סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

העלייה השלישית ומחיינו (כתב עת)

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין העלייה השלישית ומחיינו (כתב עת)

העלייה השלישית vs. מחיינו (כתב עת)

חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה. שער '''מחיינו''', גיליון ל"ז, ראה אור בעין חרוד בכ"ה בכסלו תרפ"ג. השער כמו שאר הגיליון נכתב בעט ודיו לוגו '''מחיינו''', במספר גליונות '''מחיינו''', גיליון נ"ג (53) מֵחַיֵּינוּ, עיתון גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור היה כתב העת של גדוד העבודה.

דמיון בין העלייה השלישית ומחיינו (כתב עת)

העלייה השלישית ומחיינו (כתב עת) יש להם 24 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מלחמת העולם הראשונה, אחדות העבודה, אידאולוגיה, סוציאליזם, עין חרוד, פועלי ציון, ציונות, קומוניזם, שנות ה-20 של המאה ה-20, שלמה לביא, תל אביב-יפו, תל יוסף, גדוד העבודה, הסולל (כתב עת), העלייה השנייה, הפועל הצעיר, הצהרת בלפור, השומר, השומר הצעיר, הלל דן, החלוץ, היישוב, ירושלים, יהודה ארז.

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

העלייה השלישית ומלחמת העולם הראשונה · מחיינו (כתב עת) ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

אחדות העבודה

אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.

אחדות העבודה והעלייה השלישית · אחדות העבודה ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

אידאולוגיה

פטיש ומגל, סמל הקומוניזם האות A, סמל האנרכיזם אִידֵאוֹלוֹגְיָה (מיוונית: Ιδεολογία) היא אסופה של רעיונות ותפיסות חיים ערכיות, המהווים יחדיו משנה רעיונית בתחום מסוים.

אידאולוגיה והעלייה השלישית · אידאולוגיה ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

סוציאליזם

הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

העלייה השלישית וסוציאליזם · מחיינו (כתב עת) וסוציאליזם · ראה עוד »

עין חרוד

גלבוע (2010) מראה קיבוץ עין חרוד מכיוון הגלבוע: משמאל למטה - קיבוץ עין חרוד מאוחד, למעלה - קיבוץ עין חרוד איחוד ומימין - קיבוץ תל יוסף, 12/06 עין חרוד, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 חדר האוכל של קיבוץ עין חרוד, 1938 שלט מורשת על בית הספר המשותף לעין חרוד ולתל יוסף המוצב בעין חרוד עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.

העלייה השלישית ועין חרוד · מחיינו (כתב עת) ועין חרוד · ראה עוד »

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.

העלייה השלישית ופועלי ציון · מחיינו (כתב עת) ופועלי ציון · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

העלייה השלישית וציונות · מחיינו (כתב עת) וציונות · ראה עוד »

קומוניזם

לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.

העלייה השלישית וקומוניזם · מחיינו (כתב עת) וקומוניזם · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

העלייה השלישית ושנות ה-20 של המאה ה-20 · מחיינו (כתב עת) ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שלמה לביא

שלמה לביא (לבקוביץ) (חנוכה תרמ"ג, 1882 – ב' באב תשכ"ג, 23 ביולי 1963) היה חלוץ איש העלייה השנייה, מאבות התנועה הקיבוצית וחבר הכנסות הראשונה והשנייה.

העלייה השלישית ושלמה לביא · מחיינו (כתב עת) ושלמה לביא · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

העלייה השלישית ותל אביב-יפו · מחיינו (כתב עת) ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תל יוסף

תל יוסף בעמק יזרעאל תֵּל יוֹסֵף הוא קיבוץ בעמק חרוד, הוקם בי"ב כסלו תרפ"ב (13.12.1921) על ידי חברי פלוגת גדוד העבודה עין חרוד, במקום מושבה הראשון ליד מעיין חרוד.

העלייה השלישית ותל יוסף · מחיינו (כתב עת) ותל יוסף · ראה עוד »

גדוד העבודה

שנות העשרים חברי גדוד העבודה נחים מעמלם בבניית שכונת רחביה בירושלים מחיינו" של גדוד העבודה אוהלי מחנה גדוד העבודה בשכונת בית הכרם בירושלים אנשי גדוד העבודה בונים את ביתו של אליעזר בן-יהודה (עומד מימין לאוהל) בתלפיות גלבוע, 1926 אנדרטת זיכרון לפלוגת גדוד העבודה בתל אביב "גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור", או בשמו המקוצר "גדוד העבודה", היה ארגון חלוצים שיתופי שהוקם בשנת 1920 ופעל עד לשנת 1929.

גדוד העבודה והעלייה השלישית · גדוד העבודה ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

הסולל (כתב עת)

#הפניה הסולל.

הסולל (כתב עת) והעלייה השלישית · הסולל (כתב עת) ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.

העלייה השלישית והעלייה השנייה · העלייה השנייה ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

הפועל הצעיר

הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.

העלייה השלישית והפועל הצעיר · הפועל הצעיר ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

הצהרת בלפור

ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

העלייה השלישית והצהרת בלפור · הצהרת בלפור ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

השומר

תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.

העלייה השלישית והשומר · השומר ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

השומר הצעיר

השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.

העלייה השלישית והשומר הצעיר · השומר הצעיר ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

הלל דן

הלל דן וגולדה מאיר ב-1949 בעת בהנחת אבן הפינה למפעל צינורות. נשר מהספר בדרך לא סלולה – הגדת סולל בונה של דן הלל, פורסם ב-1963 הלל דן (1900, ה'תר"ס או ה'תרס"א – 9 בינואר 1969, י"ט בטבת ה'תשכ"ט) היה מראשוני העלייה השלישית, היה ממנהלי חברת סולל בונה ועמד בראשה מהתקופה שלפני הקמת המדינה ועד שנות החמישים.

הלל דן והעלייה השלישית · הלל דן ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

החלוץ

סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.

החלוץ והעלייה השלישית · החלוץ ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

היישוב והעלייה השלישית · היישוב ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

העלייה השלישית וירושלים · ירושלים ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

יהודה ארז

יהודה ארז (רַזְנִיצֶ'נקוֹ) (1 במאי 1900 – 22 במאי 1983) היה חלוץ, סופר, עורך וחוקר של תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בארץ ישראל.

העלייה השלישית ויהודה ארז · יהודה ארז ומחיינו (כתב עת) · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין העלייה השלישית ומחיינו (כתב עת)

יש העלייה השלישית 153 יחסים. יש העלייה השלישית 72. כפי שיש להם במשותף 24, מדד הדמיון הוא = 24 / (153 + 72).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין העלייה השלישית ומחיינו (כתב עת). כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »