אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

דרכי לימוד התלמוד ופרשנות התלמוד הבבלי

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין דרכי לימוד התלמוד ופרשנות התלמוד הבבלי

דרכי לימוד התלמוד vs. פרשנות התלמוד הבבלי

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. התלמוד הבבלי הוא הטקסט הנלמד ביותר מתוך התורה שבעל פה מאז נכתב ועד ימינו. פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

דמיון בין דרכי לימוד התלמוד ופרשנות התלמוד הבבלי

דרכי לימוד התלמוד ופרשנות התלמוד הבבלי יש להם 38 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מידות שהתורה נדרשת בהן, אמוראים, אנגליה, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם יצחק הכהן קוק, איטליה, סוגיה, פרובאנס, צרפת, קושיה, רמב"ן, ראש ישיבה, רש"י, רשב"א, רשב"ם, רבנו תם, רבנו חננאל, רבנו גרשום, רי"ף, ריטב"א, שמעון שקופ, שאלות ותשובות, שלמה לוריא, שיטת בריסק, שיטת החילוקים, תנאים, תלמוד, גאונים, המאה ה-11, המאה ה-12, ..., המאה ה-19, המאה ה-20, הוצאת מאגנס, כתב יד (העתק), יצחק אבן גיאת, ישראל מ' תא-שמע, ישיבה, יהדות חרדית. להרחיב מדד (8 יותר) »

מידות שהתורה נדרשת בהן

מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.

דרכי לימוד התלמוד ומידות שהתורה נדרשת בהן · מידות שהתורה נדרשת בהן ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

אמוראים ודרכי לימוד התלמוד · אמוראים ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

אנגליה ודרכי לימוד התלמוד · אנגליה ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

אברהם בן דוד מפושקירה ודרכי לימוד התלמוד · אברהם בן דוד מפושקירה ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

אברהם יצחק הכהן קוק ודרכי לימוד התלמוד · אברהם יצחק הכהן קוק ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

איטליה ודרכי לימוד התלמוד · איטליה ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

דרכי לימוד התלמוד וסוגיה · סוגיה ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פרובאנס

האזור המודרני של פרובנס פְּרוֹבַאנְס (בצרפתית: Provence; באוקסיטנית: Provença) הוא אזור גאוגרפי בדרום צרפת, לשעבר פרובינקיה רומית וכיום חלק מחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור.

דרכי לימוד התלמוד ופרובאנס · פרובאנס ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

דרכי לימוד התלמוד וצרפת · פרשנות התלמוד הבבלי וצרפת · ראה עוד »

קושיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.

דרכי לימוד התלמוד וקושיה · פרשנות התלמוד הבבלי וקושיה · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

דרכי לימוד התלמוד ורמב"ן · פרשנות התלמוד הבבלי ורמב"ן · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

דרכי לימוד התלמוד וראש ישיבה · פרשנות התלמוד הבבלי וראש ישיבה · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

דרכי לימוד התלמוד ורש"י · פרשנות התלמוד הבבלי ורש"י · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

דרכי לימוד התלמוד ורשב"א · פרשנות התלמוד הבבלי ורשב"א · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

דרכי לימוד התלמוד ורשב"ם · פרשנות התלמוד הבבלי ורשב"ם · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

דרכי לימוד התלמוד ורבנו תם · פרשנות התלמוד הבבלי ורבנו תם · ראה עוד »

רבנו חננאל

רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).

דרכי לימוד התלמוד ורבנו חננאל · פרשנות התלמוד הבבלי ורבנו חננאל · ראה עוד »

רבנו גרשום

רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.

דרכי לימוד התלמוד ורבנו גרשום · פרשנות התלמוד הבבלי ורבנו גרשום · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

דרכי לימוד התלמוד ורי"ף · פרשנות התלמוד הבבלי ורי"ף · ראה עוד »

ריטב"א

רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.

דרכי לימוד התלמוד וריטב"א · פרשנות התלמוד הבבלי וריטב"א · ראה עוד »

שמעון שקופ

הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.

דרכי לימוד התלמוד ושמעון שקופ · פרשנות התלמוד הבבלי ושמעון שקופ · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

דרכי לימוד התלמוד ושאלות ותשובות · פרשנות התלמוד הבבלי ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

דרכי לימוד התלמוד ושלמה לוריא · פרשנות התלמוד הבבלי ושלמה לוריא · ראה עוד »

שיטת בריסק

שיטת בריסק היא שיטה אנליטית ללימוד הגמרא.

דרכי לימוד התלמוד ושיטת בריסק · פרשנות התלמוד הבבלי ושיטת בריסק · ראה עוד »

שיטת החילוקים

#הפניה שיטת הפלפול#שיטת 'החילוקים'.

דרכי לימוד התלמוד ושיטת החילוקים · פרשנות התלמוד הבבלי ושיטת החילוקים · ראה עוד »

תנאים

התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.

דרכי לימוד התלמוד ותנאים · פרשנות התלמוד הבבלי ותנאים · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

דרכי לימוד התלמוד ותלמוד · פרשנות התלמוד הבבלי ותלמוד · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

גאונים ודרכי לימוד התלמוד · גאונים ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

דרכי לימוד התלמוד והמאה ה-11 · המאה ה-11 ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

דרכי לימוד התלמוד והמאה ה-12 · המאה ה-12 ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

דרכי לימוד התלמוד והמאה ה-19 · המאה ה-19 ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

דרכי לימוד התלמוד והמאה ה-20 · המאה ה-20 ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

דרכי לימוד התלמוד והוצאת מאגנס · הוצאת מאגנס ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

דרכי לימוד התלמוד וכתב יד (העתק) · כתב יד (העתק) ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.

דרכי לימוד התלמוד ויצחק אבן גיאת · יצחק אבן גיאת ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

ישראל מ' תא-שמע

ישראל משה תא-שמע (15 בספטמבר 1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

דרכי לימוד התלמוד וישראל מ' תא-שמע · ישראל מ' תא-שמע ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

דרכי לימוד התלמוד וישיבה · ישיבה ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

דרכי לימוד התלמוד ויהדות חרדית · יהדות חרדית ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין דרכי לימוד התלמוד ופרשנות התלמוד הבבלי

יש דרכי לימוד התלמוד 175 יחסים. יש דרכי לימוד התלמוד 104. כפי שיש להם במשותף 38, מדד הדמיון הוא = 38 / (175 + 104).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין דרכי לימוד התלמוד ופרשנות התלמוד הבבלי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: