גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
112 יחסים: מרכז זלמן שזר, משה מגיד ריבלין, משה טברסקי, מלבי"ם, מדרש, מדרש אגדה, מדרש תנחומא, מדרשי הלכה, מהר"ם שיק, מוסר, מוראביה, מיכאל זקש, אמוראים, אנגלית, ארמית, אוניברסיטת בר-אילן, אירופה, איישישוק, נאום, נצרות פרוטסטנטית, נחם אילן, נחום טרייביטש, נביאי ישראל, נוסח וינה, סוגיה, ענייני דיומא, על המשמר, עלייה לתורה, עזריאל הילדסהיימר, פסח, פראג, פרשנות הפשט למקרא, פרשת השבוע, פרויקט בן-יהודה, פדיון (עסק), פוסק, צאינה וראינה, קימי קפלן, ראש ישיבה, רש"ר הירש, שרגא פייש פישמן, שלמה לוצקר, שבת הגדול, תנ"ך, תנאים, תנועת ההשכלה היהודית, תקופת בית שני, תרס"ו, תרגום, תלמוד, ..., תלמיד חכם, תורה, תורה עם דרך ארץ, ליב שוואב, חסידות סאטמר, חסידות קוריסטשוב, חכמת ישראל, חיים נחמן ביאליק, בצת, בר מצווה, בית מדרש, בית המקדש הראשון, בית הכנסת החורבה, בית כנסת, גיגית, דרשן, דבר תורה, דובנו, המאה ה-19, המגיד ממזריטש, המגיד מקמפן, המגיד מקוריסטשוב, המגיד מלוצק, הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה, התורה שבעל פה, הלכה, החת"ם סופר, הבעל שם טוב, ההיכל בהמבורג, הכתב סופר, היישוב הישן, וינה, וילקומיר, כרמי הורוביץ, ימי הביניים, יעקב קרנץ, יצחק נח מנהיימר, יצחק ברנייס, ישראל הופשטיין מקוז'ניץ, ישראל יעקבסון, יהדות, יהדות אשכנז, יום-טוב ליפמן צונץ, יידיש, 1710, 1736, 1741, 1772, 1780, 1788, 1802, 1804, 1809, 1814, 1828, 1846, 1856, 1866, 1879, 1900, 1904, 1920. להרחיב מדד (62 יותר) »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: דרשנות ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
משה מגיד ריבלין
#הפניה משה ריבלין.
חָדָשׁ!!: דרשנות ומשה מגיד ריבלין · ראה עוד »
משה טברסקי
רבי משה טברסקי (מכונה גם המגיד מקוריסטשוב; ה'תקמ"ט - י"ח בטבת ה'תרכ"ו) אדמו"ר חסידי מייסד חסידות קוריסטשוב.
חָדָשׁ!!: דרשנות ומשה טברסקי · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: דרשנות ומלבי"ם · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: דרשנות ומדרש · ראה עוד »
מדרש אגדה
#הפניה אגדה (יהדות).
חָדָשׁ!!: דרשנות ומדרש אגדה · ראה עוד »
מדרש תנחומא
מדרש תנחומא, המכונה גם מדרש ילמדנו, הוא שם כולל לשלושה קובצי מדרש אגדה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ומדרש תנחומא · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: דרשנות ומדרשי הלכה · ראה עוד »
מהר"ם שיק
#הפניה משה שיק.
חָדָשׁ!!: דרשנות ומהר"ם שיק · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: דרשנות ומוסר · ראה עוד »
מוראביה
מיקומה של מורביה בתוך האיחוד האירופי אדמות היסטוריות של צ'כיה ואזורים מנהליים נוכחיים דגל מוראביה מוראביה (בצ'כית: Morava,, גרמנית: Mähren) היא חבל הארץ המזרחי של צ'כיה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ומוראביה · ראה עוד »
מיכאל זקש
הרב יחיאל מיכאל זַקש (נכתב במקורות שונים גם מיכל; וכן זק"ש, זאקש, זקס, זאקס; בגרמנית: Michael Sachs; 3 בספטמבר 1808, גלוגאו – כ"ד בשבט תרכ"ד, 31 בינואר 1864, ברלין) היה רב ומטיף גרמני מגלוגאו, שלזיה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ומיכאל זקש · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דרשנות ואמוראים · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: דרשנות ואנגלית · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: דרשנות וארמית · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: דרשנות ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: דרשנות ואירופה · ראה עוד »
איישישוק
איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.
חָדָשׁ!!: דרשנות ואיישישוק · ראה עוד »
נאום
בית הלבן; משמאלו: נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, 2006 נאוּם הוא העברת מסר לקבוצה של שומעים, באמצעות דברים הנישאים באוזניהם על ידי הנואם.
חָדָשׁ!!: דרשנות ונאום · ראה עוד »
נצרות פרוטסטנטית
הנצרות הפרוטסטנטית היא שם כולל למספר גדול של כנסיות, המהוות ביחד את אחד הזרמים העיקריים בנצרות, והשני בגודלו לאחר הנצרות הקתולית.
חָדָשׁ!!: דרשנות ונצרות פרוטסטנטית · ראה עוד »
נחם אילן
נחם אילן (נולד ב-1954) הוא פרופסור אמריטוס במכללה האקדמית חמדת, חוקר היצירה היהודית בערבית יהודית בימי הביניים ובעת החדשה, מחברם של מספר ספרים ועשרות מאמרים.
חָדָשׁ!!: דרשנות ונחם אילן · ראה עוד »
נחום טרייביטש
רבי נחום טרייביטש (בגרמנית: Nehemias Trebitsch; ג' באלול תקל"ט, 15 באוגוסט 1779 – כ"ו בתמוז תר"ב, 4 ביולי 1842) היה אב"ד פרוסטיץ והרב הכולל (Landesrabbiner) למוראביה בניקלשבורג.
חָדָשׁ!!: דרשנות ונחום טרייביטש · ראה עוד »
נביאי ישראל
#הפניה:קטגוריה:נביאים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: דרשנות ונביאי ישראל · ראה עוד »
נוסח וינה
בית הכנסת הגדול של וינה ויוצר החלק המוזיקלי של נוסח וינה בית הכנסת הגדול של וינה, שבו נוצר נוסח וינה נוסח וינה או מנהג וינה (בגרמנית: Wiener Ritus) היה מתכונת התפילה והטקס שאומצו בבית הכנסת הגדול של וינה ב-1826.
חָדָשׁ!!: דרשנות ונוסח וינה · ראה עוד »
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
חָדָשׁ!!: דרשנות וסוגיה · ראה עוד »
ענייני דיומא
#הפניה אקטואליה.
חָדָשׁ!!: דרשנות וענייני דיומא · ראה עוד »
על המשמר
על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.
חָדָשׁ!!: דרשנות ועל המשמר · ראה עוד »
עלייה לתורה
עלייה לתורה עלייה לתורה היא הזמנה לקרוא בתורה בזמן התפילה במניין.
חָדָשׁ!!: דרשנות ועלייה לתורה · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: דרשנות ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: דרשנות ופסח · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ופראג · ראה עוד »
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
חָדָשׁ!!: דרשנות ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: דרשנות ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: דרשנות ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פדיון (עסק)
פדיון הוא מונח בכלכלה המתאר את ההכנסה הגולמית של עסק כתוצאה מפעילותו העסקית הרגילה לאורך תקופה מוגדרת, הנמדדת על פי רוב בשנים, רבעונים או חודשים, ללא ניכוי העלויות שנדרשו לשם יצירת הכנסה זו.
חָדָשׁ!!: דרשנות ופדיון (עסק) · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: דרשנות ופוסק · ראה עוד »
צאינה וראינה
צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616.
חָדָשׁ!!: דרשנות וצאינה וראינה · ראה עוד »
קימי קפלן
קימי קפלן (Kimmy Caplan; נולד ב-20 בינואר 1965) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר-אילן ועומד בראש המחלקה.
חָדָשׁ!!: דרשנות וקימי קפלן · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: דרשנות וראש ישיבה · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: דרשנות ורש"ר הירש · ראה עוד »
שרגא פייש פישמן
הרב פייש פישמן הרב שרגא פייש פישמן (כ"ח בניסן ה'תקפ"ה, 5 במאי 1826 - כ"ט באייר ה'תרמ"א, 28 במאי 1881) היה רב ודרשן הונגרי יליד בוהמיה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ושרגא פייש פישמן · ראה עוד »
שלמה לוצקר
רבי שלמה פלאם מלוצק (נודע בשם: שלמה לוצקר, מכונה גם המגיד מלוצק והמגיד מסקול; נפטר י' בשבט ה'תקע"ג (11 בינואר 1813), היה יהודי אוקראיני תלמידו של המגיד ממזריטש, מוציא לאור ובעל בית דפוס להפצת כתבי האר"י וספרי החסידות הראשונים. ערך והוציא לאור את ספרו של המגיד ממזריטש מגיד דבריו ליעקב. מייסד שושלת אדמו"רים.
חָדָשׁ!!: דרשנות ושלמה לוצקר · ראה עוד »
שבת הגדול
שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.
חָדָשׁ!!: דרשנות ושבת הגדול · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: דרשנות ותנ"ך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: דרשנות ותנאים · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: דרשנות ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דרשנות ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרס"ו
#הפניה ה'תרס"ו.
חָדָשׁ!!: דרשנות ותרס"ו · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ותרגום · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: דרשנות ותלמוד · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: דרשנות ותלמיד חכם · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ותורה · ראה עוד »
תורה עם דרך ארץ
#הפניה נאו-אורתודוקסיה (יהדות).
חָדָשׁ!!: דרשנות ותורה עם דרך ארץ · ראה עוד »
ליב שוואב
הרב יהודה ליב שוואב (בגרמנית: Löw Schwab, בהונגרית: Schwab Oroszlán Löw, "ארסלן"; ז' באדר א' תקנ"ד, 7 בפברואר 1794 – ט' בניסן תרי"ז, 3 באפריל 1857) היה אב בית דין פרוסניץ ופשט, חלוץ המעבר לרבנות מודרנית בקהילות מוראביה וראשון הרבנים הנאולוגים בהונגריה.
חָדָשׁ!!: דרשנות וליב שוואב · ראה עוד »
חסידות סאטמר
חסידות סאטמָר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).
חָדָשׁ!!: דרשנות וחסידות סאטמר · ראה עוד »
חסידות קוריסטשוב
חסידות קוריסטשוב הייתה חסידות אוקראינית, ענף מחסידות צ'רנוביל.
חָדָשׁ!!: דרשנות וחסידות קוריסטשוב · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: דרשנות וחכמת ישראל · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: דרשנות וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בצת
פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו נזכרת בצת כעיירה יהודית בתחום צור סלילת דרכים על ידי המתיישבים הראשונים בשנות ה-50 של המאה ה-20 מיג-17 סורי נחת בשדה התעופה הבריטי, מנחת בצת, 12 באוגוסט 1968 בֶּצֶת הוא מושב בצפון ישראל, באזור הגליל המערבי, סמוך לשלומי, לקיבוץ ראש הנקרה ולנהריה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ובצת · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: דרשנות ובר מצווה · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ובית מדרש · ראה עוד »
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
חָדָשׁ!!: דרשנות ובית המקדש הראשון · ראה עוד »
בית הכנסת החורבה
בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.
חָדָשׁ!!: דרשנות ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: דרשנות ובית כנסת · ראה עוד »
גיגית
עץ סרטון המציג שחזור כביסה בגיגית פח, במוזיאון פתוח בגרמניה פיליפינים גִּיגִית (המכונה גם פַּיְלָה) היא קערה גדולה, בעלת תחתית שטוחה ושתי ידיות מצדדיה להרמה ולתליה, עשויה מעץ, פח מגולוון או פלסטיק.
חָדָשׁ!!: דרשנות וגיגית · ראה עוד »
דרשן
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: דרשנות ודרשן · ראה עוד »
דבר תורה
#הפניה דברי תורה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ודבר תורה · ראה עוד »
דובנו
הכניסה למצודת דובנו דובנו או דובנא (באוקראינית: Дубно; בפולנית: Dubno) היא עיר במחוז רובנו (Рівненської області) בחבל ווהלין במערב אוקראינה לגדות נהר האיקווה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ודובנו · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: דרשנות והמאה ה-19 · ראה עוד »
המגיד ממזריטש
רבי דוב בֶּער, המכונה המגיד ממזריטש (בין קודם לשנת ה'ת"נ לה'ת"ע (1690 ל-1710) – י"ט בכסלו תקל"ג, 15 בדצמבר 1772), היה תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: דרשנות והמגיד ממזריטש · ראה עוד »
המגיד מקמפן
#הפניה מלבי"ם.
חָדָשׁ!!: דרשנות והמגיד מקמפן · ראה עוד »
המגיד מקוריסטשוב
#הפניה משה טברסקי.
חָדָשׁ!!: דרשנות והמגיד מקוריסטשוב · ראה עוד »
המגיד מלוצק
#הפניה שלמה לוצקר.
חָדָשׁ!!: דרשנות והמגיד מלוצק · ראה עוד »
הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה
300px הקונסיסטוריה הווסטפלית המלכותית לבני ישראל (בגרמנית: Königlich Westphälisches Konsistorium der Israeliten, בתעתיק לעברית בן התקופה: קאֶניגליך וועזטפֿאלישז קאָנזיזטאָריום דער איזראַעליטען) הייתה הוועד המרכזי והמפקח על יהודי ממלכת וסטפאליה הנפוליאונית, שפעל מ-1808 עד 1813.
חָדָשׁ!!: דרשנות והקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה · ראה עוד »
התורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: דרשנות והתורה שבעל פה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: דרשנות והלכה · ראה עוד »
החת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
חָדָשׁ!!: דרשנות והחת"ם סופר · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: דרשנות והבעל שם טוב · ראה עוד »
ההיכל בהמבורג
הבניין הראשון, 1818–1844 הבניין השני, 1844. המבנה השלישי, כיום אולפן טלוויזיה. קהל בית חדש (בגרמנית: Neuer Israelitischer Tempel, "בית-התפילה החדש לבני ישראל"; מתורגם לעברית לרוב: "ההיכל בהמבורג"), היה בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שנחנך בעיר המבורג ב-1818.
חָדָשׁ!!: דרשנות וההיכל בהמבורג · ראה עוד »
הכתב סופר
#הפניה אברהם שמואל בנימין סופר.
חָדָשׁ!!: דרשנות והכתב סופר · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: דרשנות והיישוב הישן · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: דרשנות ווינה · ראה עוד »
וילקומיר
#הפניה אוקמרגה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ווילקומיר · ראה עוד »
כרמי הורוביץ
הרב פרופ' כרמי הורוביץ (נולד ב-5 באוקטובר 1943) הוא פרופסור למחשבת ישראל אמריטוס.
חָדָשׁ!!: דרשנות וכרמי הורוביץ · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: דרשנות וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב קרנץ
רבי יעקב קרנץ (בכתיב יידי: קראַנץ), המגיד מדוּבנא (ביידיש: דובנער מגיד) (תק"א – י"ז בטבת תקס"ה; 1741 – 19 בדצמבר 1804) היה דרשן יהודי נודע בן המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: דרשנות ויעקב קרנץ · ראה עוד »
יצחק נח מנהיימר
#הפניה יצחק מנהיימר.
חָדָשׁ!!: דרשנות ויצחק נח מנהיימר · ראה עוד »
יצחק ברנייס
חכם יצחק בֶּרְנַיְיס (גם: בערנייס, בערנייז; Isaac Bernays; 1792/ תקנ"ג, מיינץ – 1 במאי 1850/ תר"ט, המבורג) היה רבה של המבורג, בלשן והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: דרשנות ויצחק ברנייס · ראה עוד »
ישראל הופשטיין מקוז'ניץ
רבי ישראל הופשטיין מקוז'ניץ (תצ"ז, 1736 – י"ד בתשרי תקע"ה, 1814) היה מחשובי האדמו"רים בפולין בתחילת המאה ה-19, מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק, חיבר ספרים רבים בחסידות ובקבלה, ידוע בכינוי המגיד מקוז'ניץ (ביידיש: דער קאז'ניצער מגיד) ועבודת ישראל על שם ספרו.
חָדָשׁ!!: דרשנות וישראל הופשטיין מקוז'ניץ · ראה עוד »
ישראל יעקבסון
ישראל יעקבסון (בגרמנית: Israel Jacobson; 17 באוקטובר 1768 – 14 בספטמבר 1828) היה בנקאי, איש עסקים, נדבן ומנהיג יהודי-גרמני, ראש הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה, נחשב לאחד ממבשרי היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: דרשנות וישראל יעקבסון · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: דרשנות ויהדות · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
חָדָשׁ!!: דרשנות ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: דרשנות ויידיש · ראה עוד »
1710
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1710 · ראה עוד »
1736
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1736 · ראה עוד »
1741
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1741 · ראה עוד »
1772
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1772 · ראה עוד »
1780
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1780 · ראה עוד »
1788
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1788 · ראה עוד »
1802
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1802 · ראה עוד »
1804
12 ביולי 1804 - אלכסנדר המילטון נהרג בדו-קרב נגד ארון בר.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1804 · ראה עוד »
1809
10 בינואר - מרשל ז׳אן לאן מתחיל את המצור על סרגוסה במלחמת חצי האי 9 בפברואר - אוסטריה מכריזה מלחמה על צרפת 13 במרץ - השוודים מדיחים את המלך גוסטב הרביעי אדולף, מלך שוודיה במהפך שנקרא "" 10 באפריל - מלחמת הקואליציה החמישית מתחילה עם פלישת כוחות אוסטריים לבוואריה, אחת ממדינות החסות של האימפריה הצרפתית הראשונה.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1809 · ראה עוד »
1814
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1814 · ראה עוד »
1828
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1828 · ראה עוד »
1846
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1846 · ראה עוד »
1856
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1856 · ראה עוד »
1866
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1866 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1879 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1900 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1904 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: דרשנות ו1920 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דרשנות
