גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
74 יחסים: Keilalphabetische Texte aus Ugarit, משקל (שירה), משקל (בלשנות), מוסד ביאליק, מות, מולד הלבנה, מיתולוגיה, מיתולוגיה מסופוטמית, מיתולוגיה כנענית, מילטון, אמר, אאוס, אנליל, אפיתט, אשרה (אלה), אשור, אל (אל כנעני), אטימולוגיה, אורי אלטר, אוריגנס, אוגרית, אכדית, נצרות, נוגה, סאטירה, ספר אדם וחוה, ספר ישעיהו, ספריית האנציקלופדיה המקראית, סרגון השני, עקילס הגר, ערבית, עריץ, עשתר (אל), עלילות אקהת, עלילות בעל וענת, פאתון, פרוזה, פרוזודיה, פרודיה, פשיטתא, קינה, שאול (מיתולוגיה), שאול (עולם מתים), שם עצם, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-20, שטן, שחר (אל), שורש (שפות שמיות), תרגום השבעים, ..., תחריט, לוציפר, ז'אן קלווין, חתונת ירח ונכל, חיבור אבוד, בעל (אל), ביקורת נוסח המקרא, בית מקרא, גן העדן האבוד, גוסטב דורה, המאה ה-1, המאה ה-3, הר צפון, הרמן גונקל, השירה האוגריתית, הוגו וינקלר, הירונימוס, היבריס, וולגטה, ויליאם פוקסוול אולברייט, כושרות, ישעיהו, יוונית, 1866. להרחיב מדד (24 יותר) »
Keilalphabetische Texte aus Ugarit
Keilalphabetische Texte aus Ugarit (בעברית: "טקסטים באלפבית יתדות מאוגרית"), או בקיצור KTU, הוא ספר המהווה את המקור הסטנדרטי כיום לטקסטים באלפבית אוגריתי (כל כתבי אוגרית ובהם שירה אוגריתית) ולהתייחסות אליהם.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וKeilalphabetische Texte aus Ugarit · ראה עוד »
משקל (שירה)
משקל (גם בלועזית: ריתמוּס) הוא שם כולל למערכות המִקְצָב המשמשות ברוב סוגי השירה.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ומשקל (שירה) · ראה עוד »
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ומשקל (בלשנות) · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מות
מוֹת הוא אל המוות והשאול במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ומות · ראה עוד »
מולד הלבנה
תמונה של לבנה בהתחדשותה, בתמונה הירח כבר ביומו השני. הדמיה של הירח בהתחדשותו (לצופה מחלקו הצפוני של כדור הארץ) מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ומולד הלבנה · ראה עוד »
מיתולוגיה
מיתולוגיה היוונית מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של מיתוסים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת והעוסקים בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ומיתולוגיה · ראה עוד »
מיתולוגיה מסופוטמית
המיתולוגיה המסופוטָמית היא המיתולוגיה של השׁוּמֵרִים, האַכַּדִים, הבַּבְלִים והאַשּׁוּרִים.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ומיתולוגיה מסופוטמית · ראה עוד »
מיתולוגיה כנענית
Baal au foudre, המאות ה־15–13 לפנה"ס. המיתולוגיה הכנענית (או הפיניקית) היא אוסף המיתוסים שהתפתחו על ידי הכנענים, על קבוצותיהם השונות.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ומיתולוגיה כנענית · ראה עוד »
מילטון
#הפניה ג'ון מילטון.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ומילטון · ראה עוד »
אמר
מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס אֶמַר (באכדית: 𒂍𒈥, בתעתיק לאותיות לטיניות É-mar) הוא שמה של עיר אמורית עתיקה ששכנה על הברך הגדולה, בחלקו המרכזי של נהר הפרת.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ואמר · ראה עוד »
אאוס
אֵאוֹס (יוונית הומרית: Ἠώς יוונית אטית: Έως) היא אלת השחר במיתולוגיה היוונית ובתם של היפריון ותיאה.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ואאוס · ראה עוד »
אנליל
אֶנְלִיל (מילולית: אדון הרוח-EN.LÍL) הוא אל הרוח, האוויר והסער במיתולוגיה השומרית.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ואנליל · ראה עוד »
אפיתט
אפיתט (מיוונית: ἐπίθετον, epitheton, הטיה של ἐπίθετος, epithetos, "לייחס, להוסיף") הוא שם תואר או מונח תיאורי (מילה או ביטוי), המלווה או המתרחש במקום של שם עצם כאשר בשניים אלה יחדיו נעשה שימוש במשותף.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ואפיתט · ראה עוד »
אשרה (אלה)
אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ואשרה (אלה) · ראה עוד »
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ואשור · ראה עוד »
אל (אל כנעני)
עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ואל (אל כנעני) · ראה עוד »
אטימולוגיה
אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ואטימולוגיה · ראה עוד »
אורי אלטר
#הפניה רוברט אלטר.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ואורי אלטר · ראה עוד »
אוריגנס
אוריגנס מאלכסנדריה (ביוונית: Ὠριγένης, בלטינית: Origenes, בקופטית: Ϩⲱⲣⲓⲕⲉⲛ; נולד בסביבות 185–186 ונפטר בין 253–255), ידוע גם בשם אוריגנס אדמנטיוס (ביוונית: Ὠριγένης Ἀδαμάντιος), היה מלומד נוצרי קדום, סגפן, ותאולוג.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ואוריגנס · ראה עוד »
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ואוגרית · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ואכדית · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ונצרות · ראה עוד »
נוגה
נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ונוגה · ראה עוד »
סאטירה
ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וסאטירה · ראה עוד »
ספר אדם וחוה
ספר אדם וחוה הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אדם וחוה לאחר גירושם מגן עדן.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וספר אדם וחוה · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וספר ישעיהו · ראה עוד »
ספריית האנציקלופדיה המקראית
#הפניה אנציקלופדיה_מקראית#ספריית_הבת_של_האנציקלופדיה קטגוריה:סדרות ספרים בעברית קטגוריה:סדרות ספרי עיון קטגוריה:חיבורים בחקר המקרא.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וספריית האנציקלופדיה המקראית · ראה עוד »
סרגון השני
סַרְגוֹן השני (באכדית: שָרוּ-כּינוּ שמשמעותו המלך החוקי, המלך הלגיטימי) היה מלך האימפריה האשורית החדשה בין השנים 722–705 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וסרגון השני · ראה עוד »
עקילס הגר
עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ועקילס הגר · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וערבית · ראה עוד »
עריץ
משטר עריצות או דֶּסְפּוֹטִיזְם (מיוונית עתיקה: Δεσποτισμός) הוא שלטון בה ישות יחידה אוחזת בכל סמכויות הכוח.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ועריץ · ראה עוד »
עשתר (אל)
עשתר (באוגריתית ובדרום ערבית עתיקה: עתֿתר; נקרא גם עתֿתר ערץ) הוא אל כוכב השחר במיתולוגיה הכנענית.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ועשתר (אל) · ראה עוד »
עלילות אקהת
#הפניה עלילת אקהת.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ועלילות אקהת · ראה עוד »
עלילות בעל וענת
צלמית ברונזה של בעל מהמאות ה-14 עד ה-12 לפני הספירה, שנמצאה בחפירות באוגרית. האפוסים האוגריתיים. רשימה של אלי אוגרית עלילות בעל וענת (ידועות גם בשמות עלילות בעל וכן עלילות בעל ומות) הן אפוס מיתולוגי קדום, המספר את סיפורם של אלי כנען ואוגרית ונחשב למיתוס האוגריתי המרכזי והחשוב ביותר בשירה האוגריתית מהמאות ה-15 עד ה-12 לפנה"ס (תקופת הברונזה המאוחרת).
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ועלילות בעל וענת · ראה עוד »
פאתון
נפילתו של פאתון, ג'ונתן ליס פאתון (מיוונית: Φαέθων "זורח/נוצץ") הוא דמות במיתולוגיה היוונית, בנו של הליוס (פבוס, "הזורח") או של קְלִימֶנוֹס, ואמו הייתה מרופה, ובגרסאות אחרות קלימנה.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ופאתון · ראה עוד »
פרוזה
פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ופרוזה · ראה עוד »
פרוזודיה
פרוזודיה הוא מושג בבלשנות השייך לתחום העוסק באקוסטיקה של הדיבור.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ופרוזודיה · ראה עוד »
פרודיה
התצלום אמריקן גותיק, וושינגטון די. סי. הוא פרודיה על הציור אמריקן גותיק פרודיה (ביוונית: παρῳδία, מן παρά שמשמעו "לצד" + ᾠδή שמשמעו "שיר", וביחד "שיר בצד") היא יצירה המחקה באופן קומי יצירה או סוג יצירות אחר.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ופרודיה · ראה עוד »
פשיטתא
פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ופשיטתא · ראה עוד »
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וקינה · ראה עוד »
שאול (מיתולוגיה)
#הפניה שאול (עולם מתים).
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ושאול (מיתולוגיה) · ראה עוד »
שאול (עולם מתים)
השְׁאוֹל הוא עולם המתים הקדום הנזכר בתנ"ך פעמים רבות ובהקשרים מגוונים.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ושאול (עולם מתים) · ראה עוד »
שם עצם
שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ושם עצם · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-80 של המאה ה-20
'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שטן
"השטן בפני אלוהים", מאת קוראדו ג'אקווינטו, שנת 1750 בערך. מתוך מוזיאון הוותיקן. המלאך מיכאל במאבק עם השטן, מאת יוהנס רוטנהאמר, 1610. השטן מענה את איוב ובני משפחתו. איורים של ספר איוב מאת ויליאם בלייק, 1826 שחין. איורים של ספר איוב מאת ויליאם בלייק, 1826 פיתויו של ישו מאת הארי שפר, 1854. "מיכאל הקדוש מנצח את השטן", 1468 בקירוב. שטן בעל שלושה ראשים, מתוך "כיתאב אל-בולחן", סוף המאה ה-14. ציור זכוכית מהמאה ה-16 בכנסיית נוטרדאם בנורמאנדי השטן מתוך דפיו של 'קודקס גיגס', ספר מפורסם מהמאה ה-13, בו כתובים רוב הכתבים החשובים באותה התקופה. סביב הציור המבעית והספר פותחה אגדה, על פיה הספר נכתב לאחר שנזיר נידון למוות וביקש מחילה, בתנאי שיכתוב ספר שיכיל את כל הידע האנושי תוך יום אחד, משימה שביצע בעזרת השטן. על פי האגדה, הציור מתאר את מראהו האמיתי של השטן. שָׂטָן הוא דמות מיתולוגית של רשע ומקטרג, המופיע בדתות שונות ומוזכר בתנ"ך, בברית החדשה ובקוראן.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ושטן · ראה עוד »
שחר (אל)
שחר (באוגריתית 𐎌𐎈𐎗) הוא אל הזריחה במיתולוגיה הכנענית, ותאומו של שלם אל השקיעה.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ושחר (אל) · ראה עוד »
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ותרגום השבעים · ראה עוד »
תחריט
מלנכוליה'''" (1514) תחריט מאת אלברכט דירר. תחריט הוא טכניקה של דפוס שקע.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ותחריט · ראה עוד »
לוציפר
"לוציפר" מאת אלסנדרו ולוטלו, שנת 1534. "נפילתו של לוציפר" מאת גוסטב דורה, איור של סצנה מתוך "גן העדן האבוד" מאת מילטון, שנת 1866. לוּצִיפֵר (מלטינית Lucifer, "נושא אור"), הידוע גם כהֵילֵל בִּן-שָׁחַר, הוא כינויו של השטן באמונה הנוצרית.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ולוציפר · ראה עוד »
ז'אן קלווין
ז'אן קלווין ז'אן קלווין (בצרפתית: Jean Calvin; 10 ביולי 1509 - 27 במאי 1564), תאולוג ומשפטן צרפתי בן המאה ה-16 שהיה לאחד הרפורמטורים החשובים של הדת הנוצרית, וממוביליה של תנועת הרפורמציה הפרוטסטנטית.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וז'אן קלווין · ראה עוד »
חתונת ירח ונכל
ירח מלא בשעת דמדומים, מעל הכנרת חתונת ירח ונכל הוא שיר עלילה מהשירה האוגריתית, המתאר את חיזורי האל ירח אחר האלה נכל ואב וחתונתם.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וחתונת ירח ונכל · ראה עוד »
חיבור אבוד
חיבור אבוד הוא יצירה ספרותית או עיונית שידוע כי התקיימה, אך לא שרדה.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וחיבור אבוד · ראה עוד »
בעל (אל)
בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ובעל (אל) · ראה עוד »
ביקורת נוסח המקרא
דף מעוטר בסוף כתב יד לנינגרד, מחשובי כתבי היד השלמים של נוסח המסורה והעתיק שבהם ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מהשיטה ההיסטורית-ביקורתית המכונה גם "הביקורת הגבוהה") היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »
בית מקרא
בית מקרא, כתב עת לחקר המקרא ועולמו הוא כתב עת מדעי לחקר המקרא בהקשר מקום יצירתו של המקרא: אזור הסהר הפורה ותקופתו: העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ובית מקרא · ראה עוד »
גן העדן האבוד
המהדורה הראשונה, 1667 איור לספר של הצייר גוסטב דורה גן עדן האבוד (באנגלית: Paradise Lost) הוא אפוס שנכתב בידי המשורר האנגלי בן המאה ה-17, ג'ון מילטון.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וגן העדן האבוד · ראה עוד »
גוסטב דורה
פול גוסטב דוֹרֶה (בצרפתית: Paul Gustave Doré; 6 בינואר 1832 – 23 בינואר 1883) היה צייר ותחריטאי צרפתי שהתפרסם בציורי התנ"ך שלו, אך גם באיוריו לספרים של רבלה, בלזק, דנטה, מילטון, קולרידג' וספרו הקלאסי של סרוואנטס "דון קישוט".
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וגוסטב דורה · ראה עוד »
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר והמאה ה-1 · ראה עוד »
המאה ה-3
המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר והמאה ה-3 · ראה עוד »
הר צפון
#הפניה הר קל.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר והר צפון · ראה עוד »
הרמן גונקל
הרמן גונקל (בגרמנית: Hermann Gunkel; 23 במאי 1862 – 11 במרץ 1932) היה תאולוג גרמני-פרוטסטנטי.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר והרמן גונקל · ראה עוד »
השירה האוגריתית
#הפניה שירה אוגריתית.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר והשירה האוגריתית · ראה עוד »
הוגו וינקלר
הוגו וינקלר (בגרמנית: Hugo Winckler; 4 ביולי 1863 – 19 באפריל 1913) היה ארכאולוג, היסטוריון, פילולוג ואשורולוג גרמני.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר והוגו וינקלר · ראה עוד »
הירונימוס
אוסביוס סופרוניוס הירונימוס (בלטינית: Eusebius Sophronius Hieronymus; ביוונית: Εὐσέβιος Σωφρόνιος Ἱερώνυμος) היה אב כנסייה, שנמנה בין עמודי התווך של הכנסייה הלטינית.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר והירונימוס · ראה עוד »
היבריס
כלי חרס בעלי דמות שחורה (550 לפנה"ס) המתארים את פרומתאוס מרצה את עונשו, קשור לטור. אדיפוס המלך והמפלצת. אדיפוס נחשב לחוטא הקלאסי בחטא ההיבריס. הִיבְּרִיס (ביוונית: Ὕβρις) במובנו המודרני הוא רגש של גאווה וגבהות־לב מוגזמים, הגוררים בעקבותיהם עונש ותבוסה.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר והיבריס · ראה עוד »
וולגטה
קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ווולגטה · ראה עוד »
ויליאם פוקסוול אולברייט
ויליאם פוקסוול אולברייט (באנגלית: William Foxwell Albright; 24 במאי 1891 - 20 בספטמבר 1971) היה ארכאולוג, בלשן ומומחה לחרסים אמריקני.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וויליאם פוקסוול אולברייט · ראה עוד »
כושרות
סנונית במעופה כושרות (באוגריתית: 𐎋𐎘𐎗𐎚 – כתֿרת) הן קבוצת אלות כנעניות (ואמוריות), שלפי ההקשרים המיתולוגיים המועטים שלהן מאוגרית מזוהות כאלות הריון ולידה.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וכושרות · ראה עוד »
ישעיהו
יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר וישעיהו · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ויוונית · ראה עוד »
1866
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: הילל בן שחר ו1866 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הילל_בן_שחר
