תוכן עניינים
153 יחסים: מאורות הדף היומי, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם זמבה, מסכת, מסכת מנחות, מסכת מעילה, מסכת מגילה, מסכת מועד קטן, מסכת מכות, מסכת מידות, מסכת נזיר, מסכת נדרים, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת סוטה, מסכת סוכה, מסכת ערכין, מסכת עבודה זרה, מסכת עירובין, מסכת פסחים, מסכת קינים, מסכת קידושין, מסכת ראש השנה, מסכת שקלים, מסכת שבת, מסכת שבועות, מסכת תמורה, מסכת תמיד, מסכת תענית, מסכת זבחים, מסכת חגיגה, מסכת חולין, מסכת ברכות, מסכת בכורות, מסכת ביצה, מסכת גיטין, מסכת הוריות, מסכת כריתות, מסכת כתובות, מסכת יבמות, מסכת יומא, מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית, משנה יומית, משה מנחם שפיבק, משה פרידמן, משה בלוי, א' בתשרי, אנשלוס, ארון הספרים היהודי, אריה צבי פרומר, ... להרחיב מדד (103 יותר) »
- חינוך יהודי
- מצוות תלמוד תורה
מאורות הדף היומי
מאורות הדף היומי מאורות הדף היומי הוא ארגון שהוקם מתוך מטרה להנחיל את לימוד הדף היומי בקרב שכבות שונות של לומדים בארץ ובעולם.
לִרְאוֹת הדף היומי ומאורות הדף היומי
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
לִרְאוֹת הדף היומי ומנחם מנדל שניאורסון
מנחם זמבה
הרב מנחם זֵמְבָּה (נכתב גם זמבא; י"ג באלול תרמ"ג, 15 בספטמבר 1883 – י"ט בניסן תש"ג, 24 באפריל 1943) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומנחם זמבה
מסכת
מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת
מסכת מנחות
מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת מנחות
מסכת מעילה
מסכת מעילה, ש"ס ונציה מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת מעילה
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת מגילה
מסכת מועד קטן
עין יעקב, מסכת מועד קטן. דפוס ראם מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן היא מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת בחול המועד, הלכותיו ובדיני אבלות.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת מועד קטן
מסכת מכות
מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת מכות
מסכת מידות
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת מידות
מסכת נזיר
מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת נזיר
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת נדרים
מסכת נידה
כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת נידה
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת סנהדרין
מסכת סוטה
עמוד השער של מסכת סוטה, הוצאת האלמנה והאחים ראם, וילנה מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שׂוֹטָה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת סוטה
מסכת סוכה
הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סֻכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו מובאים ההלכות העוסקות במצוות הנוהגות בחג סוכות, כגון מצוות סוכה, וארבעת המינים.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת סוכה
מסכת ערכין
מסכת ערכין היא המסכת החמישית בסדר קדשים שבמשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת ערכין
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת עבודה זרה
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת עירובין
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת פסחים
מסכת קינים
מסכת קינין עם פרוש ותוספות מַסֶּכֶת קִנִּים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת קינים
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת קידושין
מסכת ראש השנה
מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת ראש השנה
מסכת שקלים
שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת שקלים
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת שבת
מסכת שבועות
מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת היא המסכת השישית בסדר נזיקין שבמשנה, ומוקדשת בעיקרה לדיני שבועה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת שבועות
מסכת תמורה
מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת תמורה
מסכת תמיד
מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת תמיד
מסכת תענית
שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת תענית
מסכת זבחים
מסכת זְבָחִים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים – הוא הסדר החמישי שבמשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת זבחים
מסכת חגיגה
עין יעקב, מסכת חגיגה. דפוס ראם מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת חגיגה
מסכת חולין
תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת חולין
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת ברכות
מסכת בכורות
מסכת בכורות, הוצאת ישיבת מיר, שאנגחאי, ה'תש"ב פדיון הבן מַסֶּכֶת בְּכוֹרוֹת היא המסכת הרביעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת בכורות
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת ביצה
מסכת גיטין
בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת גיטין
מסכת הוריות
מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת היא המסכת העשירית והאחרונה בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת הוריות
מסכת כריתות
מַסֶּכֶת כָּרֵיתוֹת היא המסכת השביעית בסדר קדשים, במשנה ובתלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת כריתות
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת כתובות
מסכת יבמות
ללא.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת יבמות
מסכת יומא
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.
לִרְאוֹת הדף היומי ומסכת יומא
מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית
"מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית" הוא ארגון הפועל לעידוד לימוד יומי קבוע של משניות והלכות.
לִרְאוֹת הדף היומי ומפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית
משנה יומית
#הפניה מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.
לִרְאוֹת הדף היומי ומשנה יומית
משה מנחם שפיבק
הרב משה מנחם מנדל שפיבק (בכתיב יידי: שפיוואק, ובעברית נכתב גם: ספיבק; תר"מ, 1880 – תש"ג, 1943) היה רבן של מספר עיירות בפולין (פודזמצה-חנטשין, דז'יאלושיצה, קראסנוברוד, יענדזיעווא וזארמבי), ומי שפרסם לראשונה את רעיון הדף היומי.
לִרְאוֹת הדף היומי ומשה מנחם שפיבק
משה פרידמן
רבי משה (משה'ניו) פרידמן מבויאן-קראקא (י"ד באדר ב' תרמ"א, 1881 − ג' באלול תש"ג, 1943) היה אדמו"ר, פוסק, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל וממנהיגי יהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.
לִרְאוֹת הדף היומי ומשה פרידמן
משה בלוי
משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר, בעת שהעידו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, בתחילת שנת 1946. משה אורי בלויא (י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, 27 בנובמבר 1885 – ח' בסיוון ה'תש"ו, 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל ועורך העיתון החרדי קול ישראל.
לִרְאוֹת הדף היומי ומשה בלוי
א' בתשרי
במסכת ראש השנה נכתב כי א' בתשרי הוא ראש השנה שלפיו מונים את השנים בלוח השנה הכללי, וכן מונים את השנים לענייני שנת שמיטה, שנת היובל, פירות ערלה ונטע רבעי.
לִרְאוֹת הדף היומי וא' בתשרי
אנשלוס
אוסטריה אַנְשְׁלוּס (בגרמנית: Anschluss, תרגום מילולי: "סיפוח") הוא הכינוי לסיפוחה של אוסטריה הפשיסטית לרייך השלישי ב-12 במרץ 1938, בעקבותיו המדינה האוסטרית בוטלה והפכה למחוז ברייך הגרמני.
לִרְאוֹת הדף היומי ואנשלוס
ארון הספרים היהודי
#הפניה ספרות תורנית.
לִרְאוֹת הדף היומי וארון הספרים היהודי
אריה צבי פרומר
הרב מקוז'יגלוב (יושב ראשון מצד ימין) מוקף בתלמידיו בישיבת חכמי לובלין הרב אריה צבי פרומר - הרב מקוז'יגלוב (ה'תרמ"ד - כ"ז בניסן תש"ג; 1884 – 2 במאי 1943) היה מרבני יהדות פולין לפני השואה.
לִרְאוֹת הדף היומי ואריה צבי פרומר
אל מלא רחמים
"אל מלא רחמים" הוא נוסח של תפילת הזכרת נשמות הנהוגה בקהילות אשכנז המזרחי, שאותה אומר החזן לעילוי נשמתם של נפטרים, בעת הלוויה, בעת העלייה לקברו של הנפטר, בימי זיכרון ובמקרים נוספים שבהם מזכירים את זכר הנפטר.
לִרְאוֹת הדף היומי ואל מלא רחמים
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
לִרְאוֹת הדף היומי ואברהם מרדכי אלתר
אברהם יעקב פרידמן (בויאן)
רבי אברהם יעקב פרידמן (כ"ד בניסן תרמ"ד, 19 באפריל 1884 - ב' באלול תש"ב, 15 באוגוסט 1942) היה האדמו"ר מבויאן בלמברג (לבוב).
לִרְאוֹת הדף היומי ואברהם יעקב פרידמן (בויאן)
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
לִרְאוֹת הדף היומי ואגדה (יהדות)
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
לִרְאוֹת הדף היומי ואגודת ישראל
אדמו"ר
טקסט.
לִרְאוֹת הדף היומי ואדמו"ר
אהרן טייטלבוים
הרב אהרן טייטלבוים (נודע גם בכינוי: מהר"א; נולד בו' בחשוון ה'תש"ח, 20 באוקטובר 1947), הוא אחד משני אדמו"רי סאטמר.
לִרְאוֹת הדף היומי ואהרן טייטלבוים
סדר מועד
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.
לִרְאוֹת הדף היומי וסדר מועד
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת הדף היומי וסדר נשים
סדר נזיקין
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי וסדר נזיקין
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי וסדר קדשים
סדר טהרות
בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.
לִרְאוֹת הדף היומי וסדר טהרות
סדר זרעים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.
לִרְאוֹת הדף היומי וסדר זרעים
ערוץ מאיר
#הפניה מכון מאיר#ערוץ מאיר.
לִרְאוֹת הדף היומי וערוץ מאיר
עוצר
בריטיים אוכפים עוצר בתל אביב לאחר הפיצוץ במלון המלך דוד שבירושלים, ביולי 1946 חייל צה"ל אוכף עוצר בחברון בשנת 1969 אישור מעבר בעוצר. הוצא על ידי המפקד הצבאי הבריטי בפלשתינה המזרחית, 1946 עוצר (במלעיל) הוא הוראתו של גוף בעל סמכות על שטח מסוים אשר אוסרת על תנועת אנשים ברחובות.
לִרְאוֹת הדף היומי ועוצר
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
לִרְאוֹת הדף היומי ועוז והדר
פנחס אפשטיין
קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים הרב פנחס אפשטיין (כתב את שמו בכתיב יידי: עפשטיין; נפטר בי"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
לִרְאוֹת הדף היומי ופנחס אפשטיין
פלפול
פִּלְפּוּל הוא מונח נפוץ במשנה ובתלמוד, המתאר חריפות יתרה והבנה עמוקה בדברי הלכה.
לִרְאוֹת הדף היומי ופלפול
פורטל הדף היומי
פורטל הדף היומי הוא אתר האינטרנט הגדול ביותר המרכז תכנים, דיונים וכלי עזר ללומדי הדף היומי לפי סדר דפי התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת הדף היומי ופורטל הדף היומי
קהילת יהודי דזיאלושיץ
העיר דזיאלושיץ ממוקמת במחוז פינצ'וב שבפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה שבדרום מזרח פולין.
לִרְאוֹת הדף היומי וקהילת יהודי דזיאלושיץ
קול הדף
קול הדף הוא ארגון יהודי חרדי, שהוקם בידי יצחק ברוידא (גבאי האדמו"ר מגור) ופתחיה ליצמן (אחיו של יעקב ליצמן).
לִרְאוֹת הדף היומי וקול הדף
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
לִרְאוֹת הדף היומי וראש השנה
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת הדף היומי ורב
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת הדף היומי וש"ס וילנא
שמחה בונים אלתר
הלב שמחה עם בנו, האדמו"ר הנוכחי רבי שמחה בונים (בונם) אלתר (מכונה על שם ספרו הלב שמחה; כ"ד בניסן ה'תרנ"ח, 6 באפריל 1898 – ז' בתמוז ה'תשנ"ב, 7 ביולי 1992) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, בין השנים ה'תשל"ז-ה'תשנ"ב 1977–1992.
לִרְאוֹת הדף היומי ושמחה בונים אלתר
שמואל יעקב קאהן
הרב שמואל יעקב קאהן הרב שמואל יעקב קאהן בתפילת שחרית הרב שמואל יעקב הכהן קאהן (נולד בירושלים בט"ו באלול תש"ג, 15 בספטמבר 1943) הוא מייסד חסידות תולדות אברהם יצחק ואדמו"רה הנוכחי.
לִרְאוֹת הדף היומי ושמואל יעקב קאהן
שאול ידידיה אלעזר טאוב
רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (כ"א בתשרי תרמ"ז, 20 באוקטובר 1886 – ט"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947) היה האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ.
לִרְאוֹת הדף היומי ושאול ידידיה אלעזר טאוב
שערי חסד
תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד.
לִרְאוֹת הדף היומי ושערי חסד
שלמה בן-יוסף
המערה בה הסתתר שלמה בן יוסף וחבריו בראש פינה, ובה אנדרטה לזכרו שלמה בן יוסף (7 במאי 1913 ל' בניסן ה'תרע"ג, – 29 ביוני 1938, ל' בסיון ה'תרצ"ח) היה מעפיל ולוחם בית"ר בארץ ישראל, ראשון משנים-עשר "הרוגי המלכות" (עולי הגרדום היהודים) בתקופת המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת הדף היומי ושלמה בן-יוסף
תרצ"א
#הפניה ה'תרצ"א.
לִרְאוֹת הדף היומי ותרצ"א
תרצ"ח
#הפניה ה'תרצ"ח.
לִרְאוֹת הדף היומי ותרצ"ח
תשפ"ז
#הפניה ה'תשפ"ז.
לִרְאוֹת הדף היומי ותשפ"ז
תשפ"ג
#הפניה ה'תשפ"ג.
לִרְאוֹת הדף היומי ותשפ"ג
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת הדף היומי ותל אביב-יפו
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת הדף היומי ותלמוד ירושלמי
לעילוי נשמת
#הפניה עילוי נשמה.
לִרְאוֹת הדף היומי ולעילוי נשמת
לדוד מזמור
#הפניה תהילים כ"ד.
לִרְאוֹת הדף היומי ולדוד מזמור
ט"ז בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.
לִרְאוֹת הדף היומי וט"ז בשבט
ט"ו בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.
לִרְאוֹת הדף היומי וט"ו בשבט
ט"ו בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו כסלו היא פרשת וישב, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישלח אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
לִרְאוֹת הדף היומי וט"ו בכסלו
ט' באדר א'
#הפניה ט' באדר.
לִרְאוֹת הדף היומי וט' באדר א'
ט' בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' כסלו היא פרשת וישלח, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.
לִרְאוֹת הדף היומי וט' בכסלו
טשיבין
#הפניה טשביניה.
לִרְאוֹת הדף היומי וטשיבין
טבת
טבת (מאכדית: ṭebētu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החודש העשירי במספר לפי המסורת המקראית והרביעי לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת הדף היומי וטבת
ז' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
לִרְאוֹת הדף היומי וז' בטבת
זליג ראובן בנגיס
רבי זליג ראובן בֶּנְגִיס (בענגיס; י"א בסיוון ה'תרכ"ד, 15 ביוני 1864 - ז' בסיוון ה'תשי"ג, 21 במאי 1953) כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
לִרְאוֹת הדף היומי וזליג ראובן בנגיס
ח' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
לִרְאוֹת הדף היומי וח' בטבת
ח' בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' כסלו היא פרשת וישלח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
לִרְאוֹת הדף היומי וח' בכסלו
חסידות סוכטשוב
חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב.
לִרְאוֹת הדף היומי וחסידות סוכטשוב
חסידות תולדות אברהם יצחק
האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן חסידות תולדות אברהם יצחק היא חצר חסידית ירושלמית-הונגרית, המשתייכת לחסידויות היישוב הישן, מיוחסת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולהתנגדותה לציונות.
לִרְאוֹת הדף היומי וחסידות תולדות אברהם יצחק
חסידות תולדות אהרן
הרב אהרן ראטה האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן בית הכנסת של החסידות טרם השיפוצים ישיבת תולדות אהרן הישנה חסיד תולדות אהרן בלבוש יום חול חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית.
לִרְאוֹת הדף היומי וחסידות תולדות אהרן
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
לִרְאוֹת הדף היומי וחסידות חב"ד
חסידות בויאן
ישיבת רוז'ין חסידות בויאן (בכתיב מסורתי: באיאן) היא חצר חסידית מהעיירה בויאן בבוקובינה (כיום באוקראינה) שנוסדה על ידי רבי יצחק פרידמן מבויאן, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.
לִרְאוֹת הדף היומי וחסידות בויאן
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה.
לִרְאוֹת הדף היומי וחסידות גור
חודש אב
#הפניה אב.
לִרְאוֹת הדף היומי וחודש אב
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
לִרְאוֹת הדף היומי וחיפה
חיים אלעזר שפירא
הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 – ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.
לִרְאוֹת הדף היומי וחיים אלעזר שפירא
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת הדף היומי ובני ברק
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ובבא מציעא
בבא קמא
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.
לִרְאוֹת הדף היומי ובבא קמא
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
לִרְאוֹת הדף היומי ובבא בתרא
ביתר עילית
ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר בתי ביתר עילית קו פרשת המים. כיכר על שם הרב אברהם רביץ פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק.
לִרְאוֹת הדף היומי וביתר עילית
דפוס סלאוויטא
שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.
לִרְאוֹת הדף היומי ודפוס סלאוויטא
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת הדף היומי ודפוס ראם
דב בריש וידנפלד
#הפניה דב בריש ויידנפלד.
לִרְאוֹת הדף היומי ודב בריש וידנפלד
דגלנו (פולין)
דגלנו היה ביטאון של אגודת "צעירי אמוני ישראל", שיצא לאור בוורשה בירת פולין בשנים תרפ"א-תרצ"ג.
לִרְאוֹת הדף היומי ודגלנו (פולין)
דוד בורנשטיין
רבי דוד בורנשטייןתמונה להחלפה הרב דוד בורנשטיין (תרל"ו-ח' בכסלו ה'תש"ג; 1876 – 17 בנובמבר 1942) היה האדמו"ר השלישי של חסידות סוכטשוב וממנהיגי יהדות פולין קודם השואה.
לִרְאוֹת הדף היומי ודוד בורנשטיין
ה'תרצ"ח
כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.
לִרְאוֹת הדף היומי וה'תרצ"ח
ה'תשי"ג
לדעת רוב הראשונים שנה זו היא שנת היובל.
לִרְאוֹת הדף היומי וה'תשי"ג
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
לִרְאוֹת הדף היומי והספרייה הלאומית
הרמב"ם היומי
לימוד הרמב"ם היומי הוא מיזם ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליו הכריז רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' בשנת ה'תשמ"ד (1984).
לִרְאוֹת הדף היומי והרמב"ם היומי
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
לִרְאוֹת הדף היומי והרפובליקה הפולנית השנייה
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
לִרְאוֹת הדף היומי והשואה
התלמוד הבבלי
#הפניה תלמוד בבלי.
לִרְאוֹת הדף היומי והתלמוד הבבלי
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת הדף היומי והלכה
הלכה יומית
#הפניה מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.
לִרְאוֹת הדף היומי והלכה יומית
הכנסת ספר תורה
הכנסת ספר תורה בפתח תקווה אחר מלחמת העולם השנייה הכנסת ספר תורה בפאפה בשנת תרצ"ד (1934). הרמטכ"ל גבי אשכנזי כותב אותיות אחרונות בספר תורה, 2010 הרב יצחק לוי, 2006–תשס"ו, בהכנסת ספר תורה לבית-כנסת חדש לזכר בתו איילת השחר לוי הזמנה לחגיגה לרגל הכנסת ספר תורה הכנסת ספר תורה היא טקס שבו מכניסים לבית כנסת ספר תורה חדש שהסתיימה כתיבתו או ספר שהגיע מבית כנסת אחר.
לִרְאוֹת הדף היומי והכנסת ספר תורה
הכנסייה הגדולה
הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.
לִרְאוֹת הדף היומי והכנסייה הגדולה
כ"א באדר א'
#הפניה כ"א באדר.
לִרְאוֹת הדף היומי וכ"א באדר א'
כ"ט בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט בטבת היא ברוב השנים פרשת בא.
לִרְאוֹת הדף היומי וכ"ט בטבת
כ"ח בסיוון
יעקב וייס.
לִרְאוֹת הדף היומי וכ"ח בסיוון
כ"ח בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
לִרְאוֹת הדף היומי וכ"ח בטבת
כ"ו בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ו חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
לִרְאוֹת הדף היומי וכ"ו בחשוון
כ' באדר א'
#הפניה כ' באדר.
לִרְאוֹת הדף היומי וכ' באדר א'
כ' בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ' חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
לִרְאוֹת הדף היומי וכ' בחשוון
י"ד באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אלול היא לרוב פרשת כי תבא.
לִרְאוֹת הדף היומי וי"ד באלול
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת הדף היומי וירושלים
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת הדף היומי וישראל
ישראל מאיר הכהן
רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.
לִרְאוֹת הדף היומי וישראל מאיר הכהן
ישכר דב רוקח (הזקן)
#הפניה ישכר דב רוקח (הראשון).
לִרְאוֹת הדף היומי וישכר דב רוקח (הזקן)
ישיבת מאה שערים
#הפניה הישיבה הגדולה ותלמוד תורה מאה שערים.
לִרְאוֹת הדף היומי וישיבת מאה שערים
ישיבת חכמי לובלין
בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).
לִרְאוֹת הדף היומי וישיבת חכמי לובלין
ישיבת הר ברכה
הרב אליעזר מלמד, ראש הישיבה ישיבת הר ברכה היא ישיבת הסדר הנמצאת בהר ברכה שבשומרון.
לִרְאוֹת הדף היומי וישיבת הר ברכה
יהודה מאיר שפירא
רבי יהודה מאיר שפירא הרב יהודה מאיר שפירא (מהר"ם שפירא; ז' באדר תרמ"ז תרמ"ז, 3 במרץ 1887 - ז' בחשוון תרצ"ד, 27 באוקטובר 1933) היה נשיא אגודת ישראל בפולין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין ומחולל רעיון הדף היומי.
לִרְאוֹת הדף היומי ויהודה מאיר שפירא
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת הדף היומי ויהודים
יואל טייטלבוים
הרב יואל טייטלבוים (כונה "ר' יואליש", הונגרית: Teitelbaum "Jajlis" Joel; י"ז בטבת תרמ"ז, 13 בינואר 1887 – כ"ו באב תשל"ט, 19 באוגוסט 1979) היה האדמו"ר המייסד של חסידות סאטמר.
לִרְאוֹת הדף היומי ויואל טייטלבוים
יואב שורק
יואב שורק (שלזינגר) (נולד ב-ט' באדר א' תש"ל/ 15 בפברואר 1970) הוא הוגה, פובליציסט ועורך כתב העת "השילוח", דוקטור להיסטוריה.
לִרְאוֹת הדף היומי ויואב שורק
יונה שטנצל
הרב משה פיינשטיין מימין, עם הרב שטנצל סנדק בברית מילה, תל אביב, הרב שטנצל מברך על כוס היין הרב יונה שטנצל (כ"ב באב ה'תרס"ד, 3 באוגוסט 1904 - י"ט בתמוז תשכ"ט, 5 ביולי 1969) היה רב בתל אביב, מייסד מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית.
לִרְאוֹת הדף היומי ויונה שטנצל
יוסף צבי דושינסקי
עם רבי אהרן ראטה מכתב תמיכה בישיבה, בחתימת הרב דושינסקי, 1937 הרב יוסף צבי דושינסקי (בכתיב מיושן: דושינסקיא, מכונה: מהרי"צ דושינסקי, כ"ה בתמוז ה'תרכ"ז, 28 ביולי 1867 – י"ד בתשרי ה'תש"ט, 17 באוקטובר 1948) היה רבן של הערים גלנטה וחוסט בהונגריה, וגאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים, פוסק וראש ישיבה.
לִרְאוֹת הדף היומי ויוסף צבי דושינסקי
יוסף חיים זוננפלד
ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, טומאש מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.
לִרְאוֹת הדף היומי ויוסף חיים זוננפלד
11 בספטמבר
11 בספטמבר הוא היום ה-254 בשנה בלוח הגרגוריאני (255 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת הדף היומי ו11 בספטמבר
21 באוגוסט
21 באוגוסט הוא היום ה-233 בשנה בלוח הגרגוריאני (234 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת הדף היומי ו21 באוגוסט
929 - תנ"ך ביחד
שמאל המפגש השלישי של חוג התנ"ך של בית הנשיא ו-929, משמאל לימין: ראומה ויצמן, נחמה ריבלין, ראובן ריבלין, הרב בני לאו 929 - תנ"ך ביחד הוא מיזם ישראלי ללימוד פרק יומי בתנ"ך, שהוקם בשנת 2014, ביוזמתו של חבר הכנסת לשעבר אבי וורצמן.
לִרְאוֹת הדף היומי ו929 - תנ"ך ביחד
ראה גם
חינוך יהודי
- JLI
- ארתור גרין
- דברי שלום ואמת
- דרשו ד' ועוזו
- הדף היומי
- הרמב"ם היומי
- חברותא
- ישיבה
- ישיבת סורא
- ישיבת פומבדיתא
- מלמד
- מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית
- מקראות גדולות
- מרכז לענייני חינוך
- שיטת זילברמן
- תלמוד תורה
מצוות תלמוד תורה
- דרשו ד' ועוזו
- הדף היומי
- הרמב"ם היומי
- חידושי תורה
- מצוות תלמוד תורה
- מקראות גדולות
- שניים מקרא ואחד תרגום
אזכור
ידוע גם בשם דף יומי.