דמיון בין ההגנה ופקודות המבנה הארצי
ההגנה ופקודות המבנה הארצי יש להם 38 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מאתיים ימי חרדה, מערכות (כתב עת), מרדכי נאור, מלחמת העצמאות, מבצע נחשון, ארווין רומל, ספר תולדות ההגנה, פאוזי קאוקג'י, פלמ"ח, צבא ההצלה, צבי איילון, תל אביב-יפו, תוכנית החלוקה, חטיבת אלכסנדרוני, חטיבת עציוני, חטיבת קרייתי, חטיבת גבעתי (תש"ח), חטיבת גולני, חטיבת הנגב, חטיבת הראל, חטיבת כרמלי, חטיבת יפתח, חי"ש, חיפה, חיל המשמר, בן-ציון דינור, גרמניה הנאצית, דוד בן-גוריון, המנדט הבריטי, המפקדה הארצית, ..., המרד הערבי הגדול, האומות המאוחדות, הסוכנות היהודית, הלגיון הערבי, היישוב, כ"ט בנובמבר, ירושלים, יגאל ידין. להרחיב מדד (8 יותר) »
מאתיים ימי חרדה
בונקר על הר הכרמל, שעל פי הסברה היה אמור להיות מפקדתו של יצחק שדה במסגרת תוכנית "מצדה על הכרמל" מאתיים ימי חרדה הוא כינוי שטבע חביב כנען, לתקופה בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה, מאביב 1942 עד 3 בנובמבר 1942, שבה התקדמו יחידות הצבא הגרמני בפיקודו של הגנרל ארווין רומל בצפון אפריקה, כשמגמת פניהם מזרחה לכיוון תעלת סואץ.
ההגנה ומאתיים ימי חרדה · מאתיים ימי חרדה ופקודות המבנה הארצי ·
מערכות (כתב עת)
מערכות הוא דו-ירחון עיוני המשמש כביטאון צה"ל.
ההגנה ומערכות (כתב עת) · מערכות (כתב עת) ופקודות המבנה הארצי ·
מרדכי נאור
מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.
ההגנה ומרדכי נאור · מרדכי נאור ופקודות המבנה הארצי ·
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
ההגנה ומלחמת העצמאות · מלחמת העצמאות ופקודות המבנה הארצי ·
מבצע נחשון
מבצע נחשון היה מבצע של ההגנה במלחמת העצמאות, שהחל בליל 6-5 באפריל 1948 והסתיים ב-15 באפריל.
ההגנה ומבצע נחשון · מבצע נחשון ופקודות המבנה הארצי ·
ארווין רומל
גנרל-פלדמרשל ארווין אויגן יוהאנס רומל (בגרמנית: Johannes Erwin Eugen Rommel,, 15 בנובמבר 1891 – 14 באוקטובר 1944) היה אחד הגנרלים הבכירים והמוערכים ביותר בוורמאכט, צבאה של גרמניה הנאצית.
ארווין רומל וההגנה · ארווין רומל ופקודות המבנה הארצי ·
ספר תולדות ההגנה
עטיפת '''ספר תולדות ההגנה''' ספר תולדות ההגנה הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאת "מערכות" של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשבעים של המאה ה-20.
ההגנה וספר תולדות ההגנה · ספר תולדות ההגנה ופקודות המבנה הארצי ·
פאוזי קאוקג'י
קאוקג'י בשנת 1936 פַאוּזִי קָאוֻקְגִ'י (ערבית: فوزي القَاوُقْجِي, תעתיק מדויק: פוזי אלקאוקג'י; 19 בינואר 1890 – 5 ביוני 1977) היה מפקד צבאי ערבי סורי, שמוכר במיוחד על לחימתו כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל במרד הערבי הגדול (1936) ובמלחמת העצמאות (1948).
ההגנה ופאוזי קאוקג'י · פאוזי קאוקג'י ופקודות המבנה הארצי ·
פלמ"ח
הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.
ההגנה ופלמ"ח · פלמ"ח ופקודות המבנה הארצי ·
צבא ההצלה
צבא ההצלה הערבי (בערבית: جيش الإنقاذ - גַ'יְשֶ אלְאִנְקַאד') היה צבא של מתנדבים ממדינות ערביות בפיקודו של פאוזי קאוקג'י הלבנוני, שפלש לתחום המנדט החל בינואר 1948 מבלי שנתקל בהתנגדות בריטית, במטרה למנוע את התבססות היישוב היהודי ולסכל את תוכנית החלוקה.
ההגנה וצבא ההצלה · פקודות המבנה הארצי וצבא ההצלה ·
צבי איילון
צבי איילון (מימין) עם יוסף אבידר, 1949 צבי איָילון (לשצ'ינר) (15 ביוני 1911 – 4 במרץ 1993) היה איש "ההגנה" ואלוף בצה"ל, מפקד פיקוד המרכז הראשון וסגן הרמטכ"ל הראשון; סמנכ"ל משרד הביטחון ושגריר ישראל ברומניה.
ההגנה וצבי איילון · פקודות המבנה הארצי וצבי איילון ·
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
ההגנה ותל אביב-יפו · פקודות המבנה הארצי ותל אביב-יפו ·
תוכנית החלוקה
תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.
ההגנה ותוכנית החלוקה · פקודות המבנה הארצי ותוכנית החלוקה ·
חטיבת אלכסנדרוני
חטיבת אלכסנדרוני (חטיבה 3, בעבר חטיבה 820 וחטיבה 609) היא חטיבת מילואים של צה"ל.
ההגנה וחטיבת אלכסנדרוני · חטיבת אלכסנדרוני ופקודות המבנה הארצי ·
חטיבת עציוני
חטיבת עציוני, חטיבה 6, היא חטיבת חיל רגלים במילואים.
ההגנה וחטיבת עציוני · חטיבת עציוני ופקודות המבנה הארצי ·
חטיבת קרייתי
חטיבת קרייתי (חטיבה 4, בעבר נקראה חטיבה 166 וחטיבה 602) היא חטיבת שריון במילואים הכפופה לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים בפיקוד הצפון.
ההגנה וחטיבת קרייתי · חטיבת קרייתי ופקודות המבנה הארצי ·
חטיבת גבעתי (תש"ח)
ג'יפ של חטיבת גבעתי במצעד צה"ל בתל אביב. חייל מחזיק את סמל גבעתי חטיבת גבעתי (חטיבה 5) הייתה חטיבת חי"ש מובחרת שהוקמה בתל אביב, על בסיס חי"ש פרברים (נוער עובד), פלוגות ה"נחשונים" (משוחררי הצבא הבריטי) ועולים חדשים.
ההגנה וחטיבת גבעתי (תש"ח) · חטיבת גבעתי (תש"ח) ופקודות המבנה הארצי ·
חטיבת גולני
סיכת לוחם בחטיבת גולני חטיבת גולני (חטיבה 1) היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצה"ל שהשתתפה בכל מלחמות ישראל.
ההגנה וחטיבת גולני · חטיבת גולני ופקודות המבנה הארצי ·
חטיבת הנגב
לוחמים ומפקדים מחטיבת הנגב במהלך מבצע חורב מפקדים בחטיבת הנגב במלחמת העצמאות במפגש מאוחר. מימין: עוזי נרקיס, משה נצר, נחום שריג, יוסף יריב, חיים ברלב, יששכר שדמי הגדוד התשיעי המשוריין של חטיבת הנגב לאחר כיבוש עוג'ה אל חפיר. ברקע-תל ניצנה נחום שריג, מפקד חטיבת הנגב במלחמת העצמאות. צילום ממבצע חורב חטיבת הנגב ("חטיבת סרגיי"; במקור חטיבה 12) היא חטיבת מילואים פעילה בצה"ל.
ההגנה וחטיבת הנגב · חטיבת הנגב ופקודות המבנה הארצי ·
חטיבת הראל
חטיבת הראל (חטיבה 10, חטיבה 164, חטיבה 786, חטיבה 395 ושוב חטיבה 10) היא חטיבת שריון השייכת לעוצבת סיני.
ההגנה וחטיבת הראל · חטיבת הראל ופקודות המבנה הארצי ·
חטיבת כרמלי
משה כרמל, מייסד החטיבה ומפקדה הראשון. חטיבת כרמלי (חטיבה 165, חטיבה מס' 2) היא חטיבת חי"ר במילואים בצה"ל המורכבת מבוגרי חטיבת גולני וכפופה לעוצבת המפץ, אוגדת מילואים בפיקוד צפון.
ההגנה וחטיבת כרמלי · חטיבת כרמלי ופקודות המבנה הארצי ·
חטיבת יפתח
חֲטִיבַת יִפְתָּח (חטיבה 11, בעבר נקראה גם חטיבה 576), ידועה גם כחטיבת הקומנדו במילואים, היא חטיבת מילואים בצה"ל המורכבת בעיקר מלוחמי יחידת אגוז, בראשיתה חטיבת פלמ"ח שהוקמה בגליל בעיצומה של מלחמת העצמאות, בסוף מאי 1948.
ההגנה וחטיבת יפתח · חטיבת יפתח ופקודות המבנה הארצי ·
חי"ש
שנות ה-40; עיצוב: איתמר דוד החי"ש, חיל השדה של ארגון ההגנה בשנים 1939–1948, היה ארגון צבאי חשאי (כלומר נסתר משלטונות המנדט הבריטי), שהורכב ממתנדבים בעלי כושר קרבי בגילאים 18–26.
ההגנה וחי"ש · חי"ש ופקודות המבנה הארצי ·
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
ההגנה וחיפה · חיפה ופקודות המבנה הארצי ·
חיל המשמר
סמל כובע של חיל המשמר תג חיל המשמר חיל המשמר (ה-חי"ם) היה אחד מיחידות ההגנה שהוקם ב-1939 ותפקידו העיקרי היה הגנה נייחת על היישובים היהודיים.
ההגנה וחיל המשמר · חיל המשמר ופקודות המבנה הארצי ·
בן-ציון דינור
דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
בן-ציון דינור וההגנה · בן-ציון דינור ופקודות המבנה הארצי ·
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
גרמניה הנאצית וההגנה · גרמניה הנאצית ופקודות המבנה הארצי ·
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
דוד בן-גוריון וההגנה · דוד בן-גוריון ופקודות המבנה הארצי ·
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
ההגנה והמנדט הבריטי · המנדט הבריטי ופקודות המבנה הארצי ·
המפקדה הארצית
המפקדה הארצית (מ"א) היה הגוף שהופקד על הניהול הכולל של ארגון ההגנה.
ההגנה והמפקדה הארצית · המפקדה הארצית ופקודות המבנה הארצי ·
המרד הערבי הגדול
המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.
ההגנה והמרד הערבי הגדול · המרד הערבי הגדול ופקודות המבנה הארצי ·
האומות המאוחדות
האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בין-לאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבין-לאומי, לקדם התפתחות כלכלית וחברתית, ולפעול למען זכויות אדם בעולם ולהשגת שלום עולמי.
האומות המאוחדות וההגנה · האומות המאוחדות ופקודות המבנה הארצי ·
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
ההגנה והסוכנות היהודית · הסוכנות היהודית ופקודות המבנה הארצי ·
הלגיון הערבי
הלגיון הערבי (באנגלית: Arab Legion, בערבית: الفيلق العربي; תעתיק מדויק: אלפילק אלערבּי) היה כוח צבאי שהקימו קצינים בריטים באמירות עבר הירדן בשנת 1921, ושימש לאחר מכן כצבאה של ממלכת ירדן.
ההגנה והלגיון הערבי · הלגיון הערבי ופקודות המבנה הארצי ·
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
ההגנה והיישוב · היישוב ופקודות המבנה הארצי ·
כ"ט בנובמבר
מדינות שלא היו חברות באו"ם מפת תוכנית החלוקה כ"ט בנובמבר (בגימטריה: כ"ט.
ההגנה וכ"ט בנובמבר · כ"ט בנובמבר ופקודות המבנה הארצי ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
ההגנה וירושלים · ירושלים ופקודות המבנה הארצי ·
יגאל ידין
יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה ההגנה ופקודות המבנה הארצי
- מה יש להם במשותף ההגנה ופקודות המבנה הארצי
- דמיון בין ההגנה ופקודות המבנה הארצי
השוואה בין ההגנה ופקודות המבנה הארצי
יש ההגנה 525 יחסים. יש ההגנה 76. כפי שיש להם במשותף 38, מדד הדמיון הוא = 38 / (525 + 76).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין ההגנה ופקודות המבנה הארצי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: