גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
91 יחסים: מנדלי מוכר ספרים, מצרים, מקווה ישראל, מרגלית שילה, מרדכי לובמן, מלחמת העולם השנייה, מגבת, מורה, מורה פרטי, מושבה, אסתר שפירא גינזבורג, ארץ ישראל, ארכיון, אריתמטיקה, אליעזר בן-יהודה, אברהם מאפו, אברהם משה לונץ, אברהם יערי, אהרן מרדכי פריימן, אוניברסיטת תל אביב, נפתלי הרץ אימבר, ספר לימוד, ספרות ילדים, סגולה (מגזין), סופר, סין (אזור), עברות, עברית, עולם קטן (כתב עת לילדים), פריז, פיזיקה, צרפת, קרל נטר, ראשון לציון, רומנית, רומניה, רוסית, שער יפו, שפה, תחיית הלשון העברית, תחיית ישראל, לאדינו, טמפלרים (תנועה), טבע, זהר שביט, זכרונות ארץ ישראל, חרש ברזל, חיים זליג סלונימסקי, בית מלאכה, בית ספר, ..., בית הספר אוולינה דה רוטשילד, בית הספר חביב, ביל"ו, גן ילדים, גאוגרפיה, גננת, גרמנים, גרמניה הנאצית, גדרה, דפוס סלומון, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המזרח הרחוק, הארץ, הארכיון הציוני המרכזי, העלייה הראשונה, התקווה, הברון רוטשילד, הבונים החופשיים, הודו, יאשי, יפן, יקבי כרמל, ירושלים, ישראל לוי (הרב הראשי לצרפת), ישראל זנגוויל, ישראל בלקינד, יחיאל מיכל פינס, יהדות חרדית, יהודה גרזובסקי, יין, יידיש, 11 באוגוסט, 1863, 1882, 1886, 1888, 1892, 1903, 1914, 1943, 25 ביוני. להרחיב מדד (41 יותר) »
מנדלי מוכר ספרים
מימין לשמאל: חיים נחמן ביאליק, מרדכי בן עמי, שלום עליכם, מנדלי מוכר ספרים (אודסה 1910) חוג הסופרים היהודים באודסה (1916). מימין לשמאל: שמעון פרוג, חיים נחמן ביאליק, מנדלי מוכר ספרים, ש. אנ-סקי ויהושע חנא רבניצקי מנדלי מוכר ספרים מונצח בשמות רחובות ברבות מערי ישראל. בתמונה שלט רחוב בירושלים. שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים (ביידיש: מענדעלע, קרי "מֶנְדֶלֶה מוֹיְכֶֿר סְפֿוֹרִים", בינואר 1836 יוליאני: 21 בדצמבר 1835 – 8 בדצמבר יוליאני: 25 בנובמבר 1917), היה מחשובי סופרי היידיש והעברית בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ומנדלי מוכר ספרים · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ומצרים · ראה עוד »
מקווה ישראל
#הפניה מקוה ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ומקווה ישראל · ראה עוד »
מרגלית שילה
מרגלית שילה (נולדה ב-1942) היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור אמריטוס במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין זוס באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ומרגלית שילה · ראה עוד »
מרדכי לובמן
#הפניה מרדכי חביב לובמן.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ומרדכי לובמן · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מגבת
מבט מקרוב על מגבת מגבת היא פיסת בד סופג, המשמשת לייבוש עצמים על ידי ספיחת הלחות (בדרך כלל מים) מהם, במגע ישיר, על ידי תנועת שפשוף או על ידי לחיצה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ומגבת · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ומורה · ראה עוד »
מורה פרטי
נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנדט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ומורה פרטי · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ומושבה · ראה עוד »
אסתר שפירא גינזבורג
אסתר שפירא גינזבורג (משמאל) עם ילדי גן הילדים העברי הראשון, 1898 אסתר (שפירא) גינזבורג (1881, רוסיה – 5 בינואר 1966, תל אביב) הייתה מחנכת עברייה, מייסדת גן הילדים העברי הראשון בארץ ישראל במושבה ראשון לציון והגננת הראשונה בו.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ואסתר שפירא גינזבורג · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וארץ ישראל · ראה עוד »
ארכיון
מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וארכיון · ראה עוד »
אריתמטיקה
האריתמטיקה והרטוריקה - שתיים מבין שבע האמנויות החופשיות. פסלם של ניקולא פיזאנו וג'ובאני פיזאנו, פונטנה מאג'ורה, פרוג'ה. אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית αριθμός, אריתמוֹס, שפירושה מספר), הידועה גם בשם חשבון, היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ואריתמטיקה · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אברהם מאפו
אברהם מַאפּוּ (י' בטבת ה'תקס"ח, 9 בינואר 1808, סְלובּודְקָה, קובנה, האימפריה הרוסית – י' בתשרי (יום הכיפורים) ה'תרכ"ח, 9 באוקטובר 1867, קניגסברג, פרוסיה) היה סופר ומשורר עברי בן תנועת ההשכלה, אשר ספריו נתנו השראה לתחיית הלשון העברית, ללימוד תנ"ך, לעלייה לא"י, ואף שימשו בסיס רעיוני לתנועת הציונות בימים ששאפה להיות חברת מופת מוסרית.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ואברהם מאפו · ראה עוד »
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ואברהם משה לונץ · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ואברהם יערי · ראה עוד »
אהרן מרדכי פריימן
אהרן מרדכי פריימן (דרור) (19 בינואר 1846, ורשה, פולין הקונגרסאית – אוגוסט 1924, ראשון לציון) היה ממייסדי המושבה ראשון לציון.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ואהרן מרדכי פריימן · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
נפתלי הרץ אימבר
הבית הראשון והפזמון בכתב ידו ועם חתימתו של נפתלי הרץ אימבר, תרס"ח-1908, נשמר באוספי הספרייה הלאומית נפתלי הרץ אימבר (בכתיב יידי: נפתלי הערץ אימבער; חנוכה תרי"ז, 27 בדצמבר 1856 – שמחת תורה תר"ע, 8 באוקטובר 1909) היה משורר עברי ומחבר ההמנון העברי "תקוותנו", שגרסה מקוצרת שלו (בתוספת לשינויים קלים) היא "התקווה" – ההמנון הלאומי של התנועה הציונית ושל מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ונפתלי הרץ אימבר · ראה עוד »
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וספר לימוד · ראה עוד »
ספרות ילדים
ליידי בירד ג'ונסון מקריאה סיפור לילדיםילדים נהנים מספר ילדים קוראים ספר יחדיו פעוטה מעיינת בספר עם תמונות סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וספרות ילדים · ראה עוד »
סגולה (מגזין)
סגולה הוא ירחון ישראלי להיסטוריה, היוצא לאור החל מאפריל 2010.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וסגולה (מגזין) · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וסופר · ראה עוד »
סין (אזור)
החומה הגדולה של סין, אחד מסמליה העיקריים של סין סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין), היא ארץ, ישות גאוגרפית ותרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וסין (אזור) · ראה עוד »
עברות
001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ועברות · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ועברית · ראה עוד »
עולם קטן (כתב עת לילדים)
#הפניה עולם קטון.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ועולם קטן (כתב עת לילדים) · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ופריז · ראה עוד »
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ופיזיקה · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וצרפת · ראה עוד »
קרל נטר
קַּרֶל נֶטֶר שמו העברי המלא; קַּרֶל (יַעֲקוֹב קַּאוֹפִּיל) נֶטֶר כינויו בקרב תנועות הנוער בצרפת ומרוקו שַּׂרֶל נֶטֶר (בצרפתית - Charles Netter שתרגומו שַּׂארֶל נֶטֶר בביידיש -נֶעטֶער, נולד י"ב באלול חודש הרחמים ה'תקפ"ו, 14 בספטמבר 1826 – חול המועד סוכות י"ט בתשרי ה'תרמ"ג, 2 באוקטובר 1882) פילנתרופ צרפתי, ממקימי אליאנס - כל ישראל חברים (כי"ח), מייסד החינוך החקלאי בארץ-ישראל שהקים את בית הספר החקלאי מקוה ישראל בשנת 1870.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וקרל נטר · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וראשון לציון · ראה עוד »
רומנית
רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ורומנית · ראה עוד »
רומניה
רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ורומניה · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ורוסית · ראה עוד »
שער יפו
שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ושער יפו · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ושפה · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תחיית ישראל
פתיח מגילת ספר הברית של תחיית ישראל "תחיית ישראל" הייתה חברה שנוסדה באייר תרמ"ב (1882) על ידי אליעזר בן-יהודה, נסים בכר והרב יחיאל מיכל פינס ומטרתה הייתה פיתוח הלשון העברית כשפה מדוברת, חינוך עברי-לאומי וגאולת אדמות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ותחיית ישראל · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ולאדינו · ראה עוד »
טמפלרים (תנועה)
טמפלרים לצד בית העם, וילהלמה משפחת פרנק מהמושבה הגרמנית בירושלים מושבה הגרמנית בירושלים טמפלרים הם חברי ארגון המקדש (בגרמנית: Tempelgesellschaft - טמפלגזלשאפט), תנועה דתית פרוטסטנטית שנוסדה בווירטמברג שבדרום גרמניה באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וטמפלרים (תנועה) · ראה עוד »
טבע
צמחייה ירוקה ומים זכים הם סמל לטבע בריא. אזור טבעי של יער מחטני בברזיל מיימי נמר על עץ בערבות טנזניה פרחי כלנית מצויה בישראל הטבע בנרייפיורד, נורווגיה, כפי שנשקף ממלון סטלהיים באקולוגיה, טבע הוא מושג המייצג את כל מה שקיים, ולא נוצר או שונה על ידי האדם.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וטבע · ראה עוד »
זהר שביט
זהר שביט (נולדה ב-14 באפריל 1951) היא פרופסור אמריטה, ומייסדת התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וזהר שביט · ראה עוד »
זכרונות ארץ ישראל
זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »
חרש ברזל
#הפניה נפח (מקצוע).
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וחרש ברזל · ראה עוד »
חיים זליג סלונימסקי
סלונימסקי בצעירותו. המוזיאון לתולדות יהודי פולין פרס דמידוב של האקדמיה הקיסרית למדעים של רוסיה (כספי פרס 2500 רובל) תמונתו של סלונימסקי כפי שמופיעה באנציקלופדיה היהודית של ברוקהאוס ואפרון חיים זליג (בן יעקב) סְלוֹנִימְסקי (בכתיב היידי שנהג בזמנו: חיים זעליג סלאָנימסקי; בראשי תיבות: חז"ס או רחז"ס; 31 במרץ 1810, ביאליסטוק, פלך גרודנו, רוסיה – 15 במאי 1904, א' בסיוון ה'תרס"ד, ורשה, פולין הקונגרסאית) היה מוציא לאור עברי, אסטרונום, ממציא, עורך מדעי, מייסדו ועורכו הראשון של עיתון "הצפירה" (השבועון ואחר כך היומון העברי הראשון בפולין), צנזור רשמי מטעם השלטון הצארי בעיר ז'יטומיר וראש בית המדרש הממשלתי לרבנים בז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וחיים זליג סלונימסקי · ראה עוד »
בית מלאכה
חדר המכיל כלים וציוד שנמצאים בשימוש כבר עשרות שנים. בית מלאכה לרכבות בית מלאכה הוא מקום המשמש לביצוע עבודות תיקון ויצור שונות.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ובית מלאכה · ראה עוד »
בית ספר
בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ובית ספר · ראה עוד »
בית הספר אוולינה דה רוטשילד
בית מחניים חנה יהודית לנדאו, מנהלת בית הספר בית- הספר הגולה בתקופת גירושה של לנדאו למצרים בעת מלחמת העולם הראשונה (1915) הנציב העליון הבריטי, ארתור ווקופ, מבקר בבית הספר בליווי המנהלת לנדאו, 1935 בנות בית הספר מופיעות בפני הנציב העליון הבריטי, ווקופ, 1935 בית הספר לבנות על שם אוולינה דה רוטשילד הוא בית ספר, אשר פועל בירושלים החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ובית הספר אוולינה דה רוטשילד · ראה עוד »
בית הספר חביב
שלט המסביר על אודות בית הספר חביב בית הספר "חביב" הוא בית ספר יסודי בראשון לציון הנחשב בית הספר העברי הראשון בעולם שבו כל מקצועות ההוראה נלמדו בעברית.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ובית הספר חביב · ראה עוד »
ביל"ו
כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וביל"ו · ראה עוד »
גן ילדים
חצר גן ילדים בירושלים שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל גַּן יְלָדִים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וגן ילדים · ראה עוד »
גאוגרפיה
הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וגאוגרפיה · ראה עוד »
גננת
גננת עם ילדים בגן בארצות הברית, 1973 גננת או גַּנָּן הוא אדם העוסק בהוראה במסגרת גן ילדים, ואחראי על הלמידה של תלמידיו, כחלק מתהליך החינוך.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וגננת · ראה עוד »
גרמנים
גרמנים הם קבוצה אתנית, שחבריה חולקים במשותף תרבות, שפה, היסטוריה ומוצא.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וגרמנים · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גדרה
מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וגדרה · ראה עוד »
דפוס סלומון
עמוד השער השני של הספר "שבט מוסר", ובו ציור מכונת הדפוס של בית הדפוס עמוד השער של הספר שבט מוסר, ירושלים תרכ"ג – הספר השני שנדפס בדפוס סלומון שלט זיכרון על בניין המשרדים ברח' הרב קוק בירושלים, שם שכן בית הדפוס משנת תרצ"ט דפוס סלומון היה בית דפוס שפעל בירושלים בשנים 1863–1992, והיה בית הדפוס העברי השני שפעל בירושלים, ובית הדפוס שפעל בתקופה הארוכה ביותר (130 שנה).
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ודפוס סלומון · ראה עוד »
המרכז לטכנולוגיה חינוכית
המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »
המזרח הרחוק
המזרח הרחוק על מפת כדור הארץ המזרח הרחוק הוא כינוי בפי העולם המערבי המתאר את מזרח אסיה ודרום-מזרח אסיה, וכן את צפון אסיה ואזורים במערב האוקיינוס השקט.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ והמזרח הרחוק · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ והארץ · ראה עוד »
הארכיון הציוני המרכזי
הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ והעלייה הראשונה · ראה עוד »
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ והתקווה · ראה עוד »
הברון רוטשילד
#הפניה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ והברון רוטשילד · ראה עוד »
הבונים החופשיים
זווית ישרה ומחוגה - סמל הבונים החופשיים מסדר הבונים החופשיים הוא אגודת סתרים בין־לאומית רחבת־היקף הפועלת כארגון אחווה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ והבונים החופשיים · ראה עוד »
הודו
רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ והודו · ראה עוד »
יאשי
אנדרטה לאלכסנדרו יואן קוזה בכיכר האיחוד, יאשי התיאטרון הלאומי ביאשי פסלו של שטפן הגדול בחזית היכל התרבות ביאשי מגן דוד בקיר החיצוני של כנסיית "טריי ירארכי" יאשי (ברומנית: Iași או Iașii, אלפבית פונטי בינלאומי: או; בגרמנית: Jassy; ביידיש: יאס; בעברית מופיעים לעיתים גם התעתיקים יאסי ויאש) היא העיר השנייה בגודלה ברומניה, והמטרופולין השני בגודלו ברומניה, בירת מחוז יאשי הנמצא באזור ההיסטורי של מולדובה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ויאשי · ראה עוד »
יפן
יפן (בקאנג'י: 日本; ברומאג'י: Nippon או Nihon, תלוי בהקשר) היא מדינת איים בצפון-מערב האוקיינוס השקט, הנמצאת ביבשת אסיה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ויפן · ראה עוד »
יקבי כרמל
סמליל החברה הישן ייצור יין בזכרון יעקב בשנות ה-90 של המאה ה-19 אזהרה מפני זיופי יינות החברה, עיתון השקפה 1906 סיור מודרך ביקבי כרמל בזכרון יעקב בשנת 1945 הכניסה ליקב בראשון לציון מבנה במתחם היקב בראשון לציון המבנה האדום העתיק של היקב ברחוב הכרמל יקבי כרמל (לשעבר "כרמל מזרחי", וקודם לכן "כרמל"), היא חברה ישראלית לייצור יין המפעילה מספר יקבים בישראל.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ויקבי כרמל · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וירושלים · ראה עוד »
ישראל לוי (הרב הראשי לצרפת)
הרב ישראל לוי, 1927 הרב ישראל לוי (בצרפתית: Israël Lévi; 7 ביולי 1856 – 1939) היה רבה הראשי של צרפת בין השנים 1920–1939, מרצה לתלמוד, מומחה לתולדות יהודי צרפת וממייסדי החברה לחקר חכמת ישראל בפריז.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וישראל לוי (הרב הראשי לצרפת) · ראה עוד »
ישראל זנגוויל
כריכת התוכנייה למחזה '''כור ההיתוך''', 1916 ישראל זַנְגְוִויל (באנגלית: Israel Zangwill; 21 בינואר 1864 – 1 באוגוסט 1926) היה סופר יהודי-בריטי ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וישראל זנגוויל · ראה עוד »
ישראל בלקינד
ישראל בֶּלְקִינְד (א' באייר תרכ"א, 11 באפריל, 1861 - כ"ג באלול תרפ"ט, 28 בספטמבר 1929), ממייסדי תנועת הביל"ויים, מחלוצי העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ וישראל בלקינד · ראה עוד »
יחיאל מיכל פינס
הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהודה גרזובסקי
#הפניה יהודה גור.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ויהודה גרזובסקי · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ויין · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ויידיש · ראה עוד »
11 באוגוסט
11 באוגוסט הוא היום ה-223 בשנה (224 בשנה מעוברת) בשבוע ה־33 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ו11 באוגוסט · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ו1863 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ו1882 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ו1886 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ו1888 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ו1892 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ו1903 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ו1914 · ראה עוד »
1943
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ו1943 · ראה עוד »
25 ביוני
25 ביוני הוא היום ה-176 בשנה (177 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: דוד יודילוביץ ו25 ביוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_יודילוביץ
