סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

הנכבה ותיאוריה וביקורת

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין הנכבה ותיאוריה וביקורת

הנכבה vs. תיאוריה וביקורת

פליטים ערבים-פלסטינים בדרכם מהגליל, 1948 הנַכְּבָּה (בערבית: النكبة: בתרגום "האסון") היא המונח הערבי-פלסטיני לעזיבתם ומנוסתם של כ-700 אלף ערבים פלסטינים במהלך מלחמת העצמאות של מדינת ישראל (1947–1949) והפיכתם לפליטים. גיליון תיאוריה וביקורת 26, אביב 2005 תיאוריה וביקורת הוא כתב עת שפיט לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל, שיוצא לאור במתכונת דו-שנתית על ידי הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.

דמיון בין הנכבה ותיאוריה וביקורת

הנכבה ותיאוריה וביקורת יש להם 12 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מלחמת העצמאות, מכון ון ליר בירושלים, ערביי ישראל, פלסטינים, פוסט-ציונות, רסלינג, שנות ה-90 של המאה ה-20, חנן חבר, השואה, ההיסטוריונים החדשים, ישראל, יהודה שנהב.

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

הנכבה ומלחמת העצמאות · מלחמת העצמאות ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

מכון ון ליר בירושלים

הכניסה למכון הבניין החדש פסל אלברט איינשטיין בחצר המכון מכון ון ליר בירושלים (הוקם ב-1959) הוא מרכז מחקר ושיח בין-תחומי במדעי הרוח והחברה, ועוסק בתחומים בעלי חשיבות ורגישות חברתית, הנוגעים למוקדי מתח מרכזיים בחברה הישראלית.

הנכבה ומכון ון ליר בירושלים · מכון ון ליר בירושלים ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

ערביי ישראל

מפת ריכוזי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, 2000 ערביי ישראל (בערבית: عرب إسرائيل; במרחב הערבי: عرب 48, "ערביי 48'"; عرب الداخل, "ערביי הפְּנים", או فلسطينيون إسرائيليون, "פלסטינים ישראלים") הם ערבים אזרחי או תושבי מדינת ישראל, המגזר השני בגודלו בישראל.

הנכבה וערביי ישראל · ערביי ישראל ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

פלסטינים

פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.

הנכבה ופלסטינים · פלסטינים ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

פוסט-ציונות

פּוֹסְט-ציונות היא תפיסת עולם לפיה האידאולוגיה הציונית הגשימה כבר את מטרתה, ושמטילה ספק בחשיבותה ובצורתה היום.

הנכבה ופוסט-ציונות · פוסט-ציונות ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

רסלינג

רסלינג היא הוצאה לאור של ספרי עיון, המקדישה עצמה לקידום השיח התאורטי-ביקורתי בשדות האמנות, התרבות והחברה.

הנכבה ורסלינג · רסלינג ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.

הנכבה ושנות ה-90 של המאה ה-20 · שנות ה-90 של המאה ה-20 ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

חנן חבר

חנן חֶבר (נולד ב-14 בינואר 1953) הוא מופקד הקתדרה על שם יעקב והילדה בלאושטיין ללשון וספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת ייל ופרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

הנכבה וחנן חבר · חנן חבר ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

הנכבה והשואה · השואה ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

ההיסטוריונים החדשים

"ההיסטוריונים החדשים" הוא כינוי למספר היסטוריונים ישראלים, מחברי היסטוריוגרפיה של תולדות היישוב במאה ה-20, שעבודתם עוסקת בסוגיות הציונות והסכסוך היהודי-ערבי, חלקן מנקודת מבט פוסט-ציונית, וכולן ביקורתיות כלפי ישראל ומלוות בהצעות ערעור על מוסכמות בהיסטוריוגרפיה ובציבוריות בישראל.

ההיסטוריונים החדשים והנכבה · ההיסטוריונים החדשים ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

הנכבה וישראל · ישראל ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

יהודה שנהב

#הפניה יהודה שנהב-שהרבני.

הנכבה ויהודה שנהב · יהודה שנהב ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין הנכבה ותיאוריה וביקורת

יש הנכבה 160 יחסים. יש הנכבה 131. כפי שיש להם במשותף 12, מדד הדמיון הוא = 12 / (160 + 131).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הנכבה ותיאוריה וביקורת. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »