גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
95 יחסים: מסורה בבלית, מרכז אירופה, מזרחים, מדינות דוברות אנגלית, מילה שאולה, א, אנגלית, אשר לאופר, אשכנזים, אברהם יצחק קוק, אילן אלדר, ניקוד ארץ־ישראלי, ניקוד טברני, ניקוד בבלי, ניב (סיווג שפה), ס, ע, עברית, עברית ישראלית, עיצור, עיצורים נחציים, עיצורים סדקיים, עיצורים סותמים, עיצורים לועיים, פ, פונמה, צ, צירה, צירי, ציונות דתית, ק, קמץ, קריאת התורה, קובוץ ושורוק, ר, שמעון שרביט, שנות ה-30 של המאה ה-20, שפות סלאביות, שד"ל, שווא, שווא (פונטיקה), שירה עברית, ת, תנועה (פונולוגיה), תפילה (יהדות), תקופת בית שני, תקופת הביניים של העברית, תחיית הלשון העברית, תכל'ס, לא זכיתי באור מן ההפקר, ..., ליטא, ליטאים (זרם), ט, ח, חסידות, חסידות סאטמר, חסידות חב"ד, חסידות בעלז, חסידות גור, חסידות ויז'ניץ, חרד"ל, חולם, חיריק, חיים נחמן ביאליק, ב, בית מדרש, בית כנסת, ג, גרמנית, ד, דגש קל, דגש חזק, דו-תנועה, דיפתונג, המאה ה-13, המאה ה-19, המאה ה-20, התקווה, הלכה, הטעמה, הגייה ספרדית, הגייה תימנית, ועד הלשון העברית, כ, יעקב בן טולילה, יהדות ארצות הברית, יהדות אשכנז, יהדות פולין, יהדות ליטא, יהדות חרדית, יהדות גרמניה, יהדות גליציה, יהדות התפוצות, יהדות הונגריה, יידיש. להרחיב מדד (45 יותר) »
מסורה בבלית
#הפניהמסורה#ענפי המסורה השונים.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ומסורה בבלית · ראה עוד »
מרכז אירופה
אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ומרכז אירופה · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ומזרחים · ראה עוד »
מדינות דוברות אנגלית
מדינות שבהן דוברים אנגלית על ידי יותר מ-20% מהאוכלוסייה אך אין להן מעמד רשמי דוברי אנגלית, המכונים גם אנגלופונים, והמדינות שבהן מרבית האוכלוסייה דוברת את השפה האנגלית נקראות האנגלוספירה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ומדינות דוברות אנגלית · ראה עוד »
מילה שאולה
#הפניה שאילת מילים.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ומילה שאולה · ראה עוד »
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וא · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ואנגלית · ראה עוד »
אשר לאופר
אשר לאופר הוא פרופסור חבר בחוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים, מנהל את המעבדה הפונטית של החוג וחבר בוועד המנהל של IPA (האגודה הבינלאומית לפונטיקה).
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ואשר לאופר · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ואשכנזים · ראה עוד »
אברהם יצחק קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ואברהם יצחק קוק · ראה עוד »
אילן אלדר
אילן אלדר (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ואילן אלדר · ראה עוד »
ניקוד ארץ־ישראלי
קטע פיוט בניקוד ארץ־ישראלי שנתגלה בגניזת קהיר (מתוך הקדושתא שחיבר הדותהו על משמרת בלגה) הניקוד הארץ־ישראלי הוא ניקוד עילי שהיה בשימוש יהודי ארץ ישראל בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וניקוד ארץ־ישראלי · ראה עוד »
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וניקוד טברני · ראה עוד »
ניקוד בבלי
יחזקאל לד, כג-כה בניקוד בבלי (קטע מגניזת קהיר, השמור באוניברסיטת אוקספורד) הניקוד הבָּבְלִי הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של המקרא, המשנה, התלמוד והתרגום הארמי שפותחה בידי יהודי בבל בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וניקוד בבלי · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וס · ראה עוד »
ע
ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וע · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ועברית · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ועברית ישראלית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ועיצור · ראה עוד »
עיצורים נחציים
העיצורים הנַחציים הם קבוצה של עיצורים בשפה המאופיינים בתכונה נחציות, אשר מבדילה אותם מעיצורים אחרים באותה שפה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ועיצורים נחציים · ראה עוד »
עיצורים סדקיים
עיצורים סדקיים (Glottal) הם עיצורים הנהגים ב"סדק הקול" (glottis), המוכר יותר בשם מיתרי הקול (vocal cords).
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ועיצורים סדקיים · ראה עוד »
עיצורים סותמים
עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ועיצורים סותמים · ראה עוד »
עיצורים לועיים
עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ועיצורים לועיים · ראה עוד »
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ופ · ראה עוד »
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ופונמה · ראה עוד »
צ
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וצ · ראה עוד »
צירה
#הפניה צירי.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וצירה · ראה עוד »
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וצירי · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וציונות דתית · ראה עוד »
ק
ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וק · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וקמץ · ראה עוד »
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וקריאת התורה · ראה עוד »
קובוץ ושורוק
קובוץ (קֻבּוּץ; על פי האקדמיה ללשון העברית: קִבּוּץ) ושׁוּרוּק (גם: שׁוּרֻק) הם שני סימני ניקוד המציינים בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וקובוץ ושורוק · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ור · ראה עוד »
שמעון שרביט
שמעון שרביט (נולד ב-7 ביולי 1939) הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ושמעון שרביט · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שפות סלאביות
השפות הסלאביות (או סלוויות על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון העברית) הן ענף של השפות ההודו אירופיות המדובר בעיקר במדינות במזרח אירופה וארצות הבלקן ובאזורים סלאבים במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ושפות סלאביות · ראה עוד »
שד"ל
#הפניה שמואל דוד לוצאטו.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ושד"ל · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ושווא · ראה עוד »
שווא (פונטיקה)
שווא (בגרמנית: Schwa) הוא תנועה מרכזית חצי-סגורה בלתי-מעוגלת.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ושווא (פונטיקה) · ראה עוד »
שירה עברית
שירה עברית נכתבה עוד מימי המקרא וממשיכה להיכתב עד ימינו.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ושירה עברית · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ות · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ותקופת בית שני · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תכל'ס
תַּכְלֶ'ס (או תַּכְלֶס), הוא ביטוי סלנג עברי נפוץ בישראל, המציין פנייה אל שורש העניין.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ותכל'ס · ראה עוד »
לא זכיתי באור מן ההפקר
לֹא זָכִיתִי בָאוֹר מִן-הַהֶפְקֵר הוא שיר ארס פואטי שנכתב על ידי חיים נחמן ביאליק בשנת 1902 (תרס"ב), ובו מתוארת עבודתו של המשורר וחציבת ניצוץ השירה מלבו.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ולא זכיתי באור מן ההפקר · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וליטא · ראה עוד »
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וליטאים (זרם) · ראה עוד »
ט
ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וט · ראה עוד »
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וח · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וחסידות · ראה עוד »
חסידות סאטמר
חסידות סאטמָר (באיות המקובל בחסידות: סאטמאר) היא חצר חסידית שהוקמה על ידי הרב יואל טייטלבוים ב-1905 (תרס"ה), בעיר סאטו מארה שבטרנסילבניה (כיום ברומניה).
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וחסידות סאטמר · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וחסידות בעלז · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וחסידות גור · ראה עוד »
חסידות ויז'ניץ
בית המדרש בעיירה ויז'ניציה תמונה צבעונית של בית המדרש חסידות ויז'ניץ (בכתיב יידי: וויזשניץ) היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה ויז'ניציה בבוקובינה שבאימפריה האוסטרית (כיום באוקראינה) באמצע המאה ה-19, וראשיה הם האדמו"רים ממשפחת הגר.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וחסידות ויז'ניץ · ראה עוד »
חרד"ל
#הפניה חרדים לאומיים.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וחרד"ל · ראה עוד »
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וחולם · ראה עוד »
חיריק
חִירִיק (גם: חִירֶק) הוא סימן ניקוד טברני וניקוד העברית בת ימינו, שמסמן את צליל האות הלטינית i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וחיריק · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וב · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ובית מדרש · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ובית כנסת · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וג · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וגרמנית · ראה עוד »
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וד · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ודגש קל · ראה עוד »
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ודגש חזק · ראה עוד »
דו-תנועה
#הפניה דיפתונג.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ודו-תנועה · ראה עוד »
דיפתונג
דיפתונג (בעברית: דו־תנועה) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ודיפתונג · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית והמאה ה-20 · ראה עוד »
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית והתקווה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית והלכה · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית והטעמה · ראה עוד »
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית והגייה ספרדית · ראה עוד »
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית והגייה תימנית · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וועד הלשון העברית · ראה עוד »
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית וכ · ראה עוד »
יעקב בן טולילה
#הפניה יעקב בן-טולילה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ויעקב בן טולילה · ראה עוד »
יהדות ארצות הברית
יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ויהדות ארצות הברית · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ויהדות פולין · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהדות גליציה
מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בית הכנסת בברודי, גליציה המזרחית יד ליהדות גליציה בשדרות מוריה בחיפה יהדות גליציה (לעיתים נקראת גאליציה; ביידיש: גאליציע) היא קהילה יהודית אשכנזית ואחת הקהילות היהודיות הוותיקות והחשובות באירופה, אשר שכנה באזור גליציה, בשטחים ששייכים כיום לאוקראינה ולפולין.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ויהדות גליציה · ראה עוד »
יהדות התפוצות
התפוצה היהודית בעולם יהדות התפוצות זהו השם הכולל לקהילות היהודיות בגולה, קרי, מחוץ לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ויהדות התפוצות · ראה עוד »
יהדות הונגריה
בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ויהדות הונגריה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: הגייה אשכנזית ויידיש · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הגייה_אשכנזית
