דמיון בין הזיה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי
הזיה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי יש להם 6 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מציאות, סכיזופרניה, פסיכוזה, תרופה, דיכאון קליני, הפרעה נפשית.
מציאות
שושנים בצפון יורקשייר. החושים עוזרים לאדם לקבל את המציאות כמו שהיא, מה שמוכיח את קיומם. מציאות או ממשות היא מושג המבטא בשימושו היום-יומי את מצב הדברים הקיימים (השייכים ל"קיום"), כפי שהם באמת (לעיתים בניגוד לכפי שהם נראים או נתפסים או כפי שחושבים שהם).
הזיה ומציאות · טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ומציאות ·
סכיזופרניה
סכיזופרניה (בגרמנית: Schizophrenie; מונח שהומצא בהשראת היוונית: σχιζοφρενία; בעברית גם: שַׁסַּעַת. באנגלית Schizophrenia) היא הפרעה נפשית ממושכת מורכבת והטרוגנית בביטוייה, השייכת לקבוצת ההפרעות הנפשיות המלוות לרוב בתופעות של פסיכוזה.
הזיה וסכיזופרניה · טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וסכיזופרניה ·
פסיכוזה
פְּסִיכוֹזָה היא מצב פסיכו-פתולוגי המתבטא בבוחן מציאות לקוי.
הזיה ופסיכוזה · טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ופסיכוזה ·
תרופה
בקבוקי תרופות היסטוריים, ירושלים, ראשית המאה ה-20, מתוך התערוכה "ירושלים: גיליון רפואי", מגדל דוד תרופות המיוצרות בתעשייה הפרמצבטית תְּרוּפָה (באנגלית: pharmaceutical drug או medicinal product או בקיצור drug או medication) היא חומר כימי או ביולוגי פעיל, בודד או כחלק מתערובת של חומרים, המשמש למניעה או לפתרון בעיות כגון כאב, חרדה, מחלה ועוד.
הזיה ותרופה · טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ותרופה ·
דיכאון קליני
דיכאון קליני (קרוי גם: דיכאון מז'ורי, הפרעת דיכאון מז'ורית; וכן בשם העברי התקני דיכאון רבא. באנגלית: Major depressive disorder או MDD) הוא הפרעה נפשית, המאופיינת בדפוס נרחב ומתמשך (לפחות שבועיים) של מצב רוח ירוד, שאליו מתלווים הערכה עצמית נמוכה ואובדן עניין והנאה מפעילויות מהנות, חרדה, הפרעות שינה ותיאבון, חוסר מרץ, מחשבות פסימיות בדרגות שונות – עד כדי מחשבות של חוסר טעם לחיים ואובדניות, ירידה בריכוז ובזיכרון, ופגיעה משמעותית בתפקוד.
דיכאון קליני והזיה · דיכאון קליני וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ·
הפרעה נפשית
הפרעה נפשית (ידועה בסיווג ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי כ"הפרעה נפשית והתנהגותית"; מונחים אחרים בשימוש הם הפרעה פסיכיאטרית (באנגלית: Mental disorder או Psychiatric Disorder), ובעבר - מחלת נפש או "מחלה נפשית" (באנגלית: Mental Illness) היא מערך מובנה של תסמינים המופיעים אצל האדם בו זמנית לפחות חלק מהזמן ויש להם ממד התנהגותי, רגשי או קוגניטיבי, או צירופים של ממדים אלה. ההפרעה הנפשית משקפת תפקוד לא נורמלי מבחינה פסיכולוגית, ביולוגית או התפתחותית, והיא באה לידי ביטוי במצוקה משמעותית של האדם או גורמת להפרעה משמעותית בתפקודיו השונים בחיי היומיום. בחלק מהמקרים, הפרעה נפשית היא תגובה אנושית קיצונית למקרה של דחק או אובדן. תחולת המושג הפרעה נפשית קשורה קשר הדוק למושג סטייה חברתית, המשתנה מתרבות אחת לאחרת. לכן מה שנחשב כנורמלי בתרבות אחת יכול להיחשב כלא נורמלי בתרבות אחרת. קשת רחבה של מצבים רגשיים התנהגותיים ומחשבתיים סוּוגו על ידי הפסיכולוגיה כאבנורמליות (סטיה מן הנורמה). סיווג זה השתנה עם השנים, וייתכנו בו הבדלים בין תרבויות. העיסוק בנושא בעייתי במיוחד, שכן הוא טעון משמעויות במגוון תחומים, משמעויות הנושאות עימן השלכות רפואיות, חברתיות, פוליטיות, מוסריות, דתיות ועוד. הסיווג להפרעות נפשיות הנפוץ בקרב מרבית העוסקים במקצועות בריאות הנפש בארצות הברית הוא המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. ההפרעות הנפשיות יכולות להיות בדרגות חומרה שונות: קלות, בינוניות, חמורות, זמניות או כרוניות. בשפה המדוברת, המונח הישן והצר "מחלת נפש" או "מחלת רוח" מתייחס בעיקר למקרים חמורים של הפרעה נפשית, לרוב כשמתלווים תסמינים פסיכוטיים. בישראל המונחים "חולה נפש" ו"מחלת נפש" מופיעים בחוקי המדינה. המונחים המשפטיים "חולה נפש" ו"מחלת נפש" צרים במובנם ומתייחסים למצב פסיכוטי בחוק הטיפול בחולי נפש, האחרון בשנת 1991, ובחוק העונשין ("מחלה שפגעה ברוחו" של אדם). מושג רחב יותר של "נכי נפש" מופיע ב"חוק לשיקום נכי הנפש בקהילה" משנת 2000. המושגים "טירוף הדעת","בלתי שפוי בדעתו", המתייחסים למצבים פסיכוטיים או פגיעות נפשיות חמורות אחרות, מופיעים בישראל במסמכים של מוסדות ממשלה וחברות ביטוח.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הזיה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי
- מה יש להם במשותף הזיה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי
- דמיון בין הזיה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי
השוואה בין הזיה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי
יש הזיה 66 יחסים. יש הזיה 86. כפי שיש להם במשותף 6, מדד הדמיון הוא = 6 / (66 + 86).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הזיה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: