סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ההעפלה וצבי כנר

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין ההעפלה וצבי כנר

ההעפלה vs. צבי כנר

ההעפלה (המכונה גם "עלייה בלתי-לגאלית" ו"עלייה ב'") הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. צבי כַּנָּר (יידיש נכתב גם: קאנאר; 17 ביולי 1929 – 18 באפריל 2009) היה שחקן פנטומימה וסופר יידי ישראלי.

דמיון בין ההעפלה וצבי כנר

ההעפלה וצבי כנר יש להם 11 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מלחמת העצמאות, מלחמת העולם השנייה, מחנה ריכוז, מחנות המעצר בקפריסין, ניצולי השואה, עמק חפר, עליית הנוער, פריז, פלי"ם, גרמניה הנאצית, השואה.

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

ההעפלה ומלחמת העצמאות · מלחמת העצמאות וצבי כנר · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

ההעפלה ומלחמת העולם השנייה · מלחמת העולם השנייה וצבי כנר · ראה עוד »

מחנה ריכוז

מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי.

ההעפלה ומחנה ריכוז · מחנה ריכוז וצבי כנר · ראה עוד »

מחנות המעצר בקפריסין

עצירים יהודים ממתינים לביקורה של גולדה מאיר במחנות בקפריסין, 11 בנובמבר 1947 שגרה במחנה מעצר בקפריסין, אפריל 1948 מחנה מעצר בקפריסין, 1946, ארכיון ההגנה מחנות החורף בקפריסין שחזור של מחנה מעצר בקפריסין במוזיאון ההגנה מחנות המעצר בקפריסין היו מחנות שהקימה ממשלת בריטניה בקפריסין לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל.

ההעפלה ומחנות המעצר בקפריסין · מחנות המעצר בקפריסין וצבי כנר · ראה עוד »

ניצולי השואה

ניצולים במחנה מטהאוזן, משחזרים את כניסת המשחררים חיילי צבא ארצות הברית, 1945, יום לאחר השחרור בפועל, לבקשת דווייט אייזנהאואר ניצולי השואה או שורדי השואה הם יהודים אשר שרדו את השואה – הרדיפה, הגירוש ורצח העם היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים.

ההעפלה וניצולי השואה · ניצולי השואה וצבי כנר · ראה עוד »

עמק חפר

נוף חקלאי טיפוסי לעמק חפר, מזרחית לקיבוץ גבעת חיים מאוחד, אוקטובר 2008 בית באר ומגדל ביטחון בלב פרדס היסטורי בעמק חפר, אוקטובר 2008 שקנאים במאגר משמר השרון עֵמֶק חֵפֶר הוא עמק במישור החוף, לאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה וכפר יונה בדרום.

ההעפלה ועמק חפר · עמק חפר וצבי כנר · ראה עוד »

עליית הנוער

הקבוצה הראשונה של "עליית הנוער" מגרמניה צועדת לעבר קיבוץ עין חרוד עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.

ההעפלה ועליית הנוער · עליית הנוער וצבי כנר · ראה עוד »

פריז

פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.

ההעפלה ופריז · פריז וצבי כנר · ראה עוד »

פלי"ם

אימון ימי בשדות ים אימון ימי של הפלמ"ח בשדות ים, 1944 אף על פי כן" אתר הפלי"ם בקיסריה, פסל - עוגן אתר הפלי"ם בקיסריה, פסל - מפת פעילות אוניות המעפילים פלי"ם (הלחם של פלמ"ח וים, ולא ראשי תיבות על אף שנכתב עם גרשיים) הייתה הזרוע הצבאית הימית של הפלמ"ח, הכוח הצבאי הסדיר של "ההגנה" בארץ ישראל בשנים 1941–1948.

ההעפלה ופלי"ם · פלי"ם וצבי כנר · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

גרמניה הנאצית וההעפלה · גרמניה הנאצית וצבי כנר · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

ההעפלה והשואה · השואה וצבי כנר · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין ההעפלה וצבי כנר

יש ההעפלה 563 יחסים. יש ההעפלה 74. כפי שיש להם במשותף 11, מדד הדמיון הוא = 11 / (563 + 74).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין ההעפלה וצבי כנר. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »