סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דוד וטיעון העד (יהדות)

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין דוד וטיעון העד (יהדות)

דוד vs. טיעון העד (יהדות)

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון. בני ישראל טיעון העד, טיעון הכוזרי או טיעון ההתגלות והמסורת, הוא טיעון מן הנס לביסוס אמונת מתן תורה מן השמים וממילא גם לקיומו של אלוהים.

דמיון בין דוד וטיעון העד (יהדות)

דוד וטיעון העד (יהדות) יש להם 19 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת יהודה, משנה תורה, אלוהים (יהדות), ספר מלכים, ספר האמונות והדעות, סוכות, עבודה זרה, רמב"ן, רמב"ם, שמואל, שלמה, תנ"ך, חגי ישראל ומועדיו, ברית (מקרא), המאה ה-15, השערת התעודות, ישו, יהודים, יוליוס ולהאוזן.

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

דוד וממלכת יהודה · טיעון העד (יהדות) וממלכת יהודה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

דוד ומשנה תורה · טיעון העד (יהדות) ומשנה תורה · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

אלוהים (יהדות) ודוד · אלוהים (יהדות) וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »

ספר מלכים

ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.

דוד וספר מלכים · טיעון העד (יהדות) וספר מלכים · ראה עוד »

ספר האמונות והדעות

אמונות ודעות, או הנבחר באמונות ובדעות (במקור בערבית: כתאב אלאמאנאת ואלאעתקאדאת; كتاب الأمانات والاعتقادات, או כתאב אלמכ'תאר פי אלאמאנאת ואלאעתקאדאת; كتاب المختار في الامانات والاعتقادات) שחיבר רב סעדיה גאון במאה העשירית הוא אחד מספרי היסוד במחשבת ישראל שחוברו בימי הביניים, ונחשב לפורץ בתחום הפילוסופיה היהודית.

דוד וספר האמונות והדעות · טיעון העד (יהדות) וספר האמונות והדעות · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

דוד וסוכות · טיעון העד (יהדות) וסוכות · ראה עוד »

עבודה זרה

מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.

דוד ועבודה זרה · טיעון העד (יהדות) ועבודה זרה · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

דוד ורמב"ן · טיעון העד (יהדות) ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

דוד ורמב"ם · טיעון העד (יהדות) ורמב"ם · ראה עוד »

שמואל

שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.

דוד ושמואל · טיעון העד (יהדות) ושמואל · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

דוד ושלמה · טיעון העד (יהדות) ושלמה · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

דוד ותנ"ך · טיעון העד (יהדות) ותנ"ך · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

דוד וחגי ישראל ומועדיו · חגי ישראל ומועדיו וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »

ברית (מקרא)

בְּרִית מקראית הוא הסכם המתועד בתנ"ך, כתב הקודש המרכזי של היהדות ושל הנצרות (על אף שהנוצרים מחשיבים גם את הברית החדשה לקדושה והיהודים לא).

ברית (מקרא) ודוד · ברית (מקרא) וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

דוד והמאה ה-15 · המאה ה-15 וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »

השערת התעודות

אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.

דוד והשערת התעודות · השערת התעודות וטיעון העד (יהדות) · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

דוד וישו · טיעון העד (יהדות) וישו · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

דוד ויהודים · טיעון העד (יהדות) ויהודים · ראה עוד »

יוליוס ולהאוזן

יוליוס וֶלְהַאוּזֶן (גרמנית: Julius Wellhausen; 17 במאי 1844 – 17 בינואר 1918) היה חוקר מקרא, מזרחן ותאולוג נוצרי פרוטסטנטי (לותרני) גרמני.

דוד ויוליוס ולהאוזן · טיעון העד (יהדות) ויוליוס ולהאוזן · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין דוד וטיעון העד (יהדות)

יש דוד 444 יחסים. יש דוד 201. כפי שיש להם במשותף 19, מדד הדמיון הוא = 19 / (444 + 201).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין דוד וטיעון העד (יהדות). כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »