גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
83 יחסים: מסורת, מפלגת ש"ס, מצווה, משנה, מלמד, מזרח אירופה, מזרחים, מדרש, מורה, מכון ירושלים לחקר ישראל, אריתמטיקה, אשור, אשכנזים, אות, נאמני תורה ועבודה, נבהרדק, סמכות, סנחריב, עבר (דמות מקראית), עברית, פיימונטה, קהיר, קורדובה (ספרד), רש"י, רלב"ג, רב, רב האי גאון, שמחה אסף, שם בן נח, שפה, שבט לוי, שולמית אליצור, שובו, שכר לימוד, שיבת ציון, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תפוצות, תפילה (יהדות), תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תור הזהב של יהודי ספרד, תורה, תוכנית הליבה, למידה, לשון הקודש, לימוד בעל פה, טעמי המקרא, טקס, חז"ל, ..., חזקיהו, חדר מתוקן, חומש (יהדות), חוק יסודות התקציב, בר מצווה, בראשית רבה, בלארוס, בית מדרש, בית כנסת, גניזת קהיר, גרמניה הנאצית, גלות (יהדות), דתיים לאומיים, דבש, דוד אסף, דווקא (כתב עת ישראלי), המאה ה-19, המאה ה-20, האבות, הקהילה היהודית, הברה, היסטוריה של עם ישראל, ויקרא, כיפה (יהדות), ישיבה, ילדים, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות תימן, יהדות חרדית, יהדות התורה, יידיש, 1965. להרחיב מדד (33 יותר) »
מסורת
מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ומסורת · ראה עוד »
מפלגת ש"ס
תנועת ש"ס (ובשמה המלא: "התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה" ובהמשך, "התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל") היא מפלגה חרדית-ספרדית סוציאל-שמרנית בישראל, שהוקמה בשנת 1982 ועומדת לבחירה ברמה הארצית החל מהבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ומפלגת ש"ס · ראה עוד »
מצווה
ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ומצווה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ומשנה · ראה עוד »
מלמד
מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ומלמד · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ומזרח אירופה · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ומזרחים · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ומדרש · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ומורה · ראה עוד »
מכון ירושלים לחקר ישראל
#הפניה מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ומכון ירושלים לחקר ישראל · ראה עוד »
אריתמטיקה
האריתמטיקה והרטוריקה - שתיים מבין שבע האמנויות החופשיות. פסלם של ניקולא פיזאנו וג'ובאני פיזאנו, פונטנה מאג'ורה, פרוג'ה. אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית αριθμός, אריתמוֹס, שפירושה מספר), הידועה גם בשם חשבון, היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ואריתמטיקה · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ואשור · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ואשכנזים · ראה עוד »
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ואות · ראה עוד »
נאמני תורה ועבודה
נאמני תורה ועבודה היא תנועה אורתודוקסית-מודרנית ציונית שמטרתה המוצהרת היא קידום תפיסת "תורה ועבודה" וערכי יהדות ליברלית, ציונית ומוסרית בציבור הדתי ובחברה הישראלית.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ונאמני תורה ועבודה · ראה עוד »
נבהרדק
לימוד תורה בחדר בעיירה היהודית נובוגרודק, 1930 חברי השומר הצעיר בנבהרדק 1932/1933 נבהרדק (בבלארוסית: Нава́градак, נהגה "נַבַהְרַדַק", גם Навагру́дак; ברוסית: Новогру́док, "נוֹבוֹגְרוּדוֹק"; בפולנית: Nowogródek; בליטאית: Naugardukas) היא עיר במחוז גרודנו שבבלארוס.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ונבהרדק · ראה עוד »
סמכות
סמכות היא יכולת של בן אדם מסוים או ארגון, להכתיב דפוסי התנהגות מסוימים לאדם כלשהו.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וסמכות · ראה עוד »
סנחריב
סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וסנחריב · ראה עוד »
עבר (דמות מקראית)
עֵבֶר, על פי המקרא, היה בנו של שלח ואביהם של פלג ויקטן.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ועבר (דמות מקראית) · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ועברית · ראה עוד »
פיימונטה
פִּיֶימוֹנְטֶה (באיטלקית: Piemonte) הוא מחוז בצפון-מערב איטליה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ופיימונטה · ראה עוד »
קהיר
קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וקהיר · ראה עוד »
קורדובה (ספרד)
קורדובה (ספרדית: Córdoba, IPA) היא עיר עתיקה בדרום ספרד, ובירת חבל קורדובה שבקהילה האוטונומית של אנדלוסיה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וקורדובה (ספרד) · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ורש"י · ראה עוד »
רלב"ג
רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ורלב"ג · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ורב · ראה עוד »
רב האי גאון
רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) היה אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ורב האי גאון · ראה עוד »
שמחה אסף
הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ושמחה אסף · ראה עוד »
שם בן נח
שם חם ויפת ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו שֵׁם הוא דמות מקראית, בנו של נח, אחיהם של חם ושל יפת.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ושם בן נח · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ושפה · ראה עוד »
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ושבט לוי · ראה עוד »
שולמית אליצור
שולמית אליצור (נולדה בי"ד בניסן ה'תשט"ו, 6 באפריל 1955) היא חוקרת הפיוט הקדום ושירת ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ושולמית אליצור · ראה עוד »
שובו
שובו היא רשת חינוך פרטית חרדית בישראל הפונה לקהל חילוני, בעיקר לילדי עולים מברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ושובו · ראה עוד »
שכר לימוד
שכר לימוד (בראשי תיבות: שכ"ל) הוא תשלום הנדרש לשם לימוד במוסד חינוכי.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ושכר לימוד · ראה עוד »
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ושיבת ציון · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תפוצות
#הפניה יהדות התפוצות.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ותפוצות · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
תור הזהב של יהודי ספרד
צילום בתוך: Florez, Enrique, La España Sagrada, Vol. 2, Madrid 1754. היא עדות למעמדם ומקומם של היהודים בחברה הכללית בחצי האי האיברי בתור הזהב תור הזהב בספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ותור הזהב של יהודי ספרד · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ותורה · ראה עוד »
תוכנית הליבה
תוכנית הליבה היא תוכנית שגובשה על ידי משרד החינוך, ובה מקצועות שנועדו להוות בסיס משותף לכלל מוסדות החינוך היסודי, תוך התניית תמיכה כלכלית ביישום לימודים אלו.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ותוכנית הליבה · ראה עוד »
למידה
לְמִידָה היא תהליך של רכישה, הרחבה או שיפור של ידע, הבנה, יכולת או מיומנות.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ולמידה · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ולשון הקודש · ראה עוד »
לימוד בעל פה
לימוד בעל פה היא שיטת לימוד שבה מתמקדים בשינון החומר כך שהתלמיד יהיה מסוגל לחזור על החומר הנלמד בדיוק בדרך שבה הוא נקרא או נשמע, בדרך כלל על חשבון הבנה עמוקה או טובה יותר של הטקסט.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ולימוד בעל פה · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וטעמי המקרא · ראה עוד »
טקס
טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה, לרוב בעל משמעות עבור המבצע אותו.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וטקס · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וחז"ל · ראה עוד »
חזקיהו
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וחזקיהו · ראה עוד »
חדר מתוקן
תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וחדר מתוקן · ראה עוד »
חומש (יהדות)
חוּמָשׁ (במקור: חֹמֶשׁ, שמשמעו 'חמישית' בעברית עתיקה) הוא כינוי למגילה או ספר שהכילו את הטקסט של ספר אחד מתוך טקסט התורה שחולק לחמשה חלקים, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט כולו.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וחומש (יהדות) · ראה עוד »
חוק יסודות התקציב
חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 קובע את עקרונותיו של תקציב המדינה ואת אופן ניהולו.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וחוק יסודות התקציב · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ובר מצווה · ראה עוד »
בראשית רבה
בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ובראשית רבה · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ובלארוס · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ובית מדרש · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ובית כנסת · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וגניזת קהיר · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גלות (יהדות)
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וגלות (יהדות) · ראה עוד »
דתיים לאומיים
דתיים־לאומיים הוא שם כולל לקבוצה חברתית ודתית בישראל המזוהים עם אידאולוגיית הציונות הדתית ובכלל זה ניהול אורח חיים שומר מצוות לצד השתלבות פעילה בחברה הישראלית.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ודתיים לאומיים · ראה עוד »
דבש
דבש הוא חומר עתיר סוכר המיוצר ונאגר כמקור מזון על ידי קבוצות מסוימות של דבוראים חברתיים.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ודבש · ראה עוד »
דוד אסף
דוד אסף בחדר עבודתו, 2018 דוד אסף (נולד ב-14 בפברואר 1956) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ודוד אסף · ראה עוד »
דווקא (כתב עת ישראלי)
עטיפת הגיליון הראשון, המוקדש לנושא "מסעות". "דווקא" הוא כתב עת המוקדש ל"ארץ יידיש ותרבותה".
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ודווקא (כתב עת ישראלי) · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה והמאה ה-20 · ראה עוד »
האבות
#הפניה שלושת האבות.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה והאבות · ראה עוד »
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה והקהילה היהודית · ראה עוד »
הברה
הברה היא יחידה פונולוגית, המאגדת הגאים, לפי מידת הסונוריות שלהם.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה והברה · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וויקרא · ראה עוד »
כיפה (יהדות)
כיפות סרוגות כיפה היא פיסת בד או סריג, דקה ועגולה לרוב, שחובשים על ראשם גברים יהודים דתיים, מסיבות הלכתיות וכסימן זיהוי דתי.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וכיפה (יהדות) · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וישיבה · ראה עוד »
ילדים
#הפניה ילדות.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה וילדים · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ויהדות תימן · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהדות התורה
יהדות התורה והשבת היא רשימה וסיעה חרדית אשכנזית שמהווה איחוד של המפלגות "אגודת ישראל" החסידית ו"דגל התורה" הליטאית.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ויהדות התורה · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ויידיש · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תלמוד תורה ו1965 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_תורה
