סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

העליות בשנים 1700–1881 וציונות ברוסיה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין העליות בשנים 1700–1881 וציונות ברוסיה

העליות בשנים 1700–1881 vs. ציונות ברוסיה

מפת ארץ ישראל מעשה ידי ג'ון קארי, 1801 בית הכנסת היפואי לעולי לוב יהודים בנמל אלג'יר בדרכם לארץ ישראל (1841) מאת הצייר ויליאם ווילד כיפת בית הכנסת החורבה שנחנך בשנית בשנת 1864, מצד ימין בין בתי העיר העתיקה בירושלים, ב-1934 ליד נמל יפו, 1873 טבריה על פי האמן אדריאן אגרון, 1837 ביצות כבארה במפת הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1880 כפר יאסיף. בגלי העליות לארץ ישראל מראשית המאה ה-18 ועד הרבע האחרון של המאה ה-19 עלו מעת לעת אלפי עולים, שתרמו לגידולו והתפתחותו של כלל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים. התנועה הציונית ברוסיה, הייתה חלק נכבד מן התנועה הציונית בכללה; שכן, במחצית המאה ה-19, כאשר החלה ראשית הציונות התגוררה רוב יהדות העולם במזרח אירופה, וחלק ניכר ממנה באימפריה הרוסית.

דמיון בין העליות בשנים 1700–1881 וציונות ברוסיה

העליות בשנים 1700–1881 וציונות ברוסיה יש להם 32 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מקוה ישראל, מרכז זלמן שזר, משיח שקר, מזרח אירופה, ארץ ישראל, אירופה, נמל יפו, עלייה לארץ ישראל, עברית, פתח תקווה, צרפת, קונסטנטינופול, רומניה, תרמ"ב, טורקיה, חסידות, חובבי ציון, בן-ציון דינור, ברודי, בלארוס, המאה ה-19, האימפריה הרוסית, העלייה הראשונה, הבעל שם טוב, הברון רוטשילד, הגליל, היישוב, היישוב הישן, כל ישראל חברים, יפו, ..., יד יצחק בן-צבי, יהדות אשכנז. להרחיב מדד (2 יותר) »

מקוה ישראל

מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.

העליות בשנים 1700–1881 ומקוה ישראל · מקוה ישראל וציונות ברוסיה · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

העליות בשנים 1700–1881 ומרכז זלמן שזר · מרכז זלמן שזר וציונות ברוסיה · ראה עוד »

משיח שקר

שבתי צבי, ממשיחי השקר המפורסמים בהיסטוריה של עם ישראל, בציור משנת 1665 משיח שקר הוא אדם שנחשב בעיני עצמו או תומכיו למשיח, אך בראיה היסטורית הסתבר כי אינו משיח, ולכן מכונה "משיח שקר".

העליות בשנים 1700–1881 ומשיח שקר · משיח שקר וציונות ברוסיה · ראה עוד »

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

העליות בשנים 1700–1881 ומזרח אירופה · מזרח אירופה וציונות ברוסיה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

ארץ ישראל והעליות בשנים 1700–1881 · ארץ ישראל וציונות ברוסיה · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

אירופה והעליות בשנים 1700–1881 · אירופה וציונות ברוסיה · ראה עוד »

נמל יפו

נמל יפו מהאוויר נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו.

העליות בשנים 1700–1881 ונמל יפו · נמל יפו וציונות ברוסיה · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

העליות בשנים 1700–1881 ועלייה לארץ ישראל · עלייה לארץ ישראל וציונות ברוסיה · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

העליות בשנים 1700–1881 ועברית · עברית וציונות ברוסיה · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

העליות בשנים 1700–1881 ופתח תקווה · פתח תקווה וציונות ברוסיה · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

העליות בשנים 1700–1881 וצרפת · ציונות ברוסיה וצרפת · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

העליות בשנים 1700–1881 וקונסטנטינופול · ציונות ברוסיה וקונסטנטינופול · ראה עוד »

רומניה

רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

העליות בשנים 1700–1881 ורומניה · ציונות ברוסיה ורומניה · ראה עוד »

תרמ"ב

#הפניה ה'תרמ"ב.

העליות בשנים 1700–1881 ותרמ"ב · ציונות ברוסיה ותרמ"ב · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

העליות בשנים 1700–1881 וטורקיה · טורקיה וציונות ברוסיה · ראה עוד »

חסידות

#הפניה תנועת החסידות.

העליות בשנים 1700–1881 וחסידות · חסידות וציונות ברוסיה · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

העליות בשנים 1700–1881 וחובבי ציון · חובבי ציון וציונות ברוסיה · ראה עוד »

בן-ציון דינור

דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

בן-ציון דינור והעליות בשנים 1700–1881 · בן-ציון דינור וציונות ברוסיה · ראה עוד »

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.

ברודי והעליות בשנים 1700–1881 · ברודי וציונות ברוסיה · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

בלארוס והעליות בשנים 1700–1881 · בלארוס וציונות ברוסיה · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

המאה ה-19 והעליות בשנים 1700–1881 · המאה ה-19 וציונות ברוסיה · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

האימפריה הרוסית והעליות בשנים 1700–1881 · האימפריה הרוסית וציונות ברוסיה · ראה עוד »

העלייה הראשונה

העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).

העליות בשנים 1700–1881 והעלייה הראשונה · העלייה הראשונה וציונות ברוסיה · ראה עוד »

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.

הבעל שם טוב והעליות בשנים 1700–1881 · הבעל שם טוב וציונות ברוסיה · ראה עוד »

הברון רוטשילד

#הפניה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

הברון רוטשילד והעליות בשנים 1700–1881 · הברון רוטשילד וציונות ברוסיה · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

הגליל והעליות בשנים 1700–1881 · הגליל וציונות ברוסיה · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

היישוב והעליות בשנים 1700–1881 · היישוב וציונות ברוסיה · ראה עוד »

היישוב הישן

פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.

היישוב הישן והעליות בשנים 1700–1881 · היישוב הישן וציונות ברוסיה · ראה עוד »

כל ישראל חברים

אדולף כרמיה, מייסד "כל ישראל חברים" עץ עם סמל "כל ישראל חברים" על דלת בית הכנסת במקוה ישראל - מפעלה של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית ספר כי"ח הנטוש במחנה יהודה בירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי בית הספר ההיסטורי "כל ישראל חברים" בירושלים, ליד שוק מחנה-יהודה תעודת התלמיד אליה בן בכור אבולעפיה. בית הספר של חברת כי"ח באיזמיר, 1923. כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, ניתן לכתוב גם כיא"ח, "כול ישראל אחים". בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי עולמי הפועל לקידום חברה יהודית ערכית ושוויונית.

העליות בשנים 1700–1881 וכל ישראל חברים · כל ישראל חברים וציונות ברוסיה · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

העליות בשנים 1700–1881 ויפו · יפו וציונות ברוסיה · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

העליות בשנים 1700–1881 ויד יצחק בן-צבי · יד יצחק בן-צבי וציונות ברוסיה · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

העליות בשנים 1700–1881 ויהדות אשכנז · יהדות אשכנז וציונות ברוסיה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין העליות בשנים 1700–1881 וציונות ברוסיה

יש העליות בשנים 1700–1881 306 יחסים. יש העליות בשנים 1700–1881 392. כפי שיש להם במשותף 32, מדד הדמיון הוא = 32 / (306 + 392).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין העליות בשנים 1700–1881 וציונות ברוסיה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »