סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והסכם ויצמן-פייסל

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והסכם ויצמן-פייסל

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני vs. הסכם ויצמן-פייסל

ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני היא תיאור על ציר הזמן של הסכסוך הישראלי-פלסטיני שיש המקדימים אותו לסוף המאה ה-19, ויש הקובעים את תחילתו בצמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית החל ב-1918 עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי בתום המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, וכינונו של הממשל הצבאי הבריטי בארץ ישראל בשלהי המלחמה. האמיר פייסל (מימין) וחיים ויצמן (משמאל) במעאן, יוני 1918. הסכם ויצמן-פייסל היה הסכם שנחתם בלונדון ב-3 בינואר 1919 בין חיים ויצמן בשם התנועה הציונית, לבין האמיר פייסל, בנו של חוסיין מלך חג'אז, בשם הממלכה החג'אזית.

דמיון בין היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והסכם ויצמן-פייסל

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והסכם ויצמן-פייסל יש להם 16 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מלחמת העולם הראשונה, אסלאם, עיראק, פייסל הראשון, ציונות, לונדון, חג'אז, חוסיין בן עלי, חופש דת, חיים ויצמן, בית לאומי לעם היהודי, הממלכה הערבית של סוריה, המנדט הבריטי, המרד הערבי, הצהרת בלפור, 4 ביוני.

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומלחמת העולם הראשונה · הסכם ויצמן-פייסל ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

אסלאם והיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני · אסלאם והסכם ויצמן-פייסל · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועיראק · הסכם ויצמן-פייסל ועיראק · ראה עוד »

פייסל הראשון

#הפניהפייסל הראשון, מלך עיראק.

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ופייסל הראשון · הסכם ויצמן-פייסל ופייסל הראשון · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני וציונות · הסכם ויצמן-פייסל וציונות · ראה עוד »

לונדון

לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולונדון · הסכם ויצמן-פייסל ולונדון · ראה עוד »

חג'אז

חִג'אז (בערבית: الحجاز) הוא אזור במערב ערב הסעודית.

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני וחג'אז · הסכם ויצמן-פייסל וחג'אז · ראה עוד »

חוסיין בן עלי

השריף חוסיין בן עלי שטר של דינר ירדני עליו מופיע דיוקנו של השריף חוסיין ואיור של המרד הערבי. השריף חוסיין בן עלי בערבית: حسين بن علي (חֻסַין בן עלי) (1853 - 4 ביוני 1931) היה ראש השושלת ההאשמית המלכותית.

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני וחוסיין בן עלי · הסכם ויצמן-פייסל וחוסיין בן עלי · ראה עוד »

חופש דת

250px 250px חופש דת הוא זכות אדם המבטאת את החופש של כל אדם (או קהילה) לבחור בדת (religion) או אמונה (belief) מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכל כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו.

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני וחופש דת · הסכם ויצמן-פייסל וחופש דת · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני וחיים ויצמן · הסכם ויצמן-פייסל וחיים ויצמן · ראה עוד »

בית לאומי לעם היהודי

בית לאומי לעם היהודי הוא מושג מפתח בתולדות התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.

בית לאומי לעם היהודי והיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני · בית לאומי לעם היהודי והסכם ויצמן-פייסל · ראה עוד »

הממלכה הערבית של סוריה

הגבולות הנתבעים של הממלכה הכוללים את מה שלימים נודע כארץ ישראל המנדטורית על גבי כריכת 'ספר העצמאות' שפורסם ביום הכרזתה במצרים הממלכה הערבית של סוריה (בערבית: المملكة العربية السورية) הייתה מדינה ערבית קצרת ימים שהוכרזה במרץ 1920, הראשונה שנוסדה במזרח התיכון בעקבות מלחמת העולם הראשונה והתפרקותה של האימפריה העות'מאנית.

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והממלכה הערבית של סוריה · הממלכה הערבית של סוריה והסכם ויצמן-פייסל · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמנדט הבריטי · המנדט הבריטי והסכם ויצמן-פייסל · ראה עוד »

המרד הערבי

דגל המרד הערבי המרד הערבי (ידוע גם בשם המרד במדבר, בערבית מוכר בשם המרד הערבי הגדול - الثورة العربية الكبرى) הוא מרד שהתקיים בחצי האי ערב בשנים 1916–1918, בהנהגתו של השריף חוסיין בן עלי, כנגד האימפריה העות'מאנית.

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמרד הערבי · המרד הערבי והסכם ויצמן-פייסל · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והצהרת בלפור · הסכם ויצמן-פייסל והצהרת בלפור · ראה עוד »

4 ביוני

4 ביוני הוא היום ה-155 בשנה (156 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.

4 ביוני והיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני · 4 ביוני והסכם ויצמן-פייסל · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והסכם ויצמן-פייסל

יש היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני 518 יחסים. יש היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני 32. כפי שיש להם במשותף 16, מדד הדמיון הוא = 16 / (518 + 32).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והסכם ויצמן-פייסל. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »