אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

הפטרה וטעמי המקרא

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין הפטרה וטעמי המקרא

הפטרה vs. טעמי המקרא

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה. סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.

דמיון בין הפטרה וטעמי המקרא

הפטרה וטעמי המקרא יש להם 21 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מכון ממרא, אליהו בחור, נביאים, ניקוד, ספר תורה, פרשת השבוע, קריאת התורה, קלף (יהדות), שבועות, תנ"ך, תשעה באב, תלמוד, חגי ישראל ומועדיו, בר מצווה, בראשית, בית כנסת, הגאון מווילנה, ויקיטקסט, יהדות אשכנז, יהדות תימן, יוסף עופר (חוקר תנ"ך).

מכון ממרא

מכון ממרא הוא מכון מחקר תורני אשר מטרתו היא הנגשת טקסטים בסיסיים ומדויקים של ארון הספרים היהודי: תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה תורה להרמב"ם ותרגום אונקלוס.

הפטרה ומכון ממרא · טעמי המקרא ומכון ממרא · ראה עוד »

אליהו בחור

עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה. רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita; י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.

אליהו בחור והפטרה · אליהו בחור וטעמי המקרא · ראה עוד »

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

הפטרה ונביאים · טעמי המקרא ונביאים · ראה עוד »

ניקוד

המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.

הפטרה וניקוד · טעמי המקרא וניקוד · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

הפטרה וספר תורה · טעמי המקרא וספר תורה · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

הפטרה ופרשת השבוע · טעמי המקרא ופרשת השבוע · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

הפטרה וקריאת התורה · טעמי המקרא וקריאת התורה · ראה עוד »

קלף (יהדות)

עיבוד קלף מעור עז קלף הוא עור בהמה טהורה המשמש לכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות - ראשי התיבות של סת"ם - ספרי תורה, תפילין, מזוזות.

הפטרה וקלף (יהדות) · טעמי המקרא וקלף (יהדות) · ראה עוד »

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

הפטרה ושבועות · טעמי המקרא ושבועות · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

הפטרה ותנ"ך · טעמי המקרא ותנ"ך · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

הפטרה ותשעה באב · טעמי המקרא ותשעה באב · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

הפטרה ותלמוד · טעמי המקרא ותלמוד · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הם כלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

הפטרה וחגי ישראל ומועדיו · חגי ישראל ומועדיו וטעמי המקרא · ראה עוד »

בר מצווה

חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.

בר מצווה והפטרה · בר מצווה וטעמי המקרא · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

בראשית והפטרה · בראשית וטעמי המקרא · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

בית כנסת והפטרה · בית כנסת וטעמי המקרא · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"ף, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה (ביידיש: דער וילנער גאון), הגאון החסיד ואף בפשטות – הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

הגאון מווילנה והפטרה · הגאון מווילנה וטעמי המקרא · ראה עוד »

ויקיטקסט

פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.

הפטרה וויקיטקסט · ויקיטקסט וטעמי המקרא · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

הפטרה ויהדות אשכנז · טעמי המקרא ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

הפטרה ויהדות תימן · טעמי המקרא ויהדות תימן · ראה עוד »

יוסף עופר (חוקר תנ"ך)

יוסף עופר (נולד ב־15 באוקטובר 1955 כ"ט בתשרי ה'תשט"ז) הוא פרופסור במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.

הפטרה ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · טעמי המקרא ויוסף עופר (חוקר תנ"ך) · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין הפטרה וטעמי המקרא

יש הפטרה 167 יחסים. יש הפטרה 187. כפי שיש להם במשותף 21, מדד הדמיון הוא = 21 / (167 + 187).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין הפטרה וטעמי המקרא. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: