דמיון בין דפוסי התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי
דפוסי התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי יש להם 40 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת עבודה זרה, מסכת יבמות, משפחת שונצינו, משומד, מתיבתא (פירוש), אמסטרדם, אפיפיור, נצרות, ספרד, סדר נשים, עוז והדר, צנזורה, צנזורה על ספרים עבריים, צורת הדף, קרקוב, רפאל נתן נטע רבינוביץ, רש"י, ש"ס ונציה, ש"ס וילנא, שרפת התלמוד, שלמה לוריא, תלמוד שטיינזלץ, תוספות, לובלין, ברלין, בזל, גירוש ספרד, דניאל בומברג, דפוס ראם, ה'תקט"ו, ..., המאה ה-15, המאה ה-16, הספרייה הלאומית, התלמוד הבבלי, הדף היומי, ונציה, ורשה, כתב יד (העתק), כתב יד מינכן 95, יוליוס השלישי. להרחיב מדד (10 יותר) »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
דפוסי התלמוד הבבלי ומסכת עבודה זרה · מסכת עבודה זרה ותלמוד בבלי ·
מסכת יבמות
ללא.
דפוסי התלמוד הבבלי ומסכת יבמות · מסכת יבמות ותלמוד בבלי ·
משפחת שונצינו
סמל בית הדפוס של משפחת שונצינו, מגדל העיר רימיני משפחת שׂוֹנְצִינוֹ (נהגה: "סוֹנצ'ינוֹ"; בכתב לטיני: Soncino) הייתה משפחה יהודית, מראשוני המדפיסים בעברית במאות ה-15 וה-16, שפעלו באיטליה ובאימפריה העות'מאנית.
דפוסי התלמוד הבבלי ומשפחת שונצינו · משפחת שונצינו ותלמוד בבלי ·
משומד
'''אל הקורינתיים''' א', 8:15 משומד או יהודי מומר הוא מי שהמיר את דתו מהיהדות לדת אחרת.
דפוסי התלמוד הבבלי ומשומד · משומד ותלמוד בבלי ·
מתיבתא (פירוש)
ש"ס מתיבתא. מסכת חולין בחמישה כרכים תלמוד בבלי המבואר מתיבתא הוא שם מסחרי למהדורה מבוארת של התלמוד הבבלי עם הרחבות והוספות שיוצאת לאור על ידי מכון עוז והדר.
דפוסי התלמוד הבבלי ומתיבתא (פירוש) · מתיבתא (פירוש) ותלמוד בבלי ·
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
אמסטרדם ודפוסי התלמוד הבבלי · אמסטרדם ותלמוד בבלי ·
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
אפיפיור ודפוסי התלמוד הבבלי · אפיפיור ותלמוד בבלי ·
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
דפוסי התלמוד הבבלי ונצרות · נצרות ותלמוד בבלי ·
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
דפוסי התלמוד הבבלי וספרד · ספרד ותלמוד בבלי ·
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
דפוסי התלמוד הבבלי וסדר נשים · סדר נשים ותלמוד בבלי ·
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
דפוסי התלמוד הבבלי ועוז והדר · עוז והדר ותלמוד בבלי ·
צנזורה
עיתון ה"רודזיה הראלד" מ-21 בספטמבר 1966, אשר קטעים גדולים ממנו צונזרו על ידי הוועדה הרודזית לצנזורה צֶנְזוּרָה (מלטינית: Censere, להעריך) או גַּנְזָרוּת היא שליטה ופיקוח על פרסום והפצת מידע, דעות וספרות, לרוב מצד גופי ממשל.
דפוסי התלמוד הבבלי וצנזורה · צנזורה ותלמוד בבלי ·
צנזורה על ספרים עבריים
"שפוך חמתך על הגויים" מן ההגדה של פסח, אחד הטקסטים שהיוו טיעון לכך שהספרים העבריים מכילים יחס שלילי כלפי לא יהודים. הצנזורה השפיעה על נוסח איטליה של הפיוט, המכיל רק את הפסוק הראשון. ספר חמשה חומשי תורה עם פירוש רש"י למקרא שנדפס באמסטרדם בשנת 1749. ניתן להבחין במחיקות בדיו כהה המסתירים חלק מפירושו מטעמי צנזורה צנזורה על ספרים עבריים או זיקוק ספרים הייתה מנגנון צנזורה שאיפשר הדפסת ספרים עבריים ויהודיים, ובראשם התלמוד, בעולם הנוצרי תוך מחיקת קטעים, מילים ומשפטים מהם משתמעת פגיעה בנצרות, בישו ובחוקי המדינה.
דפוסי התלמוד הבבלי וצנזורה על ספרים עבריים · צנזורה על ספרים עבריים ותלמוד בבלי ·
צורת הדף
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא צורת הדף הוא כינוי לתבנית המסורתית של דפי התלמוד בבלי, כאשר לצד גוף הגמרא, משולבים פירושי רש"י והתוספות.
דפוסי התלמוד הבבלי וצורת הדף · צורת הדף ותלמוד בבלי ·
קרקוב
קְרָקוֹב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.
דפוסי התלמוד הבבלי וקרקוב · קרקוב ותלמוד בבלי ·
רפאל נתן נטע רבינוביץ
רפאל נתן נטע רבינוביץ (בכתיב שנהג בזמנו: ראבינאָוויטץ; בכתב לטיני: Raphaelo Nathan Nata Rabbinovicz (תקצ"ה, 1835 – כ"ד בכסלו תרמ"ט, 28 בנובמבר 1888) היה רב, פילולוג, חוקר כתבי היד של התלמוד ובעל "דקדוקי סופרים" הנודע (תרכ"ח-1867–תרנ"ז-1897).
דפוסי התלמוד הבבלי ורפאל נתן נטע רבינוביץ · רפאל נתן נטע רבינוביץ ותלמוד בבלי ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
דפוסי התלמוד הבבלי ורש"י · רש"י ותלמוד בבלי ·
ש"ס ונציה
דף ממסכת זבחים מש"ס ונציה ש"ס ונציה הוא המהדורה המלאה הראשונה של התלמוד הבבלי, שנדפסה בוונציה על ידי דניאל בומברג בשנים ה'ר"פ–ה'רפ"ג (1520–1523).
דפוסי התלמוד הבבלי וש"ס ונציה · ש"ס ונציה ותלמוד בבלי ·
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
דפוסי התלמוד הבבלי וש"ס וילנא · ש"ס וילנא ותלמוד בבלי ·
שרפת התלמוד
שרפת התלמוד היא אוסף מאורעות שהתרחשו באירופה בתקופת ימי הביניים והעת החדשה, של שרפת כרכים של התלמוד בידי אנשי כמורה נוצריים, לרוב בטקס פומבי תוך שלהוב ההמונים.
דפוסי התלמוד הבבלי ושרפת התלמוד · שרפת התלמוד ותלמוד בבלי ·
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
דפוסי התלמוד הבבלי ושלמה לוריא · שלמה לוריא ותלמוד בבלי ·
תלמוד שטיינזלץ
עמוד מתלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ (או: תלמוד אבן ישראל) הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
דפוסי התלמוד הבבלי ותלמוד שטיינזלץ · תלמוד בבלי ותלמוד שטיינזלץ ·
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
דפוסי התלמוד הבבלי ותוספות · תוספות ותלמוד בבלי ·
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
דפוסי התלמוד הבבלי ולובלין · לובלין ותלמוד בבלי ·
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
ברלין ודפוסי התלמוד הבבלי · ברלין ותלמוד בבלי ·
בזל
בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.
בזל ודפוסי התלמוד הבבלי · בזל ותלמוד בבלי ·
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
גירוש ספרד ודפוסי התלמוד הבבלי · גירוש ספרד ותלמוד בבלי ·
דניאל בומברג
דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.
דניאל בומברג ודפוסי התלמוד הבבלי · דניאל בומברג ותלמוד בבלי ·
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
דפוס ראם ודפוסי התלמוד הבבלי · דפוס ראם ותלמוד בבלי ·
ה'תקט"ו
אין תיאור.
דפוסי התלמוד הבבלי וה'תקט"ו · ה'תקט"ו ותלמוד בבלי ·
המאה ה-15
המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).
דפוסי התלמוד הבבלי והמאה ה-15 · המאה ה-15 ותלמוד בבלי ·
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
דפוסי התלמוד הבבלי והמאה ה-16 · המאה ה-16 ותלמוד בבלי ·
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
דפוסי התלמוד הבבלי והספרייה הלאומית · הספרייה הלאומית ותלמוד בבלי ·
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
דפוסי התלמוד הבבלי והתלמוד הבבלי · התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי ·
הדף היומי
מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה הראשונה של תנועת אגודת ישראל בפולין.
דפוסי התלמוד הבבלי והדף היומי · הדף היומי ותלמוד בבלי ·
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
דפוסי התלמוד הבבלי וונציה · ונציה ותלמוד בבלי ·
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
דפוסי התלמוד הבבלי וורשה · ורשה ותלמוד בבלי ·
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
דפוסי התלמוד הבבלי וכתב יד (העתק) · כתב יד (העתק) ותלמוד בבלי ·
כתב יד מינכן 95
כתב יד מינכן 95 או כתב יד ש"ס פפערשא הוא כתב היד היחיד השלם של התלמוד הבבלי.
דפוסי התלמוד הבבלי וכתב יד מינכן 95 · כתב יד מינכן 95 ותלמוד בבלי ·
יוליוס השלישי
האפיפיור יוליוס השלישי (בלטינית: Iulius III; 10 בספטמבר 1487 – 23 במרץ 1555) היה אפיפיור ומנהיג הכנסייה הקתולית מ-1550 עד שנת 1555, היא שנת מותו.
דפוסי התלמוד הבבלי ויוליוס השלישי · יוליוס השלישי ותלמוד בבלי ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה דפוסי התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי
- מה יש להם במשותף דפוסי התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי
- דמיון בין דפוסי התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי
השוואה בין דפוסי התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי
יש דפוסי התלמוד הבבלי 85 יחסים. יש דפוסי התלמוד הבבלי 281. כפי שיש להם במשותף 40, מדד הדמיון הוא = 40 / (85 + 281).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין דפוסי התלמוד הבבלי ותלמוד בבלי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: