גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין דני גוטוויין וציונות
דני גוטוויין וציונות יש להם 31 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מערב אירופה, מרכז זלמן שזר, מלחמת העצמאות, מדינת לאום, אמנציפציה ליהודים, אנטישמיות, אבי בראלי, אביעזר רביצקי, אידאולוגיה, סוציאליזם, פוסט-ציונות, ציונות, ציונות סוציאליסטית, קולוניאליזם, לאומיות, חילון, בנימין זאב הרצל, גזע (אדם), דמוקרטיה, דב בר בורוכוב, המאה ה-18, המאה ה-20, המאה ה-21, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, הצהרת בלפור, השומר הצעיר, היסטוריה, ישראל, יד יצחק בן-צבי, ..., יהודה ריינהרץ. להרחיב מדד (1 יותר) »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
דני גוטוויין ומערב אירופה · מערב אירופה וציונות ·
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
דני גוטוויין ומרכז זלמן שזר · מרכז זלמן שזר וציונות ·
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
דני גוטוויין ומלחמת העצמאות · מלחמת העצמאות וציונות ·
מדינת לאום
מדינת לאום היא מדינה שתפקידה לממש ולקיים את ריבונותו של לאום מסוים בטריטוריה מסוימת, לרוב במולדתו ההיסטורית.
דני גוטוויין ומדינת לאום · מדינת לאום וציונות ·
אמנציפציה ליהודים
האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.
אמנציפציה ליהודים ודני גוטוויין · אמנציפציה ליהודים וציונות ·
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
אנטישמיות ודני גוטוויין · אנטישמיות וציונות ·
אבי בראלי
אבי בראלי (נולד ב- 22 ביולי 1957) הוא היסטוריון ישראלי, פרופ' חוקר ועורך העומד בראש מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
אבי בראלי ודני גוטוויין · אבי בראלי וציונות ·
אביעזר רביצקי
אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.
אביעזר רביצקי ודני גוטוויין · אביעזר רביצקי וציונות ·
אידאולוגיה
פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.
אידאולוגיה ודני גוטוויין · אידאולוגיה וציונות ·
סוציאליזם
הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.
דני גוטוויין וסוציאליזם · סוציאליזם וציונות ·
פוסט-ציונות
פּוֹסְט-ציונות היא תפיסת עולם לפיה האידאולוגיה הציונית הגשימה כבר את מטרתה, ושמטילה ספק בחשיבותה ובצורתה היום.
דני גוטוויין ופוסט-ציונות · פוסט-ציונות וציונות ·
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
דני גוטוויין וציונות · ציונות וציונות ·
ציונות סוציאליסטית
מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.
דני גוטוויין וציונות סוציאליסטית · ציונות וציונות סוציאליסטית ·
קולוניאליזם
האימפריה האיטלקית קוֹלוֹנְיָאלִיזְם (בעברית: מוֹשְׁבָנוּת) היא תופעה של השתלטות מעצמות על טריטוריות מעבר לים – בעיקר באסיה, באפריקה ובאמריקה, אך גם באוקיאניה ואיי האוקיינוס השקט בעזרת הקמת מערכת שלטונית (קולוניות), ולרוב גם התיישבותית תוך נישול האוכלוסייה המקומית וניצול משאביה הטבעיים והאנושיים לצורכי המעצמה.
דני גוטוויין וקולוניאליזם · ציונות וקולוניאליזם ·
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
דני גוטוויין ולאומיות · לאומיות וציונות ·
חילון
חילוּן (באנגלית: Secularization) הוא מעבר של חברה מזהות, זיקה, ערכים או מוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.
דני גוטוויין וחילון · חילון וציונות ·
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
בנימין זאב הרצל ודני גוטוויין · בנימין זאב הרצל וציונות ·
גזע (אדם)
המונח גזע, כאשר הוא מיוחס לבני אדם, הוא מונח מסַווג שנעשה בו שימוש לחלוקת האנושות לקבוצות בעלות זיקה של מוצא משותף, על בסיס תפיסה שמקורה בהבניה חברתית ללא בסיס מדעי.
גזע (אדם) ודני גוטוויין · גזע (אדם) וציונות ·
דמוקרטיה
מדד הדמוקרטיה לשנת 2022. דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית:, שלטון העם) היא שיטת משטר שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה.
דמוקרטיה ודני גוטוויין · דמוקרטיה וציונות ·
דב בר בורוכוב
קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב גרפיטי של דב בר בורוכוב ברחוב בורוכוב בשכונת בורוכוב, בגבעתיים דב בר בורוכוב (3 ביולי 1881 – 17 בדצמבר 1917), היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון שהייתה הציר המרכזי של תנועה זו וההוגה הבולט שלה.
דב בר בורוכוב ודני גוטוויין · דב בר בורוכוב וציונות ·
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
דני גוטוויין והמאה ה-18 · המאה ה-18 וציונות ·
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
דני גוטוויין והמאה ה-20 · המאה ה-20 וציונות ·
המאה ה-21
המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח המלכים המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.
דני גוטוויין והמאה ה-21 · המאה ה-21 וציונות ·
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
דני גוטוויין והאוניברסיטה העברית בירושלים · האוניברסיטה העברית בירושלים וציונות ·
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
דני גוטוויין והאימפריה הרוסית · האימפריה הרוסית וציונות ·
הצהרת בלפור
ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
דני גוטוויין והצהרת בלפור · הצהרת בלפור וציונות ·
השומר הצעיר
השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.
דני גוטוויין והשומר הצעיר · השומר הצעיר וציונות ·
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
דני גוטוויין והיסטוריה · היסטוריה וציונות ·
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
דני גוטוויין וישראל · ישראל וציונות ·
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
דני גוטוויין ויד יצחק בן-צבי · יד יצחק בן-צבי וציונות ·
יהודה ריינהרץ
יהודה ריינהרץ (באנגלית: Jehuda Reinharz; נולד ב-1 באוגוסט 1944) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, יליד ישראל, פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת ברנדייס ונשיאה לשעבר של האוניברסיטה בשנים 2010-1994.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה דני גוטוויין וציונות
- מה יש להם במשותף דני גוטוויין וציונות
- דמיון בין דני גוטוויין וציונות
השוואה בין דני גוטוויין וציונות
יש דני גוטוויין 173 יחסים. יש דני גוטוויין 429. כפי שיש להם במשותף 31, מדד הדמיון הוא = 31 / (173 + 429).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין דני גוטוויין וציונות. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
