932) היה צייר ופסל יהודי, מייסד בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות בירושלים, ומקימו של בית הנכות בצלאל, לימים מוזיאון ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובוריס שץ · ראה עוד »

בול דואר

מדען הטילים רוברט גודרד על בול שמונה סנט של ארצות הברית בול דואר, או בקצרה בול, מצורף מכתב כדי להוכיח ששולח המכתב שילם לרשות הדואר המעבירה את המכתב.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובול דואר · ראה עוד »

בולגריה

איוון שישמן בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובולגריה · ראה עוד »

בולוניה

בולוניה (באיטלקית רשמית: Bologna; בלטינית: Bononia; בניב המקומי: Bologna) היא עיר הנמצאת בצפון איטליה, ובירת המחוז אמיליה-רומאניה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובולוניה · ראה עוד »

בוטרוס ראלי

בוטרוס ראלי (בערבית: بطرس غالي, תעתיק מדויק: בטרס ע'אלי) (1846 - 20 בפברואר 1910) היה ראש ממשלת מצרים בשנים 1908–1910 עד הרצחו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובוטרוס ראלי · ראה עוד »

בודפשט

בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובודפשט · ראה עוד »

בוהמיה

העיר קרלובי וארי בבוהמיה בוהמיה (בצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; בפי היהודים: ביהם או פֵּיהֶם) הוא חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובוהמיה · ראה עוד »

בימה

בימה עשויה מאבן מתכת וזכוכית, בהיכל ישיבת איתמר, יצירת האמן אסף קדרון בימה היא מבנה או שולחן שנמצא בבית כנסת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובימה · ראה עוד »

בית ראשונים (הרצליה)

בית ראשונים - מוזיאון לתולדות הרצליה הוא מוזיאון בהרצליה המנציח את שנותיה הראשונות של העיר, שהוקמה בשנת 1924.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובית ראשונים (הרצליה) · ראה עוד »

בית שטרן

הרצל (בחליפה הלבנה) בחזית בית שטרן בו התארח, 1898 בית שטרן לקראת סיום עבודות שחזורו, מאי 2007 בית שטרן הוא בניין משומר ומשוחזר ברובע ממילא בירושלים, בין הבודדים שלא נהרסו כליל במסגרת התוכניות לפיתוח המתחם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובית שטרן · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובית המקדש · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול של בודפשט

בית הכנסת הנאולוגי שברחוב דוהאן (בהונגרית: Dohány utcai Zsinagóga/Nagy Zsinagóga) שבבודפשט, הונגריה, הוא בית הכנסת הגדול ביותר ביבשת אירופה, והחמישי בגודלו בעולם לאחר בתי המדרש של חסידויות גור ובעלז שבירושלים, בית הכנסת הגדול החדש של ויז'ניץ שבקריית ויז'ניץ בבני ברק, ובית הכנסת עמנו-אל שבניו יורק, ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ובית הכנסת הגדול של בודפשט · ראה עוד »

ביירות

בֵּיירוּת (בערבית: بيروت; בצרפתית: Beyrouth; בסורית: ܒܝܪܘܬ) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וביירות · ראה עוד »

ג'ואיש כרוניקל

ג'ואיש כרוניקל (באנגלית: Jewish Chronicle) הוא העיתון המרכזי של יהדות בריטניה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וג'ואיש כרוניקל · ראה עוד »

ג'וזף צ'מברלין

ג'וזף צ'מברלין (באנגלית: Joseph Chamberlain; 8 ביולי 1836 – 2 ביולי 1914) היה מדינאי בריטי ואיש עסקים משפיע.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וג'וזף צ'מברלין · ראה עוד »

גאוגרף

הגאוגרף, ציור של יאן ורמיר משנת 1669 גאוגרף הוא חוקר המתמחה בגאוגרפיה, שהיא חקר הגורמים הפיזיים והאנושיים שעיצבו את פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וגאוגרף · ראה עוד »

גנבי הציד

המחזה "גנבי הציד" (Wilddiebe) הוא קומדיה קלה שחוברה על ידי בנימין זאב הרצל והוגו ויטמן (מחבר הפיליטונים הידוע של העיתון הווינאי החשוב "נויא פרייא פראסא").

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וגנבי הציד · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וגרמנית · ראה עוד »

גרעון

#הפניה גירעון תקציבי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וגרעון · ראה עוד »

גלויה

גלויה מבוילת סטנדרטית של דואר רוסיה, 2005 גלויות, 2012 גלויה או גלוית דואר היא פיסת נייר עבה או קרטון דק, מלבנית לרוב, המיועדת לכתיבת מסר ומשלוחו באמצעות הדואר ללא צורך במעטפה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וגלויה · ראה עוד »

גלילה רון-פדר-עמית

#הפניה גלילה רון־פדר-עמית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וגלילה רון-פדר-עמית · ראה עוד »

גדנ"ע

בול הגדנ"ע עליו סמלי הפיקודתמונה להחלפה דוד בן-גוריון סוקר מסדר גדנ"עים בעת ביקור בבאר אורה בשנת 1957 גַּדְנָ"ע (גדודי נוער או גדודי נוער עברי) הוא ארגון ישראלי לחינוך טרום צבאי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וגדנ"ע · ראה עוד »

גדעון שמעוני

פרופ' גדעון שמעוני גדעון שמעוני (נולד ב-27 באפריל 1937) הוא פרופסור אמריטוס במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וגדעון שמעוני · ראה עוד »

גולדה מילוסלבסקי

גולדה מילוסלבסקיתמונה להחלפה גולדה מילוֹסְלַבְסקי (1853 – ז' בתשרי תרס"ז, 26 בספטמבר 1906) הייתה ממייסדי המושבה נס ציונה ומהדמויות המרכזיות בשנים הראשונות של המושבה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וגולדה מילוסלבסקי · ראה עוד »

גימנסיה

גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וגימנסיה · ראה עוד »

דמשק

דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודמשק · ראה עוד »

דמוקרטיה

מדד הדמוקרטיה לשנת 2022. דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית:, שלטון העם) היא שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודמוקרטיה · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודת · ראה עוד »

דלקת ריאות

ריאות. החלק העליון נורמלי. בחלק התחתון ניתן להבחין בדלקת ריאות. דלקת ריאות (בלועזית: פנאומוניה, Pneumonia) היא מחלה זיהומית של הריאות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודלקת ריאות · ראה עוד »

דב סדן

דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודב סדן · ראה עוד »

דב קמחי

דֹב קִמְחִי (מֶלֶר) (כ"ו בכסלו תר"ן, 19 בדצמבר 1889 – כ"א באייר ה'תשכ"א; 11 במאי 1961) היה סופר עברי, מתרגם ועורך.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודב קמחי · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דבש

דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודבש · ראה עוד »

דבורה עומר

בילדותה, עם אביה משה מוסנזון דבורה מוסנזון בגיל 19 דבורה עומר (9 באוקטובר 1932 – 2 במאי 2013) הייתה סופרת ילדים ונוער ישראלית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודבורה עומר · ראה עוד »

דגל

שם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודגל · ראה עוד »

דגל עברי

דגל עברי הוא שם קיבוצי למספר דגלים שעוצבו כסמל לתקומת העם היהודי בארץ ישראל בידי או עבור אנשי היישוב והתנועה הציונית מאז ראשית המאה העשרים ועד לקביעת חוק הדגל והסמל באוקטובר 1948.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודגל עברי · ראה עוד »

דגל שבעת הכוכבים

#הפניה דגל עברי#דגל שבעת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודגל שבעת הכוכבים · ראה עוד »

דגל ישראל

דגל מדינת ישראל הוא דגלה הרשמי והלאומי של מדינת ישראל, אשר מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה ואזרחיה, הן בישראל והן בעולם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודגל ישראל · ראה עוד »

דו-קרב

איור מימי הביניים המתאר קרב אלופים בין ז'אן הרביעי דוכס ברטאן לבין לואי הראשון רוזן אנז'ו על השליטה בחבל ברטאן. דו־קרב אקדחים. ציור מאת איליה רפין משנת 1899 לספר יבגני אונייגין מאת אלכסנדר פושקין. דו־קרב או דוקרב הוא עימות, לרוב מזוין, בין שני אנשים, שנועד להשיג הכרעה בנושא שבמחלוקת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודו-קרב · ראה עוד »

דואר ישראל

מרכז מיון הדואר הארצי הישן בתל אביב תיבת דואר של רשות הדואר המוצגת במוזיאון הדואר שבמוזיאון הארץ מכונית מתוצרת פורד ששימשה את רשות הדואר מוצגת במוזיאון הדואר שבמוזיאון הארץ אוטומט לקבלת דברי דואר בחזית סניף הדואר מול אוניברסיטת תל אביב סוסיתא מודל 1965 ששימשה את ״משרד הדואר״ מרכז חלוקת דואר בכניסה לאלפי מנשה דואר מרכזי בפתח תקווה דואר מרכזי בפתח תקווה (תיבות הדואר) דואר ישראל בע"מ (לשעבר רשות הדואר) היא חברה ממשלתית המספקת שירותי דואר ושירותי בנקאות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודואר ישראל · ראה עוד »

דופק

מישוש דופק בעורק הרדיאלי נקודות מומלצות למדידת הדופק דופק הוא הכינוי להתכווצות והתרחבות קצבית של עורק באמצעות זרימת דם על ידי הלב.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודופק · ראה עוד »

דוקטור

דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודוקטור · ראה עוד »

דוב קמחי

#הפניה דב קמחי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודוב קמחי · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודוד · ראה עוד »

דוד שוב

דוד שוב פ"נ ר' '''משה דוד שוב''' ז"ל, שעורר רעיון חִבּת ציון ברומניה, ראשון החלוצים של היישוב החקלאי בגליל העליון, מיסד המושבות ראש פינה ומשמר הירדן. משה דוד שוב (משה דוד ינקוביץ שו"ב; 18 ביולי 1854, כ"ב בתמוז תרי"ד – 23 במרץ 1938, כ' באדר ב' תרצ"ח) היה שליחה של "חבורה יישוב ארץ-ישראל על ידי עבודת אדמה" ממוינשט שברומניה; הוא רכש בשם האגודה את האדמות עבור ראש פינה, והיה ממייסדי מושבה זו, וכן המושבות יסוד המעלה ומשמר הירדן.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודוד שוב · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד וולפסון

המשלחת הציונית לירושלים, 1898. מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, בנימין זאב הרצל, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר. דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; 9 באוקטובר 1856, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודוד וולפסון · ראה עוד »

דויטשס תיאטר

התיאטראות בשולמן-שטראסה, הדויטשה תיאטר מימין הדויטשס תיאטר (גרמנית: Deutsches Theater; "התיאטרון הגרמני") הוא תיאטרון גרמני ידוע בשכונת מיטה שבברלין.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודויטשס תיאטר · ראה עוד »

די ולט (שבועון ציוני)

הודעתו של קלמנט היל ממשרד החוץ הבריטי לעוזרו של הרצל על תמיכה ב"תוכנית אוגנדה", פורסמה בשער העיתון הציוני "די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 "די ולט" (גרמנית: Die Welt, "העולם") היה שבועון מיסודו של תיאודור הרצל, שיצא לאור בווינה ובקלן מיום 4 ביוני 1897 ועד שנת 1914.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודי ולט (שבועון ציוני) · ראה עוד »

דיפלומטיה

"סימטריה של דיפלומטיה",ציור משנת 1975, מאת גר ואן אלק דיפלומטיה (באנגלית: Diplomacy) היא אמנות ניהול משא ומתן, בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודיפלומטיה · ראה עוד »

דיוקן תיאודור הרצל

דיוקן תיאודור הרצל (בגרמנית: Bildnis Theodor Herzls) הוא תחריט שנוצר בשנת 1903 בידי האמן הגרמני-יהודי הרמן שטרוק.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ודיוקן תיאודור הרצל · ראה עוד »

ה'תר"ך

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וה'תר"ך · ראה עוד »

ה'תרס"ד

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וה'תרס"ד · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והמאה ה-20 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המספד בירושלים (נאום)

המספד בירושלים הוא כינוי לנאום הספד שנשא הראי"ה קוק ביפו בוקר יום כ"ד בתמוז ה'תרס"ד (7 ביולי 1904), עם פטירתו של בנימין זאב הרצל, מנהיג התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והמספד בירושלים (נאום) · ראה עוד »

המרת דת

המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והמרת דת · ראה עוד »

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והמבורג · ראה עוד »

האספה הלאומית (צרפת)

האספה הלאומית (בצרפתית: Assemblée nationale) היא הבית התחתון של הפרלמנט הצרפתי (הבית העליון הוא הסנאט).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והאספה הלאומית (צרפת) · ראה עוד »

האקרופוליס באתונה

תיאטרון דיוניסוס למרגלות האקרופוליס באתונה האקרופוליס באתונה (ביוונית Ακρόπολη Αθηνών) היא האקרופוליס הידועה ביותר מתקופת יוון העתיקה, הנמצאת במרכזה ההיסטורי של אתונה העתיקה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והאקרופוליס באתונה · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והארץ · ראה עוד »

הארכיון הציוני

#הפניה הארכיון הציוני המרכזי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והארכיון הציוני · ראה עוד »

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »

האומה

האומה, במה למחשבה לאומית, לתיעוד ולספרות, הוא כתב עת, רבעון, הרואה אור אחת לשלושה חודשים על ידי מסדר ז'בוטינסקי בישראל מאז 1962.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והאומה · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הספד

נשיא ישראל, ראובן ריבלין, בדברי הספד בהלווייתו של נרצח בפיגוע ירי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, נושא הספד הספד הוא נאום לביטוי אבל על מותו של אדם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והספד · ראה עוד »

הסה

#הפניה הסן.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והסה · ראה עוד »

הסולטאן העות'מאני

#הפניה סולטאן עות'מאני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והסולטאן העות'מאני · ראה עוד »

העת החדשה

קו הרקיע של העיר ניו יורק, שעברה ההתפתחות תעשייתית וטכנולוגית משמעותית במהלך העת החדשה. העת החדשה (או העידן המודרני) היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והעת החדשה · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והעלייה השנייה · ראה עוד »

העלייה השלישית

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והעלייה השלישית · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והעיר העתיקה · ראה עוד »

הפרקציה הדמוקרטית

הפרקציה (הסיעה) הדמוקרטית הייתה סיעה אופוזיציונית של אינטלקטואלים צעירים בהסתדרות הציונית שפעלה בין השנים 1901–1904.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והפרקציה הדמוקרטית · ראה עוד »

הפרדת הדת מהמדינה

ג'ון לוק היה פילוסוף אנגלי שטען בעד המצפון הפרטי, החופשי משליטת המדינה, ולו מיוחסת ראשיתו של הרעיון הפרדת מוסדות הדת מהמדינה היא רעיון במחשבה המודרנית, לפיו ראוי למוסדות המדינה או הממשלה הלאומית להיות נפרדים מן המוסדות הדתיים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והפרדת הדת מהמדינה · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והצפירה · ראה עוד »

הצבא הבריטי

הצבא הבריטי (באנגלית: The British Army) הוא זרוע חילות היבשה של הכוחות המזוינים של בריטניה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והצבא הבריטי · ראה עוד »

הצבעה

קופסת פתקי הצבעה במהלך בחירות לנשיאות בלוזאן, 2007 הצבעה משמשת קבוצה של בוחרים לשם קבלת החלטות על פי הכרעת רוב הבוחרים, או להבעת דעה באופן מפורש.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והצבעה · ראה עוד »

הקרן הקיימת לישראל

#הפניה קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והקרן הקיימת לישראל · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי הרביעי

בנימין זאב הרצל הקונגרס הציוני הרביעי התקיים בלונדון בימים 13 – 16 באוגוסט 1900.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והקונגרס הציוני העולמי הרביעי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי השלישי

הקונגרס הציוני העולמי השלישי, התקיים ב-15 - 18 באוגוסט 1899, בעיר בזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והקונגרס הציוני העולמי השלישי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי החמישי

הקונגרס הציוני החמישי התקיים בבזל ב-26 בדצמבר 1901.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והקונגרס הציוני העולמי החמישי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני הראשון

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי הראשון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והקונגרס הציוני הראשון · ראה עוד »

הקונגרס הציוני השני

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והקונגרס הציוני השני · ראה עוד »

הקונגרס הציוני השישי

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השישי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והקונגרס הציוני השישי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני החמישי

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי החמישי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והקונגרס הציוני החמישי · ראה עוד »

הקיסרות האוסטרית

#הפניה האימפריה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והקיסרות האוסטרית · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

הר הרצל

מפת הר הרצל על חלקותיו הכניסה הראשית להר הרצל גיזום בצורת המנורה (סמל המדינה) וגיזום "הר הרצל" בכניסה הראשית, חנוכיה למעלה הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והר הרצל · ראה עוד »

הרמן שטרוק

הרמן שטרוק בשנת 1922 הרמן שטרוק בסטודיו שלו, תצלום משנת 1938. הרמן (חיים אהרן) שְטְרוּק (בגרמנית: Hermann Struck; נודע גם בשם העט חיים אהרון בן דוד; 6 במרץ 1876, ברלין – 11 בינואר 1944, חיפה) היה צייר ואמן הדפסים יהודי וציוני ונודע כאחד מחשובי האמנים היהודים בגרמניה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והרמן שטרוק · ראה עוד »

הרצל - קריאה חדשה

הרצל - קריאה חדשה הוא ספר מאת יצחק וייס העוסק בזהות היהודית של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והרצל - קריאה חדשה · ראה עוד »

הרצליה

הֶרְצְלִיָּה (הרצלייה בכתיב ללא ניקוד) היא עיר חוף בשרון הדרומי, כ-10 קילומטר צפונית לתל אביב-יפו, על מישור החוף.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והרצליה · ראה עוד »

הרבנות הצבאית

חיל הרבנות הצבאית הוא חיל בצה"ל העוסק במתן שירותי דת לחיילי צה"ל (כולל לאלה שאינם יהודים) ובטיפול בחללים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והרבנות הצבאית · ראה עוד »

הרובע השלישי של פריז

הרובע השלישי של פריז (בצרפתית: IIIe arrondissement), הממוקם בגדה הימנית של עיר, הוא אחד מעשרים הרבעים של פריז, בירת צרפת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והרובע השלישי של פריז · ראה עוד »

הריון

#הפניה היריון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והריון · ראה עוד »

השער הנשגב

"השער הנשגב" שבכניסה לארמון טופקאפי השער הנשגב, השער העליון, או בקיצור השער (בטורקית: Babıali או Bâb-ı âli), היה כינוי למנגנון השלטוני של האימפריה העות'מאנית, ששימש בעיקר בשיח הדיפלומטי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והשער הנשגב · ראה עוד »

השקפה

#הפניה אידאולוגיה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והשקפה · ראה עוד »

השקל הציוני

"שקל הגאולה" משנת תרע"ט 1919 שקל משנת תרצ"ה 1935 השקל הציוני או בקיצור שקל היה מטבע של ההסתדרות הציונית אשר הונהג על ידי דוד וולפסון לקראת הבחירות לקונגרס הציוני השני בשנת 1898.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והשקל הציוני · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והשואה · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

התמוטטות עצבים

התמוטטות עצבים הוא מושג עממי שכולל בתוכו מספר גדול ומגוון של מצבים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והתמוטטות עצבים · ראה עוד »

התאבדות

התאבדותו של איאס התאבדות היא פעולה שבה אדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והתאבדות · ראה עוד »

התנצרות

#הפניה המרת דת#הצטרפות לנצרות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והתנצרות · ראה עוד »

התעלפות

התעלפות (באנגלית: Syncope, סינקופה) היא מצב של אובדן הכרה זמני ואובדן טונוס היציבה כתוצאה מזרימת חמצן מופחתת ו/או גלוקוז למוח, כאשר לאחריה יש התאוששות ספונטנית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והתעלפות · ראה עוד »

התפטרות

התפטרות היא סיומם של יחסי עובד-מעביד ביוזמת העובד, בדרך של פרישה מעבודתו כשכיר, זאת בשונה מפיטורים הנעשים ביוזמת המעסיק.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והתפטרות · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקווה

"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והתקווה · ראה עוד »

התבוללות

Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והתבוללות · ראה עוד »

התיאטרון הקאמרי

לוגו הקאמרי לרגל חגיגות ה-70 הכניסה לתיאטרון פוסטר ההכרזה על פרס ישראל לקאמרי, 2005תמונה להחלפההתיאטרון הקאמרי הוא התיאטרון העירוני של תל אביב, המהווה אחד מהתיאטראות הגדולים והחשובים בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והתיאטרון הקאמרי · ראה עוד »

התיישבות

התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007 התיישבות היא פעולה, שמהותה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והתיישבות · ראה עוד »

הלל הזקן

הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והלל הזקן · ראה עוד »

הלוואה בריבית

#הפניה מלווה בריבית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והלוואה בריבית · ראה עוד »

הזיות

#הפניה הזיה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והזיות · ראה עוד »

החופש הגדול

תלמידי בית ספר בטנזניה חוגגים את בוא החופש הגדול חוף הים באילת במהלך חופשת הקיץ החופש הגדול הוא השם בישראל לחופשת קיץ הנהוגה ברחבי העולם עם סיום שנת הלימודים במוסדות החינוך.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והחופש הגדול · ראה עוד »

הברון רוטשילד

#הפניה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והברון רוטשילד · ראה עוד »

הגטו החדש

עמוד השער של המחזה בגרמנית, 1897 הגטו החדש (בגרמנית: Das neue Ghetto) הוא מחזה בארבע מערכות, פרי עטו של בנימין זאב הרצל אז עיתונאי ומחזאי וינאי, ולימים מייסד הציונות המדינית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והגטו החדש · ראה עוד »

הגזע הארי

מפה מתוך המהדורה הרביעית של האנציקלופדיה הגרמנית מאיירס לקסיקון משנת 1890 בו מצוינים האזורים בעולם בהם נמצאים הגזעים השונים, כולל את האזור באירופה בו הגזע הארי הוא הדומיננטי הגזע הארי הוא מושג הודו-אירופאי עתיק שהוכר לעולם המערבי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 במסגרת מחקרים בבלשנות היסטורית ואתנוגרפיה של העמים (בין השאר בעקבות התאוריה הנורדית), ובעקבות שורה של תגליות לשוניות שזיהו כי מרבית השפות האירופיות קשורות ללשונות מאזור פרס והודו (השפות ההודו-אירופיות).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והגזע הארי · ראה עוד »

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והגירה · ראה עוד »

הדאר

שער ג' בתמוז תרפ"ד, 4 ביולי 1924 שער כ"ו באלול תשמ"א (1981) הדֹאר היה עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בין השנים 1921 ל-2005 בחסות ההסתדרות העברית באמריקה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והדאר · ראה עוד »

הדלתא של הנילוס

תמונת לוויין של הדלתא של הנילוס (לא בצבעים טבעיים) הנילוס והדלתא של הנילוס במבט מהחלל הדלתא של הנילוס (בערבית: دلتا النيل; בתעתיק דלתא אלניל) היא האזור בצפון מצרים שבו נמצא שפך הנהר נילוס לים התיכון, הדומה לאות היוונית דלתא (Δ).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והדלתא של הנילוס · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

הומניטרי

#הפניה הומניטריות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והומניטרי · ראה עוד »

הונגרית

קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והונגרית · ראה עוד »

הונגריה

קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והונגריה · ראה עוד »

הוצאת מסדה

#הפניה מסדה (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והוצאת מסדה · ראה עוד »

הוצאת משכל

#הפניהידיעות ספרים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והוצאת משכל · ראה עוד »

הוצאת מחברות לספרות

#הפניה מחברות לספרות (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והוצאת מחברות לספרות · ראה עוד »

הוצאת מודן

#הפניה מודן הוצאה לאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והוצאת מודן · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הוצאת ראובן מס

הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והוצאת ראובן מס · ראה עוד »

הוצאת זמורה ביתן מודן

#הפניה כנרת זמורה-ביתן דביר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והוצאת זמורה ביתן מודן · ראה עוד »

הוצאת זמורה-ביתן

#הפניה כנרת זמורה-ביתן דביר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והוצאת זמורה-ביתן · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והוצאת כרמל · ראה עוד »

הוצאת יד יצחק בן-צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והוצאת יד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

הולנד

הוֹלַנְד (בהולנדית: Nederland) היא מדינה בצפון מערב אירופה, הגובלת במערב ובצפון בים הצפוני, במזרח בגרמניה ובדרום בבלגיה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והולנד · ראה עוד »

הוד רוממותו

#הפניה הוד רוממותו (מחזה).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והוד רוממותו · ראה עוד »

הווזיר הגדול

#הפניה וזיר גדול.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והווזיר הגדול · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והכנסת · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית הרוסית

הכנסייה האורתודוקסית (הפְּרָבוֹסלַבית) הרוסית (ברוסית: Русская православная церковь; בסלבית כנסייתית עתיקה: Ру́сскаѧ правосла́внаѧ цр҃ковь) היא כנסייה עצמאית, אוטוקפאלית, במסגרת הנצרות האורתודוקסית המזרחית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והכנסייה האורתודוקסית הרוסית · ראה עוד »

הכנסייה הקתולית

הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והכנסייה הקתולית · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והכרזת העצמאות · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והכותל המערבי · ראה עוד »

הים השחור

הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והים השחור · ראה עוד »

הים התיכון

הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והים התיכון · ראה עוד »

היסטוריה חלופית

בסיפורת, היסטוריה חלופית היא תת-סוגה בסוגת הספרות הספקולטיבית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והיסטוריה חלופית · ראה עוד »

היצע וביקוש

ההצגה הגרפית המקובלת של מודל ההיצע והביקוש היצֵּעַ וביקוש הוא מודל המורכב משני מדדים – היצע וביקוש – שיש ביניהם אינטראקציה, ובשוק חופשי הם הגורם היחיד לפיו נקבע מחירו של מוצר או שירות (למעט במקרים של כשל שוק, כגון פעילות של גוף מונופולי או מונופסוני, בהנחה שכשל השוק מונע תחרות משוכללת).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והיצע וביקוש · ראה עוד »

היינריך היינה

היינריך היינה (נולד בשם הארי היינה, מאז 1825: כריסטיאן יוהאן היינריך היינה; בגרמנית: Heinrich Heine; 13 בדצמבר 1797, דיסלדורף – 17 בפברואר 1856 פריז) היה משורר, פילוסוף, פובליציסט ומבקר ספרות יהודי-גרמני מומר, מגדולי השירה והספרות של גרמניה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והיינריך היינה · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל והיישוב · ראה עוד »

ועידת חרקוב

ועידת חַרקוֹב הייתה כינוס של חברי הוועד הפועל הציוני הגדול הרוסים בעיר חרקוב בין 11 ל-14 בנובמבר 1903, כדי לדון בתגובותיהם לתוכנית אוגנדה, שהוצגה בקונגרס הציוני השישי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וועידת חרקוב · ראה עוד »

וזיר גדול

בני משפחתו של שגריר צרפת לאימפריה העות'מאנית מוצגים לווזיר הגדול באולם הדיואן הקיסרי, ב-1724 סמלו של ווזיר גדול עות'מאני מהמט סוקולו פאשה הווזיר הגדול אשר ניהל בפועל את האימפריה העות'מאנית במשך 15 שנים, במחצית השנייה של המאה ה-16 שטר של 20 דינרים מתוניסיה ועליו דיוקנו של חייראדין פאשה (1822–1890), אשר כיהן גם כווזיר הגדול של תוניסיה בשנים 1873–1877 וכווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית בשנים 1878–1879 בירבל, הווזיר הגדול בממשלו של אכבר, קיסר האימפריה המוגולית אהמט תאופיק פאשה (1845-1936) הווזיר הגדול האחרון של האימפריה העות'מאנית וזיר גדול (בטורקית: Vezir-i Azam או Sadrazam, בטורקית עות'מאנית: صدر اعظم, وزیر اعظم) היה תואר מנהלי באימפריות מוסלמיות ובכלל זה באימפריה העות'מאנית שהתייחס לבכיר שרי הסולטאן.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ווזיר גדול · ראה עוד »

וושינגטון די. סי.

הבית הלבן, מקום מושבו של נשיא ארצות הברית מוסד הסמית'סוניאן, המאגד 19 מוזיאונים ואת גן החיות הלאומי, אשר כולם חופשיים לציבור מרכז ג'ון פ. קנדי לאומנויות הבמה ארבורטום הלאומי של ארצות הברית וושִׁינְגְטוֹן דִי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ווושינגטון די. סי. · ראה עוד »

ויאצ'סלב פלבה

ויאצ'סלב פלבה (ברוסית: Вячеслав Константинович фон Плеве; 20 באפריל 1846 - 28 ביולי 1904) מדינאי רוסי, שר הפנים של רוסיה בשנים 1902-1904, נרצח בהתנקשות פוליטית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וויאצ'סלב פלבה · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ווינה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ווילנה · ראה עוד »

וילהלם השני

#הפניה וילהלם השני, קיסר גרמניה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ווילהלם השני · ראה עוד »

ויליאם הכלר

ויליאם הנרי הכלר (באנגלית: William Henry Hechler; 10 בינואר 1845 – 31 בינואר 1931) היה מיסיונר וכומר בריטי-אנגליקני שנטה למיסטיקה וציוני נוצרי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וויליאם הכלר · ראה עוד »

ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה

ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה (באיטלקית: Vittorio Emanuele III; 11 בנובמבר 1869 – 28 בדצמבר 1947) היה מלך איטליה בין 1900 ל-1946, וכן כונה קיסר אתיופיה בין 1936 ל-1943 ומלך אלבניה בין 1939 ל-1943.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה · ראה עוד »

וייטצ'אפל

שוק וייטצ'אפל בלילה וייטצ'אפל היי סטריט ב-1905 וייטצא'פל היא שכונה בלונדון הממוקמת ברובע הלונדוני טאוור המלטס, ממזרח לסיטי של לונדון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ווייטצ'אפל · ראה עוד »

כ' בתמוז

כ' בתמוז, יום פטירת בנימין זאב הרצל הוצע על ידי הציונות הרוויזיוניסטית כ"יום העבודה" במקום אחד במאי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וכ' בתמוז · ראה עוד »

כאן ב

כאן רשת ב (מזוהה גם כ"כאן ב" ובעבר נקראה "רשת ב ולעיתים מכונה כך) היא תחנת רדיו ישראלית, השייכת לתאגיד השידור הישראלי ופועלת כחלק מחטיבת החדשות של התאגיד - כאן חדשות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וכאן ב · ראה עוד »

כפייה דתית

כפייה דתית היא הטלת חיוב דתי על יחיד או על קבוצה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וכפייה דתית · ראה עוד »

כרמית ספיר ויץ

כרמית ספיר-וַיְץ (נולדה ב-25 בספטמבר 1973) היא עיתונאית, עורכת, מנהלת אומנותית ומרצה ישראלית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וכרמית ספיר ויץ · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וכתב עת · ראה עוד »

כתב יד (כתב)

כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וכתב יד (כתב) · ראה עוד »

כלבי ים

כלב ים נזירי הוואי זכר ונקבה של פיל ים צפוני כלב ים ודל לובודון הסרטנים פוקה מנוקדת פוסה טבעתית בים לאפטב כלבי ים (שם מדעי: Phocidae) היא משפחת יונקים מסדרת הטורפים, קבוצת הטורפים הימיים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וכלבי ים · ראה עוד »

כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט

כלודוויג קרל ויקטור, הנסיך מהוהנלוהה-שילינגספירסט (Chlodwig Carl Viktor Fürst zu Hohenlohe-Schillingsfürst; 31 במרץ 1819 – 6 ביולי 1901), היה מדינאי גרמני ששימש כקנצלר גרמניה וראש ממשלת פרוסיה בין השנים 1894 ל-1900.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וכלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט · ראה עוד »

כיכר עירונית

רחבת הכותל המערבי, ירושלים כיכר רבין, תל אביב כיכר המייסדים, פתח תקווה הכיכר האדומה, מוסקבה, רוסיה שער הניצחון כיכר טיימס בניו יורק, ארצות הברית בתקופה הרומית הפורום רומאנום ברומא, איטליה מפת פסיפס של מרכז פילדלפיה. הריבוע במרכז מייצג את בניין העירייה, וארבעת הסימנים שמסביבו מייצגים כיכרות עירוניות. כיכר היא חלל עירוני ציבורי פתוח המשמש למטרות ציבוריות שונות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וכיכר עירונית · ראה עוד »

כיכר הכנסת

כיכר הכנסת נמצאת במפגש הרחובות אלנבי ורציף הרברט סמואל (הטיילת) בתל אביב, בסמוך לשפת הים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וכיכר הכנסת · ראה עוד »

י' באייר

שילה, המקום בו הוא פעל ונפטר.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וי' באייר · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וימי הביניים · ראה עוד »

יאיר רוזנבלום

לוחית זיכרון על ביתו של יאיר רוזנבלום ברחוב קלונימוס 9 בתל אביב יאיר רוזנבלום (בשורה האחורית, במרכז) כמלווה מוזיקלי באקורדיון של שלישיית הגשש החיוור ב-1967 יאיר רוזנבלום (6 בינואר 1944 – 27 באוגוסט 1996) היה מלחין ומעבד ישראלי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויאיר רוזנבלום · ראה עוד »

ים המלח

גבישי מלח בים המלח סלעים בים המלח, 06/07/2022 יַם הַמֶּלַח (באנגלית: The Dead Sea, בערבית: البحر الميت, הים המת; מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וים המלח · ראה עוד »

ים השיש

#הפניה ים מרמרה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וים השיש · ראה עוד »

יעקב רוטבליט

#הפניה יענקל'ה רוטבליט.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויעקב רוטבליט · ראה עוד »

יעקב שטיינברג

יעקב שטיינברג (1887 – 22 ביוני 1947) היה משורר, סופר, ומחזאי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויעקב שטיינברג · ראה עוד »

יעקב גרוס

יעקב גרוס (16 באפריל 1949 - 15 בפברואר 2017) היה במאי סרטי תעודה היסטוריים, חוקר תולדות הסרט העברי, סופר, משורר ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויעקב גרוס · ראה עוד »

יעקב דה האז

שלט רחוב בצפון הישן של תל אביב יעקב דה האז (באנגלית: Jacob de Haas; 13 באוגוסט 1872 - 22 במרץ 1937) היה יהודי-בריטי, עיתונאי, סופר ופעיל ציוני מלונדון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויעקב דה האז · ראה עוד »

יער חולדה

בית הרצל ביער חולדה 250px בריכת השילוח ביער חולדה אנדרטת "עבודה והגנה" של בתיה לישנסקי ביער חולדה מפת יער חולדה על קיר בכניסה לאתר יער חולדה שדרת דקלי הוושינגטוניה שמובילה לבית הרצל מצפון יער חולדה הנקרא גם יער הרצל, נמצא מזרחית לקיבוץ חולדה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויער חולדה · ראה עוד »

יער בולון

ציורו של אדואר מאנה: '''מרוץ סוסים ביער בולון''' (1864) על שפת אגם הבולון מפל ביער יער בולון (בצרפתית: בואה דה בולון - Bois de Boulogne) הוא פארק ציבורי הממוקם בקצהו המערבי של הרובע ה-16 מרבעי פריז, לצידי הפרוור בולון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויער בולון · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויפו · ראה עוד »

יצחק נוי

יצחק נוי מגיש את תוכניתו "שבת עולמית" ברשת ב' של קול ישראל יצחק (איציק) נוי (במקור: נוֹיְשְטַט; 29 באפריל 1942 – 19 במאי 2022) היה סופר, היסטוריון, עיתונאי ושדרן רדיו ישראלי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויצחק נוי · ראה עוד »

יצחק רבין

ציור של יצחק רבין על ארון תקשורת בדרך רבין בגבעתיים עם קטע מ"שיר לשלום" מוכתם בדמו, כפי שנמצא בכיס מעילו לאחר הרצח. יִצְחָק רַבִּין (א' באדר ה'תרפ"ב, 1 במרץ 1922 – י"ב בחשוון ה'תשנ"ו, 4 בנובמבר 1995) היה פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי שכיהן כרמטכ"ל השביעי של צה"ל, כראש ממשלת ישראל החמישי וכשר הביטחון העשירי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויצחק רבין · ראה עוד »

יצחק יעקב ריינס

הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויציאת מצרים · ראה עוד »

יק"א

יק"א (ביידיש:"יידישע קאָלאָניזאַציע אַסאָסיאַציע", מאנגלית: J.C.A; ראשי תיבות של Jewish Colonization Association; בתרגום לעברית: "החברה היהודית להתיישבות") היא חברה שהוקמה על ידי הברון מוריס הירש בשנת 1891, במטרה לסייע ליישובם של יהודים פליטי האימפריה הרוסית באמריקה ובעיקר במושבות הברון הירש בארגנטינה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויק"א · ראה עוד »

ירח דבש

שמשת מכונית עם הכיתוב (באנגלית) "זה עתה נישאו". נהוג בתרבויות רבות לקשט את מכוניתם של הזוג הטרי שלעיתים גם משמשת כדרך להצהיר את נישואיהם בדרכם לירח הדבש. יֶרַח דְבַשׁ (באנגלית: Honeymoon) הוא פרק זמן קצר (ימים אחדים או שבועות מעטים) לאחר טקס הנישואים, אותו נוהגים בני הזוג לחגוג בנסיעה לאתר מרוחק, לרוב כזה הנחשב מיוחד ורומנטי, כדי שיוכלו לבלות באינטימיות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וירח דבש · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וירושלים · ראה עוד »

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וישראל · ראה עוד »

ישראל זנגוויל

כריכת התוכנייה למחזה '''כור ההיתוך''', 1916 ישראל זַנְגְוִויל (באנגלית: Israel Zangwill; 21 בינואר 1864 – 1 באוגוסט 1926) היה סופר יהודי-בריטי ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וישראל זנגוויל · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וישו · ראה עוד »

יחיאל יעקב וינברג

הרב ד"ר יחיאל יעקב וינברג הנודע בכינויו השרידי אש (תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966) היה רב, פוסק והוגה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויחיאל יעקב וינברג · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

ידיעות ספרים

ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל וידיעות ספרים · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהדות · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות איראן

יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהדות איראן · ראה עוד »

יהדות אירופה

ההיסטוריה של יהודים באירופה מתוארכת בין תקופות שונות ורבות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהדות אירופה · ראה עוד »

יהדות נאולוגית

נאולוגים (בהונגרית: neológ irányzat, "הפלג הנאולוגי") הוא הכינוי השגור לחברי אחד משני ארגוני הקהילות הגדולים ביהדות הונגריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהדות נאולוגית · ראה עוד »

יהדות סלוניקי

מאה ה-19 בית הקברות היהודי במאה ה-19 צעדת אחד במאי של איגוד הסנדלרים היהודיים של סלוניקי, 1909 יהדות סלוניקי (נקראה גם: 'ירושלים דבלקן') הייתה קהילה יהודית בסלוניקי, שנחשבה כקהילה היהודית-הספרדית הגדולה ביותר באירופה ערב מלחמת העולם השנייה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהדות סלוניקי · ראה עוד »

יהדות בוכרה

יהדות בוכרה הוא כינויה המקובל של עדה יהודית שמקורה במרכז אסיה, בעיקר בשטחי אוזבקיסטן וטג'יקיסטן המודרניות.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהדות בוכרה · ראה עוד »

יהושע בן אריה

יהושע בן אריה (1928 – 25 בדצמבר 2023) היה גאוגרף ישראלי, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ורקטור האוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהושע בן אריה · ראה עוד »

יהושע השל ייבין

יהושע ייבין (באמצע) עם משפחתו ואורי צבי גרינברג (משמאל) על מרפסת דירתם בתל אביב (1930) "הסיעה המקסימליסטית בארץ ישראל" - מימין לשמאל: יהושע ייבין, אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר, 25 ביוני 1927 יהושע ייבין (באמצע) מקבל את פרס ז'בוטינסקי (1966) יהושע השל ייבין (ב' באייר תרנ"א, 10 במאי 1891 – ח' בניסן תש"ל, 13 באפריל 1970) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, רופא בהשכלתו, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומתרגם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהושע השל ייבין · ראה עוד »

יהודה אלקלעי

לפי הערך, הוא עלה לארץ בגיל 11 הרב יהודה בן שלמה חי אלקלעי (תקנ"ח, 1798 – ד' בתשרי תרל"ט, 1878) היה רב בסרביה, מבשר הציונות המעשית והמדינית הראשון, וחלוץ הציונות הפוליטית המודרנית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהודה אלקלעי · ראה עוד »

יהודה איש קריות

יהודה איש קריות נושק לישו ומסגירו, ציור מהמאה השלוש עשרה יהודה איש קריות הוא אחד משנים-עשר השליחים המוזכרים בברית החדשה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהודה איש קריות · ראה עוד »

יהודה שלמה אלקלעי

#הפניה יהודה אלקלעי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהודה שלמה אלקלעי · ראה עוד »

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »

יהודה לייב פישמן מימון

הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »

יהודה המכבי

יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהודה המכבי · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודי אוסטריה

#הפניה יהדות אוסטריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהודי אוסטריה · ראה עוד »

יהודי רומניה

#הפניה יהדות רומניה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהודי רומניה · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויהודים · ראה עוד »

יומני כרמל

לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויומני כרמל · ראה עוד »

יואב גלבר

יואב גֶלבֶּר (נולד ב-25 בספטמבר 1943) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה ופרופסור מן המניין במרכז הבינתחומי הרצליה ועמד בראש מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויואב גלבר · ראה עוד »

יום העצמאות

יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויום העצמאות · ראה עוד »

יום הרצל

בנימין זאב הרצל קבר הרצל יום הרצל הוא יום ציון ממלכתי החל ב-י' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל; יום זה נקבע על ידי הכנסת ב", ה'תשס"ד-2004"; מטרת החוק "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני"; על פי החוק: "(א) אחת לשנה, בי' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, יקוים יום הרצל; ביום זה -.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויום הרצל · ראה עוד »

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

תרועות אבל ליום הזיכרון, 1951 יום הזיכרון לחלְלי מערְכות ישראל וּלחללי פעולות האיבה, המכונה בקיצור גם יום הזיכרון לחללי צה"ל או יום הזיכרון, הוא יום זיכרון לאומי במדינת ישראל להנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה לאורך כל שנות היישוב החדש בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויום הכיפורים · ראה עוד »

יונה קרמנצקי

יונה (יוהאן) קרמנצקי (בגרמנית: Johann Kremenezky; 15 בפברואר 1850 - 25 באוקטובר 1934) היה תעשיין, בעל-הון ויזם ציוני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויונה קרמנצקי · ראה עוד »

יוסף אל-ח'אלידי

יוסף ד'יא א-דין אל-ח'אלידי (בערבית: يوسف ضياء الدين الخالدي) (1842–1906) היה פוליטיקאי ערבי-עות'מאני, איש רוח, בלשן וראש עיר של ירושלים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויוסף אל-ח'אלידי · ראה עוד »

יוסף נטונק

הרב יוסף נָטוֹנֶק (Josef Natonek; תקע"ג, 1813 - כסלו תרנ"ג, 1892) היה רב ואיש חינוך יהודי-הונגרי מחלוצי רעיון שיבת ציון וההתיישבות היהודית בארץ ישראל, בלשן, מייסד העיתון ישראל אחד, אחד משלושת הרבנים שהובילו את המאבק בהונגריה נגד "תנועת המתקנים" בתקופה שבה נוצר הקרע ביהדות הונגריה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויוסף נטונק · ראה עוד »

יוסף טאיטאצאק

רבי יוסף טאיטאצאק (1465–1546), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויוסף טאיטאצאק · ראה עוד »

יוסף גולדשטיין (היסטוריון)

#הפניה יוסי גולדשטיין.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויוסף גולדשטיין (היסטוריון) · ראה עוד »

יוסי שריד

יוסף (יוסי) שריד (23 באוקטובר 1940 – 4 בדצמבר 2015) היה פוליטיקאי, עיתונאי, פובליציסט, סופר ומשורר ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם המערך, רצ ומרצ, ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויוסי שריד · ראה עוד »

יורם טהרלב

יורם טהרלב, 1970, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית קברו של יורם טהרלב ושל רעייתו השנייה לינדה, בבית הקברות בקיבוץ יגור, יום לאחר הלווייתו של טהרלב יוֹרָם טַהַרְלֵב (24 בינואר 1938 – 6 בינואר 2022) היה משורר, פזמונאי, עורך, מחזאי, סופר, מתרגם וסטנדאפיסט ישראלי, נחשב אחד המעצבים החשובים של הזהות והאתוס הישראליים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויורם טהרלב · ראה עוד »

יורם חזוני

יורם חזוני (נולד ב-6 ביוני 1964) הוא פילוסוף, חוקר מקרא ותאורטיקן פוליטי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויורם חזוני · ראה עוד »

יושב ראש הכנסת

דליה איציק, בכהונתה כיושבת ראש הכנסת, עומדת לצד שמעון פרס, נשיא המדינה, וג'ורג' וו. בוש, נשיא ארצות הברית. משכן הכנסת, 2008 יושב ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת בישראל, ותפקידו לנהל את ענייני הכנסת, לייצג אותה כלפי חוץ, לשמור על כבודה, על סדר ישיבותיה ועל קיום תקנונה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויושב ראש הכנסת · ראה עוד »

יוטיוב

יוּטְיוּבּ (באנגלית: YouTube LLC) היא חברה אמריקאית המפעילה אתר אינטרנט לאחסון ושיתוף סרטוני וידאו באותו שם.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויוטיוב · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויוונית · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ויידיש · ראה עוד »

10 באוגוסט

10 באוגוסט הוא היום ה-222 בשנה (223 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו10 באוגוסט · ראה עוד »

12 (מספר)

קרטון אריזה לשתים עשרה ביצים המספר 12 באריחים הקבועים בחזית בית בירושלים 12 (במילים בלשון זכר: שְׁנֵים-עָשָׂר; בלשון נקבה: שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 11 והבא לפני 13.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו12 (מספר) · ראה עוד »

15 בספטמבר

15 בספטמבר הוא היום ה-258 בשנה (259 בשנה מעוברת), בשבוע ה-37 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו15 בספטמבר · ראה עוד »

18 במרץ

18 במרץ הוא היום ה-77 בשנה (78 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו18 במרץ · ראה עוד »

18 בינואר

18 בינואר הוא היום ה-18 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו18 בינואר · ראה עוד »

1805

קרב אוסטרליץ מסתיים בניצחונו המוחץ של נפוליאון.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1805 · ראה עוד »

1836

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1836 · ראה עוד »

1856

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1856 · ראה עוד »

1860

בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1860 · ראה עוד »

1867

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1867 · ראה עוד »

1873

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1873 · ראה עוד »

1878

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1878 · ראה עוד »

1879

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1879 · ראה עוד »

1880

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1880 · ראה עוד »

1888

אנגלית.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1888 · ראה עוד »

1889

נחנך מגדל אייפל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1889 · ראה עוד »

1890

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1890 · ראה עוד »

1891

תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1891 · ראה עוד »

1893

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1893 · ראה עוד »

1894

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1894 · ראה עוד »

1895

לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1895 · ראה עוד »

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1896 · ראה עוד »

1897

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1897 · ראה עוד »

1899

אלפרד היצ'קוק.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1899 · ראה עוד »

19 בספטמבר

19 בספטמבר הוא היום ה-262 בשנה (263 בשנה מעוברת), בשבוע ה-38 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו19 בספטמבר · ראה עוד »

1900

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1900 · ראה עוד »

1901

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1901 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1903 · ראה עוד »

1904

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1904 · ראה עוד »

1909

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1909 · ראה עוד »

1910

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1910 · ראה עוד »

1911

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1911 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1913 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1923 · ראה עוד »

1930

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1930 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1946 · ראה עוד »

1949

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1949 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1950 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1954 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1960 · ראה עוד »

1968

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1968 · ראה עוד »

1978

17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו1978 · ראה עוד »

2 במאי

2 במאי הוא היום ה-122 בשנה (123 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו2 במאי · ראה עוד »

2004

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו2004 · ראה עוד »

2006

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו2006 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו2007 · ראה עוד »

2010

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו2010 · ראה עוד »

22 בדצמבר

22 בדצמבר הוא היום ה-356 בשנה (357 בשנה מעוברת), בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו22 בדצמבר · ראה עוד »

3 ביולי

3 ביולי הוא היום ה-184 בשנה (185 בשנה מעוברת), בשבוע ה-27 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו3 ביולי · ראה עוד »

5 בפברואר

5 בפברואר הוא היום ה-36 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו5 בפברואר · ראה עוד »

5 בדצמבר

5 בדצמבר הוא היום ה-339 בשנה (340 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו5 בדצמבר · ראה עוד »

5 בינואר

5 בינואר הוא היום החמישי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו5 בינואר · ראה עוד »

8 בספטמבר

8 בספטמבר הוא היום ה-251 בשנה בלוח הגרגוריאני (252 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: בנימין זאב הרצל ו8 בספטמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

תאודור הרצל, תיאודור הרצל, הרצל.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בנימין_זאב_הרצל

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס