סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ג' בתשרי

מַדָד ג' בתשרי

אין תיאור. [1]

94 יחסים: ממלכת החשמונאים, מסורת (יהדות), מרא דאתרא, מרוקו, משגיח, מלחין, מגן אברהם, מגילת תענית, מוצאי שבת, אש, אליעזר היילבוט, אחרונים, אב בית דין, אב"ד, אברהם אבלי הלוי גומבינר, אברהם שפירא (זקן השומרים), אדמו"ר, אדם הראשון, אילנית, סאנוק, סשה ארגוב, עשרת ימי תשובה, עולה חדש, פרנקפורט, פרשנות המשנה, פרשת האזינו, פרשת השבוע, פרשת וילך, פתח תקווה, פוסק, פולין, צום גדליה, קרינקי, קורבן, ראש השנה, רב, רבי אליעזר בן הורקנוס, שם ה', שבת, תנועת החסידות, תשרי, לחימה, זמר, חרסון, חזקיהו יוסף מישקובסקי, חד-קרן, ב' בתשרי, בקר הבית, בר מצווה, ברכת בורא מאורי האש, ..., גרמניה, גרמניה הנאצית, גדליה אייזמן, גדליהו בן אחיקם, גורליצה, גיל אלדמע, ד' בתשרי, דובצק, דימונה, ה'ש"ע, ה'שצ"ז, ה'ת"ק, ה'ת"ש, ה'תמ"ג, ה'תקנ"ז, ה'תקע"ד, ה'תרמ"ד, ה'תרע"ד, ה'תרפ"ט, ה'תרל"א, ה'תרכ"א, ה'תרי"א, ה'תש"ז, ה'תש"ח, ה'תש"ב, ה'תש"ג, ה'תש"ה, ה'תשנ"ו, ה'תשע"ב, ה'תשע"ה, ה'תשט"ז, ה'תשכ"ו, הצבא הבריטי, השואה, הלוח העברי, הבריגדה היהודית, הבדלה, ועד הישיבות, כ"ט באב, ישראל, ישראל פרידמן (רוז'ין), ישראל ליפשיץ, ישיבת קול תורה, יום טוב. להרחיב מדד (44 יותר) »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ומרא דאתרא · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ומרוקו · ראה עוד »

משגיח

בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא איש האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים שמחוץ לתוכן הלימוד, בעיקר בנוגע להתקדמותם הרוחנית.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ומשגיח · ראה עוד »

מלחין

גרהארד למפרסברג ליד הפסנתר בזמן הלחנה מלחין או קומפוזיטור הוא אדם העוסק בהלחנה, יוצר מוזיקה, לרוב תוך שימוש בייצוג מוזיקלי כמו תווים.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ומלחין · ראה עוד »

מגן אברהם

מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ומגן אברהם · ראה עוד »

מגילת תענית

מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ומגילת תענית · ראה עוד »

מוצאי שבת

הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ומוצאי שבת · ראה עוד »

אש

להבות אש הלפיד האולימפי - שימוש באש במסגרת טקסים אש היא תהליך חמצון מהיר של חומר דלק, תוך שחרור חום ואור, המאופיינים בדרך-כלל על ידי להבות.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ואש · ראה עוד »

אליעזר היילבוט

הרב אליעזר לאזי היילבוט (ג' בתשרי ת"ק – א' בשבט ה'תקע"ד, 1740 – 1814) כיהן כדיין בפוזנן, ואחר כך כראש בית דין של קהילות אה"ו (ראשי תיבות של אלטונה, המבורג, וונדסבק).

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ואליעזר היילבוט · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ואחרונים · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ואב בית דין · ראה עוד »

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ואב"ד · ראה עוד »

אברהם אבלי הלוי גומבינר

רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר (ה'שצ"ז, 1637 – ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682), מגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ואברהם אבלי הלוי גומבינר · ראה עוד »

אברהם שפירא (זקן השומרים)

אברהם שפירא (ג' בתשרי תרל"א, 28 בספטמבר 1870 – ה' בטבת תשכ"ו, 28 בדצמבר 1965) היה ראש אגודת שומרים.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ואברהם שפירא (זקן השומרים) · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ואדמו"ר · ראה עוד »

אדם הראשון

אדם הראשון (ידוע גם כהאדם הראשון, אדם קדמון, אב קדום, האב הקדום או אם קדומה. באנגלית הוא ידוע כ-ancestor או Progenitor) הוא מונח הבא לתאר אחת ממספר אפשרויות: אב השושלת (אחד מהורי הוריו של הצאצא) עד האב הקדום המשותף של כל האנשים החיים על פני כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ואדם הראשון · ראה עוד »

אילנית

חנה דְרֶזְנְר (נולדה ב-17 בספטמבר 1947), הידועה יותר בשם הבמה "אִילָנִית", היא זמרת ישראלית הפעילה מאמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, ואשר הייתה פופולרית במיוחד במהלך שנות ה-70 ושנות ה-80.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ואילנית · ראה עוד »

סאנוק

סאנוק (בפולנית: Królewskie Wolne Miasto Sanok, העיר החופשית המלכותית סאנוק; באוקראינית: Cянік, סאניק; ביידיש: סאָניק, סוניק) היא עיר במחוז ז'שוב בדרום פולין (בחבל פודקרפצקיה), באזור הידוע כגליציה המערבית.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וסאנוק · ראה עוד »

סשה ארגוב

לוחית זיכרון על ביתו של אלכסנדר (סשה) ארגוב ברח' סירקין 35 בתל אביב בול דואר ישראלי משנת 2009 לזכרו של סשה ארגובתמונה להחלפה אלכסנדר (סָשָה) אַרגוֹב (26 באוקטובר 1914 – 27 בספטמבר 1995) היה מלחין ישראלי, הנחשב לאחד מגדולי המלחינים בזמר העברי, וחתן פרס ישראל בתחום זה לשנת תשמ"ח (1988).

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וסשה ארגוב · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

עולה חדש

שר הקליטה, יאיר צבן (מימין) לצד יו"ר הסוכנות היהודית, אברהם בורג, מקבלים פני עולים חדשים מרוסיה בנמל התעופה בן-גוריון, 1995 עולים חדשים מאתיופיה יורדים ממטוס לאחר הגעתם במסגרת מבצע שלמה מאדיס אבבה עולה או עולה חדש הוא מונח בעל שתי משמעויות ייחודיות בשפה העברית: אחת מן המסורת היהודית, והאחרת מן החוק הישראלי.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ועולה חדש · ראה עוד »

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ופרנקפורט · ראה עוד »

פרשנות המשנה

פרשנות המשנה הוא ענף ספרותי של פירושים שנכתבו כדי להבהיר ולהרחיב את דברי המשנה, שבדרך כלל סתומים ומתומצתים.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ופרשנות המשנה · ראה עוד »

פרשת האזינו

איור לפסוקי הפתיחה של שירת האזינו: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב." פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ופרשת האזינו · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת וילך

כתיבת ספר תורה פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ היא פרשת השבוע התשיעית בספר דברים.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ופרשת וילך · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ופתח תקווה · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ופוסק · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ופולין · ראה עוד »

צום גדליה

צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וצום גדליה · ראה עוד »

קרינקי

קרינקי (בפולנית Krynki) היא עיירה בפרובינציית ביאליסטוק בפולין, על גבול בלארוס, ובה כ-2,700 תושבים, רובם פולנים ומיעוטם בלארוסים.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וקרינקי · ראה עוד »

קורבן

תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וקורבן · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וראש השנה · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ורב · ראה עוד »

רבי אליעזר בן הורקנוס

רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »

שם ה'

#הפניה שמות של אלוהים ביהדות.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ושם ה' · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ושבת · ראה עוד »

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ותנועת החסידות · ראה עוד »

תשרי

בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ותשרי · ראה עוד »

לחימה

המג"ד: תצלום נודע בו קצין וחיילים סובייטים במהלך לחימה, הקצין נהרג בהמשך הקרב לחימה היא פעולה אלימה המיועדת להכריע עימות או מאבק, על ידי פגיעה ביריב או הכנעתו.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ולחימה · ראה עוד »

זמר

הזמר אריק איינשטיין זמר הוא בעל מקצוע המשתמש בקולו כדי לבצע מוזיקה.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וזמר · ראה עוד »

חרסון

חֶרסוֹן (באוקראינית: Херсо́н) היא עיר בדרום אוקראינה, מרכז מחוז חרסון.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וחרסון · ראה עוד »

חזקיהו יוסף מישקובסקי

ציור שמן על בד של דיוקן הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי קבר הרב חזקיהו מישקובסקי בהר הזיתים הרב חזקיהו יוסף יצחק מישקובסקי (כ"ט באב תרמ"ד, אוגוסט 1884 - ג' בתשרי תש"ז, ספטמבר 1946) היה מרבני פולין, סגן יושב ראש "אגודת הרבנים", נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, אב"ד קרינקי, מראשי ועד ההצלה ומראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וחזקיהו יוסף מישקובסקי · ראה עוד »

חד-קרן

דגם של חד-קרן באוניברסיטת ציריך איור של חד-קרן בספר חיות (1607) מאת אדוארד טופסל חד-קרן בגן התענוגות הארציים מאת הירונימוס בוש, סביבות 1503 פלמי בסגנון מילפלר (אלף פרחים); המאה ה-16; אוסף מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון הרלדי בארמון המלכותי בטירת אדינבורו שבסקוטלנד הרלדי בבניין הפרלמנט לשעבר בדבלין חד-קרן הוא יצור שמקורו באגדות והמיתולוגיות של אירופה העתיקה וימי הביניים.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וחד-קרן · ראה עוד »

ב' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וב' בתשרי · ראה עוד »

בקר הבית

געיית הפרה פרה שווייצרית הולשטיין פרה מזן גרמני פרת אאובראק פרה ברמת הגולן שלט רחוב במדריד: רחוב השור שור ספרדי נלחם במטדור במלחמת שוורים בספרד. בְּקר הבית (שם מדעי: Bos taurus) הוא חיית משק ממשפחת הבָּקָר.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ובקר הבית · ראה עוד »

בר מצווה

חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ובר מצווה · ראה עוד »

ברכת בורא מאורי האש

ברכה על הנר ברכת בורא מאורי האש היא ברכה שתיקנו חז"ל לברך במוצאי שבת ובמוצאי יום כיפור, בשעה שנהנה מהנר.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וברכת בורא מאורי האש · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וגרמניה · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וגרמניה הנאצית · ראה עוד »

גדליה אייזמן

הרב גדליה אייזמן (י"ד באייר תר"ע, 23 במאי 1910 – ג' בתשרי תשע"ב, 1 באוקטובר 2011) היה משגיח בישיבת קול תורה במשך שנים רבות.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וגדליה אייזמן · ראה עוד »

גדליהו בן אחיקם

גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם) היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון בי' באב.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וגדליהו בן אחיקם · ראה עוד »

גורליצה

אנדרטה לזכר יהודי גורליצה שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון גורליצה (בפולנית: Gorlice, ביידיש: גאָרליץ, נהגה "גוֹרליץ") היא עיר קטנה בדרום פולין (בעבר בגאליציה), 287.2 קילומטר דרומית לוורשה, ובה אוכלוסייה של 28,707 איש (נכון ל-2004).

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וגורליצה · ראה עוד »

גיל אלדמע

גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וגיל אלדמע · ראה עוד »

ד' בתשרי

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וד' בתשרי · ראה עוד »

דובצק

דובצק (ביידיש: דיבעצק, באנגלית ופולנית Dubiecko), היא עיירה בגליציה (כיום דרום פולין), במחוז פשמישל.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ודובצק · ראה עוד »

דימונה

כתובת בכניסה לדימונה "עידן המדע" (1969) מאת יגאל תומרקין בכניסה לדימונה דימונה כיכר הרצל הכניסה לעיר דימונה היא עיר במחוז הדרום בישראל, והעיר הגדולה בשטחה השיפוטי בישראל (218 קמ"ר).

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ודימונה · ראה עוד »

ה'ש"ע

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'ש"ע · ראה עוד »

ה'שצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'שצ"ז · ראה עוד »

ה'ת"ק

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'ת"ק · ראה עוד »

ה'ת"ש

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'ת"ש · ראה עוד »

ה'תמ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תמ"ג · ראה עוד »

ה'תקנ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תקנ"ז · ראה עוד »

ה'תקע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תקע"ד · ראה עוד »

ה'תרמ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תרמ"ד · ראה עוד »

ה'תרע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תרע"ד · ראה עוד »

ה'תרפ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תרפ"ט · ראה עוד »

ה'תרל"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תרל"א · ראה עוד »

ה'תרכ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תרכ"א · ראה עוד »

ה'תרי"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תרי"א · ראה עוד »

ה'תש"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תש"ז · ראה עוד »

ה'תש"ח

הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תש"ח · ראה עוד »

ה'תש"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תש"ב · ראה עוד »

ה'תש"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תש"ג · ראה עוד »

ה'תש"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תש"ה · ראה עוד »

ה'תשנ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תשנ"ו · ראה עוד »

ה'תשע"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תשע"ב · ראה עוד »

ה'תשע"ה

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תשע"ה · ראה עוד »

ה'תשט"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תשט"ז · ראה עוד »

ה'תשכ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וה'תשכ"ו · ראה עוד »

הצבא הבריטי

הצבא הבריטי (באנגלית: The British Army) הוא זרוע חילות היבשה של הכוחות המזוינים של בריטניה.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי והצבא הבריטי · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי והשואה · ראה עוד »

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי והלוח העברי · ראה עוד »

הבריגדה היהודית

חיילים יהודיים צועדים בירושלים הבריגדה היהודית (באנגלית בשמה הרשמי: Jewish Brigade Group, ובעברית ידועה גם בשמות "חטיבה יהודית לוחמת" או בראשי התיבות, "חַיִ"ל", וכן בשם "הבריגדה העברית", ובפי רבים, בקיצור "הבריגדה") הייתה חטיבה בצבא הבריטי שהורכבה כולה מיהודים, בעיקר מקרב אנשי היישוב מארץ ישראל, כחלק מהתנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי והבריגדה היהודית · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי והבדלה · ראה עוד »

ועד הישיבות

משרדי ועד הישיבות ברחוב מלאכי בירושלים. ועד הישיבות הוא גוף ארגוני של איגוד ישיבות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וועד הישיבות · ראה עוד »

כ"ט באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וכ"ט באב · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וישראל · ראה עוד »

ישראל פרידמן (רוז'ין)

רבי ישראל פרידמן מרוז'ין (5 באוקטובר 1796, ג' בתשרי ה'תקנ"ז – 9 באוקטובר 1850, ג' בחשוון ה'תרי"א), המכונה "הרוז'ינר", "הרוז'ינאי", "האדמו"ר מרוז'ין" או "מלך ישראל מרוז'ין", היה מייסד חסידות רוז'ין שהיא חסידות אב למספר ענפי חסידות.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וישראל פרידמן (רוז'ין) · ראה עוד »

ישראל ליפשיץ

ישראל ליפשיץ הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782 - דנציג, ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860) היה מגדולי חכמי אשכנז.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וישראל ליפשיץ · ראה עוד »

ישיבת קול תורה

המשגיח הרב יצחק ירוחם ברודיאנסקי בהדלקת נרות חנוכה ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי וישיבת קול תורה · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

חָדָשׁ!!: ג' בתשרי ויום טוב · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ג'_בתשרי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »