גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
85 יחסים: מאיר מלובלין, מסורת הש"ס, מסכת, מסכת עבודה זרה, מסכת יבמות, מרוקו, משפחת שונצינו, משומד, מתיבתא (פירוש), מלחמת העולם השנייה, מהפכת הדפוס, מהדורת שוטנשטיין, מהדורה, מהדורה מדעית, מכון התלמוד הישראלי השלם, מינכן, אמסטרדם, אפיפיור, ארטסקרול, אברהם מאיר הברמן, נצרות, ניקוד העברית בת ימינו, ספרד, ספרות רבנית, סדר נשים, עמוד שער, עוז והדר, עין משפט, פאס, פאולוס הרביעי, פראג, פרנקפורט, פורטוגל, פיסוק, פירט (עיר), פיוס הרביעי, צנזורה, צנזורה על ספרים עבריים, צורת הדף, קרקוב, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רש"י, רשימת הספרים האסורים, ש"ס ונציה, ש"ס וילנא, שאנגחאי, שרפת התלמוד, שלמה לוריא, תקן, תלמוד שטיינזלץ, ..., תלמוד בבלי, תוספות, לובלין, חילופי נוסח, ברלין, בזל, בית דפוס, ביבליוגרפיה, גירוש ספרד, דניאל בומברג, דפוס סלוויטא, דפוס ראם, דקדוקי סופרים, דיהרנפורט, ה'תקט"ו, ה'תש"א, המאה ה-15, המאה ה-16, המהרש"א, המודיע, הספרייה הלאומית, התלמוד הבבלי, הדף היומי, הונגריה, ונציה, ורשה, וילנה, כתב יד (העתק), כתב יד מינכן 95, ישיבת מיר, יהושע בועז, יוליוס השלישי, 1484, 1559, 1580. להרחיב מדד (35 יותר) »
מאיר מלובלין
רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומאיר מלובלין · ראה עוד »
מסורת הש"ס
מסורת הש"ס (בתחילה נקרא מסורת התלמוד) הוא חיבור של הרב יהושע בועז שתוכנו מראי מקומות למקורות מקבילים בספרות חז"ל (משנה, תוספתא ומקבילות בתלמוד הבבלי עצמו).
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומסורת הש"ס · ראה עוד »
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומסכת · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מסכת יבמות
ללא.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומסכת יבמות · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומרוקו · ראה עוד »
משפחת שונצינו
סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומשפחת שונצינו · ראה עוד »
משומד
'''אל הקורינתיים''' א', 8:15 משומד או יהודי מומר הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומשומד · ראה עוד »
מתיבתא (פירוש)
ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים תלמוד בבלי המבואר מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומתיבתא (פירוש) · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מהפכת הדפוס
318x318 פיקסלים מהפכת הדפוס היא מהפכה טכנולוגית שהתחילה עם המצאת הדפוס המודרני על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומהפכת הדפוס · ראה עוד »
מהדורת שוטנשטיין
#הפניה תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומהדורת שוטנשטיין · ראה עוד »
מהדורה
מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומהדורה · ראה עוד »
מהדורה מדעית
היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומהדורה מדעית · ראה עוד »
מכון התלמוד הישראלי השלם
מכון התלמוד הישראלי השלם הוא מכון הפועל כעמותה במסגרת "יד הרב הרצוג" ועוסק בהוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומכון התלמוד הישראלי השלם · ראה עוד »
מינכן
פסל בוואריה הכיכר המרכזית של מינכן והקתדרלה בשנת 1650 כנסיית Theatiner מטה חברת BMW (אחד הבניינים המועטים שנבנו מלמעלה למטה) ומוזיאון BMW המעוצב כקערה מקסימיליאניום ארמון נימפנבורג ארכיון הסרטים במינכן מינכן (בגרמנית: München,, בווארית: מינגַה, Minga) היא בירת מדינת בוואריה אשר בגרמניה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ומינכן · ראה עוד »
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ואמסטרדם · ראה עוד »
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ואפיפיור · ראה עוד »
ארטסקרול
#הפניה ArtScroll.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וארטסקרול · ראה עוד »
אברהם מאיר הברמן
אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ונצרות · ראה עוד »
ניקוד העברית בת ימינו
ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וספרד · ראה עוד »
ספרות רבנית
#הפניהספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וספרות רבנית · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וסדר נשים · ראה עוד »
עמוד שער
עמוד השער והציור מול השער שמולו במהדורה הראשונה של מסעי גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט, משנת 1726. הטקסט כולל את כותרת היצירה, שמו של המחבר לכאורה "למיואל גוליבר" ומשלח ידו, מקום ההוצאה לאור, פרטי המוציא לאור ושנת ההוצאה. בעמוד ממול תמונתו של המחבר לכאורה, ולמעשה - תמונתו של המחבר ג'ונתן סוויפט. עמוד השער של ספר, עבודת תזה, יצירה מוזיקלית ושאר סוגי יצירות כתובות וכרוכות, הוא עמוד הקרוב לעטיפה הקדמית (לעיתים - העמוד הראשון), המציג בדרך כלל את כותרת היצירה ושם המחבר ולעיתים פרטים נוספים.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ועמוד שער · ראה עוד »
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ועוז והדר · ראה עוד »
עין משפט
#הפניה עין משפט נר מצווה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ועין משפט · ראה עוד »
פאס
פֶאס (בערבית: فاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ופאס · ראה עוד »
פאולוס הרביעי
פאולוס הרביעי (28 ביוני 1476 – 18 באוגוסט 1559) היה אפיפיור מ-1555 עד מותו ב-1559.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ופאולוס הרביעי · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ופראג · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ופרנקפורט · ראה עוד »
פורטוגל
פורטוגל (נקראת רשמית: הרפובליקה הפורטוגלית; בפורטוגזית: República Portuguesa) היא ארץ ומדינה בדרום מערב אירופה, הגובלת בספרד, ושוכנת בחלקו המערבי של חצי האי האיברי.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ופורטוגל · ראה עוד »
פיסוק
פיסוק הוא חלק של דקדוק בכללי השימוש בסימני הפיסוק, שהם הסימנים (כגון פסיק) המשולבים במשפט ומסייעים לקורא בקריאת המשפט ובהבנתו.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ופיסוק · ראה עוד »
פירט (עיר)
פירט, ציור משנת 1852 פירט (מאוית גם פירת. בגרמנית: Fürth; בפרנקונית מזרחית: Färdd; בפי היהודים: פיורדא) היא העיר השביעית בגודלה במדינת בוואריה שבגרמניה, שוכנת במחוז המנהלי פרנקוניה התיכונה, שבצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ופירט (עיר) · ראה עוד »
פיוס הרביעי
האפיפיור פיוס הרביעי (בלטינית: Pius IV; 1499 – 1565) כיהן כאפיפיור בשנים 1559 עד 1565.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ופיוס הרביעי · ראה עוד »
צנזורה
עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וצנזורה · ראה עוד »
צנזורה על ספרים עבריים
"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וצנזורה על ספרים עבריים · ראה עוד »
צורת הדף
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וצורת הדף · ראה עוד »
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וקרקוב · ראה עוד »
רפאל נתן נטע רבינוביץ
רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ורפאל נתן נטע רבינוביץ · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ורש"י · ראה עוד »
רשימת הספרים האסורים
עמוד השער של Index Librorum Prohibitorum, ונציה 1564. אִינְדֶקְס לִיבְּרוֹרוּם פְּרוֹהִיבִּיטוֹרוּם (בלטינית: Index Librorum Prohibitorum, "רשימת הספרים האסורים") היא רשימה של חיבורים שהכנסייה הקתולית אסרה על פרסומם.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ורשימת הספרים האסורים · ראה עוד »
ש"ס ונציה
דף ממסכת זבחים מש"ס ונציה ש"ס ונציה הוא המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי, שנדפסה בוונציה על ידי דניאל בומברג בשנים ה'ר"פ–ה'רפ"ג (1520–1523).
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וש"ס ונציה · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וש"ס וילנא · ראה עוד »
שאנגחאי
שאנגחאי (בכתב סיני: 上海; בפין-יין: Shànghǎi - IPA:; בשאנגחאית: Zånhae – IPA) היא מחוז עירוני, עיר נמל והעיר המאוכלסת ביותר ברפובליקה העממית של סין.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ושאנגחאי · ראה עוד »
שרפת התלמוד
שרפת התלמוד היא אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שרפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצריים, לרוב בטקס פומבי תוך שלהוב ההמונים.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ושרפת התלמוד · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ושלמה לוריא · ראה עוד »
תקן
תֶּקֶן (או בלועזית: סְטַנְדַּרְט) הוא מפרט או שיטה מקובלים, ואף במקרים מסוימים מחייבים, ליישום בתחום מסוים (בתעשייה, בשירותים, בדקדוק וכיוצא בזה).
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ותקן · ראה עוד »
תלמוד שטיינזלץ
עמוד מתלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ (או: תלמוד אבן ישראל) הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ותלמוד שטיינזלץ · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ותוספות · ראה עוד »
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ולובלין · ראה עוד »
חילופי נוסח
#הפניה עד נוסח.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וחילופי נוסח · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וברלין · ראה עוד »
בזל
בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ובזל · ראה עוד »
בית דפוס
#הפניה דפוס.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ובית דפוס · ראה עוד »
ביבליוגרפיה
בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וביבליוגרפיה · ראה עוד »
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וגירוש ספרד · ראה עוד »
דניאל בומברג
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ודניאל בומברג · ראה עוד »
דפוס סלוויטא
#הפניה דפוס סלאוויטא.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ודפוס סלוויטא · ראה עוד »
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ודפוס ראם · ראה עוד »
דקדוקי סופרים
דקדוקי סופרים (מכונה גם בראשי תיבות: דק"ס) הוא שמה של סדרת ספרים שכתב והוציא לאור רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ, המביאה חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב יד מינכן (שנכתב בשנת 1342, והוא כתב היד היחיד המקיף את כל התלמוד בבלי), ומתוך השוואה לכתבי יד אחרים, דפוסים ישנים וספרות הראשונים.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ודקדוקי סופרים · ראה עוד »
דיהרנפורט
צילום של בית הקברות היהודי בדיהרנפורט ב-1910 דִיהֶרנפוּרט (בגרמנית: Dyhernfurth) ובשמה הנוכחי בז'ג דולני (בפולנית: Brzeg Dolny; נהגה) היא עיירה בשלזיה תחתית, שבדרום-מערב פולין, על גדות נהר האודר, כ-30 ק"מ צפונית מערבית לוורוצלב.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ודיהרנפורט · ראה עוד »
ה'תקט"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וה'תקט"ו · ראה עוד »
ה'תש"א
טלאי צהוב מתקופת השואה. מצבה לזכרם של הרוגי פרעות יאשי.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וה'תש"א · ראה עוד »
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי והמאה ה-15 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי והמאה ה-16 · ראה עוד »
המהרש"א
#הפניה שמואל אליעזר הלוי איידלס.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי והמהרש"א · ראה עוד »
המודיע
הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950) על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי והמודיע · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי והספרייה הלאומית · ראה עוד »
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי והתלמוד הבבלי · ראה עוד »
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי והדף היומי · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי והונגריה · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וונציה · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וורשה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ווילנה · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כתב יד מינכן 95
כתב יד מינכן 95 או כתב יד ש"ס פפערשא הוא כתב היד היחיד השלם של התלמוד הבבלי.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וכתב יד מינכן 95 · ראה עוד »
ישיבת מיר
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי וישיבת מיר · ראה עוד »
יהושע בועז
הרב יהושע בועז ממשפחת ברוך (המאה השש עשרה), היה מגדולי הפוסקים האחרונים, בעל הפירוש הנודע שלטי הגיבורים על הרי"ף, וציוני מסורת הש"ס, "תורה אור" ו"עין משפט נר מצווה" על תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ויהושע בועז · ראה עוד »
יוליוס השלישי
האפיפיור יוליוס השלישי (בלטינית: Iulius III; 10 בספטמבר 1487 – 23 במרץ 1555) היה אפיפיור ומנהיג הכנסייה הקתולית מ-1550 עד שנת 1555, היא שנת מותו.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ויוליוס השלישי · ראה עוד »
1484
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ו1484 · ראה עוד »
1559
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ו1559 · ראה עוד »
1580
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דפוסי התלמוד הבבלי ו1580 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דפוסי_התלמוד_הבבלי
