דמיון בין הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) ורשות העתיקות
הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) ורשות העתיקות יש להם 5 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מלחמת חרבות ברזל, אלי אסקוזידו, בית שאן, ירושלים, 1 באוגוסט.
מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.
הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) ומלחמת חרבות ברזל · מלחמת חרבות ברזל ורשות העתיקות ·
אלי אסקוזידו
אליהו (אלי) אסקוזידו (נולד ב-1957) הוא מנהל רשות העתיקות החל מ-1 באוגוסט 2021.
אלי אסקוזידו והבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) · אלי אסקוזידו ורשות העתיקות ·
בית שאן
בֵּית שְׁאָן היא עיר במחוז הצפון בישראל, בעמק בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90, כ-25 קילומטר מדרום לכנרת.
בית שאן והבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) · בית שאן ורשות העתיקות ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) וירושלים · ירושלים ורשות העתיקות ·
1 באוגוסט
1 באוגוסט הוא היום ה-213 בשנה (214 בשנה מעוברת).
1 באוגוסט והבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) · 1 באוגוסט ורשות העתיקות ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) ורשות העתיקות
- מה יש להם במשותף הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) ורשות העתיקות
- דמיון בין הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) ורשות העתיקות
השוואה בין הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) ורשות העתיקות
יש הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) 896 יחסים. יש הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) 117. כפי שיש להם במשותף 5, מדד הדמיון הוא = 5 / (896 + 117).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2024) ורשות העתיקות. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: