גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
139 יחסים: מסכת עירובין, מסכת יומא, משנה, משה אוירבך, משה צבי נריה, מלחמת העולם הראשונה, מזכרת בתיה, מחקר, מחשבת ישראל, מוסד הרב קוק, מורה נבוכים, מושבה, מוגילב, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ארץ ישראל, אחוזה, אברהם יצחק הכהן קוק, אגרת רב שרירא גאון, אגרות הראי"ה, אגודת סטודנטים, אוניברסיטת ברן, אוצר הגאונים, אוקספורד, אוטוביוגרפיה, איגרת רב שרירא גאון, נצח ישראל (פתח תקווה), נתן מרומי, סמיכה לרבנות, סעדיה גאון, ספר מתיבות, ספר חפץ, ספר החילוקים, ספר יובל, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סיני (כתב עת), עזריאל הילדסהיימר, פארמה, פרנקפורט, פרס ביאליק, פרשת ויקרא, פרויקט בן-יהודה, פריז, פתח תקווה, פירקוי בן באבוי, צבי גרץ, צבי יהודה קוק, צדקה, קריית ספר (כתב עת), ..., קובנה, ר"ן, רמב"ם, ראשון לציון, רפאל שפירא, רחובות, רב, רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבנו חננאל, רהצ'וב, רומא, ריגה, שמואל אלכסנדרוב, שאול חנא קוק, שרגא אברמסון, שידוך, ת"ש, תנועת החסידות, תרפ"ב, תרצ"ה, תרביץ, תשובות הגאונים, תלמוד, תלמוד תורה, תחום המושב, תיקון חצות, לונדון, טורו קולג', ז'לובין, זאב יעבץ, ח' בניסן, חסידות חב"ד, חיפה, ב. מ. לוין, בן ציון חי עוזיאל, באוסקה, ברסלוי, ברלין, ברייתא, בוברויסק, ביקורת המקרא, בית המדרש לרבנים בברלין, בית כנסת, גאונים, גוברניית מוגילב, דוקטור, ה'תר"פ, ה'תר"צ, ה'תרנ"ה, ה'תרס"ז, ה'תרע"ב, ה'תרפ"א, ה'תרצ"ד, ה'תרצ"ה, ה'תרל"ט, ה'תש"ד, המעין (כתב עת), המליץ, האימפריה הרוסית, הערוך, הצופה, הרב קוק, הרדזץ, הכוזרי, הים הבלטי, היכל שלמה, וינה, כתב יד (העתק), י"ז באייר, יעקב משה חרל"פ, יעקב נחום אפשטיין, יצחק אברבנאל, יצחק אייזיק הלוי, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ירושלים, ישיבת טלז, ישיבת וולוז'ין, ישיבה, יבנאל, יהדות קראית, יהדות חרדית, יהודה לייב פישמן מימון, יואל קטן, יוסף חיים ברנר, 1 באפריל, 10 במאי, 1879, 1944. להרחיב מדד (89 יותר) »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ומסכת עירובין · ראה עוד »
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ומסכת יומא · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ומשנה · ראה עוד »
משה אוירבך
הרב ד"ר משה אוירבך (יידיש: אויערבאך; ד' באדר א' תרמ"א, 3 בפברואר 1881 – ט' בניסן תשל"ו, 9 באפריל 1976) היה רב ומחנך, ממייסדי החינוך הדתי המודרני בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ומשה אוירבך · ראה עוד »
משה צבי נריה
הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ומשה צבי נריה · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מזכרת בתיה
מיצג בכניסה למזכרת בתיה מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ומזכרת בתיה · ראה עוד »
מחקר
מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע, פרשנותו וניתוחו.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ומחקר · ראה עוד »
מחשבת ישראל
מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ומחשבת ישראל · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מורה נבוכים
#הפניה מורה הנבוכים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ומורה נבוכים · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ומושבה · ראה עוד »
מוגילב
#הפניה מוהילב.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ומוגילב · ראה עוד »
אנציקלופדיה של הציונות הדתית
אנציקלופדיה של הציונות הדתית היא אנציקלופדיה בעריכת יצחק רפאל, מראשי המפד"ל, ואשתו גאולה בת-יהודה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ואנציקלופדיה של הציונות הדתית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וארץ ישראל · ראה עוד »
אחוזה
אחוזת ואדסדון, אחת מאחוזות רבות ברשות משפחת רוטשילד אחוזה היא מבנה מפואר וגדול המשמש למגורים וצמודה אליו קרקע גדולה, לרוב מספר דונמים, הבנוי בעיקר לאנשים אמידים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ואחוזה · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »
אגרות הראי"ה
#הפניה אגרות הראיה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ואגרות הראי"ה · ראה עוד »
אגודת סטודנטים
אגודת סטודנטים, נקראת לפעמים גם התאחדות סטודנטים, היא ארגון המוקם על ידי סטודנטים במוסד אקדמי, על מנת לדאוג לזכויותיהם, רווחתם וטובתם של הסטודנטים, ועל מנת להגן במשותף על האינטרסים המשותפים להם ומטרותיהם המשותפות.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ואגודת סטודנטים · ראה עוד »
אוניברסיטת ברן
אוניברסיטת ברן (בגרמנית: Universität Bern; בצרפתית: Université de Berne; בלטינית: Universitas Bernensis) היא אוניברסיטה בעיר ברן שבשווייץ, הממומנת ונמצאת בפיקוחה של ממשלת הקנטון של ברן.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ואוניברסיטת ברן · ראה עוד »
אוצר הגאונים
אוצר הגאונים הוא חיבור מונומנטלי על סדר התלמוד הבבלי, המכיל ליקוט מתורת הגאונים מספרים וכתבי יד שונים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ואוצר הגאונים · ראה עוד »
אוקספורד
שלט ההרלדי של אוקספורד, בו חקוק המוטו:ש '''Fortis est veritas''' (לטינית: חזקה היא האמת) מפת אוקספורד משנת 1605 אוקספורד (באנגלית: Oxford,; בלטינית: Oxonia, - iensis) היא עיר באוקספורדשייר שבאנגליה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ואוקספורד · ראה עוד »
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »
איגרת רב שרירא גאון
#הפניה אגרת רב שרירא גאון.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ואיגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »
נצח ישראל (פתח תקווה)
תמונת סיום, כיתה א 1946 בית ספר נצח בנות ברחוב מוהליבר בית ספר נצח ישראל הוא בית ספר דתי שהתקיים במשך רוב המאה ה-20 בפתח תקווה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ונצח ישראל (פתח תקווה) · ראה עוד »
נתן מרומי
רבי נתן בר יחיאל מרומי (המאה ה-11, איטליה) היה תלמיד חכם ויוצר חשוב בתקופת הראשונים, בן למשפחת חכמים ומנהיגי ציבור ברומא, פוסק ומחבר ספר "הערוך", מספרי היסוד בפרשנות התלמוד.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ונתן מרומי · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וסעדיה גאון · ראה עוד »
ספר מתיבות
ספר מתיבות הוא חיבור הלכתי מסוף תקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וספר מתיבות · ראה עוד »
ספר חפץ
#הפניה חפץ בן יצליח#ספר חפץ.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וספר חפץ · ראה עוד »
ספר החילוקים
ספר החילוקים או ספר החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל הוא חיבור קטן מראשית תקופת הגאונים, המתאר כחמישים הבדלי מנהגים בין בני ארץ ישראל לבני בבל בנושאים שונים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וספר החילוקים · ראה עוד »
ספר יובל
ספר יוֹבֵל הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישה לגמלאות, יום הולדת 70 או נסיבות חגיגיות דומות.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וספר יובל · ראה עוד »
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וסדר מועד · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וסדר נשים · ראה עוד »
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וסדר נזיקין · ראה עוד »
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וסיני (כתב עת) · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
פארמה
פַּארְמָה (באיטלקית: Parma) היא עיר במחוז אמיליה-רומאניה בצפון איטליה, בין הערים מילאנו ובולוניה, מונה כ-195,000 תושבים (2017).
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ופארמה · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ופרנקפורט · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ופרס ביאליק · ראה עוד »
פרשת ויקרא
קצר.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ופרשת ויקרא · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ופריז · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ופתח תקווה · ראה עוד »
פירקוי בן באבוי
פירקוי בן באבוי (סוף המאה ה-8 — תחילת המאה ה-9) היה חכם בבלי בתקופת הגאונים, ידוע בשל האיגרת הפולמוסית שחיבר נגד מנהגי ארץ ישראל של תקופתו, וכלפי תורתם של בני ארץ ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ופירקוי בן באבוי · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וצבי גרץ · ראה עוד »
צבי יהודה קוק
הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וצבי יהודה קוק · ראה עוד »
צדקה
עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וצדקה · ראה עוד »
קריית ספר (כתב עת)
#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וקריית ספר (כתב עת) · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וקובנה · ראה עוד »
ר"ן
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ור"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ורמב"ם · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וראשון לציון · ראה עוד »
רפאל שפירא
סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 – כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 2 באפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ורפאל שפירא · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ורחובות · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ורב · ראה עוד »
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ורב שרירא גאון · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ורב האי גאון · ראה עוד »
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ורבנו חננאל · ראה עוד »
רהצ'וב
רהצ'וב (בבלארוסית: Рагачо́ў, רהצ'ואו; ברוסית: Рогачёв, רוגצ'וב; בפולנית: Rohaczów, רוהצ'וב; ביידיש: ראָגאַטשאָוו) היא עיר במחוז הומל שבמזרח בלארוס, על גדתו המערבית של נהר דניפר בהצטלבותה עם נהר דרוט.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ורהצ'וב · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ורומא · ראה עוד »
ריגה
ריגה (לטבית:; אסטונית Riia; ליטאית Ryga) היא עיר הבירה של לטביה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וריגה · ראה עוד »
שמואל אלכסנדרוב
שמואל אלכסנדרוב, 1920 שמואל אלכסנדרוב (ח' בטבת ה'תרכ"ו, 26 בדצמבר 1865 - י"ז בחשוון ה'תש"ב, 7 בנובמבר 1941) היה מלומד יהודי אוטודידקט מאנשי תנועת המזרחי, שנספה בשואה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ושמואל אלכסנדרוב · ראה עוד »
שאול חנא קוק
שאול חנא קוק שאול חנא הכהן קוּק (כ"ז בטבת ה'תרל"ט, ינואר 1879, גריבה, לטביה – ה' באב ה'תשט"ו, 24 ביולי 1955, תל אביב, ישראל) היה איש עסקים ופעיל ציבור בתל אביב, וחוקר במדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ושאול חנא קוק · ראה עוד »
שרגא אברמסון
שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ושרגא אברמסון · ראה עוד »
שידוך
שידוך הוא התאמה בין איש ואישה, במטרה להביאם בברית נישואים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ושידוך · ראה עוד »
ת"ש
#הפניה ה'ת"ש.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ות"ש · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ותנועת החסידות · ראה עוד »
תרפ"ב
#הפניה ה'תרפ"ב.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ותרפ"ב · ראה עוד »
תרצ"ה
#הפניה ה'תרצ"ה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ותרצ"ה · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ותרביץ · ראה עוד »
תשובות הגאונים
עיסוקם הספרותי העיקרי של הגאונים היה להשיב תשובות ליהודים ברחבי תבל.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ותשובות הגאונים · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ותלמוד תורה · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ותחום המושב · ראה עוד »
תיקון חצות
תיקון חצות הוא טקסט קינות ותפילות שנאמר בחצות הלילה, ובו תוכן אבל על חורבן בית המקדש.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ותיקון חצות · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ולונדון · ראה עוד »
טורו קולג'
#הפניה אוניברסיטת טורו.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וטורו קולג' · ראה עוד »
ז'לובין
ז'לובין (בבלארוסית: Жло́бін, ברוסית: Жло́бин, בפולנית: Žlobin) היא עיר במחוז הומל שבבלארוס, על גדת נהר דניפר, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וז'לובין · ראה עוד »
זאב יעבץ
הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין –י"ח בשבט ה'תרפ"ד, 24 בינואר 1924, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וזאב יעבץ · ראה עוד »
ח' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' ניסן היא תמיד בשנים פשוטות פרשת צו, בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת מצורע, אבל בשנים מקביעות (החא והשג) פרשת בר המצוה היא פרשת אחרי מות.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וח' בניסן · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וחיפה · ראה עוד »
ב. מ. לוין
#הפניה בנימין מנשה לוין.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וב. מ. לוין · ראה עוד »
בן ציון חי עוזיאל
#הפניה בן-ציון מאיר חי עוזיאל.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ובן ציון חי עוזיאל · ראה עוד »
באוסקה
באוסקה (לטבית: Bauska, ביידיש: בויסק) היא עיירה בדרום לטביה, השוכנת באזור ההיסטורי זמגלה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ובאוסקה · ראה עוד »
ברסלוי
#הפניה ורוצלב.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וברסלוי · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וברלין · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וברייתא · ראה עוד »
בוברויסק
בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ובוברויסק · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וביקורת המקרא · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברלין
בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ובית כנסת · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וגאונים · ראה עוד »
גוברניית מוגילב
#הפניה פלך מוהילב.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וגוברניית מוגילב · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ודוקטור · ראה עוד »
ה'תר"פ
#הפניה ה'תר"ף.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וה'תר"פ · ראה עוד »
ה'תר"צ
#הפניהה'תר"ץ.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וה'תר"צ · ראה עוד »
ה'תרנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וה'תרנ"ה · ראה עוד »
ה'תרס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וה'תרס"ז · ראה עוד »
ה'תרע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וה'תרע"ב · ראה עוד »
ה'תרפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וה'תרפ"א · ראה עוד »
ה'תרצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וה'תרצ"ד · ראה עוד »
ה'תרצ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וה'תרצ"ה · ראה עוד »
ה'תרל"ט
ז' בחשוון ה'תרל"ט - יסוד המושבה פתח תקווה. בתמונה - סמל העיר פתח תקווה כיום.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וה'תרל"ט · ראה עוד »
ה'תש"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וה'תש"ד · ראה עוד »
המעין (כתב עת)
#הפניה המעין.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין והמעין (כתב עת) · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין והמליץ · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין והערוך · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין והצופה · ראה עוד »
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין והרב קוק · ראה עוד »
הרדזץ
הרדזץ (בבלארוסית: Гарадзе́ц; בפולנית: Gorodets, גורודץ) הוא כפר במחוז הומל שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין והרדזץ · ראה עוד »
הכוזרי
ספר המענה והראיה לדת המושפלת (בערבית: كتاب الرد والدليل في الدين الذليل, כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139, בערבית יהודית.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין והכוזרי · ראה עוד »
הים הבלטי
הים הבלטי נמצא בצפון מזרח אירופה, ונתחם על ידי חצי האי הסקנדינבי, חופיהן הצפוניים של מדינות מזרח ומרכז אירופה וכן על ידי האיים הדניים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין והים הבלטי · ראה עוד »
היכל שלמה
היכל שלמה הוא מבנה ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין בית הכנסת הגדול, אשר שימש בעבר ללשכות הרבנים הראשיים לישראל ומשכנם של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין והיכל שלמה · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ווינה · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
י"ז באייר
ר' יחזקאל לנדא.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וי"ז באייר · ראה עוד »
יעקב משה חרל"פ
הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »
יעקב נחום אפשטיין
יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878, בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »
יצחק אברבנאל
ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ויצחק אברבנאל · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וירושלים · ראה עוד »
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וישיבת טלז · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין וישיבה · ראה עוד »
יבנאל
יבנאל ב־1910 יבנאל – צילום אוויר רחוב ביבנאל בית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב ביבנאל יבנאל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 יַבְנְאֵל היא מושבה ותיקה ומועצה מקומית בדרום מזרח הגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ויבנאל · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ויהדות קראית · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהודה לייב פישמן מימון
הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ויהודה לייב פישמן מימון · ראה עוד »
יואל קטן
הרב יואל קטן (נולד בי"א בסיון תשט"ז, 21 במאי 1956) הוא מהדיר, עורך וחוקר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ויואל קטן · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
1 באפריל
1 באפריל הוא היום ה-91 בשנה בלוח הגרגוריאני (92 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ו1 באפריל · ראה עוד »
10 במאי
10 במאי הוא היום ה-130 בשנה (131 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ו10 במאי · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ו1879 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: בנימין מנשה לוין ו1944 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בנימין_מנשה_לוין
