גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
115 יחסים: Nature, TED, מאמר מדעי, מנויים, מערכת החיסון, מציאות, מתמטיקאי, מתמטיקה, מטאפיזיקה, מחקר, מחלה, מדע (כתב עת), מדען, מדענות, מדעי הרוח, מדעי הטבע, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעים מדויקים, מדיטציה טרנסצנדנטלית, מדידה, מודל, מיקרוביולוגיה, אמפיריציזם, אנרי פואנקרה, אפידמיולוגיה, אריסטו, אתר (פיזיקה), אלברט איינשטיין, אליה ליבוביץ, אומנות (תרבות), אובייקטיביות, אירופה, איש אשכולות, אישוש, אייזק אסימוב, נשים במדע, ניסוי, ניסוי מדעי, ניסוי וטעייה, ספר לימוד, ספורט, סקרנות, סטטיסטיקה, סוציולוגיה, סיינטולוגיה, עקביות (לוגיקה), עתיד, פסאודו מדע, פסיכואנליזה, ..., פסיכולוגיה, פוליס, פוליטיקה, פוליטיזציה של המדע, פילוסוף, פילוסופיה של המדע, פיזיקה, קונצנזוס מדעי, רנסאנס, רפואה, שכל ישר, שיטות מחקר - מונחים, תאוריה, תאוריה מדעית, תצפית (מדע), תצפית מדעית, תרבות, תרבות המערב, תזה, תגלית, תומאס קון, תורה ומדע, לוגיקה, טלסקופ, טכנולוגיה, חשיבה, חופש הביטוי, חוק טבע, חיזוי, חיים אישיים, חיידקים, בריאות הציבור, ביקורת עמיתים, ביהביוריזם, ביולוגיה, גנטיקאי, דגם, דיסציפלינה, המאה ה-16, המבנה של מהפכות מדעיות, המהפכה המדעית, האימפריה המוסלמית, הספירה הארמילרית, הסקת מסקנות, הפרכה, הקהילה המדעית, הרגל, השמש, השערה (מדע), השילוח (כתב עת ישראלי), השיטה המדעית, הגדרה, הוראת המדעים, הוכחה, היסטוריה, כתב יתדות, כלכלה, כדור הארץ, כוכב, כוכב לכת, כימיה, ימי הביניים, ידע, יונתן דובי, יוון העתיקה. להרחיב מדד (65 יותר) »
Nature
Nature הוא כתב עת מדעי שבועי רב-תחומי בריטי, שפורסם לראשונה ב-4 בנובמבר 1869.
חָדָשׁ!!: מדע וNature · ראה עוד »
TED
#הפניה ועידת TED.
חָדָשׁ!!: מדע וTED · ראה עוד »
מאמר מדעי
עמוד הפתיחה מהגיליון הראשון של כתב העת נייצ'ר משנת 1869 מאמר מדעי הוא מאמר שנכתב על ידי חוקר או קבוצת חוקרים, ומשקף את תוצאותיו של מחקר שבו עסקו.
חָדָשׁ!!: מדע ומאמר מדעי · ראה עוד »
מנויים
#הפניה מינוי (רכישה).
חָדָשׁ!!: מדע ומנויים · ראה עוד »
מערכת החיסון
מערכת החיסון היא מכלול מורכב של איברים, תאים ומולקולות, שתפקידם להגן על הגוף מפני פלישה של מיקרואורגניזמים פתוגניים, כגון חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים שונים, וכן מפני רעלנים והתפתחות סרטן.
חָדָשׁ!!: מדע ומערכת החיסון · ראה עוד »
מציאות
שושנים בצפון יורקשייר. החושים עוזרים לאדם לקבל את המציאות כמו שהיא, מה שמוכיח את קיומם. מציאות או ממשות היא מושג המבטא בשימושו היום-יומי את מצב הדברים הקיימים (השייכים ל"קיום"), כפי שהם באמת (לעיתים בניגוד לכפי שהם נראים או נתפסים או כפי שחושבים שהם).
חָדָשׁ!!: מדע ומציאות · ראה עוד »
מתמטיקאי
קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: מדע ומתמטיקאי · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: מדע ומתמטיקה · ראה עוד »
מטאפיזיקה
הפקולטה למטאפיזיקה באוקספורד, אנגליה. כיום המבנה משמש את מוזיאון המדע באוקספורד. מֵטָאפִיזִיקָה (מיוונית: μετά (מֵטַא) "מעבר", φυσικά (פיזיקה) "אודות הטבע") היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהסבר טבעם של המציאות, הקשר בין חומר לנפש, בין חומר לתכונה ובין מחשבה למציאות.
חָדָשׁ!!: מדע ומטאפיזיקה · ראה עוד »
מחקר
מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע, פרשנותו וניתוחו.
חָדָשׁ!!: מדע ומחקר · ראה עוד »
מחלה
דבר) שהביאה למותם של מיליוני בני אדם בימי הביניים ברפואה, מחלה היא מצב של הפרעה או פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתסמינים ולעיתים לתפקוד לקוי של הגוף.
חָדָשׁ!!: מדע ומחלה · ראה עוד »
מדע (כתב עת)
עטיפת גיליון של "מדע" משנת 1967 מדע - עיתון מדעי לכל היה כתב עת למדע פופולרי שיצא לאור בהוצאת מוסד ויצמן לפרסומים במדעי הטבע ובטכנולוגיה.
חָדָשׁ!!: מדע ומדע (כתב עת) · ראה עוד »
מדען
מאה העשרים מדען הוא מומחה באחד מתחומי המדע, המשתמש בשיטות מדעיות כדי לבצע מחקר.
חָדָשׁ!!: מדע ומדען · ראה עוד »
מדענות
מדענות (באנגלית: Scientism) הוא כינוי להשקפה אפיסטמולוגית, המשליכה מן הידע המדעי לתחומים שאינם מדעיים, או חולקת על ידע שמקורותיו אינם מדעיים.
חָדָשׁ!!: מדע ומדענות · ראה עוד »
מדעי הרוח
פסלו של הומרוס, המאה ה-2 לפנה"ס מדְעי הרוח הם תחום אקדמי הכולל בתוכו את נושאי המחקר העוסקים בנגזרות של התרבות האנושית, לצד תחומים המנסים לבחון ולחקור את העולם מתוך השקפות עולם ערכיות.
חָדָשׁ!!: מדע ומדעי הרוח · ראה עוד »
מדעי הטבע
ביולוגיה (מדעי החיים) - בכיוון השעון משמאל למעלה מדְעי הטבע (באנגלית: Natural science) הוא שם כולל לתחומי המדע העוסקים בהבנת חוקי הטבע ששולטים ביקום ובניסוחם דרך תאוריות מדעיות.
חָדָשׁ!!: מדע ומדעי הטבע · ראה עוד »
מדעי החברה
מדְעי החברה (באנגלית: Social sciences) מהווים קורפוס של מדעים, העוסקים בחקר החברה האנושית על היבטיה המגוונים, ובאינטראקציה של זו עם הלא-אנושי.
חָדָשׁ!!: מדע ומדעי החברה · ראה עוד »
מדעי החיים
המושג מדעי החיים (באנגלית: Life sciences) מתאר קבוצה של דיסציפלינות במדעי הטבע, העוסקות בחומר החי על פני כדור הארץ, בהתפתחות החיים, בהשלכות שיש ליצורים חיים על הסביבה וביחסי הגומלין בין יצורים חיים.
חָדָשׁ!!: מדע ומדעי החיים · ראה עוד »
מדעים מדויקים
מדעים מדויקים (באנגלית: Exact sciences) הוא תחום אקדמי ושם כוללני לתחומי המדע העוסקים במתמטיקה ובתופעות של החומר הדומם (להבדיל ממדעי החיים).
חָדָשׁ!!: מדע ומדעים מדויקים · ראה עוד »
מדיטציה טרנסצנדנטלית
מהרישי מהש יוגי מדיטציה טרנסצנדנטלית (באנגלית: Transcendental Meditation, בקיצור TM) היא טכניקת מדיטציה אשר הוצגה לראשונה בשנת 1955 על ידי מהרישי מהש יוגי, תלמידו של בראהמנאנדה סאראסוואטי שהיה השאנקארה צ'אריה (המנהיג הרוחני) של צפון הודו בג'יוטיר מאט' בהימלאיה.
חָדָשׁ!!: מדע ומדיטציה טרנסצנדנטלית · ראה עוד »
מדידה
מאזניים הם כלי למדידת משקל, ציור מהמאה ה-18 השעון הוא כלי למדידה של זמן, איור משנת 1903 שנתות למדידת אורך, זווית ורדיוס במכשיר Pocket comparator במדעים המדויקים, מְדִידָה היא מציאת גודלו של מאפיין ניתן לתצפית של עצם נתון, והבעת גודל זה ביחידות המידה המתאימות.
חָדָשׁ!!: מדע ומדידה · ראה עוד »
מודל
#הפניה מערכת מודל.
חָדָשׁ!!: מדע ומודל · ראה עוד »
מיקרוביולוגיה
מִיקְרוֹבִּיוֹלוֹגִיָה (מיוונית: "μῑκρος" - מיקרוס, קטן; "βίος" - ביוס, חיים; ו-"-λογία" - לוגיה, סיומת המשמשת בשמות מדעיים רבים) היא תחום בביולוגיה, העוסק במבנה ובתפקוד של מיקרואורגניזמים - יצורים שכדי לראותם יש להשתמש במיקרוסקופ.
חָדָשׁ!!: מדע ומיקרוביולוגיה · ראה עוד »
אמפיריציזם
אֶמְפִּירִיצִיזְם (לפי האקדמיה ללשון העברית: נְסוּתָנוּת; באנגלית: empiricism; מקור המילה במילה "אמפירי" שמשמעותה תצפיתי) הוא זרם מרכזי באפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) של תקופת הנאורות.
חָדָשׁ!!: מדע ואמפיריציזם · ראה עוד »
אנרי פואנקרה
זִ'יל אַנְרִי פּוּאַנְקָרֶה (נאנסי, 29 באפריל 1854 – פריז, 17 ביולי 1912), היה מתמטיקאי, פיזיקאי עיוני, מהנדס ופילוסוף צרפתי.
חָדָשׁ!!: מדע ואנרי פואנקרה · ראה עוד »
אפידמיולוגיה
שיעור חולי האיידס בקרב אוכלוסיית מדינות אפריקה, 1999-2001. אֶפִּידֵמִיוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Epidemiology) היא ענף ברפואה ובביולוגיה העוסק בחקר המחלות ברמת האוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: מדע ואפידמיולוגיה · ראה עוד »
אריסטו
אֲרִיסְטוֹ (ביוונית: Ἀριστοτέλης, אֲרִיסְטוֹטֶ֫לֶס 384 לפנה"ס, סטאגירה – 322 לפנה"ס, כלקיס) היה פילוסוף ואיש אשכולות יווני, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה, ומאבות הפילוסופיה המערבית.
חָדָשׁ!!: מדע ואריסטו · ראה עוד »
אתר (פיזיקה)
בפיזיקה ופילוסופיה, נחשב האֶתֶר במשך שנים לחומר שממלא את כל המרחב.
חָדָשׁ!!: מדע ואתר (פיזיקה) · ראה עוד »
אלברט איינשטיין
ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: מדע ואלברט איינשטיין · ראה עוד »
אליה ליבוביץ
אליהו מנחם "אליה" ליבוביץ (נולד ב-21 במרץ 1941) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי, פרופסור אמריטוס בבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: מדע ואליה ליבוביץ · ראה עוד »
אומנות (תרבות)
#הפניה אמנות.
חָדָשׁ!!: מדע ואומנות (תרבות) · ראה עוד »
אובייקטיביות
אוֹבְּיֶקְטִיבִיוּת היא סטטוס אפיסטמולוגי הניתן להיגדים שערך האמת שלהם הוא אמת.
חָדָשׁ!!: מדע ואובייקטיביות · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: מדע ואירופה · ראה עוד »
איש אשכולות
'''לאונרדו דה וינצ'י''', איש אשכולות הנראה כארכיטיפ של "איש הרנסאנס" אִישׁ הָאַשׁכּוֹלוֹת הוא מושג המתאר אדם משכיל בעל ידע מעמיק ורחב היקף בתחומי מדע ורוח רבים ומגוונים.
חָדָשׁ!!: מדע ואיש אשכולות · ראה עוד »
אישוש
בפילוסופיה של המדע, אישוש (או בלשון הלוגיקה התלמודית: סייעתא.
חָדָשׁ!!: מדע ואישוש · ראה עוד »
אייזק אסימוב
אייזק אסימוב (ביידיש: יצחק אזימאווAsimov, Isaac. In Memory Yet Green (1979), New York: Avon, p. 11, באנגלית: Isaac Asimov; 2 בינואר 1920 – 6 באפריל 1992) היה ביוכימאי וסופר יהודי אמריקאי, יליד רוסיה הסובייטית.
חָדָשׁ!!: מדע ואייזק אסימוב · ראה עוד »
נשים במדע
מדענית וסופרת צרפתיה רפאל סנזיו, מתוך התמונה "אסכולת אתונה". מתמטיקאית, אסטרונומית ופילוסופית הילדגרד מבינגן, רופאה אקדמיה המלכותית השוודית למדעים. התמונה בערך משנת 1750 פרינקיפיה לצרפתית; אמילי דה שאטלה מוצגת כמוזה של וולטר אשר משקפת לו מגן העדן את תורת ניוטון עדה לאבלייס, המתכנתת הראשונה. כתבה תוכנית למחשב המכני-תאורטי "מנוע האנליטי" מריה מיטשל צופה בטלסקופ סופיה קובלבסקי, מתמטיקאית ופיזיקאית מארי קירי ובתה אירן ז'וליו-קירי ליזה מייטנר אמי נתר האסטרונומית אני ג'אמפ קנון, אוניברסיטת הרווארד האסטרונומית הנרייטה ליוויט, אוניברסיטת הרווארד הביוכימאית גרטי קורי במעבדה עם בעלה לאורך תקופות ארוכות בהיסטוריה אפליית נשים וקיפוח זכויותיהן הרחיקו אותן מעיסוק במדע.
חָדָשׁ!!: מדע ונשים במדע · ראה עוד »
ניסוי
מנסרה העליונה עשויה מחומר עם מקדם שבירה גבוה ולכן הנפיצה בה ברורה יותר מהנפיצה שבמנסרה התחתונה. ניסוי טיפת הזפת - הזפת שבמשפך מטפטף בקצב של טיפה אחת לתשע שנים. הניסוי משווה את הזפת לנוזלים ולמוצקים המצויים במצבים שאנו רגילים לראות יום-יום ומוכיח שההבדל בין נוזל למוצק אינו מובן מאליו. הזפת שבמשפך נראה חסר תנועה כמו מוצק במשפך אולם הוא מטפטף כמו נוזל במשפך. רתרפורד ירה חלקיקים בעלי מטען חיובי ברדיד דק של זהב. האיור העליון מראה מה היה קורה אילו המטען החיובי של אטומי הזהב היה מפוזר בכל רחבי האטום. במקרה כזה, כל החלקיקים שרתרפורד ירה היו עוברים דרך אטומי הזהב בלא הפרעה. האיור שלמטה מראה מה שבאמת קרה. חלק מהחלקיקים הוסטו ממסלולם באופן משמעותי. המסקנה: המטען החיובי של האטומים מרוכז במקום אחד ואינו מפוזר בכלל האטום. זאת אומרת שלאטום יש גרעין בעל מטען חיובי. ניסוי מדעי (בשפות הודו-אירופיות רבות: "אקספרימנט", בלטינית experimentum – מן המילה experiri "לנסות") הוא שיטת מחקר מדעית לבדיקת השערה בדבר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים הנחקרים, על ידי השוואה בין שני מצבים.
חָדָשׁ!!: מדע וניסוי · ראה עוד »
ניסוי מדעי
#הפניה ניסוי.
חָדָשׁ!!: מדע וניסוי מדעי · ראה עוד »
ניסוי וטעייה
קילוהרץ או מגהרץ כמו במכשירים המודרניים, לכן איתור התחנות הצריך ניסוי וטעייה. בתמונה זו משנת 1922 האשה המאזינה לרדיו מאתרת תחנות ורושמת את המספר שעל החוגה כדי שתוכל לאתר אותן שנית. בישול ביצים, על הקליפות רשומים משכי הזמן בהם בושלו הביצים בניסיון להשיג את התוצאה הרצויה. ניסוי וטעייה הוא דרך לפתרון בעיה באמצעות ניסוי פתרונות שונים לבעיה עד לקבלת פתרון נאות.
חָדָשׁ!!: מדע וניסוי וטעייה · ראה עוד »
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
חָדָשׁ!!: מדע וספר לימוד · ראה עוד »
ספורט
ילדים משחקים כדורגל נשים משחקות כדורסל ספורט הוא ענף בידור ופנאי הכולל פעילות גופנית שבה מאמנים או משפרים מיומנויות או כישורים גופניים, ושמטרתה השתתפות בתחרות, בבידור עצמי או בהנאה בדרכים אחרות.
חָדָשׁ!!: מדע וספורט · ראה עוד »
סקרנות
סקרנות אנושית - אישה סקרנית המביטה מעבר לדלת השער הסקרנות היא תכונה שקיימת באדם מילדות סקרנות היא התנהגות של בני אדם ובעלי חיים, אשר מניעה מחקר ולמידה.
חָדָשׁ!!: מדע וסקרנות · ראה עוד »
סטטיסטיקה
גרף התפלגות נורמלית סטטיסטיקה היא תחום ידע הנוגע לאיסוף, עיבוד, ניתוח, והצגת מסקנות מנתונים כמותיים.
חָדָשׁ!!: מדע וסטטיסטיקה · ראה עוד »
סוציולוגיה
סוציולוגיה – "תורת החברה" סוֹצְיוֹלוֹגְיָה (או תורת החברה; באנגלית: Sociology) היא חקר מכלול היחסים האנושיים והסביבה האנושית, ומשמשת כענף מדעי מרכזי בתוך מדעי החברה.
חָדָשׁ!!: מדע וסוציולוגיה · ראה עוד »
סיינטולוגיה
סַיֶנְטוֹלוֹגְיָה או הַכְּנֵסִיָּה הַסַיֶנְטוֹלוֹגִית (באנגלית: Scientology), היא תורה דתית עיונית ומעשית אשר פותחה על ידי סופר המדע הבדיוני, ל. רון האברד.
חָדָשׁ!!: מדע וסיינטולוגיה · ראה עוד »
עקביות (לוגיקה)
במתמטיקה ובלוגיקה, עקביות (או קונסיסטנטיות, קוהרנטיות) של מערכת מסוימת פירושה שמערכת זו היא נטולת סתירות.
חָדָשׁ!!: מדע ועקביות (לוגיקה) · ראה עוד »
עתיד
מאה ה-20 עתיד הוא החלק של קו הזמן שעדיין לא קרה.
חָדָשׁ!!: מדע ועתיד · ראה עוד »
פסאודו מדע
#הפניה פסאודו-מדע.
חָדָשׁ!!: מדע ופסאודו מדע · ראה עוד »
פסיכואנליזה
הספה בחדרו של זיגמונד פרויד בביתו בעיר וינה פְּסִיכוֹאָנָלִיזָה היא גישה תאורטית ושיטת טיפול שפותחה בתחילת המאה העשרים על ידי זיגמונד פרויד.
חָדָשׁ!!: מדע ופסיכואנליזה · ראה עוד »
פסיכולוגיה
פְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא מדע החוקר את הדעת ואת ההתנהגות.
חָדָשׁ!!: מדע ופסיכולוגיה · ראה עוד »
פוליס
שרידי האקרופוליס של אתונה, הפוליס היוונית המפורסמת ביותר פּוֹליס (ביוונית: πόλις, ברבים: פּוֹלֵייס πόλεις) היא קהילה פוליטית אוטונומית כפי שהתקיימה ביוון העתיקה.
חָדָשׁ!!: מדע ופוליס · ראה עוד »
פוליטיקה
מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.
חָדָשׁ!!: מדע ופוליטיקה · ראה עוד »
פוליטיזציה של המדע
פוליטיזציה של המדע, במובן הצר ביותר, מתרחשת כאשר גורמי ממשל מממנים מחקרים מדעיים, אולם השימוש הרווח במושג זה, נועד לתאר ביצוע של מניפולציה בנתונים מדעיים עבור רווח פוליטי.
חָדָשׁ!!: מדע ופוליטיזציה של המדע · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: מדע ופילוסוף · ראה עוד »
פילוסופיה של המדע
פילוסופיה של המדע היא ענף בפילוסופיה, העוסקת ביסודות, ההנחות והמשמעויות הפילוסופיות של התפתחות המדעים.
חָדָשׁ!!: מדע ופילוסופיה של המדע · ראה עוד »
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
חָדָשׁ!!: מדע ופיזיקה · ראה עוד »
קונצנזוס מדעי
מחקרים שונים. קונצנזוס מדעי (או מִסְכָּם מדעי) הוא העמדה המוסכמת על הקהילה המדעית בתחום מסוים של מחקר מדעי.
חָדָשׁ!!: מדע וקונצנזוס מדעי · ראה עוד »
רנסאנס
האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י מדגים בבירור את ההשפעה שהייתה למלומדי העת העתיקה על אנשי הרנסאנס. דה וינצ'י ניסה לצייר את האדם הפרופורציונלי ביותר לפי הוראות מכתביו של ויטרוביוס הרנסאנס (בצרפתית: Renaissance – "לידה מחדש") הוא שמה של תנועת תחייה תרבותית, פילוסופית ואמנותית שהחלה באיטליה בתקופת ימי הביניים המאוחרים והתפשטה בהדרגה לרחבי אירופה.
חָדָשׁ!!: מדע ורנסאנס · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: מדע ורפואה · ראה עוד »
שכל ישר
שכל ישר או הגיון בריא (Common sense) הוא שיקול דעת והחלטה המבוססים על תפיסה פשוטה של מצב או עובדות.
חָדָשׁ!!: מדע ושכל ישר · ראה עוד »
שיטות מחקר - מונחים
שיטת מחקר היא כל כלי רעיוני, טכני (נוהל) או טכנולוגי (מכשיר גשמי), שהשימוש בו מקובל על הקהילה המדעית לצורך מחקרן של השערות.
חָדָשׁ!!: מדע ושיטות מחקר - מונחים · ראה עוד »
תאוריה
תֵּאוֹרְיָה (באנגלית: Theory) היא תבנית חשיבה רציונלית אנושית, אבסטרקטית, השואפת להיות אובייקטיבית.
חָדָשׁ!!: מדע ותאוריה · ראה עוד »
תאוריה מדעית
תאוריה מדעית היא הסבר של היבט של עולם הטבע והיקום שנבדק ואושש שוב ושוב בהתאם לשיטה המדעית, תוך שימוש בפרוטוקולים מקובלים של תצפית, מדידה והערכה של תוצאות.
חָדָשׁ!!: מדע ותאוריה מדעית · ראה עוד »
תצפית (מדע)
תצפיות מדעיות הן קבוצה של שיטות מחקר במדעי הטבע, במדעי החברה ובמדעי הרפואה.
חָדָשׁ!!: מדע ותצפית (מדע) · ראה עוד »
תצפית מדעית
#הפניה תצפית (מדע).
חָדָשׁ!!: מדע ותצפית מדעית · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: מדע ותרבות · ראה עוד »
תרבות המערב
בזיליקת סנטה מריה דה רוטונדה, השוכנת בבניין הפנתאון ברומא. המזיגה בין התרבות היוונית-רומית הקלאסית לדת הנוצרית היא תשתית תרבות המערב. תרבות המערב (גם הציוויליזציה המערבית או הציוויליזציה האירופית) היא שמה הנפוץ של הציוויליזציה שהתפתחה באמריקה, בארצות שהווייתן עוצבה על ידי מורשת האימפריה הרומית המערבית והנצרות הלטינית.
חָדָשׁ!!: מדע ותרבות המערב · ראה עוד »
תזה
תֶּזָה (מיוונית: θέσις) היא רעיון שאדם מציג, תוך שהוא בוחן את מאפייניו ומשמעותו.
חָדָשׁ!!: מדע ותזה · ראה עוד »
תגלית
הנרי קוונדיש, מגלה המימן תגלית היא מציאת ידע חשוב או בעל ערך על אודות דבר שהיה קיים אך בלתי ידוע.
חָדָשׁ!!: מדע ותגלית · ראה עוד »
תומאס קון
תומאס סמואל (שמואל) קון (באנגלית: Thomas Samuel Kuhn; 18 ביולי 1922 – 17 ביוני 1996) היה היסטוריון ופילוסוף של המדע, יהודי-אמריקאי.
חָדָשׁ!!: מדע ותומאס קון · ראה עוד »
תורה ומדע
#הפניה דת ומדע#גישות ליישוב קונפליקטים ביהדות.
חָדָשׁ!!: מדע ותורה ומדע · ראה עוד »
לוגיקה
לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.
חָדָשׁ!!: מדע ולוגיקה · ראה עוד »
טלסקופ
טלסקופ החלל האבל טֵלֶסְקוֹפּ (מלטינית: TELE - מרחק, SCOPIUM - צפייה) הוא מכשיר לצפייה בעצמים רחוקים.
חָדָשׁ!!: מדע וטלסקופ · ראה עוד »
טכנולוגיה
טכנולוגיה היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות וצרכים, תוך ניצול חידושי המדע.
חָדָשׁ!!: מדע וטכנולוגיה · ראה עוד »
חשיבה
חשיבה חשיבה היא פעילות העוסקת במידע הנקלט מהסביבה על ידי החושים או הנשלף מהזיכרון, ובעיבודו או ארגונו מחדש במוח.
חָדָשׁ!!: מדע וחשיבה · ראה עוד »
חופש הביטוי
נואם בפינת נואמים בלונדון, 1974 חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום, הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת.
חָדָשׁ!!: מדע וחופש הביטוי · ראה עוד »
חוק טבע
יכולת ניבוי מתמשכת חוק טבע או חוק מדעי הן אמירות, המבוססות על ניסויים או תצפיות חוזרות ונשנות, המתארות או מנבאות מגוון של תופעות טבע.
חָדָשׁ!!: מדע וחוק טבע · ראה עוד »
חיזוי
חיזוי או ניבוי הוא פעולה של הערכת ההסתברות שמאורע כלשהו יתרחש במסגרת זמן עתידית מסוימת.
חָדָשׁ!!: מדע וחיזוי · ראה עוד »
חיים אישיים
הבתים משקפים בדרך כלל את האספקטים השונים של חייהם האישיים של אנשים החיים האישיים או חיי היום-יום הם דפוסי ההתנהגות של בני האדם בשגרת היומיום שלהם במקום עבודתם או בעתות הפנאי.
חָדָשׁ!!: מדע וחיים אישיים · ראה עוד »
חיידקים
חַיידקים (שם מדעי: Bacteria; מכונים גם חיידקים אמיתיים) הם יצורים חד-תאיים המהווים את אחת משלוש העל-ממלכות הטקסונומיות בביולוגיה (לצד איקריוטים וחיידקים קדומים).
חָדָשׁ!!: מדע וחיידקים · ראה עוד »
בריאות הציבור
כותרות העיתונים ברחבי העולם בנושא בדיקת חיסון הפוליו (13 באפריל 1955) בריאות הציבור היא תחום ברפואה המוגדר כמדע והאומנות של מניעת מחלות וקידום בריאות בבני אדם באמצעות מאמץ מאורגן ובחירה מושכלת של חברה, ארגונים, קהילות ציבוריות ופרטיות ופרטים בודדים.
חָדָשׁ!!: מדע ובריאות הציבור · ראה עוד »
ביקורת עמיתים
ביקורת עמיתים (באנגלית: peer review או refereeing, וגם לקטורה) היא תהליך שיפוט חיצוני לבחינת חיבורים אקדמיים, המהווה שלב חיוני ונחוץ טרם אישורו לפרסום של מאמר מדעי או ספר מדעי בבמה מדעית, מודפסת או מופצת ברשת.
חָדָשׁ!!: מדע וביקורת עמיתים · ראה עוד »
ביהביוריזם
בִּיהֶבְיוֹרִיזְם (באנגלית: Behaviorism; בתרגום לעברית "התנהגותנות", מהמילה Behavior – התנהגות) היא גישה פילוסופית־מדעית, העומדת ביסוד חקר ההתנהגות ומדעי ההתנהגות.
חָדָשׁ!!: מדע וביהביוריזם · ראה עוד »
ביולוגיה
צורות חיים זעירות שנצפו דרך המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. עובר אנושי בגיל 8 שבועות. בִּיּוֹלוֹגְיָה היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי והצומח, במקור החיים, ברבגוניותם, ובהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.
חָדָשׁ!!: מדע וביולוגיה · ראה עוד »
גנטיקאי
גנטיקאי הוא מדען שחוקר גנטיקה, או רופא שמאבחן, מטפל ומייעץ לחולים עם פגמים גנטיים או תסמונות.
חָדָשׁ!!: מדע וגנטיקאי · ראה עוד »
דגם
#הפניה מערכת מודל.
חָדָשׁ!!: מדע ודגם · ראה עוד »
דיסציפלינה
דִּיסְצִיפְּלִינָה (באנגלית: discipline בעברית: על פי האקדמיה ללשון העברית: תְּחוּם דַּעַת, תְּחוּם חֵקֶר) היא ענף של ידע, אשר נלמד או נחקר באורח רשמי במערכת החינוך או באקדמיה, בו בעלי מקצוע מתמחים ובבסיסו עומדת שיטה מוסכמת.
חָדָשׁ!!: מדע ודיסציפלינה · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: מדע והמאה ה-16 · ראה עוד »
המבנה של מהפכות מדעיות
המבנה של מהפכות מדעיות (באנגלית: The Structure of Scientific Revolutions) הוא ספר העוסק בפילוסופיה של המדע שנכתב על ידי תומאס קון בשנת 1962.
חָדָשׁ!!: מדע והמבנה של מהפכות מדעיות · ראה עוד »
המהפכה המדעית
השער של טבלאות רודולפין, טקסט מדעי שפורסם על ידי יוהאנס קפלר בשנת 1627, והיווה חלק מהמהפכה המדעית. המהפכה המדעית היא כינוי לסדרת גילויים חדשים באופטיקה, אסטרונומיה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, וברפואה, שהתרחשו באירופה במאה ה־16 וה־17, והובילו לשינוי תפיסת המציאות במדע, פילוסופיה, ובמידה רבה גם בתרבות.
חָדָשׁ!!: מדע והמהפכה המדעית · ראה עוד »
האימפריה המוסלמית
התרחבות תחת הח'ליפים של בית אומיה, 661–750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570–632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: מדע והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »
הספירה הארמילרית
הספֵירה הארמילרית (Armillary sphere. בגירסות אחרות: האצטרולב הספרי, ארמיליה, ארמיל. מלטינית: armilla שפירושה צמיד או מעגל) היא דגם לספירה של כיפת השמים.
חָדָשׁ!!: מדע והספירה הארמילרית · ראה עוד »
הסקת מסקנות
הסקת מסקנות היא השלב האחרון בפעולת החשיבה המביאה לכדי יצירתו של מידע חדש, כתוצאה מניתוח של מידע קודם בתהליך של עיבוד מידע.
חָדָשׁ!!: מדע והסקת מסקנות · ראה עוד »
הפרכה
הפרכה היא הוכחה כי טענה מסוימת אינה נכונה.
חָדָשׁ!!: מדע והפרכה · ראה עוד »
הקהילה המדעית
המונח הקהילה המדעית מתייחס לכלל המדענים המקיימים ביניהם פעילות גומלין.
חָדָשׁ!!: מדע והקהילה המדעית · ראה עוד »
הרגל
הרגל הוא פרט התנהגות שגרתי, שחוזר על עצמו באופן סדיר, אשר נוטה להתרחש באופן בלתי מודע, או יכול להיות מתוכנן.
חָדָשׁ!!: מדע והרגל · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: מדע והשמש · ראה עוד »
השערה (מדע)
הַשְׁעָרָה או הִיפּוֹתֵזָה במדע, היא מתן הסבר אפשרי כלשהו לתופעה בטבע או בחברה שטרם ניתן לה אישוש מספק.
חָדָשׁ!!: מדע והשערה (מדע) · ראה עוד »
השילוח (כתב עת ישראלי)
השילוח - כתב עת ישראלי להגות ומדיניות הוא כתב עת מודפס היוצא לאור בירושלים בחסות קרן תקווה.
חָדָשׁ!!: מדע והשילוח (כתב עת ישראלי) · ראה עוד »
השיטה המדעית
השיטה המדעית היא שם כולל לטכניקות המשמשות במדע לחקר תופעות, צבירת ידע חדש או תיקון ושילוב של ידע קודם.
חָדָשׁ!!: מדע והשיטה המדעית · ראה עוד »
הגדרה
הגדרה היא תיאור לשוני מדויק וממצה של מושג כלשהו.
חָדָשׁ!!: מדע והגדרה · ראה עוד »
הוראת המדעים
שתי תלמידות בשיעור מדעים עורכות ריאקציה כימית במבחנות, 2017 שחקנים ממחישים לילדים את מבנה מערכת השמש בסיאטל הוראת המדעים היא תחום ידע הנחקר בעיקר על ידי אנשי חינוך, אנשי מדעי הטבע ומתמטיקאים.
חָדָשׁ!!: מדע והוראת המדעים · ראה עוד »
הוכחה
במתמטיקה ובלוגיקה הוכחה היא סדרה סופית של טענות הנובעות זו מזו בעזרת כללי היסק, תוך שימוש בהגדרות, באקסיומות, ובידע קודם שהוכח קודם לכן, המראה שטענה מסוימת היא נכונה.
חָדָשׁ!!: מדע והוכחה · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: מדע והיסטוריה · ראה עוד »
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
חָדָשׁ!!: מדע וכתב יתדות · ראה עוד »
כלכלה
כלכלה היא מכלול של פעילות אנושית, הכוללת מחשבה ותכנון, והמכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו.
חָדָשׁ!!: מדע וכלכלה · ראה עוד »
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
חָדָשׁ!!: מדע וכדור הארץ · ראה עוד »
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
חָדָשׁ!!: מדע וכוכב · ראה עוד »
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: מדע וכוכב לכת · ראה עוד »
כימיה
הטבלה המחזורית, המודל המוצלח ביותר כיום למיון כל היסודות הכימיים הידועים לאדם. כִימְיָה (מיוונית: Χημια) היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר.
חָדָשׁ!!: מדע וכימיה · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: מדע וימי הביניים · ראה עוד »
ידע
"תרשים הידע האנושי", מבנה ארגון הידע של האנציקלופדיה הגדולה ידע הוא מידע צבור אשר מצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה.
חָדָשׁ!!: מדע וידע · ראה עוד »
יונתן דובי
יונתן דובי (נולד ב־1976) הוא פרופסור חבר במחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: מדע ויונתן דובי · ראה עוד »
יוון העתיקה
מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.
חָדָשׁ!!: מדע ויוון העתיקה · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מדע
