דמיון בין הכתב העברי הקדום ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
הכתב העברי הקדום ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית יש להם 34 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מצבת מישע, מואב, מכתבי לכיש, ארמית, ארץ ישראל, אשור, אלפבית פרוטו-כנעני, אבן תל זית, אוריאל רפפורט, אכדית, ספר עזרא, עברית, רשות העתיקות, שמות, תנ"ך, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, לוח גזר, לוחיות ברכת כהנים, חרסי שומרון, חגי משגב, חותמות למלך, המאה ה-10 לפנה"ס, האוניברסיטה הפתוחה, התקופה הפרסית בארץ ישראל, כתב יתדות, כתובת השילוח, כותים, ..., ירושלים, ישעיהו, יהוד מדינתא, יהוה. להרחיב מדד (4 יותר) »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
הכתב העברי הקדום וממלכת ישראל · ממלכת ישראל ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
הכתב העברי הקדום וממלכת יהודה · ממלכת יהודה ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
מצבת מישע
מַצֶּבֶת מֵישַׁע היא מצבת זיכרון שמתוארכת לאזור שנת 840 לפנה"ס שהוצבה מטעם מישע, מלך מואב, בעיר דיבון.
הכתב העברי הקדום ומצבת מישע · מצבת מישע ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
מואב
מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.
הכתב העברי הקדום ומואב · מואב ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
מכתבי לכיש
העתק מחזית מכתב מס' 3 העתק צידו האחורי של מכתב מס' 3 מכתבי לכיש (נקראים גם תעודות לכיש או חרסי לכיש) הם עשרים ושניים אוסטרקונים – חרסים ועליהם כתובות דיו בכתב עברי קדום – אשר רובם נתגלו בחפירות שנוהלו על ידי הארכאולוג הבריטי ג'יימס לסלי סטרקי בתל לכיש בשנת 1935; חרסים 19, 20 ו-21 נתגלו בשנת 1938; חרס 22 נתגלה בשנת 1966.
הכתב העברי הקדום ומכתבי לכיש · מכתבי לכיש ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
ארמית והכתב העברי הקדום · ארמית ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל והכתב העברי הקדום · ארץ ישראל ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
אשור והכתב העברי הקדום · אשור ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
אלפבית פרוטו-כנעני
האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי) הוא כתב קדום.
אלפבית פרוטו-כנעני והכתב העברי הקדום · אלפבית פרוטו-כנעני ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
אבן תל זית
#הפניה תל זית#אבן תל זית.
אבן תל זית והכתב העברי הקדום · אבן תל זית ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
אוריאל רפפורט
אוריאל רפפורט (1935 – 20 בדצמבר 2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה, שכיהן כרקטור האוניברסיטה, כחבר המועצה להשכלה גבוהה.
אוריאל רפפורט והכתב העברי הקדום · אוריאל רפפורט ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
אכדית והכתב העברי הקדום · אכדית ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
ספר עזרא
ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.
הכתב העברי הקדום וספר עזרא · ספר עזרא ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
הכתב העברי הקדום ועברית · עברית ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
הכתב העברי הקדום ורשות העתיקות · רשות העתיקות ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
הכתב העברי הקדום ושמות · רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ושמות ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
הכתב העברי הקדום ותנ"ך · רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ותנ"ך ·
תקופת בית ראשון
תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.
הכתב העברי הקדום ותקופת בית ראשון · רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ותקופת בית ראשון ·
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
הכתב העברי הקדום ותקופת בית שני · רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ותקופת בית שני ·
לוח גזר
צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר.
הכתב העברי הקדום ולוח גזר · לוח גזר ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
לוחיות ברכת כהנים
לוחיות ברכת כהנים הן שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב שעליהן נמצא כיתוב בכתב עברי קדום שפוענח ככולל טקסט הדומה מאוד לברכת כהנים.
הכתב העברי הקדום ולוחיות ברכת כהנים · לוחיות ברכת כהנים ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
חרסי שומרון
250px חרסי שומרון הם שתי קבוצות של אוסטרקונים הכתובות כתב עברי עתיק שנמצאו בעיר שומרון, בירת ממלכת ישראל, ומעריכים כי שימשו כתעודות משלוח לתוצרת.
הכתב העברי הקדום וחרסי שומרון · חרסי שומרון ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
חגי משגב
חגי משגב (מושקוביץ) (נולד ב-25 באפריל 1958) הוא פרופסור ומרצה למקרא וללימודי ארץ ישראל באוניברסיטה העברית, במכללת הרצוג ובגבעת וושינגטון.
הכתב העברי הקדום וחגי משגב · חגי משגב ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
חותמות למלך
חותמות לַמֶּלֶךְ הוא כינוי שניתן לידיות קנקני אגירה שבהן הוטבעה הכתובת "למלך" בכתב עברי עתיק בעזרת חותמות.
הכתב העברי הקדום וחותמות למלך · חותמות למלך ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
המאה ה-10 לפנה"ס
המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.
הכתב העברי הקדום והמאה ה-10 לפנה"ס · המאה ה-10 לפנה"ס ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
האוניברסיטה הפתוחה והכתב העברי הקדום · האוניברסיטה הפתוחה ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
התקופה הפרסית בארץ ישראל
התקופה הפרסית בתולדות ארץ ישראל החלה בשנת 539 לפנה"ס עם השלמתו של המלך כורש את השתלטותה של ממלכת פרס על שטחי האימפריה הנאו-בבלית ובתוכם גם ארץ ישראל, והסתיימה בשנת 332 לפנה"ס עם כיבושה על ידי אלכסנדר מוקדון ותחילתה של התקופה ההלניסטית בארץ ישראל.
הכתב העברי הקדום והתקופה הפרסית בארץ ישראל · התקופה הפרסית בארץ ישראל ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
הכתב העברי הקדום וכתב יתדות · כתב יתדות ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
כתובת השילוח
מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול נקבת השילוח העתק הכתובת, המוצב במקום בו עמדה הכתובת המקורית בנקבת השילוח, 2010 כתובת השילוֹחַ, שהתגלתה בשנת 1880, היא כתובת בכתב עברי קדום, שנחצבה על כותל נקבת השילוח ומנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה שהוליכה את מי הגיחון שממזרח ומחוץ לחומת עיר דוד אל בריכת השילוח שבדרום-מערבהּ של עיר דוד ובתחום החומה בה הקיף חזקיהו את ירושלים.
הכתב העברי הקדום וכתובת השילוח · כתובת השילוח ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
כותים
הכותים הם קבוצה, שעל־פי המסופר במקרא הוגלתה על־ידי מלך אשור מכותא וערים נוספות באזור מסופוטמיה אל השומרון.
הכתב העברי הקדום וכותים · כותים ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
הכתב העברי הקדום וירושלים · ירושלים ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
ישעיהו
יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.
הכתב העברי הקדום וישעיהו · ישעיהו ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
יהוד מדינתא
מטבעות הנושאים את השם "'''יהד'''" (באלפבית עברי עתיק), כשהאות ד' נכתבת כבר באלפבית ארמי מטבע יהֻד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז יהֻד או יְהוּד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פַּחְוָות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס, שהייתה חלק מהאחשדרפניה (סטראפיה) "עבר נהרה" (עבר הנהר) (שבראשה עמד אחשדרפן).
הכתב העברי הקדום ויהוד מדינתא · יהוד מדינתא ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
הכתב העברי הקדום ויהוה · יהוה ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה הכתב העברי הקדום ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
- מה יש להם במשותף הכתב העברי הקדום ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
- דמיון בין הכתב העברי הקדום ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
השוואה בין הכתב העברי הקדום ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
יש הכתב העברי הקדום 199 יחסים. יש הכתב העברי הקדום 257. כפי שיש להם במשותף 34, מדד הדמיון הוא = 34 / (199 + 257).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הכתב העברי הקדום ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: