גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
18 יחסים: מלכה רוקח, אסנת ברזאני, סמיכה לרבנות, ראש ישיבה, רב, רב הונא, רבקה בת מאיר טיקטינר, שרה בת-טובים, שלום רוקח, תנאים, תרגום יונתן בן עוזיאל, תחינות, חסידות בעלז, בעל ואישה, ברוריה, דבורה הנביאה, המאה ה-17, כורדיסטן.
מלכה רוקח
ציון הקבורה של הרבנית מלכה רוקח מלכה רוקח (נפטרה בח' באלול ה'תרי"ג - 1853) הייתה רבנית מפורסמת, אשתו של רבי שלום רוקח, מייסד חסידות בעלז, ואמו של רבי יהושע רוקח, האדמו"ר השני בשושלת.
חָדָשׁ!!: רבנית ומלכה רוקח · ראה עוד »
אסנת ברזאני
הרבנית אסנת אדוני ברזאני (מאות 16–17) הייתה למדנית, פוסקת הלכה, פייטנית עמדה בראש ישיבה בכורדיסטן.
חָדָשׁ!!: רבנית ואסנת ברזאני · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: רבנית וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: רבנית וראש ישיבה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: רבנית ורב · ראה עוד »
רב הונא
רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.
חָדָשׁ!!: רבנית ורב הונא · ראה עוד »
רבקה בת מאיר טיקטינר
שער הספר מינקת רבקה. פראג 1609 רבקה בת מאיר טִיקְטִינֶר (בכתיב יידי: טיקטינער; נפטרה בפראג בכה בניסן ה'שס"ה, ב-3 באפריל 1605) הייתה מחברת ספרים, מתרגמת, משוררת יידיש, דרשנית לנשים, והאישה היהודייה הראשונה שידוע כי חיברה ספר שלם.
חָדָשׁ!!: רבנית ורבקה בת מאיר טיקטינר · ראה עוד »
שרה בת-טובים
שרה בת-טובים (בהגייה אשכנזית: "שׂוֹרֶה בַּס טוֹיְבִים"; סוף המאה ה-17 – ראשית המאה ה-18) היא מחברת שניים מספרי התחינות הנפוצים ביותר בקרב נשות יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: רבנית ושרה בת-טובים · ראה עוד »
שלום רוקח
בית הכנסת שנבנה על ידי רבי שלום בעיירה בלז רבי שלום רוֹקֵחַ (ה'תקמ"ג – כ"ז באלול ה'תרט"ו, 1783–1855) מכונה "השר שלום", בחסידות בעלז מכונה: "דער ערשטער רב" (האדמו"ר הראשון), רב העיירה בעלזא משנת ה'תקע"ז (1817) עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: רבנית ושלום רוקח · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: רבנית ותנאים · ראה עוד »
תרגום יונתן בן עוזיאל
תרגום יונתן בן עוזיאל הוא תרגום של ספרי הנביאים בתנ"ך, לשפה הארמית.
חָדָשׁ!!: רבנית ותרגום יונתן בן עוזיאל · ראה עוד »
תחינות
ווילנה בתרנ"ה 1895 כולל תחינות תחינות (בתעתיק פונטי של ההגייה אשכנזית: "תְּחִינֶס") הוא כינויים של סידורי תפילות בשפה היידית, אשר נפוצו למן המאה ה-17 בקהילות אשכנז, ונועדו עבור הנשים היהודיות – שבשונה מן הגברים, לא ידעו די עברית כדי להתפלל בלשון הקודש, והיו נוהגות לומר תחינות בלשון המדוברת - ביידיש.
חָדָשׁ!!: רבנית ותחינות · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: רבנית וחסידות בעלז · ראה עוד »
בעל ואישה
"בעל ואישה" הוא רומן מאת צרויה שלו שיצא לאור בשנת 2000 בקשת הוצאה לאור, בעריכת יגאל שוורץ.
חָדָשׁ!!: רבנית ובעל ואישה · ראה עוד »
ברוריה
בּרוּריָה (לעיתים ברוריא) הייתה תלמידת חכמים מהיחידות בספרות חז"ל, בת הדור הרביעי של תקופת התנאים (המחצית השנייה של המאה ה-2 לספירה), אשת התנא רבי מאיר ובתו של התנא רבי חנינא בן תרדיון.
חָדָשׁ!!: רבנית וברוריה · ראה עוד »
דבורה הנביאה
דְּבוֹרָה, על פי המקרא, הייתה נביאה, והשופטת הרביעית ששפטה את ישראל בתקופת השופטים.
חָדָשׁ!!: רבנית ודבורה הנביאה · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: רבנית והמאה ה-17 · ראה עוד »
כורדיסטן
מיפוי אזורי כורדיסטן על ידי ה-CIA, כ1992 מזרח התיכון, במרכז אסיה ובאסיה הקטנה בשנת 1986 כורדיסטן (בכורדית: کوردستان) הוא חבל ארץ הררי במערב אסיה, המכיל חלקים גדולים מהרי הזגרוס והרי הטאורוס, צפונית וצפון-מזרחית למסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: רבנית וכורדיסטן · ראה עוד »
