תִקשׁוֹרֶת

443 יחסים: Google Arts & Culture, N12, ULS, ממשלת איטליה, ממשלת ישראל, מאמר, מאיר אוירבך, מנחם מגידור, מנהל כללי, מפעל הביבליוגרפיה העברית, מפה, מרק לברי, מרטין בובר, מרדכי ארדון, מרדכי זעירא, מרדכי בן הלל הכהן, מרכז זלמן שזר, משטרה, משה מונטיפיורי, משה סלוחובסקי, משה צבי סגל, משה חיים לוצאטו, משה וילנסקי, מלאכי בית-אריה, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מטעם, מבקר המדינה, מגפת הקורונה בישראל, מגרש הרוסים, מדעי הרוח, מדעי היהדות, מכס, מכון פסטר (ירושלים), מכון הברמן למחקרי ספרות, מכירה פומבית, מיקרופילם, מיזוג אוויר, מיכאל נדלר, מיכל הכהן, מיכה אולמן, אמנה (הסכם), אמנון אלכסנדרוני, אנגלית, אסלאם, אסיה, אפמרה, אפרים כהן-רייס, אפריקה, ..., ארץ ישראל, ארכיון, ארכיון אדריכלות ישראל, ארכיון המדינה, אריאל (הוצאת ספרים), אריאל (כתב עת), אריה טויבר, אתר אינטרנט, אל-איתיחאד (עיתון), אלפבית עברי, אלחנן אדלר, אליעזר רפאל מלאכי, אליעזר בן-יהודה, אליקים גוטהולד וייל, אבן פינה, אבן ישראל, אברהם מאיר הברמן, אברהם משה לונץ, אברהם אשכנזי, אברהם שלום יהודה, אברהם שבדרון, אברהם זוסמן, אברהם ב. יהושע, אברהם יסקי, אברהם יערי, אביעד הכהן, אדריכל, אהרן מזי"א, אוניברסיטת קארל בפראג, אוניברסיטת קיימברידג', אוניברסיטת תל אביב, אוסף דן הדני, אוסף יהודה, אוסטריה, אוצר, אוצרות הגולה, אורדו, אורי צבי גרינברג, אותיות אור, אודיולוגיה, אינקונבולה, אינטרנט, איתמר לוין, אייזק ניוטון, נעמה ריבה, נעמי שמר, נעם שריף, נצרות, נשיא מדינת ישראל, נחמיה אלוני, נדבנות, ניר חסון, ניו יורק, נייר, ס. יזהר, סנקט פטרבורג, ספרדית, ספרות תורנית, ספרות יפה, ספריות ציבוריות בישראל, ספריות לאומיות, ספריית קרן ולמדונה, ספריית בני ברית, ספריית גרשם שלום, ספריית הפקדה, ספריית הקונגרס, ספרייה, ספרייה אקדמית, ספרייה לאומית, ספרייה דיגיטלית, סרט קולנוע, סשה ארגוב, סלי מרידור, סותבי'ס, סידני אדלשטיין, סיוון, ערן לאור, ערבית, ערבית יהודית, עת-מול, עלי ספר, עברית, עיתון, עיתונות יהודית היסטורית, עיונים, פאנל סולארי, פאול בן-חיים, פקודת העיתונות, פרסית, פרקליט המדינה, פרופסור, פריז, פשקוויל, פטיו, פורטוגזית, פולנית, פוליטיקה של ישראל, פודקאסט, פילוסופיה, צרפתית, צדיק, צילום, ציונות, קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, קנצלר גרמניה, קרן קיימת לישראל, קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי), קריית הממשלה, קריית הלאום, קטלוג, קטלוג (ספרנות), קבלה, קונראד אדנאואר, קורט דוד וורמן, קול קורא, קולג' טרה סנטה, קינגס קולג' (קיימברידג'), רמב"ם, רמב"י, ראש ממשלת ישראל, ראובן ירון, רש"י, רשימה, רחביה, רחוב אתיופיה, רבקה ש"ץ אופנהיימר, רומנית, רוסית, רודי ויסנשטין, ריכרד קאופמן, שמעון פרס, שמעון פובזנר, שמחה אסף, שמואל מסטצ'קין, שמואל סלנט, שמואל פאוסט, שמואל רפאלי, שמואל הר נוי, שמואל הוגו ברגמן, שמואל יוסף עגנון, שם תחום, שנת שמיטה, שנות ה-50 של המאה ה-20, שנות ה-90 של המאה ה-20, שפות יהודיות, שרפה, שרה יפת, שליח, שולמית נדלר, שוודית, שי ניצן, שיטת שלום, שיטת דיואי, תאגיד, תנ"ך, תפארת ירושלים, תקציב המדינה (ישראל), תקרה, תקליט, תרנ"ו, תרפ"א, תרבות, תרבות ישראלית, תל אביב-יפו, תלמוד, תזונה, תחרות אדריכלים, תוכנית בניין עיר, תיאוריה וביקורת, לאדינו, לה קורבוזיה, לודוויג מיס ון דר רוהה, ליידי דייוויס, טטרית, טורקית, זאב אלכסנדרוביץ', זאב גריס, זאב וילהלם הרצברג, זאב יעבץ, זכרונות ארץ ישראל, זכויות יוצרים, זיוה ארמוני, חמצן, חנן הברון, חשמל, חלון, חלונות ארדון, חבצלת (כתב עת), חברה לתועלת הציבור, חברה בת, חופשה ללא תשלום, חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), חינוך, חיים פרס, חיים באר, חיים גורי, חיים הירשנזון, בנו רותנברג, בני ברית, בנימין נתניהו, בוריס כרמי, ביקורת ספרות, בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי, בית דוד וולפסון, בית דין רבני, בית הכנסת ישורון, בית כנסת, ביבליוגרפיה, ג'ראייד, ג'רלד הולטון, ג'ון מיינרד קיינס, ג'ון יודקין, גן וואהל לוורדים, גרמנית, גרשם שלום, גבעת רם, גג, גוף סטטוטורי, גירוש ספרד, גיור, דמוגרפיה של ישראל, דנצ'ו ארנון, דער מאמענט, דקדוק, דב זלצר, דב כרמי, דה פקטו, דורון אביטל, דוד אנטול ברוצקוס, דוד עמירן, דוד צבי בנעט, דוד בן-גוריון, דוד בלומברג, דוד ילין, דויד גרוסמן, דירקטוריון, דיגיטציה, דיוקן, ה'תרנ"ג, ה'תרס"ד, ה'תרפ"ז, ה'תרל"ה, ה'תשפ"א, ה'תשפ"ב, ה'תשפ"ג, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-20, המנדט הבריטי, המשרד הארצישראלי, המליץ, המזרח התיכון, המגיד, המוסך (כתב עת), המוסדות הלאומיים, המכון לתצלומי כתבי יד עבריים, האנציקלופדיה העברית, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האר"י, הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי, הארי פרידנוואלד, האומות המאוחדות, האוניברסיטה העברית בירושלים, האיחוד האירופי, הספריות הגדולות בעולם, הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, הסכם השילומים, הפונותיקה הלאומית, הפורוורד, הצפירה, הצבי, הקטלוג המאוחד של הספריות בישראל, הקונגרס הציוני העולמי, הר הצופים, הר הזיתים, הראשון לציון, הרצוג ודה מרון, השמש, השואה, השכלה גבוהה, הלבנון, הגאון מווילנה, ההסתדרות הציונית העולמית, הונגרית, הוצאת מאגנס, הוצאת אמנות, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת ראובן מס, הכנסת, הכותל, הכוזרי, היסטוריה של מדינת ישראל, היסטוריה של ארץ ישראל, היסטוריה של עם ישראל, היינריך לווה, היינט, היישוב הישן, וילנה, כ"ז בניסן, כרזה, כתב עת, כתב עת מדעי, כתב יד (מקור), כתב יד (העתק), כתובה, כלכלת ישראל, י"ז בתמוז, י"ד בטבת, יאיר אטינגר, יאיר רוזנבלום, יצחק אברבנאל, יצחק זמיר, ירושלים, ישעיה תשבי, ישעיהו פרס, ישראל, ישראל אדלר (מוזיקולוג), ישראל שצמן, ישראל דוב פרומקין, ישראל היום, יששכר יואל, ישיבה, יחיאל מיכל פינס, יגאל מוסקו, יד לקורא, יד הנדיב, יד יצחק בן-צבי, יהדות, יהדות אירופה, יהדות תימן, יהושע סירקין, יהודה האזרחי, יהודים, יואל קרויס, יוסף מיוחס, יוסף קפלן, יוסף חזנוביץ, יוסף בן מתתיהו, יורם צפריר, יידיש, 1 בינואר, 15 באפריל, 15 ביולי, 1875, 1884, 1892, 1894, 1895, 1899, 1902, 1903, 1904, 1905, 1910, 1913, 1918, 1919, 1921, 1923, 1924, 1925, 1927, 1930, 1955, 1960, 1966, 1969, 1970, 1988, 1990, 1997, 2000, 2002, 2003, 2004, 2007, 2008, 2010, 2011, 2014, 2016, 2017, 2019, 2020, 2021, 2022, 21 בפברואר, 23 ביולי, 26 בנובמבר, 27 במרץ, 29 באפריל, 30 ביוני, 6 במרץ. להרחיב מדד (393 יותר) » « הפסיכולוג מדד

Google Arts & Culture

Google Arts & Culture (בעברית: גוגל אמנות ותרבות; בעבר: Google Art Project, בעברית: פרויקט האמנות של גוגל) הוא אתר אינטרנט המכיל אוסף מקוון של תמונות ברזולוציה גבוהה של עשרות אלפי יצירות אמנות נבחרות מגלריות אמנות מובילות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וGoogle Arts & Culture · ראה עוד »

N12

N12 הוא אתר ואפליקציית חדשות ישראלית, המופעלים על ידי חברת החדשות של שידורי קשת.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וN12 · ראה עוד »

ULS

#הפניה קטלוג מאוחד לכתבי עת.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וULS · ראה עוד »

ממשלת איטליה

ממשלת הרפובליקה האיטלקית (באיטלקית: Governo della Repubblica Italiana) היא מערכת הממשל של איטליה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וממשלת איטליה · ראה עוד »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וממשלת ישראל · ראה עוד »

מאמר

מאמר הוא יצירה עיונית כתובה, קצרה יחסית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומאמר · ראה עוד »

מאיר אוירבך

רבי מאיר אוירבך (לעיתים אוירבאך; בכתיב יידי: אויערבאַך; ל' בשבט תקע"ה, 10 בפברואר 1815 – ה' באייר תרל"ח, 8 במאי 1878) היה רב בפולין, ולאחר עלייתו לארץ ישראל כיהן כנשיא כולל פולין, וממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומאיר אוירבך · ראה עוד »

מנחם מגידור

מנחם מגידור (נולד ב-24 בינואר 1946) הוא מתמטיקאי ישראלי, פרופסור אמריטוס (פרופסור מן המניין (ופרופסור מחקר) שפרש לגמלאות, אך ממשיך לשמור על קשר עם האוניברסיטה, ולעיתים גם לחקור וללמד בה) שכיהן כנשיא האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומנחם מגידור · ראה עוד »

מנהל כללי

מנהל כללי (בראשי תיבות: מנכ"ל) הוא אדם המחזיק במשרה ניהולית בגוף פרטי, ציבורי או ממשלתי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומנהל כללי · ראה עוד »

מפעל הביבליוגרפיה העברית

נייר פירמה של מפעל הביבליוגרפיה העברית מפעל הביבליוגרפיה העברית (Institute for Hebrew Bibliography) הוא גוף שייעודו עריכת ביבליוגרפיה של הדפוס היהודי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומפעל הביבליוגרפיה העברית · ראה עוד »

מפה

מפה של העולם שהכין יוהאנס קפלר מפה פיזית ומדינית של העולם מפה היא תיאור סימבולי של מרחב, מיקום מרכיבים שונים בתוך המרחב, וקשרים ביניהם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומפה · ראה עוד »

מרק לברי

מרק לברי מימין עם המנצח האיטלקי ברנרדינו מולינרי במחצית השנייה של שנות ה-40 מרק לברי מנצח על האופרה "דן השומר" בתל אביב, דצמבר 1945 (צילם: זולטן קלוגר) מרק לברי מנצח על התזמורת העממית הארץ-ישראלית מיד לאחר שחרור באר שבע, אוקטובר 1948 הצגת הבכורה של האופרה תאיס בתל אביב, אפריל 1948 (לברי קיצוני מימין) לאה דגנית מבצעת את "שיר ערש" שנכתב על ידי המשורר שאול טשרניחובסקי והולחן על ידי מרק לברי. בפסנתר, חיה ברנדמן מרק לַבְרִי (Lavry; 22 בדצמבר 1903, ריגה – 24 במרץ 1967, חיפה) היה מלחין ומנצח ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומרק לברי · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) הלוי בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי-אוסטרי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומרטין בובר · ראה עוד »

מרדכי ארדון

ספרייה הלאומית מרדכי ארדון (13 ביולי 1896 – 18 ביוני 1992) היה מגדולי הציירים הישראלים ובעל שם עולמי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומרדכי ארדון · ראה עוד »

מרדכי זעירא

מרדכי זעירא ב-1953 בני הזוג זעירא לוחית זיכרון על ביתו של מרדכי זעירא ברח' הירדן 15 בתל אביב מרדכי זעירא (גְרֶבֶּן) (6 ביולי 1905 – 1 באוגוסט 1968) היה מחשובי המלחינים והפזמונאים הישראליים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומרדכי זעירא · ראה עוד »

מרדכי בן הלל הכהן

מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

משטרה

שוטר גרמני בתפקיד אוסטרלית משטרה היא ארגון שכפוף לרשות המבצעת, האחראי על אכיפת החוק ושמירת הסדר הציבורי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומשטרה · ראה עוד »

משה מונטיפיורי

משה מונטיפיורי בגיל 100 סר משה חיים מונטיפיורי (באנגלית: Sir Moses Haim Montefiore, 1st Baronet, Kt; 24 באוקטובר 1784, ח' בחשוון ה'תקמ"ה, ליבורנו, טוסקנה – 28 ביולי 1885, ט"ז באב ה'תרמ"ה, רמסגייט, קנט, אנגליה) היה נדבן ושדלן יהודי מאנגליה, שהקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומשה מונטיפיורי · ראה עוד »

משה סלוחובסקי

פרופסור משה סלוחובסקי (נולד ב-1958) הוא היסטוריון ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומשה סלוחובסקי · ראה עוד »

משה צבי סגל

הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומשה צבי סגל · ראה עוד »

משה חיים לוצאטו

#הפניה רמח"ל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומשה חיים לוצאטו · ראה עוד »

משה וילנסקי

משה וילנסקי ושושנה דמארי בהופעה במחנה המעפילים בקפריסין וילנסקי מימין עם שושנה דמארי ויוסף גולנד משמאל בארצות הברית בעת מסע ההופעות המשותף, 1949 שנת פטירתו בלוח זיכרון זה שגויה, הנכון הוא תשנ"ז-1997 תעודת חבר בהתאחדות המנגנים בארץ ישראל, 1941 חתני פרס ישראל, ביום העצמאות ה-35 למדינה. יושבים למטה, מימין לשמאל - חיים חפר, נעמי שמר ומשה וילנסקי. משה וילֶנסקי (17 באפריל 1910 – 2 בינואר 1997) היה מלחין, מוזיקאי, מעבד ומנצח ישראלי, מגדולי המלחינים של הזמר העברי, חתן פרס ישראל לזמר עברי (1983).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומשה וילנסקי · ראה עוד »

מלאכי בית-אריה

מלאכי בית-אריה (20 במאי 1937 – 17 באוקטובר 2023) היה משורר עברי, חוקר קדמוניות הספר, מומחה לקודיקולוגיה ופלאוגרפיה עברית, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומלאכי בית-אריה · ראה עוד »

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מטעם

מִטַּעַם היה כתב עת רבעוני ישראלי שהגדיר את עצמו כ"כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית".

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומטעם · ראה עוד »

מבקר המדינה

מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומבקר המדינה · ראה עוד »

מגפת הקורונה בישראל

מגפת הקורונה בישראל הייתה התפרצות מגפת הקורונה העולמית במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומגפת הקורונה בישראל · ראה עוד »

מגרש הרוסים

מפת הבניינים ההיסטוריים במגרש הרוסים כנסיית השילוש הקדוש במגרש הרוסים חצר סרגיי מגרש הרוסים הוא מתחם משולש המשתרע על שטח של כ-68 דונם במרכז ירושלים, וכולל מספר מבני ציבור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומגרש הרוסים · ראה עוד »

מדעי הרוח

פסלו של הומרוס, המאה ה-2 לפנה"ס מדְעי הרוח הם תחום אקדמי הכולל בתוכו את נושאי המחקר העוסקים בנגזרות של התרבות האנושית, לצד תחומים המנסים לבחון ולחקור את העולם מתוך השקפות עולם ערכיות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומדעי הרוח · ראה עוד »

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומדעי היהדות · ראה עוד »

מכס

מכס הוא מס המוטל על יבוא סחורות ושירותים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומכס · ראה עוד »

מכון פסטר (ירושלים)

מכון פסטר בירושלים (היה קרוי גם: המכון הפסטורי של אגודת הרופאים העבריים בירושלים, וגם: מכון פסטר של אגודת הרופאים וחוקרי הטבע העבריים) היה מכון שנוסד בשנת 1913 על ידי הד"ר אריה בעהם ועסק בבדיקות בקטריולוגיות, במניעה וטיפול בכלבת, אבעבועות שחורות ומחלות זיהומיות אחרות ובייצור חיסונים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומכון פסטר (ירושלים) · ראה עוד »

מכון הברמן למחקרי ספרות

דגמי בתי כנסת מיניאטורים, בהם בתי כנסת שחרבו בשואה, מתוך תערוכה במוזיאון למורשת עדות ישראל בלוד מכון הברמן למחקרי ספרות הוא מכון מחקר והוצאת ספרים במעמד של עמותה השוכנת מאז 1983 בעיר לוד, המפעיל את המוזיאון למורשת עדות ישראל (ע"ש ד"ר מיכל מלאכי-שרף).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומכון הברמן למחקרי ספרות · ראה עוד »

מכירה פומבית

מכירה פומבית באוהיו, ארצות הברית מכירה פומבית בשוק הדגים צוקיג'י שבטוקיו, יפן מכירה פומבית הוא שם למכירה ולקנייה של מוצרים על ידי הצגתם להצעות מחיר ולבסוף מכירתם למרבה במחיר.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומכירה פומבית · ראה עוד »

מיקרופילם

סרט מיקרופילם ארכיונים קריאת עיתון יומי במקראת זיעורים מיקרופילם (בעברית סרט זִעוּר) הוא מדיה אופטית המשמשת לאחסון תוכן של ספרים, כתבי עת, מסמכים משפטיים ותרשימים הנדסיים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומיקרופילם · ראה עוד »

מיזוג אוויר

יחידה חיצונית, מדחס, מעבה, נחשב כ"מנוע", של מזגן מפוצל חסר תעלה יחידה פנימית, מאייד, של מזגן מפוצל חסר תעלה. שלט רחוק למזגן. מזגן מפוצל עילי בעת תיקונו מיזוג אוויר היא מערכת שנועדה לשפר את הנוחות האקלימית של אלו המאכלסים חלל כלשהו, או את תנאי העבודה של ציוד.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומיזוג אוויר · ראה עוד »

מיכאל נדלר

מיכאל נדלר (1921 – 26 במרץ 1993) היה אדריכל ישראלי שפעל במסגרת משרד "נדלר, נדלר, ביקסון, גיל אדריכלים" - מהבולטים במשרדי האדריכלים בישראל במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומיכאל נדלר · ראה עוד »

מיכל הכהן

מיכל הכהן מיכְל יצחק אליהו הכהן (תקצ"ד, 1834, יאסווין, רוסיה (ליטא) – כ"ד באלול תרע"ד, ספטמבר 1914, ירושלים) היה מדפיס ועיתונאי בירושלים במאה התשע עשרה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומיכל הכהן · ראה עוד »

מיכה אולמן

רות דבל בפתיחת תערוכה במוזיאון ישראל (2012) אולמן מרצה על המיצב "חתונה" בכנס במוזיאון ישראל (2012) אולמן בסיור בפסלו "אותיות אור" בגן הספרייה הלאומית, 2023 מיכה אולמן (נולד ב-11 באוקטובר 1939) הוא אמן ופסל ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ומיכה אולמן · ראה עוד »

אמנה (הסכם)

אֲמָנָה היא הסכם שנעשה במסגרת המשפט הבין־לאומי הפומבי, שעליו חתומים מדינות וארגונים בין־לאומיים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואמנה (הסכם) · ראה עוד »

אמנון אלכסנדרוני

"שיכון רבע הקילומטר" בשכונה לדוגמה בבאר שבע אמנון אלכסנדרוני (מרץ 1929 – 13 בנובמבר 2020) היה אדריכל ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואמנון אלכסנדרוני · ראה עוד »

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואנגלית · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואסלאם · ראה עוד »

אסיה

אסיה (למעלה) במפת אורביס טרארום של גינתר ציינר (Günther Zainer) משנת 1472 מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ מבחינת אוכלוסייה ומבחינת שטח, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואסיה · ראה עוד »

אפמרה

המושג אֵפֵמֵרָה (Ephemera, בעברית חוֹלְפוֹת) מתייחס ליצירות כתובות או מודפסות שאינן מיועדות להישמר.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואפמרה · ראה עוד »

אפרים כהן-רייס

ממוזער אפרים כהן-רייס (בלועזית: Ephraim Cohen-Reiss; 14 במאי 1863, ירושלים – 1 בינואר 1943, צרפת) היה מראשוני המייסדים של חינוך מודרני בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואפרים כהן-רייס · ראה עוד »

אפריקה

אפריקה היא היבשת השנייה בשטחה ובגודל אוכלוסייתה אחרי אסיה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואפריקה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וארץ ישראל · ראה עוד »

ארכיון

מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וארכיון · ראה עוד »

ארכיון אדריכלות ישראל

חזית בנין הגימנסיה העברית ׳הרצליה׳, תל אביב, שנות ה-30, אוסף מטסון ארכיון אדריכלות ישראל (הידוע גם בראשי התיבות "אאי") הוא אוסף תיעודי, מהגדולים בעולם, בתחום האדריכלות ישראלית המהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי על הבניה במרחב הארץ-ישראלי והישראלי מסוף המאה ה-19 ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וארכיון אדריכלות ישראל · ראה עוד »

ארכיון המדינה

סמליל ארכיון המדינה כפי שהוצג בספטמבר 2014. הסמליל הוא תמונה גרפית של דגל עשוי פסיפס. צבעיו – כחול, ירוק וחום – מרמזים על נופי הארץ: החלקים החסרים בפסיפס מרמזים על מלאכת איסוף המידע שלעולם ימשיך הארכיון לבצע; צורת הדגל המתנופף מרמזת על היותו מוסד ממלכתי אולם הקריאה שנסגר בפברואר 2018 ארכיון מדינת ישראל או בקיצור ארכיון המדינה (עד 2011: גַּנְזַךְ המדינה) הוא הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וארכיון המדינה · ראה עוד »

אריאל (הוצאת ספרים)

אריאל היא הוצאת ספרים ירושלמית אשר מטרתה המוצהרת לפרסם ספרות פופולרית בידיעת ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואריאל (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

אריאל (כתב עת)

#הפניה אריאל (הוצאת ספרים) קטגוריה:ישראל: כתבי עת להיסטוריה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואריאל (כתב עת) · ראה עוד »

אריה טויבר

אריה טויבר (1871–1932) היה ביבליוגרף וחוקר הספר העברי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואריה טויבר · ראה עוד »

אתר אינטרנט

אתר אינטרנט הוא אוסף של דפי אינטרנט (ולעיתים משאבים נוספים) המקושרים ביניהם ולרוב שותפים לשם תחום מסוים, וניתנים לגישה דרך רשת האינטרנט.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואתר אינטרנט · ראה עוד »

אל-איתיחאד (עיתון)

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואל-איתיחאד (עיתון) · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלחנן אדלר

אלחנן אדלר (Elhanan Adler; נולד ב-18 בדצמבר 1942) הוא ספרן ומידען ישראלי-אמריקאי, ממניחי היסודות למהפכת המידע בספריות בישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואלחנן אדלר · ראה עוד »

אליעזר רפאל מלאכי

אליעזר רפאל מלאכי (אנגלמן; ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 - ט"ז בניסן ה'תש"ם, 2 בפברואר 1980) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, יהודי-אמריקאי יליד ירושלים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואליעזר רפאל מלאכי · ראה עוד »

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »

אליקים גוטהולד וייל

250px אליקים גוֹטְהוֹלְד וַיְיל (Gotthold Eljakim Weil; 13 במאי 1882, כ"ד באייר תרמ"ב, ברלין, גרמניה – 25 באפריל 1960, כ"ח בניסן תש"ך, ירושלים) היה מזרחן, פילולוג וספרן יהודי-גרמני-ישראלי, פרופסור לפילולוגיה באוניברסיטת פרנקפורט ובאוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המחלקה המזרחנית של הספרייה המלכותית בברלין ומנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואליקים גוטהולד וייל · ראה עוד »

אבן פינה

טקסט.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואבן פינה · ראה עוד »

אבן ישראל

הכיכר המרכזית במדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל הכיכר המרכזית במדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל בלילה מדרחוב אגריפס בשכונת אבן ישראל שכונת אבן ישראל היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה במתחם הנחלאות בירושלים בשנת 1875, בצמוד לרחוב יפו.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואבן ישראל · ראה עוד »

אברהם מאיר הברמן

אברהם מאיר הַבֶּרְמן (בלועזית: Abraham Meir Habermann; ט"ז בטבת תרס"א, 7 בינואר 1901 – כ"ט בכסלו תשמ"א, דצמבר 1980), שנודע גם בשמו הספרותי הֵימָן הירושלמי, היה משורר ישראלי וחוקר הספרות העברית בימי הביניים, מחוקרי מדעי היהדות הפוריים ביותר.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואברהם מאיר הברמן · ראה עוד »

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואברהם משה לונץ · ראה עוד »

אברהם אשכנזי

הרב אברהם אשכנזי (תקע"א, 1811 - ט' בשבט תר"מ, 22 בינואר 1880), היה רב ראשי של כל יהודי ארץ ישראל בתקופת האימפריה העות'מאנית, הראשון לציון וחכם באשי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואברהם אשכנזי · ראה עוד »

אברהם שלום יהודה

אברהם שלום יחזקאל יהודה (באנגלית: Abraham Shalom Yahuda; ז' בתמוז תרל"ז, 18 ביוני 1877 – י"א באב תשי"א, 13 באוגוסט 1951) היה איש אשכולות, חוקר תולדות עם ישראל והתרבות הערבית, פעיל ציוני, סופר ופובליציסט.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואברהם שלום יהודה · ראה עוד »

אברהם שבדרון

#הפניה אברהם שרון.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואברהם שבדרון · ראה עוד »

אברהם זוסמן

אברהם זוסמן (1861 - 9 במאי 1943) היה אגרונום, אחד מחברי ביל"ו.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואברהם זוסמן · ראה עוד »

אברהם ב. יהושע

אברהם גבריאל (בּוּלִי) יהושע (שם עט: א. ב. יהושע, אברהם ב. יהושע; 9 בדצמבר 1936, כ"ה בכסלו ה'תרצ"ז – 14 ביוני 2022, ט"ו בסיוון ה'תשפ"ב) היה סופר, מסאי ומחזאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואברהם ב. יהושע · ראה עוד »

אברהם יסקי

"שיכון רבע הקילומטר" בבאר שבע (2005) כיכר העצמאות, נתניה, 1953 (בהשתתפות הפסל משה ציפר), אפריל 2007 שיכוני יסקי, קריית גת, ספטמבר 2009 אברהם יסקי (14 באפריל 1927 – 27 במרץ 2014) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 1982.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואברהם יסקי · ראה עוד »

אברהם יערי

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואברהם יערי · ראה עוד »

אביעד הכהן

אביעד הכהן (משמאל) ויצחק קראוס אביעד הכהן (נולד בחשוון ה'תשכ"ג, 1 בנובמבר 1962) הוא פרופסור למשפטים ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואביעד הכהן · ראה עוד »

אדריכל

נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואדריכל · ראה עוד »

אהרן מזי"א

#הפניה אהרן מאיר מזי"א.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואהרן מזי"א · ראה עוד »

אוניברסיטת קארל בפראג

הכניסה לאולם הטקסים בבניין הקרולינום באוניברסיטה פסלו של קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה אשר הוצב בפראג בשנת 1848 לציון 500 שנה לאוניברסיטה. פסלי הנשים סמוך לבסיס מסמלים את ארבע הפקולטות הראשונות באוניברסיטה אוניברסיטת קארל בפראג (ידועה אף בשם אוניברסיטת קארל, או אוניברסיטת פראג, בצ'כית: Univerzita Karlova v Praze; בלטינית: Universitas Carolina Pragensis; בגרמנית: Karls-Universität zu Prag) היא האוניברסיטה העתיקה והגדולה ביותר ברפובליקה הצ'כית הפועלת בעיר פראג.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואוניברסיטת קארל בפראג · ראה עוד »

אוניברסיטת קיימברידג'

אוניברסיטת קיימברידג' (באנגלית: The University of Cambridge) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית הממוקמת בעיר קיימברידג' שבאנגליה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואוניברסיטת קיימברידג' · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוסף דן הדני

אבא וסוזי אבן, אפריל 1966 (תמונה מתוך אוסף דן הדני)אוסף דן הדני הוא אוסף של כמיליון תצלומי עיתונות, אשר צולמו בישראל בשנים 1965-2000 על ידי צלמי סוכנות הצילום י.פ.פ.א (IPPA; ראשי תיבות של Israel Press and Photo Agency).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואוסף דן הדני · ראה עוד »

אוסף יהודה

תמונה להחלפה אוסף יהודה הוא אוסף כתבי יד עתיקים וספרים נדירים אשר השתייך לאברהם שלום יהודה ונמצא כיום בספריה הלאומית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואוסף יהודה · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואוסטריה · ראה עוד »

אוצר

פרהיסטורי אוצר הוא ריכוז של חפצים יקרים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואוצר · ראה עוד »

אוצרות הגולה

הוועדה להצלת אוצרות הגולה הוקמה באוניברסיטה העברית בשנות ה-40 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואוצרות הגולה · ראה עוד »

אורדו

אֻרְדוּ (IPA:; אורדו),לסירוגין לאשקרי (מְבוּטָא: Laškarī ˈləʃkəri כתיב: لشکری), היא ניב של הינדוסטנית, המזוהה עם מוסלמים בדרום אסיה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואורדו · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

אותיות אור

אותיות אור (2023) הוא פסל מאת הפסל הישראלי מיכה אולמן הניצב בגן הסמוך לבניין הספרייה הלאומית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואותיות אור · ראה עוד »

אודיולוגיה

אוטו סקופ - מכשיר רפואי לבדיקת אוזניים מכשיר שמיעה אודיולוגיה (מהמילה הלטינית audire, "לשמוע", ומהמילה היוונית -λογία, -לוגיה) הוא ענף במדע החוקר את השמיעה, מערכת שיווי המשקל והפרעות קשורות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואודיולוגיה · ראה עוד »

אינקונבולה

תנ"ך שנדפס ב-1497 אינקונבולה (מלטינית Incunabulum, וברבים Incunabula, מילולית "חיתולים" ובהשאלה "עריסה", "ערש", "השלבים הראשונים של החיים") הוא כינוי כללי לספרי הדפוס הראשונים, שנדפסו משנת 1444 ועד שנת 1500.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואינקונבולה · ראה עוד »

אינטרנט

כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט ב-15 בינואר 2005 האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתֶת) הוא רשת תקשורת נתונים בהיקף כלל־עולמי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואינטרנט · ראה עוד »

איתמר לוין

איתמר לוין (נולד ב-1964) הוא עיתונאי, סופר וחוקר השואה ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואיתמר לוין · ראה עוד »

אייזק ניוטון

סר אייזק ניוטון (באנגלית: Sir Isaac Newton; 25 בדצמבר 1642 – 20 במרץ 1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי הנחשב לאחד המדענים הגדולים והמשפיעים ביותר בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ואייזק ניוטון · ראה עוד »

נעמה ריבה

נעמה ריבּה (נולדה ב-21 באוגוסט 1984) היא עיתונאית ישראלית המשמשת ככתבת "הארץ" לענייני אדריכלות, עירוניות ועיצוב.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ונעמה ריבה · ראה עוד »

נעמי שמר

נעמי שמר (13 ביולי 1930, י"ז בתמוז ה'תר"ץ – 26 ביוני 2004, ז' בתמוז ה'תשס"ד) הייתה משוררת, מוזיקאית ופזמונאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ונעמי שמר · ראה עוד »

נעם שריף

לוחית הנצחה לנעם ובת שבע שריף בתל אביב נעם שֶׁריף (7 בינואר 1935 – 25 באוגוסט 2018) היה מוזיקאי, מלחין, מנצח, מחנך ומעבד ישראלי, חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2003 ופרס ישראל למוזיקה לשנת 2011.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ונעם שריף · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ונצרות · ראה עוד »

נשיא מדינת ישראל

נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ונשיא מדינת ישראל · ראה עוד »

נחמיה אלוני

נחמיה אלוני (לינדה) (Nehemya Allony (Linde (ב' באב תרס"ו, 24 ביולי 1906, ורשה, פולין – י"ב בסיון תשמ"ג, 24 במאי 1983, ירושלים, ישראל) היה חוקר בתחומי חכמת ישראל, הספרות, הלשון והשירה העברית בימי הביניים, מייסד ומנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים (1950 – 1963), כיהן כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחוג לספרות עברית. זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל (1970).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ונחמיה אלוני · ראה עוד »

נדבנות

נדבנות (בלעז: פִּילַנְתְּרוֹפְּיָה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ונדבנות · ראה עוד »

ניר חסון

ניר חסון (נולד ב-15 בספטמבר 1975) הוא עיתונאי, כתב ירושלים וארכאולוגיה ועורך מדור הסביבה בעיתון "הארץ".

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וניר חסון · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וניו יורק · ראה עוד »

נייר

נייר הוא משטח סיבי, דק במיוחד, נפוץ ביותר בצבע לבן אך קיים גם בצבעים אחרים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ונייר · ראה עוד »

ס. יזהר

ס. יזהר ב-1951ס.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וס. יזהר · ראה עוד »

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וסנקט פטרבורג · ראה עוד »

ספרדית

דוברי הספרדית בעולם ספרדית (בספרדית: Español אֶספָּנְיוֹל) או קסטילית (Castellano קַסְטֶלְיַאנוֹ), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספרדית · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות יפה

ספר שירה של אמילי דיקינסון, דוגמה לספרות יפה ספרות יפה (בלועזית: בֵּלֶטְרִיסְטִיקָה) היא ספרות אמנותית הנחלקת לשלושה ענפים עיקריים, לפי דרך כתיבתה: שירה, פרוזה ומחזאות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספרות יפה · ראה עוד »

ספריות ציבוריות בישראל

ספריית "כותר ראשון" בראשון לציון נשר תלמידים בסדנת קומיקס בספריית הנוער של רמת-גן, בהנחיית הסופר והמאייר אורי פינק בשנת 2012 היו מעל מיליון קוראים פעילים בספריות הציבוריות, ו-11.6 מיליון ספרים הושאלו בהן.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספריות ציבוריות בישראל · ראה עוד »

ספריות לאומיות

ספרייה לאומית הנה ספרייה המיועדת וממומנת על ידי הממשלה כדי לשרת את העם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספריות לאומיות · ראה עוד »

ספריית קרן ולמדונה

ספריית קרן ולמדונה (באנגלית, The Valmadonna Trust Library) הייתה אוסף של 13,000 ספרים מודפסים וכתבי יד בעברית ובאלפבית עברי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספריית קרן ולמדונה · ראה עוד »

ספריית בני ברית

ספריית בני ברית היא מבנה שנבנה בירושלים בראשית המאה ה-20 בידי ארגון בני ברית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספריית בני ברית · ראה עוד »

ספריית גרשם שלום

חדר קריאה באוסף גרשם שלום (2011) ספריית גרשם שלום או אוסף גרשם שלום היא ספריית עיון בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספריית גרשם שלום · ראה עוד »

ספריית הפקדה

ספריית הפקדה (או ספריית פיקדון) היא ספרייה שיש חיוב על פי חוק להעביר אליה עותקים של פרסומים שונים, בעיקר של ספרים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספריית הפקדה · ראה עוד »

ספריית הקונגרס

בניית הספרייה 1888-1894. ספריית הקונגרס (אנגלית: Library of Congress, ראשי תיבות: LOC) היא ספריית המחקר של הקונגרס של ארצות הברית, אשר משמשת בפועל כספרייה הלאומית של ארצות הברית, ואחת מהספריות החשובות והגדולות ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספריית הקונגרס · ראה עוד »

ספרייה

מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספרייה · ראה עוד »

ספרייה אקדמית

אולם הקריאה של ספריית אוניברסיטת גראץ, אוסטריה ספרייה אקדמית היא ספרייה במוסד אקדמי ומיועדת הן עבור הסטודנטים והן עבור צוות ההוראה למחקר וללימוד.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספרייה אקדמית · ראה עוד »

ספרייה לאומית

הספרייה הלאומית בירושלים ספרייה לאומית היא ספרייה המיועדת וממומנת על ידי הממשלה כדי לשרת את העם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספרייה לאומית · ראה עוד »

ספרייה דיגיטלית

תמונה של ספרייה ספרייה דיגיטלית (המכונה גם ספרייה אלקטרונית או מאגר דיגיטלי) היא אוסף ממוקד של אובייקטים דיגיטליים היכולים לכלול טקסט, חומר ויזואלי, חומר אודיו, חומר וידאו ועוד, המאוחסנים כפורמטי מדיה אלקטרוניים (בניגוד להדפסה או אמצעי תקשורת אחרים).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וספרייה דיגיטלית · ראה עוד »

סרט קולנוע

סט צילומי סרט קולנוע סרט קולנוע הוא המוצר הסופי של תהליך יצירת הקולנוע - כתיבה, צילום ועריכה של סיפור, קטעי תנועה, וצליל המשולבים יחדיו ליצירה אחת.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וסרט קולנוע · ראה עוד »

סשה ארגוב

לוחית זיכרון על ביתו של אלכסנדר (סשה) ארגוב ברח' סירקין 35 בתל אביב בול דואר ישראלי משנת 2009 לזכרו של סשה ארגובתמונה להחלפה אלכסנדר (סָשָה) אַרגוֹב (26 באוקטובר 1914 – 27 בספטמבר 1995) היה מלחין ישראלי, הנחשב לאחד מגדולי המלחינים בזמר העברי, וחתן פרס ישראל בתחום זה לשנת תשמ"ח (1988).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וסשה ארגוב · ראה עוד »

סלי מרידור

סלי מרידור (משמאל) עם בנימין נתניהו, עוזי ארד ומאיר כליפי, בפגישה עם רוברט גייטס, מאי 2009 סַלַּי משה מרידור (נולד ב-22 בספטמבר 1955) הוא איש ציבור ישראלי שהיה יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית, ושגריר ישראל בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וסלי מרידור · ראה עוד »

סותבי'ס

סותבי'ס (באנגלית: Sotheby's, בתרגום מילולי: של סותבי) הוא תאגיד רב-לאומי בריטי שבסיסו בניו יורק.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וסותבי'ס · ראה עוד »

סידני אדלשטיין

סידני מילטון אדלשטיין (באנגלית: Sidney M. Edelstein; 22 בינואר 1912 – 18 בספטמבר 1994) היה כימאי, ממציא וביבליופיל יהודי-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וסידני אדלשטיין · ראה עוד »

סיוון

סִיוָן (מאכדית: Simānu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השלישי במספר לפי המסורת המקראית והתשיעי לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וסיוון · ראה עוד »

ערן לאור

תלמי. הוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף ערן לאור, הספרייה הלאומית ערן לאור (ד' בסיוון תר"ס, 1 ביוני 1900, צִיפֶר, הונגריה – כ"ד בסיון תש"ן, יוני 1990) היה משורר, הוגה דעות, איש הסוכנות היהודית ואספן מפות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וערן לאור · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וערבית · ראה עוד »

ערבית יהודית

דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וערבית יהודית · ראה עוד »

עת-מול

עת־מול הוא כתב עת לתולדות עם ישראל וארץ ישראל, בהוצאת יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ועת-מול · ראה עוד »

עלי ספר

עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי הוא כתב עת מדעי העוסק בתולדות הדפוס העברי בביבליוגרפיה של הספר העברי בעבר והווה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ועלי ספר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ועברית · ראה עוד »

עיתון

דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ועיתון · ראה עוד »

עיתונות יהודית היסטורית

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוא מאגר מקוון של עיתונים וכתבי עת היסטוריים מהעולם היהודי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ועיתונות יהודית היסטורית · ראה עוד »

עיונים

גיליון 28 של כתב העת עיונים - כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל, שעד שנת 2017 נקרא עיונים בתקומת ישראל, הוא כתב עת מדעי רב-תחומי, המתפרסם מאז 1991 על ידי הוצאת הספרים של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ועיונים · ראה עוד »

פאנל סולארי

מערכת של פנלים סולאריים מותקנת על גג רחב פאנל סולארי או לוח סולארי הוא כינוי שגור למודול פוטו־וולטאי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופאנל סולארי · ראה עוד »

פאול בן-חיים

פאול בן-חיים פאול בן-חיים בשיעור לסטודנטים למוזיקה פאול בן-חיים (במרכז), הפסנתרן פרנק פלג והמלחין-מחנך יצחק אדל דף על פאול בן-חיים ופנינה זלצמן בתוכנייה של התזמורת הארץ ישראלית, 1936 לוחית זיכרון על ביתו של פאול בן-חיים ברחוב אהרונוביץ' 11, תל אביב פאול בן-חיים (5 ביולי 1897, מינכן – 20 בינואר 1984, תל אביב) היה מלחין ישראלי, אשר נחשב לאחד המלחינים הבולטים בתולדות המוזיקה הקלאסית הישראלית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופאול בן-חיים · ראה עוד »

פקודת העיתונות

פקודת העיתונות הייתה פקודה אשר נחקקה בשנת 1933 על ידי השלטון המנדטורי בארץ ישראל, במטרה לתת לשלטונות מכשיר פיקוח יעיל על העיתונות היהודית והערבית ובכך לדכא גילויים של מחאה ומרי נגד השלטון.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופקודת העיתונות · ראה עוד »

פרסית

left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופרסית · ראה עוד »

פרקליט המדינה

#הפניה פרקליטות המדינה#פרַקליטי המדינה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופרקליט המדינה · ראה עוד »

פרופסור

ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופרופסור · ראה עוד »

פריז

פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופריז · ראה עוד »

פשקוויל

חרדי קורא פשקוויל במאה שערים (2006) פסל ה"פסקוינו" ברומא פשקוויל של נטורי קרתא המגנה את חברי הקהילה שטסו לאיראן פַּשְׂקֶוויל (נכתב גם: פסקוויל; בכתיב יידי: פּאַשקעוויל) הוא כרזת קיר או כרוז ברחוב החרדי הנושאים מסר לוחמני כלפי רעיון או אדם כלשהו.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופשקוויל · ראה עוד »

פטיו

חצר איטלקית - "פטיו" בארמון ליבאדיה בחצי האי קרים באוקראינה פטיו (מספרדית: Patio) הוא חצר פנימית מרוצפת, המהווה חלק מובנה ואינטגרלי מהמבנה המקיף אותה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופטיו · ראה עוד »

פורטוגזית

דוברי הפורטוגזית בעולם פורטוגזית (על-פי מתקני לשון: פורטוגלית) היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לספרדית וגליסית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופורטוגזית · ראה עוד »

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופולנית · ראה עוד »

פוליטיקה של ישראל

הפוליטיקה הישראלית כוללת תנועות, מפלגות וארגונים רבים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופוליטיקה של ישראל · ראה עוד »

פודקאסט

הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופודקאסט · ראה עוד »

פילוסופיה

350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ופילוסופיה · ראה עוד »

צרפתית

הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וצרפתית · ראה עוד »

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וצדיק · ראה עוד »

צילום

אנונימי משנת 1850 צילום הוא פעולה היוצרת תצלום באמצעות הטבעת דפוס האור על גבי רכיב רגיש לאור כגון סרט צילום או חיישן באמצעות חשיפה מתוזמנת.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וצילום · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וציונות · ראה עוד »

קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים

הכניסה הראשית לקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית אוגוסטה ויקטוריה וכנסיית העלייה הרוסית בהר הזיתים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן רחבת ננסי רייגן ומרכז הסטודנטים ע"ש פרנק סינטרה קמפוס הר הצופים הוא הגדול מארבעה קמפוסים בהם פועלת האוניברסיטה העברית והוא הוותיק והמרכזי ביותר של האוניברסיטה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים · ראה עוד »

קנצלר גרמניה

ראש הממשלה בגרמניה נקרא באופן מסורתי קַנְצְלֶר.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקנצלר גרמניה · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי)

#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקריית ספר (מפעל ביבליוגרפי) · ראה עוד »

קריית הממשלה

משכן הכנסת - מבט מכיוון דרום קריית הממשלה - מבט מכיוון מוזיאון ישראל. בחזית התמונה מוזיאון ארצות המקרא. בעת ביקורי ראשי מדינות נתלה דגל המדינה בכניסה לקריית הממשלה ובכבישים המובילים אליה. בתמונה: דגל טוגו. קריית הממשלה הקרויה גם קריית בן-גוריון נמצאת בגבעת רם שבירושלים, ומהווה ריכוז של בנייני הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקריית הממשלה · ראה עוד »

קריית הלאום

קריית הלאום (נקרא גם קריית האומה) הוא מתחם בירושלים הכולל חלק נכבד ממוסדות השלטון של מדינת ישראל, והקמתו נמשכת לשם העברת יחידות ממשלתיות נוספות אליו.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקריית הלאום · ראה עוד »

קטלוג

קטלוג כרטיסיות באמצעות כרטסת - ספריית אוניברסיטת גראץ קָטָלוֹג הוא אמצעי לארגן ולקבץ יחד נתונים בנושא מסוים, והוא משמש בתחומים שונים: ספרנות, פרסום, מסחר ועוד.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקטלוג · ראה עוד »

קטלוג (ספרנות)

כרטיס נושא בכתב יד מקטלוג הכרטיסים הישן של הספרייה הלאומית לרפואה מהימים שקדמו למחשב בהם היה צורך ליצור את המידע, לסווג ולמיין אותו באופן ידני. כך גם לגבי הדפסים ותמונות HMD, PP059772.7. הקִטְלוּג בתחום הספרנות והמידענות הוא תהליך יצירת נתונים על נתונים מטא-דאטה, שעניינם משאבי מידע המצויים בספריה, במוזיאון או בארכיון.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקטלוג (ספרנות) · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקבלה · ראה עוד »

קונראד אדנאואר

קונראד אדנאואר (5 בינואר 1876 – 19 באפריל 1967) היה פוליטיקאי גרמני.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקונראד אדנאואר · ראה עוד »

קורט דוד וורמן

קורט וורמן קורט דוד ווֹרְמן (בגרמנית: Curt David Wormann; 5 בינואר 1900 – 21 ביולי 1991) היה ספרן ישראלי, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (כיום הספרייה הלאומית) בין השנים 1947–1968, מייסד בית הספר לספרנות וארכיונאות של האוניברסיטה העברית בירושלים ומהדמויות המרכזיות בעיצוב הספריות הציבוריות והאקדמיות בישראל, מקצוע הספרנות בישראל ומעמדו האקדמי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקורט דוד וורמן · ראה עוד »

קול קורא

קול קורא הוא פרסום רשמי מטעם גוף או אדם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקול קורא · ראה עוד »

קולג' טרה סנטה

רודי ויסנשטין, מראה המבנה, 1950 קולג' טרה סנטה (בלטינית: Terra Sancta; באיטלקית: Terra Santa, "ארץ הקודש") הוא מתחם בלב ירושלים, בפינת הרחובות בן מימון וקרן היסוד אל מול כיכר צרפת, המשתרע על-פני שטח של 11 דונם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקולג' טרה סנטה · ראה עוד »

קינגס קולג' (קיימברידג')

קפלת קינגס קולג' ובניין גיבס קינגס קולג' (באנגלית: King's College) הוא מוסד להשכלה גבוהה אשר נמנה עם המוסדות המרכיבים את אוניברסיטת קיימברידג', בעיר קיימברידג', אנגליה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וקינגס קולג' (קיימברידג') · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ורמב"ם · ראה עוד »

רמב"י

כרכים של הגרסה המודפסת של רמב"י רשימת מאמרים במדעי היהדות (רמב"י) היא אינדקס מאמרים ממוין ומקוטלג (או ביבליוגרפיה) של מאות אלפי מאמרים אקדמיים ואחרים בקשת רחבה של תחומים במדעי היהדות, חקר ארץ ישראל ומדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ורמב"י · ראה עוד »

ראש ממשלת ישראל

ראש ממשלת ישראל הוא ראש הרשות המבצעת בשיטת הממשל בישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וראש ממשלת ישראל · ראה עוד »

ראובן ירון

ראובן ירון (במקור: ריכארד רוזנקרנץ (Richard Rosenkranz); 6 בספטמבר 1924, וינה – 8 באפריל 2014, רעננה) היה משפטן ומנהל ישראלי, חוקר תולדות המשפט בעת העתיקה, פרופסור למשפט הרומי ולמשפט במזרח הקדום באוניברסיטה העברית בירושלים, דקאן הפקולטה למשפטים (1967–1971), מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (1973–1977), יושב ראש רשות השידור (1978–1984) וגנז המדינה (1990–1992).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וראובן ירון · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ורש"י · ראה עוד »

רשימה

רכבות רשימה היא כלי להצגה שיטתית וברורה של מידע המורכב מפרטים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ורשימה · ראה עוד »

רחביה

גן מעלה צ'ארלס קלור רחוב רמב"ן, אחד הרחובות הראשיים בשכונה רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי. ראש רחביה (1937-1936) מאת אלפרד ברנהיים. אוסף מוזיאון ישראל מסמטאות '''רחביה''' (רחוב אלחריזי) מופע רחוב ב'מוזיאון חי' ברחביה, 2008 בית העם. רחביה היא שכונה בירושלים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ורחביה · ראה עוד »

רחוב אתיופיה

אתיופיה 10 - קִידָאנֵה מִהְרַת - הכנסייה האתיופית אתיופיה 10 - אחד משערי המתחם האתיופי אתיופיה 11 - לוח הקדשה בפתח בית בן יהודה, מאי 2008 אתיופיה 15 - בית ועד העיר ומטה ההגנה בית הספר תחכמוני בראשית שנות ה-20 רחוב אתיופיה (בתקופת המנדט הבריטי ואף לאחר מכן: Abyssinian street רחוב החבשים) הוא רחוב במרכז העיר ירושלים, היוצא מרחוב הנביאים, ומקביל לרחוב בני ברית הסמוך.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ורחוב אתיופיה · ראה עוד »

רבקה ש"ץ אופנהיימר

רבקה ש"ץ אופנהיימר (בלועזית: Rivka Schatz Uffenheimer; ט"ו באייר תרפ"ז, 17 במאי 1927, בפולין – י"ט באדר א' תשנ"ב, 22 בפברואר 1992, בירושלים) הייתה חוקרת קבלה, חסידות, משיחיות ושבתאות, מחברת הספר "החסידות כמיסטיקה" ומהדירת הספר "מגיד דבריו ליעקב", למגיד ממזריטש.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ורבקה ש"ץ אופנהיימר · ראה עוד »

רומנית

רומנית (Română) היא שפה רומאנית מזרחית מתוך קבוצת השפות הרומאניות ("לטיניות") של משפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ורומנית · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ורוסית · ראה עוד »

רודי ויסנשטין

רוּדי וַיסנשטין (Rudi Weissenstein; 17 בפברואר 1910 – 20 באוקטובר 1992) היה צלם ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ורודי ויסנשטין · ראה עוד »

ריכרד קאופמן

קאופמן בעבודתו, שנות ה-20 ריכרד קאופמן (בגרמנית: Richard Kauffmann; 20 ביוני 1887 – 3 בפברואר 1958) היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני, שהיה המתכנן הראשי של ההתיישבות הציונית מתחילת המאה ה-20 ועד סוף המנדט הבריטי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וריכרד קאופמן · ראה עוד »

שמעון פרס

סרטונים שמעון פרס – וידאו שמעון פֶּרֶס (2 באוגוסט 1923, כ' באב ה'תרפ"ג – 28 בספטמבר 2016, כ"ה באלול ה'תשע"ו) היה פוליטיקאי ומדינאי ישראלי, שכיהן כנשיאהּ התשיעי של מדינת ישראל וכראש ממשלתה השמיני.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושמעון פרס · ראה עוד »

שמעון פובזנר

שמעון פּוֹבְזְנֶר (26 באפריל 1919 – 24 בינואר 1999) היה אדריכל ישראלי, זוכה פרס רוקח (1957).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושמעון פובזנר · ראה עוד »

שמחה אסף

הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושמחה אסף · ראה עוד »

שמואל מסטצ'קין

שמואל מֶסְטֶצְ'קִין (1908 – 2 ביוני 2004) היה אדריכל ישראלי, בוגר לימודי ארכיטקטורה בבאוהאוס והאדריכל הראשי של הקיבוץ הארצי משנות ה-40 עד לשנות ה-70.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושמואל מסטצ'קין · ראה עוד »

שמואל סלנט

הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושמואל סלנט · ראה עוד »

שמואל פאוסט

שמואל פאוסט (נולד ב-7 במרץ 1968, ז' באדר ה'תשכ"ח) הוא חוקר ספרות חז"ל ישראלי, מבקר ספרות ועורך במוסף "שבת" של העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושמואל פאוסט · ראה עוד »

שמואל רפאלי

שמואל רפאליתמונה להחלפה שמואל רפאלי (ט"ו בטבת תרכ"ז, 23 בדצמבר 1866 - ז' בכסלו תרפ"ד, 15 בנובמבר 1923) היה נומיסמט, סוחר עתיקות, איש ציבור, עורך ועיתונאי ירושלמי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושמואל רפאלי · ראה עוד »

שמואל הר נוי

שמואל (שמוליק) הר נוי (הורנונג) (נולד ב-8 באפריל 1952) הוא אלוף-משנה במילואים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושמואל הר נוי · ראה עוד »

שמואל הוגו ברגמן

שמואל הוגו ברגמן, 1935 שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושמואל הוגו ברגמן · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שם תחום

שם תחום (באנגלית: domain name; דומיין) או שם מתחם הוא שם ייחודי של אתר ברשת האינטרנט, שמבדיל אותו משאר האתרים הנמצאים ברשת.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושם תחום · ראה עוד »

שנת שמיטה

סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושנת שמיטה · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפות יהודיות

דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושפות יהודיות · ראה עוד »

שרפה

כבאים נאבקים בשרפה בקנדה שרפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושרפה · ראה עוד »

שרה יפת

שרה יפת (נולדה ב-18 בנובמבר 1934) היא חוקרת מקרא ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשס"ד (2004).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושרה יפת · ראה עוד »

שליח

שליח מעביר פיצה שליח הוא אדם שתפקידו להעביר הודעות, מכתבים או חבילות באופן אישי מהשולח אל המקבל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושליח · ראה עוד »

שולמית נדלר

שולמית נדלר (16 באוגוסט 1923 – 27 באוגוסט 2016) הייתה אדריכלית ישראלית שותפה במשרד "נדלר, נדלר, ביקסון, גיל אדריכלים" - מהבולטים במשרדי האדריכלים בישראל במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושולמית נדלר · ראה עוד »

שוודית

תפוצת השפה שוודית היא שפה סקנדינבית מזרחית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושוודית · ראה עוד »

שי ניצן

שי ישעיהו ניצן (נולד ב-29 בנובמבר 1959) הוא עורך דין ישראלי המכהן כרקטור הספרייה הלאומית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושי ניצן · ראה עוד »

שיטת שלום

#הפניה שיטת דיואי#שיטת שלום.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושיטת שלום · ראה עוד »

שיטת דיואי

בספרנות, שיטת דיואי היא שיטה למיון וסימון ספרים הנהוגה בספריות, כשמיון הספרים נעשה על פי נושאים והנושאים מחולקים לתת-נושאים וכך הלאה ומסומנים על ידי מספרים, הסימון נקרא נוטציה (Notation).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ושיטת דיואי · ראה עוד »

תאגיד

תאגיד הוא התאגדות של אדם אחד או יותר לכלל אישיות משפטית בעלת מטרות, הפועלת בנפרד מבחינה משפטית מבעליה, מעובדיה ומחבריה (תופעה המכונה "תכונת האישיות המשפטית הנפרדת").

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותאגיד · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותנ"ך · ראה עוד »

תפארת ירושלים

חברת תפארת ירושלים הוא ארגון שהוקם בירושלים בראשית שנת 1873.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותפארת ירושלים · ראה עוד »

תקציב המדינה (ישראל)

כנסת על תקציב המדינה, כשהצעת התקציב מונחת על שולחנם, 1983 תקציב המדינה הוא הכלי המרכזי המשמש את ממשלת ישראל ליישום סדרי העדיפויות שלה ולקביעת רמת ההוצאה הממשלתית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותקציב המדינה (ישראל) · ראה עוד »

תקרה

תקרת קסטות בבזיליקת סן לורנצו בפירנצה תקרה היא רכיב בניין בסיסי שתפקידו לקָרות חללים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותקרה · ראה עוד »

תקליט

פטיפון ועליו תקליט אריך נגן תקליט הוא אמצעי הקלטה ובייחוד אמצעי הפצה שיווק ושמיעה של מוזיקה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותקליט · ראה עוד »

תרנ"ו

#הפניה ה'תרנ"ו.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותרנ"ו · ראה עוד »

תרפ"א

#הפניה ה'תרפ"א.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותרפ"א · ראה עוד »

תרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותרבות · ראה עוד »

תרבות ישראלית

הורה תרבות ישראלית היא תרבות ואמנות שנוצרה בארץ ישראל החל מסוף המאה ה-19 ובמיוחד אחרי שנת 1948 שבה הוקמה מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותרבות ישראלית · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותלמוד · ראה עוד »

תזונה

מזונות מומלצים תזונה היא סך המזונות והמשקאות אותם צורך האדם בפרק זמן נתון.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותזונה · ראה עוד »

תחרות אדריכלים

פרוגרמה לתחרות אדריכלים בינלאומית מטעם פיבי הרסט לתכנון אוניברסיטת קליפורניה, 84 עמודים, דצמבר 1897 תחרות אדריכלים היא סוג של תחרות תכנון ועיצוב, שבה מזמין אדם או תאגיד הצעות מאדריכלים לתכנן, לעצב ולהקים מבנה, קבוצת מבנים, שכונה או עיר חדשה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותחרות אדריכלים · ראה עוד »

תוכנית בניין עיר

תוכנית בניין עיר הראשונה שהוכנה בארץ ישראל, על ידי האדריכל צ'ארלס רוברט אשבי, בה מפורטים שימושי קרקע בירושלים, כפי שפורסמה בדו"ח האגודה למען ירושלים במרץ 1921 (באנגלית: Jerusalem zoning system) תוכנית בניין עיר או בראשי תיבות תב"ע היא מסמך בעל תוקף חוקי שנועד להסדיר את השימוש בקרקע בשטח נתון כלשהו.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותוכנית בניין עיר · ראה עוד »

תיאוריה וביקורת

גיליון תיאוריה וביקורת 26, אביב 2005 תיאוריה וביקורת הוא כתב עת שפיט לעיון ביקורתי בחברה ובתרבות בישראל, שיוצא לאור במתכונת דו-שנתית על ידי הוצאת מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ותיאוריה וביקורת · ראה עוד »

לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ולאדינו · ראה עוד »

לה קורבוזיה

שטר שווייצרי כנסיית נוטרדאם די או בניין בית המשפט העליון בצ'אנדיגאר שארל-אדואר ז'אנרה-גרי, הנודע בשם לֶה קוֹרְבּוזְיֶה (בצרפתית: Le Corbusier-Charles-Édouard Jeanneret-Gris; 6 באוקטובר 1887 – 27 באוגוסט 1965) היה אדריכל שווייצרי רב-השפעה, שתרם רבות להתגבשות האדריכלות המודרנית במאה ה-20 וסגנון הבנייה הבינלאומי בפרט.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ולה קורבוזיה · ראה עוד »

לודוויג מיס ון דר רוהה

מיס ון דר רוהה במראה אופייני עם סיגר לודוויג מיס ון דר רוהה (בגרמנית: Ludwig Mies van der Rohe; 27 במרץ 1886 – 19 באוגוסט 1969) היה אדריכל ומעצב גרמני-אמריקאי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ולודוויג מיס ון דר רוהה · ראה עוד »

ליידי דייוויס

הנרייטה מארי מאייר (באנגלית: Henriette Marie Meyer; 1872 – 21 בדצמבר 1963), הידועה בכינוייה ליידי דייוויס (באנגלית: Lady Davis), הייתה פילנתרופית יהודייה אמריקאית-קנדית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וליידי דייוויס · ראה עוד »

טטרית

טטרית היא שפה טורקית המדוברת בפי הטטרים במזרח אירופה ובמרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וטטרית · ראה עוד »

טורקית

בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וטורקית · ראה עוד »

זאב אלכסנדרוביץ'

זאב אלכסנדרוביץ' בקרקוב, שנות השלושים זאב (וילהלם) אלכסנדרוביץ' (קרקוב, 6 באפריל 1905 - תל אביב, 5 בינואר 1992) היה צלם ישראלי, אשר הרבה לצלם בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20, תחילה בפולין, לאחר מכן בארץ ישראל (מ-1932) ובארצות שונות שבהן תייר, במיוחד יפן וארצות הברית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וזאב אלכסנדרוביץ' · ראה עוד »

זאב גריס

זאב שמעון גְּרִיס (נולד ב-23 בספטמבר 1945) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון החוקר את תנועת החסידות, ספרות המוסר היהודית, ספרות ההשכלה, מחשבה יהודית מודרנית וביבליוגרפיה עברית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וזאב גריס · ראה עוד »

זאב וילהלם הרצברג

ד"ר זאב וילהלם הֶרצבֶּרג (בעברית לעיתים בנימין זאב הרצברג; בגרמנית: Wilhelm Herzberg; 30 בנובמבר 1827, שטטין, פרוסיה המערבית – 21 באפריל 1897, בריסל) היה סופר ומחנך יהודי פרוסי יליד שטטין, ממייסדי בית היתומים העברי הראשון בירושלים ובית הספרים "מדרש אברבנאל וגנזי יוסף" (לימים הספרייה הלאומית).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וזאב וילהלם הרצברג · ראה עוד »

זאב יעבץ

הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין –י"ח בשבט ה'תרפ"ד, 24 בינואר 1924, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וזאב יעבץ · ראה עוד »

זכרונות ארץ ישראל

זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »

זכויות יוצרים

הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה מקורית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וזכויות יוצרים · ראה עוד »

זיוה ארמוני

זיוה ארמוני בעת בניית בית הקיבוץ המאוחד בתל אביב, כאשר לימינה האדריכל חנן הברון ולשמאלה מנהל אתר הבנייה. מתוך ארכיון זיוה ארמוני זיוה ארמוני (12 בפברואר 1926 – 21 באפריל 2010) הייתה אדריכלית ישראלית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וזיוה ארמוני · ראה עוד »

חמצן

חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחמצן · ראה עוד »

חנן הברון

יד טבנקין בסמינר אפעל חדר האוכל בקיבוץ רעים חנן הברון (1 במרץ 1931 - 19 בפברואר 2000) היה אדריכל ישראלי וחבר מייסד בקיבוץ רעים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחנן הברון · ראה עוד »

חשמל

ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל הוא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחשמל · ראה עוד »

חלון

חלון חלון הוא פתח בקיר המאפשר מעבר אור, ציור משנת 1880 חלונות אלבסטר בכנסיית Santa Maria La Major בעיירה Morella (ספרד) חלון אלבסטר בקתדרלה של ולנסיה (ספרד). המבנה האסימטרי של פתח הקיר מאפשר לקרני השמש להגיע לאזור המזבח חלון גליל במגדלור Sumburgh Head (שטלנד) חלון הוא פתח מתוכנן בקיר או בתקרה של מבנה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחלון · ראה עוד »

חלונות ארדון

מרדכי ארדון במהלך יצירת החלונות שבילי הגויים החלון המרכזי החלון הימני יצירתו של מרדכי ארדון 'חזון ישעיהו', המוכרת יותר כ'חלונות ארדון', היא יצירה מונומנטלית הכוללת חלונות זכוכית צבעוניים (ויטראז') אדירי ממדים (17X6.5 מטר), המעטרים את קיר המבואה בספרייה הלאומית בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחלונות ארדון · ראה עוד »

חבצלת (כתב עת)

גיליון ראשון, 3 ביולי 1863, י"ד באב תרכ"ג חיים גרשון וידאוֶור (ווידאווער) הלוי מקהילת בני ישורון בניו יורק, שפורסם בעיתון במרץ 1871 "חבצלת: מכתב עתי לבית ישראל" היה כתב עת עברי שיצא לאור בירושלים בשנת 1863 על ידי ישראל ב"ק, ובשנים 1870–1911 בעריכתו של חתנו, ישראל דב פרומקין, שניהם מאנשי היישוב הישן החסידי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחבצלת (כתב עת) · ראה עוד »

חברה לתועלת הציבור

חברה לתועלת הציבור (בראשי תיבות: חל"צ) היא חברה אשר תקנונה ומטרותיה עונים על שני התנאים הנקובים ב.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחברה לתועלת הציבור · ראה עוד »

חברה בת

חברה בת, חברת בת או חברה נשלטת היא חברה הנמצאת בבעלות או בשליטה של חברה אחרת, הנקראת חברה אם, חברת אם או חברה שלטת.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחברה בת · ראה עוד »

חופשה ללא תשלום

חופשה ללא תשלום (בראשי תיבות: חל"ת) היא תקופה שבה ממשיכים להתקיים יחסי עובד-מעביד, אך העובד אינו עובד במהלכה, ולכן אינו מקבל שכר וזכויות אחרות כגון הזכות לדמי מחלה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחופשה ללא תשלום · ראה עוד »

חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים)

חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס"א–2000 מחייב למסור לספרייה הלאומית שני עותקים של כל דבר דפוס, עיתון, סרט ותקליט היוצאים לאור בישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) · ראה עוד »

חינוך

בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחינוך · ראה עוד »

חיים פרס

חיים פְּרֵס (פרעסס; י"ב בחשוון תר"ד, 1843 - כ"ט באדר א' תרנ"ד, 1894) היה ממשכילי ירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19, ממחיי השפה העברית ועורך כתב העת "שערי ציון".

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחיים פרס · ראה עוד »

חיים באר

נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחיים באר · ראה עוד »

חיים גורי

חיים גורי במחנה אימונים של הפלמ"ח בהונגריה, 1947 חיים גורי (משמאל) ערב מבצע עובדה, 1949. למעלה - אברהם אדן ומימין - מנחם מרון נשיא המדינה ראובן ריבלין ואלמנתו של חיים גורי, עליזה, נפרדים מחיים גורי בטקס שנערך ברחבת תיאטרון ירושלים (הפעם הראשונה שנערך טקס אשכבה של איש ציבור ברחבת התיאטרון). בתמונה נשיא המדינה עם בנותיו של חיים גורי, פברואר 2018 חיים גורי (כ"ט בתשרי ה'תרפ"ד, 9 באוקטובר 1923 – ט"ו בשבט ה'תשע"ח, 31 בינואר 2018) היה משורר, סופר, מתרגם, פזמונאי, עיתונאי וקולנוען ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחיים גורי · ראה עוד »

חיים הירשנזון

הרב חיים הירשנזון (בכתיב יידי: הירשענזאהן; ידוע בראשי התיבות הרח"ה, (י"א באלול תרי"ז, 31 באוגוסט 1857 – י"ז באלול ה'תרצ"ה, 15 בספטמבר 1935), היה רב, מחנך, מחבר, מוציא לאור, והוגה דעות מן ההוגים המוקדמים של הציונות הדתית. פעל בירושלים ושימש כרבה של העיר הובוקן שבניו ג'רזי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וחיים הירשנזון · ראה עוד »

בנו רותנברג

בנו רותנברג, 1949 בנו רותנברג, 2004 עולים מתימן נרשמים במשרד העלייה (1949-1948), צילום: בנו רותנברג בנו רותנברג (23 באוקטובר 1914 – 13 במרץ 2012) היה צלם וארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ובנו רותנברג · ראה עוד »

בני ברית

תעודת חברות בארגון משנת 1876 גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים בני ברית הוא ארגון צדקה יהודי בינלאומי, שפועל מכורח מחויבות להבטחת שלומו וביטחונו של העם היהודי ושל מדינת ישראל, ושם לעצמו למטרה להילחם נגד אנטישמיות ונגד צורות אחרות של אפליה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ובני ברית · ראה עוד »

בנימין נתניהו

בִּנְיָמִין (בִּיבִּי) נְתַנְיָהוּ (נולד ב-21 באוקטובר 1949, כ"ח בתשרי ה'תש"י) הוא ראש ממשלת ישראל, יושב ראש מפלגת הליכוד וחבר הכנסת מטעמה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ובנימין נתניהו · ראה עוד »

בוריס כרמי

בוריס כַּרמי (1 בינואר 1914 – 18 בספטמבר 2002) היה צלם וצלם עיתונות ישראלי, צלם "דבר", הצלם הראשי של "דבר השבוע" וחבר מערכת השבועון (1952–1976).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ובוריס כרמי · ראה עוד »

ביקורת ספרות

ביקורת ספרות עוסקת בסקירתם של ספרים, בדרך כלל ספרים חדשים, שיצאו לאור במהלך השנה שקדמה לפרסום הסקירה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וביקורת ספרות · ראה עוד »

בית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי

שם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ובית אוסף ספרים אשר למונטיפיורי · ראה עוד »

בית דוד וולפסון

בית דוד וולפסון במבט מבחוץ בית דוד וולפסון הוא מבנה השוכן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר נחנך ב-15 באפריל 1930.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ובית דוד וולפסון · ראה עוד »

בית דין רבני

מבואת בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים בתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת המשפט בישראל, הכוללת גם את בתי הדין הדתיים, הפוסקים על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ובית דין רבני · ראה עוד »

בית הכנסת ישורון

יְשׁוּרוּן (במקור: יְשֻׁרוּן) הוא בית כנסת אשכנזי מרכזי בירושלים שנוסד בשנות ה-20 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ובית הכנסת ישורון · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ובית כנסת · ראה עוד »

ביבליוגרפיה

בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וביבליוגרפיה · ראה עוד »

ג'ראייד

ג'ראייד (בערבית: جرايد) הוא אוסף דיגיטלי זמין לכל, ובו 47 עיתונים וכתבי עת שיצאו לאור בארץ ישראל בשפה הערבית בשנים 1908–1948.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וג'ראייד · ראה עוד »

ג'רלד הולטון

גרלד הולטון (באנגלית: Gerald James Holton; נולד ב-23 במאי 1922) הוא מדען ופיזיקאי יהודי-אמריקאי, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת הרווארד.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וג'רלד הולטון · ראה עוד »

ג'ון מיינרד קיינס

ג'ון מיינרד קיינס (באנגלית: John Maynard Keynes; 5 ביוני 1883 – 21 באפריל 1946) היה כלכלן ופילוסוף בריטי מודרני, אבי אסכולת הכלכלה הקיינסיאנית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וג'ון מיינרד קיינס · ראה עוד »

ג'ון יודקין

ג'ון יודקין (באנגלית: John Yudkin; 8 באוגוסט 1910 – 12 ביולי 1995) היה מדען ופיזיולוג יהודי-בריטי, חלוץ בתחום מדעי התזונה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וג'ון יודקין · ראה עוד »

גן וואהל לוורדים

מפת גן הוורדים גן וואהל לוורדים בירושלים הוא היחידי בישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וגן וואהל לוורדים · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וגרמנית · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וגרשם שלום · ראה עוד »

גבעת רם

גבעת רם הוא אזור בירושלים בו שוכנים כמה ממבני הציבור המרכזיים והחשובים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וגבעת רם · ראה עוד »

גג

גגות בעיר מייסן בגרמניה גג של מקדש סיני מסורתי גג הוא חלק המבנה המשמש ככיסוי עליון שלו, והוא החלק החשוף ביותר לפגעי מזג אוויר וטבע.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וגג · ראה עוד »

גוף סטטוטורי

#הפניה תאגיד סטטוטורי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וגוף סטטוטורי · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וגירוש ספרד · ראה עוד »

גיור

גיוּר או גירות הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וגיור · ראה עוד »

דמוגרפיה של ישראל

אוכלוסיית מדינת ישראל מנתה נכון ל-2023, מעל 9.7 מיליון תושבים (ישראלים).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודמוגרפיה של ישראל · ראה עוד »

דנצ'ו ארנון

דן (דנצ'ו) ארנון (נולד ב-1935 בקריית חיים) הוא צלם, עיתונאי, מרצה ומורה דרך ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודנצ'ו ארנון · ראה עוד »

דער מאמענט

לוגו כתב העת דער מאָמענט (דֶר מוֹמֶנְט; יידיש: 'הרגע') היה יומון יידי שהופיע בוורשה מ-5 בנובמבר 1910 עד 22 בספטמבר 1939.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודער מאמענט · ראה עוד »

דקדוק

דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודקדוק · ראה עוד »

דב זלצר

#הפניה דובי זלצר.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודב זלצר · ראה עוד »

דב כרמי

היכל התרבות, תל אביב בניין מגורים ברחוב גורדון 9, תל אביב רחוב דיזנגוף 10, מקום משרדו של כרמי, אפריל 2008 בית מגורים משותף בכיכר צרפת דב כרמי (1905 – 14 במאי 1962) היה אדריכל ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת ה'תשי"ז.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודב כרמי · ראה עוד »

דה פקטו

דֵּה פַקְטוֹ (בלטינית: De facto; בעברית: למעשה) הוא ביטוי לטיני שמשמעו "בפועל" או "למעשה".

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודה פקטו · ראה עוד »

דורון אביטל

דורון שלום אביטל (נולד ב-22 בינואר 1959) הוא איש צבא לשעבר שכיהן כמפקד סיירת מטכ"ל בדרגת סגן-אלוף, חבר הכנסת מטעם סיעת קדימה וכן מנהל בית הספרים הלאומי במשך כשנה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודורון אביטל · ראה עוד »

דוד אנטול ברוצקוס

דוד אנטול בּרוּצקוּס (1910, סנקט פטרבורג – 28 באוקטובר 1999, ירושלים) היה אדריכל וצייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודוד אנטול ברוצקוס · ראה עוד »

דוד עמירן

דוד עמירן (קלנר Kalner) (1910 – 2003) היה גאוגרף וחוקר ארץ ישראל, חתן פרס ישראל לשנת תשל"ז (1977) על תרומתו לחקר הגאוגרפיה בארץ.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודוד עמירן · ראה עוד »

דוד צבי בנעט

דוד צבי (הַרְטְוִויג) בָּנֵעט (בגרמנית: David Hartwig (Zvi) Baneth; 1893, קרוטושין – כ"ט באייר תשל"ג 1973, ירושלים) היה חוקר של הפילוסופיה הדתית של האסלאם הימי-ביניימי וחוקר במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודוד צבי בנעט · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד בלומברג

דוד בלומברג (נולד ב-12 בספטמבר 1944) הוא בנקאי ופעיל ציבור העוסק בקידום התרבות והחינוך בישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודוד בלומברג · ראה עוד »

דוד ילין

אבן ראשה מעוטרת במילה הלבנון בבית ילין, בירושלים רחוב על שם דוד ילין בסמוך לכיכר הדוידקה בירושלים דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודוד ילין · ראה עוד »

דויד גרוסמן

דָּוִד גְּרוֹסְמַן (נולד ב-25 בינואר 1954 בירושלים) הוא סופר, מסאי, משורר, מחזאי ושדרן רדיו ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודויד גרוסמן · ראה עוד »

דירקטוריון

ישיבת מועצת המנהלים של "Queensland National Bank" בע"מ, בריזביין (אוסטרליה), 1932דִּירֶקְטוֹרְיוֹן (בעברית: מוֹעֶצֶת מְנַהֲלִים, וכן גם חֶבֶר הַנֶּאֱמָנִים או חֶבֶר הַמְּנַהֲלִים) הוא ההנהלה העליונה, בתאגיד (חברה וגם עמותה), והוא הגוף הקובע את יעדי הארגון והאסטרטגיה העסקית שלו.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודירקטוריון · ראה עוד »

דיגיטציה

סורק ספרים.שהסורק מבצע דיגיטציה לזוג דפים, ומדפדף בספר. באופן כזה ניתן ליצור דיגיטציה לספר שלם באופן אוטומטי. תהליך הדיגיטציה של כתב יד בתחום אחסון הנתונים, דִּיגִיטַצְיָה (או דִּיגִיטִיזַצְיָה, באנגלית: Digitizing או Digitization. על פי האקדמיה ללשון העברית: סִפְרוּת) היא יצירת עותק ממוחשב של תכנים שלא היו בפורמט ממוחשב קודם לכן.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודיגיטציה · ראה עוד »

דיוקן

'''דיוקן עצמי''' של וינסנט ואן גוך דיוקן מפיום רומאי-מצרי של נער צעיר דיוקן או פורטרט הוא ציור, צילום או כל ייצוג אמנותי אחר של אדם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ודיוקן · ראה עוד »

ה'תרנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וה'תרנ"ג · ראה עוד »

ה'תרס"ד

לדעת רוב הראשונים זוהי שנת היובל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וה'תרס"ד · ראה עוד »

ה'תרפ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וה'תרפ"ז · ראה עוד »

ה'תרל"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וה'תרל"ה · ראה עוד »

ה'תשפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וה'תשפ"א · ראה עוד »

ה'תשפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וה'תשפ"ב · ראה עוד »

ה'תשפ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וה'תשפ"ג · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והמאה ה-20 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המשרד הארצישראלי

המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר ארתור רופין (בשמאל התמונה) וד"ר יעקב טהון פקידי המשרד הארצישראלי, 1919 המשרד הארצישראלי שכן ברחוב רזיאל 17 ביפו ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והמשרד הארצישראלי · ראה עוד »

המליץ

שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והמליץ · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והמזרח התיכון · ראה עוד »

המגיד

אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והמגיד · ראה עוד »

המוסך (כתב עת)

הַמּוּסָךְ: מוסף מקוון לשירה, לסיפורת, לביקורת ולמסה הוא כתב עת מקוון לשירה, לסיפורת, לביקורת ולמסה, במקור ובתרגום, המציע במה לכותבים וכותבות, יוצרים ויוצרות, מבקרים ומבקרות, שרבים מהם הם מן הבולטים בתחומם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והמוסך (כתב עת) · ראה עוד »

המוסדות הלאומיים

המוסדות הלאומיים עד מלחמת העולם הראשונה בית המוסדות הלאומיים בירושלים המוסדות הלאומיים, הם המוסדות שהקימה התנועה הציונית בירושלים בתקופה שקדמה להקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והמוסדות הלאומיים · ראה עוד »

המכון לתצלומי כתבי יד עבריים

המכון לתצלומי כתבי היד העבריים (באנגלית: Institute of Microfilmed Hebrew Manuscripts) נוסד בשנת 1952, כחלק מחזונו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והמכון לתצלומי כתבי יד עבריים · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והאר"י · ראה עוד »

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי

הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי בקמפוס גבעת רם, האוניברסיטה העברית, ירושלים. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי (חל"צ) הוא ארכיון כללי לתולדות עם ישראל ששכן עד 2023 בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים (במבנים בהם שכנו בעבר מעונות "שיכוני האלף").

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי · ראה עוד »

הארי פרידנוואלד

בזל - מר אוסישקין וד"ר פרידנוולד מאמריקה לפני הקונגרס השביעי, 1939 הארי פרידנוואלד (באנגלית: Harry Friedenwald; 21 בספטמבר 1864 – 8 באפריל 1950) היה רופא יהודי-אמריקאי, חוקר תולדות הרפואה וההיסטוריה של היהודים והרפואה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והארי פרידנוואלד · ראה עוד »

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ"ם) הוא ארגון בין-לאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבין-לאומי, הביטחון הבין-לאומי, לקדם התפתחות כלכלית וחברתית, ולפעול למען זכויות אדם בעולם ולהשגת שלום עולמי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והאומות המאוחדות · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האיחוד האירופי

האיחוד האירופי הוא התאגדות של 27 מדינות באירופה, בעלת מאפיינים של מדינת-על אחת, כגון פרלמנט, חוקים, כלכלה משותפת, מטבע אחיד בחלק מן המדינות החברות באיחוד (האירו) וסממני ריבונות נוספים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והאיחוד האירופי · ראה עוד »

הספריות הגדולות בעולם

הספריות המרכזיות בעולם מרכזות בתוכן את הפריטים החשובים ביותר, ובהן ספרים שהתפרסמו ברחבי העולם, מידע ארכיוני, מוזיאוני, פריטים של מוזיקה מודפסת ואף מוקלטת, ובימינו אף מדיה דיגיטלית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והספריות הגדולות בעולם · ראה עוד »

הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות

ישראל ושכנותיה בגבולות הסכמי שביתת הנשק - 1949 הצוות הצבאי הישראלי לשיחות שביתת הנשק, 1949 ועדת שביתת הנשק ישראל-מצרים נפגשת בשטח לקביעת תוואי הגבול בת גלים" שנשבו בידי המצרים בשנת 1953 במהלך ניסיונם לעבור את תעלת סואץ. עד מבצע הר געש בנובמבר 1955 התכנסה הוועדה באזור המפורז בעוג'ה אל-חפיר הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לשכנותיה, מצרים, ירדן, סוריה ולבנון.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות · ראה עוד »

הסכם השילומים

קונראד אדנאואר, חותם ההסכם מן הצד הגרמני הסכם בין מדינת ישראל ובין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, הידוע בשם הסכם השילומים (בגרמנית: Wiedergutmachung – "תיקון העוול"; מכונה גם "הסכם לוקסמבורג"), הוא הסכם שנחתם בין ישראל לגרמניה המערבית, על ידי שר החוץ משה שרת והקנצלר הגרמני קונראד אדנאואר, ב-10 בספטמבר 1952 בלוקסמבורג, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל, בין השנים 1953 ל-1965, סכום של כ-3 מיליארד מארק מערב גרמני כפיצוי על העול הכבד שנפל על מדינת ישראל ליישב מחדש מספר גדול של פליטים יהודים חסרי אמצעים שנעקרו ממקומם ואיבדו את נכסיהם בתקופת השואה, בגלל מעשי הנאצים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והסכם השילומים · ראה עוד »

הפונותיקה הלאומית

הפוֹנוֹתֵיקָה הלאומית או "ארכיון הצליל הלאומי", הוא אוסף של צלילים מוקלטים, שמטרתו להוות את "הזיכרון המוזיקלי" של העם היהודי ושל הקהילות הלא-יהודיות בישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והפונותיקה הלאומית · ראה עוד »

הפורוורד

מחלקי עיתונים צעירים ממתינים ל"פארווערטס" על מדרגות בניין ההוצאה לאור, 1913 שער מהדורת הפארווערטס מיום 1 בנובמבר 1936: פועל מניח את ידו על כתפו של פרנקלין דלאנו רוזוולט; הכיתוב באנגלית וביידיש קורא לתמוך ב"רוזוולט – בחירת הפועלים" פורוורד (באנגלית: The Forward או Forverts; ביידיש: פארווערטס, בכתיב יידי תקני: פֿאָרװערטס; נהגה: "פוֹרוֶורְטְס"; תרגום מילולי מיידיש: 'קדימה') הוא עיתון יהודי-אמריקני היוצא לאור בניו יורק המזוהה עם עמדות שמאליות מיום היווסדו עד היום.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והפורוורד · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והצפירה · ראה עוד »

הצבי

כותרת "הצבי" בעריכת בן יהודה כותרת "האור" תרנ"ג גיליון הצבי, השנה החמש עשרה "הצבי" היה עיתון שנוסד על ידי אליעזר בן-יהודה בשנת 1884 בירושלים והופיע מאז בגלגולים שונים עד ימי מלחמת העולם הראשונה (1915).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והצבי · ראה עוד »

הקטלוג המאוחד של הספריות בישראל

260px הקטלוג המאוחד של ספריות ישראל (בקיצור ULI ובאנגלית: Union List of Israel) הוא קטלוג ציבורי מקוון המכיל מעל שמונה מיליון רשומות ביבליוגרפיות המבוססות על הקטלוגים של ספריות המחקר המרכזיות בישראל – ובכללם הספריות של כל האוניברסיטאות, רוב המכללות, ומספר ספריות מחקר נוספות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והקטלוג המאוחד של הספריות בישראל · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הר הצופים

הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והר הצופים · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והר הזיתים · ראה עוד »

הראשון לציון

הראשון לציון הוא תואר שהוענק למי שנעשה הרב הבכיר של יהודי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והראשון לציון · ראה עוד »

הרצוג ודה מרון

אליאנץ ארנה, מינכן אלבפילהרמוניק, האפן סיטי בהמבורג (2007-2016). האצטדיון הלאומי בייג'ינג הספרייה הלאומית של ישראל בקריית הלאום, בבניה, 2023 הרצוג ודה מרון (Herzog & de Meuron Architekten) הוא משרד אדריכלים שווייצרי אשר נוסד בבזל ב-1978.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והרצוג ודה מרון · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והשמש · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והשואה · ראה עוד »

השכלה גבוהה

#הפניה מוסד להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והשכלה גבוהה · ראה עוד »

הלבנון

סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והלבנון · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והגאון מווילנה · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

הונגרית

קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והונגרית · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והוצאת מאגנס · ראה עוד »

הוצאת אמנות

דבר") בית אמנות" ברחוב פרוג 6 בחולון הוצאת אמנות הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה ב-1917 והתקיימה עד שנות הארבעים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והוצאת אמנות · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הוצאת ראובן מס

הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והוצאת ראובן מס · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והכנסת · ראה עוד »

הכותל

#הפניה הכותל המערבי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והכותל · ראה עוד »

הכוזרי

ספר המענה והראיה לדת המושפלת (בערבית: كتاب الرد والدليل في الدين الذليل, כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139, בערבית יהודית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והכוזרי · ראה עוד »

היסטוריה של מדינת ישראל

הנפת דגל הדיו לאחר מלחמת העצמאות מדינת ישראל קמה עם הכרזת העצמאות בארץ ישראל בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והיסטוריה של מדינת ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של ארץ ישראל

ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והיסטוריה של ארץ ישראל · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

היינריך לווה

אליקום היינריך לֶוֶה (לעיתים: אליקים בן יהודה; בגרמנית: Heinrich Loewe; 11 ביולי 1869, ואנצלבן, פרוסיה – 2 באוגוסט 1951, כ"ט בתמוז תשי"א, תל אביב) היה עיתונאי, פובליציסט, פולקלוריסט, בלשן, מזרחן, הוגה דעות וספרן יהודי-גרמני, ממנהיגי התנועה הציונית בגרמניה ומחלוצי הספרנות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והיינריך לווה · ראה עוד »

היינט

יוסף גרביצקי (לימים רגב), ב. יאושזון, משה חייקין, מוטל בוקשטיין. הַיְינְט (בכתיב יידי: הײַנט; יידיש: "היום") היה עיתון יומי ביידיש שיצא לאור בוורשה בין השנים 1906–1939.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והיינט · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית והיישוב הישן · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ווילנה · ראה עוד »

כ"ז בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וכ"ז בניסן · ראה עוד »

כרזה

סובייטי) והכיתוב: "האיש הזה הוא ידידך. הוא לוחם למען החופש." "הדוד סם" מופיע על כרזה בהשראת "לורד קיצ'נר רוצה אותך", מתקופת מלחמת העולם הראשונה, המעודדת גיוס לצבא ארצות הברית. כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה, ולרוב מודפס על נייר גדול התלוי על קיר או משטח דומה לזה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וכרזה · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וכתב עת · ראה עוד »

כתב עת מדעי

עמוד השער הראשון, של כתב העת Nature, נובמבר 1869 כתב עת מדעי, כתב עת אקדמי, או כתב עת שפיט הוא כתב עת אשר מפרסם מאמרים בנושאים הקשורים לתחום אקדמי מסוים, אשר עוברים ביקורת עמיתים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וכתב עת מדעי · ראה עוד »

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וכתב יד (מקור) · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתובה

כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וכתובה · ראה עוד »

כלכלת ישראל

כלכלת ישראל היא כלכלת שוק מעורבת בה לממשלה חלק משמעותי, לצד מגזר פרטי מפותח, הכולל תעשייה משגשגת וענפי שירותים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וכלכלת ישראל · ראה עוד »

י"ז בתמוז

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז תמוז היא ברוב השנים, פרשת פינחס.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וי"ז בתמוז · ראה עוד »

י"ד בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וי"ד בטבת · ראה עוד »

יאיר אטינגר

יאיר אטינגר (נולד ב-21 באוקטובר 1972) הוא עיתונאי וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויאיר אטינגר · ראה עוד »

יאיר רוזנבלום

לוחית זיכרון על ביתו של יאיר רוזנבלום ברחוב קלונימוס 9 בתל אביב יאיר רוזנבלום (בשורה האחורית, במרכז) כמלווה מוזיקלי באקורדיון של שלישיית הגשש החיוור ב-1967 יאיר רוזנבלום (6 בינואר 1944 – 27 באוגוסט 1996) היה מלחין ומעבד ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויאיר רוזנבלום · ראה עוד »

יצחק אברבנאל

ציון מנוחתו של דון יצחק אברבנאל בפדובה רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; 1437–1509) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי, שנודע בפירושו על התורה והנביאים ובתפקידיו כשר האוצר של כמה ממלכות באירופה: פורטוגל, קסטיליה, אראגון ונאפולי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויצחק אברבנאל · ראה עוד »

יצחק זמיר

יצחק זמיר (נולד ב-15 באפריל 1931) הוא משפטן ישראלי, פרופסור למשפטים, שכיהן בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1978–1986 ושופט בית המשפט העליון בשנים 1994–2001.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויצחק זמיר · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וירושלים · ראה עוד »

ישעיה תשבי

ישעיה תשבי בצעירותו ישעיה תשבי (31 באוגוסט 1908 – 15 במרץ 1992) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרות המחשבה והמוסר והמיסטיקה היהודית, יליד טרנסילבניה.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וישעיה תשבי · ראה עוד »

ישעיהו פרס

ישעיהו פְּרֵס (2 במרץ 1874, ז' באדר ה'תרל"ד – 11 ביוני 1955, כ"א בסיוון ה'תשט"ו) היה מחנך וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וישעיהו פרס · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וישראל · ראה עוד »

ישראל אדלר (מוזיקולוג)

ישראל אַדלֶר (17 בינואר 1925 – 19 באוגוסט 2009) היה מוזיקולוג וספרן ישראלי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וישראל אדלר (מוזיקולוג) · ראה עוד »

ישראל שצמן

ישראל שצמן (25 בנובמבר 1934 - 24 באוקטובר 2017) היה היסטוריון של העולם הקלאסי וכיהן כפרופסור להיסטוריה עתיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וישראל שצמן · ראה עוד »

ישראל דוב פרומקין

ישראל דוב בער פְרוּמְקִין (כ"ג בחשוון ה'תרי"א, אוקטובר 1850 – י"ד באייר ה'תרע"ד, מאי 1914) היה מחלוצי העיתונות העברית בארץ ישראל ומתרגם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וישראל דוב פרומקין · ראה עוד »

ישראל היום

מחלק עיתונים של "ישראל היום" דף הבית של העיתון "ישראל היום", עם הכותרת "קרב של גיבורים" - צולם במהלך מלחמת חרבות ברזל, ישראל חורף 2023 ישראל היום הוא עיתון יומי ישראלי המחולק חינם ואתר חדשות בעברית ובאנגלית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וישראל היום · ראה עוד »

יששכר יואל

יששכר ברנהרד יואל (Joel; ב' באייר תר"ס, 30 באפריל 1900 המבורג, גרמניה – כ"ו בניסן תשל"ז 14 באפריל 1977, ירושלים) היה ספרן בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי במשך 42 שנים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויששכר יואל · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית וישיבה · ראה עוד »

יחיאל מיכל פינס

הרב יְחִיאֵל מִיכְל פִּינֶס (17 באוקטובר 1843, כ"ג בתשרי תר"ד – 15 במרץ 1913, ו' באדר ב' תרע"ג) היה סופר ציוני, מאבות הציונות הדתית, ממיישבי ארץ ישראל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויחיאל מיכל פינס · ראה עוד »

יגאל מוסקו

יגאל מוסקו (נולד ב-11 בפברואר 1965) הוא עיתונאי ישראלי, כתב בחברת החדשות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויגאל מוסקו · ראה עוד »

יד לקורא

יד לקורא: כתב עת לספרנות, לביבליוגרפיה ולארכיונאות היה כתב עת שיצא לאור בשלושה גלגולים שונים בין השנים 1946 ועד 2003, אז הוחלף בכתב העת "מידעת" שיצא לאור בהתחלה על ידי המרכז לספריות וספרות בישראל ובהמשך על ידי המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויד לקורא · ראה עוד »

יד הנדיב

יד הנדיב (נקראת גם: קרן רוטשילד) היא קרן נדבנית של משפחת רוטשילד בישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויד הנדיב · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויהדות · ראה עוד »

יהדות אירופה

ההיסטוריה של יהודים באירופה מתוארכת בין תקופות שונות ורבות.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויהדות אירופה · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויהדות תימן · ראה עוד »

יהושע סירקין

יהושע סירקין (1838 – 1922) היה סופר עברי ופעיל ציוני, מראשוני חובבי ציון, יו"ר אגודת "דורשי ציון" במינסק, יוזם הספרייה הלאומית בירושלים, ממקימי ההתיישבות עין זיתים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויהושע סירקין · ראה עוד »

יהודה האזרחי

יהודה האזרחי (בריסקר; 11 בפברואר 1920 – 2 באוגוסט 1974) היה סופר, מחזאי, עיתונאי, שדרן רדיו ועורך עברי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויהודה האזרחי · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויהודים · ראה עוד »

יואל קרויס

יואל (יואליש) קרויס (נולד ב-1973, ה'תשל"ג בירושלים) הוא תושב שכונת מאה שערים, מכונה לעיתים בתקשורת "קמב"ץ העדה החרדית", אף על פי שהוא אינו נושא תפקיד רשמי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויואל קרויס · ראה עוד »

יוסף מיוחס

יוסף בר"נ מיוחס (לעיתים בכתיב חסר: מיֻחס) ('בר"ן' – בן רחמים נתן) (25 בינואר 1868 – 4 בספטמבר 1942) היה מחנך, סופר וסופר ילדים עברי ואיש ציבור בתקופת היישוב, מראשי הקהילה היהודית בירושלים, חבר ועד הלשון, ממייסדי שכונת שערי צדק בעיר, ממייסדי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, חבר הוועד הלאומי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויוסף מיוחס · ראה עוד »

יוסף קפלן

יוסף קפלן (נולד ב-28 בינואר 1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויוסף קפלן · ראה עוד »

יוסף חזנוביץ

יוסף חזנוביץ (22 באוקטובר 1844 הורדנה, בלארוס – 21 בדצמבר 1919 יקטרינוסלב, אוקראינה) היה רופא יהודי-ציוני וביבליופיל, ממייסדי "מדרש אברבנאל" (כיום הספרייה הלאומית של ישראל).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויוסף חזנוביץ · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יורם צפריר

יורם צפריר (30 בינואר 1938 – 22 בנובמבר 2015) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויורם צפריר · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ויידיש · ראה עוד »

1 בינואר

1 בינואר הוא היום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני, מאז 1622 עד לסיום השנה נשארו עוד 364 ימים (365 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1 בינואר · ראה עוד »

15 באפריל

15 באפריל הוא היום ה-105 בשנה (106 בשנה מעוברת), בשבוע ה-16 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו15 באפריל · ראה עוד »

15 ביולי

15 ביולי הוא היום ה-196 בשנה (197 בשנה מעוברת), ב.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו15 ביולי · ראה עוד »

1875

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1875 · ראה עוד »

1884

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1884 · ראה עוד »

1892

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1892 · ראה עוד »

1894

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1894 · ראה עוד »

1895

לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1895 · ראה עוד »

1899

אלפרד היצ'קוק.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1899 · ראה עוד »

1902

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1902 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1903 · ראה עוד »

1904

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1904 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1905 · ראה עוד »

1910

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1910 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1913 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1918 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1919 · ראה עוד »

1921

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1921 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1923 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1924 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1925 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1927 · ראה עוד »

1930

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1930 · ראה עוד »

1955

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1955 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1960 · ראה עוד »

1966

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1966 · ראה עוד »

1969

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1969 · ראה עוד »

1970

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1970 · ראה עוד »

1988

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1988 · ראה עוד »

1990

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1990 · ראה עוד »

1997

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו1997 · ראה עוד »

2000

שנת 2000 הייתה השנה האחרונה של המאה ה-20 וגם של המילניום השני.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2000 · ראה עוד »

2002

2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה באלף השלישי.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2002 · ראה עוד »

2003

ינואר.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2003 · ראה עוד »

2004

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2004 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2007 · ראה עוד »

2008

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2008 · ראה עוד »

2010

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2010 · ראה עוד »

2011

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2011 · ראה עוד »

2014

למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החודשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2014 · ראה עוד »

2016

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2016 · ראה עוד »

2017

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2017 · ראה עוד »

2019

עולה באש.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2019 · ראה עוד »

2020

הרכבת הקלה בירושלים ריק לחלוטין בצהרי אחד מימי הסגר של מרץ-אפריל שהוחל עקב התפשטות מגפת הקורונה בישראל. ניתן להבחין שכמחצית מהמושבים נאסרו לישיבה על מנת לשמור על ריחוק חברתי אנשים ברחובות גואנגג'ואו עם מסכות פנים, בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, 2 בפברואר 2020 טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2020 · ראה עוד »

2021

ההסתערות על הקפיטול נשיא ה-46 של ארצות הברית 1 בפברואר – במסגרת ההפיכה הצבאית במיאנמר מודחת אונג סן סו צ'י. השלטון הועבר למפקד הכוחות המזוינים מין אונג הלינג חסימת תעלת סואץ: אוניית המכולות אוור גיוון חוסמת לחלוטין את תעלת סואץ. 24 במרץ 2021.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2021 · ראה עוד »

2022

15 בינואר - ההתפרצות הגעשית של הונגה טונגה בדרום האוקיינוס השקט הצבא הרוסי פולש לאוקראינה נרצח בעת שנשא נאום בחירות בנארה אירועים מתמשכים.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו2022 · ראה עוד »

21 בפברואר

21 בפברואר הוא היום ה-52 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו21 בפברואר · ראה עוד »

23 ביולי

23 ביולי הוא היום ה-204 בשנה (205 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו23 ביולי · ראה עוד »

26 בנובמבר

26 בנובמבר הוא היום ה-330 בשנה, (331 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו26 בנובמבר · ראה עוד »

27 במרץ

27 במרץ הוא היום ה-86 בשנה (87 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו27 במרץ · ראה עוד »

29 באפריל

29 באפריל הוא היום ה-119 בשנה (120 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו29 באפריל · ראה עוד »

30 ביוני

30 ביוני הוא היום ה-181 בשנה (182 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו30 ביוני · ראה עוד »

6 במרץ

6 במרץ הוא היום ה-65 בשנה (66 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: הספרייה הלאומית ו6 במרץ · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הספרייה_הלאומית

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס