גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
89 יחסים: Jewish Quarterly Review, מנחם שטרן, מרקוס ויפסניוס אגריפה, מרד בר כוכבא, מרד התפוצות, מרדכי גיחון, מגיסטראט, מוסד ביאליק, מודל לחיקוי, מיתרידטס השישי, מלך פונטוס, מיזנתרופיה, אמיליו גאבה, אסיה הקטנה, אסיה הקטנה בתקופה הרומית, אפריקה, אריסטובולוס השני, אלכסנדר סוורוס, אדריאנוס, אוגוסטוס קיסר, איניאס, איליה קפיטולינה, איטליה, איזמיר, ניקיאה, ספטימיוס סוורוס, סטורן (מיתולוגיה), פאנוניה, פראיטור, פרטינקס, פרגמנט (ספרות), פרומגיסטראט, פטר שפר, פובליוס קווינקטיליוס וארוס, פיניקים, פיראטים, צום, קסיוס אפרוניאנוס, קסיוס דיו (קונסול, 291), קרונוס, קלאודיוס, קומודוס, קונסול (רומא העתיקה), קוואיסטור, קיליקיה, רחל בירנבאום, שבת, שבתאי, תוקידידס, לטינית, לוקולוס, ..., ליקיה, טראיאנוס, טורקיה, טיטוס, טיטוס ליוויוס, זונאראס, בנימין איזק, ביתיניה, גנאיוס פומפיוס מגנוס, דלמטיה, דידיוס יוליאנוס, דיו כריסוסטום, המפעל לתרגום ספרות מופת, המצור על ירושלים (70), המרד הגדול, המשמר הפרטוריאני, האימפריה הרומית, הסנאט הרומי, הורקנוס השני, היסטוריה של עם ישראל, היסטוריון, היסטוריוגרפיה, ישראל שצמן, יד יצחק בן-צבי, יואנס קסיפילינוס, יום הכיפורים, יוסף בן מתתיהו, יופיטר (מיתולוגיה), יוליוס קיסר, יוונים, יוונית, 12 לפנה"ס, 163, 164, 194, 205, 222, 229, 65 לפנה"ס. להרחיב מדד (39 יותר) »
Jewish Quarterly Review
The Jewish Quarterly Review (בראשי תיבות: JQR) הוא כתב עת מדעי הנתון לביקורת עמיתים המתמקד במחקרים ביהדות.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וJewish Quarterly Review · ראה עוד »
מנחם שטרן
מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ומנחם שטרן · ראה עוד »
מרקוס ויפסניוס אגריפה
פסל של מרקוס ויפסניוס אגריפה, בגלריית אופיצי שבפירנצה מרקוס ויפסניוס אגריפה (בלטינית: Marcus Vipsanius Agrippa; 63 לפנה"ס - מרץ 12 לפנה"ס), איש צבא ומדינאי רומאי שפעל בשלהי תקופת הרפובליקה וראשית תקופת האימפריה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ומרקוס ויפסניוס אגריפה · ראה עוד »
מרד בר כוכבא
טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" מרד בר כוכבא (בכתבי חז"ל: פולמוס אחרון; בלטינית: Expeditio Judaica, "מסע המלחמה ליהודה") היה המרד הגדול האחרון של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית, שהתרחש בתקופת שלטונו של הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132–136 לספירה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ומרד בר כוכבא · ראה עוד »
מרד התפוצות
מרד התפוצות או מרד הגלויות (בלטינית: tumultus iudaicus; ביוונית:Ιουδαϊκός ταράχος; "התקוממות היהודים") היה מרד שבמהלכו התקוממו היהודים בקירנאיקה, קפריסין ואלכסנדריה כנגד הקיסר הרומי טראיאנוס, בעת שהוא היה במסע מלחמתי כנגד הפרתים.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ומרד התפוצות · ראה עוד »
מרדכי גיחון
מרדכי גיחון (16 באוגוסט 1922 – 19 בספטמבר 2016) היה ממקימי המודיעין הצבאי בצה"ל, מקים המחקר והוראת ההיסטוריה הצבאית והארכאולוגיה הקלאסית באוניברסיטת תל אביב ופרופסור בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ומרדכי גיחון · ראה עוד »
מגיסטראט
מגיסטראט (לטינית, magistratus) הוא השם ששימש ברפובליקה הרומית למשרות רשמיות בתחום הפוליטי, הצבאי, הדתי והשיפוטי ברומא העתיקה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ומגיסטראט · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מודל לחיקוי
מודל לחיקוי הוא אדם שבהתנהגותו או בהצלחתו גורם לאחרים - בעיקר לצעירים - לחקות אותו, או לנסות ללכת בדרכיו.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ומודל לחיקוי · ראה עוד »
מיתרידטס השישי, מלך פונטוס
left מיתרידטס השישי (ביוונית: Μιθραδάτης) הידוע גם כדיוניסוס אופטור ("Eupator Dionysius") (132 לפנה"ס - 63 לפנה"ס) היה שליט פונטוס בין השנים 111 לפנה"ס - 63 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ומיתרידטס השישי, מלך פונטוס · ראה עוד »
מיזנתרופיה
"המיזנתרופ" מעשה ידי פיטר ברויגל האב כרזה משנת 1719 למחזה "שונא הבריות", מאת מולייר מיזנתרופיה (במקור ביוונית: μισανθρωπία) היא השנאה הכללית, חוסר אמון או בוז כלפי המין האנושי, וכן נטייה שלא לבטוח בבני אדם אחרים.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ומיזנתרופיה · ראה עוד »
אמיליו גאבה
אמיליו גאבה (באיטלקית: Emilio Gabba; 31 במרץ 1927 - 12 באוגוסט 2013) היה היסטוריון איטלקי שהתמחה בהיסטוריה של רומא העתיקה ושימש כפרופסור באוניברסיטת פאביה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ואמיליו גאבה · ראה עוד »
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ואסיה הקטנה · ראה עוד »
אסיה הקטנה בתקופה הרומית
הרפובליקה הרומית ביססה את השפעתה במערב אסיה הקטנה בעקבות ניצחונה על הממלכה הסלאוקית בקרב מגנסיה בשנת 190 לפנה"ס, אך רק בשנת 133 לפנה"ס הקימה את הפרובינקיה הראשונה שלה באזור, פרובינקיה "אסיה".
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ואסיה הקטנה בתקופה הרומית · ראה עוד »
אפריקה
אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה אחרי אסיה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ואפריקה · ראה עוד »
אריסטובולוס השני
(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ואריסטובולוס השני · ראה עוד »
אלכסנדר סוורוס
אֲלֶכְּסַנְדֶּר סֶוֶורוּס (בלטינית: Severus Alexander; 1 באוקטובר 208 - מרץ 235) כיהן כקיסר רומא בין השנים 222 ל-235.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ואלכסנדר סוורוס · ראה עוד »
אדריאנוס
פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ואדריאנוס · ראה עוד »
אוגוסטוס קיסר
אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »
איניאס
פדריקו ברוצ'י, "איניאס נמלט מטרויה", 1598 יווני בסגנון הדמויות השחורות, 520–510 לפנה"ס לערך. אַינֵיאָס (ביוונית: Αινείας; בלטינית: Aeneas) הוא דמות אגדית, נמנה עם גיבורי מלחמת טרויה, אל למחצה, בנם של אנכיסס ושל האלה ונוס, ואביה הקדמון של משפחת היוליים, משפחתו של יוליוס קיסר.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ואיניאס · ראה עוד »
איליה קפיטולינה
תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ואיטליה · ראה עוד »
איזמיר
איזמיר (בטורקית: İzmir; ביוונית: Σμύρνη - סמירנָה) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה בחלקה האסייתי, בירת הנפה הקרויה על שמה ומחוז הים האגאי.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ואיזמיר · ראה עוד »
ניקיאה
#הפניה איזניק.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וניקיאה · ראה עוד »
ספטימיוס סוורוס
לוּקְיוּס סֶפְּטִימְיוּס סֶוֶורוּס (לטינית: Lucius Septimius Severus; 11 באפריל 145 – 4 בפברואר 211) היה קיסר רומא מ-9 באפריל 193 ועד מותו ב-211.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וספטימיוס סוורוס · ראה עוד »
סטורן (מיתולוגיה)
תחריט מהמאה ה-16 של סטורן סטורן (לטינית: Saturnus) נקרא גם סטורנוס הוא אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וסטורן (מיתולוגיה) · ראה עוד »
פאנוניה
ממוזער פאנוניה (Pannonia) הוא חבל ארץ גאוגרפי-היסטורי במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ופאנוניה · ראה עוד »
פראיטור
פְּרָאיְטוֹר (בלטינית: praetor, מיסוד prae, להקדים, להיות לפני) היה ברפובליקה הרומית תוארו של הקונסול כאשר הוא מוביל צבאות למלחמה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ופראיטור · ראה עוד »
פרטינקס
פֵּרְטִינַקְס, או בשמו הקיסרי המלא, אִימְפֵּרָטוֹר קֵיסָר פּוּבְּלִיוּס הֶלְוִיוּס פֵּרְטִינַקְס אָוּגוּסְטוּס (בלטינית: Imperator Caesar Publius Helvius Pertinax Augustus; 1 באוגוסט 126 - 28 במרץ 193) היה קיסר רומא במשך 87 יום, מ-31 בדצמבר שנת 192, יום הירצחו של קודמו קומודוס, ועד לרציחתו בידי חיילי המשמר הפרטוריאני.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ופרטינקס · ראה עוד »
פרגמנט (ספרות)
פרגמנט (מלטינית: שבר, רסיס) הוא סוגה ספרותית וסגנון כתיבה, המצטיין ביחידות אוטונומיות קצרות מאוד, לעיתים לא יותר מכמה משפטים.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ופרגמנט (ספרות) · ראה עוד »
פרומגיסטראט
פרומגיסטרט (בלטינית: promagistratum) הוא התואר שניתן ברפובליקה הרומית לאדם הפועל עם סמכות של בעל משרה, מגיסטראט, אך בלי להחזיק במשרה כזו בפועל.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ופרומגיסטראט · ראה עוד »
פטר שפר
פטר שפר (בגרמנית: Peter Schäfer; נולד ב-29 ביוני 1943) הוא פרופסור אמריטוס למדעי הדתות ומדעי היהדות באוניברסיטת פרינסטון.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ופטר שפר · ראה עוד »
פובליוס קווינקטיליוס וארוס
"וארוס המובס", פסל גרמני מודרני פּוּבְּלִיוּס קְווִינְקְטִילִיוּס וַארוּס (46 לפנה"ס – 9 לספירה) היה פוליטיקאי ומצביא רומאי, בימי אוגוסטוס קיסר.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ופובליוס קווינקטיליוס וארוס · ראה עוד »
פיניקים
עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ופיניקים · ראה עוד »
פיראטים
#הפניה שוד ימי.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ופיראטים · ראה עוד »
צום
נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וצום · ראה עוד »
קסיוס אפרוניאנוס
קסיוס אפרוניאנוס (בלטינית: Cassius Apronianus) היה סנאטור רומאי שחי במאה ה-2 לספירה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וקסיוס אפרוניאנוס · ראה עוד »
קסיוס דיו (קונסול, 291)
קסיוס דיו (בלטינית: Cassius Dio; פעל בסוף המאה ה-3 לספירה) היה סנאטור רומאי, שמונה לקונסול בשנת 291 לספירה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וקסיוס דיו (קונסול, 291) · ראה עוד »
קרונוס
קרונוס או כרונוס (ביוונית: Κρόνος) הוא שליט הטיטאנים, אדון האסיף והזמן במיתולוגיה היוונית.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וקרונוס · ראה עוד »
קלאודיוס
מוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של מדריד טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס קֵיסָר אוֹגוּסְטוּס גֶרְמָנִיקוּס (1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54, נולד כ"טיבריוּס קלאודיוּס דרוּסוּס נירוֹן") היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41 עד למותו ב-13 באוקטובר 54.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וקלאודיוס · ראה עוד »
קומודוס
מוזיאון הרומי-גרמאני, קלן, גרמניה מַרְקוּס קוֹמוֹדוּס אַנְטוֹנִינוּס, הידוע גם כלוּקְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹמוֹדוּס, ובשמו הקיסרי המלא, אִימְפֶּרָטוֹר קֵיסָר מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹמוֹדוּס אַנְטוֹנִינוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Imperator Caesar Marcus Aurelius Commodus Antoninus Augustus; 31 באוגוסט 161 - 31 בדצמבר 192) היה קיסר רומא משנת 180 לספירה ועד שנת 192.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וקומודוס · ראה עוד »
קונסול (רומא העתיקה)
קונסול צועד בין שני ליקטורים קונסול (בלטינית: Consul) הוא שם התואר שניתן למחזיק במשרה הנבחרת הגבוהה ביותר ברומא העתיקה בזמן הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וקונסול (רומא העתיקה) · ראה עוד »
קוואיסטור
קוואיסטור (בלטינית quaestor, "חוקר") הייתה משרה שלטונית פוליטית בתקופת הרפובליקה הרומית והאימפריה הרומית, בעלת סמכויות שלטוניות מגוונות בתחומי האוצר (גזברות), המשפט והצבא.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וקוואיסטור · ראה עוד »
קיליקיה
רומית שם.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וקיליקיה · ראה עוד »
רחל בירנבאום
רחל בירנבאום (26 בספטמבר 1941) היא פרופסור בדימוס, חוקרת את הספרות הרומית; תרגמה לעברית את שירי קאטולוס, הוראטיוס, יובנאליס והטרגדיות של סנקה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ורחל בירנבאום · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ושבת · ראה עוד »
שבתאי
שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ושבתאי · ראה עוד »
תוקידידס
תוקידידס תוקידידס (ביוונית: Θουκυδίδης; 460 לפנה"ס בקירוב – 395 לפנה"ס) היה היסטוריון יווני איש אתונה, אשר ספרו "תולדות המלחמה הפלופונסית" מתאר את קורות המלחמה שניטשה בין אתונה לספרטה במחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ותוקידידס · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ולטינית · ראה עוד »
לוקולוס
#הפניה לוקיוס ליקיניוס לוקולוס.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ולוקולוס · ראה עוד »
ליקיה
מפת הממלכות הקדומות באסיה הקטנה ליקיה (בליקית: Trmmisa; ביוונית: Λυκία; בפיניקית: 𐤋𐤅𐤊, לוכּ) הייתה ברית ערים לחופי הים התיכון בדרום-מערבה של אסיה הקטנה, בין אנטליה ממזרח לפטהייה ממערב בטורקיה של ימינו.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וליקיה · ראה עוד »
טראיאנוס
מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וטראיאנוס · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וטורקיה · ראה עוד »
טיטוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וטיטוס · ראה עוד »
טיטוס ליוויוס
טיטוס ליוויוס (בלטינית: Titus Livius; 59 לפנה"ס – 17 לספירה) היה היסטוריון רומאי מהבולטים של תור הזהב בתרבות הרומאית.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וטיטוס ליוויוס · ראה עוד »
זונאראס
#הפניה יואנס זונאראס.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וזונאראס · ראה עוד »
בנימין איזק
בנימין איזק (נולד ב-10 במאי 1945) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודים קלאסיים ומופקד על הקתדרה על שם פרד והלן לסינג להיסטוריה עתיקה באוניברסיטת תל אביב, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ישראל לשנת תשס"ח (2008) בחקר ההיסטוריה הכללית וחבר החברה הפילוסופית האמריקאית.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ובנימין איזק · ראה עוד »
ביתיניה
ביתיניה באסיה הקטנה ביתיניה כממלכה עצמאית (למעלה), כמדינת חסות רומית (באמצע) וכפרובינקיה רומית (למטה) הר אולודא בביתיניה ביתיניה (ביוונית: Βιθυνία; בלטינית: Bithynia) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בצפון-מערב אסיה הקטנה (כיום בטורקיה).
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וביתיניה · ראה עוד »
גנאיוס פומפיוס מגנוס
גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וגנאיוס פומפיוס מגנוס · ראה עוד »
דלמטיה
דלמטיה (בקרואטית: Dalmacija, באיטלקית: Dalmazia) הוא אזור גאוגרפי והיסטורי בחוף המזרחי של הים האדריאטי בקרואטיה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ודלמטיה · ראה עוד »
דידיוס יוליאנוס
מַרְקוּס דִידְיוּס סֶוֶורוּס יוּלִיָאנוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Marcus Didius Severus Julianus Augustus; 133- 1 ביוני 193 לספירה) היה קיסר ושליט האימפריה הרומית למשך 66 יום, מה-28 במרץ עד ל-1 ביוני 193.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ודידיוס יוליאנוס · ראה עוד »
דיו כריסוסטום
#הפניה דיון כריסוסטומוס.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ודיו כריסוסטום · ראה עוד »
המפעל לתרגום ספרות מופת
סמליל המפעל לתרגום ספרות מופת המרכז לספריות וספרות בישראל המפעל לתרגום ספרות מופת (בעבר: המפעל לתרגום ספרי מופת) הוא מוסד מימון לעידוד תרגום והוצאה לאור של מיטב הספרות הקלאסית ויצירות מיסודות התרבות העולמית לשפה העברית.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס והמפעל לתרגום ספרות מופת · ראה עוד »
המצור על ירושלים (70)
המצור על ירושלים שהתרחש בשנת 70 לספירה (י"ד בניסן - ח' באלול ג'תת"ל), היה השלב הסופי בהכנעת המרד הגדול נגד השלטון הרומאי, שהתרחש בארץ ישראל בשנים 70-66 לספירה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס והמצור על ירושלים (70) · ראה עוד »
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס והמרד הגדול · ראה עוד »
המשמר הפרטוריאני
חיילי המשמר הפרטוריאני. תבליט רומאי משנת 51. מוצג במוזיאון הלובר. מצבת שיש של לוקיוס ספטימיוס ולרינוס, חייל המשמר הפרטוריאני. הדמות מתוארת בלבוש צבאי טיפוסי. תבליט מהמאה הראשונה המתאר חייל של המשמר הפרטוריאני. מוצג במוזיאון פרגמון. פלסטרינה. משמאל חיילי המשמר הפרטוריאני המזוהים על ידי מגן עליו מצויר עקרב. שחזור מודרני של מגן ועליו סמלים המקובלים בצבא הרומי ובכלל זה במשמר הפרטוריאני. המשמר הפרטוריאני (בלטינית: cohortes praetoriae) היה יחידת עילית של הצבא הרומי.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס והמשמר הפרטוריאני · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס והאימפריה הרומית · ראה עוד »
הסנאט הרומי
הקוריה הוסטיליה, משכן הסנאט הרומי הסנאט הרומי (בלטינית: Senātus Rōmānus) היה גוף שלטוני שפעל ברומא העתיקה, תחילה כגוף מייעץ למלך וכשזה הודח הוא הפך לגוף המרכזי במדינה וכך הוא פעל עד ימי הרפובליקה המאוחרת.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס והסנאט הרומי · ראה עוד »
הורקנוס השני
ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס והורקנוס השני · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס והיסטוריון · ראה עוד »
היסטוריוגרפיה
הִיסְטוֹרְיוֹגְרַפְיָה (ביוונית: historia – חקירה, graphein – לכתוב) היא "כתיבת דברי הימים" או "עריכת ספרי היסטוריה".
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס והיסטוריוגרפיה · ראה עוד »
ישראל שצמן
ישראל שצמן (25 בנובמבר 1934 - 24 באוקטובר 2017) היה היסטוריון של העולם הקלאסי וכיהן כפרופסור להיסטוריה עתיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס וישראל שצמן · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יואנס קסיפילינוס
יואנס קסיפילינוס (ביוונית: Ἰωάννης Ξιφιλῖνος, בלטינית: Ioannes Xiphilinus) היה נזיר ביזנטי שכתב תקציר (אפיטומה) לספרו של ההיסטוריון דיו קסיוס "תולדות רומא" (Ῥωμαϊκὴ Ἱστορία, Historia Romana).
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ויואנס קסיפילינוס · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »
יופיטר (מיתולוגיה)
במיתולוגיה הרומית, יופיטר (בלטינית: Iuppiter), המכונה גם יוביס, היה ראש האלים ופטרונה של המדינה הרומאית, האל החשוב והמכובד ביותר בפנתאון האלים הרומי.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ויופיטר (מיתולוגיה) · ראה עוד »
יוליוס קיסר
גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ויוליוס קיסר · ראה עוד »
יוונים
היוונים או כמו שהם מכנים את עצמם ה"הלנים" (ביוונית: Έλληνες) הם עם וקבוצה אתנית, אשר מרוכז בעיקר ביוון ובקפריסין, אך ישנם ריכוזים משמעותיים שלהם גם באמריקה הצפונית, בבריטניה, בגרמניה ובאלבניה. עוד מזמנים קדומים היו קהילות יווניות רבות בכל אזור הים התיכון, אך לרוב היו היוונים מרוכזים סביב הים האגאי, והיוונית היא השפה המדוברת בפי רובם מימי העת העתיקה. כיום דתם היא בעיקר הנצרות היוונית-אורתודוקסית. ביוון ישנם (נכון ליולי 2014) מעל ל-10 מיליון יוונים, ומעריכים שמספרם בשאר העולם הוא כ-6 מיליון. מושבות וקהילות יווניות הוקמו לאורך ההיסטוריה לחופי הים התיכון והים השחור, אך היוונים היו מרוכזים מאז ומעולם לחופי הים האגאי והים היוֹנִי, היכן שהשפה היוונית מדוברת מתקופת הברונזה. עד תחילת המאה ה-20, היוונים היו מפוזרים בין חצי האי היווני, החוף המערבי של אסיה הקטנה, חוף הים השחור, קפדוקיה, מצרים, חבל הבלקן וקונסטנטינופול. רצח העם היווני-פונטי וחילופי האוכלוסין בין יוון לטורקיה כמעט הביאו לקיצה של הנוכחות היוונית בת 3,000 השנים באסיה הקטנה, וכיום בטורקיה ישנם כ-4,000 יוונים בלבד. רוב היוונים האתניים גרים כיום בגבולות יוון וקפריסין המודרניות. קהילות יווניות ותיקות קיימות גם בדרום איטליה, בקווקז, בדרום רוסיה ובאוקראינה, וכן בתפוצה היוונית ברחבי העולם. היוונים נחשבים למי שתרמו תרומה אדירה לתרבות המערבית והעולמית. הישגיהם בתחומי האמנות, המדע, התיאטרון, הספרות, הפילוסופיה, האתיקה, הפוליטיקה, המוזיקה, האדריכלות, המתמטיקה, הרפואה, הטכנולוגיה, הסחר, המטבח והספורט עיצבו במידה רבה את ההיסטוריה והתרבות האנושית עד ימינו אלה. מקורו של השם "יוונים" בשפה העברית הוא מהתרבות האיונית.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ויוונים · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ויוונית · ראה עוד »
12 לפנה"ס
#הפניה 19–10 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ו12 לפנה"ס · ראה עוד »
163
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ו163 · ראה עוד »
164
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ו164 · ראה עוד »
194
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ו194 · ראה עוד »
205
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ו205 · ראה עוד »
222
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ו222 · ראה עוד »
229
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ו229 · ראה עוד »
65 לפנה"ס
#הפניה 69–60 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: דיו קסיוס ו65 לפנה"ס · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
קאסיוס דיו, קאסיוס דיון, דיו קאסיוס קוקיאנוס.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דיו_קסיוס
