תִקשׁוֹרֶת

367 יחסים: ממשלת ישראל, ממלכת אשור, ממלכת החשמונאים, ממלכת ירושלים, ממלכת ישראל, ממלכת ישראל המאוחדת, ממלכת יהודה, מאורעות תרפ"א, מאורעות תרפ"ט, מאיר בן-דב, מנזר סן סלוודור, מנהרות הכותל, מסע הצלב הראשון, מסע וילהלם השני לארץ ישראל, מסעי הצלב, מסגד אל-אקצא, מסגד אל-אקצה, מסגד עומר, מסדר אבירי היכל שלמה, מצרים, מצור, מצודת החקרא, מקדש, מקווה, מרד בר-כוכבא, מרד החשמונאים, מרדכי נאור, משרד הדתות, משכנות שאננים, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מטבעות בר כוכבא, מזרח ירושלים, מגדל דוד, מונרכיה, מונגולים, מונותיאיזם, מוחמד עלי (שליט מצרים), מכתבי אל-עמארנה, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, מכון ירושלים לחקר ישראל, מינה רוזן, מיכאל יעקובסון, אמנון רמון, אנטיוכוס הרביעי, אספסיאנוס, אספקת המים לירושלים, אסלאם, אפרים לב, ..., אצ"ל, ארמנית, ארץ ישראל, אריסטובולוס השני, אריגה, אתר מורשת עולמית, אתר מורשת עולמית בסיכון, אל כאמל, אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי), אלטנוילנד, אלכסנדר הגדול, אלכסנדר ינאי, אלי שילר, אליעזר ברלנד, אליהו בלנק, אגריפס הראשון, אדריאנוס, אדריכלות ממלוכית, אדריכלות אסלאמית, אדריכלות נאו-קלאסית, אדריכלות נאו-ביזנטית, אדריכלות רומנסקית, אונסק"ו, אוטופי, אילת מזר, איליה קפיטולינה, איטלקים, איובים, נפה (פרובינציה), נצרות, נצרות יוונית-אורתודוקסית, נקבת השילוח, נחמן אביגד, נחמיה, נבוכדנצר השני, נימול, ניקיאה, סנחריב, סלים הראשון, סבון, סביל, סוריה, סולטאן, סולימאן הראשון, סוכות, עמוס קלונר, עמיחי מזר, ערבית, עליית תלמידי הגר"א, עלייה לרגל, עטרת כהנים, עזרא, עזה, עיר עתיקה, עיר דוד, עיריית ירושלים, פסח, פסיפס, פרנציסקנים, פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, פלמ"ח, פלוויה יוליה הלנה, פגניות, פונטיוס פילאטוס, צ'ארלס וילסון, צפון אפריקה, צרפתית, צלאח א-דין, צליבה, צה"ל, צורף, ציונות, קארדו, קפיטולציות, קרב עין ג'אלות, קרב קרני חיטין, קריית הוותיקן, קשת רובינסון, קבר מרים, קונסטנטינוס, קיסריה, רמלה, רמב"ן, רחבעם, רבי עקיבא, רומא, רומא העתיקה, רונלד סטורס, רוסי, רות לפידות, שמן, שמעון התרסי, שנים עשר שבטי ישראל, שער ציון, שער שכם, שער האריות, שער האשפות, שער הפרחים, שער הרחמים, שער השלשלת, שער השבטים, שער וורן, שער יפו, שלמה, שלומציון המלכה, שבתי זכריה, שבועות, שבוי, שוק העיר העתיקה בירושלים, שוק הכתנים, שכם, שכונת המוגרבים, שימור מבנים, שימוש משני, שיפוץ, שיבת ציון, תאולוגיה, תנ"ך, תקופת בית ראשון, תקופת בית שני, תקופת הברזל בארץ ישראל, תקופת הברונזה, תשעה באב, תל דן, תיאטרון, לטינית, לוד, טקסטיל, טדי קולק, טיטוס, זאב ז'בוטינסקי, זאב וילנאי, זהר עמר, חסידות ברסלב, חצי האי ערב, חשמונאים, חטיבת הראל, חטיבת ירושלים, חזקיהו, חומת ירושלים העות'מאנית, חומה, חומות ירושלים, חורבות, חיל מצב, בנימין זאב הרצל, בניין מגדל השעון (ירושלים), בריכת השילוח, בישוף, בית אל (יישוב מקראי), בית אומאיה, בית סלאוקוס, בית עבאס, בית תלמי, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית הספר אל עומריה (ירושלים), בית הכנסת תפארת ישראל, בית הכנסת החורבה, ביברס, גן הקבר, גנאיוס פומפיוס מגנוס, גסיוס פלורוס, גרמני, גרמניה, גדעון ביגר, גולדה מאיר, גיא בן הינום, גירוש ספרד, גיחון, דן בהט, דמשק, דקומנוס, דונם, דוד קרויאנקר, הממלכה המאוחדת, המאה ה-1, המאה ה-1 לפנה"ס, המאה ה-12 לפנה"ס, המאה ה-13, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-3, המאה ה-6 לפנה"ס, המאה ה-9, המאורעות, המנדט הבריטי, המרד הערבי הגדול, המרד הגדול, המזרח התיכון, האמונה היהודית, האימפריה הנאו-בבלית, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הפרסית האחמנית, האימפריה הרומית, האימפריה הביזנטית, הספרייה הלאומית, העת העתיקה, העיר העליונה, הפטריארכיה הלטינית של ירושלים, הצבא הרומאי, הצבא הבריטי, הקיסרות האוסטרו-הונגרית, הר ציון, הר הצופים, הר הזיתים, הר הבית, הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית, הרובע המוסלמי, הרובע הארמני, הרובע הנוצרי, הרובע היהודי, השער החדש, השושלת הפאטמית, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, התקופה הערבית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התחייה הגותית, הלגיון הערבי, הלכה, הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה, החומה השלישית, הגיא המרכזי, ההגנה, הוספיטלרים, הוצאת ראובן מס, הוצאת שקמונה, הוצאת כרטא, הורקנוס השני, הורדוס, הכרזת כורש, הכותל המערבי, היסטוריה של ירושלים, היפודרום, היציאה מן החומות, ונוס, וקף, ויה דולורוזה, כנסיית סנטה אנה, כנסיית הקבר, כנסיית הגואל, כנסיית הדורמיציון, כורש, כותנה, כיפת הסלע, כיפת השלשלת, כיבוש ירושלים בידי דוד, ימי הביניים, יצחק שלמה זילברמן, ירדן, ירושלים, ירושלים בתקופת בית ראשון, ירושלים בתקופה המוסלמית, ירושלים בתקופה העות'מאנית, ירושלים בתקופה הרומית, ירושלים בתקופה הביזנטית, ישעיהו, ישראל קמחי, ישו, ישיבת שובו בנים, ישיבת הכותל, יד בן צבי, ידיעות ספרים, יהדות אשכנז, יהדות צפון אפריקה, יהדות קראית, יהודה המכבי, יהודה החסיד (ירושלים), יהודה ושומרון, יוסטיניאנוס הראשון, יופיטר (מיתולוגיה), יוליאנוס הכופר, יוחנן אהרוני, יוחנן הורקנוס הראשון, 1009, 1149, 1187, 1219, 1260, 1267, 130, 132, 1334, 135, 136, 1517, 1537, 1550, 1700, 1839, 1840, 19 במאי, 1917, 1920, 1929, 1948, 1967, 1981, 1982, 2004, 28 במאי, 30, 301 לפנה"ס, 324, 325, 332 לפנה"ס, 614, 628, 638, 66, 660, 691, 705, 750, 969. להרחיב מדד (317 יותר) » « הפסיכולוג מדד

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וממשלת ישראל · ראה עוד »

ממלכת אשור

#הפניה אשור#ממלכת אשור הקדומה והתיכונה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וממלכת אשור · ראה עוד »

ממלכת החשמונאים

ממלכת החשמונאים הייתה מדינה יהודית עצמאית, שהתקיימה בסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, משנת 140 לפנה"ס ועד לשנת 63 לפנה"ס (כ-77 שנים), עד השתלטותה של האימפריה הרומית על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וממלכת החשמונאים · ראה עוד »

ממלכת ירושלים

המזרח התיכון במאה ה-12 ממלכת ירושלים הייתה מדינה צלבנית שהוקמה בתחומי ארץ ישראל בשנת 1099 לאחר כיבוש ירושלים מידי הפטימים במסע הצלב הראשון.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וממלכת ירושלים · ראה עוד »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וממלכת ישראל · ראה עוד »

ממלכת ישראל המאוחדת

ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים כל שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה במשך כמאה שנים, ממשיחת שאול למלך ועד להתפלגות הממלכה לאחר פטירת שלמה לשתי ממלכות נפרדות: ישראל ויהודה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וממלכת יהודה · ראה עוד »

מאורעות תרפ"א

לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים מאורעות תרפ"א (כונו גם פרעות תרפ"א) היו סדרה של מעשי רצח, אלימות, ואונס ביהודים, שוד וביזת רכושם, בידי ערבים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומאורעות תרפ"א · ראה עוד »

מאורעות תרפ"ט

הר-טוב עולה באש במהלך מאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב ה'תרפ"ט, 26 באוגוסט 1929) קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר הרב נח גד וינטרוב מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי ל, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז - כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23 - 29 באוגוסט 1929.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »

מאיר בן-דב

#הפניה מאיר בן דב.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומאיר בן-דב · ראה עוד »

מנזר סן סלוודור

מגדל מנזר סן סלבדור אולם הכנסייה של מנזר סן סלבדור מפת הרובע הנוצרי מנזר סן סלוודור (בספרדית: "San Salvador", המושיע הקדוש - כלומר: ישו הנוצרי) הוא מנזר פרנציסקני המצוי ברחוב סנט פרנסיס ברובע הנוצרי שבעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומנזר סן סלוודור · ראה עוד »

מנהרות הכותל

תוואי מנהרות הכותל מנהרות הכותל הן מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי, מתחת לבתי הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומנהרות הכותל · ראה עוד »

מסע הצלב הראשון

מסע הצלב הראשון (1096–1099) היה מסע צלב לכיבוש ארץ הקודש מידי המוסלמים ולגאולת כנסיית הקבר.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומסע הצלב הראשון · ראה עוד »

מסע וילהלם השני לארץ ישראל

פמליית הקיסר במוריסטן, ברקע - מגדל כנסיית הגואל אותה חנך הקיסר מסעו של קיסר גרמניה וילהלם השני לארץ ישראל בחודשים אוקטובר-נובמבר 1898 היה נקודת ציון בולטת בתולדות ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית ובתולדות הציונות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומסע וילהלם השני לארץ ישראל · ראה עוד »

מסעי הצלב

אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומסעי הצלב · ראה עוד »

מסגד אל-אקצא

מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »

מסגד אל-אקצה

#הפניה מסגד אל-אקצא.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומסגד אל-אקצה · ראה עוד »

מסגד עומר

שער הכניסה למסגד - נבנה באמצע המאה ה-19 מסגד עוּמר (בערבית: مسجد عمر, "מסג'ד עמר") הוא מסגד שנמצא ממול לכניסה הראשית (דרומית) לכנסיית הקבר הקדוש ברובע הנוצרי בירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומסגד עומר · ראה עוד »

מסדר אבירי היכל שלמה

סמל המסדר חותם המסדר של אבירי היכל שלמה מסדר אבירי היכל שלמה או בשמם הרשמי האבירים העניים של ישו ומקדש שלמה, הידועים בעיקר בשם טֶמפּלָרִים ("Temple" היא מילה ממוצא לטיני שפירושה בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית: "היכל" או "מקדש") היה מסדר צבאי נוצרי של אבירים-נזירים שנוסד בשנת 1118 ופעל בתקופת מסעי הצלב.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומסדר אבירי היכל שלמה · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומצרים · ראה עוד »

מצור

הטורקים הטילו מצור על קונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית, במשך חודשיים בשנת 1453 מָצוֹר היא צורת לחימה שבה צד אחד מבקש לכבוש מתחם מבוצר ואילו הצד השני מבקש להגן עליו ולהמשיך להחזיק בו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומצור · ראה עוד »

מצודת החקרא

מפת היסטורית של ירושלים, החקרא (למטה מימין) מזוהה עם עיר דוד מצודת החקרא (ביוונית: Aκρα, אקרא) הייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומצודת החקרא · ראה עוד »

מקדש

מקדש הפיסטוס באתונה בהאים והגנים התלויים על הר הכרמל. מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות או לטקסים רוחניים כמקום פולחן.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומקדש · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומקווה · ראה עוד »

מרד בר-כוכבא

#הפניה מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומרד בר-כוכבא · ראה עוד »

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומרד החשמונאים · ראה עוד »

מרדכי נאור

מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומרדכי נאור · ראה עוד »

משרד הדתות

#הפניה המשרד לשירותי דת.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומשרד הדתות · ראה עוד »

משכנות שאננים

משכנות שאננים היה אחד ממפעלי הפיתוח הראשונים בעיר החדשה של ירושלים בתקופה העות'מאנית והשכונה היהודית הראשונה שהוקמה בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומשכנות שאננים · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מטבעות בר כוכבא

על פי יעקב משורר, '''אוצר מטבעות היהודים''', ירושלים 1999. כתב עת.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומטבעות בר כוכבא · ראה עוד »

מזרח ירושלים

שכונת סילוואן ועיר דוד בירושלים המזרחית מאזור שער האשפות, נובמבר 2009 מזרח ירושלים (בערבית: القدس الشرقية) או ירושלים המזרחית הוא כינוי פוליטי-מדיני, לשטח של 70 קמ"ר בקירוב הנכלל בגבולותיה המוניציפליים של ירושלים, ונמצא מעבר לקו הירוק.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומזרח ירושלים · ראה עוד »

מגדל דוד

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. מגדל דוד משתלב בחומות ירושלים חצר מצודת דוד בלילה מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה שראשיתה בימי הבית הראשון (725-698 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומגדל דוד · ראה עוד »

מונרכיה

מונרכיות העולם - מקומות שבהם נהוגה כיום מונרכיה, צבועים בכחול מוֹנַרְכְיָה, ממלכה או מלוכה היא שיטת ממשל, שבה בראש המדינה עומד שליט (המונרך) בעל תואר אצולה, המכהן, מרגע מינויו, לכל ימי חייו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומונרכיה · ראה עוד »

מונגולים

המונגולים הם ממרכז וצפון אסיה המונה כ-10 מיליון אנשים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומונגולים · ראה עוד »

מונותיאיזם

#הפניה מונותאיזם.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומונותיאיזם · ראה עוד »

מוחמד עלי (שליט מצרים)

מוחמד עלי פאשא (בערבית: محمد علي باشا; תעתיק מדויק: מחמד עלי באשא; בטורקית עות'מאנית מבוטא כמהמט עלי פאשה; 4 במרץ 1769 – 2 באוגוסט 1849) היה המשנה למלך מצרים ונחשב למייסד מצרים המודרנית ולדמות העיקרית בהסדרת ריבונותה של מצרים מהאימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומוחמד עלי (שליט מצרים) · ראה עוד »

מכתבי אל-עמארנה

אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומכתבי אל-עמארנה · ראה עוד »

מכון ירושלים למחקרי מדיניות

סמליל המכון בשמו הקודם מכון ירושלים למחקרי מדיניות (בעבר נקרא "מכון ירושלים לחקר ישראל") הוא מוסד אקדמי עצמאי העוסק במחקרי מדיניות, בדגש על חקר המציאות המורכבת והמרקם הייחודי של ירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומכון ירושלים למחקרי מדיניות · ראה עוד »

מכון ירושלים לחקר ישראל

#הפניה מכון ירושלים למחקרי מדיניות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומכון ירושלים לחקר ישראל · ראה עוד »

מינה רוזן

מינה רוזן (נולדה ב-21 באוקטובר 1947) היא פרופסור אמריטה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומינה רוזן · ראה עוד »

מיכאל יעקובסון

מיכאל יעקובסון (נולד ב-1 בנובמבר 1979) הוא אדריכל, גאוגרף, בלוגר, צלם, סופר ועיתונאי ישראלי, זוכה פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ומיכאל יעקובסון · ראה עוד »

אמנון רמון

אמנון רמון (נולד ב-25 באוקטובר 1961) הוא היסטוריון, סגן ראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד יצחק בן-צבי, חוקר בכיר במכון ירושלים למחקרי מדיניות ומרצה במכון שכטר למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואמנון רמון · ראה עוד »

אנטיוכוס הרביעי

אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואנטיוכוס הרביעי · ראה עוד »

אספסיאנוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 – 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואספסיאנוס · ראה עוד »

אספקת המים לירושלים

נקבת השילוח בשנת 1900 נקבת השילוח בשנת 2002 אספקת המים לירושלים היוותה אתגר מורכב מאז היווסדה של העיר.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואספקת המים לירושלים · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואסלאם · ראה עוד »

אפרים לב

אפרים לב (נולד ב-1958 בישראל) הוא פרופסור מן המניין בחוג ללימודי ארץ ישראל ודיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה, מכהן כראש המרכז למחקר הרב-תחומי של הגניזה הקהירית וכיהן גם כראש המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואפרים לב · ראה עוד »

אצ"ל

#הפניה ארגון צבאי לאומי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואצ"ל · ראה עוד »

ארמנית

שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וארמנית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וארץ ישראל · ראה עוד »

אריסטובולוס השני

(מימין) אריסטובולוס השני כורע ברך אוחז במושכות ומציע ענף של זית. מטבע רומי משנת 55 לפנה"ס אריסטובולוס השני (ביוונית: Αριστόβουλος Β΄; 100 – 49 לפנה"ס) היה מלך יהודה וכהן גדול במשך ארבע שנים (67–63 לפנה"ס) והיה טוען לכתר גם בשנים שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואריסטובולוס השני · ראה עוד »

אריגה

סרטונים הדגמת אריגה בנול עתיק, מוזיאון האריגה, ליידן, הולנד - וידאו אריגה מסורתית בגווטמאלה נול אריגה אריגה מסורתית בהודו אריגה בנול על ידי חברת מושב פורת אֲרִיגָה היא אמנות טקסטיל ומלאכת יד עתיקה, שבה הופכים חוטים או סיבים ליריעת בד על ידי שילוב חוטי ערב לתוך חוטי השתי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואריגה · ראה עוד »

אתר מורשת עולמית

סמל המורשת העולמית סמל המורשת העולמית מעוצב בפרחים בקרלסקרונה, שוודיה חלוקה לאזורים מקדש אבו סימבל אשר הביא להעלאת רעיון המורשת העולמית, גבול מצרים סודאן איי גלאפגוס - האתר הראשון ברשימה, אקוודור מצרים החומה הגדולה של סין הגשר הישן במוסטאר, בוסניה והרצגובינה כנסיית הקדוש ג'ורג', לליבלה, אתיופיה הפארק הלאומי ת'ינגווליר, איסלנד פיאצה דיי מיראקולי בפיזה, איטליה העיר דוברובניק, קרואטיה נרייפיורד, כפי שנשקף ממלון סטלהיים אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור, בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואתר מורשת עולמית · ראה עוד »

אתר מורשת עולמית בסיכון

תפוצת אתרי מורשת עולמית בסיכון אתר בודד העיר העתיקה בירושלים - האתר הראשון ברשימת האתרים בסיכון (1982) עמק האלבה בדרזדן - הוכרז בסיכון בשנת 2006 בשל הקמת גשר ואלדשלוסשן והוסר מרשימת המורשת העולמית ב-2009, לאחר שהעובודות להקמת הגשר החלו העיר העתיקה בדוברובניק הוכרזה ב-1991 כאתר בסיכון בעקבות נזקים כבדים במהלך מלחמת העצמאות של קרואטיה. הוסרה מרשימת האתרים בסיכון בשנת 1998 לאחר שיפוץ ושיקום מקיפים רשימת אתרי המורשת העולמית בסיכון היא רשימה דינמית של אתרי מורשת עולמית, אשר מנוהלת על ידי ועדת המורשת העולמית של האו"ם לפי סעיף 11.4 לאמנת המורשת העולמית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואתר מורשת עולמית בסיכון · ראה עוד »

אל כאמל

#הפניה אל-מלכ אל-כאמל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואל כאמל · ראה עוד »

אל-חאכם (ח'ליפה פאטמי)

אל-חאכִּם בִּאמר אללה (בערבית: الحاكمبأمر الله - "השולט בצו האל", בספרות הרבנית נקרא הכליף עלי אלחכים ובעברית המתחדשת החליף עלי אל חכים) היה הח'ליף השישי מהשושלת הפאטִמית, ושלט בין 996–1021 במצרים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואל-חאכם (ח'ליפה פאטמי) · ראה עוד »

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים כביידיש: אַלטנײַלאַנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית על ידי נחום סוקולוב: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואלטנוילנד · ראה עוד »

אלכסנדר הגדול

מפת האימפריה של אלכסנדר הגדול בשיאה אלכסנדר השלישי ממוקדון, המוכר יותר כאלכסנדר הגדול (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μέγας), והידוע בעברית גם כ"אלכסנדר מוקדון" (ביוונית: Αλέξανδρος ο Μακεδών; ככל הנראה 20 או 21 ביולי 356 לפנה"ס – 10 או 11 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ומגדולי המצביאים והמדינאים של העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואלכסנדר הגדול · ראה עוד »

אלכסנדר ינאי

יהונתן אלכסנדר ("ינאי") (127 לפנה"ס – ב' בשבט, 76 לפנה"ס) היה מלך וכהן גדול נצר לשושלת המלוכה היהודית של החשמונאים, וכיהן בתקופת הבית השני בין השנים 103 לפנה"ס עד מותו בשנת 76 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואלכסנדר ינאי · ראה עוד »

אלי שילר

אלי שילר (1938 - 2 בדצמבר 2018) היה חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואלי שילר · ראה עוד »

אליעזר ברלנד

הרב אליעזר ברלנד (נולד בכ"ג בטבת ה'תרצ"ח, 26 בדצמבר 1937) הוא ראש פלג "שובו בנים" בחסידות ברסלב.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואליעזר ברלנד · ראה עוד »

אליהו בלנק

בלנק אליהו בלנק (1 בינואר 1887, טבת תרמ"ז – 6 ביוני 1955, ט"ז בסיוון תשט"ו) היה סופר, חוקר, עיתונאי, עורך דין, ממנהיגי התנועה הציונית בטרנסילבניה ובעיר סיגט ולאחר מכן עיתונאי לוחם וסופר בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואליהו בלנק · ראה עוד »

אגריפס הראשון

אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואגריפס הראשון · ראה עוד »

אדריאנוס

פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואדריאנוס · ראה עוד »

אדריכלות ממלוכית

עיטור גאומטרי אופייני (תורבת תורכאן ח'טון) האדריכלות הממלוכית היא הסגנון האדריכלי של מבנים מונומנטליים ומבני דת ברחבי הסולטנות הממלוכית, אשר שלטה במרחב המזרח התיכון בין השנים 1250–1517.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואדריכלות ממלוכית · ראה עוד »

אדריכלות אסלאמית

אגרה הוא דוגמה ייצוגית לאדריכלות אסלאמית בהודו כיכר אל-הדים ביחד עם שער מנסור בעיר העתיקה של מקנס, מרוקו שער תימן בעיר העתיקה של צנעא העשויה כולה לבני בוץ עם גבס מרכז המשפחות של קאזאן בטטרסטן, רוסיה, המאפיין את האדריכלות המוסלמית של מרכז רוסיה כיפת הסלע בירושלים כיפת "המסגד החדש" מהמאה ה-17 באיסטנבול מסגד אורטאקוי באיסטנבול שנבנה במאה ה-19 אדריכלות בסגנון מורי-ספרדי במלון פאלאס בירושלים, המאה העשרים אדריכלות אסלאמית כוללת את כל המגוון של האדריכלות שהתפתחה מהאסלאם כתופעה חברתית, תרבותית, פוליטית ודתית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואדריכלות אסלאמית · ראה עוד »

אדריכלות נאו-קלאסית

ה"פדרל הול" בוול סטריט, ניו יורק, מהווה דוגמה לאדריכלות נאו-קלאציסיסטית נאו-קלאסיציזם באדריכלות הוא סגנון אדריכלי המבוסס על שאיפה למסורת האדריכלית ההיסטורית או לגישות אסתטיקה המבוטאות באמנות יוון ורומא בעת העתיקה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואדריכלות נאו-קלאסית · ראה עוד »

אדריכלות נאו-ביזנטית

קתדרלת אלכסנדר נבסקי בסופיה, בולגריה. ראשית הקמתה ב-1882 ווילנה אדריכלות נאו-ביזנטית היא סגנון אדריכלי מקבוצת "סגנונות התחייה" (כמו התחייה הגותית או אדריכלות נאו-קלאסית) שעיקרה בנייה של מבני ציבור, ובפרט מוסדות דת, בסגנון המחקה אדריכלות ביזנטית, אך בחומרים ובשיטות בניה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואדריכלות נאו-ביזנטית · ראה עוד »

אדריכלות רומנסקית

בית הרוחב הדרומי של קתדרלת טורנה (Tournai), בלגיה, המאה ה-12 הקתדרלה של אנגולם (Angoulême), צרפת אדריכלות רומנסקית (באנגלית: Romanesque; בצרפתית: Romane; מילולית: "באופן הרומי") הוא מושג מודרני המתייחס לסגנון שאפיין תקופה באדריכלות שהתקיים החל מסוף המאה העשירית ובמיוחד במאה האחת עשרה והמאה השתים עשרה באירופה של ימי הביניים, עד שפינה את מקומו לטובת האדריכלות הגותית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואדריכלות רומנסקית · ראה עוד »

אונסק"ו

משרדי אונסק"ו בברזיליה אוּנֶסְק"וֹ (באנגלית: United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization - UNESCO) הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שבו חברות 195 מדינות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואונסק"ו · ראה עוד »

אוטופי

#הפניה אוטופיה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואוטופי · ראה עוד »

אילת מזר

אֵילַת מזר (10 בספטמבר 1956 – 25 במאי 2021) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתפרסמה בעיקר בשורת גילויים חשובים של שרידים ארכאולוגיים מתקופת הבית הראשון בירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואילת מזר · ראה עוד »

איליה קפיטולינה

תוכנית איליה קפיטולינה. ארבעת שערי הניצחון של אדריאנוס מסומנים בירוק 'החרבת בית המקדש בירושלים' של פרנצ'סקו אייץ, מתאר את החורבן והביזה של בית המקדש השני בידי חיילים רומאים. שמן על קנבס, 1867 מטבע המציין את ייסוד '''COL'''onia '''AEL'''ia '''CAPIT'''olina, ועליו חרישת גבולותיה, כמקובל בעולם הרומי, ובצד השני דמותו של אדריאנוס צורת מטבע רומאי, המתאר את חרישת הר הבית אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית, שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה על חורבות ירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואיליה קפיטולינה · ראה עוד »

איטלקים

איטלקים (באיטלקית: Italiani), הם עם וקבוצה אתנית לטינית שמוצאה בדרום אירופה, מחצי האי האיטלקי וסביבתו; מרוכזים כיום בעיקר באיטליה, אם כי נפוצו במידה רבה גם לשאר מדינות מערב אירופה, דרום אמריקה וצפונה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואיטלקים · ראה עוד »

איובים

#הפניה השושלת האיובית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ואיובים · ראה עוד »

נפה (פרובינציה)

#הפניה נפה (יחידה שלטונית).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ונפה (פרובינציה) · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ונצרות · ראה עוד »

נצרות יוונית-אורתודוקסית

כנסית יוחנן המטביל - הכנסייה האורתודוקסית החדשה בחיפה מנזר המצלבה, ירושלים נצרות יוונית-אורתודוקסית (ביוונית: Ἑλληνορθόδοξη Ἑκκλησία, "הכנסייה היוונית-אורתודוקסית") מונה את כל הכנסיות בתוך הנצרות האורתודוקסית ששפת התפילה שלהן או לפחות אחת מהמשמשות בהן היא יוונית-קוינה ושסדריהן שואבים מהנהוג במורשת הביזנטית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ונצרות יוונית-אורתודוקסית · ראה עוד »

נקבת השילוח

המחשה טופוגרפית של עיר דוד וסביבתה בימי חזקיהו הנקבה בשנת 1900 נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, הידועה גם כנִקְבַּת חזקיהו, היא מנהרה בירושלים, שדרכה הועברו מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ונקבת השילוח · ראה עוד »

נחמן אביגד

נחמן אביגד (רייס) (Avigad; כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905 – כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ונחמן אביגד · ראה עוד »

נחמיה

"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ונחמיה · ראה עוד »

נבוכדנצר השני

מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ונבוכדנצר השני · ראה עוד »

נימול

#הפניה נמלול.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ונימול · ראה עוד »

ניקיאה

#הפניה איזניק.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וניקיאה · ראה עוד »

סנחריב

סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וסנחריב · ראה עוד »

סלים הראשון

הסולטאן סלים הראשון המכונה "הנחוש" או "הבלתי מתפשר" (טורקית Yavuz Sultan Selim; טורקית עות'מאנית سليماول, 10 באוקטובר 1465 – 22 בספטמבר 1520) היה סולטאן עות'מאני, מרחיב גבולה הגדול וכובש הממלכה הממלוכית המצרית ב-1517.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וסלים הראשון · ראה עוד »

סבון

סבון מוצק עם מעט קצף סבונים בחנות למוצרי היגיינה מיצלת סבון פרסומת לסבון, המאה ה-19 סבון הוא תערובת דטרגנטים פעילת שטח המיועדת לניקוי הגוף, לכביסה או לניקיון כללי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וסבון · ראה עוד »

סביל

סביל אבו נבוט, פארק אבו נבוט, תל אביב-יפו "סביל סולימאן" בחזית הדרומית של מסגד המחמודייה ביפו סביל בפתח תקווה שהוקם על ידי אברהם שפירא (זקן השומרים) לזכר אימו ראש עיריית תל אביב חיים לבנון. הסביל נמצא בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון מזרקת שתייה בסגנון מרוקאי במקנס סַבִּיל (בערבית: سَبِيل; בטורקית: Sebil; בעברית: רהט) הוא מבנה בו מצוי מתקן מים ציבורי המיועד לשתייה של בני אדם ולעיתים גם בהמות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וסביל · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וסוריה · ראה עוד »

סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וסולטאן · ראה עוד »

סולימאן הראשון

Agostino Veneziano סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول; 6 בנובמבר 1494 (משוער) – 6 בספטמבר 1566), שנקרא סולימאן המפואר באירופה, או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בין 1520–1566.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וסולימאן הראשון · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וסוכות · ראה עוד »

עמוס קלונר

עמוס קְלוֹנֶר (Kloner; 26 בפברואר 1940 – ט' באדר ב' תשע"ט, 15 במרץ 2019) היה פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס א.מ.ת במדעי החברה בשנת 2005.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ועמוס קלונר · ראה עוד »

עמיחי מזר

עמיחי (עמי) מזר (נולד ב-19 בנובמבר 1942) הוא ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ועמיחי מזר · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וערבית · ראה עוד »

עליית תלמידי הגר"א

עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ועליית תלמידי הגר"א · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ועלייה לרגל · ראה עוד »

עטרת כהנים

#הפניה עמותת עטרת כהנים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ועטרת כהנים · ראה עוד »

עזרא

#הפניה עזרא הסופר.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ועזרא · ראה עוד »

עזה

עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ועזה · ראה עוד »

עיר עתיקה

העיר העתיקה בירושלים קתדרלת סנט פטרוס. העיר העתיקה של טובינגן, גרמניה "העיר העתיקה" הוא השם המקובל בערים רבות בעולם לרובע היסטורי בעיר, שעיקר בנייתו הסתיימה לפני מאות שנים, ומהווה את הגרעין המקורי של העיר.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ועיר עתיקה · ראה עוד »

עיר דוד

עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ועיר דוד · ראה עוד »

עיריית ירושלים

עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ועיריית ירושלים · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ופסח · ראה עוד »

פסיפס

קיר פסיפס מארך פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ופסיפס · ראה עוד »

פרנציסקנים

#הפניה המסדר הפרנציסקני.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ופרנציסקנים · ראה עוד »

פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

פסלו של פרידריך השני מטבע של פרידריך כמלך סיציליה משנת 1231 לידת פרידריך כפי שתוארה בהדפס עתיק, אימו קונסטנצה מסיציליה יולדת באוהל מול נשים המשמשות עדות ללידה קונסטנצה מסיציליה עם בנה התינוק פרידריך, כתב יד עתיק התינוק פרידריך השני ושני הורין היינריך השישי ואימו קונסטנצה בטקס הטבלה. תחריט גרמני מהמאה ה-15 פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (26 בדצמבר 1194 – 13 בדצמבר 1250) לבית שטאופן (הוהנשטאופן) היה אחד השליטים הבולטים בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ופרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה · ראה עוד »

פלמ"ח

הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ופלמ"ח · ראה עוד »

פלוויה יוליה הלנה

הלנה הקדושה, ציור על ידי צ'ימה דה קונליאנו (Cima da Conegliano) פלוויה יוליה הלנה (ביוונית: Φλαβία Ιουλία Ελένη), הידועה גם כהלנה הקדושה, הלנה מקונסטנטינופול והלנה אוגוסטה (248-330), הייתה קיסרית רומית, אשתו של הקיסר קונסטנטיוס כלורוס, ואמו של קונסטנטינוס הראשון, שהיה הקיסר הרומי הראשון שהתנצר ואימץ את הנצרות כדת המדינה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ופלוויה יוליה הלנה · ראה עוד »

פגניות

מזבח קלטי קדום באירופה, ששימש לפולחני הדת המקומית לפני עליית הנצרות פסל פגני בוואראנסי, הודו תור להעלאת מנחות במקדש בלליטפור, נפאל פגניות (בעברית: עבודת אלילים) הוא מונח מערבי המתאר פולחנים ומנהגים של דתות פוליתאיסטיות לרוב, עתיקות וחדשות, מערביות ומזרחיות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ופגניות · ראה עוד »

פונטיוס פילאטוס

פונטיוס פילאטוס (בלטינית: Pontius Pilatus; ביוונית: Πόντιος Πιλᾶτος) היה נציב יהודה, לפחות בין השנים 26 עד 36 לספירה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ופונטיוס פילאטוס · ראה עוד »

צ'ארלס וילסון

צ'ארלס ויליאם וילסון (באנגלית: Charles William Wilson; 14 במרץ 1836 – 25 באוקטובר 1905) היה קצין בחיל ההנדסה המלכותי, מודד קרקע וארכאולוג.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וצ'ארלס וילסון · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וצפון אפריקה · ראה עוד »

צרפתית

הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וצרפתית · ראה עוד »

צלאח א-דין

צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سه‌لاحه‌دین ئه‌یوبی, Selah'edînê Eyubî; בספרות המערב מוכר בשם "סלדין" (Saladin); 1137/8 – 4 במרץ 1193) ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וצלאח א-דין · ראה עוד »

צליבה

גנבים צלובים על עצים. ציור מאת אנטונלו דה מסינה משנת 1475 צליבה היא שיטה עתיקה להוצאה להורג בה נקשר או ממוסמר המוצא להורג לצלב עשוי מעץ, ומושאר בתנוחה זו עד מותו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וצליבה · ראה עוד »

צה"ל

#הפניה צבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וצה"ל · ראה עוד »

צורף

צורף יוצר טבעת צורף הוא בעל מלאכה שמקצועו הוא צורפות, כלומר עיבוד מתכות אצילות (כסף, זהב, ופלטינה) לשם ייצור תכשיטים, לרוב תוך שיבוץ אבנים יקרות בתכשיט.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וצורף · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וציונות · ראה עוד »

קארדו

הקארדו בפטרה קארדו (לטינית: Cardo) הוא כינויו של הציר הראשי שחצה ערים ומחנות צבא ברחבי האימפריה הרומית מצפון לדרום.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וקארדו · ראה עוד »

קפיטולציות

קפיטולציות או כרסומי ריבונות הוא שם כולל לזכויות מיוחדות של אזרחי מדינות (בדרך כלל מדינות אירופה וארצות הברית) בשטחן של מדינות אחרות באסיה ובאפריקה (בסין נהנתה גם יפן, כמו מדינות אירופה וארצות הברית, מזכויות הדומות לקפיטולציות).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וקפיטולציות · ראה עוד »

קרב עין ג'אלות

קרב עין ג'אלוּת היה קרב מכריע בתולדות ארץ ישראל, שנערך ביום שישי, 3 בספטמבר 1260 בשטח ארץ ישראל, סמוך למעין חרוד, בעמק יזרעאל המזרחי, בין הצבא הממלוכי לבין כוח צבאי מונגולי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וקרב עין ג'אלות · ראה עוד »

קרב קרני חיטין

קרב קרני חיטין התחולל ב-4 ביולי 1187, באזור קרני חיטין, כ-5 ק"מ ממערב ומעל טבריה, בין צבא ממלכת ירושלים הצלבני-נוצרי, בראשות גי דה ליזיניאן, לצבא המוסלמי שבפיקודו של צלאח א-דין מהשושלת האיובית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וקרב קרני חיטין · ראה עוד »

קריית הוותיקן

קריית הוותיקן, או בקיצור הוותיקן (רשמית "מְדִינַת קִרְיַת הוָתִיקָן"; באיטלקית: Città del Vaticano; בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ), היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה – פחות ממחצית קמ"ר, אשר נמצאת בתוך העיר רומא שבאיטליה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וקריית הוותיקן · ראה עוד »

קשת רובינסון

שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2005 קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וקשת רובינסון · ראה עוד »

קבר מרים

תרשים וחתך רוחב של האתר קבר מרים בירושלים ממוקם בתוך מערה תת-קרקעית ליד גת שמנים, מקום שעל פי המסורת הנוצרית-אורתודוקסית הוא מקום קבורתה של מרים אם ישו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וקבר מרים · ראה עוד »

קונסטנטינוס

מדליון של קונסטנטינוס הגדול משנת 313 על מצד אחד מוטבע קונסטנטינוס כפרש בשריון מלא ולצידו סמל הצלב מטבע של קונסטנטינוס המציין את ייסוד העיר קונסטנטינופוליס. מטבע של האוגוסטוסית פאוסטה, אשתו השנייה של קונסטנטינוס. מצד אחד דמות ראשה של פאוסטה מצד שני דמותה עומדת ובזרועותיה שני בניה קונסטנטינוס השני וקונסטנטיוס השני גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס (בלטינית: Gaius Flavius Valerius Aurelius Constantinus) המוכר גם כקוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון או כקונסטנטינוס הגדול (27 בפברואר 272 – 22 במאי 337) היה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וקונסטנטינוס · ראה עוד »

קיסריה

קיסריה היא עיר נמל שהוקמה בשנים 13–25 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וקיסריה · ראה עוד »

רמלה

בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ורמלה · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ורמב"ן · ראה עוד »

רחבעם

מפת הממלכה המחולקת: ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום. רְחַבְעָם הוא דמות מקראית, מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו נעמה העמונית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ורחבעם · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ורבי עקיבא · ראה עוד »

רומא

רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ורומא · ראה עוד »

רומא העתיקה

רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ורומא העתיקה · ראה עוד »

רונלד סטורס

רונלד סטורס, 1920 סר רונלד הנרי אמהרסט סטורס (Ronald Henry Amherst Storrs; 19 בנובמבר 1881 – 1 בנובמבר 1955) היה פקיד קולוניאלי בריטי בכיר.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ורונלד סטורס · ראה עוד »

רוסי

#הפניה רוסים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ורוסי · ראה עוד »

רות לפידות

רות לפידות (נולדה ב-27 באוקטובר 1930) היא משפטנית ישראלית, חוקרת בתחום המשפט הבינלאומי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ורות לפידות · ראה עוד »

שמן

שֶמֶן הוא שם כללי לנוזלים שומניים שאינם מסיסים במים (הידרופוביים).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושמן · ראה עוד »

שמעון התרסי

שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושמעון התרסי · ראה עוד »

שנים עשר שבטי ישראל

#הפניה שבטי ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושנים עשר שבטי ישראל · ראה עוד »

שער ציון

שער ציון, תמונה משנת 2010, ניתן להבחין בפגיעות המרגמה סביב השער שער ציון מתוך העיר העתיקה החוצה, 2008 תמונה מhttp://www.loc.gov/ אתר ספריית הקונגרס האמריקאי שער ציון (בערבית: باب النبي داود - בָּאבּ א-נֵבּי דָאוּד) הוא אחד משערי ירושלים, הנקרא גם "שער דוד", "שער הרובע היהודי" או "שער היהודים" והוא משמש לכניסה לרובע היהודי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושער ציון · ראה עוד »

שער שכם

שער שכם (2014) העשור הראשון של המאה העשרים המציגה את שער שכם. מתוך אוסף הגלויות, הספרייה הלאומית שלושת השמות: שער שכם, באב אל-עאמוד ושער דמשק מפת מידבא: שער שכם ועמוד סימון הדרכים ברחבה שמולו בין החומות שער שכם (1900) שער שכם, 1967, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושער שכם · ראה עוד »

שער האריות

שער האריות, סוף המאה ה-19 שער האריות במבט מהר הזיתים "האריות" בשער האריות לוח אבן לזכרו של מוטה גור המציין כי הרחוב היוצא משער האריות קרוי על שמו שער האריות - מבט ממזרח שער האריות (בערבית: باب الأسباط,: "באב אלאסבאט" - "שער השבטים") הוא אחד משערי חומת העיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושער האריות · ראה עוד »

שער האשפות

שער האשפות שער האשפות, 2007 שער האשפות בשנות ה-20 של המאה ה-20 במבט מתוך העיר השער לאחר 1967. בתמונה נראית קורת הבטון הירדנית "שער המוגרבים" בתקופת המנדט. בית השער עוד מסומן שער האשפות (בערבית: باب المغاربة; תעתיק: בַּאבּ אִלְ-מַעַ'ארְבֵּה), הוא אחד משערי ירושלים, השוכן בחומה הדרומית של העיר העתיקה סמוך לכותל המערבי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושער האשפות · ראה עוד »

שער הפרחים

שנות ה-40 שער הפרחים ב-2011 שער הפרחים בשנת 2007 שער הפרחים (בערבית: باب الساهرة תעתיק: "באב א (ל) סאהרה"), ידוע גם בשם שער הורדוס, הוא אחד משערי ירושלים, ונמצא בחלק הצפוני של חומות ירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושער הפרחים · ראה עוד »

שער הרחמים

תקריב של שער הרחמים (2012) מפת הר הבית פנורמה של שער הרחמים מכיוון מזרח שער הרחמים בציורו של דייוויד רוברטס (ליתוגרפיה של הצייר לואי האג), 1842 שער הרחמים (בערבית: בּאבּ אלרחמה باب الرحمة) הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושער הרחמים · ראה עוד »

שער השלשלת

שער השלשלת (צולם ב-2007) כתב יד מצויר מהמאה ה-13 שער השלשלת (בערבית: باب السلسلة, נהגה: באב א-סִלסִלה) נמצא בכותל הערבי של הר הבית, בין שער המוגרבים ושער הטהרה, ומורכב משני שערים - "שער השלשלת" ו"שער השכינה".

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושער השלשלת · ראה עוד »

שער השבטים

#הפניה מבני הר הבית#שער השבטים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושער השבטים · ראה עוד »

שער וורן

שער וורן הוא שער בכותל המערבי של הר הבית מימי מקדש הורדוס.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושער וורן · ראה עוד »

שער יפו

שער יפו ומגדל דוד שער יפו (בערבית: باب الخليل, תעתיק: "באב אל ח'ליל", תרגום: שער חברון) הוא אחד משמונת שערי ירושלים בחומת העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושער יפו · ראה עוד »

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושלמה · ראה עוד »

שלומציון המלכה

שלומציון אלכסנדרה (141 לפנה"ס - 67 לפנה"ס) הייתה מלכת יהודה בתקופת הבית השני משנת 76 לפנה"ס ועד מותה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושלומציון המלכה · ראה עוד »

שבתי זכריה

שבתי זכריה (20 ביולי 1921 – כ"ז בתמוז ה'תשע"ז, 21 ביולי 2017) היה עורך דין, סופר וחוקר תולדות ירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושבתי זכריה · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושבועות · ראה עוד »

שבוי

רוסיה במהלך מלחמת העולם הראשונה צפון-קוריאנים במהלך מלחמת קוריאה. איסוף שבויים מצריים בסיום מבצע חורב שבוי הוא חייל או לוחם, המוחזק על ידי האויב לאחר שנתפס במהלך מעשי איבה בין מדינות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושבוי · ראה עוד »

שוק העיר העתיקה בירושלים

שוק העיר העתיקה בירושלים שוק העיר העתיקה בירושלים מורכב ממערכת סמטאות ארוכות, החוצות את העיר העתיקה ועוברות בגבול בין הרובע הנוצרי, הרובע המוסלמי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושוק העיר העתיקה בירושלים · ראה עוד »

שוק הכתנים

שוק הכתנים ובסופו השער להר הבית, ינואר 2008 הכוס, סמלו של תנכיז. על גבי הכניסה לח'אן בשוק הכתנים מפת הרובע המוסלמי שוק הכתנים, "שוק מוכרי הכותנה", "שוק עושי הכותנה", או "שוק מנפצי הכותנה" (ערבית: سوق القطانين סוק אל-קטאנין), כיום "רחוב החנויות", הוא שוק מקורה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, המוביל אל אחד משערי הר הבית הקרוי על שמו, שער מוכרי הכותנה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושוק הכתנים · ראה עוד »

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושכם · ראה עוד »

שכונת המוגרבים

הרובע היהודי ושכונת המוגרבים בתי השכונה והכותל המערבי ב־1857 שכונת המוגרבים ובסמוך לה הכותל המערבי, ראשית המאה ה־20 שכונת המוגרבים, 1917 שכונת המוגרבים (בערבית: حارة المغاربة, חארת אל־מע'ארבּה, תרגום: שכונת יוצאי המגרב) הייתה שכונת מגורים בחלק הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, שנוסדה בשנת 1193 על ידי בנו של צלאח א־דין כהקדש למהגרים מהמגרב.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושכונת המוגרבים · ראה עוד »

שימור מבנים

סגנון הבינלאומי תוך שילובו בתוספת בנייה, בית דפוס הארץ ברחוב מזא"ה, תל אביב שחזור צבעי קיר, בית בולאך, וילהלמה, בני עטרות מבנה ששומר במפגש רחוב אלנבי עם שדרות רוטשילד, תל אביב שימור מבנים היא פעולה אדריכלית-הנדסית שנועדה לחדש מבנים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית ואדריכלית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושימור מבנים · ראה עוד »

שימוש משני

התקופה הרומית, משובצים בקיר מהמאה ה-16 בעיר העתיקה בירושלים שימוש משני (לטינית: Spolia, ספוליה) הוא מונח מתחומי הארכאולוגיה והאדריכלות המתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושימוש משני · ראה עוד »

שיפוץ

שיפוץ בית בהרצליה שיפוץ הוא תהליך של שינוי, שיקום, שיפור או תיקון של עצמים – מבנה אדריכלי (דירה, בניין, אצטדיון), כלי תחבורה, מכונה ועוד.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושיפוץ · ראה עוד »

שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ושיבת ציון · ראה עוד »

תאולוגיה

התאולוג אוגוסטינוס מהיפו (354–430) בציור פרסקו מ-1480 ה-13, נחשב לפטרונם של תאולוגים קתולים תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון ובעברית: תוֹרַת הַאֶמוּנָה) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות או שאינן רציונליות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ותאולוגיה · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ותנ"ך · ראה עוד »

תקופת בית ראשון

תקופת בית ראשון היא התקופה בהיסטוריה של עם ישראל, על פי המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה בחורבן מקדש שלמה על ידי נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ותקופת בית ראשון · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת הברזל בארץ ישראל

#הפניה ארץ ישראל בעת העתיקה#תקופת הברזל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ותקופת הברזל בארץ ישראל · ראה עוד »

תקופת הברונזה

הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ותקופת הברונזה · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ותשעה באב · ראה עוד »

תל דן

תֵּל דָּן (ערבית تل القاضي - "תל אל-קאדי", "תל השופט") הוא תל הנמצא כחצי קילומטר מצפון לקיבוץ דן, בתחומה של שמורת טבע תל דן בעמק החולה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ותל דן · ראה עוד »

תיאטרון

תיאטרון אופרה גרנייה תיאטרון (מיוונית עתיקה: θέατρον) הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים (נרטיב) בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת, כדיבור, תנועה, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה, או מיצג חזותי (כמו תפאורה או וידאו ארט).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ותיאטרון · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ולטינית · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ולוד · ראה עוד »

טקסטיל

שוק הטקסטיל של קראצ'י, פקיסטן טקסטיל (מלטינית: Textum, אריג) הוא שם כולל למוצרים העשויים מסיבים, נימים או חוטים מחומרים טבעיים, מלאכותיים או סינתטיים למיניהם.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וטקסטיל · ראה עוד »

טדי קולק

טדי קולק (שני מימין) בין חלוצי עין גב, שנות ה-30 טדי קולק בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, 1956 טדי (תיאודור) קוֹלֶק (27 במאי 1911, כ"ט באייר ה'תרע"א – 2 בינואר 2007, י"ב בטבת ה'תשס"ז) היה ראש עיריית ירושלים במשך 28 שנה, בשנים 1965–1993, חתן פרס ישראל לשנת תשמ"ח (1988) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וטדי קולק · ראה עוד »

טיטוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וטיטוס · ראה עוד »

זאב ז'בוטינסקי

זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וזאב ז'בוטינסקי · ראה עוד »

זאב וילנאי

טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וזאב וילנאי · ראה עוד »

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד ב-1 בינואר 1960) הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וזהר עמר · ראה עוד »

חסידות ברסלב

בית המדרש של חסידות ברסלב במאה שערים קבר הרשב"י חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וחסידות ברסלב · ראה עוד »

חצי האי ערב

חצי האי ערב (בערבית: شبه الجزيرة العربية) הוא חצי אי בדרום-מערב אסיה, בצומת שבין אפריקה לאסיה, מזרחית לאריתריאה וצפונית לסומליה, מדרום לישראל ולירדן, ודרום-מערבית לאיראן.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וחצי האי ערב · ראה עוד »

חשמונאים

החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וחשמונאים · ראה עוד »

חטיבת הראל

חטיבת הראל (חטיבה 10, חטיבה 164, חטיבה 786, חטיבה 395 ושוב חטיבה 10) היא חטיבת שריון השייכת לעוצבת סיני.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וחטיבת הראל · ראה עוד »

חטיבת ירושלים

חטיבת ירושלים (חטיבה 16) היא חטיבת חיל רגלים (חי"ר) בצה"ל, שלחמה בכל מלחמות ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וחטיבת ירושלים · ראה עוד »

חזקיהו

מוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול לוחמי חזקיהו המלך על חומות ירושלים. פרט מתצוגה במוזיאון מגדל דוד חִזְקִיָּהוּ (או חִזְקִיָּה) היה מלך יהודה החל משנת 727 לפנה"ס או 715 לפנה"ס עד 698 לפנה"ס או 686 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וחזקיהו · ראה עוד »

חומת ירושלים העות'מאנית

חומת ירושלים העות'מאנית היא החומה הנוכחית של העיר העתיקה בירושלים, והאחרונה בשורת חומות שנבנו בירושלים מיום היווסדה לפני אלפי שנים ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וחומת ירושלים העות'מאנית · ראה עוד »

חומה

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. החומה הגדולה של סין. שיני חומה (שינות). חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וחומה · ראה עוד »

חומות ירושלים

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וחומות ירושלים · ראה עוד »

חורבות

הפורום הרומי ברומא, איטליה. אתר מאצ'ו פיצ'ו חורבות הם שרידי מבנים שהוקמו על ידי ציוויליזציות שונות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וחורבות · ראה עוד »

חיל מצב

חֵיל מַצָּב הוא מונח כללי לתיאור יחידת חיילים שמוצבים במקום מסוים על פי הוראת הריבון בו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וחיל מצב · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בניין מגדל השעון (ירושלים)

תחילת העבודות להסרת בניין מגדל השעון, 1934 בניין מגדל השעון בירושלים היה בניין שעמד בכיכר אלנבי בעיר בשנים 1925-1934.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובניין מגדל השעון (ירושלים) · ראה עוד »

בריכת השילוח

בריכת השילוח (1865) בריכת השילוח בראשית המאה ה-20 בריכת השילוח (1934) התעלה המזינה את הבריכה (2007) ממוזער בְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ (הַשִּׁלֹחַ) היא בריכה בקצה הדרומי של הגן הלאומי "עיר דוד", העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובריכת השילוח · ראה עוד »

בישוף

פרבוסלביים, פרסקו מאת ויקטור וסנצוב בקתדרלת ולדימיר הקדוש שבקייב, אוקראינה בִּישׁוֹף (ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובישוף · ראה עוד »

בית אל (יישוב מקראי)

בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובית אל (יישוב מקראי) · ראה עוד »

בית אומאיה

#הפניה בית אומיה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובית אומאיה · ראה עוד »

בית סלאוקוס

מטבע זהב של ניקטור שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובית סלאוקוס · ראה עוד »

בית עבאס

הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מנוקד: אַ-דַּ֫אוּלַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אַל-חִ'לַ֫אפַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובית עבאס · ראה עוד »

בית תלמי

תלמי הראשון מייסד השושלת בית תַּלְמַי (ביוונית: Πτολεμαῖος, פתולמאיוס) היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובית תלמי · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובית המקדש השני · ראה עוד »

בית הספר אל עומריה (ירושלים)

#הפניה ויה דולורוזה (רחוב)#מהמאה ה-19.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובית הספר אל עומריה (ירושלים) · ראה עוד »

בית הכנסת תפארת ישראל

תרומת הכסף שהעניק הקיסר פרנץ יוזף לבניית בית הכנסת, החבצלת, 1870 פנים בית הכנסת לפני 1948 בית הכנסת לאחר שנפגע מהפגזות הלגיון הערבי במלחמת העצמאותתפארת ישראל או בית הכנסת ניסן ב"ק (ביידיש: ר' נישע'ס שול) הוא בית כנסת ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובית הכנסת תפארת ישראל · ראה עוד »

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »

ביברס

מסגד ביברס בקהיר אל־מלכ א־זאהר רוכן א־דין ביברס אל־בונדוקדארי (בערבית: الملك الظاهر ركن الدين بيبرس البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביברס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277), הידוע בשם בַּיְבַּרְס (מכונה "המלך המנצח"), היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וביברס · ראה עוד »

גן הקבר

הקבר אולם הקבורה הגן גבעת הגולגולתא על פי זיהויו של גורדון נקודת הסבר לקבוצות פינה בגן גַן הַקֶבֶר (תרגום משובש שהשתרש של שם האתר באנגלית Garden Tomb – למעשה היה צריך להיקרא קֶבֶר הַגַן) הוא אתר בצפון מזרחה של ירושלים, המזוהה על ידי הפרוטסטנטים כמקום קבורתו של ישו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וגן הקבר · ראה עוד »

גנאיוס פומפיוס מגנוס

גנאיוס פּוֹמפֶּיוּס מגנוס (בלטינית: Gnaeus Pompeius Magnus, 29 בספטמבר 106 לפנה"ס - 29 בספטמבר 48 לפנה"ס) היה מדינאי רומי, מצביא ואיש ציבור אשר היה בעל בריתו, חתנו, ולאחר מכן מתחרהו הגדול של יוליוס קיסר, עמו ניהל מלחמת אזרחים אשר בסופה קיבל קיסר את השלטון המוחלט ברומא.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וגנאיוס פומפיוס מגנוס · ראה עוד »

גסיוס פלורוס

גסיוס פלורוס (לטינית: Gessius Florus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 64–66 לספירה, אשר התנהגותו האכזרית והרצחנית הייתה בין הגורמים העיקריים לפרוץ המרד הגדול בשנת 66.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וגסיוס פלורוס · ראה עוד »

גרמני

#הפניה גרמנים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וגרמני · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וגרמניה · ראה עוד »

גדעון ביגר

גדעון בִּיגֶר (נולד ב-30 באפריל 1945) הוא גאוגרף והיסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס לגאוגרפיה היסטורית ומדינית בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וגדעון ביגר · ראה עוד »

גולדה מאיר

גולדה מאיר (מאירסון; נולדה בשם גולדה מאבוביץ'; 3 במאי 1898, י"א באייר ה'תרנ"ח – 8 בדצמבר 1978, ח' בכסלו ה'תשל"ט) הייתה פוליטיקאית ישראלית, אחת משתי הנשים היחידות החתומות על מגילת העצמאות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וגולדה מאיר · ראה עוד »

גיא בן הינום

הגיא בתמונה משנת 1900 לערך חלקו המזרחי של גיא בן הינום גֵּיא בֶן הִנֹּם (או גיא בן הנום) הוא שמו של גיא בירושלים הנזכר רבות במקרא, וכיום מזוהה כעמק הנמצא מדרום לעיר העתיקה ועיר דוד ומקיף את הר ציון.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וגיא בן הינום · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וגירוש ספרד · ראה עוד »

גיחון

מעיין הגִיחוֹן (בערבית: عين أمالدّرج, תעתיק: עין אום א-דרג'), הוא מעיין טבעי הנובע באפיק נחל קדרון שבישראל, בגובה 636 מטר מעל פני הים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וגיחון · ראה עוד »

דן בהט

דן בהט (נולד ב-1938 בפולין) הוא ארכאולוג ישראלי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ודן בהט · ראה עוד »

דמשק

דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ודמשק · ראה עוד »

דקומנוס

דקומנוס בתדמור שבסוריה דֵקוּמָנוּס (לטינית: Decumanus – עשירי) הוא רחוב רוחבי בעיר רומית החוצה את העיר ממזרח למערב.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ודקומנוס · ראה עוד »

דונם

דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ודונם · ראה עוד »

דוד קרויאנקר

דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ודוד קרויאנקר · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

המאה ה-1

המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמאה ה-1 · ראה עוד »

המאה ה-1 לפנה"ס

המאה ה-1 לפני הספירה היא המאה שהחלה ב-1 בינואר בשנת 100 לפנה"ס והסתיימה ב-31 בדצמבר בשנת 1 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמאה ה-1 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-12 לפנה"ס

המאה ה-12 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמאה ה-12 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-18

המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמאה ה-18 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמאה ה-3 · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-9

המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמאה ה-9 · ראה עוד »

המאורעות

הפוגרום בבית המדרש של ישיבת תורת חיים במאורעות תר"פ. רשימת הנפצעים הראשונים במאורעות תר"פ לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים בבית זה בפרעות תרפ"א הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט דבר, כ"ז באב, 2 בספטמבר הלווית הרוגי מאורעות 1936 בגבעת עדה, מסע ההלוויה עובר בסמטה בין בית אפרתי לבית הכנסת המרכזי בתולדות היישוב העברי בארץ ישראל, המאורעות הוא כינוי שניתן לסדרה של התקפות של ערביי ארץ ישראל על תושביה היהודים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמאורעות · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »

המרד הגדול

המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמרד הגדול · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והמזרח התיכון · ראה עוד »

האמונה היהודית

#הפניה יהדות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והאמונה היהודית · ראה עוד »

האימפריה הנאו-בבלית

#הפניה האימפריה הבבלית החדשה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והאימפריה הנאו-בבלית · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

האימפריה הפרסית האחמנית

האימפריה הפרסית, הידועה גם על שם מייסדה האימפריה האחמנית (שם השושלת בפרסית: Haxāmanišiyan), הייתה אימפריה מלוכנית ששלטה בחלק גדול של אסיה במשך תקופה של כמאתיים שנה (539–331 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והאימפריה הפרסית האחמנית · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והאימפריה הרומית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והספרייה הלאומית · ראה עוד »

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והעת העתיקה · ראה עוד »

העיר העליונה

העיר העליונה הוא כינוי לחלקו הגבוה של הר ציון, הנמצא היום בתוך חומות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והעיר העליונה · ראה עוד »

הפטריארכיה הלטינית של ירושלים

גגות בנייני הפטריארכיה ברובע הנוצרי בניין הפטריארכיה ברובע הנוצרי שלט בכניסה למבנה הכנסייה של הפטריארכיה ממוזער אחד הויטראז'ים ובו נראה ישו קם לתחייה מהקבר הריק הפטריארכיה הלטינית היא מקום מושבו של הפטריארך הממונה מטעם האפיפיור על הקהילה הנוצרית-קתולית בישראל, ברשות הפלסטינית, בירדן ובקפריסין.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והפטריארכיה הלטינית של ירושלים · ראה עוד »

הצבא הרומאי

#הפניה הצבא הרומי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והצבא הרומאי · ראה עוד »

הצבא הבריטי

הצבא הבריטי (באנגלית: The British Army) הוא זרוע חילות היבשה של הכוחות המזוינים של בריטניה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והצבא הבריטי · ראה עוד »

הקיסרות האוסטרו-הונגרית

#הפניה האימפריה האוסטרו-הונגרית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והקיסרות האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

הר ציון

הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והר ציון · ראה עוד »

הר הצופים

הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והר הצופים · ראה עוד »

הר הזיתים

האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והר הזיתים · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והר הבית · ראה עוד »

הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית

accessdate.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הרובע המוסלמי

מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי, הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והרובע המוסלמי · ראה עוד »

הרובע הארמני

הרובע הארמני מראה כללי של הרובע הארמני ממגדל דוד קתדרלת יעקב הקדוש הרובע הארמני (בארמנית: հայկական թաղամաս, הַייכַּאכַּאן טַאגַֿאמַאס; בערבית: حَارَة أَلأَرْمَن, חַארַת אַל-אַרְמַן), הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי והרובע הנוצרי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והרובע הארמני · ראה עוד »

הרובע הנוצרי

250x250 פיקסלים הרובע הנוצרי במבט ממגדל דוד כנסיית הקבר בלב הרובע הנוצרי חיי לילה ברובע הנוצרי. הרובע הנוצרי (בערבית: حارة النصارى) הוא הרובע הצפון-מערבי מבין ארבעת רובעי העיר העתיקה של ירושלים, לצד הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והרובע הנוצרי · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והרובע היהודי · ראה עוד »

השער החדש

השער החדש, 2011. השער החדש. תמונה מhttp://www.loc.gov/ אתר ספריית הקונגרס האמריקאי. השער החדש (בערבית: الباب الجديد, אלבאב אלג'דיד) הוא אחד משערי ירושלים, הממוקם בחומה הצפון-מערבית של העיר העתיקה של ירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והשער החדש · ראה עוד »

השושלת הפאטמית

הפָאטִמִים, השושלת הפָאטִמִית או אלפָאטִמִיּוּן (בערבית: الفاطميون, על שמה של פָאטִמָה בת מוחמד) הייתה שושלת שליטים שיעים שהתקיימה מ-5 בינואר 909 עד 1171 ושלטה על אזורים שונים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון לרבות מצרים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והשושלת הפאטמית · ראה עוד »

התקופה הממלוכית בארץ ישראל

התקופה הממלוכית בארץ ישראל היא התקופה שבין השנים 1260–1517 בה שלטו הממלוכים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והתקופה הממלוכית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הערבית בארץ ישראל

#הפניה התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והתקופה הערבית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הביזנטית בארץ ישראל

קווי המתאר של ירושלים הביזנטית במפת מדבא פסיון מרצפת הכנסייה התקופה הביזנטית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בין השנים 324 (או 395) ו-638, בה נשלטה הארץ על ידי האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והתקופה הביזנטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התחייה הגותית

צריחים המחודדים. התחייה הגותית או נאו־גותיקה היא תנועה באדריכלות שראשיתה בסוף המאה ה-18 בבריטניה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והתחייה הגותית · ראה עוד »

הלגיון הערבי

הלגיון הערבי (באנגלית: Arab Legion, בערבית: الفيلق العربي; תעתיק מדויק: אלפילק אלערבּי) היה כוח צבאי שהקימו קצינים בריטים באמירות עבר הירדן בשנת 1921, ושימש לאחר מכן כצבאה של ממלכת ירדן.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והלגיון הערבי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והלכה · ראה עוד »

הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה

הזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה נגרמה בשל התנאים הקשים שאליהם נקלעה האוכלוסייה בעיר, שרובה הייתה יהודית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והזנות בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

החומה השלישית

חומות ירושלים בתקופת בית שני על גבי שרטוט החומות של ימינו. על פי אייל מירון (עורך), '''ירושלים וכל נתיבותיה''', יד בן צבי מגדל פסיפנוס, בקצה הצפון מערבי של החומה השלישית (ככל הנראה במיקום כיכר ספרא של ימינו) דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל החומה השלישית - מסומנת על גבי פסיפס המתאר את ירושלים בתקופת בית שני. הפסיפס מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל. שרידי החומה ברחוב החומה השלישית. יוני 2008. החומה השלישית היא החומה הצפונית והמאוחרת מבין החומות שהקיפו את ירושלים בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והחומה השלישית · ראה עוד »

הגיא המרכזי

תוואי סכמטי של הגיא בתחומי העיר העתיקה הגיא המרכזי (ביוונית: טִירוֹפּוֹיאוֹן או טִירוֹפּוֹיוֹן - Τυροποιῶν, בתעתיק ללטינית: Tyropoeon) הוא עמק החוצה את אגן העיר העתיקה בירושלים מצפון לדרום.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והגיא המרכזי · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וההגנה · ראה עוד »

הוספיטלרים

"הצלב המלטזי", סמל המסדר ההוספיטלרי חותם ברונזה של מסדר ההוספיטלרים, המאה ה-14, במוזיאון הבריטי המצבה לזכר המסדר ההוספיטלרי במוריסטן בירושלים, עם דגל המסדר עליה מבט מקרוב על המצבה נושאת סמלי המסדר האנגליקני '''מסדר הכבוד של סנט ג'ון''' הכניסה לבית החולים של המסדר היוהניטי (המסדר הפרוטסטנטי של סנט ג'ון) בעיר העתיקה בירושלים. 2011 מסדר ההוספיטלרים או בשמו המלא מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים (לטינית: Ordo Fratrum Hospitalis Sancti Ioannis Hierosolymitani) הוא מסדר צבאי נוצרי שנוסד באמצע המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והוספיטלרים · ראה עוד »

הוצאת ראובן מס

הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והוצאת ראובן מס · ראה עוד »

הוצאת שקמונה

סמליל ההוצאה (מופיע רק על חלק מספריה האלבומיים), השם כתוב גם בכתב עברי עתיק הוצאת שקמונה נוסדה ב-1965 בחיפה על ידי ראובן הכט, בעלי ממגורות דגון.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והוצאת שקמונה · ראה עוד »

הוצאת כרטא

הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והוצאת כרטא · ראה עוד »

הורקנוס השני

ממלכת החשמונאים בשיא התפשטותה הורקנוס השני (ביוונית Υρκανός; הוצא להורג בשנת 30 לפנה"ס) היה כהן גדול ומלך יהודה מבית חשמונאי בין השנים 40-63 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והורקנוס השני · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והורדוס · ראה עוד »

הכרזת כורש

הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפנה"ס, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והכרזת כורש · ראה עוד »

הכותל המערבי

הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והכותל המערבי · ראה עוד »

היסטוריה של ירושלים

ההיסטוריה של העיר ירושלים מקיפה כשבעת אלפי שנות התיישבות, שראשיתן בסביבות 5,000 לפנה"ס, בשלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והיסטוריה של ירושלים · ראה עוד »

היפודרום

הריסות ההיפודרום בעיר הרומית אפרודיסיאס, כיום בטורקיה. היפודרום (מיוונית: ἵππος, היפוס - סוס ו-δρόμος, דרומוס - מסלול, מרוץ) הוא מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהיה בשימוש מהתקופה הארכאית ביוון ועד התקופה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והיפודרום · ראה עוד »

היציאה מן החומות

פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים. השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות משכנות שאננים עם הקמתה טחנת הרוח במשכנות שאננים מדרגות ומעברים במחנה ישראל שכונת מחנה ישראל (משמאל) רחוב יוסף ריבלין בנחלת שבעה מאה שערים בשנות ה-50 "היציאה מן החומות" הוא תהליך ההתפשטות העירונית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה והיציאה מן החומות · ראה עוד »

ונוס

"הולדת ונוס" - סנדרו בוטיצ'לי ונוס (בלטינית: Venus) היא אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון במיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וונוס · ראה עוד »

וקף

מסגד הגדול ברמלה באסלאם, וקף (בערבית: وقف, חרם/הקדש) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ווקף · ראה עוד »

ויה דולורוזה

שלט רחוב במסלול ויה דולורוזה תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 2007 תהלוכת צליינים המדמה את מסע הייסורים של ישו בוויה דולורוזה, 1950 וִיה דולורוזה (מלטינית: Via Dolorosa; לעיתים נכתב כויאה דולורוזה; בערבית: طريق الآلام; תעתיק: טריק אלאאלאם; מילולית: דרך הייסורים) היא דרך בעיר העתיקה בירושלים שבה, על פי האמונה הנוצרית, צעד ישו מהמקום שבו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא שבה בוצע גזר הדין.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וויה דולורוזה · ראה עוד »

כנסיית סנטה אנה

כנסיית סנטה אנה ממוזער כנסיית סנטה אנה בירושלים מסמנת, על פי המסורת הנוצרית את מקום הולדתה של מרים אם ישו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וכנסיית סנטה אנה · ראה עוד »

כנסיית הקבר

פנים כנסיית הקבר, אפריל 2009 כנסיית הקבר (נקראת גם כנסיית הקבר הקדוש - בלטינית: Sanctum Sepulchrum; או כנסיית התחייה - ביוונית: Ναός της Αναστάσεως, בערבית: كنيسة القيامة) היא כנסייה גדולה, הניצבת במקום אותו רואות מרבית המסורות הנוצריות כמקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וכנסיית הקבר · ראה עוד »

כנסיית הגואל

מיקום הכנסייה ברובע הנוצרי כנסיית הגואל ב-1900 השער הצלבני לפני ששולב בכנסייה, כפי שצולם בידי פליקס בונפיס בשנת 1870 כנסיית הגואל (בגרמנית: Erlöserkirche באנגלית: Lutheran Church of the Redeemer) היא כנסייה לותרנית פרוטסטנטית ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וכנסיית הגואל · ראה עוד »

כנסיית הדורמיציון

כנסיית הדורמיציון מבט ממשכנות שאננים כנסיית הדורמיציון מגדל הפעמונים בטרם הזריחה מבט משער יפו כנסיית הדורמיציון בשנות השלושים הדורמיציון מבעד לגגות ימין משה מגדל הפעמונים צלפים בכנסיית הדורמיציון בירושלים בשנת 1950. פסל מרים הנרדמת בקריפטה של הכנסייה הכנסייה במבט מכוון הר הבית כנסיית דורמיציון (מהמילה "שינה", או "תרדמה") היא כנסייה של מסדר הבנדיקטינים, הממוקמת על הר ציון בירושלים, בקרבת שער ציון וקבר דוד, ובסמוך לחומה הדרומית של העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וכנסיית הדורמיציון · ראה עוד »

כורש

כורש השני (מוכר גם בשם כורש הגדול או בקיצור: כורש) היה המלך הראשון של ממלכת פרס האחמנית, בנו של המלך כנבוזי הראשון ממשפחת הרוניאן, מייסד הממלכה האחמנית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וכורש · ראה עוד »

כותנה

שיח כותנה שלושה שלבי הבשלה של פירות הכותנה כותנה היא סיב רך הצומח סביב זרעי צמח הכותנה (Gossypium) שבמשפחת החלמיתיים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וכותנה · ראה עוד »

כיפת הסלע

כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וכיפת הסלע · ראה עוד »

כיפת השלשלת

מפת הר הבית. כיפת השלשלת ממזרח לכיפת הסלע כיפת השלשלת (בערבית: قبة السلسلة קֻבָּת (אל)סִלְסִלַה – כיפת השלשלת או محكمة داود מָחְכַּמַת דּאוּד – בית המשפט של דוד) היא מבנה שניצב במרכז הר הבית, מעט מזרחית לכיפת הסלע, בנייתה מיוחסת על ידי מרבית המקורות ההיסטוריים והחוקרים המודרניים לעבד אל-מלכ, שמלך בין השנים 685-705.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וכיפת השלשלת · ראה עוד »

כיבוש ירושלים בידי דוד

כיבוש ירושלים בידי דוד הוא סיפור מקראי המופיע בספר שמואל ובספר דברי הימים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וכיבוש ירושלים בידי דוד · ראה עוד »

ימי הביניים

מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וימי הביניים · ראה עוד »

יצחק שלמה זילברמן

הרב יצחק שלמה זילברמן (כ' בניסן תרפ"ט, 30 באפריל 1929 – י"ח באדר תשס"א, 13 במרץ 2001) היה רב והוגה דעות חרדי-ליטאי ישראלי, מייסד "שיטת זילברמן" בלימוד תורה ומייסד קהילת אדרת אליהו הדוגלת בהליכה בדרך הגר"א והרמח"ל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ויצחק שלמה זילברמן · ראה עוד »

ירדן

ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וירדן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וירושלים · ראה עוד »

ירושלים בתקופת בית ראשון

עיר דוד וירושלים של בית ראשון ביחס לעיר העתיקה העיר ירושלים בתקופת בית ראשון המקבילה לתקופה הארכאולוגית תקופת הברזל השנייה (המחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה), והייתה, על פי התנ"ך, בירתה של ממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וירושלים בתקופת בית ראשון · ראה עוד »

ירושלים בתקופה המוסלמית

#הפניה ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וירושלים בתקופה המוסלמית · ראה עוד »

ירושלים בתקופה העות'מאנית

בית החולים העירוני העות'מאני ברחוב יפו איור מובלט של ירושלים במפת אזור המזרח התיכון שבשליטת האימפריה העות'מאנית, משנת 1851 שלטונה של האימפריה העות'מאנית בירושלים וסביבתה נמשך, בהפסקות קצרות, 400 שנה - החל משנת 1517 ועד כיבושה בידי בריטניה בשנת 1917.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וירושלים בתקופה העות'מאנית · ראה עוד »

ירושלים בתקופה הרומית

#הפניה איליה קפיטולינה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וירושלים בתקופה הרומית · ראה עוד »

ירושלים בתקופה הביזנטית

בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וירושלים בתקופה הביזנטית · ראה עוד »

ישעיהו

יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וישעיהו · ראה עוד »

ישראל קמחי

ישראל קמחי (נולד ב-11 ביוני 1977) הוא די ג'יי, מתופף, מלחין, מפיק ומוזיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וישראל קמחי · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וישו · ראה עוד »

ישיבת שובו בנים

ישיבת שובו בנים, הידועה גם כישיבת נחמת ציון היא ישיבה של חסידי ברסלב בירושלים, בראשות אליעזר ברלנד.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וישיבת שובו בנים · ראה עוד »

ישיבת הכותל

בית המדרש וההיכל, 9/07 הרב אביגדר נבנצל בעת שיחה בפני תלמידים בבית המדרש בישיבה קבלת שבת בישיבה בעת הצעידה לרחבת הכותל המערבי ישיבת הכותל היא ישיבת הסדר, השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וישיבת הכותל · ראה עוד »

יד בן צבי

#הפניה יד יצחק בן-צבי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ויד בן צבי · ראה עוד »

ידיעות ספרים

ידיעות ספרים הוא המותג שבו ידועה הוצאת הספרים "משכל - הוצאה לאור", שהוקמה בשנת 1995 על ידי ידיעות אחרונות וספרי חמד, והיא מהוצאות הספרים הגדולות בישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה וידיעות ספרים · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות צפון אפריקה

#הפניה יהדות אפריקה#יהדות צפון אפריקה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ויהדות צפון אפריקה · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ויהדות קראית · ראה עוד »

יהודה המכבי

יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ויהודה המכבי · ראה עוד »

יהודה החסיד (ירושלים)

רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ויהודה החסיד (ירושלים) · ראה עוד »

יהודה ושומרון

יהודה ושומרון האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ויהודה ושומרון · ראה עוד »

יוסטיניאנוס הראשון

#הפניה יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ויוסטיניאנוס הראשון · ראה עוד »

יופיטר (מיתולוגיה)

במיתולוגיה הרומית, יופיטר (בלטינית: Iuppiter), המכונה גם יוביס, היה ראש האלים ופטרונה של המדינה הרומאית, האל החשוב והמכובד ביותר בפנתאון האלים הרומי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ויופיטר (מיתולוגיה) · ראה עוד »

יוליאנוס הכופר

עמוד יוליאנוס באנקרה יוליאנוס ואשתו הלנה. תבליט מתאריך לא ידוע מטבע סולידוס של יוליאנוס. בצד אחד דיוקנו של הקיסר ובצד השני חייל רומאי אוחז בשבוי ביד אחת ובפרס על ניצחון ביד השנייה. מטבע של יוליאנוס יוליאנוס ליד חומות קטסיפון, הבירה של האימפריה הסאסאנית. מיניאטורה מימי הביניים הקדוש הנוצרי סנט מרקוריוס הורג את יוליאנוס חייל רומאי, ככל הנראה יוליאנוס שוכב לרגליו של שאפור השני, קיסר האימפריה הסאסאנית. פרט מתבליט באתר טאק בוסתאן תבליט אבן סאסאני מהאתר המלכותי טאק בוסתאן. שאפור השני מכתיר את אחיו ארדשיר השני בטבעת המלוכה לידם עומד האל אהורה מאזדה. לרגליהם חייל רומאי, ככל הנראה הקיסר הרומאי יוליאנוס פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס (בלטינית: Flavius Claudius Iulianus), המכונה יוליאנוס הכופר (בלטינית: Iulianus Apostata; 331 או 332 – 26 ביוני 363) היה קיסר רומא בין השנים 361 ל-363.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ויוליאנוס הכופר · ראה עוד »

יוחנן אהרוני

יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ויוחנן אהרוני · ראה עוד »

יוחנן הורקנוס הראשון

שבר קערת קירטון מהתקופה החשמונאית ועליו הכיתוב "הרקנוס" התגלה בחניון גבעתי בירושלים ב-2015 יוחנן הוּרקנוס הראשון (או יהוחנן; ביוונית: Ιωάννης Υρκανός; 164 לפנה"ס בערך – 104 לפנה"ס) היה בנו של שמעון ונכדו של מתתיהו הכהן, בני חשמונאי.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ויוחנן הורקנוס הראשון · ראה עוד »

1009

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1009 · ראה עוד »

1149

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1149 · ראה עוד »

1187

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1187 · ראה עוד »

1219

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1219 · ראה עוד »

1260

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1260 · ראה עוד »

1267

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1267 · ראה עוד »

130

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו130 · ראה עוד »

132

ללא תאריך מדויק.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו132 · ראה עוד »

1334

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1334 · ראה עוד »

135

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו135 · ראה עוד »

136

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו136 · ראה עוד »

1517

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1517 · ראה עוד »

1537

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1537 · ראה עוד »

1550

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1550 · ראה עוד »

1700

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1700 · ראה עוד »

1839

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1839 · ראה עוד »

1840

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1840 · ראה עוד »

19 במאי

19 במאי הוא היום ה-139 בשנה (140 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו19 במאי · ראה עוד »

1917

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1917 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1920 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1929 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1948 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1967 · ראה עוד »

1981

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1981 · ראה עוד »

1982

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו1982 · ראה עוד »

2004

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו2004 · ראה עוד »

28 במאי

28 במאי הוא היום ה-148 בשנה (149 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו28 במאי · ראה עוד »

30

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו30 · ראה עוד »

301 לפנה"ס

#הפניה300-309 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו301 לפנה"ס · ראה עוד »

324

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו324 · ראה עוד »

325

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו325 · ראה עוד »

332 לפנה"ס

#הפניה330-339 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו332 לפנה"ס · ראה עוד »

614

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו614 · ראה עוד »

628

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו628 · ראה עוד »

638

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו638 · ראה עוד »

66

ממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו66 · ראה עוד »

660

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו660 · ראה עוד »

691

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו691 · ראה עוד »

705

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו705 · ראה עוד »

750

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו750 · ראה עוד »

969

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: העיר העתיקה ו969 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/העיר_העתיקה

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

כל המידע המופק מויקיפדיה, והוא זמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות

יוֹצֵאנִכנָס