גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
182 יחסים: De Gruyter, ממלכת הונגריה, מנדל רוזנבאום, מסורה, מצוות לא תעשה, מצווה, מר שמואל מר, משפט (דין), משרד החנוך, משה פיינשטיין, מלקות (הלכה), מלבי"ם, מחניים (כתב עת), מדע, מדרש, מדרש תנאים, מדרש הגדול, מדרשי הלכה, מהר"ם שיק, מוסר, מוסד הרב קוק, מודרניות, מכילתא דרשב"י, א' בכסלו, אנטישמיות, אפולוגטיקה, אשר וסרטיל, אבן העזר, אגדה (יהדות), אוניברסיטת פרידריך וילהלם, אוניברסיטת טיבינגן, אוניברסיטת וינה, אורח חיים (שולחן ערוך), אייזנשטט, נאו-אורתודוקסיה (יהדות), נאולוגים, נביאים, נורת להט, ספרות חז"ל, סלובקיה, ענווה, עזריאל הילדסהיימר, עברית רבנית, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם, עולה בקנה אחד, עיקרי האמונה היהודית, עילוי (לימוד), פאפה, פסאודואפיגרפיה, פרנקפורט, ..., פרשנות המקרא, פרשנות הפשט למקרא, פרשני המקרא, פרופסור, פוסק, פולמוס, פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט, פילוסופיה, קלמן כהנא, קורבן פסח, רא"ם ליפשיץ, רפורמים, רציונליזם, רש"ר הירש, רש"י, רב, רוח הקודש (יהדות), רכבת, שמואל הנגיד, שמות, שאלות ותשובות, שפות שמיות, שליח ציבור, שבטי ישראל, שביל הזהב, שולחן ערוך, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תקופת בית שני, תרס"ח, תרס"ה, תרע"ד, תרפ"ו, תשל"ג, תלמוד, תלמוד תורה, תחיית הלשון העברית, תורה, תורה מן השמים, תורה עם דרך ארץ, תורה שבעל פה, חשמל בשבת, חת"ם סופר, חז"ל, חזון איש, חוות דעת, חילול שבת, חיים טשרנוביץ, במות, בראשית, ברלין, ברטיסלאבה, בדיעבד, ביקורת המקרא, בית המדרש לרבנים בברלין, בית הקברות היהודי בווייסנזה, בית כנסת, גרמנית, גזענות, גביהא בן פסיסא, גדול הדור, דעת (אתר אינטרנט), דרשה, דברים, דוקטור, דוד אלנסון, דיין (משפט עברי), ה'תר"ד, ה'תרפ"ב, ה'תרל"ג, ה'תש"ע, המאה ה-19, המעין, המעיין (כתב עת), המרת דת, המשכן, המדינה החופשית פרוסיה, האימפריה האוסטרית, הקהילה היהודית, הקיסרות הגרמנית, הרמוניה, השערת התעודות, התקופה, הלכה, הביקורת הנמוכה, הונגריה, היסטוריה, ורבו, ורבובה, ויקרא, וירצבורג, וילהלם מרטין לברכט דה וטה, כתב סופר, כתובים, כהן, י"ט בחשוון, יאשיהו, יעקב צבי מקלנבורג, יצחק דב במברגר, יראת שמים, ישיבת פרשבורג, ישיבה, יחזקאל, יחיאל צבי מושקוביץ, יהדות, יהדות מזרח אירופה, יהדות אורתודוקסית, יהדות אירופה, יהדות קונסרבטיבית, יהדות גרמניה, יהושע ענבל, יונה מרצבך, יוסף אברהם וולף, יוסף בן מתתיהו, יוסטיניאנוס הראשון, יורה דעה, יוליוס ולהאוזן, יובל שרלו, 1843, 1851, 1865, 1871, 1872, 1873, 1879, 1880, 1899, 1904, 1918, 1921, 20 בנובמבר, 24 בנובמבר. להרחיב מדד (132 יותר) »
De Gruyter
#הפניהולטר דה גרויטר.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וDe Gruyter · ראה עוד »
ממלכת הונגריה
ממלכת הונגריה (בהונגרית: Magyar Királyság, בלטינית: Regnum Hungariae) הייתה ממלכה היסטורית שהורכבה בשיא התפשטותה מהונגריה, מסלובקיה ומקרואטיה של ימינו (למעט איסטריה), מטרנסילבניה (ברומניה של ימינו), מקרפטו-רותניה (באוקראינה של ימינו), מוויבודינה (בסרביה של ימינו), מבורגנלנד (באוסטריה של ימינו), ומשטחים קטנים אחרים הגובלים בימינו ברפובליקה ההונגרית העכשווית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וממלכת הונגריה · ראה עוד »
מנדל רוזנבאום
מנדל רוזנבאום (תקמ"ד, 1783 - תרכ"ט, 1868) היה בנו של הדיין מתילהיים, רבי יצחק אריה ליב איצק ליב רוזנבאום.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומנדל רוזנבאום · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומסורה · ראה עוד »
מצוות לא תעשה
מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומצוות לא תעשה · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומצווה · ראה עוד »
מר שמואל מר
מר שמואל מר היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומר שמואל מר · ראה עוד »
משפט (דין)
משפט הוא הליך שבמסגרתו מתבררת תביעה בפני בית משפט או בית דין.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומשפט (דין) · ראה עוד »
משרד החנוך
#הפניה משרד החינוך.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומשרד החנוך · ראה עוד »
משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומשה פיינשטיין · ראה עוד »
מלקות (הלכה)
מלקות הן אחד מהעונשים המוזכרים בתורה, והוא ניתן לאדם שעבר על אדם שעבר במזיד על אחת מצוות לא תעשה שבתורה, בתנאי שהתרו בו קודם שעבר, וכשהיו עדים על כך.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומלקות (הלכה) · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומלבי"ם · ראה עוד »
מחניים (כתב עת)
ממוזער כתב העת מחניים היה במשך שנים רבות ביטאונה של הרבנות הצבאית הראשית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומחניים (כתב עת) · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומדע · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומדרש · ראה עוד »
מדרש תנאים
#הפניה מכילתא דברים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומדרש תנאים · ראה עוד »
מדרש הגדול
מדרש הגדול (מדה"ג) הוא חיבור מדרשי מקיף על כל התורה, המכיל מדרשי הלכה ואגדה שנערך על ידי הרב דוד בן עמרם עדני מהעיר עדן שבתימן, שחי כנראה במחצית הראשונה של המאה ה-14.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומדרש הגדול · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מהר"ם שיק
#הפניה משה שיק.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומהר"ם שיק · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומוסר · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מודרניות
מודרניות (בעברית: חֲדִישׁוּת) בהוראתו היומיומית, הוא מושג המציין את העכשווי, את ההווה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומודרניות · ראה עוד »
מכילתא דרשב"י
מכילתא דרשב"י הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ומכילתא דרשב"י · ראה עוד »
א' בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וא' בכסלו · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואנטישמיות · ראה עוד »
אפולוגטיקה
אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואפולוגטיקה · ראה עוד »
אשר וסרטיל
אשר וסרטיל (כ"ג בשבט תרפ"א- ט' בכסלו תשס"ט; 1921 – דצמבר 2008) היה איש חינוך ועורך.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואשר וסרטיל · ראה עוד »
אבן העזר
אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואבן העזר · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אוניברסיטת פרידריך וילהלם
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואוניברסיטת פרידריך וילהלם · ראה עוד »
אוניברסיטת טיבינגן
מבנה באוניברסיטת טיבינגן אוניברסיטת אברהרד קארל של טיבינגן (בגרמנית: Eberhard-Karls-Universität Tübingen, לעיתים נקראת "Eberhardina Carolina") היא אוניברסיטה ציבורית, השוכנת בעיר טיבינגן שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואוניברסיטת טיבינגן · ראה עוד »
אוניברסיטת וינה
אוניברסיטת וינה (בגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואוניברסיטת וינה · ראה עוד »
אורח חיים (שולחן ערוך)
שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) אורח חיים (בראשי תיבות או"ח) הוא החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואורח חיים (שולחן ערוך) · ראה עוד »
אייזנשטט
#הפניה אייזנשטאדט.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ואייזנשטט · ראה עוד »
נאו-אורתודוקסיה (יהדות)
נאו-אורתודוקסיה, או תורה עם דרך ארץ, היא זרם אידאולוגי ביהדות האורתודוקסית שהתפתח בתחילת המאה ה-19 בעיקר בקרב יהדות גרמניה, אך גם בכמה ממדינות מערב אירופה ובחלקים של הונגריה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ונאו-אורתודוקסיה (יהדות) · ראה עוד »
נאולוגים
#הפניה יהדות נאולוגית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ונאולוגים · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ונביאים · ראה עוד »
נורת להט
איור של נורת להט נורת להט או נורת ליבון היא נורה חשמלית שעושה שימוש בתיל מתכתי שמחומם לטמפרטורה גבוהה מאוד כאשר עובר דרכו זרם וכתוצאה מכך מתלהט ומפיץ אור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ונורת להט · ראה עוד »
ספרות חז"ל
ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וספרות חז"ל · ראה עוד »
סלובקיה
סלובקיה, המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא ארץ ומדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וסלובקיה · ראה עוד »
ענווה
עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא מידה טובה, הנחשבת על ידי חכמים רבים ליסוד כל המידות הטובות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וענווה · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
עברית רבנית
#הפניה תקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ועברית רבנית · ראה עוד »
עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם
#הפניה מידות שהתורה נדרשת בהן.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ועד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם · ראה עוד »
עולה בקנה אחד
#הפניה עלה בקנה אחד.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ועולה בקנה אחד · ראה עוד »
עיקרי האמונה היהודית
עיקרי האמונה היהודית הם קבוצה של אמונות, שפרשני היהדות והוגיה מתקופות שונות, ייחסו להן מעמד מרכזי יותר מאשר לאחרות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ועיקרי האמונה היהודית · ראה עוד »
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ועילוי (לימוד) · ראה עוד »
פאפה
פאפה (בהונגרית: Pápa) היא עיר במחוז וספרם שבהונגריה, צפונית לאגם בלטון.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופאפה · ראה עוד »
פסאודואפיגרפיה
פְּסֵאוּדוּאֶפִּיגְרַפְיָה (מקור: יוונית: פסאודס (ψευδής) שקר, אפיגרפה (ἐπιγραφή) כתיבה, לעיתים נכתב פסבדואפיגרפיה) הוא צורת יצירה ספרותית המיוחסת לתקופה קדומה יותר מכפי שהיא או לכותב אחר (נכבד ואמין יותר בדרך כלל) מאשר מחברה המקורי.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופסאודואפיגרפיה · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופרנקפורט · ראה עוד »
פרשנות המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופרשנות המקרא · ראה עוד »
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »
פרשני המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופרשני המקרא · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופרופסור · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופוסק · ראה עוד »
פולמוס
#הפניה מחלוקת.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופולמוס · ראה עוד »
פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט
תרנגול הקרבות הידוע ש.ר. הירש, ניצתה מלחמת קולמוסים". פולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט או פולמוס הפרישה (בגרמנית: Hirsch-Bamberger Streit, "פולמוס הירש-במברגר") הוא כינויה של מחלוקת שפרצה בקהילה היהודית בפרנקפורט ב-1877, בשאלה אם על המיעוט האורתודוקסי שומר המצוות לפרוש מן הרוב הליברלי המחולן והתומך ברפורמה דתית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופולמוס הפרדת הקהילה בפרנקפורט · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ופילוסופיה · ראה עוד »
קלמן כהנא
הרב קלמן כהנא משמאל בלימוד גמרא בקיבוץ חפץ חיים הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע – י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) היה רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וקלמן כהנא · ראה עוד »
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וקורבן פסח · ראה עוד »
רא"ם ליפשיץ
#הפניה אליעזר מאיר ליפשיץ.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ורא"ם ליפשיץ · ראה עוד »
רפורמים
#הפניה יהדות רפורמית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ורפורמים · ראה עוד »
רציונליזם
רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלויים בניסיון החושים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ורציונליזם · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ורש"ר הירש · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ורש"י · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ורב · ראה עוד »
רוח הקודש (יהדות)
רוח הקודש ביהדות היא אחד מאמצעי התקשור החשובים שנשארו כדי ליצור קשר עם האל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ורוח הקודש (יהדות) · ראה עוד »
רכבת
רכבת קולות הנשמעים בעת נסיעה ברכבת רכבת נוסעים מודרנית רכבת נוסעים בישראל עוברת סימנור ילדים בנסיעה ברכבת לטיול ב־1950. קטר קיטור צרפתי מתחילת המאה ה־20 רכבת משא רכבת היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ורכבת · ראה עוד »
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושמואל הנגיד · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושמות · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושפות שמיות · ראה עוד »
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושליח ציבור · ראה עוד »
שבטי ישראל
מפת שבטי ישראל. חלוקה לפי נחלות בני לאה, רחל, זלפה ובלהה, מפה מתחילת המאה ה-20 במקרא, שבטי ישראל או בני ישראל הם השבטים שהרכיבו את עם ישראל הקדום, אשר נחשבים לאבותיהם של היהודים של ימינו.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושבטי ישראל · ראה עוד »
שביל הזהב
ליסיפּוֹס מסביבות 330 לפנה"ס הדרך האמצעית, שביל הזהב או דרך האמצע הם מושגים בתורת המידות שראשיתם בפילוסופיה של העת העתיקה והמזוהים, בספרות היהודית, בעיקר עם הרמב"ם שהושפע מהגותו של אריסטו.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושביל הזהב · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותרס"ח · ראה עוד »
תרס"ה
#הפניה ה'תרס"ה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותרס"ה · ראה עוד »
תרע"ד
#הפניה ה'תרע"ד.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותרע"ד · ראה עוד »
תרפ"ו
#הפניה ה'תרפ"ו.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותרפ"ו · ראה עוד »
תשל"ג
#הפניה ה'תשל"ג.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותשל"ג · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותלמוד תורה · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותורה · ראה עוד »
תורה מן השמים
תורה מן השמים היא אמונה מרכזית ביהדות (וכן בנצרות ובאסלאם), כנאמר בתורה על עצמה, לפיה משה קיבל את התורה והמצוות מאת האלוהים במעמד הר סיני, העלה אותה על הכתב בצורת ספר תורה ומסרה לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותורה מן השמים · ראה עוד »
תורה עם דרך ארץ
#הפניה נאו-אורתודוקסיה (יהדות).
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותורה עם דרך ארץ · ראה עוד »
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ותורה שבעל פה · ראה עוד »
חשמל בשבת
טקסט.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וחשמל בשבת · ראה עוד »
חת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וחת"ם סופר · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וחז"ל · ראה עוד »
חזון איש
סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וחזון איש · ראה עוד »
חוות דעת
חוות דעת היא הצגה (בדרך כלל בכתב) של עמדתו של מומחה ביחס לנושא מסוים, חוות הדעת נכתבת לעיתים ביוזמת המומחה המבקש להביע את דעתו בנושא, אך בדרך כלל היא נכתבת על פי הזמנתו של גורם הזקוק לחוות דעת זו, כגון ועדה ציבורית הבוחנת נושא מסוים, חולה הזקוק לחוות דעת של רופא אודות מצב בריאותו, וכדומה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וחוות דעת · ראה עוד »
חילול שבת
בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וחילול שבת · ראה עוד »
חיים טשרנוביץ
הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »
במות
#הפניה במה (פולחן).
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ובמות · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ובראשית · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וברלין · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וברטיסלאבה · ראה עוד »
בדיעבד
#הפניה לכתחילה ובדיעבד.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ובדיעבד · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וביקורת המקרא · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברלין
בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בווייסנזה
דוגמה למאוזולאום מפואר, של רוזאלי ארנסט-מוטר הצמחייה העבותה המאפיינת את השבילים הפנימיים של בית הקברות בית הקברות היהודי בװַײְסְנזֵה (בגרמנית: Jüdischer Friedhof Berlin-Weißensee) הוא בית קברות יהודי ברובע וייסנזה בברלין, השני בגודלו באירופה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ובית הקברות היהודי בווייסנזה · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ובית כנסת · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וגרמנית · ראה עוד »
גזענות
גִּזְעָנוּת היא עמדה שלפיה בקרב בני אדם מתקיים קשר הדוק בין מוצאם לבין תכונות אופי מסוימות, או לעיתים גם כישורים שכליים או לעיתים סגנונות תנועה והליכה, כך שהיחיד אינו נשפט בעיקר על פי ייחודו האישי אלא על פי השתייכותו לקבוצה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וגזענות · ראה עוד »
גביהא בן פסיסא
גביהא בן פסיסא היה חכם יהודי מתקופת בית המקדש השני, בזמנו של שמעון הצדיק.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וגביהא בן פסיסא · ראה עוד »
גדול הדור
גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וגדול הדור · ראה עוד »
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
דרשה
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ודרשה · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ודברים · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ודוקטור · ראה עוד »
דוד אלנסון
הרב צבי דב אלנסון (אנגלית: David Harry Ellenson; 21 בנובמבר 1947 – 7 בדצמבר 2023, כ"ה בכסלו תשפ"ד) היה רב רפורמי אמריקאי, נשיא היברו יוניון קולג' וחוקר יהדות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ודוד אלנסון · ראה עוד »
דיין (משפט עברי)
#הפניה דיין (הלכה).
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ודיין (משפט עברי) · ראה עוד »
ה'תר"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וה'תר"ד · ראה עוד »
ה'תרפ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וה'תרפ"ב · ראה עוד »
ה'תרל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וה'תרל"ג · ראה עוד »
ה'תש"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וה'תש"ע · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והמאה ה-19 · ראה עוד »
המעין
הַמַּעְיָן הוא רבעון שיוצא לאור מאז שנת תשי"ג (1953) "המשלב מימד תורני עם מימד מדעי-תורני" ומכיל מאמרים מגוונים בנושאי הלכה, השקפה, היסטוריה יהודית ומחקר.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והמעין · ראה עוד »
המעיין (כתב עת)
#הפניה המעין.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והמעיין (כתב עת) · ראה עוד »
המרת דת
המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והמרת דת · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והמשכן · ראה עוד »
המדינה החופשית פרוסיה
המדינה החופשית פרוסיה הייתה המדינה הגדולה ביותר ברפובליקת ויימאר, והיוותה כ-62% משטח גרמניה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והמדינה החופשית פרוסיה · ראה עוד »
האימפריה האוסטרית
האימפריה האוסטרית (בגרמנית: Kaiserthum Österreich) הייתה אימפריה מרכז אירופית מרבות העוצמה והגדולות ביותר באותה התקופה, שבירתה וינה, אשר התקיימה בשנים 1804–1867.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והאימפריה האוסטרית · ראה עוד »
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והקהילה היהודית · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
הרמוניה
הַרְמוֹנְיָה (בעברית: תֹּאַם) במוזיקה נוצרת כאשר נשמעים באותו הזמן לפחות שני צלילים בעלי גובה שונה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והרמוניה · ראה עוד »
השערת התעודות
אנליזה של ארבעת ספרי התורה הראשונים לפי ארבעת המקורות השערת התעודות (או תורת התעודות, תורת המקורות, וכן השערת גרף-ולהאוזן) היא התאוריה שלפיה חמשת חומשי תורה נוצרו על ידי צירוף של מספר תעודות, שכל אחת מהן היתה נרטיב עצמאי ושלם העומד בפני עצמו.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והשערת התעודות · ראה עוד »
התקופה
התקופה היה מאסף ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והתקופה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והלכה · ראה עוד »
הביקורת הנמוכה
#הפניה ביקורת נוסח המקרא.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והביקורת הנמוכה · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והונגריה · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן והיסטוריה · ראה עוד »
ורבו
#הפניה ורבובה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וורבו · ראה עוד »
ורבובה
ורבובה (בסלובקית: Vrbové; בגרמנית: Vrbau ובגרמנית מודרנית: Werbau; בהונגרית: Verbó; ביידיש: ווערבוי), עיר במחוז-משנה פישטני במחוז טרנבה שבמערב סלובקיה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וורבובה · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וויקרא · ראה עוד »
וירצבורג
מבנה באוניברסיטת וירצבורג. אוניברסיטה עתיקה שנוסדה בשנת 1400 וירצבורג (בגרמנית: Würzburg) היא עיר בגרמניה, הממוקמת באזור פרנקוניה, בצפון בוואריה, על נהר המיין (במרחק 80 דקות נסיעה ברכבת מפרנקפורט, ושעה מנירנברג).
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ווירצבורג · ראה עוד »
וילהלם מרטין לברכט דה וטה
וילהלם מרטין לברכט דה וטה (בגרמנית: Wilhelm Martin Leberecht de Wette; 12 בינואר 1780 – 16 ביוני 1849) היה תאולוג גרמני-שווייצרי.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ווילהלם מרטין לברכט דה וטה · ראה עוד »
כתב סופר
#הפניה אברהם שמואל בנימין סופר.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וכתב סופר · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וכתובים · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וכהן · ראה עוד »
י"ט בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ט חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וי"ט בחשוון · ראה עוד »
יאשיהו
יאשיהו היה מלך יהודה, בנו של אמון מלך יהודה וידידה בת עדיה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויאשיהו · ראה עוד »
יעקב צבי מקלנבורג
עמוד השער של הספר "הכתב והקבלה" הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג (מעקלענבורג; תקמ"ה בערך – תרכ"ה; 1785 – 1865) היה מרבני גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויעקב צבי מקלנבורג · ראה עוד »
יצחק דב במברגר
הרב יצחק דב (זֶליגמן בֶּר) הלוי בַּמבֶּרגֶר (בכתיב יידי, שנהג בזמנו: זעליגמאן בער באמבערגער; בגרמנית: Seligmann Bär Bamberger; ה' בחשוון ה'תקס"ח, 6 בנובמבר 1807 – ט"ז בתשרי ה'תרל"ט, 13 באוקטובר 1878) היה רבה של וירצבורג, פוסק הלכה, ומגדולי רבני גרמניה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויצחק דב במברגר · ראה עוד »
יראת שמים
#הפניה יראת השם.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויראת שמים · ראה עוד »
ישיבת פרשבורג
בית המדרש בפרשבורג שבו לימדו הכתב סופר והשבט סופרישיבת פרשבורג (שמה הרשמי: ישיבה הרמה פרשבורג; הונגרית: pozsonyi rabbiképző, צ'כית/סלובקית: verejná rabínska škola v Bratislave) הייתה ישיבה בעיר ברטיסלאבה שפעלה מהמאה ה-18 עד 1940.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וישיבת פרשבורג · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן וישיבה · ראה עוד »
יחזקאל
282x282 פיקסלים יְחֶזְקֵאל בן בּוּזִי הכהן (או יחזקאל הנביא) היה נביא בסוף תקופת בית ראשון ולאחר חורבן בית ראשון והיה פעיל בבבל.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויחזקאל · ראה עוד »
יחיאל צבי מושקוביץ
הרב ד"ר יחיאל צבי מושקוביץ (4 בינואר 1917 – 24 באוקטובר 1999, ה'תש"ס) היה איש חינוך ופרשן מקרא ישראלי, ממחברי סדרת "דעת מקרא".
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויחיאל צבי מושקוביץ · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות אירופה
ההיסטוריה של יהודים באירופה מתוארכת בין תקופות שונות ורבות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות אירופה · ראה עוד »
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהושע ענבל
הרב יהושע ענבל (נולד ב־1977) הוא הוגה דעות חרדי ומחבר ספרי הלכה והגות.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויהושע ענבל · ראה עוד »
יונה מרצבך
הרב יונה (יוליוס) מרצבך (גרמנית: Julius Merzbach; כ"ב בתשרי תרס"א, אוקטובר 1900 – י"ח בתשרי תשמ"א, ספטמבר 1980) היה רב העיר דרמשטאדט בגרמניה, ולאחר עלייתו ארצה מראשי ישיבת קול תורה ומעורכי האנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויונה מרצבך · ראה עוד »
יוסף אברהם וולף
הרב יוסף אברהם וולף (כ"ה בשבט תרע"א, 1911 - ד' בסיוון ה'תשל"ט, 30 במאי 1979) היה איש חינוך והוגה דעות, מחלוצי החינוך החרדי ביישוב החדש, ממייסדי סמינר "בית יעקב" בבני ברק הנושא את שמו.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויוסף אברהם וולף · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יוסטיניאנוס הראשון
#הפניה יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויוסטיניאנוס הראשון · ראה עוד »
יורה דעה
יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויורה דעה · ראה עוד »
יוליוס ולהאוזן
יוליוס וֶלְהַאוּזֶן (גרמנית: Julius Wellhausen; 17 במאי 1844 – 17 בינואר 1918) היה חוקר מקרא, מזרחן ותאולוג נוצרי פרוטסטנטי (לותרני) גרמני.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויוליוס ולהאוזן · ראה עוד »
יובל שרלו
הרב יובל שֶרְלוֹ (נולד ב-ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) הוא ראש ישיבת אורות שאול (יחד עם הרב תמיר גרנות והרב איתמר אלדר), ופעיל ציבורי בולט בזרם הדתי לאומי.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ויובל שרלו · ראה עוד »
1843
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1843 · ראה עוד »
1851
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1851 · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1865 · ראה עוד »
1871
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1871 · ראה עוד »
1872
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1872 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1873 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1879 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1880 · ראה עוד »
1899
אלפרד היצ'קוק.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1899 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1904 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1918 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו1921 · ראה עוד »
20 בנובמבר
קרב קמברה 20 בנובמבר הוא היום ה-324 בשנה, (325 בשנה מעוברת) בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו20 בנובמבר · ראה עוד »
24 בנובמבר
24 בנובמבר הוא היום ה-328 בשנה, (329 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: דוד צבי הופמן ו24 בנובמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_צבי_הופמן
