סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

היסטוריה של המתמטיקה

מַדָד היסטוריה של המתמטיקה

פעולות החשבון. היסטוריה של המתמטיקה היא תחום מחקר העוסק בהתפתחות המתמטיקה בחברה האנושית, מראשיתה של המתמטיקה ועד ימינו. [1]

648 יחסים: E (קבוע מתמטי), Mathematische Annalen, ממשל, ממלכת פרס, ממוצע אריתמטי, ממוצע גאומטרי, ממוצע הרמוני, מאיה, מנזר, מנוע הפרשים, מנייה, מס, מספר ממשי, מספר מצולע, מספר מרסן, מספר מרוכב, מספר משולשי, מספר משולשי ריבועי, מספר משוכלל, מספר מדומה, מספר אי רציונלי, מספר אי-רציונלי, מספר ראשוני, מספר ריבועי, מספר שלילי, מספר טרנספיניטי, מספר טבעי, מספר זוגי, מספר הופכי, מספרים ידידים, מסלול המילטוני, מסופוטמיה, מערב אירופה, מערכת צירים קרטזית, מערכת ליניארית, מעגל, מצפה כוכבים, מצרים, מצרים העתיקה, מצולע, מצולע משוכלל, מקרה פרטי, מרן מרסן, מרובע (שירה), מרכז מסה, משפט (מתמטיקה), משפט פיתגורס, משפט תאלס, משפט האי שלמות הראשון של גדל, משפט הפוך, ..., משפט השאריות הסיני, משפט הגבול המרכזי, משפטי האי שלמות של גדל, משפחת ברנולי, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משתנה, משורר, משושה, משולש, משולש שווה-שוקיים, משולש ישר זווית, משולש ישר-זווית, משוואת פל, משוואה, משוואה ממעלה רביעית, משוואה ממעלה שנייה, משוואה ממעלה שלישית, משוואה פולינומית, משוואה ליניארית, מתמטיקאי, מתמטיקה, מתמטיקה עיונית, מתמטיקה שימושית, מתמטיקה ביוון העתיקה, מלבן, מטאפיזיקה, מזבח, מחקר, מחשבון, מחלק משותף מקסימלי, מדעי המחשב, מדעי הטבע, מדידה, מושג המספר ביוון העתיקה, מוטות מנייה, מכה, מכון מופ"ת, מכון קליי למתמטיקה, מיסטיקה, מידה משותפת, מידות ומשקלות, אמריקה, אמריקה המרכזית, אאודוקסוס מקנידוס, אנציקלופדיה בריטניקה, אנליזה מתמטית, אנכרוניזם, אסלאם, אסטרונומיה, אסטרונום, אסיה הקטנה, אפלטון, אפולוניוס מפרגה, אפיפיור, אצבע, אקסיומת המקבילים, אקסיומה, אקסיומות פאנו, אקסיומות ההסתברות, אקדמיה, ארנון אברון, ארבע פעולות החשבון, ארכאולוגיה, ארכימדס, אריאבהטה, אריסטו, אריק טמפל בל, אריתמטיקה, אריתמטיקה (ספר), אשור, אל-מאמון, אל-מנסור, אל-בירוני, אלמגסט, אלפבית יווני, אלקווין, אלגברה, אלגוריתם, אלכסנדריה, אלכסון, אלי אשד, אליפסה, אטרוסקים, אטיקה, אחוז, אברהם אבן עזרא, אבו ג'עפר מוחמד אל-ח'ואריזמי, אבו כאמל, אגן הים התיכון, אדם, אדריכלות, אדלארד מבאת', אהוד הרושובסקי, אוניברסיטה משודרת, אופטיקה, אוקלידס, אולוג בג, אוזבקיסטן, אוגוסטן לואי קושי, אוגוסטין לואי קושי, אכד, אימפריה, איאן סטיוארט (מתמטיקאי), אינסוף, אינקה, אינקה גרסילאסו דה לה וגה, אינטרפולציה, אינטגרל, אינדיאנים, אירופה, איטליה, איבן אל-היית'ם, אייזק ניוטון, נאופלאטוניזם, נעלם, נפח, נקודת אי-רציפות, נקודה (גאומטריה), נזיר (נצרות), נגזרת, נוסחת אוילר (תורת הגרפים), נוסחת הרון, ניסוי וטעייה, ניקולאי לובצ'בסקי, ניקולו טרטליה, סמרקנד, סמל, ספר חשבונות, ספרד, ספרה, ספרות מאיה, ספרות רומיות, ספרות ברהאמיניות, ספרות בבליות, ספרי עליית הגג, ספריית הוותיקן, ספרייה, ספינה, ספירת הנוצרים, ספירה (גאומטריה), סרגל חישוב, סדרת פיבונאצ'י, סדרה (מתמטיקה), סדרה חשבונית, סון דזה, סוחר, סכום, סין (אזור), סימאון דני פואסון, סימון מתמטי, סינוס (טריגונומטריה), סינית מסורתית, סיפור עם, סיציליה, סילבסטר השני, סיגמא, סיימון סינג, עם, עצם אישנגו, עקרון קאוואליירי, עקומה, ערבים, ערבית, על הפרופורציה האלוהית, עבודה אקדמית, עומר ח'יאם, עול, עיר בירה, פאפוס מאלכסנדריה, פאצ'אקוטי, פאון, פאון משוכלל, פאי, פאי (אות), פסיכולוגיה, פפנוטי צ'בישב, פפירוס, פפירוס רינד, פרת, פרבולה, פרדוקס, פרוקלוס, פרינקיפיה מתמטיקה (ראסל), פלימפטון 322, פליניוס הזקן, פליפה גואמן פומה דה איילה, פליפה השלישי, מלך ספרד, פונקציה, פונקציה ממשית, פונקציות טריגונומטריות, פונקציית זטא של רימן, פולינום, פודקאסט, פירמידה (גאומטריה), פירמידות במצרים, פיתגוראים, פיתגורס, פילוסוף, פילוסופיה, פילוסופיה של המתמטיקה, פיזיקאי, פיזיקה, פיזיקה מתמטית, פיבונאצ'י, פייר דה פרמה, פייר-סימון לפלס, צ'ין שה-חואנג, צפרדע, צפון אפריקה, צרפת, צל, צלע (גאומטריה), צבא, קמור, קארל ויירשטראס, קצ'ואה, קרל פרידריך גאוס, קטע (גאומטריה), קבוע אוילר, קואדריוויום, קוסמולוגיה, קורט גדל, קוטר, קובייה, קיפו, קירוב, קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים, ראשן, רנסאנס, רנה דקארט, רלב"ג, רטוריקה, רדיאן, רדיוס, רומא העתיקה, רואה חשבון, ריבוע, ריבוע (חזקה), ריבוע קסם, ריגורוזי, ריגורוזיות, שריפת ספרים, שלשה פיתגורית, שטח, שטח פנים, שבע האמנויות החופשיות, שבר (מתמטיקה), שבר מצרי, שבר יסודי, שבט, שורש ריבועי, שושנת מים, שושלת, שושלת סווי, שושלת טאנג, שווייץ, שיפיונה דל פרו, שילוש זווית, שיטת ספירה, שיטת המיצוי, שיטות ספירה, ת'אבת אבן קורה, תאלס, תאוריה, תפילה, תקופת המדינות הלוחמות, תרבוע העיגול, תרבות עמק האינדוס, תרבויות האנדים, תרגום, תשס"ז, תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה, תלמי (אסטרונום), תלמי הראשון, תומאס ברדוורדין, תור הזהב של האסלאם, תורת גלואה, תורת המספרים, תורת המשחקים, תורת הקבוצות, תורת הקבוצות האקסיומטית, תורת הגרפים, תורת ההסתברות, תורת ההכרה, תולדות הגאומטריה היוונית, תיבה (גאומטריה), לאונרד אוילר, לאונרדו מפיזה, לפני הספירה, לטינית, לוקה פאצ'ולי, לוח שנה, לוח לוגריתמים, לוח השנה של המאיה, לוגריתם, לוגיקה, לוגיקה מתמטית, לודוביקו פרארי, טנגנס, טרפז, טריגונומטריה, טריגונומטריה ספירית, טריוויום, טופאק אינקה יופאנקי, טופולוגיה, טור חזקות, טור גאומטרי, טימור לנג, ז'אן גסטון דארבו, ז'וזף לואי לגראנז', זמנים, זהות (מתמטיקה), זווית, ח'ליפה, חפיפת משולשים, חרסית, חרוט, חריזה, חשבון אינפיניטסימלי, חשבונאות, חשבונייה, חתכי חרוט, חזקה (מתמטיקה), חזרן, חבל, חוק ארכימדס, חוק המספרים הגדולים, חינוך, חישוב, חילוק, חידת מסע הפרש, חידה מתמטית, בנו ארבל, בנייה בסרגל ובמחוגה, בסיס (אריתמטיקה), בסיס אונרי, בסיס סקסגסימלי, בעיה פתוחה במתמטיקה, בעיות המילניום של מכון קליי, בעיית בזל, בראהמספהוטסידהאנטה, בראהמגופטה, ברנרד בולצאנו, ברנהרד רימן, בלשנות, בלז פסקל, בבל, בגדאד, בדה ונרביליס, בואתיוס, בית אומיה, בית עבאס, בית החוכמה, ג'רארדו דה קרמונה, ג'ון נפייר, ג'ירולמו קרדאנו, ג'ייניזם, גמא, גאומטריה, גאומטריה אנליטית, גאומטריה אלגברית, גאומטריה אוקלידית, גאומטריה פרויקטיבית, גאומטריה לא אוקלידית, גאומטריה לא-אוקלידית, גאומטריה היפרבולית, גאומטריה כדורית, גאורג קנטור, גרמניה, גרף מישורי, גרף של פונקציה, גרש, גרגורי פרלמן, גליל (גאומטריה), גבול, גבול (מתמטיקה), גבול של סדרה, גוטפריד וילהלם לייבניץ, דמיון משולשים, דניאל ברנולי, דקדוק, דת, דביר (הוצאת ספרים), דדוקציה, דויד הילברט, דיופנטוס, המאה ה-1, המאה ה-12, המאה ה-15, המאה ה-16, המאה ה-16 לפנה"ס, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-19 לפנה"ס, המאה ה-20, המאה ה-3, המאה ה-3 לפנה"ס, המאה ה-4, המאה ה-4 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, המאה ה-7, המאה ה-8, המאה ה-9, המשפט האחרון של פרמה (ספר), המשפט היסודי של האריתמטיקה, המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי, המחשב של פסקל, המדינה (דיאלוג אפלטוני), המהפכה המדעית, המיתולוגיה של האינקה, האנציקלופדיה העברית, האסכולה הפיתגוראית, האקדמיה האפלטונית, הארון א-רשיד, האומנות הגדולה, האימפריה המוסלמית, האימפריה הספרדית, הספירה הארמילרית, הסתברות, העת העתיקה, הפרדוקס של ראסל, הפרכה, הרנסאנס האיטלקי, הרון מאלכסנדריה, הרודוטוס, השערת פואנקרה, השורש הריבועי של 2, השיטה העשרונית, התאמה חד חד ערכית, התקופה הפרה-קולומביאנית, התקופה ההלניסטית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, החברה המלכותית, הבעיות הגאומטריות של ימי קדם, הגשרים של קניגסברג, הגדרה, הוצאת שורש ריבועי, הוצאת דביר, הודו, הוכחה, הוכחה (לוגיקה מתמטית), הוכחה בדרך השלילה, הכנסייה הקתולית, הכללה (מתמטיקה), הכיבוש הספרדי של אימפריית האינקה, הינדואיזם, היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות, היסטוריה של האריתמטיקה, היסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי, היפרבולה, היפרכוס, היפוקרטס מכיוס, היקף, הישר הממשי, הידרודינמיקה, ודה, וודוא, כנסייה, כרוניקה, כריסטיאן הויגנס, כתב, כתב עת, כתב יתדות, כדור (גאומטריה), כיפת השמיים, כיוס, ימי הביניים, יאנוש בויאי, יאקוב ברנולי, יסודות (ספר), ישר, ישרים מקבילים, יחס (בין מספרים), יחס הזהב, יד, ידיעות ספרים, יופי מתמטי, יוהאן ברנולי, יוון, יוון העתיקה, יוונית, 0 (מספר), 10, 1003, 1024, 1040, 1048, 1114, 1130, 1131, 1135, 1170, 1187, 1191, 120 לפנה"ס, 1200, 1202, 1209, 1213, 1231, 1248, 1250, 1259, 1260, 1261, 1279, 1316, 1320, 1380, 1393, 140, 1429, 1437, 1447, 1449, 1494, 1509, 1515, 1532, 1535, 1545, 1571, 1586, 1601, 1637, 165, 1652, 1654, 1667, 1684, 1693, 1695, 1699, 1704, 1710, 1726, 1735, 1744, 1748, 1790, 1807, 1870, 1879, 1895, 1897, 190 לפנה"ס, 1901, 1931, 1937, 1971, 1989, 1990, 200, 2005, 2012, 212 לפנה"ס, 284, 287 לפנה"ס, 410 לפנה"ס, 411, 429, 470 לפנה"ס, 476, 480, 485, 496 לפנה"ס, 501, 524, 525, 550, 580, 598, 600, 640, 660, 661, 668, 70, 732, 750, 754, 763, 775, 780, 826, 845, 85, 850, 868, 901, 929, 930, 950, 953, 955, 973, 999. להרחיב מדד (598 יותר) »

E (קבוע מתמטי)

פונקציות מעריכיות בבסיסים שונים. פונקציית האקספוננט, המסומנת בכחול, היא הפונקציה המעריכית היחידה ששיפוע הישר המשיק לה (המסומן באדום) בנקודה x.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וE (קבוע מתמטי) · ראה עוד »

Mathematische Annalen

Mathematische Annalen (מילולית בגרמנית: דברי ימים מתמטיים) הוא כתב עת מדעי למתמטיקה היוצא לאור בגרמניה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וMathematische Annalen · ראה עוד »

ממשל

מִמְשָׁל הוא תחום החיים בו נעשות ההחלטות הרשמיות והכוללות של חברה או מדינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וממשל · ראה עוד »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וממלכת פרס · ראה עוד »

ממוצע אריתמטי

#הפניה ממוצע חשבוני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וממוצע אריתמטי · ראה עוד »

ממוצע גאומטרי

#הפניה ממוצע#ממוצע הנדסי (ממוצע גאומטרי).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וממוצע גאומטרי · ראה עוד »

ממוצע הרמוני

במתמטיקה ממוצע הרמוני הוא סוג של ממוצע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וממוצע הרמוני · ראה עוד »

מאיה

פירמידה בעיר המאיה העתיקה טיקאל (גואטמלה של ימינו) מאיה הייתה ציוויליזציה במסו-אמריקה שהתפתחה בקרב בני המאיה, קבוצות אתניות של ילידים בני יבשת אמריקה הקרובות זו לזו בלשונן ובתרבותן, שישבו במשך למעלה מ-3,000 שנה באזורים נרחבים במרכז אמריקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומאיה · ראה עוד »

מנזר

חצי-האי סיני מנזר מר סבא במדבר יהודה מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומנזר · ראה עוד »

מנוע הפרשים

דגם של מנוע הפרשים מספר 2 של בבג', שנבנה לראשונה ב-1991, במוזיאון המדע בלונדון. בצד שמאל המדפסת, ובצד ימין הארכובה המפעילה את המנוע סקסטנט המשמש לניווט, בדרך כלל ימי. הסקסטנט משמש למדידת גובהו של גרם שמים מעל האופק. כדי לחשב את המיקום בעזרת תוצאות המדידות, יש לבצע חישובים, עבורם נדרשים לוחות לוגריתמים, אנטי-לוגריתמים, ולוחות טריגונומטריים מנוע הפרשים מספר 3 של הממציא והיזם השוודי פר גאורג שוץ מנוע הֶפְרֵשים הוא מחשבון מכני ספרתי בעל יעוד מיוחד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומנוע הפרשים · ראה עוד »

מנייה

ספירה באמצעות קווים בקבוצות של חמישה קווים מְנִיָּה היא הפעילות של מציאת מספר העצמים הנכללים בקבוצה סופית נתונה, או הפרדת מספר נתון של עצמים מתוך קבוצה נתונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומנייה · ראה עוד »

מס

מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומס · ראה עוד »

מספר ממשי

במתמטיקה, מספר ממשי הוא מספר המייצג גודל, כמו \ 3, -4.1, \tfrac או \ 2\pi.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר ממשי · ראה עוד »

מספר מצולע

במתמטיקה, מספר מצולע, הוא מספר שלם \ n המקיים את התכונה שאפשר לארגן \ n נקודות כקודקודים של שרשרת מצולעים משוכללים בעלי קודקוד משותף.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר מצולע · ראה עוד »

מספר מרסן

מספרי מרסן, הנקראים על שם המתמטיקאי האב מרן מרסן, הם מספרים שהם חזקה של שתיים פחות 1, כלומר, בתבנית: \ M_n.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר מרסן · ראה עוד »

מספר מרוכב

מישור: הציר \ \mathfrakR מתאר את הרכיב הממשי, a, והציר \ \mathfrakI מתאר את הרכיב המדומה, b. במתמטיקה, מספר מרוכב הוא מספר מהצורה a+bi כאשר a ו-b הם מספרים ממשיים, ו-i הוא השורש של הפולינום: x^2+1.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר מרוכב · ראה עוד »

מספר משולשי

ששת המספרים המשולשיים הראשונים בתורת המספרים, מספר טבעי \ T נקרא מספר משולשי אם אפשר לסדר \ T עצמים בצורת משולש שווה-צלעות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר משולשי · ראה עוד »

מספר משולשי ריבועי

המספר 36 הוא משולשי ריבועי, מפני שניתן להציגו גם כמספר ריבועי וגם כמספר משולשי מספר משולשי ריבועי הוא מספר שהוא גם מספר ריבועי וגם מספר משולשי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר משולשי ריבועי · ראה עוד »

מספר משוכלל

מספר משוכלל או מספר מושלם הוא מספר טבעי השווה לסכום כל המחלקים הטבעיים שלו מלבד המספר עצמו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר משוכלל · ראה עוד »

מספר מדומה

מספר מדומה (לעיתים מכונה "מספר דמיוני") הוא מספר שריבועו הוא מספר ממשי שלילי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר מדומה · ראה עוד »

מספר אי רציונלי

#הפניה מספר אי-רציונלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר אי רציונלי · ראה עוד »

מספר אי-רציונלי

מספרים אי-רציונליים מספר אי רציונלי הוא מספר ממשי שאינו מספר רציונלי, כלומר שלא ניתן להציגו כמנה של שני מספרים שלמים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר אי-רציונלי · ראה עוד »

מספר ראשוני

בתורת המספרים, מספר ראשוני הוא מספר טבעי גדול מ-1, שלא ניתן להציגו כמכפלה של שני מספרים טבעיים קטנים ממנו, כלומר הוא מתחלק רק ב-1 ובעצמו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר ראשוני · ראה עוד »

מספר ריבועי

מספר ריבועי הוא מספר שלם חיובי שיכול להיכתב כריבוע של מספר שלם אחר, כלומר הוא מהצורה \ n^2 כש-n שלם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר ריבועי · ראה עוד »

מספר שלילי

#הפניה מספרים חיוביים ושליליים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר שלילי · ראה עוד »

מספר טרנספיניטי

מספר טרנספיניטי הוא מספר הגדול מאשר כל מספר סופי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר טרנספיניטי · ראה עוד »

מספר טבעי

במתמטיקה מספר טבעי הוא מספר שלם חיובי, המתאר מספר איברים בקבוצה סופית, כמו 1,2,3 או כמו 72.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר טבעי · ראה עוד »

מספר זוגי

#הפניה זוגיות (מתמטיקה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר זוגי · ראה עוד »

מספר הופכי

מספר הופכי (לעיתים נקרא הופכי כפלי) למספר נתון הוא מספר שמכפלתו במספר הנתון שווה ל-1 (איבר היחידה ביחס לכפל).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספר הופכי · ראה עוד »

מספרים ידידים

במתמטיקה, זוג מספרים הם ידידים אם כל אחד מהם שווה לסכום מחלקיו של האחר (כאשר בין המחלקים אין סופרים את המספר עצמו).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומספרים ידידים · ראה עוד »

מסלול המילטוני

מעגל המילטוני על הקשתות של תריסרון מסע הפרש במסלול סגור בתורת הגרפים, מסלול המילטוני הוא מסלול בגרף מכוון או בלתי מכוון העובר בכל צומת בדיוק פעם אחת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומסלול המילטוני · ראה עוד »

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומסופוטמיה · ראה עוד »

מערב אירופה

מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומערב אירופה · ראה עוד »

מערכת צירים קרטזית

מערכת הצירים הקַרְטֶזית היא מערכת צירים שהגה בשנת 1637 המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, כדרך להצגה מדויקת של מיקום נקודות במישור ובמרחב התלת-ממדי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומערכת צירים קרטזית · ראה עוד »

מערכת ליניארית

מערכת ליניארית היא מערכת הניתנת לתיאור על ידי אופרטור ליניארי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומערכת ליניארית · ראה עוד »

מעגל

החלק החיצוני הצבוע באפור מסמן את המעגל והשטח הצבוע בצהוב מסמן את העיגול מעגל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שמרחקן מהמרכז, קבוע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומעגל · ראה עוד »

מצפה כוכבים

מצפה כוכבים בשעות הלילה. מצפה כוכבים בשטרסבורג, צרפת "מצפה ספינקס" ביונגפראו מצפה הכוכבים פאראנאל (אחד מארבעת הטלסקופים של הVLT) במדבר אטקמה שבצ'ילה צופה במרכז גלקסיית שביל החלב. קרן הלייזר יוצרת כוכב מלאכותי בשמיים שמאפשר לטלסקופ לתקן את צורת המראה לביטול עיוותים אטמוספיריים. מצפה כוכבים הוא מקום המצויד במכשור מדעי, ובפרט טלסקופ, המשמש לתצפית בכוכבים ובחלל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומצפה כוכבים · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומצרים · ראה עוד »

מצרים העתיקה

הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומצרים העתיקה · ראה עוד »

מצולע

בגאומטריה, מצולע הוא חלק ממישור המתוחם על ידי מספר סופי של קטעים הנפגשים זה עם זה בקודקודים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומצולע · ראה עוד »

מצולע משוכלל

בגאומטריה, מצולע משוכלל הוא מצולע שכל צלעותיו שוות וכל זוויותיו שוות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומצולע משוכלל · ראה עוד »

מקרה פרטי

בלוגיקה (ובמתמטיקה), מתייחס המונח מקרה פרטי לאחד משני מצבים:;מקרה יחיד זהו מצב בו נתונות שתי טענות מהתבנית הבאה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומקרה פרטי · ראה עוד »

מרן מרסן

האב מַרַן מֵרְסֵן (בצרפתית: Marin Mersenne; 8 בספטמבר 1588 – 1 בספטמבר 1648) היה מתמטיקאי, פילוסוף, תאולוג ומוזיקולוג צרפתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומרן מרסן · ראה עוד »

מרובע (שירה)

רֻבּיעה של עומר ח'יאם על רצפת הכניסה בחנות הקרמיקה "פרי האדמה" בשוק מחנה יהודה, ירושלים מרובע (בפרסית: رباعی; תעתיק מדויק: רבאעי) הוא צורה שירית בת ארבע שורות, שמקורה, כנראה, בפרס הקדומה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומרובע (שירה) · ראה עוד »

מרכז מסה

הנקודה בה צעצוע זה מוחזק היא מרכז המסה שלו, מה שגורם לשיווי משקל על האצבעות בפיזיקה ובמכניקה, מרכז המסה (או מרכז כובד) של גוף או מערכת גופים הוא נקודה במרחב המהווה את הממוצע משוקלל של מיקום המסה במערכת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומרכז מסה · ראה עוד »

משפט (מתמטיקה)

במתמטיקה, משפט (בלועזית: תאורמה; באנגלית: Theorem) הוא פסוק שניתן להוכיח אותו במסגרת מערכת אקסיומות מסוימת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפט (מתמטיקה) · ראה עוד »

משפט פיתגורס

350px לוח חרס שמקורו בבבל, המתוארך בין השנים 2003–1595 לפנה"ס. בלוח, הכתוב בכתב יתדות, הוכחה מתמטית הדומה למשפט פיתגורס. שלשות פיתגוריות. משפט פיתגורס הוא משפט מפורסם בגאומטריה, המתאר את היחס בין שלוש צלעותיו של משולש ישר-זווית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפט פיתגורס · ראה עוד »

משפט תאלס

במתמטיקה קיימים שני משפטים המכונים בשם משפט תָאלֵס, על שמו של תָאלֵס איש מילֵטוֹס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפט תאלס · ראה עוד »

משפט האי שלמות הראשון של גדל

#הפניה משפטי האי-שלמות של גדל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפט האי שלמות הראשון של גדל · ראה עוד »

משפט הפוך

#הפניה משפט (מתמטיקה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפט הפוך · ראה עוד »

משפט השאריות הסיני

משפט השאריות הסיני הוא שמם של מספר משפטים בתורת המספרים ובתורת החוגים, הקשורים זה לזה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפט השאריות הסיני · ראה עוד »

משפט הגבול המרכזי

תיבת גלטון המשמשת להדגמת משפט הגבול המרכזי משפט הגבול המרכזי (באנגלית: Central Limit Theorem או בקיצור CLT) הוא משפט יסודי בתורת ההסתברות, העוסק בהתפלגות הגבולית של הממוצע המצטבר של סדרת משתנים מקריים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפט הגבול המרכזי · ראה עוד »

משפטי האי שלמות של גדל

#הפניה משפטי האי-שלמות של גדל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפטי האי שלמות של גדל · ראה עוד »

משפחת ברנולי

משפחת ברנולי היא משפחת סוחרים שווייצרית, שהוציאה מקרבה מתמטיקאים ידועים במשך שלושה דורות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשפחת ברנולי · ראה עוד »

משרד הביטחון – ההוצאה לאור

משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »

משתנה

במתמטיקה ויישומיה, משתנה הוא סמל המסמן כמות, איבר של קבוצה, או ערך לוגי, העשויים להשתנות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשתנה · ראה עוד »

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשורר · ראה עוד »

משושה

משושה משוכלל תחום בעיגול מְשֻׁשֶּׁה (Hexagon, הֶקְסָגוֹן) הוא מצולע בעל שש צלעות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשושה · ראה עוד »

משולש

משולש "עמודי הרקולס", בנבאו בולוק 1995, פלדה צבועה בגאומטריה מקובלות שתי דרכים להגדרתו של משולש.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשולש · ראה עוד »

משולש שווה-שוקיים

משולש שווה-שוקיים בגאומטריה, משולש שְׁוֵה שׁוֹקַיִם (בראשי תיבות: מש"ש, שש משש) הוא משולש ששתיים מצלעותיו שוות זו לזו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשולש שווה-שוקיים · ראה עוד »

משולש ישר זווית

#הפניה משולש ישר-זווית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשולש ישר זווית · ראה עוד »

משולש ישר-זווית

משולש ישר-זווית משולש יְשַׁר-זווית הוא משולש בעל זווית ישרה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשולש ישר-זווית · ראה עוד »

משוואת פל

משוואת פל (באנגלית: Pell's equation) היא משוואה דיופנטית מן הצורה x^2-Dy^2.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשוואת פל · ראה עוד »

משוואה

משוואה היא שוויון בין שני ביטויים שמופיע בו משתנה אחד או יותר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשוואה · ראה עוד »

משוואה ממעלה רביעית

שורשים, והם מהווים פתרון של המשוואה. משוואה ממעלה רביעית היא משוואה מהצורה הבאה: כאשר a_0,a_1,a_2,a_3,a_4 הם מקדמים בשדה נתון (למשל, המספרים הרציונליים).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשוואה ממעלה רביעית · ראה עוד »

משוואה ממעלה שנייה

משוואה ממעלה שנייה או משוואה ריבועית היא משוואה מהצורה \ ax^2 + bx + c.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשוואה ממעלה שנייה · ראה עוד »

משוואה ממעלה שלישית

גרף הפונקציה f(x).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשוואה ממעלה שלישית · ראה עוד »

משוואה פולינומית

#הפניה פולינום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשוואה פולינומית · ראה עוד »

משוואה ליניארית

במתמטיקה, משוואה ליניארית היא משוואה שכל המשתנים בה הם ממעלה ראשונה, כלומר מופיעים ללא חזקות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומשוואה ליניארית · ראה עוד »

מתמטיקאי

קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומתמטיקאי · ראה עוד »

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומתמטיקה · ראה עוד »

מתמטיקה עיונית

מתמטיקה עיונית (קרויה גם מתמטיקה טהורה) היא ענף של המתמטיקה שעוסק במתמטיקה מתוך עניין בתכונות מתמטיות בלבד, ללא יעדים יישומיים בענפי מדע אחרים כגון פיזיקה, אסטרונומיה או הנדסה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומתמטיקה עיונית · ראה עוד »

מתמטיקה שימושית

הביטוי מתמטיקה שימושית או מתמטיקה יישומית מהווה מסגרת לענפי המתמטיקה, שיש להם שימוש נרחב בתחומי מדע אחרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומתמטיקה שימושית · ראה עוד »

מתמטיקה ביוון העתיקה

יסודות מאת אוקלידס, על פפירוס שנמצא בחפירות באוקסירינכוס; האיור שייך לטענה החמישית בספר אחת מתרומותיה החשובות לאנושות של יוון העתיקה היא פיתוח המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומתמטיקה ביוון העתיקה · ראה עוד »

מלבן

מלבן עם אלכסונים בגאומטריה, מלבן הוא מרובע שבו כל הזוויות ישרות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומלבן · ראה עוד »

מטאפיזיקה

הפקולטה למטאפיזיקה באוקספורד, אנגליה. כיום המבנה משמש את מוזיאון המדע באוקספורד. מֵטָאפִיזִיקָה (מיוונית: μετά (מֵטַא) "מעבר", φυσικά (פיזיקה) "אודות הטבע") היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהסבר טבעם של המציאות, הקשר בין חומר לנפש, בין חומר לתכונה ובין מחשבה למציאות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומטאפיזיקה · ראה עוד »

מזבח

מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומזבח · ראה עוד »

מחקר

מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע, פרשנותו וניתוחו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומחקר · ראה עוד »

מחשבון

מחשבון (פשוט) מחשבון מדעי מחשבון פיננסי מדגם HP-10B מחשבון גרפי מדגם TI-84 Plus. מחשבון זה מסוגל לשרטט גרף של פונקציה. מחשבון (ידוע גם בשם מחשב כיס) הוא מכשיר אלקטרוני שנועד לביצוע חישובים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומחשבון · ראה עוד »

מחלק משותף מקסימלי

בתורת המספרים, מחלק משותף מרבי (או מחלק משותף גדול ביותר, ממג"ב; וכן gcd קיצור של greatest common divisor) של שני מספרים שלמים הוא המספר השלם הגדול ביותר שמחלק את שניהם ללא שארית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומחלק משותף מקסימלי · ראה עוד »

מדעי המחשב

מדְעי המחשב הם ענף מדעי העוסק בלימוד הבסיס התאורטי והמעשי של השימוש במערכות מחשב, ובמידה מסוימת, גם בשאלה של תכנון ובנייה של מערכות מחשב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומדעי המחשב · ראה עוד »

מדעי הטבע

ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומדעי הטבע · ראה עוד »

מדידה

מאזניים הם כלי למדידת משקל, ציור מהמאה ה-18 השעון הוא כלי למדידה של זמן, איור משנת 1903 שנתות למדידת אורך, זווית ורדיוס במכשיר Pocket comparator במדעים המדויקים, מְדִידָה היא מציאת גודלו של מאפיין ניתן לתצפית של עצם נתון, והבעת גודל זה ביחידות המידה המתאימות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומדידה · ראה עוד »

מושג המספר ביוון העתיקה

יוון העתיקה באזור המאה ה-5 לפנה"ס. מספרים ביוון העתיקה היוו את הבסיס שממנו צמחה המתמטיקה כולה באותה העת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומושג המספר ביוון העתיקה · ראה עוד »

מוטות מנייה

יאנג חווי משולש פסקל, כפי שהוצג על ידי זו שיג'י בשנת 1303, באמצעות מספרי מוטות מוטות מנייה שימשו בסין העתיקה לפני המצאת החשבונייה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומוטות מנייה · ראה עוד »

מכה

מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומכה · ראה עוד »

מכון מופ"ת

הכניסה למכון מהצד המערבי בניין בו שוכן מכון מופ"ת, יוני 2013 מכון מופ"ת הוא מכון למחקר ולפיתוח מקצועי של סגלי הוראה העוסקים בהכשרת מורים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומכון מופ"ת · ראה עוד »

מכון קליי למתמטיקה

מכון קליי למתמטיקה (באנגלית: Clay Mathematics Institute; בראשי תיבות: CMI) הוא מכון מחקר פרטי, ללא כוונת רווח, הנמצא בקיימברידג', מסצ'וסטס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומכון קליי למתמטיקה · ראה עוד »

מיסטיקה

ציור גן עדן מאת הצייר לוקאס קראנאך האב מהמאה ה-16 מיסטיקה היא תורת הנסתר - תחום החורג מהמדע ונוגע לכישוף ולחוויות רוחניות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומיסטיקה · ראה עוד »

מידה משותפת

במתמטיקה, קיומה של מידה משותפת היא תכונה המאפשרת להשוות בין שני קטעים, שני מספרים או שני מבנים מופשטים (כמו חבורות או מודולים).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומידה משותפת · ראה עוד »

מידות ומשקלות

מידות ומשקלות על פי פקודת המשקולות והמידות, 1947, ופקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ומידות ומשקלות · ראה עוד »

אמריקה

מיקומה של אמריקה על פני הגלובוס מפת אמריקה השפות המדוברות באמריקה אמריקה היא יבשת-על המשתרעת לכל אורך כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואמריקה · ראה עוד »

אמריקה המרכזית

מיקומה של אמריקה המרכזית יער גשם בקוסטה ריקה הר הגעש סרו נגרו בניקרגואה אמריקה המרכזית או אמריקה התיכונה הוא שמה של רצועה גאוגרפית צרה בדרומה של אמריקה הצפונית ומצפונה של אמריקה הדרומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואמריקה המרכזית · ראה עוד »

אאודוקסוס מקנידוס

אֵאוּדוֹקְסוֹס מִקְּנִידוֹס (ביוונית עתיקה: Εύδοξος, 408 או 410 לפנה"ס - 347 או 355 לפנה"ס) היה אסטרונום, מתמטיקאי, פיזיקאי ומלומד יווני, מתלמידי אפלטון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואאודוקסוס מקנידוס · ראה עוד »

אנציקלופדיה בריטניקה

אנציקלופדיה בריטניקה (מלטינית: Encyclopædia Britannica) היא אנציקלופדיה שמוציאה לאור חברה באותו שם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואנציקלופדיה בריטניקה · ראה עוד »

אנליזה מתמטית

אָנָלִיזָה מָתֶמָטִית היא ענף מרכזי במתמטיקה החוקר פונקציות מתמטיות ממשיות ומרוכבות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואנליזה מתמטית · ראה עוד »

אנכרוניזם

אָנַכְרוֹנִיזְם (באנגלית: Anachronism, בעברית: מַעְתַּק זְמַן) הוא כשל כרונולוגי, דהיינו כשל בתיארוך.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואנכרוניזם · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואסלאם · ראה עוד »

אסטרונומיה

חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואסטרונומיה · ראה עוד »

אסטרונום

גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואסטרונום · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואסיה הקטנה · ראה עוד »

אפלטון

אַפְּלָטוֹן (ביוונית: Πλάτων, פּלאטון; 347–427 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני, אשר כתביו שימשו אבני יסוד לפילוסופיה המערבית אחריו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואפלטון · ראה עוד »

אפולוניוס מפרגה

אפולוניוס מפרגה (פרגאיוס, ביוונית: Ἀπολλώνιος ὁ Περγαῖος, בלטינית: Apollonius Pergaeus; 262 לפנה"ס - 190 לפנה"ס) היה מתמטיקאי יווני ואסטרונום הידוע בשל כתביו על חתכי החרוט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואפולוניוס מפרגה · ראה עוד »

אפיפיור

האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואפיפיור · ראה עוד »

אצבע

אֶצְבַּע היא חלק בכף היד או בכף הרגל (בה בעברית הן נקראות "בהונות") של דו-חיים, זוחלים עופות ויונקים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואצבע · ראה עוד »

אקסיומת המקבילים

אקסיומת המקבילים היא האחרונה מבין 5 ההנחות בספרו של אוקלידס, "יסודות", שבו פיתח את הגאומטריה האוקלידית מעקרונות היסוד שלה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואקסיומת המקבילים · ראה עוד »

אקסיומה

אַקְסיּוֹמָה, אמיתה, או הנחת יסוד (בכתיב ארכאי: אכּסיוֹמה) היא הנחה אשר מתייחסים אליה במסגרת מסוימת כנכונה מבלי להוכיחה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואקסיומה · ראה עוד »

אקסיומות פאנו

#הפניה מערכת פאנו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואקסיומות פאנו · ראה עוד »

אקסיומות ההסתברות

בתורת ההסתברות, אקסיומות ההסתברות הן תנאים שאנו דורשים כי פונקציה כלשהי תקיים כדי שנוכל לראות אותה כמתארת הסתברויות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואקסיומות ההסתברות · ראה עוד »

אקדמיה

האקדמיה של אתונה. מימין, פסלו של אפולו. משמאל, פסלה של אתנה. מתוך הציור "אסכולת אתונה", אחד הציורים המפורסמים בעולם. אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואקדמיה · ראה עוד »

ארנון אברון

ארנון אברון (נולד ב-1952 בתל אביב) הוא מתמטיקאי ישראלי ופרופסור אמריטוס בחוג למדעי המחשב בבית הספר למדעי המתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וארנון אברון · ראה עוד »

ארבע פעולות החשבון

130px ארבע פעולות החשבון הן פעולות החשבון הבסיסיות ביותר, השימושיות בחיי היומיום של מרבית בני האדם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וארבע פעולות החשבון · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וארכאולוגיה · ראה עוד »

ארכימדס

אַרְכִימֶדֶס (ביוונית: Άρχιμήδης; 287–212 לפנה"ס) היה מתמטיקאי, פיזיקאי, פילוסוף, מהנדס, ממציא ואסטרונום ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וארכימדס · ראה עוד »

אריאבהטה

אריאבהטה (Āryabhaṭa 476-550 לספירת הנוצרים) היה הראשון בשורה של מתמטיקאים-אסטרונומים מהתקופה הקלאסית של המתמטיקה והאסטרונומיה של הודו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואריאבהטה · ראה עוד »

אריסטו

אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואריסטו · ראה עוד »

אריק טמפל בל

אריק טמפל בל (באנגלית: Eric Temple Bell, שם ספרותי: John Taine; 7 בפברואר 1883 – 21 בדצמבר 1960) היה מתמטיקאי, היסטוריון של המתמטיקה וסופר מדע בדיוני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואריק טמפל בל · ראה עוד »

אריתמטיקה

האריתמטיקה והרטוריקה - שתיים מבין שבע האמנויות החופשיות. פסלם של ניקולא פיזאנו וג'ובאני פיזאנו, פונטנה מאג'ורה, פרוג'ה. אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית αριθμός, אריתמוֹס, שפירושה מספר), הידועה גם בשם חשבון, היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואריתמטיקה · ראה עוד »

אריתמטיקה (ספר)

אריתמטיקה הוא חיבור מתמטי מתקופת יוון העתיקה, שנכתב על ידי המתמטיקאי דיופנטוס ב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואריתמטיקה (ספר) · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואשור · ראה עוד »

אל-מאמון

אבו ג'עפר עבדאללה אל-מאמון אבן הארון (ערבית: ابو جعفر عبدالله المأمون بن هارون) (786–833) היה הח'ליף העבאסי השביעי (במניין המסורתי).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואל-מאמון · ראה עוד »

אל-מנסור

#הפניה אל-מנסור (ח'ליף).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואל-מנסור · ראה עוד »

אל-בירוני

אבו רייחאן מוחמד אבן אחמד אל-בירוני (פרסית:ا بوریحان بیرونی, ערבית: أبو الريحان البيروني) (נולד- 973, חי-עד בערך 1050), הידוע בשם אל-בירוני, היה חוקר ואיש אשכולות ממוצא איראני ח'וואראזמי בתקופת תור הזהב האסלאמי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואל-בירוני · ראה עוד »

אלמגסט

עמוד מתוך התרגום ללטינית של האלמגסט. אַלְמַגֶסְט הוא השם המקובל היום לספרו של האסטרונום היווני תלמי, שהתפרסם במהלך המאה ה-2 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלמגסט · ראה עוד »

אלפבית יווני

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלפבית יווני · ראה עוד »

אלקווין

אלקווין (אנגלית: Alcuin; 735 בקירוב – 19 במאי 804) היה מלומד, נזיר, מחנך ותאולוג אנגלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלקווין · ראה עוד »

אלגברה

נוסחת השורשים מביעה את הפתרון של הנוסחה ממעלה שנייה ax^2+bx+c.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלגברה · ראה עוד »

אלגוריתם

אלגוריתם הוא דרך שיטתית וחד-משמעית לביצוע של משימה מסוימת, במספר סופי של צעדים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלגוריתם · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלכסנדריה · ראה עוד »

אלכסון

הקטעים בצבע תכלת הם אלכסונים במלבן בגאומטריה, אֲלַכְסוֹן (מיוונית λοξόν, נטוי) הוא קטע המחבר בין שני קודקודים של מצולע שאינם נמצאים על צלע אחת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלכסון · ראה עוד »

אלי אשד

אלי אשד (נולד ב-9 באוגוסט 1965) הוא סופר ועורך ישראלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואלי אשד · ראה עוד »

אליפסה

סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (F_1 ו-F_2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה היא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור הוא קבוע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואליפסה · ראה עוד »

אטרוסקים

תחומי ההשפעה האטרוסקית האֶטְרוּסְקִים הם עם שחי באטרוריה, אשר מזוהה כיום עם טוסקנה, אזור בצפון איטליה של ימינו, בטרם היווצרות הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואטרוסקים · ראה עוד »

אטיקה

אָטִיקָה (ביוונית: Αττική, ביוונית מודרנית נהגה "אטיקי", Attikí) הוא חבל ארץ עתיק ביוון, וכיום גם שמו של אחד מ-13 המחוזות של יוון שבתחומו נמצאת בירת יוון, אתונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואטיקה · ראה עוד »

אחוז

אחוז הוא דרך להביע גודל יחסי של דבר מה, כמספר ממשי בצירוף הסימן "%" מימין לו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואחוז · ראה עוד »

אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »

אבו ג'עפר מוחמד אל-ח'ואריזמי

#הפניה מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואבו ג'עפר מוחמד אל-ח'ואריזמי · ראה עוד »

אבו כאמל

אַבּוּ כַּאמִל שֻׁגַ'אע בְּן אַסְלַם (בערבית: أبو كامل شجاع بن أسلم; 850 לערך–930 לערך), שנודע גם בכינוי אַלְ-חַאסִב אלְ-מַסְרִיּ (الحاسب المصري – "המְחשב המצרי"), היה מתמטיקאי מצרי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואבו כאמל · ראה עוד »

אגן הים התיכון

הים התיכון וסביבו מסומן אגן הים התיכון אגן הים התיכון הוא האזור הגאוגרפי שמסביב לים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואגן הים התיכון · ראה עוד »

אדם

אדם או אדם נבון (שם מדעי: Homo sapiens, בלטינית: "הומו" – אדם, "סָפִּיֶינס" – חושב או תבוני) על פי ההגדרה המדעית הביולוגית, הוא מין של יונק במשפחת ההומינידיים, והמין היחיד שנותר כיום בתת-השבט הומינינים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואדם · ראה עוד »

אדריכלות

סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואדריכלות · ראה עוד »

אדלארד מבאת'

'''כריכת הספר "יסודות" של אוקלידוס, תורגם על ידי אדלארד מבאת'''' אדלארד מבאת' (אנגלית: Adelard of Bath, לטינית: Adelardus Bathensis) היה מלומד אנגלי שחי במאות ה-11 וה-12.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואדלארד מבאת' · ראה עוד »

אהוד הרושובסקי

אהוד הְרוּשוֹבסקי (Ehud Hrushovski; נולד ב-30 בספטמבר 1959) הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת אוקספורד ועמית בקולג' מרטון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואהוד הרושובסקי · ראה עוד »

אוניברסיטה משודרת

מקצת מספרי סדרת "אוניברסיטה משודרת", בדוכן "משרד הביטחון – ההוצאה לאור" בשבוע הספר העברי. אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואוניברסיטה משודרת · ראה עוד »

אופטיקה

קרני השמש דרך זכוכית מגדלת אוֹפְּטִיקָה היא תחום בפיזיקה המתאר את התכונות וההתנהגות של האור, ואת יחסי הגומלין בין אור לחומר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואופטיקה · ראה עוד »

אוקלידס

אֵוּקלידס (ביוונית: Εὐκλείδης; 365 לפנה"ס – 275 לפנה"ס) הידוע גם כאוקלידס מאלכסנדריה, היה מתמטיקאי יווני הנחשב לאבי הגאומטריה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואוקלידס · ראה עוד »

אולוג בג

אולוג בג (בפרסית: الغ‌بیگ; 1394–1449) מתמטיקאי ואסטרונום אשר ייסד את המצפה הכוכבים בסמרקנד ואת המרכז המדעי בנושא אסטרונומיה, היה הבן הבכור של שאה-רוח' ונכדו של הכובש טימור לנג, אשר ביסס את השושלת הטימורית ושלט על אימפריה רחבה מאוד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואולוג בג · ראה עוד »

אוזבקיסטן

רפובליקת אוזבקיסטן (באוזבקית: Oʻzbekiston Respublikasi, ברוסית: Республика Узбекистан) היא מדינה השוכנת במרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואוזבקיסטן · ראה עוד »

אוגוסטן לואי קושי

אוגוסטן לואי קוֹשי (בצרפתית: Augustin Louis Cauchy; שמו נכתב לעיתים בעברית "אוגוסטין לואי קושי", כתעתיק גרפי מכתב לטיני; 21 באוגוסט 1789 – 23 במאי 1857) היה מתמטיקאי צרפתי, מאבות הביסוס הריגורוזי של החשבון האינפיניטסימלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואוגוסטן לואי קושי · ראה עוד »

אוגוסטין לואי קושי

#הפניה אוגוסטן לואי קושי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואוגוסטין לואי קושי · ראה עוד »

אכד

מפת מסופוטמיה האסטלה של נרם סין, בסביבות שנת 2250 לפנה"ס אַכַּד או אגאדה,, הוא שמם של עיר, עם וארץ במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום והנהרות פרת במערב וחידקל במזרח.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואכד · ראה עוד »

אימפריה

האימפריה המונגולית הייתה האימפריה בעלת השטח הרציף הגדול ביותר. אימפריה (מהמילה הלטינית imperium – סמכות עליונה) או קיסרות היא ריבונות פוליטית, למשל מדינה, השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואימפריה · ראה עוד »

איאן סטיוארט (מתמטיקאי)

איאן ניקולס סטיוארט (באנגלית: Ian Nicholas Stewart; נולד ב-24 בספטמבר 1945) הוא מתמטיקאי בריטי, פרופסור אמריטוס למתמטיקה באוניברסיטת ווריק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואיאן סטיוארט (מתמטיקאי) · ראה עוד »

אינסוף

אינסוף (תו: ∞) הוא מונח עם משמעויות שונות במתמטיקה, בפילוסופיה, בתאולוגיה ובשפת היומיום, המתייחס להיעדר גבול כמותי, מרחבי, זמני, או רעיוני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואינסוף · ראה עוד »

אינקה

מאצ'ו פיצ'ו חורבות מבצר סקסייוומאן שהגן על קוסקו אינקה (בקצ'ואה: Tawantinsuyu, מילולית: "ארבעת האזורים"; בשפות אירופיות: Inca או Inka) הוא עם ששכן באמריקה הדרומית והשם שנתנו הספרדים לאימפריה שלו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואינקה · ראה עוד »

אינקה גרסילאסו דה לה וגה

הבית של גרסילאסו דה לה וגה במונטייה שלט האצולה של גרסילאסו דה לה וגה כפי שהופיע בספרו מ-1609 העמוד הראשון בספר "פרשנויות מלכותיות" מ-1609 אינקה גרסילאסו דה לה וגה (בספרדית: Inca Garcilaso de la Vega; 12 באפריל 1539 – 23 באפריל 1616) נולד כגומס סוארס דה פיגרואה (Gómez Suárez de Figueroa), וידוע גם בשם אל אינקה (El Inca), היה כרוניקן וסופר שנולד במלכות המשנה של פרו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואינקה גרסילאסו דה לה וגה · ראה עוד »

אינטרפולציה

אִינְטֶרְפּוֹלַצְיָה (באנגלית: Interpolation; בעברית: בִּיּוּן) היא שם כולל לשיטה בתחום האנליזה הנומרית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואינטרפולציה · ראה עוד »

אינטגרל

עבור פונקציה חיובית f(x), האינטגרל המסוים \int_a^b f(x) \,dx הוא השטח S הכלוא מתחת לגרף הפונקציה. אִינְטֶגְרָל או אַסְכֶּמֶת הוא מושג מתמטי בתחום החשבון האינפיניטסימלי, המהווה (עבור פונקציה ממשית) הכללה מתמטית של מושג הסכום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואינטגרל · ראה עוד »

אינדיאנים

#הפניה עמים ילידים ביבשת אמריקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואינדיאנים · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואירופה · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואיטליה · ראה עוד »

איבן אל-היית'ם

#הפניה אבן אל-היית'ם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואיבן אל-היית'ם · ראה עוד »

אייזק ניוטון

סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ואייזק ניוטון · ראה עוד »

נאופלאטוניזם

נאופלטוניזם הוא מונח מודרני לאסכולה פילוסופית, דתית ומיסטית שהתגבשה במאה ה-3 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונאופלאטוניזם · ראה עוד »

נעלם

#הפניה משתנה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונעלם · ראה עוד »

נפח

כלי למדידת נפח אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. נפח הוא תכונת מדידה של עצם, המאופיינת בהשתרעותו על פני יותר משני ממדים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונפח · ראה עוד »

נקודת אי-רציפות

#הפניה נקודת אי רציפות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונקודת אי-רציפות · ראה עוד »

נקודה (גאומטריה)

סימון של נקודה סימון נקודות על גרף של מערכת צירים בגאומטריה, נקודה היא מושג יסודי, המאופיין באמצעות האקסיומות העוסקות בו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונקודה (גאומטריה) · ראה עוד »

נזיר (נצרות)

נזורה בנצרות היא משפחה של מסורות דתיות דומות שהחלה להתפתח במסגרת הכנסייה הנוצרית אחרי שהנצרות הפכה לדת מותרת בקיסרות הרומית, בהתבסס על דוגמאות ואידיאילים מכתבי הקודש, אף שמוסד הנזורה כפי שהיה קיים אינו מופיע בכתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונזיר (נצרות) · ראה עוד »

נגזרת

משיק לגרף פונקציה (הנגזרת בנקודת ההשקה היא שיפוע המשיק) אנימציה הממחישה את מושג הנגזרת כשיפוע המשיק לגרף הפונקציה בכל נקודה בחשבון אינפיניטסימלי, הנגזרת של פונקציה ממשית מתארת את ההשתנות של פונקציה ביחס לשינוי הפרמטר שהיא מוגדרת לפיו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונגזרת · ראה עוד »

נוסחת אוילר (תורת הגרפים)

דוגמה של גרף מישורי: מספר הצמתים 8, מספר הקשתות 14, מספר הפאות 8, ואכן 8.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונוסחת אוילר (תורת הגרפים) · ראה עוד »

נוסחת הרון

בגאומטריה, נוסחת הֵרון משמשת לחישוב שטח של משולש על-פי אורכי שלוש צלעותיו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ונוסחת הרון · ראה עוד »

ניסוי וטעייה

קילוהרץ או מגהרץ כמו במכשירים המודרניים, לכן איתור התחנות הצריך ניסוי וטעייה. בתמונה זו משנת 1922 האשה המאזינה לרדיו מאתרת תחנות ורושמת את המספר שעל החוגה כדי שתוכל לאתר אותן שנית. בישול ביצים, על הקליפות רשומים משכי הזמן בהם בושלו הביצים בניסיון להשיג את התוצאה הרצויה. ניסוי וטעייה הוא דרך לפתרון בעיה באמצעות ניסוי פתרונות שונים לבעיה עד לקבלת פתרון נאות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וניסוי וטעייה · ראה עוד »

ניקולאי לובצ'בסקי

ניקולאי איוונוביץ' לובצ'בסקי (ברוסית: Никола́й Ива́нович Лобаче́вский; 1 בדצמבר 1792, ניז'ני נובגורוד – 24 בפברואר 1856, קאזאן) היה מתמטיקאי רוסי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וניקולאי לובצ'בסקי · ראה עוד »

ניקולו טרטליה

''General trattato de' numeri et misure'', 1556 ניקולו טרטליה (באיטלקית: Niccolò Tartaglia; 1499–1557) הוא שם העט של המתמטיקאי האיטלקי ניקולו פונטנה, שפרסם את הפתרון למשוואה ממעלה שלישית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וניקולו טרטליה · ראה עוד »

סמרקנד

סמרקנד (באוזבקית: Самарқанд/Samarqand; בפרסית: سمرقند; ברוסית: Самарканд) היא העיר השלישית בגודלה באוזבקיסטן (אחרי טשקנט ונמנגן) ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסמרקנד · ראה עוד »

סמל

סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסמל · ראה עוד »

ספר חשבונות

ספר חשבונות הוא ספר או אוסף רשומות שבהן נרשמות תנועות בחשבון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספר חשבונות · ראה עוד »

ספרד

סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרד · ראה עוד »

ספרה

"על העבר בר-הכתיבה", פֶרנץ צורגאי 2005, אקריל סִפְרָה היא סמל שמשמש לייצוגם של מספרים, בדומה לאופן שבו אות משמשת לייצוג של מילים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרה · ראה עוד »

ספרות מאיה

המספרים מ-0 ועד 19, בספרות המאיה ספרוֹת המאיה עומדות בבסיס שיטת הספירה של בני המאיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרות מאיה · ראה עוד »

ספרות רומיות

שעון רחוב בגרמניה, עם ספרות רומיות שלט בברצלונה, "שנת 1503", השנה בספרות רומיות טקסט בכיכר טרפלגר בלונדון, השנה - 1910 בספרות רומיות ספרות רומיות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ברומא העתיקה, משם התפשטה לשאר חלקי העולם התרבותי של אז, עד אשר הוחלפה בשיטת הספרות ההודיות-ערביות בשל פשטותה ונוחות השימוש בה ביחס לשיטה הרומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרות רומיות · ראה עוד »

ספרות ברהאמיניות

ספרות ברהאמיניות הן הספרות שעמדו בבסיס שיטת הספירה של הודו החל מהמאה ה-3 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרות ברהאמיניות · ראה עוד »

ספרות בבליות

1.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרות בבליות · ראה עוד »

ספרי עליית הגג

ספרי עליית הגג היא הוצאת ספרים ישראלית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרי עליית הגג · ראה עוד »

ספריית הוותיקן

ספריית הוותיקן תמונה משנת 1912 ספריית הוותיקן (בלטינית: Bibliotheca Apostolica Vaticana), היא הספרייה של הכס הקדוש הממוקמת בקריית הוותיקן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספריית הוותיקן · ראה עוד »

ספרייה

מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספרייה · ראה עוד »

ספינה

#הפניה אונייה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספינה · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספירת הנוצרים · ראה עוד »

ספירה (גאומטריה)

בגאומטריה ובטופולוגיה, ספֵירה היא קבוצת הנקודות שמרחקן מנקודה מסוימת ("המרכז") הוא קבוע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וספירה (גאומטריה) · ראה עוד »

סרגל חישוב

סרגל חישוב הוא כלי עזר לעריכת חישובים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסרגל חישוב · ראה עוד »

סדרת פיבונאצ'י

במתמטיקה, סדרת פיבונאצ'י (Fibonacci) היא הסדרה ששני איבריה הראשונים הם 1,1 וכל איבר לאחר מכן שווה לסכום שני קודמיו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסדרת פיבונאצ'י · ראה עוד »

סדרה (מתמטיקה)

במתמטיקה, סדרה היא קבוצה סדורה של עצמים, הנקראים איברי הסדרה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסדרה (מתמטיקה) · ראה עוד »

סדרה חשבונית

במתמטיקה, סדרה חשבונית היא סדרה של מספרים, שבה ההפרש בין כל שני איברים עוקבים הוא קבוע: \ a_-a_n.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסדרה חשבונית · ראה עוד »

סון דזה

סוּן דְזְה, הנקרא גם "סון צו" או "סון טסו" (בסינית: 孫子, "החכם סון"), הוא מחברו של הספר אמנות המלחמה, אחד מהספרים המשפיעים ביותר על האסטרטגיה הצבאית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסון דזה · ראה עוד »

סוחר

פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסוחר · ראה עוד »

סכום

סְכוּם הוא התהליך של חיבור קבוצה של איברים, והתוצאה של תהליך זה היא הסכום של איברים אלו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסכום · ראה עוד »

סין (אזור)

החומה הגדולה של סין, אחד מסמליה העיקריים של סין סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין), היא ארץ, ישות גאוגרפית ותרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסין (אזור) · ראה עוד »

סימאון דני פואסון

סימאון דני פואסון (בצרפתית: Siméon Denis Poisson; 21 ביוני 1781 – 25 באפריל 1840) היה פיזיקאי ומתמטיקאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסימאון דני פואסון · ראה עוד »

סימון מתמטי

במתמטיקה ובלוגיקה נהוג לסמן עצמים, יחסים ואף מילות קישור בסימנים מיוחדים, על-מנת לקצר ולחסוך אי-הבנות בכתיבה ובקריאה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסימון מתמטי · ראה עוד »

סינוס (טריגונומטריה)

גרף הפונקציה סינוס סינוס (מסומן ב- \sin) היא פונקציה טריגונומטרית בסיסית, המתאימה לכל זווית מספר ממשי בין (1-) ל-1.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסינוס (טריגונומטריה) · ראה עוד »

סינית מסורתית

#הפניה כתב סיני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסינית מסורתית · ראה עוד »

סיפור עם

אנכרוניסטית של ימי הביניים. סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסיפור עם · ראה עוד »

סיציליה

סיציליה (Sicilia; בהגייה לטינית קלאסית: סיקיליה, בהגייה איטלקית: סיצ'יליה) היא האי הגדול ביותר בים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסיציליה · ראה עוד »

סילבסטר השני

האפיפיור סילבסטר השני (Pope Sylvester II; סביבות 946 – 12 במאי 1003) נולד בשם גרברט מאוריאק או ז'רבר מאוריאק (Gerbert d'Aurillac) היה מלומד נוצרי בן המאה העשירית, האפיפיור הצרפתי הראשון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסילבסטר השני · ראה עוד »

סיגמא

סִיגְמַא או סִיגְמַה (גדולה Σ, קטנה σ, קטנה סופית ς) היא האות ה-18 באלפבית היווני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסיגמא · ראה עוד »

סיימון סינג

סיימון לאנה סינג (באנגלית: Simon Lehna Singh; נולד ב-19 בספטמבר 1964) הוא סופר מדע פופולרי בריטי בעל דוקטורט בפיזיקה, המתמחה בכתיבה על נושאים מתמטיים ומדעיים באופן נגיש לציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וסיימון סינג · ראה עוד »

עם

קטלאנים דורשים הגדרה עצמית המונח עם ניתן להגדרה כבני קבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים ייחודיים (לרוב לפחות רובם), כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים ו/או אזור גאוגרפי ולעיתים ישנם אנשים שיכלילו גם גזע בעוד שישנם אנשים שאפילו יגדירו גזע כמילה נרדפת לאתניות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועם · ראה עוד »

עצם אישנגו

עצם אישנגו. עצם אישנגו היא כלי עתיק עשוי עצם שוק של בבון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועצם אישנגו · ראה עוד »

עקרון קאוואליירי

בגאומטריה, עקרון קאוואליירי מספק דרך להראות כי לשני גופים גאומטריים יש אותו השטח או הנפח.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועקרון קאוואליירי · ראה עוד »

עקומה

פרבולה, דוגמה פשוטה של עקומה במתמטיקה, עקומה היא קו חד־ממדי ורציף.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועקומה · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וערבים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וערבית · ראה עוד »

על הפרופורציה האלוהית

איור של פאון, מאת לאונרדו דה וינצ'י, המופיע בספר "על הפרופורציה האלוהית" פנים אנושיות התחומות במלבני זהב על הפרופורציה האלוהית (בלטינית: De divina proportione) הוא ספר מתמטי בן שלושה כרכים שנכתב על ידי המתמטיקאי האיטלקי לוקה פאצ'ולי, מורו של לאונרדו דה וינצ'י, בשנים 1496–1498 בעיר מילאנו, ויצא לאור בוונציה בשנת 1509.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועל הפרופורציה האלוהית · ראה עוד »

עבודה אקדמית

עבודה אקדמית או תרגיל אקדמי היא אחת המטלות הנפוצות ביותר (לצד מבחן) במוסדות להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועבודה אקדמית · ראה עוד »

עומר ח'יאם

ע'יאת' אל דין אבו אל פתח עמר אבן אברהים ח'יאם נישאפורי (בפרסית: غیاث الدین ابو الفتح عمر بن ابراهیمخیامنیشاپوری; מכונה בקצרה עומר ח'יאם (לעיתים גם כיאם ב-כ'), בפרסית: عمر خیام; 18 במאי 1048 – 4 בדצמבר 1131) היה מתמטיקאי, אסטרונום, פילוסוף ומשורר פרסי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועומר ח'יאם · ראה עוד »

עול

שוורים ועליהם עול עול (בכתיב חסר: עֹל) הוא כלי רתמה לבקר עובד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועול · ראה עוד »

עיר בירה

עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ועיר בירה · ראה עוד »

פאפוס מאלכסנדריה

תרגום "האוסף" ללטינית על ידי פדריקו קומנדינו משנת 1589 פאפוס מאלכסנדריה (ביוונית: Πάππος ὁ Ἀλεξανδρεύς; 290 בקירוב – 350 לספירה) היה אחד המתמטיקאים הגדולים האחרונים במסורת היוונית העתיקה, הידוע בעיקר בזכות חיבורו המתמטי "האוסף" (Collection).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופאפוס מאלכסנדריה · ראה עוד »

פאצ'אקוטי

פַּאצַ'אקוּטִי (Pachacuti, רעידת אדמה בקצ'ואה) הוא כינויו של הסאפה אינקה (תוארו של קיסר האינקה) התשיעי בשושלת האינקה, אינקה יופאנקוי (Inca Yupanqui, 1471–1438).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופאצ'אקוטי · ראה עוד »

פאון

מקצועות. פֵּאוֹן (או ביוונית: פוליהדרון, באנגלית: Polyhedron) הוא גוף תלת-ממדי המורכב מפאות, היוצרות יחד גוף קשיר, חסום וסגור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופאון · ראה עוד »

פאון משוכלל

חמשת הפאונים המשוכללים בגן המדע במכון ויצמן בגאומטריה של המרחב, פֵּאוֹן משוכלל הוא גוף קמור המוגבל על ידי מצולעים משוכללים חופפים, כך שבכל קודקוד שלו נפגש מספר שווה של מקצועות ולכל פאה מספר שווה של פאות שצמודות לה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופאון משוכלל · ראה עוד »

פאי

\pi שווה להיקף של מעגל שקוטרו 1 (ורדיוסו ½) במתמטיקה, \pi (האות היוונית פִּי; בעברית מקובלת ההגייה פַּאי, על דרך האנגלית) הוא מספר חסר ממד המייצג את היחס הקבוע (בגאומטריה האוקלידית) בין היקף המעגל לקוטרו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופאי · ראה עוד »

פאי (אות)

פִּי (בעברית מקובל להגות את שמה פַּאי, על דרך האנגלית; אות גדולה: Π, אות קטנה: π או ϖ) היא האות השש-עשרה באלפבית היווני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופאי (אות) · ראה עוד »

פסיכולוגיה

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא מדע החוקר את הדעת ואת ההתנהגות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופסיכולוגיה · ראה עוד »

פפנוטי צ'בישב

פַּפנוּטִי לְבוֹבִיץ' צֶ'בִּישֶב (רוסית: Пафнутий Львович Чебышёв, יש לקרוא: צֶ'בִּישוֹב; 16 במאי 1821 – 8 בדצמבר 1894) היה מתמטיקאי רוסי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופפנוטי צ'בישב · ראה עוד »

פפירוס

פּפּירוס (מיוונית: πάπυρος; בלטינית: Papyrus) הוא סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא, הנודע גם כצמח הפפירוס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופפירוס · ראה עוד »

פפירוס רינד

חלק מפפירוס רינד פפירוס רינד (באנגלית: Rhind Mathematical Papyrus (RMP)), הוא פפירוס מצרי המהווה אחד המקורות הקדומים ביותר העוסקים במתמטיקה בכלל ובמתמטיקה מצרית בפרט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופפירוס רינד · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופרת · ראה עוד »

פרבולה

פרבולה פָּרָבּוֹלָה (מיוונית: παραβολή) היא המקום הגאומטרי של הנקודות במישור שמרחק כל אחת מהן מנקודה נתונה (המוקד) שווה למרחקה מישר נתון (המדריך).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופרבולה · ראה עוד »

פרדוקס

פרדוקס (מיוונית עתיקה: παράδοξος – פרדוקסוס) הוא סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופרדוקס · ראה עוד »

פרוקלוס

פרוקלוס (ביוונית: Πρόκλος Διάδοχος - Próklos ho Diádokhos, Proclus Lycaeus; קונסטנטינופול, 412 - אתונה, 485) היה פילוסוף ניאופלאטוני ומתמטיקאי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופרוקלוס · ראה עוד »

פרינקיפיה מתמטיקה (ראסל)

ברטראנד ראסל, 1954 54.43* "מהנחה זו נובע, לאחר שהוגדר החיבור האריתמטי, ש-2.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופרינקיפיה מתמטיקה (ראסל) · ראה עוד »

פלימפטון 322

פלימפטון 322 פלימפטון 322 (באנגלית: Plimpton 322) הוא לוח חרס שמקורו בבבל, המתוארך בין השנים 1900 לפנה"ס עד 1600 לפנה"ס (תיארוך מדויק יותר מייחס אותו לשנים 1822–1784 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופלימפטון 322 · ראה עוד »

פליניוס הזקן

גאיוס פליניוס סקונדוס (בלטינית: Gaius Plinius Secundus; שנת 23 לספירה – 25 באוגוסט 79), המוכר בשם פליניוס הזקן, היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופליניוס הזקן · ראה עוד »

פליפה גואמן פומה דה איילה

פליפה גואמן פוֹמה דה איילה (בספרדית: Felipe Guaman Poma de Ayala; סביבות 1535 – אחרי 1616) היה אציל בן קצ'ואה שנודע ככרוניקן שהוקיע את היחס הרע לילידים של הרי האנדים על ידי הספרדים לאחר הכיבוש הספרדי של אימפריית האינקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופליפה גואמן פומה דה איילה · ראה עוד »

פליפה השלישי, מלך ספרד

פליפה השלישי, מלך ספרד (בספרדית: Felipe III de España; 14 באפריל 1578 – 31 במרץ 1621), היה מלך ספרד ופורטוגל משנת 1598 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופליפה השלישי, מלך ספרד · ראה עוד »

פונקציה

פונקציה המתאימה לכל צורה את הצבע שלה פונקציה היא התאמה המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה. במתמטיקה, פוּנְקְצִיָּה (נקראת גם העתקה) היא התאמה, המשייכת לכל איבר בקבוצה אחת, איבר יחיד בקבוצה שנייה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופונקציה · ראה עוד »

פונקציה ממשית

פונקציה ממשית היא פונקציה המחזירה ערכים ממשיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופונקציה ממשית · ראה עוד »

פונקציות טריגונומטריות

גרף של פונקציית הסינוס, כשהזוויות מראש התמונה מודגשות במתמטיקה, הפונקציות הטריגונומטריות הן פונקציות של זווית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופונקציות טריגונומטריות · ראה עוד »

פונקציית זטא של רימן

גרף של פונקציית זטא עבור s>1 ממשי פונקציית זטא של רימן היא פונקציה מרוכבת הקרויה על שמו של המתמטיקאי ברנהרד רימן, ונודעת לה חשיבות רבה בתורת המספרים, בשל הקשר שלה להתפלגותם של המספרים הראשוניים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופונקציית זטא של רימן · ראה עוד »

פולינום

במתמטיקה, פולינום במשתנה \ x הוא ביטוי מהצורה \ a_0 + a_1 x + \cdots + a_n x^n כאשר \ a_0,a_1,\dots,a_n הם קבועים; למשל, 3x^2+7x-5.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופולינום · ראה עוד »

פודקאסט

הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופודקאסט · ראה עוד »

פירמידה (גאומטריה)

פירמידה ריבועית ארבעון - פירמידה משולשת פִּירָמִידָה היא פאון תלת-ממדי המורכב ממצולע שנקרא בסיס הפירמידה, מנקודה מחוץ למישור של המצולע שנקראת קודקוד הפירמידה, ומכל הקטעים המחברים בין הקודקוד לבין הקודקודים של מצולע הבסיס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופירמידה (גאומטריה) · ראה עוד »

פירמידות במצרים

#הפניה הפירמידות במצרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופירמידות במצרים · ראה עוד »

פיתגוראים

#הפניה האסכולה הפיתגוראית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופיתגוראים · ראה עוד »

פיתגורס

פיתגורס מסאמוס (ביוונית: Πυθαγόρας ὁ Σάμιος; 570 לפנה"ס בקירוב – 495 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף ומתמטיקאי יווני־פיניקי, מייסד האסכולה הפיתגוראית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופיתגורס · ראה עוד »

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופילוסוף · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופילוסופיה · ראה עוד »

פילוסופיה של המתמטיקה

הפילוסופיה של המתמטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד של המתמטיקה ובמשמעותה של המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופילוסופיה של המתמטיקה · ראה עוד »

פיזיקאי

אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים, אשר פיתח את תורת היחסות פיזיקאי הוא מדען העוסק בחקר הפיזיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופיזיקאי · ראה עוד »

פיזיקה

דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופיזיקה · ראה עוד »

פיזיקה מתמטית

פיזיקה מתמטית עוסקת בפיתוח שיטות מתמטיות לפתרון בעיות בפיזיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופיזיקה מתמטית · ראה עוד »

פיבונאצ'י

פִיבּוֹנַאצִ'י, או לאונרדו מפיזה, לאונרדו ביגולו או לאונרדו פיזנו (.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופיבונאצ'י · ראה עוד »

פייר דה פרמה

פייר דה פֶרְמָה (בצרפתית: Pierre de Fermat; בין 31 באוקטובר לבין 6 בדצמבר 1607 – 12 בינואר 1665) היה אציל צרפתי, מהמתמטיקאים הגדולים של המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופייר דה פרמה · ראה עוד »

פייר-סימון לפלס

המרקיז פייר־סימון לַפְּלָס (בצרפתית: Pierre-Simon Laplace; 23 במרץ 1749 – 5 במרץ 1827) היה אסטרונום, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי אשר עבודתו הייתה מרכזית להתפתחות המתמטיקה, הסטטיסטיקה, הפיזיקה והאסטרונומיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ופייר-סימון לפלס · ראה עוד »

צ'ין שה-חואנג

#הפניה צ'ין שה-חואנג, קיסר סין.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וצ'ין שה-חואנג · ראה עוד »

צפרדע

#הפניה חסרי זנב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וצפרדע · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וצפון אפריקה · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וצרפת · ראה עוד »

צל

ציפור על גג הכנסייה באלוני אבא עננים וצילם על הים התיכון צֵל הוא אזור שבו מוסתר מקור האור הראשי, כך שהוא חשוך יותר בהשוואה לסביבתו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וצל · ראה עוד »

צלע (גאומטריה)

בגאומטריה, צלע היא קטע הנמנה עם הקטעים הסוגרים בתוכם את חלק המישור המהווה את הצורה הדו-ממדית, את המצולע.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וצלע (גאומטריה) · ראה עוד »

צבא

תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וצבא · ראה עוד »

קמור

הקְמוֹר של אוסף של נקודות במישור הדו-ממדי תחום על ידי הקו הכחול. ניתן לחשוב על הקמור כתחום על ידי גומייה שנמתחה כך שתקיף את כול הנקודות, ולאחר מכן שוחררה. חסימה למושג הקמור. הריבוע חוסם את הדמות עם הרגליים הצמודות, המעגל חוסם את הדמות עם הרגליים הפשוקות, והצורה המסומנת בקו אדום היא הקמור של שתי הדמויות כאחד. במתמטיקה, הקְמוֹר של גוף, או של אוסף של גופים, הוא הגוף הקמור המינימלי המכיל אותם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקמור · ראה עוד »

קארל ויירשטראס

קארל תאודור וילהלם וַיֶירְשְטְרַאס (בגרמנית: Karl Theodor Wilhelm Weierstraß; 31 באוקטובר 1815, אוסטנפלדה (Ostenfelde), מחוז וסטפאליה - 19 בפברואר 1897, ברלין) היה מתמטיקאי גרמני, המכונה "אבי האנליזה המודרנית".

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקארל ויירשטראס · ראה עוד »

קצ'ואה

קצ'ואה, או בשם אחר רונסימי (Quechua או Runasimi) היא קבוצת שפות, שבעבר שימשה כשפה הרשמית של אימפריית האינקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקצ'ואה · ראה עוד »

קרל פרידריך גאוס

יוהאן קרל פרידריך גאוס (בגרמנית: Johann Carl Friedrich Gauß, 30 באפריל 1777 – 23 בפברואר 1855) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום גרמני, מגדולי המתמטיקאים של כל הזמנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקרל פרידריך גאוס · ראה עוד »

קטע (גאומטריה)

הקטע \overlineAB בגאומטריה, קטע הוא חלק מקו ישר התחום בין שתי נקודות על הישר, שהן קצות הקטע, וכולל את כל הנקודות שבין קצותיו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקטע (גאומטריה) · ראה עוד »

קבוע אוילר

#הפניה קבוע אוילר-מסקרוני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקבוע אוילר · ראה עוד »

קואדריוויום

#הפניה שבע האמנויות החופשיות#קואדריוויום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקואדריוויום · ראה עוד »

קוסמולוגיה

ביקום הנצפה מוערך ביותר מ-2 טריליון. קוֹסְמוֹלוֹגְיָה (מיוונית: κοσμολογία; "קוסמוס" – יקום, "לוגיה" – תורה) היא ענף של אסטרופיזיקה שמטרתו לחקור את מקור והתפתחות היקום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקוסמולוגיה · ראה עוד »

קורט גדל

קורט גֶדֶל (בגרמנית:; 28 באפריל 1906 – 14 בינואר 1978) היה לוגיקן ומתמטיקאי אוסטרי שהיגר לארצות הברית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקורט גדל · ראה עוד »

קוטר

M-מרכז המעגל, d-'''קוטר''' המעגל, r-רדיוס המעגל בגאומטריה, קוטר של מעגל הוא כל מיתר העובר דרך מרכזו של המעגל; באמצעות הקוטר ניתן למדוד את רוחבו של המעגל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקוטר · ראה עוד »

קובייה

קובייה (הקסהדרון) מודל תלת־ממדי של קובייה קובייה (או הֶקְסַאהֶדְרוֹן רגולרי) היא פאון משוכלל בעל שש פאות ריבועיות הניצבות כל אחת לכל שכנותיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקובייה · ראה עוד »

קיפו

קיפו. ניתן להבחין בקשרים על החבלים מוצג במוזיאון לארקו קִיפּוּ (khipu או quipu; פירוש מילולי: "קשר” בקצ'ואה) היא שיטת קשרים ששימשה את האינקה וממלכות שקדמו להם, להעברת מסרים בסימנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקיפו · ראה עוד »

קירוב

במתמטיקה ובמדעים, קירוב הוא ייצוג לא מדויק של ביטוי מתמטי, המתאים לשימוש כאשר דיוק מוחלט אינו אפשרי או אינו הכרחי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקירוב · ראה עוד »

קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים

עובדת קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים הוכחה לראשונה על ידי המתמטיקאי היווני אוקלידס (יסודות, ספר IX).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וקיומם של אינסוף מספרים ראשוניים · ראה עוד »

ראשן

תהליך הגדילה השלם של ראשן צפרדע. רֹאשָׁן הוא שלב הפגית אצל בעלי חיים דו-חיים כגון צפרדע, סלמנדרה או טריטון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וראשן · ראה עוד »

רנסאנס

האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורנסאנס · ראה עוד »

רנה דקארט

פסל של רנה דקארט מאת ז'אן פויפורקט בסגנון אר דקו באמסטרדם תעודת סיום מבית הספר הישועי "Collège Royal Henry-Le-Grand", כ מקום לידתו של דקארט קברו של דקארט, בכנסיית סן ז'רמן דה פרה בפריז כתב ידו של רנה דקארט רֶנֶה דֶקַארְט (31 במרץ 1596, לה איי, צרפת – 11 בפברואר 1650, סטוקהולם, שוודיה), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רֶנַאטוּס קַרְטֶזִיּוּס (Renatus Cartesius), היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורנה דקארט · ראה עוד »

רלב"ג

רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורלב"ג · ראה עוד »

רטוריקה

רטוריקה היא אמנות השכנוע באמצעות השפה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורטוריקה · ראה עוד »

רדיאן

זווית בגודל של רדיאן אחד נוצרת על ידי קשת שאורכה שווה לאורך של רדיוס המעגל רדיאן הוא יחידת מידה חסרת ממד למדידת זוויות הכלול במערכת היחידות הבינלאומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורדיאן · ראה עוד »

רדיוס

M-מרכז המעגל, d-קוטר המעגל, r-'''רדיוס''' המעגל בגאומטריה, רדיוס (או מחוג בעברית) הוא הקטע המחבר את מרכזו של מעגל עם נקודה על היקפו, או את מרכזו של כדור עם כן נקודה על פניו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורדיוס · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורומא העתיקה · ראה עוד »

רואה חשבון

רואה חשבון (בקיצור: רו"ח) הוא מי שהוסמך על פי חוק לעסוק במקצוע ראיית החשבון, ותפקידו הוא ביצוע ביקורת על דוחות כספיים ומתן חוות דעת עליהם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ורואה חשבון · ראה עוד »

ריבוע

220px בנייה של ריבוע באמצעות סרגל ומחוגה בגאומטריה, ריבוע הוא מרובע משוכלל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וריבוע · ראה עוד »

ריבוע (חזקה)

#הפניהחזקה (מתמטיקה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וריבוע (חזקה) · ראה עוד »

ריבוע קסם

מלנכוליה של אלברכט דירר; בתחתית הריבוע שנת יצירתו - 1514, ומשני צידיה הספרות המייצגות את אותיות שמו של דירר. במתמטיקה, ריבוע קסם הוא מטריצה ריבועית (מסדר \!\, n\times n), שמכילה את כל המספרים הטבעיים מ-1 ועד n² בסדר כלשהו, כך שסכום המספרים בכל שורה, בכל עמודה ובשני האלכסונים יהיה זהה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וריבוע קסם · ראה עוד »

ריגורוזי

#הפניה ריגורוזיות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וריגורוזי · ראה עוד »

ריגורוזיות

ריגורוזיות (מלטינית: Rigor) או מדוקדקות היא תואר לדבר שמבוצע באופן קפדני, מדויק ומבוסס לוגית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וריגורוזיות · ראה עוד »

שריפת ספרים

#הפניה שרפת ספרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושריפת ספרים · ראה עוד »

שלשה פיתגורית

250px שלשה פיתגורית (או שלשה פיתגוראית) היא שלשה של מספרים טבעיים המקיימת את השוויון a^2 + b^2.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושלשה פיתגורית · ראה עוד »

שטח

שטח של משולש שווה לגובה (מסומן בורוד) כפול הבסיס (אדום) חלקי 2. שטח הוא גודל של תחום מישורי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושטח · ראה עוד »

שטח פנים

בגאומטריה אוקלידית, שטח הפּנים של גוף כלשהו במרחב אוקלידי תלת־ממדי הוא שטח השפה של אותו גוף.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושטח פנים · ראה עוד »

שבע האמנויות החופשיות

שבע האמנויות החופשיות, פרנצ'סקו פזלינו, 1450 שבע האמנויות החופשיות, איור מתוך '''גן התענוגות''' מאת הראד מלנדסברג (המאה ה-12). במרכז: סוקרטס ואפלטון. שבע האמנויות החופשיות (בלטינית: Septem artes liberales) היו מקצועות הליבה שנלמדו בבתי הספר הקתדרליים והנזיריים בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושבע האמנויות החופשיות · ראה עוד »

שבר (מתמטיקה)

תרשים עוגה, להמחשה ויזואלית של שבר. שלושה-רבעים מהעוגה צבועים בירוק, ורבע אחד בכתום. במתמטיקה אלמנטרית, שבר הוא מספר, המוצג כחילוק של מספר שלם אחד במספר שלם שני (שאיננו 0).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושבר (מתמטיקה) · ראה עוד »

שבר מצרי

שבר מצרי הוא סכום של שברים יסודיים חיוביים שונים זה מזה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושבר מצרי · ראה עוד »

שבר יסודי

שבר יסודי (ידוע גם כשבר יחידה, או שבר אוניטרי מהמונח האנגלי unit fraction) הוא מספר רציונלי הנכתב בצורת שבר, שבו המונה שווה ל-1 והמכנה הוא מספר טבעי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושבר יסודי · ראה עוד »

שבט

שֵׁבֶט הוא ארגון חברתי-פוליטי, המאורגן על בסיס "קלאנים" (אנגלית: clan) או "ליניאג'ים" (אנגלית: lineage) או קבוצות גיל, או התאגדויות שונות המהוות גורם המאחד את סך פרטי השבט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושבט · ראה עוד »

שורש ריבועי

גרף המייצג \sqrt x. שורש ריבועי של מספר a כלשהו הוא מספר, שאם מכפילים אותו בעצמו מקבלים את a. הפעולה החישובית של מציאת השורש הריבועי נקראת הוצאת שורש ריבועי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושורש ריבועי · ראה עוד »

שושנת מים

#הפניהנימפאה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושושנת מים · ראה עוד »

שושלת

שושלת היא שורה של שליטים השייכים לאותה משפחה, השולטת במדינה או בממלכה במשך דורות רבים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושושלת · ראה עוד »

שושלת סווי

שושלת סווי (בסינית: 隋朝; בפין-יין: Suí cháo) הייתה שושלת הקיסרים הסינית השישית, אשר שלטה בסין לאחר תקופת השושלות הדרומיות והצפוניות, בין השנים 581 עד 618.בשנת 618 היא הודחה בידי מייסד שושלת טאנג.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושושלת סווי · ראה עוד »

שושלת טאנג

שושלת טאנג (סינית: 唐; פיניין: Táng) הייתה שושלת הקיסרים הסינית השביעית, אשר שלטה בסין מיד אחרי שושלת סווי במשך 289 שנים משנת 618 ועד שנת 907, עת עברה סין לתקופת חמש השושלות ועשר הממלכות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושושלת טאנג · ראה עוד »

שווייץ

שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושווייץ · ראה עוד »

שיפיונה דל פרו

שיפיונה דל פרו (באיטלקית: Scipione del Ferro; 6 בפברואר 1465 – 5 בנובמבר 1526) היה מתמטיקאי איטלקי שהיה הראשון לגלות שיטה לפתרון משוואה ממעלה שלישית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושיפיונה דל פרו · ראה עוד »

שילוש זווית

סרגל ומחוגה). הזווית EDX (באיור: באדום) שווה לשליש הזווית AOB. בגאומטריית המישור, בעיית שילוש הזווית (או טריסקציה של זווית) מבקשת לחלק זווית נתונה לשלושה חלקים שווים באמצעות סרגל ומחוגה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושילוש זווית · ראה עוד »

שיטת ספירה

שיטת ספירה היא שיטה להצגתם של מספרים באמצעות קבוצה נתונה של סימנים, הקרויים ספרות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושיטת ספירה · ראה עוד »

שיטת המיצוי

במתמטיקה, שיטת המיצוי היא שיטה להוכחת נוסחה לחישוב שטח של צורה כלשהי באמצעות חסימת סדרה של מצולעים בתוך הצורה, כך ששטח המצולעים בסדרה מתכנס לשטח הצורה - ההפרש בין שטח המצולע לשטח הצורה הולך וקטן ככל שאנו מתקדמים בסדרה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושיטת המיצוי · ראה עוד »

שיטות ספירה

#הפניה שיטת ספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ושיטות ספירה · ראה עוד »

ת'אבת אבן קורה

ת'אבת אבן קורה (בערבית: ثابت بن قرة بن مروان, תעתיק מדויק: ת'אבִת בִן קֻרַה בִן מַרואן) (826–901), היה מתמטיקאי ואסטרונום ערבי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ות'אבת אבן קורה · ראה עוד »

תאלס

תָאלֵס איש מילֵטוֹס (ביוונית: Θαλῆς ὁ Μιλήσιος; 624 לפנה"ס עד 546 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף יווני־פיניקי מן האסכולה המילֵטית ומתמטיקאי חשוב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותאלס · ראה עוד »

תאוריה

תֵּאוֹרְיָה (באנגלית: Theory) היא תבנית חשיבה רציונלית אנושית, אבסטרקטית, השואפת להיות אובייקטיבית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותאוריה · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותפילה · ראה עוד »

תקופת המדינות הלוחמות

תקופת המדינות הלוחמות (בסינית: 戰國時&#20195) היא תקופה בהיסטוריה של סין, שהחלה בשנת 475 לפנה"ס והסתיימה בשנת 221 לפנה"ס כאשר סין אוחדה על ידי שושלת צ'ין.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותקופת המדינות הלוחמות · ראה עוד »

תרבוע העיגול

השטח של ריבוע זה ועיגול זה שווים שניהם ל-P. בשנת 1882 הוכיח פרדיננד לינדמן שאי אפשר לבנות תרשים במספר סופי של צעדי בנייה בסרגל ומחוגה תַּרְבּוּעַ הָעִגּוּל הוא בעיה בגאומטריה שהועלתה לראשונה במתמטיקה היוונית, אחת מהבעיות הגאומטריות של ימי קדם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותרבוע העיגול · ראה עוד »

תרבות עמק האינדוס

אזור התפוצה של תרבות עמק האינדוס שרידי העיר האראפה בפקיסטן תרבות עמק האינדוס הייתה תרבות עתיקה שפרחה לאורך נהר האינדוס ו, בשטח שהיום שייך לפקיסטן ומערב הודו, והתקיימה בין השנים 3300 לפנה"ס עד 1300 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותרבות עמק האינדוס · ראה עוד »

תרבויות האנדים

המורשת המגוונת של תרבויות האנדים: קאראל, צ'אווין דה ואנטאר, קווי נסקה, מאצ'ו פיצ'ו, טיוואנאקו, וצ'אן צ'אן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותרבויות האנדים · ראה עוד »

תרגום

קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותרגום · ראה עוד »

תשס"ז

#הפניה ה'תשס"ז.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותשס"ז · ראה עוד »

תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה

ממוזער תשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה (סינית מסורתית: 九章算術, סינית מפושטת: 九章算术, פין-יין: Jiǔzhāng Suànshù, תעתיק עברי: גְ'יו גָא'נְג סוָּאן שוּ) הוא ספר מתמטיקה סיני שחובר בידי מספר דורות של מלומדים החל מהמאה ה-2 לפנה"ס ועד למאה ה-1 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותשעת הפרקים של אמנות המתמטיקה · ראה עוד »

תלמי (אסטרונום)

מפת ארץ ישראל והסהר הפורה של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית מפת הודו של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος; 100 לערך – 168 לספירה), המוכר בקצרה בשם תֹּלְמִי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותלמי (אסטרונום) · ראה עוד »

תלמי הראשון

תַּלְמַי הראשון, המכונה גם תלמי סוטר (ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ, "תלמי המושיע"; 367 לפנה"ס – 283 לפנה"ס), היה דיאדוך ומלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותלמי הראשון · ראה עוד »

תומאס ברדוורדין

תומאס ברדוורדין (באנגלית: Thomas Bradwardine; בעשור ה-1290 - 26 באוגוסט 1349) היה מדען, מתמטיקאי, פילוסוף, לוגיקן ותאולוג בריטי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותומאס ברדוורדין · ראה עוד »

תור הזהב של האסלאם

תור הזהב של האסלאם (בערבית: العصر الذهبي للإسلام) הוא כינוי לתקופה שבין המאה ה-8 לספירה ועד למאה ה-13 לספירה, או המאה ה-16 לספירה שבה אימפריות מוסלמיות נהנו משגשוג צבאי, עוצמה כלכלית ופריחה תרבותית בתחומים רבים הכוללים את האמנות, האדריכלות, הפילוסופיה, הרפואה, המתמטיקה, האסטרונומיה והפיזיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותור הזהב של האסלאם · ראה עוד »

תורת גלואה

תורת גלואה היא ענף באלגברה העוסק בהרחבות של שדות, ובפרט בקשר בין שדות לבין חבורות, שאותו מנסח המשפט היסודי של ענף זה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת גלואה · ראה עוד »

תורת המספרים

תורת המספרים היא ענף של המתמטיקה העוסק בתחום רחב של נושאים, ששורשיהם בחקר התכונות של המספרים הטבעיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת המספרים · ראה עוד »

תורת המשחקים

תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה, המנתח מצבי עימות או שיתוף פעולה בין מקבלי החלטות בעלי רצונות שונים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת המשחקים · ראה עוד »

תורת הקבוצות

תורת הקבוצות היא תורה מתמטית בסיסית העוסקת במושג הקבוצה, שהיא אוסף מופשט של איברים שונים זה מזה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת הקבוצות · ראה עוד »

תורת הקבוצות האקסיומטית

תורת הקבוצות האקסיומטית היא תורה מתמטית המהווה ניסוח אקסיומטי של תורת הקבוצות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת הקבוצות האקסיומטית · ראה עוד »

תורת הגרפים

תורת הגרפים היא ענף של המתמטיקה העוסק בתכונותיהם של גרפים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת הגרפים · ראה עוד »

תורת ההסתברות

תורת ההסתברות היא ענף של המתמטיקה המשמש לניתוח כמותי של מאורעות שיש בהם אקראיות וחוסר ודאות, כגון ההסתברות שבהטלת שתי קוביות ייצא הצירוף 6/6.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת ההסתברות · ראה עוד »

תורת ההכרה

תורת ההכרה (אֶפִּיסְטֵמוֹלוֹגְיָה; מיוונית עתיקה: אפיסטמֶה (ἐπιστήμη) – ידע, לוגיה (λογία) פירושה "תורה") היא ענף של הפילוסופיה, המתרכז במהות וגבולות הידיעה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותורת ההכרה · ראה עוד »

תולדות הגאומטריה היוונית

#הפניה גאומטריה ביוון העתיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותולדות הגאומטריה היוונית · ראה עוד »

תיבה (גאומטריה)

alt.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ותיבה (גאומטריה) · ראה עוד »

לאונרד אוילר

לאונרד אוֹילֶר (בגרמנית:; 15 באפריל 1707 – 18 בספטמבר 1783) היה מתמטיקאי ופיזיקאי שווייצרי, שבילה את רוב חייו ברוסיה ובגרמניה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולאונרד אוילר · ראה עוד »

לאונרדו מפיזה

#הפניה פיבונאצ'י.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולאונרדו מפיזה · ראה עוד »

לפני הספירה

#הפניה ספירת הנוצרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולפני הספירה · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולטינית · ראה עוד »

לוקה פאצ'ולי

האיור המצויר הראשון של הרומביקובוקטהדרון מאת לאונרדו דה וינצ'י, שפורסם ב"פרופורציה האלוהית" פני האדם לוקה פאצ'ולי (איטלקית: Fra' Luca Bartolomeo de Pacioli, חי בסביבות 1445–1514 או 1517) היה מתמטיקאי איטלקי, היסטוריון של המתמטיקה ונזיר פרנציסקני מתקופת הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוקה פאצ'ולי · ראה עוד »

לוח שנה

לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוח שנה · ראה עוד »

לוח לוגריתמים

מספרים הטבעיים מ-600 עד 850. הספרה שמשמאל לנקודה אינה מוצגת, משום שלאורך כל העמוד ערכה הוא 2. לוח לוגריתמים הוא טבלה המכילה את הלוגריתמים, בדרך כלל לפי בסיס 10, של סדרה של מספרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוח לוגריתמים · ראה עוד »

לוח השנה של המאיה

לוח השנה של בני המאיה- מחזור ההאב בן 19 החודשים. סימנו של היום הראשון במחזור צ'ולקין לוח השנה של המאיה הוא לוח שנה המורכב מכמה לוחות ומחזורים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוח השנה של המאיה · ראה עוד »

לוגריתם

1. לוגריתם (Logarithm) הוא פונקציה הפוכה לפונקציה המעריכית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוגריתם · ראה עוד »

לוגיקה

לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוגיקה · ראה עוד »

לוגיקה מתמטית

לוגיקה מתמטית הוא תחום במתמטיקה, העוסק במערכות פורמליות ובדרך בה הן מגלמות מושגים אינטואיטיביים, כגון הוכחה או חישוביות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולוגיקה מתמטית · ראה עוד »

לודוביקו פרארי

לודוביקו פרארי (באיטלקית: Lodovico Ferrari; 2 בפברואר 1522 – 5 באוקטובר 1565) היה מתמטיקאי איטלקי שהיה הראשון למצוא פתרון כללי למשוואות ממעלה רביעית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ולודוביקו פרארי · ראה עוד »

טנגנס

גרף הפונקציה טנגנס טנגנס (מסומן כ-\tan או \text) היא פונקציה טריגונומטרית בסיסית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטנגנס · ראה עוד »

טרפז

טרפז טרפז ישר-זווית טְרָפֶּז הוא מרובע אשר לו זוג צלעות נגדיות מקבילות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטרפז · ראה עוד »

טריגונומטריה

טריגונומטריה (מיוונית τρίγωνον "משולש" + μέτρον "מדידה") היא ענף בגאומטריה העוסק בחקר המשולשים והקשר שבין צלעותיהם וזוויותיהם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטריגונומטריה · ראה עוד »

טריגונומטריה ספירית

250px טריגנומטריה ספֵירִית היא ענף של הגאומטריה הספירית הדן במצולעים (בעיקר משולשים) המצויים על מעטפת כדורית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטריגונומטריה ספירית · ראה עוד »

טריוויום

#הפניה שבע האמנויות החופשיות#טריוויום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטריוויום · ראה עוד »

טופאק אינקה יופאנקי

טופאק אינקה יופאנקי (בקצ'ואה: Tupaq Inka Yupanki, מתורגם כ"רואה חשבון אינקה אציל"; 1441–1493), וגם טופה אינקה יופאנקי (בספרדית: Topa Inca Yupanqui), היה קיסר האינקה העשירי (שלט 1471–1493), של אימפריית האינקה, החמישי משושלת אנן (Hanan).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטופאק אינקה יופאנקי · ראה עוד »

טופולוגיה

טבעת מביוס, עצם בעל משטח יחיד: מבנים כאלה הם נושא למחקר בטופולוגיה טופולוגיה היא ענף במתמטיקה העוסק בחקר התכונות של המרחב הנשמרות תחת דפורמציות רציפות (עיוותי צורה כמו כיווץ, מתיחה, ניפוח).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטופולוגיה · ראה עוד »

טור חזקות

טוּר חֲזָקוֹת הוא טור הבנוי כסכום של חזקות מ-0 עד אינסוף של נעלם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטור חזקות · ראה עוד »

טור גאומטרי

#הפניה טור (מתמטיקה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטור גאומטרי · ראה עוד »

טימור לנג

טימור או תימור-י לנג (במקור מטורקית צ'אגאטאי: Temür פירוש השם "ברזל"; 1336, שאהר-י סאבז – 17 או 18 בפברואר 1405. נקרא גם בשם "טמרליין") היה שליט וכובש מונגולי-טורקי, מגדולי הכובשים בכל הדורות, מייסדה של האימפריה הטימורית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וטימור לנג · ראה עוד »

ז'אן גסטון דארבו

ז'אן גסטון דַארבּוּ (בצרפתית: Jean-Gaston Darboux; 14 באוגוסט 1842 – 23 בפברואר 1917) היה מתמטיקאי צרפתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וז'אן גסטון דארבו · ראה עוד »

ז'וזף לואי לגראנז'

#הפניה ז'וזף-לואי לגראנז'.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וז'וזף לואי לגראנז' · ראה עוד »

זמנים

#הפניה זמנים (כתב עת).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וזמנים · ראה עוד »

זהות (מתמטיקה)

במתמטיקה, זהות היא שוויון בין שני ביטויים שמתקיים לכל הצבה של ערכים במקום המשתנים בכל אחד מהביטויים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וזהות (מתמטיקה) · ראה עוד »

זווית

בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וזווית · ראה עוד »

ח'ליפה

ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וח'ליפה · ראה עוד »

חפיפת משולשים

צלעות והזווית שמול הקטנה מהן ניתן לבנות שני משולשים שונים, ולכן חפיפה אינה מתקיימת בתנאי כזה. בגאומטריה אוקלידית, משולשים נקראים חופפים (congruent triangles) אם יש התאמה בין הקודקודים שלהם השומרת על אורכי הצלעות והזוויות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחפיפת משולשים · ראה עוד »

חרסית

סלעי חרסית מגוונים חרסית היא מילה המתארת שני מונחים בגאולוגיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחרסית · ראה עוד »

חרוט

200px חָרוּט (בלועזית קוֹנוּס, מיוונית: κώνος; לעיתים רחוקות גם חַדּוּדִית) הוא גוף גאומטרי תלת-ממדי, המוגדר על ידי עקומה דו-ממדית, סגורה, כלשהי, הקרויה מכוון, ונקודה במרחב, הנמצאת מחוץ למישור בו נמצא המכוון, הקרויה קודקוד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחרוט · ראה עוד »

חריזה

חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחריזה · ראה עוד »

חשבון אינפיניטסימלי

חשבון אִינְפִינִיטֶסִימָלִי (נקרא גם אינפי או חדו"א, ראשי תיבות של: חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי; ובאנגלית: Calculus - קלקולוס; במונחי האקדמיה ללשון העברית: חֶשְׁבּוֹן-הָאֵינְסוֹפִיִּים) הוא ענף של המתמטיקה שחוקר שינוי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחשבון אינפיניטסימלי · ראה עוד »

חשבונאות

חשבונאות פיננסית היא תחום העוסק ברישום וניתוח האירועים הפיננסיים בהנהלת החשבונות של הישות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחשבונאות · ראה עוד »

חשבונייה

חשבונייה בת ימינו לילדים חשבונייה סינית חשבונייה היא כלי חישוב המורכב ממסגרת ובה צירים, עליהם מחליקים חרוזים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחשבונייה · ראה עוד »

חתכי חרוט

#הפניה חתך חרוט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחתכי חרוט · ראה עוד »

חזקה (מתמטיקה)

במתמטיקה, חֶזְקָה (או העלאה בחזקה) היא פעולה, המתבצעת בין שני מספרים: ה"בסיס" וה"מעריך".

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחזקה (מתמטיקה) · ראה עוד »

חזרן

יער חזרנים שדרת חזרנים חזרני Bambusa vulgaris חִזְרָן – מארמית תלמודית, או בַּמְבּוּק (Bambusoideae), הוא שם כולל לתת-משפחה של צמחים ירוקי-עד רב-שנתיים במשפחת הדגניים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחזרן · ראה עוד »

חבל

חבל עבה חבל הוא אביזר ארוך וגמיש העשוי מסיבים ומשמש למטרות רבות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחבל · ראה עוד »

חוק ארכימדס

ארכימדס באמבטיה (איור משנת 1850) האבן השוקעת במבחנה הימנית דוחקת נוזל בנפח שלה חוק הציפה של ארכימדס, ובקיצור חוק ארכימדס, הוא חוק פיזיקלי בסיסי בהידרוסטטיקה המסביר מדוע ספינות צפות על-פני המים ואינן שוקעות, כיצד צוללת הצוללת ומדוע ספינת אוויר מצליחה לרחף באוויר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחוק ארכימדס · ראה עוד »

חוק המספרים הגדולים

בתורת ההסתברות ובסטטיסטיקה, חוק המספרים הגדולים הוא שמם המשותף של שני משפטים העוסקים בהתנהגות הממוצע במדגמים גדולים, הנקראים החוק החלש והחוק החזק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחוק המספרים הגדולים · ראה עוד »

חינוך

בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחינוך · ראה עוד »

חישוב

חישוב הוא פעולה השייכת לתחום האריתמטיקה הנעשית לצורך קביעת התוצאה של פעולה על מספרים, כגון ארבע פעולות החשבון (חיבור, חיסור, כפל וחילוק) ופעולות נוספות (העלאה בחזקה, הוצאת שורש, חישוב עצרת ועוד).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחישוב · ראה עוד »

חילוק

באריתמטיקה, חילוק היא פעולה בינארית ההפוכה לכפל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחילוק · ראה עוד »

חידת מסע הפרש

אנימציה של פתרון החידה חידת מסע הפרש היא חידת שחמט מפורסמת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחידת מסע הפרש · ראה עוד »

חידה מתמטית

מפת קנינסברג, הנהר והגשרים מודגשים בצבע. בעיית הגשרים של קניגסברג, שהתחילה כשאלה של תושבי העיר לגבי המקרה הפרטי, גרמה לפיתוח עצום בתורת הגרפים חידה מתמטית היא חידה שפתרונה מצריך יכולת מתמטית ושימוש בכלים מתמטיים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וחידה מתמטית · ראה עוד »

בנו ארבל

המצבה על קברו של פרופ' בנו ארבל בנו ארבל (20 בינואר 1939 - 9 באפריל 2013) היה מתמטיקאי והיסטוריון של המתמטיקה, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובנו ארבל · ראה עוד »

בנייה בסרגל ובמחוגה

קטע לשלושה חלקים שווים, באמצעות בנייה בסרגל ומחוגה. אנימציה המראה את הנקודות שאפשר לבנות בסרגל ובמחוגה במספר קטן של שלבים בגאומטריה האוקלידית של המישור, בנייה בסרגל ובמחוגה היא בנייה של עצמים גאומטריים, כגון קטעים בעלי תכונות מוגדרות, הנעזרת בסרגל ובמחוגה בלבד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובנייה בסרגל ובמחוגה · ראה עוד »

בסיס (אריתמטיקה)

במתמטיקה, בסיס (Radix) הוא תחום הספרות הנמצא ביסודה של שיטת ספירה מבוססת מיקום.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובסיס (אריתמטיקה) · ראה עוד »

בסיס אונרי

ספירה על בסיס אונרי היא בסיס ספירה לפי 1.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובסיס אונרי · ראה עוד »

בסיס סקסגסימלי

לוח ספרות בבלי, מבוסס על בסיס 60 ספירה על בסיס סקסגסימלי היא ספירה על בסיס 60.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובסיס סקסגסימלי · ראה עוד »

בעיה פתוחה במתמטיקה

#הפניה בעיה פתוחה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובעיה פתוחה במתמטיקה · ראה עוד »

בעיות המילניום של מכון קליי

בעיות המילניום של מכון קליי הן שבע השערות מתמטיות בולטות, אשר נקבעו בשנת 2000 על ידי מכון קליי למתמטיקה כבעיות פתוחות אשר פתרון כל אחת מהן מזכה בפרס כספי בסך 1,000,000 דולר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובעיות המילניום של מכון קליי · ראה עוד »

בעיית בזל

בעיית בזל היא בעיה מפורסמת באנליזה מתמטית, שהוצגה לראשונה בשנת 1644 על ידי פייטרו מנגולי, ונפתרה על ידי לאונרד אוילר בשנת 1735.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובעיית בזל · ראה עוד »

בראהמספהוטסידהאנטה

בּרָאהמַספּהוּטַסידהָאנטַה ('Brāhmasphuṭasiddhānta; בקיצור: BSS), היא עבודתו העיקרית של בראהמגופטה, אשר נכתבה בסביבות 628 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובראהמספהוטסידהאנטה · ראה עוד »

בראהמגופטה

בראהמגופטה (בהינדית: ब्रह्मगुप्त) (598–668) היה מתמטיקאי ואסטרונום הודי חשוב.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובראהמגופטה · ראה עוד »

ברנרד בולצאנו

ברנרד פלאסידוס יוהאן נפומוק בולצאנו (Bernhard Placidus Johann Nepomuk Bolzano; 5 באוקטובר 1781 - 18 בדצמבר 1848) היה מתמטיקאי, לוגיקן, פילוסוף, תאולוג וכומר קתולי מבוהמיה (כיום בצ'כיה).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וברנרד בולצאנו · ראה עוד »

ברנהרד רימן

גאורג פרידריך ברנהרד רימן (גרמנית) (17 בספטמבר 1826 – 20 ביולי 1866) היה מתמטיקאי גרמני, אשר תרם תרומות חשובות ביותר לאנליזה מתמטית, תורת המספרים וגאומטריה דיפרנציאלית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וברנהרד רימן · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובלשנות · ראה עוד »

בלז פסקל

בְּלֶז פסקל (בצרפתית: Blaise Pascal; 19 ביוני 1623 – 19 באוגוסט 1662) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ופילוסוף צרפתי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובלז פסקל · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובבל · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובגדאד · ראה עוד »

בדה ונרביליס

בֶּדָה וֶנֶרַבִּילִיס (מלטינית: Beda Venerabilis, באנגלית: Bede), הידוע כבִּיד המכובד או הקדוש ביד (לערך 672 – 25 במאי 735) היה נזיר נורתמברי במנזר הקדוש פטרוס בוֶרמוּת ומנזר הקדוש פאולוס ביָארוּ (Jarrow).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובדה ונרביליס · ראה עוד »

בואתיוס

אניקיוס מאנְליוס סוורינוס בּוֹאֶתיוּס (Anicius Manlius Severinus Boëthius) היה פילוסוף נוצרי בן המאה השישית, ואחד מהחשובים בתחום התאולוגיה האורתודוקסית הכנסייתית בת זמנו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובואתיוס · ראה עוד »

בית אומיה

המסגד האומיי בדמשק שושלת בֵּית אוּמַיָּה (ערבית: بَنُو أُمَيَّةَ, בַּנוּ אֻמַיַּה; الأمويون, אל-אֻמַוִיּוּן) הייתה שושלת הח'ליפים הראשונה של האימפריה המוסלמית אחרי תקופת ארבעת ה"ראשידון" ("ישרי הדרך": אבו בכר, עומר, עות'מאן ועלי).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובית אומיה · ראה עוד »

בית עבאס

הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מנוקד: אַ-דַּ֫אוּלַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אַל-חִ'לַ֫אפַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובית עבאס · ראה עוד »

בית החוכמה

מלומדים קוראים ספרים בבית החוכמה בית החוכמה (בערבית بيت الحكمة בית אל־חכמה) היה מוסד שפעל בבגדאד בין המאה ה-9 עד המאה ה-13 לספירה, ושימש מכון לתרגום כתבי יד, ספרייה ומכון מחקר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ובית החוכמה · ראה עוד »

ג'רארדו דה קרמונה

ג'רארדו דה קרמונה (באיטלקית: Gerardo da Cremona; בערך 1114–1187) היה מתרגם של חיבורי מדעיים מן הלשון הערבית ללשון הלטינית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וג'רארדו דה קרמונה · ראה עוד »

ג'ון נפייר

פסלו של ג'ון נפייר בגלריית הדיוקנאות הלאומית של סקוטלנד ג'ון נפייר (באנגלית: John Napier; 1550 - 4 באפריל 1617) היה מתמטיקאי, פיזיקאי ואסטרונום סקוטי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וג'ון נפייר · ראה עוד »

ג'ירולמו קרדאנו

ג'ירוֹלָמוֹ קַרדָאנוֹ (באיטלקית: Girolamo Cardano; 24 בספטמבר 1501 - 21 בספטמבר 1576) היה מתמטיקאי, פילוסוף, רופא, אסטרולוג, וממציא איטלקי, מגדולי אנשי האשכולות בזמנו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וג'ירולמו קרדאנו · ראה עוד »

ג'ייניזם

הג'ייניזם היא דת דהרמית שהתפתחה במאה השישית לפנה"ס, באותה מאה בה נוסד הבודהיזם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וג'ייניזם · ראה עוד »

גמא

גמא (אות גדולה: Γ, אות קטנה: γ) היא האות השלישית באלפבית היווני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגמא · ראה עוד »

גאומטריה

"אלוהים הגאומטריקן", איור לכתב־יד צרפתי מהמאה ה-13 גאומטריה (בכתיב תקין: גאומטרייה. מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה · ראה עוד »

גאומטריה אנליטית

קואורדינטות קרטזיות במתמטיקה, גֵּאוֹמֶטְרִיָּה אָנָלִיטִית או הַנְדָּסָה שִׁעוּרִית היא ענף העוסק בחקר הגאומטריה באמצעות כלים אלגבריים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה אנליטית · ראה עוד »

גאומטריה אלגברית

גאומטריה אלגברית היא ענף במתמטיקה העוסק בשילוב של אלגברה מופשטת (בעיקר אלגברה קומוטטיבית) עם גאומטריה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה אלגברית · ראה עוד »

גאומטריה אוקלידית

אוקלידס הגאומטריה האוקלידית היא התורה המתמטית של נקודות, ישרים ומעגלים במישור, המבוססת על האקסיומות שהציג וסיכם אוקלידס בספרו יסודות, והכללות שלה למרחב התלת-ממדי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה אוקלידית · ראה עוד »

גאומטריה פרויקטיבית

גאומטריה פרויקטיבית היא גאומטריה לא אוקלידית, שבה אקסיומת המקבילים מוחלפת באקסיומה אחרת: כל שני ישרים במישור נפגשים בנקודה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה פרויקטיבית · ראה עוד »

גאומטריה לא אוקלידית

#הפניה גאומטריה לא-אוקלידית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה לא אוקלידית · ראה עוד »

גאומטריה לא-אוקלידית

גאומטריה לא-אוקלידית היא כל מערכת גאומטרית עקבית ששונה מהגאומטריה האוקלידית באקסיומה אחת או יותר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה לא-אוקלידית · ראה עוד »

גאומטריה היפרבולית

משטח היפרבולי גאומטריה היפרבולית היא גאומטריה לא אוקלידית שבה האקסיומה החמישית של אוקלידס, אקסיומת המקבילים, מוחלפת באקסיומה הבאה: במהלך השנים שאחרי פרסום הספר "יסודות" של אוקלידס (שלימים היווה את הבסיס לגאומטריה שנקראת על שמו: "גאומטריה אוקלידית"), הייתה מקובלת התחושה שאקסיומת המקבילים (הקובעת שדרך נקודה שמחוץ לישר עובר קו מקביל אחד ויחיד) אינה 'טבעית' ומובנת מאליה כמו יתר האקסיומות של הגאומטריה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה היפרבולית · ראה עוד »

גאומטריה כדורית

#הפניה גאומטריה ספירית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאומטריה כדורית · ראה עוד »

גאורג קנטור

גאורג פרדיננד לודוויג פיליפ קנטור (בגרמנית: Georg Ferdinand Ludwig Philipp Cantor; 3 במרץ 1845 – 6 בינואר 1918) היה מתמטיקאי גרמני, אבי תורת הקבוצות העומדת בבסיס המתמטיקה המודרנית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגאורג קנטור · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגרמניה · ראה עוד »

גרף מישורי

ייצוג גרפי של גרף מישורי בתורת הגרפים, גרף מישורי הוא גרף שניתן לצייר במישור מבלי שהקשתות תחתוכנה זו את זו (חוץ מאשר בצמתי הגרף).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגרף מישורי · ראה עוד »

גרף של פונקציה

גרף של פונקציה הוא אוסף כל הזוגות הסדורים של משתנה מסוים עם ערך הפונקציה המתאים לו, כלומר גרף הפונקציה אמור להתבסס על פי שתי אותיות המסמנות את הגרף עצמו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגרף של פונקציה · ראה עוד »

גרש

גֶּרֶשׁ (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם הוא סימן פיסוק ('), והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגרש · ראה עוד »

גרגורי פרלמן

#הפניה גריגורי פרלמן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגרגורי פרלמן · ראה עוד »

גליל (גאומטריה)

גליל מעגלי ישר בעל רדיוס r וגובה h. ציר הגליל מסומן באדום ובסגול. גליל מעגלי נטוי. הצירים של אליפסת אחד הבסיסים מסומנים בירוק. בגאומטריה, גָּלִיל הוא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במרחב, הנמצאות במרחק קבוע, רדיוס הגליל, מישר כלשהו, ציר הגליל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגליל (גאומטריה) · ראה עוד »

גבול

חיילים מצריים מסיירים לאורך גבול ישראל-מצרים בגאוגרפיה, גבול הוא קו המפריד בין ישויות גאוגרפיות השונות זו מזו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגבול · ראה עוד »

גבול (מתמטיקה)

במתמטיקה, גבול של אובייקט אינסופי (למשל סדרה אינסופית של מספרים) הוא איבר בודד המייצג את ההתנהגות ארוכת הטווח של האובייקט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגבול (מתמטיקה) · ראה עוד »

גבול של סדרה

בחשבון אינפיניטסימלי, גבול של סדרה ממשית הוא מספר, שאיברי הסדרה הולכים ומתקרבים אליו כך שהמרחק בין האיברים לגבול קטן כרצוננו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגבול של סדרה · ראה עוד »

גוטפריד וילהלם לייבניץ

גוטפריד וילהלם פון לייבניץ (בגרמנית: Gottfried Wilhelm von Leibniz; 1 ביולי 1646 – 14 בנובמבר 1716) היה מתמטיקאי, פילוסוף, פיזיקאי ואיש אשכולות גרמני שהשפעתו בולטת הן בהיסטוריה של המתמטיקה והן בהיסטוריה של הפילוסופיה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וגוטפריד וילהלם לייבניץ · ראה עוד »

דמיון משולשים

משולשים דומים משולשים דומים הם שני משולשים שקיים ביניהם יחס הדמיון, כלומר, הם מקיימים את התנאים הבאים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודמיון משולשים · ראה עוד »

דניאל ברנולי

דֲנִיאֵל בֶּרְנוּלִי (בגרמנית: Daniel Bernoulli; 8 בפברואר 1700 – 17 במרץ 1782) היה מתמטיקאי ופיזיקאי שווייצרי, בן למשפחת ברנולי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודניאל ברנולי · ראה עוד »

דקדוק

דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודקדוק · ראה עוד »

דת

כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודת · ראה עוד »

דביר (הוצאת ספרים)

דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

דדוקציה

דֵּדוּקְצְיָה (באנגלית: Deduction; בעברית אִפְרוּט) היא היסק הגיוני, הסקת מסקנות מן הכלל אל הפרט, זאת בניגוד לאינדוקציה בה המסקנות מתקבלות מן הפרט אל הכלל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודדוקציה · ראה עוד »

דויד הילברט

דויד הילברט (גרמנית: David Hilbert; 23 בינואר 1862 - 14 בפברואר 1943) היה מתמטיקאי גרמני, שהשפיע רבות על המתמטיקה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, הן הודות לתרומתו הישירה והן בשל השפעתו על אחרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודויד הילברט · ראה עוד »

דיופנטוס

דיופנטוס (ביוונית: Διόφαντος), מתמטיקאי הלניסטי שחי באלכסנדריה, פחות או יותר בין השנים 200–284 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ודיופנטוס · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-12

טקסט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-15

המאה ה-15 היא התקופה שהחלה בשנת 1401 והסתיימה בשנת 1500 (בין התאריכים 1 בינואר 1401 ל-31 בדצמבר 1500).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-15 · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-16 לפנה"ס

המאה ה-16 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-16 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-19 לפנה"ס

המאה ה-19 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1900 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1801 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-19 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-3 · ראה עוד »

המאה ה-3 לפנה"ס

המאה ה-3 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 201 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-3 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-4 · ראה עוד »

המאה ה-4 לפנה"ס

המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-7 · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-8 · ראה עוד »

המאה ה-9

המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמאה ה-9 · ראה עוד »

המשפט האחרון של פרמה (ספר)

המשפט האחרון של פרמה (באנגלית: Fermat's Last Theorem) הוא ספר מדע פופולרי מאת סיימון סינג, העוסק בהיסטוריה של המתמטיקה דרך תולדותיו של המשפט האחרון של פרמה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמשפט האחרון של פרמה (ספר) · ראה עוד »

המשפט היסודי של האריתמטיקה

המשפט היסודי של האריתמטיקה או משפט הפירוק לראשוניים הוא משפט מתמטי הקובע כי כל מספר טבעי יכול להיכתב כמכפלה ייחודית של מספרים ראשוניים, עד כדי שינוי הסדר של הגורמים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמשפט היסודי של האריתמטיקה · ראה עוד »

המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי

המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי או המשפט היסודי של החשבון האינפיניטסימלי הוא משפט מתמטי הקושר בין שני מושגי היסוד של החשבון האינפיניטסימלי: הנגזרת והאינטגרל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי · ראה עוד »

המחשב של פסקל

מכונת החישוב של פסקל. המחשב של פסקל היה מחשב מכני שהומצא על ידי בליז פסקל בתחילת המאה ה-17.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמחשב של פסקל · ראה עוד »

המדינה (דיאלוג אפלטוני)

המדינה (וכן הפוליטאה או הרפובליקה; ביוונית Πολιτεία) הוא חיבור שנחשב לאחד מהחשובים ביותר של הפילוסוף היווני אפלטון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמדינה (דיאלוג אפלטוני) · ראה עוד »

המהפכה המדעית

השער של טבלאות רודולפין, טקסט מדעי שפורסם על ידי יוהאנס קפלר בשנת 1627, והיווה חלק מהמהפכה המדעית. המהפכה המדעית היא כינוי לסדרת גילויים חדשים באופטיקה, אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, וברפואה, שהתרחשו באירופה במאה ה־16 וה־17, והובילו לשינוי תפיסת המציאות במדע, פילוסופיה, ובמידה רבה גם בתרבות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמהפכה המדעית · ראה עוד »

המיתולוגיה של האינקה

המיתולוגיה של האינקה היא מיתולוגיה שהתפתחה בתרבות האינקה - התרבות שהתקיימה באזור פרו של היום, לפני הכיבוש הספרדי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והמיתולוגיה של האינקה · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

האסכולה הפיתגוראית

האסכולה הפיתגוראית היא אסכולה פילוסופית קדם-סוקרטית, שנוסדה על ידי הפילוסוף פיתגורס ונקראה על שמו, והתקיימה באזור יוון הגדולה (כיום דרום איטליה) בין המאה ה-6 לפנה"ס למאה ה-4 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והאסכולה הפיתגוראית · ראה עוד »

האקדמיה האפלטונית

האקדמיה האפלטונית הייתה בית ספר לפילוסופיה שנוסד על ידי אפלטון באתונה בערך ב-385 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והאקדמיה האפלטונית · ראה עוד »

הארון א-רשיד

משלחת של המלך קארל הגדול רחוב הארון א-רשיד בשכונת באב א-זאהרה בירושלים הַאר֫וּן א-רַּשִׁ֫יד (בערבית: هَارُون الرَّشِيد, 17 במרץ 766 – 24 במרץ 809) היה הח'ליפה העבאסי החמישי (לפניו שלט אחיו אל-האדי, ואחריו שלט בנו אל-אמין).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והארון א-רשיד · ראה עוד »

האומנות הגדולה

האומנות הגדולה הוא ספר חשוב על אלגברה בסיסית פרי עטו של ג'ירולמו קרדאנו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והאומנות הגדולה · ראה עוד »

האימפריה המוסלמית

התרחבות תחת הח'ליפים של בית אומיה, 661–750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570–632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »

האימפריה הספרדית

טריטוריות האימפריה כיום האימפריה הספרדית (בספרדית: Imperio Español) היא ממלכת ספרד ומושבותיה מסוף המאה ה-15 ועד לאמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והאימפריה הספרדית · ראה עוד »

הספירה הארמילרית

הספֵירה הארמילרית (Armillary sphere. בגירסות אחרות: האצטרולב הספרי, ארמיליה, ארמיל. מלטינית: armilla שפירושה צמיד או מעגל) היא דגם לספירה של כיפת השמים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והספירה הארמילרית · ראה עוד »

הסתברות

משחקי מזל והימורים מימין, ביצה בעלת חלמון כפול. סיכוי של 1 ל־1200 למציאת ביצה כזוComparisons, R 2020, Probability Comparison: Rarest Things in the Universe, online video, 6 April, viewed 10 May 2020,, Creative Commons license:.. הסתברות היא ביטוי מספרי למידת הסבירות שמאורע מסוים יתרחש.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והסתברות · ראה עוד »

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והעת העתיקה · ראה עוד »

הפרדוקס של ראסל

הפרדוקס של ראסל הוא פרדוקס שהציע הפילוסוף והלוגיקן ברטראנד ראסל בשנת 1901, במכתב ששלח למייסדה של הלוגיקה המתמטית, גוטלוב פרגה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והפרדוקס של ראסל · ראה עוד »

הפרכה

הפרכה היא הוכחה כי טענה מסוימת אינה נכונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והפרכה · ראה עוד »

הרנסאנס האיטלקי

ציור של איטליה בתקופת הרנסאנס ציור רנסאנס מאיטליה הרנסאנס האיטלקי (בצרפתית: Renaissance ובאיטלקית Rinascimento או Rinascita - "לידה מחדש") הוא מונח המציין תקופה היסטורית באיטליה שנמשכה מהמאה ה-14 ועד לשלהי המאה ה-16.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והרנסאנס האיטלקי · ראה עוד »

הרון מאלכסנדריה

הרון מאלכסנדריה (ביוונית: Ἥρων ὁ Ἀλεξανδρεύς; חי לערך בשנים 10–70 לספירה), היה ממציא, מהנדס, מתמטיקאי ופיזיקאי יווני מהתקופה הרומית אשר חי באלכסנדריה שבמצרים, תחת שלטון הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והרון מאלכסנדריה · ראה עוד »

הרודוטוס

הרודוטוס הֶרוֹדוֹטוֹס (ביוונית: Ἡρόδοτος; 484 לפנה"ס לערך – 425 לפנה"ס) מהליקרנאסוס (היום בודרום בטורקיה) היה היסטוריון יווני המכונה "אבי ההיסטוריה", שתיאר בחיבורו "היסטוריוֹת" את הפלישה הפרסית ליוון בראשית המאה ה-5 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והרודוטוס · ראה עוד »

השערת פואנקרה

1854 – 1912גריגורי פרלמן (Григорий Перельман) נולד ב-1966. מוכיח השערת פואנקרה. קומפקטית. השערת פואנקרה אומרת שכל יריעה (תלת-ממדית) כזו היא בעצם הספירה. לולאות שאותן אי-אפשר לכווץ לנקודה במתמטיקה, השערת פואנקרה היא משפט המאפיין את הספירה התלת-ממדית מבין כל היריעות מאותו ממד.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והשערת פואנקרה · ראה עוד »

השורש הריבועי של 2

שווה-שוקיים שאורך ניצביו הוא 1. השורש הריבועי של 2, ידוע גם כקבוע פיתגורס, לרוב מסומן כ- \sqrt, הוא המספר הממשי החיובי שכאשר יוכפל בעצמו, תהיה התוצאה שווה ל-2.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והשורש הריבועי של 2 · ראה עוד »

השיטה העשרונית

השיטה העשרונית (נקראת גם בסיס דצימלי) היא שיטה מבוססת מיקום להצגת מספרים (שלמים, ובהרחבה גם ממשיים), לפי בסיס 10.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והשיטה העשרונית · ראה עוד »

התאמה חד חד ערכית

#הפניה פונקציה חד-חד-ערכית ועל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והתאמה חד חד ערכית · ראה עוד »

התקופה הפרה-קולומביאנית

התקופה הפרה-קולומביאנית או התקופה הטרום-קולומביאנית הוא כינוי היסטוריוגרפי לפרק הזמן בהיסטוריה של העולם החדש שקדם ל"גילוי אמריקה" בידי כריסטופר קולומבוס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והתקופה הפרה-קולומביאנית · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית

התקופה ההֶלֶנִיסְטִית היא פרק זמן בהיסטוריה האנושית ממותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס ועד התאבדותה של המלכה ההלניסטית האחרונה, קלאופטרה, בשנת 30 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והתקופה ההלניסטית · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

החברה המלכותית

משכנה של החברה המלכותית בלונדון החברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע (באנגלית: The Royal Society of London for the Improvement of Natural Knowledge), הידועה בקיצור בשם: החברה המלכותית (The Royal Society), היא אגודה מדעית הפעילה ברציפות מאז שנת 1660, ומשמשת כאקדמיה למדעים של בריטניה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והחברה המלכותית · ראה עוד »

הבעיות הגאומטריות של ימי קדם

הבעיות הגאומטריות של ימי קדם הן בעיות בנייה שנוסחו על ידי היוונים הקדמונים, והעסיקו מתמטיקאים במשך מאות שנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והבעיות הגאומטריות של ימי קדם · ראה עוד »

הגשרים של קניגסברג

בעיית הגשרים של קניגסברג היא חידה מפורסמת עם השפעה מכרעת על ההיסטוריה של המתמטיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והגשרים של קניגסברג · ראה עוד »

הגדרה

הגדרה היא תיאור לשוני מדויק וממצה של מושג כלשהו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והגדרה · ראה עוד »

הוצאת שורש ריבועי

במתמטיקה, הוצאת שורש ריבועי היא הפעולה של חישוב שורש ריבועי של מספר או ערך נתון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והוצאת שורש ריבועי · ראה עוד »

הוצאת דביר

#הפניה דביר (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והוצאת דביר · ראה עוד »

הודו

רפובליקת הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, נהגה: בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת-היבשת ההודית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והודו · ראה עוד »

הוכחה

במתמטיקה ובלוגיקה הוכחה היא סדרה סופית של טענות הנובעות זו מזו בעזרת כללי היסק, תוך שימוש בהגדרות, באקסיומות, ובידע קודם שהוכח קודם לכן, המראה שטענה מסוימת היא נכונה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והוכחה · ראה עוד »

הוכחה (לוגיקה מתמטית)

בלוגיקה מתמטית, הוכחה היא סדרה סופית \ a_1,a_2,a_3,\cdots,a_n של פסוקים במסגרת שפת תחשיב יחסים נתונה, המורכבת מאקסיומות ומגזירות באמצעות כלל היסק (לרוב מודוס פוננס): לכל \ 1\leq i \leq n, \ a_i היא אקסיומה, או שקיימים \ i_1,\ldots,i_k כך ש-a_i נגזר מ-a_,\ldots, a_ לפי אחד מכללי ההיסק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והוכחה (לוגיקה מתמטית) · ראה עוד »

הוכחה בדרך השלילה

בלוגיקה ובמתמטיקה הוכחה בדרך השלילה או הוכחה עקיפה היא שיטת הוכחה לפיה אם הפרכת טיעון מסוים מובילה לסתירה לוגית — הטיעון נכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והוכחה בדרך השלילה · ראה עוד »

הכנסייה הקתולית

הכנסייה הקתולית היא הכנסייה הנוצרית הגדולה בעולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והכנסייה הקתולית · ראה עוד »

הכללה (מתמטיקה)

הכללה היא מאבני היסוד של הפעילות המתמטית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והכללה (מתמטיקה) · ראה עוד »

הכיבוש הספרדי של אימפריית האינקה

האימפריה הספרדית (צהוב) ואימפריית האינקה (אדום) בשנת 1531. הכיבוש הספרדי של אימפריית האינקה (בספרדית: Conquista del Tahuantinsuyo) התרחש בין השנים 1532–1572 והביא לכיבוש והסיפוח של אימפריית האינקה (על גבי השטחים של מדינות קולומביה, אקוודור, פרו, צ'ילה וארגנטינה המודרניות) בידי האימפריה הספרדית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והכיבוש הספרדי של אימפריית האינקה · ראה עוד »

הינדואיזם

מקדש הינדואי המוקדש לאלה שאקטי במדינת אודישה שבהודו הינדואיזם היא דת דהרמית ו"דהרמה".

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והינדואיזם · ראה עוד »

היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות

האומנות הגדולה הוא ספר חשוב על אלגברה בסיסית פרי עטו של ג'ירולמו קרדאנו. בתמונה עמוד הפתיחה של הספר. במסגרתו פורסמו לראשונה הפתרונות למשוואה ממעלה שלישית ומשוואה ממעלה רביעית. משוואה פולינומית היא משוואה בה מופיעים אך ורק מקדמים וחזקות של משתנה מסוים (וכן מספרים קבועים, שהם למעשה מקדמים של \ x^0.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות · ראה עוד »

היסטוריה של האריתמטיקה

מניית חפצים. לצדה הדמות המייצגת את הגאומטריה כשהיא עסוקה במדידת זווית. בפינה הימנית-עליונה מופיעה הדמות המייצגת את האסטרונומיה כשהיא צופה בכוכבים, ובשמאלית-עליונה דמות המציגה את הדקדוק בדמות מורה המעניש את תלמידו. לא אחת, היו ההתפתחויות באסטרונומיה ובגאומטריה מובילות להתפתחויות באריתמטיקה, ולהפך. היסטוריה של האריתמטיקה היא העיסוק בהתפתחותה ההיסטורית של האָריתמֶטיקה – הענף העתיק ביותר במתמטיקה ואחד השימושיים שבו לצורכי יום-יום; היא משתרעת על פני תקופות שונות, תרבויות ומקומות שונים בהם התפתח ענף זה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיסטוריה של האריתמטיקה · ראה עוד »

היסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי

חשבון אינפיניטסימלי הוא ענף מרכזי של המתמטיקה, העוסק בהשתנותן של פונקציות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיסטוריה של החשבון האינפיניטסימלי · ראה עוד »

היפרבולה

ההיפרבולה y.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיפרבולה · ראה עוד »

היפרכוס

הִיפַּרְכוֹס (ביוונית: Ίππαρχος) (חי בסביבות 120 - 190 לפנה"ס) היה אסטרונום, גאוגרף ומתמטיקאי הלניסטי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיפרכוס · ראה עוד »

היפוקרטס מכיוס

היפוקרטס מכיוס היה מתמטיקאי ואסטרונום יווני שחי באי כיוס במאה החמישית לפני הספירה בין 470 לפנה"ס ועד 410 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיפוקרטס מכיוס · ראה עוד »

היקף

היקף של צורה סגורה דו-ממדית הוא אורך העקומה שסוגרת אותה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והיקף · ראה עוד »

הישר הממשי

הישר הממשי הוא תיאור גאומטרי של קבוצת כל המספרים הממשיים \mathbb.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והישר הממשי · ראה עוד »

הידרודינמיקה

הִידְרוֹדִינָמִיקָה היא תחום בפיזיקה ובהנדסה המהווה מימוש של מכניקת הזורמים לנוזלים כמו מים, שמן, דלק ודם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה והידרודינמיקה · ראה עוד »

ודה

#הפניה ודות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וודה · ראה עוד »

וודוא

קום, איראן אנשים מבצעים רחצה טקסית לפני התפילה במסגד בדשהי בלהור, פקיסטן ווּדוּאְ (בערבית: وُضوء, תעתיק מדויק: וֻצ'וּאְ) היא הפעולה של רחיצת חלקים מהגוף במים נקיים, כחלק מההכנה לתפילה המוסלמית – הצלאה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ווודוא · ראה עוד »

כנסייה

קתולי בנאנטלי, פינלנד כנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפלה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכנסייה · ראה עוד »

כרוניקה

כרוניקה (בלטינית: Chronica, מיוונית: χρονικά), או "קורות", היא דיווח היסטורי על עובדות ואירועים בסדר כרונולוגי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכרוניקה · ראה עוד »

כריסטיאן הויגנס

כריסטיאן הויגנס (בהולנדית:, מבוטא הויחנס או האוחנס; 14 באפריל 1629 – 8 ביולי 1695) היה פיזיקאי, מתמטיקאי, אסטרונום וממציא הולנדי, יליד האג.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכריסטיאן הויגנס · ראה עוד »

כתב

מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכתב · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכתב עת · ראה עוד »

כתב יתדות

כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכתב יתדות · ראה עוד »

כדור (גאומטריה)

פני השטח של כדור כדור הוא גוף גאומטרי המורכב מן הנקודות במרחב שמרחקן מנקודה קבועה הוא לכל היותר מספר קבוע מסוים, הקרוי רדיוס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכדור (גאומטריה) · ראה עוד »

כיפת השמיים

איור של כיפת השמים באסטרונומיה ובניווט, כיפת השמים היא חציו של כדור דמיוני, בעל רדיוס אינסופי, שמרכזו הוא מרכז כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכיפת השמיים · ראה עוד »

כיוס

בית מצופה אריחי סגרפיטו בכפר פירגי באזור מסטיקוחוריה מראה הכפר ווליסוס אשר באי כיוס מנזר נאה מוני שבכיוס מראה העיר כיוס כִיוֹס (ביוונית: Χίος) הוא אי יווני הררי במזרח הים האגאי, בעל שטח של 842.5 קילומטרים רבועים ואוכלוסייה של 52,674 תושבים, נכון ל-2011.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וכיוס · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וימי הביניים · ראה עוד »

יאנוש בויאי

יאנוש בויאי שלט לזכרו של יאנוש בויאי באולומואוץ, צ'כיה יאנוש בּוֹיַאִי (בהונגרית: Bolyai János; 15 בדצמבר 1802 - 27 בינואר 1860) היה מתמטיקאי הונגרי, הידוע בזכות עבודתו בתחום הגאומטריה הלא-אוקלידית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויאנוש בויאי · ראה עוד »

יאקוב ברנולי

יאקוב ברנולי (בגרמנית: Jakob Bernoulli; בצרפתית: Jacques Bernoulli; 27 בדצמבר 1654 – 16 באוגוסט 1705) היה מתמטיקאי שווייצרי, ראשון המתמטיקאים בני משפחת ברנולי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויאקוב ברנולי · ראה עוד »

יסודות (ספר)

יסודות (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא, נקרא גם 'האלמנטים') הוא חיבור בן שלושה-עשר חלקים, שכתב המתמטיקאי ההלניסטי אוקלידס מאלכסנדריה, מראשית המאה השלישית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויסודות (ספר) · ראה עוד »

ישר

שלושה ישרים. לאדום ולכחול יש שיפוע זהה, בעוד שלאדום ולירוק יש נקודת חיתוך ציר y זהה בגאומטריה, יָשָׁר הוא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וישר · ראה עוד »

ישרים מקבילים

זוג ישרים מקבילים, a ו-b, נחתכים על ידי ישר שלישי, t ישרים מקבילים הם ישרים הנמצאים באותו מישור ואינם נחתכים (נפגשים).

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וישרים מקבילים · ראה עוד »

יחס (בין מספרים)

יחס בין מספרים הוא המנה של חלוקתם זה בזה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויחס (בין מספרים) · ראה עוד »

יחס הזהב

סימול המקובל ליחס הזהב יחס הזהב (או חיתוך הזהב) הוא קבוע מתמטי המעסיק את המדע והאמנות כבר מאות שנים.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויחס הזהב · ראה עוד »

יד

ילדים ידיים הן הגפיים העליונים הנמשכים מהכתפיים ועד קצות האצבעות.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויד · ראה עוד »

ידיעות ספרים

ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה וידיעות ספרים · ראה עוד »

יופי מתמטי

דוגמה ל"דרך הוכחה יפה" - הוכחה פשוטה ואלגנטית של משפט פיתגורס יופי מתמטי הוא ההנאה האסתטית שמתמטיקאים עשויים לייחס לתוצאות מסוימות במתמטיקה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויופי מתמטי · ראה עוד »

יוהאן ברנולי

יוהאן ברנולי (בגרמנית: Johann Bernoulli; בצרפתית: Jean Bernoulli; 27 ביולי 1667 – 1 בינואר 1748) מתמטיקאי שווייצרי, בן למשפחת ברנולי.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויוהאן ברנולי · ראה עוד »

יוון

יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויוון · ראה עוד »

יוון העתיקה

מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויוון העתיקה · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ויוונית · ראה עוד »

0 (מספר)

אפס הוא המספר השלם שבא לפני 1 ואחרי 1−.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו0 (מספר) · ראה עוד »

10

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו10 · ראה עוד »

1003

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1003 · ראה עוד »

1024

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1024 · ראה עוד »

1040

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1040 · ראה עוד »

1048

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1048 · ראה עוד »

1114

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1114 · ראה עוד »

1130

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1130 · ראה עוד »

1131

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1131 · ראה עוד »

1135

מפת ארץ ישראל והארצות סמוכות בשנת 1135.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1135 · ראה עוד »

1170

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1170 · ראה עוד »

1187

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1187 · ראה עוד »

1191

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1191 · ראה עוד »

120 לפנה"ס

#הפניה 129–120 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו120 לפנה"ס · ראה עוד »

1200

מפת אסיה ומזרח אירופה בשנת 1200.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1200 · ראה עוד »

1202

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1202 · ראה עוד »

1209

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1209 · ראה עוד »

1213

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1213 · ראה עוד »

1231

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1231 · ראה עוד »

1248

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1248 · ראה עוד »

1250

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1250 · ראה עוד »

1259

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1259 · ראה עוד »

1260

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1260 · ראה עוד »

1261

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1261 · ראה עוד »

1279

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1279 · ראה עוד »

1316

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1316 · ראה עוד »

1320

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1320 · ראה עוד »

1380

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1380 · ראה עוד »

1393

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1393 · ראה עוד »

140

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו140 · ראה עוד »

1429

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1429 · ראה עוד »

1437

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1437 · ראה עוד »

1447

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1447 · ראה עוד »

1449

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1449 · ראה עוד »

1494

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1494 · ראה עוד »

1509

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1509 · ראה עוד »

1515

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1515 · ראה עוד »

1532

רוברט דאדלי, רוזן לסטר, מרטן דה פוס, ג'ון הוקינז, שלמה לבית הלוי, פרנסיס וולסינגהם, וילהלם הרביעי, רוזן הסן-קאסל, ירמק, אורלנדו לאסוס, מארינו גרימאני, מוחמד ח'ודאבנדה, פדרו סרמיינטו דה גמבואה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1532 · ראה עוד »

1535

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1535 · ראה עוד »

1545

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1545 · ראה עוד »

1571

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1571 · ראה עוד »

1586

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1586 · ראה עוד »

1601

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1601 · ראה עוד »

1637

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1637 · ראה עוד »

165

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו165 · ראה עוד »

1652

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1652 · ראה עוד »

1654

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1654 · ראה עוד »

1667

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1667 · ראה עוד »

1684

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1684 · ראה עוד »

1693

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1693 · ראה עוד »

1695

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1695 · ראה עוד »

1699

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1699 · ראה עוד »

1704

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1704 · ראה עוד »

1710

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1710 · ראה עוד »

1726

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1726 · ראה עוד »

1735

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1735 · ראה עוד »

1744

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1744 · ראה עוד »

1748

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1748 · ראה עוד »

1790

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1790 · ראה עוד »

1807

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1807 · ראה עוד »

1870

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1870 · ראה עוד »

1879

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1879 · ראה עוד »

1895

לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1895 · ראה עוד »

1897

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1897 · ראה עוד »

190 לפנה"ס

#הפניה 199–190 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו190 לפנה"ס · ראה עוד »

1901

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1901 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1931 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1937 · ראה עוד »

1971

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1971 · ראה עוד »

1989

נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1989 · ראה עוד »

1990

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו1990 · ראה עוד »

200

חצי הכדור המזרחי בשנת 200.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו200 · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו2005 · ראה עוד »

2012

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו2012 · ראה עוד »

212 לפנה"ס

#הפניה210-219 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו212 לפנה"ס · ראה עוד »

284

ללא תאריך מדויק.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו284 · ראה עוד »

287 לפנה"ס

#הפניה280-289 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו287 לפנה"ס · ראה עוד »

410 לפנה"ס

#הפניה410-419 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו410 לפנה"ס · ראה עוד »

411

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו411 · ראה עוד »

429

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו429 · ראה עוד »

470 לפנה"ס

#הפניה470-479 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו470 לפנה"ס · ראה עוד »

476

שנת 476 היא השנה בה הודח רומולוס אוגוסטולוס, הקיסר האחרון של האימפריה הרומית המערבית בידי המצביא הגרמאני אודואקר, ולכן נקבעה כשנת המעבר מתקופת העת העתיקה לתקופת ימי הביניים - לפי תיקוף ההיסטוריה העולמית, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו476 · ראה עוד »

480

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו480 · ראה עוד »

485

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו485 · ראה עוד »

496 לפנה"ס

#הפניה490-499 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו496 לפנה"ס · ראה עוד »

501

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו501 · ראה עוד »

524

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו524 · ראה עוד »

525

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו525 · ראה עוד »

550

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו550 · ראה עוד »

580

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו580 · ראה עוד »

598

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו598 · ראה עוד »

600

המיספירה המזרחית בשנת ה-600 לספירה האימפריה הביזנטית בשנת ה-600 לספירה מפת מיקומם המוערך של שבטי חצי האי ערב בסביבות שנת ה-600 לספירה.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו600 · ראה עוד »

640

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו640 · ראה עוד »

660

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו660 · ראה עוד »

661

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו661 · ראה עוד »

668

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו668 · ראה עוד »

70

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו70 · ראה עוד »

732

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו732 · ראה עוד »

750

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו750 · ראה עוד »

754

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו754 · ראה עוד »

763

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו763 · ראה עוד »

775

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו775 · ראה עוד »

780

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו780 · ראה עוד »

826

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו826 · ראה עוד »

845

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו845 · ראה עוד »

85

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו85 · ראה עוד »

850

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו850 · ראה עוד »

868

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו868 · ראה עוד »

901

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו901 · ראה עוד »

929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו929 · ראה עוד »

930

ייסוד האלת'ינגי, הפרלמנט האיסלנדי והנחשב כקדום ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו930 · ראה עוד »

950

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו950 · ראה עוד »

953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו953 · ראה עוד »

955

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו955 · ראה עוד »

973

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו973 · ראה עוד »

999

999 היא שנה פלינדרומית, האחרונה באלף הראשון.

חָדָשׁ!!: היסטוריה של המתמטיקה ו999 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_המתמטיקה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »