סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

היישוב ותל אביב במלחמת העצמאות

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין היישוב ותל אביב במלחמת העצמאות

היישוב vs. תל אביב במלחמת העצמאות

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל. כובשי יפו, מאת מיכאל קארה, בגן הכובשים במהלך מלחמת העצמאות הייתה תל אביב עיר הבירה דה פקטו של מדינת ישראל ושל היישוב העברי שקדם לה.

דמיון בין היישוב ותל אביב במלחמת העצמאות

היישוב ותל אביב במלחמת העצמאות יש להם 36 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מקווה ישראל, משה שרת, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם השנייה, מגילת העצמאות, אצ"ל, עזה, עיראק, פלמ"ח, פלישת צבאות ערב, צרפת, צבא ההצלה, ראשון לציון, רפיח, שכם, תקנות העברת קרקעות, תל אביב-יפו, תוכנית החלוקה, לח"י, טבריה, חיפה, בית דיזנגוף, גדרה, דוד בן-גוריון, הנגב, הסוכנות היהודית, העפלה, הגליל, ההגנה, הכרזת העצמאות, ..., כ"ט בנובמבר, יפו, יצחק גרינבוים, ירושלים, 14 במאי, 15 במאי. להרחיב מדד (6 יותר) »

מקווה ישראל

#הפניה מקוה ישראל.

היישוב ומקווה ישראל · מקווה ישראל ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

משה שרת

עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

היישוב ומשה שרת · משה שרת ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

היישוב ומלחמת העצמאות · מלחמת העצמאות ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

היישוב ומלחמת העולם השנייה · מלחמת העולם השנייה ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

מגילת העצמאות

מגילת העצמאות היא המסמך המכריז על הקמתה של מדינת ישראל.

היישוב ומגילת העצמאות · מגילת העצמאות ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

אצ"ל

#הפניה ארגון צבאי לאומי.

אצ"ל והיישוב · אצ"ל ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

עזה

עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).

היישוב ועזה · עזה ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

היישוב ועיראק · עיראק ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

פלמ"ח

הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.

היישוב ופלמ"ח · פלמ"ח ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

פלישת צבאות ערב

#הפניה מלחמת העצמאות#הכרזת המדינה ופלישת צבאות ערב.

היישוב ופלישת צבאות ערב · פלישת צבאות ערב ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

היישוב וצרפת · צרפת ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

צבא ההצלה

צבא ההצלה הערבי (בערבית: جيش الإنقاذ - גַ'יְשֶ אלְאִנְקַאד') היה צבא של מתנדבים ממדינות ערביות בפיקודו של פאוזי קאוקג'י הלבנוני, שפלש לתחום המנדט החל בינואר 1948 מבלי שנתקל בהתנגדות בריטית, במטרה למנוע את התבססות היישוב היהודי ולסכל את תוכנית החלוקה.

היישוב וצבא ההצלה · צבא ההצלה ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

ראשון לציון

מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.

היישוב וראשון לציון · ראשון לציון ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

רפיח

רָפִיחַ (במצרית קדומה: rpwḥw, באשורית: Rapiḫi או Rapiḫu, ביוונית: Ῥαφία,סטראבון, גאוגרפיקה, 16.2.31 (ראו ב וב) בערבית: رفح, רַפַח) היא העיר הדרומית ביותר ברצועת עזה, חלק מתושביה הם ערבים מוסלמים, ומרביתם פליטים פלסטינים.

היישוב ורפיח · רפיח ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

היישוב ושכם · שכם ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

תקנות העברת קרקעות

מפת הקרקעות בבעלות יהודית, נכון לסוף שנת 1944 בחלוקה לאזורים כרזה זועקת בהפגנת מחאה בתל אביב נגד החלטת שלטונות המנדט על תקנות העברת קרקעות (1940): ''''אדמות ארץ ישראל לעם ישראל!'''' תקנות העברת קרקעות, 1940 (באנגלית: Land Transfer Regulations) היו תקנות של שלטונות המנדט הבריטי שהגבילו מאוד מכירת קרקע ליהודים בארץ ישראל.

היישוב ותקנות העברת קרקעות · תל אביב במלחמת העצמאות ותקנות העברת קרקעות · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

היישוב ותל אביב-יפו · תל אביב במלחמת העצמאות ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תוכנית החלוקה

תוכנית החלוקה היא תוכנית שהציעה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם לחלוקת ארץ ישראל ממערב לנהר הירדן לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי.

היישוב ותוכנית החלוקה · תוכנית החלוקה ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

לח"י

#הפניה לוחמי חרות ישראל.

היישוב ולח"י · לח"י ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

היישוב וטבריה · טבריה ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

היישוב וחיפה · חיפה ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

בית דיזנגוף

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, 14 במאי 1948 תערוכה במוזיאון, שנות השלושים "בית דיזנגוף" או "בית העצמאות" הוא כינויו של בית מספר 16 בשדרות רוטשילד שבעיר תל אביב, ובו התגוררו ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה.

בית דיזנגוף והיישוב · בית דיזנגוף ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

גדרה

מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.

גדרה והיישוב · גדרה ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

דוד בן-גוריון והיישוב · דוד בן-גוריון ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

הנגב

מפת הנגב מפת ישראל כשהנגב מודגש נחל צין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתים טיפוסיים בעיר הבדואית רהט הַנֶּגֶב (בערבית: النقب - מעבר ההר, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.

היישוב והנגב · הנגב ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.

היישוב והסוכנות היהודית · הסוכנות היהודית ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

העפלה

#הפניה ההעפלה.

היישוב והעפלה · העפלה ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

הגליל והיישוב · הגליל ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

ההגנה והיישוב · ההגנה ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

היישוב והכרזת העצמאות · הכרזת העצמאות ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

כ"ט בנובמבר

מדינות שלא היו חברות באו"ם מפת תוכנית החלוקה כ"ט בנובמבר (בגימטריה: כ"ט.

היישוב וכ"ט בנובמבר · כ"ט בנובמבר ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

היישוב ויפו · יפו ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

יצחק גרינבוים

קבר יצחק גרינבוים בקיבוץ גן שמואל יצחק גִרִינְבּוֹיְם (בפולנית: Izaak Grünbaum; 24 בנובמבר 1879, ורשה – 7 בספטמבר 1970, גן שמואל) היה מנהיג ציוני, מראשי התנועה הציונית של יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם.

היישוב ויצחק גרינבוים · יצחק גרינבוים ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

היישוב וירושלים · ירושלים ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

14 במאי

אנרי הרביעי 14 במאי הוא היום ה-134 בשנה (135 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.

14 במאי והיישוב · 14 במאי ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

15 במאי

15 במאי הוא היום ה-135 בשנה (136 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

15 במאי והיישוב · 15 במאי ותל אביב במלחמת העצמאות · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין היישוב ותל אביב במלחמת העצמאות

יש היישוב 285 יחסים. יש היישוב 245. כפי שיש להם במשותף 36, מדד הדמיון הוא = 36 / (285 + 245).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין היישוב ותל אביב במלחמת העצמאות. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »