גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין הכרזת מלחמה וראש ממשלת ישראל
הכרזת מלחמה וראש ממשלת ישראל יש להם 9 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת ששת הימים, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת העצמאות, חוק יסוד: הממשלה, הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, הסכם השלום בין ישראל למצרים, הקבינט המדיני-ביטחוני, ישראל.
מתקפת הפתע על ישראל (2023)
צילום לוויין של עוטף עזה מבוקר 7 באוקטובר המראה את השרפות הרבות שנגרמו עקב ירי רקטות והצתות של המחבלים פגיעת רקטה ברכב בראשון לציון ביום הראשון למלחמת חרבות ברזל, במהלך מתקפת הפתע. בכיכר החטופים מתקפת הפתע על ישראל (מכונה גם טבח 7 באוקטובר, טבח שמחת תורה והשבת השחורה) הייתה מתקפה רחבת היקף של חמאס וארגוני טרור פלסטינים נוספים מרצועת עזה על ישראל, נגד יעדים צבאיים ואזרחיים, במיוחד בעוטף עזה, שהחלה בבוקר יום שבת 7 באוקטובר 2023, שמיני עצרת ה'תשפ"ד.
הכרזת מלחמה ומתקפת הפתע על ישראל (2023) · מתקפת הפתע על ישראל (2023) וראש ממשלת ישראל ·
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
הכרזת מלחמה ומלחמת ששת הימים · מלחמת ששת הימים וראש ממשלת ישראל ·
מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.
הכרזת מלחמה ומלחמת חרבות ברזל · מלחמת חרבות ברזל וראש ממשלת ישראל ·
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
הכרזת מלחמה ומלחמת העצמאות · מלחמת העצמאות וראש ממשלת ישראל ·
חוק יסוד: הממשלה
חוק יסוד: הממשלה הוא חוק יסוד המגדיר את אופן הרכבתה של ממשלת ישראל, תפקידיה וסמכויותיה.
הכרזת מלחמה וחוק יסוד: הממשלה · חוק יסוד: הממשלה וראש ממשלת ישראל ·
הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות
ישראל ושכנותיה בגבולות הסכמי שביתת הנשק - 1949 הצוות הצבאי הישראלי לשיחות שביתת הנשק, 1949 ועדת שביתת הנשק ישראל-מצרים נפגשת בשטח לקביעת תוואי הגבול בת גלים" שנשבו בידי המצרים בשנת 1953 במהלך ניסיונם לעבור את תעלת סואץ. עד מבצע הר געש בנובמבר 1955 התכנסה הוועדה באזור המפורז בעוג'ה אל-חפיר הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לשכנותיה, מצרים, ירדן, סוריה ולבנון.
הכרזת מלחמה והסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות · הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות וראש ממשלת ישראל ·
הסכם השלום בין ישראל למצרים
הסכם השלום בין ישראל למצרים הוא הסכם שנחתם על ידי נשיא מצרים אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, על מדשאות הבית הלבן ב-26 במרץ 1979.
הכרזת מלחמה והסכם השלום בין ישראל למצרים · הסכם השלום בין ישראל למצרים וראש ממשלת ישראל ·
הקבינט המדיני-ביטחוני
ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, המכונה באמצעי התקשורת וידועה בציבור כ"הקבינט המדיני-ביטחוני" או "הקבינט", היא ועדת שרים מיוחדת, האמונה על גיבוש מדיניות הממשלה, הובלתה ויישומה בנושאי יחסים בינלאומיים וביטחון לאומי.
הכרזת מלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני · הקבינט המדיני-ביטחוני וראש ממשלת ישראל ·
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הכרזת מלחמה וראש ממשלת ישראל
- מה יש להם במשותף הכרזת מלחמה וראש ממשלת ישראל
- דמיון בין הכרזת מלחמה וראש ממשלת ישראל
השוואה בין הכרזת מלחמה וראש ממשלת ישראל
יש הכרזת מלחמה 73 יחסים. יש הכרזת מלחמה 344. כפי שיש להם במשותף 9, מדד הדמיון הוא = 9 / (73 + 344).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הכרזת מלחמה וראש ממשלת ישראל. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
