אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

הושענות ופיוט

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין הושענות ופיוט

הושענות vs. פיוט

אמירת הושענות בבית כנסת בעפרה. אחד המתפללים מחזיק ספר תורה ליד הבימה ושאר המתפללים מקיפים את הבימה עם לולביהם תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת 2014) הושענות הוא כינוי למצווה שנהגה בבית המקדש בחג הסוכות, ובה היו סובבים את מזבח העולה וזוקפים ערבות בצדיו. הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

דמיון בין הושענות ופיוט

הושענות ופיוט יש להם 19 דברים במשותף (ביוניונפדיה): אקרוסטיכון, אלעזר בירבי קליר, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, סוכות, פיוטי הושענות, שולחן ערוך, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, תפילת מוסף, חזרת הש"ץ, האר"י, הספרייה הלאומית, יצחק אבן גיאת, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהדות תימן, יהדות גרמניה, יוסף אבן אביתור, יוסף קארו.

אקרוסטיכון

אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.

אקרוסטיכון והושענות · אקרוסטיכון ופיוט · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר (גם קיליר), או רבי אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי שחי כנראה בסוף התקופה הביזנטית ובשנותיו הראשונות של השלטון המוסלמי בארץ ישראל, ומחשובי הפייטנים הקלאסיים.

אלעזר בירבי קליר והושענות · אלעזר בירבי קליר ופיוט · ראה עוד »

נוסח אשכנז

נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.

הושענות ונוסח אשכנז · נוסח אשכנז ופיוט · ראה עוד »

נוסח איטליה

סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

הושענות ונוסח איטליה · נוסח איטליה ופיוט · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

הושענות וסוכות · סוכות ופיוט · ראה עוד »

פיוטי הושענות

תחילת סדר הושענות לפי מנהג אשכנז. נדפס בוונציה, תקט"ו. מאוספי הספרייה הלאומית פיוטי הושענות הם פיוטים הנאמרים בתפילת שחרית או בתפילת מוסף של שבעת ימי חג הסוכות תוך כדי הקפת הבימה, כזכר להושענות שהיו נהוגות בזמן בית המקדש.

הושענות ופיוטי הושענות · פיוט ופיוטי הושענות · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

הושענות ושולחן ערוך · פיוט ושולחן ערוך · ראה עוד »

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד

שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.

הושענות ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · פיוט ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

הושענות ותפילת מוסף · פיוט ותפילת מוסף · ראה עוד »

חזרת הש"ץ

חזרת שליח הציבור (או חזרת הש"ץ) היא חלק מהתפילה היהודית, בו שליח הציבור חוזר על תפילת העמידה לאחר שכל המתפללים במניין אמרו אותה בלחש.

הושענות וחזרת הש"ץ · חזרת הש"ץ ופיוט · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

האר"י והושענות · האר"י ופיוט · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

הושענות והספרייה הלאומית · הספרייה הלאומית ופיוט · ראה עוד »

יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג; ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב), לוסנה — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, פוסק, ראש ישיבה, פרשן, ומשורר יהודי.

הושענות ויצחק אבן גיאת · יצחק אבן גיאת ופיוט · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

הושענות ויהדות אשכנז · יהדות אשכנז ופיוט · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

הושענות ויהדות ספרד · יהדות ספרד ופיוט · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

הושענות ויהדות תימן · יהדות תימן ופיוט · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

הושענות ויהדות גרמניה · יהדות גרמניה ופיוט · ראה עוד »

יוסף אבן אביתור

רב יוסף בן יצחק בן שטנאת בן אביתור היה חכם ומשורר יהודי-ספרדי, מראשוני משוררי יהדות ספרד שחי ופעל במאה ה-10 בספרד במצרים ובסוריה.

הושענות ויוסף אבן אביתור · יוסף אבן אביתור ופיוט · ראה עוד »

יוסף קארו

קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.

הושענות ויוסף קארו · יוסף קארו ופיוט · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין הושענות ופיוט

יש הושענות 72 יחסים. יש הושענות 218. כפי שיש להם במשותף 19, מדד הדמיון הוא = 19 / (72 + 218).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הושענות ופיוט. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: